שמע, אני רוצה לפרגן לשניכם על הראיון
מה שאני כותב עכשיו זה לא כי אני חלילה וחס לא מודה
לכם על העבודה אלא לשם ביקורת בונה וגם כי יש עוד שאלות שנשמח לקבל תשובות, אולי הם בספר שאותו לא קראתי,
ואז אני אקבל בהבנה פשוט אם תכתוב "הם בספר"
השאלה הראשונה:
ד"ר אבני מדבר על לחדול לחלוטין להשתמש בדברים מסויימים
כגון חלב, ייתכן גלוטן, מלח וסוכר הוא כמובן ממליץ להשתמש במידה ולעבור לסוגים יותר בריאים ובטוחים, שלגבי המלח והסוכר אני בהחלט יודע שהם נכונים.
השאלה האם כאשר ד"ר אבני מדבר על הימנעות הוא באמת קובע חד משמעית שזה רע לכולם? ידוע כמובן שגנטיקה כן משחקת תפקיד ודווקא בתחום הזה מצטבר מידע שיוכל לעזור למנוע מאנשים בעלי סיכון לצרוך את המזונות שלא טובים לגוף שלהם, דבר שהוא מאוד חשוב, השאלה אם הטכנולוגיה הזאת מספקת, או שבאמת מומלץ לחדול לחלוטין ממוצרי חלב וגם אשמח לקבל את התשובה לגבי הסוגים השונים של מוצרי חלב
וגם באופן הכנתם, לגבי גבינות אין כמעט התייחסות בראיון.
ולגבי גלוטן גם לא עולה תמונה ברורה, האם לזהות גנטית אצל ילדים את הסיכון לצליאק או לרגישות לא יספיק? או האם באמת כדאי להפסיק לחלוטין מלצרוך גלוטן וזה לא בריא לכלל האוכלוסיה בסופו של דבר, זאת שאלה שיותר מעניינת אותי, כי סה"כ השתכנעתי שמוצרי חלב אכן מאוד מזיקים וזה תלוי כמובן בסוג המוצרים ואופן הצריכה עד כמה הנזק יהיה גדול.
לא לדבר על הנזק הסביבתי כתוצאה מתעשייה שמחזיקה המון פרות שלוקחות משאבים עצומים.
השאלה השניה, לגבי הסויה ידוע שהיא לאוו דווקא תחליף טוב
ולמעשה יש מחקרים סותרים שטוענים דברים שונים,
מאחר שאיני מעוניין להתחיל לעשות ניסויים על בעלי חיים בעצמי בשביל לדעת את האמת, אשמח לתגובה בנושא הסויה,
האם היא מתאימה לגילאים צעירים? באיזה כמות מומלץ לשתות אותה? וכו'

שלום לד"ר אבני ולמנהל הפרויקט.

סבלתי מטחורים קשים ומדממים ובצר לי, ובבהלה שאחזה בי נזכרתי שיש משהו שכותב שדברי חלב לא בריאים.

לפני כן פשוט התעלמתי כי לא רציתי להפסיק לצרוך.

נכנסתי לאינטרנט, לתדהמתי קראתי על הקשר בין דברי חלב לטחורים והחלטתי לנסות את ההמלצה להפסיק דברי חלב ולבדוק אם יש אמת בטענה ואולי אציל את עצמי מהצרה הזו.

לגודל אושרי ושמחתי והכרת התודה שלי לד"ר אריה אין מילים.
הוא פשוט הציל אותי!!! והוא כלל לא מכיר אותי.

המלצתי לאחותי לנהוג כמוני. גם היא סובלת מטחורים קשים.

היא קצת התמהמה…. אבל המציאות נושכת. עכשיו היא התקשרה לספר לי בהתרגשות שהיא כבר שלושה שבועות לא נוגעת בדברי חלב ואין כלל טחורים ואין כלל דימום.

היא אומרת: הייתי נכנסת לדיכאון כל פעם שהייתי רואה את הדימום הזה והייתי שואלת את עצמי האם הגוף יעמוד במשימות היום. והנה כמו נס הפסקתי דברי חלב והכל עבר לחלוטין.

היא אומרת: בחיים לא הייתי מקשרת בין אכילת דברי חלב לטחורים ודימום.

אגב, לפני שבוע, התפתיתי ואכלתי שתי כפות קוטג'. לחרדותי
עוד באותו יום בהפרש של כמה שעות חטפתי דימום קשה. מי היה מאמין!!!

אני דואגת בכל הזדמנות מאז, לספר לאנשים את הסיפור שלי כדי שעוד אנשים יינצלו ויחסכו לעצמם מכאובים וריצות לרופאים ובדיקות מזיקות.

ד"ר אבני שירבו אנשים כמוך!!!
יצאת צדיק ומציל נפשות!!!!