קחו אוטובוס. צבעו אותו בשחור. שימו לידו אוטובוס נוסף רק שהפעם צבוע כולו בירוק. תשאלו כל בן אדם ברחוב – יגידו לכם כולם שהאוטובוס הירוק מזהם פחות.
באותו אופן קחו סוללה. בטריה פשוטה ששמים בפנס. צבעו אחת בצהוב והניחו לידה אחת ירוקה. מי לדעתכם ידידותית יותר לסביבה?
עכשיו, עשו סיבוב בסופר ליד הבית. בדקו מוצר מוצר. כמה מהם עושים שימוש בצבע הירוק בעטיפה ובלוגו של המוצר? כמה מהם עושים שימוש במילים "ידידותיים לסביבה", "טבעיים", "בריאים", "ירוקים" ו"אקולוגיים"? ועל כמה מהם יופיע תצלום או ציור של נוף, שדה, עץ, יער, חקלאים, פרות, טרקטור, בעלי חיים, פרחים, פירות ושלא לדבר על "סיפורים משפחתיים" המוסיפים לדימוי האותנטי וה"ירוק" של המוצר. עכשיו כנסו לבית מרקחת, לסופר פארם, לקניון, לתחנת הדלק, אפילו למקדונלד'ס… התמונה לא תהיה שונה. כולם יודעים את עבודתם נאמנה. כולם "ידידותיים לסביבה", "טבעיים", "בריאים", "ירוקים" ו"אקולוגיים" יותר מתמיד.
לפעמים הדימוי הירוק הוא רק העמדת פנים. חברות רבות מודעות היטב לערך הכלכלי האדיר של התחפושת הירוקה ותחת מסווה ירוק (greenwash) הן ממשיכות לזהם ללא הכרה. חברות, תאגידים, ארגונים, מוסדות, עיריות ואפילו ממשלות הפנימו זאת מזמן. חלקם עושים מאמץ אמיתי לאמץ את אותה אג'נדה ירוקה, השאר רק מטייחים ועושים שימוש ציני בתחפושת "ירוקה".
אין ספק, המודעות היום לאיכות סביבה גבוהה מאי פעם. כל כך גבוהה שאם רושמים לנו על שלט ענק את המילים "ביו-תות" ומתחת אפילו מוסיפים תמונה קטנה של דבורה נחמדה, אנחנו משוכנעים שמדובר בתות הכי בריא שיש. איך לא? הרי כתוב "ביו"! ביו זה חייב להיות טוב. כל אחד יודע ש"ביו" זה מלשון "ביולוגי". תות ביולוגי, הדברה ביולוגית – מה יכול להיות יותר טוב מזה?
מדי שנה, בגיל ששון וחדווה, קילוגרמים של ביו-תותים עשו דרכם אל קיבתי. מסביב לביתנו בהוד השרון, פזורים היו שדות ביו-תותים אינסופיים כאלה. שדות על גבי שדות, חממות על גבי חממות ובתוך כל חממה קופאי תאילנדי ללא קופה רושמת, שלא מפסיק להעמיס תותים לנהגים העוצרים בצד הדרך.
"תגיד, מה זה בדיוק ביו-תות?" שאלתי יום אחד את התאילנדי שדיבר עברית יותר טוב ממני.
"הדברה ביולוגית!" הוא ענה בחיוך, בדיוק כפי שלימדו אותו להגיד ושאל מיד כמה קילו אני רוצה.
"אז מה זה?" שלפתי את המצלמה והראתי לו על המסך תמונות של חבריו המרססים בחמש וחצי בבוקר את האמא של התותים. החיוך המתוק של התאילנדי נמחק ובמקומו הופיע צליל חיוג סלולרי לחוץ ועצבני לבעל הבית שלו. לא עברה דקה ומרצדס שחורה בלמה לידי בחרקה שאין להתבלבל בה.
"מה הבעיה?" שאל אותי הגבר החסון שירד מההגה, מנסה רק להבין מי אני ומטעם מי נשלחתי.
"אין שום בעיה, אני רק מנסה להבין מדוע אתם רושמים פה בשלט הדברה ביולוגית ובעצם מרססים מוקדם בבוקר את כל השדות עם כימיקלים."
"מה זאת אומרת??? כי זה ביו-תות!!!" ענה לי בעל הבית – אותו חקלאי עם המרצדס שכבר שכח מזמן את ריח האדמה. "בביו-תות עושים הדברה משולבת. גם ביולוגית וגם כימית. יש לי אישורים של משרד הבריאות. הכל לפי תקן, אני יכול להראות לך אם אתה רוצה."
"אז למה זה לא כתוב בשום מקום. בשלט כתוב הדברה ביולוגית. למה אתם קוראים לזה ביו-תות? למה אתם לא קוראים לזה ביו-כימו-תות?"
כאילו שאני לא יודע. הרי זה ברור ש"ביו-תות" לבדו נשמע הרבה יותר טוב. ומה שנשמע הרבה יותר טוב, מוכר הרבה יותר טוב. מי היה קונה "כימו-תות"? כאילו שהחקלאי לא יודע את זה.
"אנא ערף, ככה קוראים לזה. מה אתה רוצה ממני, זה לא אני המצאתי את השם הזה. מי שלח אותך? מאיפה אתה בכלל?"
"אני מפה ואף אחד לא שלח אותי. סתם רציתי להבין מה אתם מוכרים ומה אני מכניס לפה שלי."
כשהבין החקלאי שאני לא עיתונאי ולא תחקירן מהטלוויזיה, אלא סתם צרכן עלוב וחטטן, דפק פרסה מבלי אפילו להגיד שלום, פשוט נכנס למרצדס שלו ונעלם. התאילנדי המשיך להעמיס תותים לעוברים ולשבים. לא סתם תותים. ביו-תותים! תותים בהדברה ביולוגית, עלאק!
בתאבון!
מקור: Mozza
הדברה ביו-כימית זה בערך כמו להגיד: "אני צם בין הארוחות".
הי גיל. הגדרה מדוייקת. המפליא הוא שמרבית האנשים לא תופסים זאת כך ומאז שהומצא מותג ה"ביו-תות", המכירות עלו בעשרות אחוזים.
תגובות נוספות שהתפרסמו לפוסט זה, ניתן למצוא כאן:
http://blog.muzza.co.il/?p=870
שתהיה שנה טובה וירוקה על באמת
אייל עמית
🙂
זה לא הכסף שהרס והשחיט את חיינו אלה התאווה והמרדף אחריו.
"חקלאי עם מרצדס"
"חקלאי עם מרצדס" אין כזה דבר, זה "איש עסקים עם מרצדס".
"חקלאי עם מרצדס" איך התקדמנו.
ובשלב הבא, ילדים, אתם תגלו מה המשמעות של "ביצה טריה הישר מהלול". (רמז: 3 שבועות).
אני כבר גיליתי למזלי,
חזרתי להיות טיבעונית ליפני כמה שבועות.
חמש וחצי בבוקר?! אייל אני מסיר בפנייך את הכובע. כל הכבוד!!
גילוי נאות – לא התעוררתי במיוחד כדי לצלם אותם. אני לא עד כדי כך משוגע 🙂 בדיוק חזרתי מאירוע גדול שהפקנו. המרססים בשדות הפתיעו אותי לגמרי. במשך שנים הייתי משוכנע (כמו רבים אחרים) שמדובר בהדברה ביולוגית בלבד!!! זה הכעיס אותי ברמות שקשה לתאר במילים. מי שמכיר אותי יודע שאני תמיד מסתובב עם מצלמה בתיק. פשוט עצרתי בצד הדרך וצילמתי את המרססים. השאר ידוע.
עוד מהפיכה ירוקה
Tehran dumps dollar for euro
http://www.arabianbusiness.com/568241-tehran-dumps-dollar-for-euro
צפו להתקפה ישראל/אמריקאית די בקרוב
רון, בסוף עוד יספרו לנו שאכילת ביו-תות מחזקת את המערכת החיסונית ומונעת השפעות קרינה בעת הפצצה גרעינית. הא, וזה גם מחסן מפני שפעת חזירים 🙂
ועכשיו ברצינות, אתה סגור על עניין ההתקפה באיראן? האמת, לשמוע את זה ממך קצת מלחיץ אותי. התגובות שלך תמיד ענייניות, רציניות ובדוקות מאלף כיוונים. אתה אשכרה מריח כאן מלחמה בדרך? או שזה רק יסתיים באיזה מבצע קטן וגמרנו?
לא מתאים עכשיו מלחמה בן אדם. לא מתאים בכלל. מוכן לאכול שדה שלם של ביו-תות. מוכן לגור מתחת לארובות של חדרה (בעצם אני כבר גר). רק לא מלחמה 🙁
האם מבחינת מה שנקרא "החוק היבש" זו לא עברה על החוק? זאת אומרת שאם תוגש תלונה במשטרה העבריין יועמד לדין? הרי מדובר פה בהטעיית הציבור.
היי אייל,
ראשית כל, פיצוץ של כתבה…
שנית כל, הרשה לי לעדכן במספר פרטים.
עבדתי עד לפני כשבוע בחווה אורגנית שבין השאר מגדלת גם גידולים ביו-אורגניים(ריסוסים ביולוגיים), בגידולי חממות בלבד. מה שגודל בשטח הפתוח גודל על קומפוסט ומים בלבד.
עכשיו,
תמונת העובדים המרססים מוכרת לי מאוד. גם אצלנו מרססים באותה הצורה, עם אותו מרסס ולנראה מהצד זה נראה כריסוס קטלני לכל דבר.
לפני שאסביר מה זה ריסוס ביולוגי, רק אומר שגם אני לא בעדו אך אם כבר מתעסקים בתפנוקי החך של היצור שרוצה הכל מהכל(בני האדם), אין מנוס מלרסס, אם זה ריסוס כימי לאלו שלא איכפת להם מבריאותם ואם זה ריסוס ביולוגי לאלו שאיכפת להם מבריאותם אך עדיין לא יודעים במה מדובר.
הריסוס הביולוגי כולל בעצם ריסוס תערובות של נחושת, גופרית נוזליות וכן ישנם ריסוסים ביולוגיים המורכבים מריכוז גבוה של שמנים מהצומח(שמן עץ התה לדוגמה).
חומרים אלו אמנם לא בריאים למאכל אך אינם חודרים למרקם הפרי דרך הקליפה לעומת הריסוסים הכימיים שחודרים לגוף הפרי ומשם לפינו, אלא הם מתאדים עם הזמן(השמנים הצמחיים) או נדבקים לקליפה כאבקה ויורדים בשטיפה טובה בכיור(הגופרית והנחושת) אך אינם חודרים למרקם הצמח לעומת ריסוסי הכימיקל ובכך הפרי נשאר כביכול נקי מרעלים.
מה שכן, שיטת הריסוס היא אותו שיטת ריסוס.
דרך מפוח שפולט את הריסוס דרך קנה המפוח. וזה בדיוק מה שראית וצילמת.
אם שם הם מרססים תערובת ביו-כימו כמו שנאמר לך, זה כבר משהו אחר שלא מתקבל על הדעת, אך אם זה רק תערובת ביו, אז ע"פ אגריאור וארגוני החקלאות האורגנית, זה מתקבל ונכנס בהגדרת החקלאות האורגנית.
לא נראה לצרכן האורגני שמרססים לו את האוכל בחומרים ביולוגיים? שיאכל כמו שהטבע מבקש, לפי עונות השנה ומה שהטבע נותן באותו הרגע.
שוב, רוב הריסוסים הביולוגיים נעשים רק על גידולי החממה, וחממה כאמור זו המצאה שבני האדם המציאו בשביל לגדל לאורך כל השנה את מה שלא אמור לגדול באותה תקופה וכן לא מתאים גם לגוף באותה עונה, כגון – מלפפונים, פלפלים, עגבנייה, חציל. וכמובן יש גידולים עדינים כתותים שחוץ מחודש אחד בשנה בה אין להם בעיה לגדול כחוקי הטבע, מעבר לזה חייבים לדחוף להם ריסוסים(ביולוגיים/כימיים) בכדי שייצא משהו לשיווק.
וזה הכל… 🙂
בברכה.