סיביל אדמונד, מתרגמת שעבדה בשביל ה-FBI, הטילה "פצצה" בתוכנית הרדיו של מייק מלוי.

בראיון אמרה סיביל שארה"ב שמרה על "קשרים הדוקים" עם בן-לאדן והטאליבאן, "ממש עד לפיגועי 11/9".

הכוונה ב-"קשרים הדוקים" כוללת שימוש בבן לאדן "לפעולות" במרכז אסיה, כולל בסין.
"הפעולות" הללו הן הפעלת הטאליבאן ואל-קאעידה "באותה צורה שהשתמשנו בהם בזמן הקונפליקט הסובייטי אפגאני", כלומר לחימה באויבים דרך שכירי חרב.

בראיון, סיביל מתארת את התהליך שבו ארה"ב השתמשה בתורכיה, בעזרת "שחקנים" מפאקיסטאן, אפגאניסטאן וסעודיה, כשליחים, שבתורם השתמשו בבן לאדן, באטילבאן ובאחרים כשכירי חרב טרוריסטים.

שליטה במרכז אסיה

המטרה של שולחיהם האמריקניים של בן לאדן ומרעיו היא שליטה במאגרי האנרגיה העצומים של מרכז אסיה, ויצירת שוק של כל נשק ותוצרת צבאית.

אך לאמריקאים היתה בעיה, הם היו צריכים לנקות את "טביעות אצבעותיהם" מהפעולות הללו כדי א) להימנע ממרד אזרחי במרכז אסיה, ו-ב) תגובה חמורה ממשלות סין ורוסיה.
הם מצאו פתרון גאוני. להשתמש במדינת הבובה שלהם, טורקיה, כשליחה נסתרת מטעמם.

לטורקיה, חברה בנאט"ו, יש הרבה יותר אמינות באזור מארה"ב, ועם עברה כאימפריה עותומנית, יכולה למשוך את אלו שמעונינים לראות בהתרחבות השפעת האיסלאם ושלוחותיו בעולם. מרביתה של האוכלוסיה במרכז אסיה חולקת את אותה מורשת, שפה ודת כשל התורכים.

בתורם, התורכים השתמשו בטאליבאן ובאל-קאעידה, ומשכו אותם להאמין בהתרחבות האיסלאמית הקרובה. (או שהתורכים / אמריקניים פשוט שילמו מאוד טוב…)

מה מספרת סיבל?

יותר מעשור מתנהל מבצע חשאי במרכז אסיה, מנהול כולו ע"י קבוצה קטנה של אנשים בארה"ב שכל מטרתם הוא הרחבה של מאגרי האנרגיה ופיתוח הסחר בכלי נשק ובציוד צבאי, בהשתמשם במפעילים טורקיים, שותפים סעודים ובני ברית פאקיסטניים שחושבים שהם עושים זאת בשם האיסלאם.

סיבל איננה היחידה שטוענת שארה"ב תומכת ומפעילה "טרוריסטים" למטרותיה הכלכליות והפוליטיות.
אריק מרגוליס, אחד מהעיתונאים המוערכים לעניני מרכז אסיה, אמר:

בן-לאדן מאמן את הלוחמים במרכז אסיה כדי להילחם בסין הקומוניסטית ומובלעותיה, וזה נעשה לא רק בידיעתו אלא גם בתמיכתו (הדגשה שלי נ.ד.כ) של ה-CIA, כי הם חושבים שהם יוכלו להשתמש בהם אם וכאשר תפרוץ מלחמה עם סין.

אריק אמר גם:

אפגניסטן איננה מצע גידול של טרוריסטים, הם היו קבוצות קומנדו, קבוצות גרילה, שאומנו למטרות מאוד מסוימות במרכז אסיה.

בראיון נפרד, מרגוליס אמר את הדברים הללו:

הדברים הללו ממחישים את המשפט הידוע של קיסינג'ר: 'יותר מסוכן להיות בן ברית של ארה"ב מאשר אויב', כי האנשים הללו קיבלו שכר מה-CIA, וחומשו ע"י ארה"ב.
ה-CIA עמד להשתמש בהם במקרה של מלחמה עם סין, או רק בשביל לגרום למהומה, והם אומנו ונתמכו מחוץ לאפגאניסטן, חלק מהם עם שיתוף פעולה של בן לאדן.
אמריקה היתה מעורבת עד מעל לאוזניה בזה.

גלריית התמונות של סיביל

בשנה שעברה, ניסתה סיביל בצעד אמיץ, לחשוף כמה מהמעורבים בפשעים הללו. היא פרסמה שמונה עשר תמונות של אנשים שהיו מעורבים במבצעים שהיא ניסתה לחשוף.
אחד מהם הוא אנואר יוסוף טוראני, מי שידוע בשם "הנשיא בגלות" של מזרח טורקיסטאן.
"הממשלה בגלות" לכאורה הזו נוסדה בגבעת הקאפיטול בספטמבר 2004, וגרמה לסין להגיש מחאה עזה לארה"ב.

לתורכים יש היסטוריה ארוכה של מעורבות המדינה בטרוריזם, סחר בסמים ופשעים אחרים, כפי שמדגימה פרשת סוסורלוק מ-1996.

סיביל אומרת ש"מס' שחקנים מרכזיים בפרשת סוסורלוק הגיעו לארה"ב, ומשם פיקדו על המבצעים שלהם.

אחד מהשחקנים המרכזיים בפרשה הוא מוחמד איימור, לשעבר מפקד היחידה ללוחמה בטרור בארגון הביון התורכי.
הוא גם מופיע בגלריית התמונות של סיביל.
איימור קיבל מקלט מדיני בארה"ב.

חבר נוסף בגלרייה של סיביל, מרק גרוסמן, היה שגרירה של ארה"ב בתורכיה בזמן שמקרה סוסורלוק נחשף.
הוא נקרא לחזור לארה"ב זמן קצר אחרי התפוצצות הפרשה ולפני סיומו הרשמי של תפקידו.

אופן הפעולה של "כנופיית סוסורלוק" זהה למבצעים שסיביל מתארת במרכז אסיה.
ההבדל היחידי הוא שהפעולות בתורכיה נחשפו לפני עשור ואילו ארה"ב ממשיכה עד היום לנהל מבצעים דומים ללא ידיעת הציבור ובתמיכתה של התקשורת שאינה מפרסמת עליהם דבר.

צ'צ'ניה, קוסובו ואלבניה

מרכז אסיה היא לא המקום היחידי שבו ארה"ב חלקה אינטרסים משותפים עם בן לאדן.
תחשבו על המלחמה בצ'צ'ניה.
כפי שמתואר בקישור הזה, ריצ'ארד פרלה וסטאפן סולארז (שניהם בגלריה של סיביל) שיתפו פעולה ביחד עם חבורה עליזה אחרת ביניהם, אליוט אברהמס, קנט אדלמן, פראנק גפני, מיכאל לדן, ג'יימס וולסיי ומרטון אברהמוביץ' וביחד הקימו קבוצה בשם: הוועדה האמריקנית לשלום בצ'צ'ניה – AAPC. בן לאדן תרם עשרים וחמישה מיליון דולר לקבוצה, ביחד עם לוחמים, נסיון טכני ועזרה בהקמה של בסיסי אימונים.

האינטרסים של ארה"ב הצטלבו ביחד עם בן לאדן גם בקוסובו ובצ'צ'ניה.

כמובן, שבעולם מורכב כמו שלנו, שפעילות פוליטית וצבאית נושקת לעתים קרובות (מדי) לאזור האפור של הפשיעה, המשפט הידוע: "אויבו של אויבי הוא חברי" מנוצל היטב, לא רק בארה"ב.

אחרי האירוע הטראגי ב-11 לספטמבר 2001, היינו מצפים שהוועדה לבדיקת פיגועי התאומים היתה מוציאה דיווח מלא על כל מה שקדם לפיגועים.

סודות מדינה
סיביל התפרסמה בכך שהיתה האישה המושתקת ביותר באמריקה, בכך שפעמיים אסרו עליה לדבר בצו בית משפט.
עדותה שארכה כ-3.5 שעות לוועדת הבדיקה של פיגועי התאומים, לא הגיעה לדו"ח שפורסם לציבור.
חוץ ממשפט בודד אחד שמפנה את הקוראים לעדותה המסווגת.

בראיון, סיביל אומרת שהעדות שנתנה חושפת את השימוש שעשתה ארה"ב בבן לאדן ובטאליבאן במבצעים במרכז אסיה.

ארה"ב טוענת שצווי המניעה שהוגשו כנגד סיביל נעשו במטרה "להגן על יחסים דיפלומטים רגישים", "להגן על תורכיה", "להגן על ישראל",
אין ספק שזה נכון חלקית, אך אין ספק שהם גם מנסים להגן על עצמם, וזוהי עבירה ופשע בארה"ב להשתמש בסיווג כדי להסתיר ביצוע פשע.

לסיכום

החשיפה הזו מאשרת באורח ברור שמס' אנשים בארה"ב השתמשו בבן לאדן לביצוע מבצעים במדינות אחרות לפחות עד לפיגועי 11 לספטמבר.
זה חשוב להבין למה. ארה"ב השתמשה באל-קאעידה ובבן לאדן לביצוע מעשי טרור מתוך נסיון להרוויח ממכירת נשק בנוסף לשליטה על מאגרי האנרגיה במדינות אלו.

השתיקה של ארה"ב לפרסומים הללו וצווי המניעה שהוצאו כנגד נסיונה של סיביל לספר את האמת, מחרישים אוזניים.

מקור: DailyKos