ניב דור-כהן, מייסד פרויקט אמת אחרת, מדבר על פלואוריד, חיסונים, המאגר הביומטרי ועוד נושאים חשובים.

פוסטים קשורים

1. הערוץ של אלכס ג'ונס ביו-טיוב נמחק – צנזורה נוספת מבית youtube
2. חברת תרופות אומרת שהכספית המצויה בחיסונים טובה לבריאות… והתקשורת משדרת את זה
3. פרויקט אמת אחרת (שוב) בתקשורת

אוקיי, אז כולנו יודעים שעיתונים מסחריים צריכים מפרסמים כדי לשרוד.

למעשה, מי שקונה היום עיתון, משלם בעבור "הזכות" להיות מופצץ בפרסומות צעקניות.
אם הייתם מורידים את כמות הפרסומות שאתם מקבלים בעיתוני סוף שבוע הייתם נשארים עם כמות נייר
שהיתה מספיקה אולי לניקוי שמשות המטבח שלכם.

אפילו טרחתי לספור את עמודי הפרסומת בעיתון היומי הראשי של ידיעות אחרונות ומצאתי שמתוך 28 דפים בעיתון,
9 וחצי מוקדשים לפרסומות.
המשמעות היא ששליש מתוך העיתון (ועוד לא הגענו למגזינים למינהם) הוא למעשה תוכן שאין לו שום ערך עיתונאי.
לפחות לחלק מהפרסומות יש איזהשהו ערך אסטטי מדי פעם, וגם זה נדיר.

עיתונות אובייקטיבית? אין דבר כזה…
במקרה התגלגל לידי עיתון "ידיעות אחרונות" מהתאריך 14/7/10.
דפדפתי בו (זה לקח בדיוק שתי שניות כדי לסרוק את כמות הפטפוטים, הרכילות, ההפחדות, ההשערות חסרות התועלת של הפרשנים מטעם עצמם) ולפני העמוד האחרון נתקלו עיניי בכותרת מודגשת בצבע אדום כחלק ממאמר שהתפרס כמעט על עמוד שלם:
"אלה העיתונאים הצעירים של ידיעות אחרונות ו-'קוקה-קולה וילג' 2010"' - מאמר מאת שי ספיר

מיד כמובן חיפשתי את המילים הזעירות שממוקמות בדר"כ למעלה מצד ימין: "מדור פרסומי"
אבל המילים לא היו שם.

המשכתי לקרוא ומול עיניי התפרס הקשר הברור ביותר בין הון-תקשורת שיכולתי לדמיין.
לא רק שהמאמר הוקדש קולו לחדשה העיתונאית המרעישה – קוקה-קולה וילג',
הוא גם פיאר והילל בפאתוס נוזל שומן את נפלאות "נבחרת העיתונאים הצעירה שנבחרה לסקר את האירוע"
מינימום המשט לעזה 2.

אפשר לסגור את הכור האיראני, חברים, קוקה-קולה וילג' יוצאת לדרך ועיתון "ידיעות אחרונות" חייב להיות שם כדי לסקר זאת בשבילכם.
מי יודע, אולי איזה ילד יפריח בועה תוססת מנחירו הימני…
או אם יהיה לנבחרת העיתונאים מזל, הסלבריטאי התורן יפריח גז צבעוני מישבנו.

עכשיו, לא רק שהידיעה המרעישה קיבלה כותרת ומאמר על כמעט דף שלם, עיתון "ידיעות אחרונות", העיתון של המדינה להזכירכם,
הולך להוציא מהדורה מיוחדת של "ידיעות אחרונות" שתפרסם את הסיקורים של נבחרת העיתונאים הצעירה מתוך הכפר.

כדי שתרגישו קצת מאיכותו המדהימה, בעלת הערך העיתונאי של הידיעה הזו, הנה מספר ציטוטים:

מאות בני נוער ניסו את מזלם, והטובים ביותר הצליחו לעבור את המיונים ולהיבחר לנבחרת הכתבים של "ידיעות אחרונות" וקוקה-קולה, בכפר הנוער "קוקה-קולה וילג' 2010" שנפתח היום

הכתבים, שיתארחו בכפר בחינם, יסקרו את הפעילות ב"קוקה-קולה וילג' 2010" בעבור עיתון מיוחד בשם "ידיעות וילג'" שיתפרסם

הכתבים ביקרו גם ב"מרכז החושים" של קוקה-קולה, שבו למדו על ההיסטוריה של המשקה המפורסם

בואו נעשה סדר:

1. על פניו, ולכאורה, נראה שיש קשר עסקי ורציני מאוד בין עיתון ידיעות אחרונות לחברה ותאגיד ענק.
2. הקשר הזה כה אמיץ, עד כי מערכת העיתון מחליטה לפרסם כתבה פרסומית לכאורה במסווה לכאורה של ידיעה חדשותית על רובו של עמוד בעיתון היומי שלה.
3. יש עדויות נוספות לקשר הזה בין שני הגופים.
4. החברה הזו מייצרת מוצר שיש עדויות ומחקרים הקושרים אותו למחלות שונות.
5. החברה הזו נקשרה לניצול של ילדים בשדות הסוכר של אל-סלבדור.
6. מחקר בן שלוש שנים חשף תכולה של חומרי הדברה רעילים במשקה מתוצרת החברה.

האם יש שם עוד מישהו באפלה שמוטרד מהדבר הזה?
או שכולם ישנים וחיוך על שפתיהם?
עוד חמש דקות אמא, אני לא רוצה להתעורר מהחלום הנעים הזה…

אני יודע, אני יודע, עיתון ידיעות אחרונות הוא לא היחיד שנותן ידיים לטייקוני המשק, חברות ותאגידים,
אך הכתבה הזו היא כבר בשלב המזמוזים.
מה יהיה כשהם יגיעו למיטה?

טוב, חשבתי לעצמי, מספיק להתלונן, צריך לכתוב על כך באתר הפרויקט.
אולי מישהו יקרא את הפוסט ויחליט שעד כאן, מהיום לא מכניסים הביתה עיתונים שעושים דברים כאלה, בבוטות כזאת.
אולי זה יציל עוד נפש אחת מישראל.

לפני פרסום כתבה על "ידיעות אחרונות", מצאתי לנכון לבקש את תגובתם.
הרי כשהם מפרסמים כתבות, הם טורחים לבקש תגובה.
ג'ורנליזם במיטבו.

שיגרתי למייל של מר שילו דבר, העורך האחראי של ידיעות אחרונות את המכתב הבא:
בקשה לתגובה מעיתון ידיעות אחרונות בעניין קוקה קולה

אפילו התקשרתי למשרדו ובדקתי עם מזכירתו, ליאת, אם המייל הגיע.
עד כה, רק צרצור הצרצרים נשמע באוזניי.
או כפי שעורכי העיתון אוהבים לכתוב: "לא התקבלה תגובה עד לסגירת הגליון"

אם גם לכם זה מפריע.
אם גם אתם חושבים שמה שנעשה כאן, לא צריך להיעשות.
אם נמאס לכם מהברונים והטייקונים שמפציצים אותנו בתוכן זבל, פרסומות במסווה של ערך חדשותי.
אז קדימה לעבודה!

הנה המייל של מר שילו דבר: ceditor@yedioth.co.il
הנה הטלפון הישיר למשרדו: 03-6082213

תתקשרו, תכתבו מיילים, תפיצו את הפוסט הזה לכל עבר.
בואו נפסיק את האונס המחשבתי הזה שכופים על כולנו.
בואו נתעורר מהקומה…

פוסטים קשורים

1. טירוף תזונתי – מה מלמדים ילדים לאכול באמריקה
2. חדשות שפעת החזירים בעיתונות – מצא את ההבדלים
3. חומרי הדברה במשקאות מתוצרת קוקה-קולה

אם מדונה הייתה מלכת הפופ הבלתי מעורערת של שנות ה-80, ה-90 וה-2000, הרי שסטפני ג'רמונטה, ליידי גאגא, היא ללא ספק הנסיכה המעורערת של 2010. רק בת 24, מצוידת בלבוש הזוי וחדשני וחיבה מוצהרת לגייז, he/she/it פרצה לתודעה לפני שנתיים ומאז הספיקה לכבוש את עולם הפופ בסערה עם להיטים כמו פוקר פייס, לאב גיים ופאפארצי. השיר Bad Romance שיצא בשנה שעברה הגיע למקום הראשון במצעדי 15 מדינות בעולם, שבר שיא אמריקאי כשהושמע 10,859 פעמים בשבוע אחד, ונחשב לקליפ הנצפה ביותר ביוטיוב בכל הזמנים (מעל 220,000,000 צפיות). בנוסף, גאגא כבר הופיעה בפני המלכה אליזבת בכבודה ובעצמה, יצאה לסיבוב הופעות עולמי (והופיעה גם בישראל), שיתפה פעולה עם אמנים מובילים כאלטון ג'ון, בריטני ספירס וביונסה, זכתה בשני פרסי גראמי ושלושה פרסי המוזיקה הבריטית, והגיעה למקום הראשון של מגזין טיים ברשימת האמנים המשפיעים השנה.

תמונה: בפגישה עם מלכת אנגליה, דצמבר 2009

די מדהים, נכון? אי אפשר להכחיש שיש לגאגא כישרון אמנותי ואיכויות ווקאליות של מצו-סופרן. על פני השטח, המוזיקה שלה מאוד קליטה וטרנדית (ועל כך יעיד צלצול הנייד בקירבתכם), והיא לא מפסיקה להמציא את עצמה מחדש. היא מגניבה, עוצמתית וסוחפת, ומשכיחה, לכמה רגעים, את השעמום שבחיים המודרניים. במבט יותר מעמיק, התכנים של המוזיקה שלה שליליים ומזעזעים. אז נכון שאלימות, סקס ומוות, השילוש הקדוש בקליפים של גאגא, הם לא דבר חדש בתעשיית המוזיקה, ומוכרים כבר היטב למעריצי המטאל (אם אתם סטרייטים) או ההיפ הופ (אם אתם גייז/פליטי גלגל"צ). אבל החידוש של גאגא הוא בייבוא התכנים האלה אל חזית המיינסטרים הנגיש לכל, הפופ דאנס, פלוס ההקצנה הפרובוקטיבית שלהם באופן שיוצר לא פחות מהלם או בחילה בצופה ה"טרי", עד לכדי קבלה ואפילו אהדה בצופה שכבר מכיר, מכור, או משוכך.

התרעה: הפוסט הזה מכיל תמונות לא צנועות שעלולות לפגוע ברגשות הציבור הדתי, או במי שרגיש לכך.

לדוגמא, ב-11 במרץ 2010 שוחרר הקליפ ל"טלפון", הסינגל השני מתוך האלבום האחרון של גאגא, The Fame Monster. הקליפ מהווה המשך ישיר ל"פאפארצי", בו גאגא הושלכה מהמרפסת על-ידי החבר שלה, שברה את איבריה, עברה שיקום, ולבסוף הרעילה אותו.

ב"טלפון", הליידי מגיעה לכלא, מוצגת בעירום פרונטלי מלא, לובשת משקפיים שעשויים מסיגריות, מתנשקת עם טרנסקסואליות אלימות, ומשתחררת בערבות ע"י ביונסה כדי לעזור לה להרעיל את החבר שלה ושאר סועדים. לאחר ההרעלה הן רוקדות בזירת הרצח בלבוש הדגל האמריקאי, ואז נמלטות יחדיו.

בעוד שMTV, לוס אנג'לס טיימס, ניו יורק מגזין ורבים אחרים שיבחו את גאגא על ההשקעה המוסיקלית והויזואלית שב"טלפון", התכנים שלו גרמו לתרעומת ברחבי העולם. ארגונים שמרניים בארצות הברית טענו שמדובר ברעל למוחות הילדים וכי אינם רוצים להראות דברים שכאלה. העירום והגסות בקליפ הביאו לסגירתו ביוטיוב, עם אפשרות כניסה לגילאי 18+. המבקר ארמונד ווייט מהNew York Press תיאר את הקליפ כ"אכזרי ודוחה" וציין שהוא "התגלמות חוסר השפיות של הפופ המיינסטרימי העכשווי". לא שזה פגע בפופולאריות ובהערצה לגאגא, להיפך.

ב-8 ביוני 2010 שוחרר הקליפ ל"אלחנדרו", הסינגל השלישי באלבום, ושלושה ימים לאחר מכן כבר הגיע ל14 מליון צפיות בערוץ הרשמי של גאגא ביוטיוב. בראיון ל Fuse TV אמרה גאגא שהכוונה הבסיסית מאחורי השיר היא "להתאהב בחבר הכי טוב", ובראיון ללארי קינג הסבירה שהקליפ הוא "הומו-אירוטי צבאי. הוא חוגג את האהבה וההערכה שלי לקהילת הגייז, את ההערצה שלי לגבורה שלהם, האהבה שלהם אחד לשני ואומץ הלב שבמערכות היחסים שלהם".

גם אם אכן לכך התכוונה המשוררת, ואפילו שיבצה רמיזות אפשריות למדונה, אייס אוף בייס ואבבא (פרננדו?), אריאנה מלמד טוענת בynet שאין כל קשר אמיתי בין השיר לבין המקום, הזמן והעלילה של הקליפ. "אלחנדרו" מתחיל בצ'רדש מנוגן בכינור ומסתיים במותה של גאגא כנזירה/נאנסת, כשברקע רוקדים ונלחמים גברים שלובשים מדים בהשראה נאצית וגרבי רשת בהשראת "קברט".

לנוכח העושר והעומס הויזואלי, כמו גם העקביות של סמלים מסוימים שחוזרים על עצמם (כגון סמל הפנטגרם, התיש או העין האחת), קמים ברחבי הרשת אלו שטוענים שיש בקליפ מסרים נוספים, עמוקים יותר, מול אחרים שמבטלים טענות אלה כ"קונספירציה". אתר בשם The Industry  Exposed מציג את פרשנותו של הבלוגר Vigilant Citizen, הטוען, בעזרת הקבלות ויזואליות, שהסימבוליקה האפלה של גאגא לקוחה מארגון הבונים החופשיים. באתרים כדוגמת Conspil.com נטען גם שהארגון מקדם בסתר שלטון טוטליטרי גלובלי, או סדר עולמי חדש (New World Order) בסגנון 1984 ו"עולם חדש אמיץ", בו המגמה היא להפוך אזרחים לרובוטים ("דבורים פועלות") נטולי עצמאות מחשבתית או זהות מינית ברורה ע"י שימוש בטכנולוגיה פולשנית.

מנגד, מאיר עיני ממיוזיק פייג' לא חושב ששטן הוא כזה ביג דיל: "יש אופנה חדשה בעולם המוזיקה, שמנסה להשפיע על צרכני המוזיקה להאמין בתרבות אלילים, שטניזם, וסתם להסתער על הדיסקים ולגרום לגאגא, ג'ייזי וחברים להיות נורא עשירים". ב"טלפון לשטן" אייל דץ מוואלה! כותב ש"הקליפ… הוא עוד חוליה בשרשרת שמעידה כי ליידי גאגא חברה בכת שזוממת להשתלט על העולם. כך לפחות משוכנעים כמה בלוגרים מטורללים ברחבי העולם… חברה באחוות הבונים החופשיים, שליחה מסוכנת של האילומינטי, ארגון סתרים רב עוצמה שזומם להשתלט על האנושות, סוגדת לשטן – רשת האינטרנט טובעת בתיאוריות קונספירציה המנסות להתחקות אחרי דמותה המסתורית של הזמרת". הוא גם מצטט את עידו הרטוגזון, בלוגר ועיתונאי ש"לא מתרגש מ-328,000 התוצאות בגוגל לחיפוש "האם ליידי גאגא היא אילומינטי?". לטענתו, אותם בלוגרים ומאות אלפי הגולשים שבוחשים בשמועות, הם בסך הכול קורבן לניסוי מרתק שמפעילה הקבוצה שמאחורי המותג ליידי גאגא". בבלוג שלו, טכנומיסטיקה, הרטוגזון אף טוען בהערצה שהופעתה של גאגא בסצינת הפופ היא לא פחות מאירוע משיחי ושהיא אליל אנדרוגני שירד לעולם בני התמותה. הוא חותם במילים: "ליידי גאגא עשתה את זה בצורה מושלמת כל כך שהיא גורמת לי לרצות לעזוב את הכל ולהתמסר לרגע הזה. לריקוד. לשמחה. לאיפור. לאופנה אקסצנטרית. אפשר לעזוב את כל השאר. אין טעם להמשיך במשחק הזה. הגאולה הגיעה."

לנוכח ויכוח המחנות לגבי מי צודק ומי טועה, ברצוני להצביע על שלוש רמות אפשריות של פרשנות, או צריכה, לעבודתה של ליידי גאגא שאינן מבטלות אחת את השניה אלא מתקיימות במקביל, ברבדי עומק ועקביות שונים.

הרמה הראשונה והשטחית ביותר היא, כמובן, בידור. גאגא שולטת, על כל המשתמע מכך (עושר, עוצמה, מלתחה יוקרתית ובלתי נדלית, נתינים רבים). הקליפים שלה מקוריים, מפתיעים, גרנדיוזיים וסקסיים. כולם רוצים מילים פשוטות, לא לחשוב יותר מדי, וזאת בדיוק המשמעות של המילה Gaga ואולי גם של מילות השיר "אלחנדרו": היא אוהבת את החבר שלה, הוא לוהט כמו מקסיקו, אבל היא מבקשת שלא יקרא לה, שלא יחשוב שהיא הבייבי שלו. מה היא כן רוצה? לעשן סיגריה בשקט. ברמה הזאת המילים לא יותר מדי הגיוניות או חשובות, יש רק כאן ועכשיו בלי שם ואחר כך. אבל מה רע לנו? למה לקנא או לחפור? פשוט נהנים מהAle-Alejandro, מהתפאורה הלא שגרתית, מהמילים החוזרות ומהקצב. מכיוון שהרשת עמוסה לעייפה בכתבות על גאגא ברמה הזאת לא נתמקד בכך כאן, אלא נתבונן מעט יותר לעומק.

ניתן לזהות רובד עמוק יותר במוזיקה של גאגא אם וכאשר מוכנים להרפות מהנאה שטחית ואטומה, ולהודות שגם אם נקבל את מוטיב ההערכה לגייז לא ממש נמצא הגיון עקבי שמצריך את כל מה שמוצג לפנינו.

אז מה בעצם רואים ב"אלחנדרו"?

חלק 1: פתיחה

בתחילת הקליפ נראים חיילים בבגדים תחתונים במועדון. "מדים בהשראה נאצית, גרבי רשת בהשראת קברט". כל החיילים ישנים, מלבד אחד, שצופה במבט קפוא. במיקום אחר מופיעה קבוצת אנשים/חיילים בתספורות "פטרייה", לצד מה שנראה כשתי פירמידות. אחד מהם אוחז במגן דוד לא סימטרי, או פנטגרם, עם סורגים. אחרים מחזיקים שני חישוקים ומשולש. כמה מהם בכיסוי פנים, צועדים קדימה ו"מפנים דרך", בעוד השאר באים בעקבותם ומבצעים כוריאוגרפיה צבאית.

חלק 2: הלוויה

גאגא מופיעה ולראשה מתקן עתידני המכסה את עיניה. נשמעת נגינת כינור, וגאגא נושמת בכבדות. היא מוקפת בשומרים. (בחזיונה?) היא נראית צועדת בבגדי אבל בראש הלוויה ונושאת לב כבול בצורת האות A. נראה חייל/שוטר קפוא בעל קסדה דוקרנית שסוגרת את פיו ואקדח צמוד למפשעתו המחוברת לחוטים. גאגא אומרת, במבטא ארופאי, "אני יודעת שאנחנו צעירים ושאתה אולי אוהב אותי, אך אני לא יכולה להיות איתך כך יותר, אלחנדרו".

חלק 3: צפייה

גאגא מסירה לחלופין את הכיסוי מעיניה וצופה בחיילים/רקדנים בשלג. החיילים מבצעים כוריאוגרופיה צבאית, "מאחדים כוחות" ונלחמים לרקע סרט שחור לבן המראה מבנים וצלבים נשרפים.

חלק 4: דת/מין

גאגא לבושה כנזירה, אוחזת במחרוזת תפילה ומתפללת לאלחנדרו שיתן לה ללכת. לאחר מכן היא מופיעה ללא התלבושת על מיטה לצד גברים הנקשרים בחבלים. היא רוקדת איתם והם מציגים קיום יחסי מין. לבושה של גאגא משתנה לגלימת כוהנת עם צלבים הפוכים. היא עומדת במרכז החיילים/רקדנים מהחלק הקודם, והסרט שהוקרן קודם הופך לצבעוני. החיילים רוקדים מסביבה, אוחזים ומניפים אותה כלפי מעלה. על הגלימה שלה, באזור המפשעה, ישנו צלב הפוך/סמל פאלי. היא מכניסה את מחרוזת התפילה לפיה.

חלק 5: קברט

גאגא מופיעה בשחור לבן בלבוש המזכיר את סאלי בולס מקברט. גם היא כעת עם תספורת "פטרייה". מצטרפים אליה חיילים נשיים, וישנם פיידים רבים. היא מרימה את ידיה. הסצינה משתנה לצבעונית, עם חיילים שרוקדים לצידה. לחזייתה מחוברים רובים.

חלק 6: הופעה

גאגא שרה במועדון של סצינת הפתיחה בפני חיילים ישנים. גם היא לובשת מעיל עור, ומאחוריה יש צלב עץ. הסצינות הקודמות של הקליפ מופיעות בשחור לבן. החייל/קצין הער מסצינת הפתיחה נראה בצבע. הוא מביט מהצד/מפקח על החיילים והכוהנת. החיילים מתנשקים בפריימים קטועים ומקיימים אינטראקציה אלימה עם הכוהנת, שמנסה להתנגד להם. ברקע נראות שריפות (מופיע גם המבנה הבוער שהוקרן לחיילים בחלק 3, רק בצבע). ישנו המון מתפרע ושוטרים עם קסדות ואלות.

חלק 7: הסוף

החלקים הקודמים מופיעים שוב ומגיעים לסיומם. הנזירה מופיעה בחטף והקצין מסיר את כובעו. הכוהנת מסירה את היד מעינה. תמונות הפתיחה וההופעה מוצגות בשחור לבן וגאגא מסירה את משקפיה. חלק הקברט מסתיים בתנועות חיכוך ידיים (אש?) ועמידת "צלב". הכוהנת נזרקת מצד לצד ע"י החיילים, ולבסוף מתפשטת ושוכבת איתם. תמונת הסיום מציגה את החייל/שוטר המחובר לחוטים מתחילת הקליפ לצד הנזירה, שפניה/דמותה נשרפים. הסוף.

אימג'רי לא מתקיים בוואקום. יש לו השלכות והשפעה על צופיו, במיוחד במדיום כה נגיש לכל גיל כמו מוזיקת פופ. מול התפיסה השטחית של "אלחנדרו" כאומנות חסרת השלכות, או סתם שיר מגניב, בחינה איטית ומפורטת יותר שלו מעלה תחושה לא קלה, וככל שמתעמקים הרושם הכללי שמתקבל הוא של חוסר הגיון קיצוני, או טירוף, מילה לא פחות קשה ממה שרואים בקליפ. האווירה היא אפלה ומנוכרת, כך גם התפאורה, התלבושות והמחסור בהן. הוא גדוש בניגודים לכל אורכו: עובר משלג (אירופה, נגינת כינור) לאש (מקסיקו, קצב לטיני), הוא מהבהב ורציף, צבעוני ושחור לבן (הווה מול עבר?), מכיל חיילים שאמורים לייצג כוח אך משדרים פגיעות חשופה ונשיות (בתספורת אנדרוגנית, גרבי רשת ונעלי עקב), ומחבר אזורים פגיעים כמו שדיים או מפשעה לכלי נשק פוגעים. נראית בו נזירה בבגדי לטקס (המשמש גם בתעשיית המין), וכוהנת שלובשת צלבים הפוכים על גלימתה ואיבר מינה. מתערבבים בו תכנים קשים של אלימות (חיילים במדים נאצים או שוטרים מכים בהמון), אונס קבוצתי ומוות.

הקליפ מושקע, מדויק ומתוכנן בקפידה, וקשה להאמין שהדימויים בו הם מקריים או שרירותיים. בהנחה שיש משמעות למה שאנו רואים, מיהם החיילים לפניהם מופיעה גאגא במועדון, ומדוע הם ישנים? האם זוהי מטאפורה לקהל בפניו היא מופיעה, שגם כן אינו ערני לתכני השירים שלה? ואם כך, מיהו החייל הער? מהו הלב אותו נושאת גאגא, ומדוע הוא כבול? האם החיילים בתחילת הקליפ מתאמנים מול סרטון השריפות, אותו הם יוציאו לפועל בחלק 4 כשוטרים? מדוע החיילים משדרים נשיות, ואם כך, למה גאגא שוכבת איתם? ועוד בהקשר דתי? ומה פשר הצלבים הנשרפים וההפוכים?

על אף התחושה הקשה שעולה מהדימויים, עדיין אנו נותרים ללא תשובה ברורה למשמעות הקליפ, והעקביות היחידה שנמצא ב"אלחנדרו" היא חוסר ההגיון הויזואלי שהוא חולק עם שאר הקליפים של גאגא, כמו גם חזרתם של סמלי התיש, הפירמידה והעין האחת. כך הם מופיעים בעבודותיה.

היינו יכולים לחשוב שמדובר אולי בגימיק כלכלי ייחודי לגאגא, אבל מסתבר שסמלים אלו מופיעים בצורה רחבה בתעשיית המוזיקה:

אם כך, ישנה עקביות ויזואלית מסוימת. נוכל להחליט שמדובר בסך הכל בטריק שיווקי שנועד לקדם מכירות, ואז נניח לעניין, בלי לשאול את עצמנו למה דווקא סמלים ספציפיים אלה יותר רווחיים מאחרים. האפשרות השניה היא שנשאל למי סמלים אלה רלוונטיים מחוץ לעולם המוזיקה. והתשובה היא: לארגון הבונים החופשיים, ונגזרותיו המאוחרות (כ"מסדר השחר המוזהב" והאילומינטי)

ייתכן שהכתבה הבאה, שהתפרסמה בעיתון דבר (ראשון) ב8 במאי 1996, תעזור לענות על השאלה למה דווקא סמלים ספציפיים אלה יותר רווחיים מאחרים:

בכירים בישראל נוהגים לקיים פולחנים של הבונים החופשיים

יעל פישביין

"ארגון העל של הבונים החופשיים, הנקרא אילומינאטי, החל בחודשים האחרונים לקיים טקסים פולחניים בישראל. אתמול חשף הערוץ הראשון בטלוויזיה דירת מסתור של הארגון בתל אביב. אנשים מהצמרת הפוליטית והכלכלית בישראל נוטלים חלק בטקסים, הכוללים הדלקת נר בתוך גולגולת והתקשרות לכוחות חיצוניים. "לדבר ראשון" נודע, כי עד החודשים האחרונים  נהגו חברי האילומינטי בישראל להשתתף בהתכנסויות פולחן בלונדון מדי שלושה חודשים. הבונים החופשיים ידועים כארגון צדקה, שמקיים שלוחות בכל העולם. חבריו אינם קשורים לטקסים. בתת-הארגון של הבונים החופשיים, האילומינטי, חברים נבחרים, בינהם בנקאים, פוליטיקאים ואנשי כלכלה בכירים מכל העולם. שמו של בנקאי יהודי ידוע הוזכר כאחד מהם .אילומינאטי מבקש ליצור מעין ממשלה עולמית. הטקסים נועדו ליצור קשרי אחווה בין חברי הארגון, שאמורים לממש חזון זה…"

על פי אתר קונספיל, עיתון "דבר" נסגר באותו חודש בו פורסמה הכתבה. האתר גם מפרט שאת סמלי הבונים החופשיים (כגון הפירמידה עם העין) ניתן למצוא במקומות רבים בארץ, כולל בתל אביב, ואפילו על גג בית המשפט העליון בירושלים, אשר נחנך ב-1992 ומומן בידי קרן רוטשילד (אולי אליו התכוונה הכתבה במילים "הבנקאי היהודי המפורסם"?)

מבנה בית המשפט העליון הוא מאוד אוקולטי, ומי שרוצה יכול לקרוא עליו עוד כאן.

לאור הנזכר לעיל, ראוי לשאול האם השימוש של גאגא בסמלי הבונים החופשיים הוא בסך הכל גימיק שיווקי. ואולי, בעצם, הגימיק השיווקי האמיתי הוא השימוש של הבונים החופשיים בגאגא? השאלה הזאת מאפשרת רמת פרשנות נוספת לשיריה, זו של מוזיקה מגויסת, בה המוזיקה הנראית על פני השטח איננה המטרה הסופית, אלא אמצעי שמשרת מטרה נפרדת וסמויה יותר. מכאן אשתמש בניתוחו של Vigilant Citizen ל"אלחנדרו" [קישור למאמר באנגלית], כמו גם בתרומותיהם של משתמשים אחרים מרחבי הרשת, כדי לבדוק האם נקודת מבט שלישית זו תגלה בגודש הויזואלי של גאגא סיבתיות ועקביות רבה יותר.

על פי Viligant Citizen, הסימבוליזם שבקליפ מתאר טרנספורמציה דתית בהקשר של מדינת משטרה אלימה. המוטיב העיקרי הוא זריקה או דחייה. גאגא עוזבת את אלחנדרו בתחילת השיר:

I know that we are young
And I know you may love me
But I just can’t be with you like this anymore,
Alejandro.

היא צועדת בראש לוויה. משהו מת בתוכה ונראה שזאת אהבתה לאלחנדרו. אבל מי זה אלחנדרו? בחור גיי שאיתו היא לא יכולה להיות? או מישהו אחר שהיא בוגדת בו עם רוברטו ופרננדו? האפשרויות יכולות להיות רבות, כי מילות השיר לא ממש מספרות לנו. הסמלים שבקליפ, לעומת זאת, מספרים לצופים שקיימת אפשרות למשמעות עמוקה יותר.

הלב אותו היא נושאת, אשר כבול באות A, מזכיר את סמל "הלב הקדוש" של ישוע הצלוב, דימוי מפורסם בנצרות: [תמונה]

האם A מסמל את Alejandro? האם בשם זה מתכוונת גאגא לישוע?

לאחר מכן היא נראית שוכבת בתלבושת נזירה עם מחרוזת תפילה בידה, מביטה למעלה, מרימה את ידיה ומתפללת לאלחנדרו שיתן לה ללכת: [תמונה]

בשלב זה ניתן לשער שהשם אלחנדרו מתייחס לאלוהים או לעיקרון דתי כלשהו.

גאגא שרה:

She hides true love
En su bolsillo.
She’s got a halo ’round her finger,
Around you.

ההילה מסביב לאצבע היא טבעת נישואין, וההילה מסביב לאלחנדרו מצביעה על היותו "קדוש". טבעת הנישואין מסמלת את איחודה הדתי של גאגא עם אלוהים, אבל היא עכשיו מתביישת בקשר הזה, ומחביאה את הטבעת בbolsillo, כיס בספרדית. למה ההתייחסות לרוברטו ופרננדו? האם גאגא מתייחסת לעיקרון השילוש הקדוש בנצרות? גולש אחד קישר זאת לאטימולוגיה של השמות:

ALEJANDRO = "מגן האנשים" (אלוהים)

FERNANDO = "כמה לשלום וגבורה" (ישוע)

ROBERTO = "בהיר וזורח" (רוח הקודש)

חם יותר ממקסיקו = גהנום

Don’t call my name don’t call my name Alejandro (God)

I’m not your babe, I’m not your babe, Fernando (Jesus)

Don’t call my name, don’t call my name, Roberto (Holy Spirit)

[In the English Bible, “babe” = “child”. Exodus 2:6]

אם כך, גאגא רוצה לעזוב את אלחנדרו, אלוהים. היא מחליטה לאמץ דת חדשה. מנזירה היא הופכת לכוהנת בגלימת צלבים הפוכים: [תמונה]

VC מסביר שבמאגיה שחורה ושטניזם הפיכת אובייקט מקודש מסמלת חילול של מה שהוא מייצג: [תמונה]

כאשר הצלב ההפוך מופיע על מפשעתה של גאגא הוא הופך לסמל פאלי, והצירוף רומז לאנדרוגניות ושילובם של הניגודים, מוטיב מרכזי בתורות האוקלוטיות.

טרנספורמציה

על ידי בליעת מחרוזת התפילה, גאגא מטמיעה בתוכה סמל של התקדשות דתית כי: א) זה יוצר הלם וישיג תשומת לב תקשורתית, ו-ב) ההתחרות באלוהים היא מוטיב עיקרי בשטניזם, וVigilant Citizen טוען שבליעת המחרוזת מסמלת את נסיונה של גאגא להשיג כוחות מיסטיים. בסצנה אחרת היא חוזרת שלוש פעמים בידיה על "סימן הברכה", [תמונה] אשר שמור לקדושים בנצרות.

בהמשך הקליפ היא נדחפת באלימות בידי הרקדנים המקיפים אותה. בתחילה היא מנסה להתנגד, אך אחר כך נכנעת ומסירה את לבוש הכוהנת לחניכה ופולחן מיני. [תמונה]

בדומה לצלבים, בסוף גם גאגא נשרפת כנזירה על ידי אש פנימית (VC: פירוש שמו של לוציפר הוא "נושא האור"). סצינה זו מסמלת את הכחדת הישן, ואת הפיכתה של גאגא למשהו אחר.

מדינת משטרה אלימה

הטרנספורמציה של גאגא מתרחשת ברקע צבאי קודר ואופרסיבי. VC טוען שתעשיית המוזיקה מלעיטה את הציבור בדימויים צבאיים משולבים במיניות, כדי להוריד את רמת הרגישות שלנו ואף לצור הקשר תת-הכרתי ששלטון צבאי הוא דבר רצוי. קחו למשל את ההופעה של ביונסה השנה בטקס פרסי הגראמי, בה היא שרה את השיר If I were a boy מוקפת בצבא עתידני, בלי שום קשר ולו הקלוש ביותר לשיר עצמו. וכך גם עם ליידי גאגא ב"אלחנדרו". לצד מוזיקת פופ קליטה אנו רואים ברקע אי-שקט חברתי, בניינים נשרפים ושוטרים רצים עם אלות. לו היינו רואים את זה בחדשות סביר להניח שהיינו מאוד מוטרדים, אולי אפילו עושים משהו בקשר לזה. אבל השילוב של התכנים האלו בתוך שיר קליל יוצר אצלנו הקשר תת-הכרתי מרגיע ומאשר, וייתכן שאחרי צפיות רבות לא מודעות, גם אם היינו רואים את התכנים האלו בחדשות כבר היינו מספיק חשופים אליהם בשביל לא להתנגד.

הוידאו מתחיל בקבוצה שצועדת לקצב צבאי. לחלקם כיסוי פנים (אסירים?). אחד מהם בתוך מבנה דמוי פירמידה והשני אוחז בהקסגרם/פנטגרם עם סורגים. האם זהו דימוי לאזרחים הנושאים בידיהם את סמלי הדיכוי של השלטון? גאגא נצפית בעמדת כוח, לובשת מבנה ראש (כתר?) שחור ומואר (Illuminated) ומביטה בחיילים/אסירים המופיעים מולה. על פי VC, חשיפת העין האחת לסירוגין מלמדת על מקור עמדת הכוח שלה.

בהמשך גאגא לובשת חזיית רובים, בהתאם לנסיון לשלב בין אימג'רי מדכא למיני וכך להפוך אותו לנחשק או נסבל. רקדני הליווי שלה לבושים בתלבושות המזכירות דיקטטורות כשל היטלר, סטאלין ומוסוליני. דיכוי פוליטי הוא אכן סקסי… אה, בעצם רגע… הוא בניגוד מוחלט לכל מה שדמוקרטיה אמורה להיות, אומר VC. [תמונה]

האם יש לכך השפעות מחוץ לתעשיית המוזיקה? הפסקת פרסומות קצרה (מיד נשוב)

אל אלחנדרו, רוברטו ופרננדו מצטרף גם כוכב המונדיאל כריסטיאנו רונאלדו, מהכדורגלנים העשירים בעולם, שנכון להיום מרוויח 11.3 מיליון ליש"ט בריאל מדריד, [כאן] בפרסומת לארמאני הלבשה תחתונה. האם הפרסמות משדרת מין או אג'נדה? (שימו לב לעין, בטח בדיוק גירד לו בגבה).

והנה רומי חנוך, הבת של שלום, בגיליון "את", יוני 2010

מזכירה לכם מישהי? סתם אופנה שלא משפיעה על אף אחד? או אולי צירוף מקרים?

רותם סלע, בגיליון מאי

ומילי אביטל, בגיליון אפריל…

וחזרנו. המוטיב האחרון בניתוח של VC נקרא עבדי שליטת מוח. בסצינה סימבולית (שפותחת ומסיימת את הקליפ) נראה חייל מחובר לחוטים, כמו מריונטה. ממבטו הקפוא לא נראה שהוא שולט על תנועותיו, או בכלל מסוגל לזוז, והוא מצמיד אקדח למפשעתו (עוד שילוב של נשק ומין): [תמונה]

לאחר מכן, במקום הדומה לבית מעצר, מחנה אימונים או כליאה, גאגא קושרת את חבריה הגייז ואונסת אותם: [תמונה]

בסוף הקליפ מופיעה גאגא מחוברת לחוטים. האם גם בה שולטים? האם כך מסתיימת הדרך שהיא מציעה? [תמונה]

אולי כך גם מוסברת דמותו של החייל הער. האם הוא ייצוג לאנשי האילומינטי, המכוונים ומפקחים על המתרחש, ערניים למסריה האמיתיים של גאגא, בעוד כל שאר הקהל בהופעתה ישן?

נסיים את סקירת מאמרו של VC בהופעתה של ליידי גאגא עם "אלחנדרו" בתכנית אמריקן איידול. בצפייה ראשונה לא נראה שיש כל קשר בין ההופעה לקליפ. רואים שם מלאך עם כנפיים (ישוע? הילל בן שחר?) אשר אש יוצאת מראשו ("נושא האש"?) בכל פעם שגאגא אומרת "אלחנדרו". בסוף ההופעה, גאגא מורמת על ידי הרקדנים שלה כלפי ה"מלאך", כאשר נוזל אדום כדם זורם ממנו. בחנו את עצמכם: לפי דעתכם וביחס לקליפ, איזו משלוש נקודות המבט מאפשרת את הפירוש העקבי ביותר למה שרואים בהופעה?

"אלחנדרו" כביטוי הערכה לגייז

ליידי גאגא נחשבת לגיי אייקון עולה, ובשנתיים האחרונות הספיקה לספר פעמים רבות בתקשורת על תמיכתה בגייז, הכריזה על עצמה כביסקסואלית, והופיעה במספר ארועי גאווה. בעצרת מצעד השיוויון הלאומי (National Equality March)  לזכויות הקהילה הלהט"בית, שנערך בוושינגטון באוקטובר 2009, טענה גאגא שהשתתפותה במצעד [תמונה] "היא האירוע היחיד החשוב ביותר בקריירה שלה". היא סיימה את נאומה במילים: Bless God and bless the gays, באופן דומה בו הקדישה לשניהם את זכייתה חודש קודם לכן בטקס הMTV Video Music Awards, בו "דיממה" על הבמה.

שוב, על פניו (או שאולי נגיד, מנקודת ההסתכלות הראשונה), לא נראה שיש בעיה עם התמיכה של גאגא בגייז. עוצמה גלובלית היא ללא ספק נכס מושך לשכבות מדוכאות, ואם היא עוד מבטיחה שבלי לחשוב נהנים הרבה יותר, אדרבא.

מנקודת ההסתכלות השניה, שלוקחת לא רק את איך שהשיר נשמע אלא גם את מה שהוא מכיל, בהחלט יש מקום לשאול האם מטרתה המוצהרת של גאגא בכלל הושגה, והאם קהילת הגייז מוצגת כעיקרון חיובי ומוערך באמצעות הקליפ? שאלה טובה.

אבל זאת האפשרות שמציעה נקודת המבט השלישית שבאמת מטרידה.

הומוסקסואליות ורדיפה דתית הם לא דבר חדש, וניתן למצוא אותם משחר ההיסטוריה ועד ימינו.

דוגמא מחו"ל ומהארץ: חרדים מפגינים נגד קיום מצעד הגאווה בירושלים,2007.

המאבק בין שני מגזרים אלה הוא בדרך כלל תוצאה של פנאטיות וכפייה דתית שנובעת מעיוורון רוחני, התייחסות אינטרסנטית לכתבים, ואי ההבנה שלשום דת אין מונופול על אלוהים, או על הקשר שלו עם כל ברואיו, הומואים או סטרייטים, אותם ברא באהבה שווה. ככלות הכל, זו הנשמה שאוהבת, לא הגוף.

בערות זו יצרה חיץ בין תרבות הגייז ובין הגדרה דתית כלשהי. כמובן שישנם ארגונים ואינדיבידואלים יוצאי דופן, אך התרבות ככללותה מצטיירת, במיוחד באירועי הדגל של הקהילה, כנהנתנית, כמעודדת אטרף תאווה חומרי, קצר, וחסר מחויבות, ולכאורה עם מעט מאוד רלוונטיות לאלוהים. ללא אלטרנטיבה ראויה שתצביע על הקשר האמיתי בין אהבה לאלוהים, נכנסת לתמונה ליידי גאגא.

אם גאגא אכן הייתה גימיק שיווקי בידי האילומינטי, או ציפוי מסוכר לקידום תרבות אפלה, שלטון מדכא ופולחן שטני, התמיכה שלה בקהילת הגייז הייתה כמו שימוש ציני של "הפרד ומשול" בין שני הצדדים, כאילו שבכלל יש שני צדדים נפרדים (God and the gays), וההבטחה שלה לעמוד תמיד לצידם הייתה שווה להבטחה של סוחר סמים שתמיד יגן על זכויותיהם של לקוחותיו לקנות ממנו חומר מטשטש. ומדובר בלקוחות רבים. האבסורד הוא שכשמנסים להצביע על התכנים השליליים במוזיקה של גאגא, רבים ממעריציה הגייז מזדעקים כחיילים נאמנים במחשבה שמישהו מנסה לפגוע במחאה שלהם (המוצדקת במהותה), ולא רואים את השימוש שגאגא משכילה לעשות בהם.

בכל מקרה, מעבר לרמה שבה נתבונן בקליפ (כבידור שטחי, טירוף מדאיג או כמוסיקה מגויסת המשרתת אג'נדה רחבה יותר), נראה שטענתה הראשונית של גאגא ש"אלחנדרו" עוסק בהערכה לגייז היא כמו לטעון שהסרט "אוואטר" עוסק בהגנה על זכויות החתול. במאי הקליפ, סטיבן קליין, אמר בראיון לStyleite ש"הסימבוליזם הדתי בקליפ לא אמור להביע שום דבר שלילי, אלא מציין את מאבק הדמות בין הכוחות השחורים של עולם זה לבין הגאולה הדתית של הנשמה". הוא כמובן לא ציין בגאולה של איזו דת מדובר, אך לנוכח הנזירה הנאנסת והצלבים הנשרפים אני לא אתפלא אם לא מדובר בנצרות.

לסיכום

אדם שומע שיראה שני חרשים מדברים בשפת הסימנים בדרך כלל לא יבין הרבה. גם ייתכן שלילד הדבר פשוט יראה  כתנועות ידיים מגניבות או מטורפות. לעומת זאת, אדם שדובר את שפת הסימנים ימצא בה קו מחשבה עקבי ומסר. הוידאו ל"אלחנדרו" הוא מאוד מורכב וסימבולי, ומאפשר פרשנויות רבות, בהתאם לרמת הידע והעומק של הצופה. אך בנוסף לכך, קיימים בו גם חלקים בהם הסימבוליזם הוא תמציתי וברור, ולא משאיר יותר מדי מקום לספק בנוגע למסר שמועבר. במהלך הקליפ ליידי גאגא עוברת טרנספורמציה, בה היא זונחת דרך דתית ומאמצת אחרת, רוויה באלימות, אונס ומוות.

האם השינוי של גאגא מסמל שינוי שמתרחש כיום ברמה הגלובלית? האם אנשי האילומינטי, הבילדרברג ודומיהם יוצאים מארון הקבורה וחושפים את אמונותיהם ותוכניותיהם הפוליטיות? ואם כך, האם גאגא משמשת להם כסירנה למלחמה המתקרבת?

אתר "אמת אחרת", כמו גם אתרי חדשות אחרים בכל רחבי הרשת, מספקים עדכונים שוטפים בנושאים אלו.

ייתכן שמוזיקה כדוגמת "אלחנדרו" מחדירה ל(חוסר ה)מודעות הקולקטיבית אוסף ספציפי של סמלים וערכים, שמתוכננים להשתלב בתרבות שלנו כחלק מאג'נדה גדולה יותר. במקרה זה, דמויות מוכשרות וכריזמטיות כליידי גאגא נבחרות כדי להציג מסרים מאוד קשים כקלילים וכיפיים. בטוח שלצופים רבים יש תחושת בטן שמשהו לא בסדר בשירים האלה, אבל לא ברור מה בדיוק. אני מקווה שמאמר זה מסייע בהבנת התוכן של מה שאנו נחשפים אליו במדיה. ככלות הכל, ידע הוא כוח, הכוח לעשות בחירות מודעות ולהנות ממציאות רחבה יותר בהכרה מלאה. אני מקווה גם שלפחות חלק ממעריציה של ליידי גאגא יחליטו שמגיע להם יותר מבידור זול.

פוסטים קשורים

1. החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלתכנן תוכניות אחרות
2. משטרת בריטניה מבקשת לדווח על אנשים עם מכוניות או בגדים יפים מדי
3. אנדרטה אמריקנית בג'ורג'יה חושפת את סודות הסדר העולמי החדש ואת תוכניתם הסופית

בחשיפה של Ynet שכותרתה "מי אתה מיסטר איקס"
מוצגת לנו תמונה עגומה ומבהילה של המציאות הישראלית ב 2010, לפיה כנראה,
ניתן להעלים כל אחד מאיתנו לתמיד, האם מדובר ב Black site כחול לבן?
משום שאי שם באגף 15 של כלא איילון שמכיל תא אחד בלבד, כלוא אסיר נטול זהות ושם.
איש מהאסירים או הסוהרים אינו יודע מי הוא,
או על מה הוא כלוא ולכמה זמן, וסביב האסיר נטול הפנים והזהות
מוטל צל כבד של מיסוך אינפורמציה, והוא כלוא תחת אבטחה חריגה.

ציטוט:

"אני לא מכיר עוד אסיר או עצור בשב"ס
שכלוא בתנאי בידוד והפרדה חמורים כאלה", אמר גורם בשב"ס.
"סביב הכלוא באגף 15 יש חשאיות בכל מה שקשור אליו, כולל זהותו והעבירות שביצע.
אני בספק אם גם הסוהרים ששמורים במקום יודעים במי מדובר.
יש יותר מדי חשאיות סביבו. מה שמפחיד זה שאדם בשנת 2010
כלוא בישראל מבלי שאפילו אנחנו נדע במי מדובר"

פחות מיממה לאחר פרסום הדברים,
העיתונות "החופשית" הרגה את הסיפור והכתבה הוסרה.
לחוסר מזלם היה מי שדאג לתעד את הכתבה לפני שנעלמה…

תיקון עולם היו הראשונים להציג תיעוד מטמון של הכתבה
כמוכן היא נשמרה לקריאה במטמון גוגל.

מה זה אומר עלינו? זה אומר שאנחנו גרגר אבק,
שניתן לטאטא לאיזה צינוק מבודד בכל זמן נתון,
וכל נסיון לנסות ליצור קשר עם העולם ייורט
בנחישות וביעילות מבהילה ע"י עיתונות מגוייסת להחריד.

ולאדם שכלוא באגף 15 של כלא איילון, מי שלא תהיה,
בין אם אויב או ידיד, ישראלי או תושב חוץ, בין אם אשם או חף מפשע,
כאדם יש לך זכויות בסיס שאני כאדם הייתי מצפה שיכובדו כלפי כולם באופן שווה
הזכות לעורך דין, הזכות ליצור קשר עם העולם החיצון, הזכות של הציבור לדעת מי אתה,
ולמה אתה כלוא בצורה שבה אתה כלוא – אבל זכויות לחוד, וסדר עולמי לחוד,
וזהו הסדר העולמי החדש-ישן על קצה המזלג – הכח הבלתי מעורער של ממשלות ותאגידים
לעשות לכל אחד מאיתנו מה שהם רוצים, בכל חלק בעולם המערבי,
מבלי שאיש אי פעם ישמע מאיתנו או יידע מה עלה בגורלנו,
אם חשבתם שדברים כאלה קורים רק בסרטים… זה הזמן לחשוב שוב.

זוהי לעת עתה העדות הכמעט יחידה לכך ש"אי פעם" היתה כתבה שכזו
בעיתון שמתיימר להיות חופשי, במדינה שמתיימרת להיות דמוקרטית,
בלי דיווח כלשהוא על צו איסור פרסום, או על פרשה כלשהיא שיש עליה צו איסור פרסום.
פשוט דממת אלחוט קולקטיבית, נוראה ואיומה שהיא, היא היא,
תמצית שוויה של העיתונות התאגידית המודרנית שכבר מזמן לא שייכת לנו הציבור.

לחצו כאן לצפייה בצילום מסך של הכתבה:

מקור: Ynet, תיקון עולם, Ynet (מטמון גוגל)

פוסטים קשורים

1. חוק היובש בפעולה: יס"מניקים שפכו בירות לרוחצים בים
2. ישראל מבטלת הזמנת 2 מיליון חיסונים נגד שפעת החזירים
3. אל על: מי חיטט במזוודות הנוסעים?

"לאחר שבחודש שעבר פורסם מחקר שטען כי לאנשים המשוחחים זמן רב בטלפונים סלולריים יש סיכון רב יותר ללקות בגידולים סרטניים במוח, התחילו להגיע גם תביעות נגד חברות הסלולר. בתביעה שהוגשה לפני כשבוע טוען עו"ד בן 50 מהדרום כי נהג לשוחח זמן רב בטלפון הסלולרי וכתוצאה מכך חלה בסרטן באוזנו. לכן הוא תובע את חברת אורנג' (פרטנר) על עשרה מיליון שקלים…"

מתוך אתר NRG מעריב.
לקריאת המאמר המלא:
http://www.nrg.co.il

פוסטים קשורים

1. קרן הון עתק של ביל גייטס תתרום 10 מיליארד דולר למדינות מתפתחות – לחסן אותם כמובן…
2. אכילת פירות וירקות מפחיתה באופן משמעותי את הסיכוי לחלות בסרטן השד
3. ביספינול A כימיקל מסוכן – לא רק בבקבוקי תינוקות / סרטון מתורגם לעברית

בפעם החמישית בשנה האחרונה, נציג פרויקט אמת אחרת מופיע בתקשורת כדי לדבר על הקונספירציות.

שנה אחרי שהזהרנו את הציבור הישראלי, מעל דפי האתר, ששפעת החזירים היא קונספירציה ושחברות התרופות הרוויחו סכומי עתק מהפצת פאניקה ודיסאינפורמציה מכוונת, מתעוררת התקשורת הישראלית ומצטרפת ל"חגיגה".

פוסטים קשורים

1. "המגפה" נגמרה – ארגון הבריאות העולמי מכריז על סוף שפעת החזירים
2. שפעת החזירים הונדסה בארה"ב / ראיון עם עיתונאי אמריקני
3. האם אתר לא רלוונטי, רלוונטי?

בערוץ 2, בתוכניתו של עודד בן עמי עשו אייטם על הונאת שפעת החזירים והדו"ח שחובר על-ידי מועצת אירופה בנושא.

כרגיל, בתקשורת, עשו צעד קדימה, שניים אחורה סקובידו.

להלן תגובתי לכתבה וניתוח ביקורתי שלה תוך הפניית תשומת לבכם לנקודות חשובות.
לצערי אי אפשר להטמיע קטעי וידאו מאתר MAKO ואתם תצטרכו לכתת רגליכם אל האתר שלהם ולצפות בכתבה משם.

1:00 – יואב אבן, כתב ערוץ 2 , מסביר לעם ישראל שארגון הבריאות העולמי גיבש את ההנחיות שלו תוך שהוא נועץ במומחים שהם "מן הסתם המומחים הגדולים ביותר בתחומם" – המשפט הזה הוציא את העוקץ מהעובדה שהם קיבלו משכורות מחברות התרופות. זה הרגיע את האדם ההדיוט שלא מבין עד כמה כוח באמת יש לחברות התרופות על תהליך קבלת ההחלטות בנושאי בריאות.
1:41 – הכתב מדבר על "הפאניקה ובזבוז מאות מיליוני שקלים" שנגרמה בגלל רדיפת הבצע של חברות התרופות ואוזלת היד הפושעת של ארגון הבריאות העולמי.
מה שהוא לא מזכיר זה את החולים והמתים מהחיסון. למה?
1:55 – "נשאלת השאלה האם זה נכון…" – מה יהפוך מידע לנכון בעיניהם, אם ביבי ואובאמה יצאו בהכרזה משותפת שזה קרה? גוף אירופי בלתי תלוי חקר את הנושא במשך מס' חודשים וחיבר דו"ח חמור בנושא, זה לא מספיק בשבילם?
2:07 – "אי אפשר היה לדעת את זה ממקודם" – כאן מגולמת מציאות עגומה שבה כלי התקשורת המרכזיים בישראל ובעולם מקבלים את המידע שלהם כמעט לגמרי משני מקורות: AP ורויטרס. הם מקבלים מידע מסונן ומעובד, מעכלים אותו בשביל האזרחים ומקיאים אותו החוצה לעוס היטב. המידע היה קיים יותר משנה לפני חיבור הדו"ח, אנחנו התרענו על-כך גם בתקשורת בערוץ 2 בראיון שבו רואיינתי וגם בחלוקת פוסטרים, שליחת מיילים וקריאה בחוצות העיר.
מספיק לחפש באתר הפרויקט ולמצוא שפע של מידע מוקדם בנושא.
ההתממות הזו ש:"אי אפשר היה לדעת את הזה ממקודם" היא לעג לרש.
הרש במקרה הזה, הוא אנחנו הכבשים.

הבעיה עם כלי התקשורת הממסדיים, חוץ מהעובדה שהם הפכו להיות שלוחה ישירה של בעלי האינטרסים והמפרסמים, היא שהם הפכו לענקים. בלונים נפוחים שכל רוח נושבת מעיפה אותם הנה והנה.
כשזה מתאים לפופוליזם באותה תקופה הם יוצאים בכותרות ענק, מהלכות אימים, על המגיפה הקרבה ובאה.
הם לא בוחלים בשימוש בצבעים אדומים זועקים ובסימן לוחמה ביולוגית.
הכל בשביל להגביר את המכירות.
ואז בא מישהו ומפוצץ להם את הבלון הנפוח, והם יוצאים בכמה כתבות, כמה אייטמים ובזה זה נגמר.

מחר זה יהיה חדשות ישנות.
ביבי יפריח רוח חמה לכיוון ברק וברק יגהק בתשובה,
והתקשורת תרוץ אחריהם ותתעד את מלחמת הגזים הזו בהתלהבות מבחילה.

התקשרה אליי היום מפיקה של אחת מתוכניות הטלוויזיה ושאלה אם אני מוכן להתראיין בעניין שפעת החזירים, הפעם מהצד הנוח, זה שמחשיבים אותו כשפוי.
היא שאלה: "יש לכם עוד קונספירציות כאלה שאולי בעוד כמה חודשים או שנים יתבררו כנכונות?"

אתם מבינים את האבסורד?
כלי התקשורת פונים אלינו עכשיו כדי לקבל מידע על קונספירציות נוספות שאולי יתבררו כנכונות…

איפה העיתונות החוקרת, העצמאית, זאת שלא פוחדת לשאול את השאלות החשובות ולהצביע על האשמים האמיתיים?
זאת שאמורה לעשות את העבודה שאנחנו עושים, לקחת את הצד של האזרח מול התאגידים, להלחם בשחיתות, לומר את האמת.

ואיפה האזרחים שמקימים קול צעקה שירעיד את השמיים, דורשים שינוי, מפגינים, מחרימים, מפסיקים לשחק את המשחק שבו הם תמיד מפסידים?

האם יטרחו העיתונאים המכובדים לחקור בעצמם או שהם ימשיכו להתבסס על מזון חצי מעוכל?
האם יטרחו האזרחים לקום מהכורסה הנוחה, זו שיש לה שלושה מנועי מסאז' והדום לרגליים, לסגור את קופסת הטמטום ולפתוח את התריסים?
הם יראו בחוץ עולם שחור מעשן, גווע מרעלים ורווי במניפולציות.
אבל הם גם ימצאו חברים לדרך, אנושיות ושמחה, אהבה וכבוד.
הם ימצאו משפחה.

ומשפחה דואגת אחד לשני…

פוסטים קשורים

1. ממשלת יוון הודיעה: כל האוכלוסיה תחוסן נגד שפעת החזירים, ללא יוצא מן הכלל
2. חיסון שפעת החזירים קיבל את אישור ה-FDA – היכונו לשטיפת המוח
3. שמונה דברים שאתם לא אמורים לדעת על החיסון נגד שפעת החזירים

לא ערכתי סקר בנושא, אך אני מעריך במידה די גבוהה של בטחון, שעצם הזכרת המונח "תיאוריות קונספירציה" בתוך דיון תגרום אוטומטית ל-95 אחוזים מהאנשים לפלבל עיניים, לזלזל, לגחך ולמעשה לסגור כל אפשרות לדיון פתוח ופורה.

בואו נבדוק לרגע את המונח הזה בעיניים חדשות.
הגדרת המילה קונספירציה לפי המילון המקוון ויקימילון היא:
מזימה שאנשים רוקמים בחשאי במטרה לשנות את השלטון שלא באמצעים חוקיים, במטרה לפגוע באחרים או לפעול בנגוד לרצונם של אחרים, או לנצל אחרים.

אז קונספירציה היא למשל כוונה של מישהו לשדוד בנק, לרצוח או לפגוע במישהו.
קונספירציה היא כוונה של מישהו למעול בכספים, לקבל או לתת שוחד.

פרשת הולילנד היא "תיאוריית קונספירציה".
פרשיותיו של אולמרט הן "תיאוריות קונספירציה".
ואם וכאשר תוכח אשמתם של המעורבים בדבר, זה יעבור מ-"תיאוריית קונספירציה" ל-"קונספירציה שהוכחה בבית משפט"

אז קונספירציות קורות מסביבנו כל הזמן.
התקשורת מלאה בתיאוריות קונספירציה.
ואנשים דנים כל הזמן בתיאוריות קונספירציה.

אז למה המונח "תיאוריית קונספירציה" גורם לאנשים להיסגר מיד, להפסיק להקשיב ולקבל התקף של צרבת?
ובכן, אחת הסיבות לכך למעשה מוכיחה את אחת מהקונספירציות הידועות ביותר שהיא: הניצול שעושים הממשלים, סוכנויות הביון והטייקונים בההשפעה הפסיכולוגית של כלי התקשורת, כדי לכוון את דעותיהם של האנשים לכיוון מסויים.

ולא, לא מדובר בתיאוריית קונספירציה, אלא בקונספירציה מוכחת ומתועדת.

תעמולה היא כלי נשק
גבלס, שר התעמולה של היטלר, היה אמן התעמולה / הפרופוגנדה.
בסרטים ובחומרים הכתובים שהפיץ הרייך השלישי נעשה שימוש בדימויים, בתמונות ובמילים, במטרה לכוון את דעת הקהל לכיוון מסויים.
במקרה הזה, לראיית היהודי כטפיל.
המטרה היתה לנצל את הפחד הטבעי מפני מכרסמים וטפילים שקיים בכולנו ואז יצירת קשר פסיכולוגי בין הטפילים הללו לדמות היהודי.
אחת הדרכים שבה זה הושג היתה עיוות דמותו של היהודי בעל המאפיינים הגזעיים השונים מהמאפיינים האריים, כגון צורת אפו, ואז הפיכתם של המאפיינים הגזעיים הללו לקריקטורה מוגזמת.

עד היום, דמות הנבל בהרבה סרטים מצויירים או סרטי קולנוע שמרה על העיוות הזה, והוא לרוב מוצג כבעל אף מעוקל וגדול.
גם דמותו של פינוקיו הכילה בתוכה רמיזה כזו, כאשר אפו מתארך ברגע שהוא משקר.
אני לא יודע אם הארכת האף כאמצעי לזיהוי שקרן נבעה ישירות מהתעמולה של גבלס, אך בהחלט יש כאן סימן שאלה גדול, ופתח לתזה שלמה בנושא.
עוד דוגמה לקשר הפסיכולוגי בין אף גדול לנבל או אדם מסוכן היא תמונת המכשפה הבסיסית שמאופיינת כבעלת אף גדול ומעוקל, כובע שחור וגדול ושומה מכוערת ושעירה.

גם בריטניה לא בחלה בשימוש בתעמולה ובהשפעה פסיכולוגית כדי לכוון או לשבש את הלך המחשבה של הגרמנים.
הם עשו זאת בעזרת שימוש בפרונוגרפיה.
כאן ניתן לראות סרט על הנושא.

מבצע הזמיר

השפעתה של התקשורת על הלך הרוח והמחשבה של האזרחים לא נעלמה מעיני ארגון הביון האמריקני – ה-CIA.
בסוף שנות ה-40 קנה ה-CIA את נאמנותם של מספר עיתונאים אמריקנים בולטים ומשפיעים שתמורת כסף החלו להפיץ את התעמולה של הארגון בעיתונים ובכלי התקשורת של אותה תקופה.
מבצע זה כונה בשם – מבצע הזמיר. 

את מבצע הזמיר תכננו וביצעו פרנק וויזנר, אלן דולס (מר פורנוגרפיה וראש ה-CIA), ריצארד הלמס ופיליפ גרהאם (המוציא לאור של עיתון הוושינגטון פוסט).
הוא היה הצלחה כבירה.

כלי התקשורת שפרסמו את התעמולה של ה-CIA ושיתפו איתם פעולה מתחת לאפם של האמריקנים והקונגרס כללו את:
ABC, NBC, CBS, טיים, ניוזוויק, אסוסיאטד פרס, יונייטד פרס, רויטרס, עיתונים שונים וכ-400 עיתונאים שהיו למעשה שכירים של ה-CIA וקיבלו כסף עבור שירותיהם.

אנשים רבים עדיין מתעקשים להתמיד באמונה שיש לנו עיתונות חופשית. על פי תפיסתם, הכתבים אמורים לשרת את הציבור.
זוהי תפיסה תמימה מאוד במציאות של ימינו שבה כלי התקשורת נמצאים בבעלות פרטית, של תאגידים או משפחות.
כלי התקשורת מרוויחים את הונם בעיקר מפרסומות וחסויות והם לא מעונינים להפסיד פרסומת בגלל דבר שולי וחסר ערך כמו פרסום האמת.
השפעת הדעות הפוליטיות של המו"לים מוצאת את דרכה למאמרי המערכת ולהחלטה האם לפרסם ידיעה מסויימת, ואם כן אז כיצד לנסח אותה.

ניתן אף לומר במידה מסויימת של העזה והכללה שכלי התקשורת היום הם שופרות השלטון והתאגידים.
המצב הזה מסוכן ביותר כי זהו מקור המידע הכמעט בלעדי של האנשים, ולכן אין זה מפתיע שרובם לא טורחים לבדוק את אמיתותם של "תיאוריות קונספירציה" אלא בוחרים מראש שלא להאמין ולזלזל בהם.

למפת השליטה של התקשורת בארץ, ראו כאן.

ואם חשבתם שבארץ התקשורת חופשית, חשבו שנית.
הנה מספר ציטוטים של עיתונאים ישראליים על מצב התקשורת בארץ (מתוך "שקוף"):

האם העיתונות בישראל חופשית?

עוזי בנזימן, עורך "העין השביעית" ובעל טור ב"הארץ": "היום העיתונות כאילו חופשית, אין עליה מגבלות במובן זה שעליה לציית לאיזה בוס מפלגתי; אבל זה חצי בלוף, כי ביודעין או שלא ביודעין יש למו"לים ולשיקולים העסקיים שלהם השפעה עצומה על התכנים […]
"לדעתי, אלה שהולכים למקצוע היום לא עושים את זה מתוך תחושת ייעוד או שליחות, אלא מפני שהם חושבים שזה יסייע להם ביצירת קשרים […] למו"לים יש עניין להעסיק אנשים צעירים, להחליף אותם מהר כדי לקחת אחרים במקומם ולתת גם להם משכורת נמוכה, ובינתיים הוותיקים מגיעים לפנסיה ומשהו במורשת המקצועית הולך לאיבוד. וזה חבל". (גלובס)
ערוץ 2: "לצערי הרב, בכלי תקשורת מרכזיים בארץ העיתונאים לא חופשיים להביע את דעתם, כתבותיהם מצונזרות או נמחקות, ואין סיכוי שימתחו ביקורת על הבעלים או אפילו על חבריהם של הבעלים". ("הארץ")

ניר בכר, עורך "מוסף הארץ", לשעבר עורך "7 ימים", על תחקיר שיזם בעניין המכרז לערוץ 2: "התקשר אלי המו"ל מוזס ודרש ממני בטון תקיף שלא לעסוק יותר בנושא זה עד לבחירת הזוכים במכרז. לשאלתי מדוע יימנע העיתון מלתת לקוראיו מידע חיוני על הקבוצות המתמודדות השיב המו"ל מוזס כי כתבי העיתון לא יצליחו להבין את 'מורכבות הסיפור'". (וואלה!)

ענת באלינט, לשעבר כתבת תקשורת ב"הארץ": "לא פעם חשתי תסכול כאשר היה מגיע אלי מידע ראשוני על לחצים שהופעלו על עיתונאים באחד העיתונים […] כאשר התקשרתי אל העיתונאי הנוגע בדבר, נתקלתי בעמית מבוהל המפציר בי להניח לסיפור ולא לפרסמו […]
"פוליטיקאים שניסו להביא להדחת עיתונאי חוקר, תחקירים נגד בעלי הון ופוליטיקאים שעוכבו במשך שבועות בתוך עיתון, מועמד לראשות הממשלה שנהנה מקשרים בצמרת העיתונות וזכה לשכתב כמעט במו ידיו כתבות שנסובו עליו, שרה שזכתה ליחס מועדף בשל קשרים דומים – כל אלה ועוד נשארו כקבצים בלתי גמורים במחשב הפרטי שלי". (העין השביעית)

שי גולדן, עורך "סקופ": "המושג 'חופש הביטוי' הוא מצומצם, מוגבל ובלתי גמיש בעליל בכלי התקשורת המסורתיים. נכון יותר לכנות אותו: 'חופש התעסוקה'. העיתונאים חופשיים לעסוק במקצוע העיתונות, כל עוד הם מצייתים למערכת התנאים הקטגורית שכופה המשחק על משתתפיו". (סקופ)

עיתונות או בידור?

אתי בן דוד, מנהלת השיווק של חברת התרופות "כצט": "חדשות (בטלוויזיה) זה היום אינפוטיינמנט, זו תוכנית בידור שצריכה לעמוד בדרישות של מפרסמים, וזאת לא מילה גסה". ( "העיר", 27.7.2007)

נורית דאבוש, יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו: "החדשות הפכו למהדורה של לייף סטייל ורכילות ואין בהם ייצוג הולם לפריפריה ולמיעוטים". (Nfc)

חיים יבין, חתן פרס ישראל לתקשורת: "סדרת הכתבות על הפדופילים בערוץ 10 היא סדרה פורנוגרפית ו'שואו' של מציצנים". (Nfc)

דליה דורנר, נשיאת מועצת העיתונות, על פרסום תמונת הפעוטה בהודו: "זו הרי עבירה ברורה על תקנון האתיקה של המועצה, שאוסר בפירוש פרסום תמונת ילד מתחת לגיל 14 אם לא נתקבל לכך אישור הוריו. מדובר בעניין אתי, אסור לפגוע בפרטיות. מה הם מטומטמים, החברים שלי העיתונאים?" (The Marker)

כלב השמירה של הדמוקרטיה או מכשיר עסקי?

יואב יצחק, עורך Nfc: "אהוד אולמרט, בתפקידו כמ"מ ראש הממשלה, שר התמ"ת, ומ"מ שר האוצר, קיים לקראת סוף 2005 פגישה עם איל ההון, סמי עופר. הפגישה התקיימה בלשכת אולמרט, במסגרת המו"מ שניהל עופר עם המדינה לקבלת פיצוי בגין מניותיו בחברת בתי הזיקוק לנפט בע"מ. […] כדי לקדם את המו"מ, נקט עופר בצעד יוצא דופן: הוא הביא עימו לפגישה את ידידו האישי, רפי גינת, שהיה אותה עת עורך ידיעות אחרונות. המטרה היתה ברורה ושקופה: הפעלת לחץ תקשורתי על אולמרט. […]
"הנה כי כן, בעסקה זו חברו יחדיו: הון-שלטון-עיתון". (Nfc)

ערן גבאי, The Marker: "התחקיר של דן שילון בעניין הקרינה הסלולרית ימומן על ידי החברות הסלולריות בכ-90 אלף דולר". (The Marker)

ד"ר מיכל סלצקי, חוקרת תקשורת: "היח"צנים טענו שלהודעות לעיתונות יש השפעה מכרעת על התכנים המתפרשים בעיתון, ושכ-70% מהידיעות מקורן בקומוניקטים. אבל גם העיתונאים הסכימו שהשפעת היח"צנים היא ניכרת" (The Marker)

מהי האג'נדה הכלכלית?

דב יודקובסקי, לשעבר עורך "ידיעות אחרונות" ו"מעריב": "משגעים פה אנשים עם הכסף. זה מין מעגל קסמים כזה. כותבים על כסף וקוראים על כסף ומתחילים להאמין באמת שהכסף הוא הכל. זה שיגעון. כל המדינה משוגעת. והעיתונות מעצימה את השיגעון". (הארץ)

מיקי רוזנטל, עיתונאי, לשעבר סגן עורך "ידיעות אחרונות" וסמנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2: "ידעתי שיש אנשים שאסור לגעת בהם, והם כולם קשורים באינטרס הכלכלי של נוני מוזס. […] גם התוכנית 'עובדה', שאין ספק שהיא מהצד הטוב של העיתונות – האם ידעתם ש-95% מהתחקירים שלה התעסקו ברשות הציבורית? כולם זוכרים את תחקיר ישראייר, שניסו לפסול אותו, אבל מה היה ב'עובדה' חוץ מישראייר? כשאני באתי ורציתי לעשות לאחת הזכייניות תחקיר על הבנקים, אמרו לי: 'לא כדאי, בנק לאומי הוא אחד הבעלים שלנו. לך תשחט פוליטיקאים, זה טוב". (The Marker)

חנוך מרמרי, לשעבר עורך "הארץ", על The Marker: "הכסף הופך מדד עליון להצלחה אישית או ארגונית. במוצהר וללא עכבות יצאו מן השימוש ערכי הסולידריות החברתית, הקהילתית, ערכי תיקון העולם; במקומם מוגשת תפיסת עולם צוננת, תכליתית, ממוקדת 'אני': אני, כלומר אתה, במרכז ואין מלבדך. עשה לביתך, טפח ופנק את עצמך, שפר את ביצועיך, חֲלום על עוד!
"מכאן נגזרת גלריית הגיבורים החדשים, המבריקים, הממולחים או בני המזל שנכנסו בזמן ופעלו נכון ועכשיו הם גורפים את רווחיהם. העיתון הכלכלי מפרכס את אלה ומפורכס דרכם. ומאחוריהם משתרך גל של כתבות ייעוץ והדרכה איך להגיע להגשמה, עצמית כמובן.
"בעלי ההון הגדולים, אלה המככבים בראש דירוגים, הם האייקונים התרבותיים החדשים. הנארטיב הוא: בעוד השלטון ניתן בידי פוליטיקאים (או רגולטורים) כסילים או מושחתים הראויים לבוז, והתרבות נוצרת בידי גלמים כלכליים, הרי עולם העסקים הוא הדרך לגאולה האישית". (העין השביעית)
גם רביב דרוקר יכול להיות שטחי, כשהוא מודד את שר האוצר בר-און על פי מה שמתאים ונוח לעשירון העליון (מחשבות פוליטיות)
הנאום המיותר של דב גילהר על הפער בין השירות במגזר הפרטי לשירות במגזר הציבורי (מחשבות פוליטיות)
מידע מדויק, ניחוש, ספין או אינטרס סמוי?

יואב קרני, בעל טור ב"גלובס": "[…] 'גורמים מדיניים בירושלים' נבהלים ומבהילים. מה חבל ש'מעריב' לא הצליח להתאפק, ונעשה אכסניה לבהלה המבהילה הזו. ב-8 בינואר הכריזה כותרת ענקית בעמודו הראשון (טוב, היא תמיד ענקית), 'דאגה בירושלים: אובאמה מתקרב לנשיאות'.
"תפקידו של עיתון למסור את החדשות, אבל אין זה תפקידו להעניק מעמד של חדשות לאינטואיציות לא-מלומדות של אנונימיים מדיניים. בוודאי אין זה תפקידו לצטט אותם בשבוע קריטי של בחירות בארה"ב, ערב בואו של נשיא אמריקני". (יואב קרני בוושינגטון)

דליה דורנר, נשיאת מועצת העיתונות: "לפעמים קוראים בעיתונים שונים את אותה הידיעה, אבל עם התייחסות שונה כל כך עד שלא ברור שמדובר באותה הידיעה. זה היה קיצוני מאוד בתקופת העיתונות המפלגתית, אבל גם כיום עדיין רואים אם העיתון אוהב או שונא, תומך או מסתייג. מותר שתהיה לעיתון אג'נדה, אבל צריכה להיות הפרדה בין ידיעה לבין דעה".
על הבעייתיות באינטרסים הכלכליים של המו"לים: ""האם מי שכותב על כלכלה לא מוגבל על ידי הבעלים?" (The Marker)

ראובן פדהצור, כתב "הארץ", על דיווח של רוני דניאל בערוץ 2 על ניסוי כושל במערכת הנאוטילוס שלמעשה מעולם לא התקיים: "היתה כאן הדלפה מתוך מערכת הביטחון אל העיתונאים, והללו דיווחו בלי לבדוק את הנתונים – בדיוק מה שהמדליף רצה שיפורסם. (הארץ)

שרון קנטור, עיתונאית: "אין זו הפעם הראשונה ש-The Marker, המוסף הכלכלי של רשת שוקן, חוטא במשוא פנים, באי-דיוקים, בהיעדר גילוי נאות והימנעות מחשיפת האינטרסים העומדים מאחורי חלק מהכתבות המתפרסמות בו […] אין גבול לכמות הציטוטים המרושעים, האוויליים, המופרכים, שונאי האדם ומקדשי הבצע שמכילה הכתבה הזו". (וואלה!)

פוליטיזציה

ירון דקל, מגיש "הכל דיבורים": "גם הרדיו וגם הטלוויזיה לא באמת השתחררו משנים של פוליטיזציה, אף שאוהבים להכריז על זה […] אחרי הפעולה בסוריה בספטמבר נשא ראש הממשלה נאום פוליטי בבנייני האומה. כל הערוצים עברו לשדר את הנאום, אבל כעבור דקתיים, כשהתברר שהוא לא מתכוון להגיד כלום, הפסיקו. רק ערוץ 1 נשאר 40 דקות. 'פראוודה' לא היה עושה זאת טוב יותר. ישבתי והתביישתי". (הארץ)

מלחמת הדיסאינפורמציה
הולדת האינטרנט שינתה את מאזן הכוחות.
לראשונה בהיסטוריה כל אחד היה יכול לפרסם מידע ולכל אחד המידע היה נגיש.
סודות החלו להיחשף, אנשים החלו להתוודות, ההיסטוריה החלה להשתנות.

האינטרנט מהווה מטרד אמיתי וכואב לכל מי שמעוניין לשמור את מושכות התעמולה קרוב קרוב לכיסו.
ממשלות החלו להבין זאת, אך מאוחר מדי.
למרות שסין החלה לצנזר מידע ואתרים, מדינות מוסלמיות החלו לצנזר מידע ואתרים
וישראל וארה"ב אף הן מצנזרות מידע, ניתן היום לעקוף את הגבלות הצנזורה הללו בשיטות פשוטות יחסית ולהמשיך ללמוד ולקבל מידע ממקורות שונים, לא רק אלו בעלי חותמת ההכשר של המדינה.
ראשי השלטון בארה"ב מודעים לחור שנפער בסכר ומס' הצעות חוק עלו לאחרונה בקונגרס במטרה להדק את שליטת הממשלות על תעבורת המידע באינטרנט.
אם הם יצליחו, נחזור בבת אחת לתקופת האבן של התקשורת שבה מקור המידע היחיד היה זה שהמדינה מרשה.

בינתיים, ועד שזה יקרה, החליטו מקבלי ההחלטות, הן בממשלה והן בתאגידים, להכנס למשחק.
יחידות מיוחדות הוקמו ואנשים נשכרו.
סוכני הדיסאינפורמציה ברשת.
מטרתם לזרוע בלבול וספק באמיתות המידע.
לזרוע ספק באמינות האנשים האמיצים שהחליטו לספר דברים אסורים,
וליצור מלחמות פנימיות בגופים שנאבקים בעד חופש וחירות.

למעשה, ניתן לומר שמידת השפעתו של אתר באינטרנט ניתנת למדידה דרך כמות התגובות של סוכני הדיסאינפורמציה בתוכו.
ככל שיש יותר, כך נחשב האתר מסוכן יותר בעיני מי שמעוניין לשמור את הסודות קבורים.

בכל מאמר שמטיל ספק בפרדיגמה מתוכנתת היטב שחשיפתה עלולה לגרום להפסדים כלכליים, ניתן תמיד למצוא את המגיבים "מטעם".
אלו שישתמשו בטכניקות פסיכולוגיות כדי להסית את הדיון למחוזות של בלבול וספק.
אם זה מאמר שמציג את הטיעונים נגד חיסונים, הפלרה, מוצרי החלב או כל נושא אחר שנתפש כסטאטוס קוו ושחשיפתו תהווה הפסד של מאות מיליוני שקלים לחברות לאנשים או לגופים הממשלתיים שמרוויחים ממנו.

כמובן שיש מגיבים לגיטימיים, אך הרגישים והמנוסים יוכלו לזהות גם את מי שלא.

אם אפשר לעשות מזה כסף, אז למה לא

זריעת הדיסאינפורמציה הפכה להיות גם סוג של פרסומת.
גופים כלכליים ועסקיים משתמשים באינטרנט כפלטפורמת פרסום סמויה שבה משוחרר או נחשף "סרטון מחתרתי" או "סרטון סודי" ורק לאחר שההייפ שכך, מגלים שזו היתה למעשה פרסומת. בעגת האינטרנט זה נקרא: פרסום ויראלי, או סרטון ויראלי.

הקהל נחשף לתכנים של החברה המממנת ובינתיים נזרעים הספקות והבלבול עוד יותר עמוק.
אני באופן אישי חושב שצריך להחרים כל חברה שמשתמשת בסוג כזה של פרסום.

דוגמה אחת מהעת האחרונה ממחישה את הסכנה בסוג כזה של פרסומות.
לפני כשנה התפרסם ביו-טיוב סרטון שמראה כיצד חבורת צעירים ממקמים את המכשיר הסלולרי שלהם ליד גרעיני פופקורן וכאשר המכשיר מצלצל הקרינה הנפלטת ממנו גורמת לגרעינים להתפוצץ, ולהפוך לקול צהלתם של הצעירים, לפופקורן תפוח.
הנה הסרטון המקורי:

זה לא הסרטון היחיד ששוחרר לרשת. עוד סרטונים דומים, לכאורה ממקומות שונים ועם אנשים שונים, גם הם הופצו במטרה ליצור אמינות לעניין. זה עבד כמובן, הסרטון היה כ"כ משכנע עד שאני, כמו רבים אחרים בוודאי, ניסיתי את זה עם חבריי.

ואז התברר שמדובר בפרסומת לאוזניות בלו-טות':

למרות שאני בעד חשיפת הסכנה שבטלפונים הסלולאריים והפחתת השימוש בהם, עצם העובדה שזה נעשה בצורה חשאית במסווה של משהו אחר היא הבעייתית.

אי אפשר כבר להאמין לכלום

דוגמה נוסף לסרטון "סודי" ש"דלף" הוא סרטון תדמית של חברה שנקראת Blackwellbriggs.
החברה הזו היא חברת אבטחה לכאורה שמייצרת טכנולוגיית מעקב במצלמות.

נטען שהחברה הזו הציגה את הסרטון הזה לפני חברי וועדת בממשל הבריטי שדנים בהעברת חוק מעקב חדש בנוגע למצלמות אבטחה ומעקב אחר אנשים ברחובות.
המטרה לכאורה, ליצור לחץ על מקבלי ההחלטות במטרה להעביר לידיים של חברה פרטית, את הניהול של תוכנת המעקב.
במהלך הסרט מוצגות שקופיות של: "סודי ביותר" ו-"לא להעתיק" מה שכמובן גורם להרבה אנשים ברשת דגדוג נעים בבטן.

הסרטון הזה "התפוצץ" ברחבי האינטרנט כשקבוצות מאבק ואקטיביזם שונות דאגו להפיצו במהירות.
גם אנחנו מאתר פרויקט אמת אחרת, הזדעזנו כשראינו את הדוגמה המובהקת הזו לשילוב ידיים של הון ושלטון, והזדרזנו להוציא פוסט בנושא.
אפילו אתר לייב-ליקס שמטרתו פרסום סרטונים מסווגים וחשיפתם לציבור, פרסם על כך פוסט.

אחרי מספר ימים, נוסף עוד פרק לדרמה.
אתר אינטרנט בשם: conspiracyforgood פרסם סרטון ערוך משלו של המצגת המקורית.

בסרטון, פעילה עם קול מפתה ועיניים מהפנטות, הזהירה את הציבור מכוונותיה המרושעות של חברת Blackwell & briggs כשהיא מציגה אותם כנבלים המעונינים לעשות כסף על חשבון בני האדם המסכנים.
תיאוריית קונספירציה במיטבה…

http://www.youtube.com/watch?v=AdLiHWt9RDk&feature=related

לאחר פרסום סרטון הנגד הזה, התפרסם שהנערה בעלת הקול המהפנט נעלמה וכך נוסף שמן למדורה שממילא בערה בעוז.
הנבלים הפכו לנבלים יותר, תיאוריית הקונספירציה כללה כבר גרימת היעלמות של פעילה אקטיביסטית והאתרים ברשת חגגו.

רק מי שחקר לעומק החל לגלות שמשהו לא מסתדר בתמונה הגדולה.

חשיבות החקירה העצמית והצלבת הנתונים
בלוגר אנונימי יחסית בשם: Hudghton פרסם פוסט בעניין החברה והסרטון ובו חשף שכל הסיפור המורכב הזה הוא ככל הנראה פרסום ויראלי של משחק חדש מאת היוצר טים קרינג בשיתוף עם חברת נוקיה, שמטרתו קידום משחק ריאליטי חדש.
נוקיה חברה לתסריטאי טים קרינג במטרה ליצור את ההייפ הדרוש מסביב למשחק או לחברת נוקיה עצמה.
החקירה של הבלוגר העלתה את הנתון המדהים ששם המתחם (שם האתר באינטרנט) blackwellbriggs.com נרכש על-ידי אותו אדם באותה כתובת כמו שם המתחם: conspiracyforgood.com.
שני המתחמים נרכשו בהפרש של מספר ימים אחד מהשני.
בנוסף, האדם בסרטון המקורי של החברה שמציג עצמו כ-סיר איאן בריגס, הוא לא אחר מאשר שחקן ובמאי אנונימי יחסית שהתפרסם בשנות השבעים בשם אנדרו הול.

אז מה הבעיה?

הבעיה, כמו בהרבה מקרים, היא ההשפעה הסמויה.
ברגע שיוצא כזה סרטון, שמתפרסם על-ידי אתרים אקטיביסטים ברשת ויוצר סביבו דיון ער, ואז מתגלה שמדובר בפרסומת למשחק או לחברה,
אותם אתרים שפרסמו את הסרטון, הפגינו נגדו או נקטו נגדו בפעולה הופכים ללא אמינים בעצמם.
אנשים תמיד יזכרו את האתר הזה או את האתר האחר כאתר תיאוריות קונספירציה מופרכות, "הרי אתם זוכרים את המקרה ההוא עם הפרסומת הסמויה…" יאמרו אנשים.
למזלנו, הורדנו את הפוסט שכתבנו על המקרה לאחר מספר שעות, והדיון בפורום על-כך הכיל את הגילוי.
אך עדיין ישנם אתרים ברשת שמפרסמים זאת כקונספירציה אמיתית.

נחזור לתיאוריות הקונספירציה וכיצד התקשורת גורמת לאנשים לזלזל בהם
בהבינם את מידת ההשפעה של הסרטים על תודעתם של האנשים, רווים סרטי הקולנוע וסדרות הטלוויזיה במסרים גלוים או סמוים שמטרתם השפעה על מערך האמונות של האדם "החושב" לכיוון כזה או אחר.
כל מי שעובד בתעשיית הפרסום מכיר את הטריקים הפסיכולוגיים שגורמים לנו לצרוך או לחשוק במוצר מסויים.
ההשפעה התת-הכרתית עלינו היא מוחלטת ולא ניתן להתחמק ממנה, כפי שמודגם בסרטון הבא שבו שני פרסומאים עוברים את אותה שטיפת המוח שהם מעבירים אותנו:

הממשלות והתאגידים נמצאות היום במצב קשה.
פחות ופחות אנשים מאמינים לסיפורים שלהם, ויותר ויותר מידע מגיע לציבור דרך רשת האינטרנט והמייל ההמוני.
מיליוני אנשים היום מכירים את המונחים: קמטריילס, הפלרת מים, חיסונים והם מדברים על זה, חוקרים את זה ומפיצים את זה.

מה הם עושים?

כדי להגן על האינטרסים שלהם וכדי להרחיק אנשים מחקירה עצמית והגעה למסקנות על-פיה, משתמשים בתקשורת ובתעשיית הסרטים כדי לגרום לאנשים לחשוב שמדובר "בתיאוריות קונספירציה" חסרות בסיס, ויותר חמור מכך, מנסים לגרום לאנשים לחשוב ולהאמין שמי שמדבר עליהם הוא אנטי-ממשלתי, או במילים אחרות טרוריסט מבית.
כאשר מספיק אנשים יאמינו לתעמולה הזאת, הם יוכלו להעביר חוקים שמגבילים עוד יותר את חופש הביטוי ברשת בתואנה של "בטחון פנים", או "הגנה על הציבור".

הנה קטע מסדרת טלוויזיה (אין לי מושג איזה, אין לי טלוויזיה…) שממחיש כיצד התקשורת ותעשיית הסרטים משמשת כשופר תעמולה ויוצרת אצל הצופה קשר פסיכולוגי בין חושפי קונספירציות לאנשים אנטי-ממשלתיים, הזויים ומסוכנים:

פוסטים קשורים

1. תקשורת חופשית או תקשורת נשלטת? – סרט קצר
2. ישראל 2010: אסיר מסתורי ללא זהות מבודד מהעולם
3. דוקטרינת ההלם – עליית הקפיטליזם של האסון

הסרט שעתיד להיות משודר ב 16 ליוני ברשת MSNBC,
יציג את מתנגדי אובמה (הידועים גם כאנשי "מסיבת התה")
כאנשי ימין מסוכנים, בין היתר הסרט יציג את אלכס ג'ונס
והמועמד לסנאט, ראנד פול (בנו של רון פול) כמובילי תנועה חתרנית מסוכנת.
שם הסרט מתלהם לא פחות: "The rise of the new right",
שם לא מקרי שככל הנראה נועד לטוע בצופה קונוטציות לעליית הרייך הנאצי.

מקור: PrisonPlanet

פוסטים קשורים

1. מלחמה רווחית (מאוד)
2. העצרת וגם חייבת?
3. Who Killed The Electric Car – מי הרג את המכונית החשמלית

מצאו את ההבדלים

הראיון המלא והלא מצונזר:

הראיון הערוך ששודר בערוץ 10:

ראיון ההמשך ששודר בשידור חי לאחר יממה: לחצו כאן

בקרוב נרשום לכם מראי מקום לנקודות חשובות בראיון.

עדכון:
הראיון שודר, וכפי שציפינו הוצג בצורה מניפולטיבית.
מחר (יום חמישי) בצהריים נעלה לאתר את הראיון ללא עריכה כדי שתראו כמה מהדברים שאמרנו לא שודרו.
בנוסף, בימים הקרובים יתווספו לפוסט הזה תגובותיהם של שי, ניב ועמית לראיון.
מומלץ שתחזרו מדי פעם כדי להתעדכן.

תגובתו של ניב דור-כהן:
כמו שציפיתי, הראיון הוצג בצורה מניפולטיבית. הרבה מאוד מהדברים שאמרתי לא שודרו כלל, למרות שאמרו לנו שהאייטם יהיה בן 12 דקות, בסופו של דבר הם שידרו רק 4 או 5 דקות של ראיון כולל חוקרת העב"מים גילי שכטר.
כנראה שהרבה דברים שאמרנו לא "התאימו לשידור".
יצירת השפעה רגשית על הצופה:
בזמן הראיון איתנו היתה מוזיקה מפחידה "קונספירטיבית".
בזמן הראיון עם "חוקרת העב"מים", לעומת זאת, היתה מוסיקה "קלילה" נעימה שיצרה הזדהות איתה.
וזה היה חשוב בשבילם כי היא אמרה שהקונספירציות שאנחנו דיברנו עליהם "הזויות".
היא לא דיברה על עב"מים, אלא היתה "הקול השפוי" שעמד מול "הקול ההזוי" – פשוט חרפה.
הכתב הציג אותה בתחילת הראיון "כאשת שיחה", מה שגרם אוטומטית לצופה להגדיר אותנו כמי שאינם כאלו.
הנימה שבה אביב פרנקל דיבר בזמן הראיון איתנו היתה אחרת לחלוטין מזו שהיתה בזמן הראיון עם "חוקרת העב"מים".
והדובדבן שבקצפת, "הרמיזה" בסוף הראיון, שאנחנו עושים את כל זה רק כדי להביא עוד אנשים לאתרים.
או במילים אחרות כדי להרוויח כסף.

אבל, למרות הכל, אני חושב שהשגנו את המטרה והיא להביא כמה שיותר אנשים לאתרים במטרה שיחשפו למידע.
אני חושב שכל אדם עם שכל, יראה את הראיון ששודר כמות שהוא – ראיון מניפולטיבי וזול.

הפוסט המקורי שפורסם:

ביום רביעי ה-19 במאי תשודר (ככל הנראה) כתבת תחקיר על נושא "הקונספירציות" בערוץ 10 במהדורה המרכזית.

הכתבה תשודר במסגרת חדשות המהדורה המרכזית בשעה 20:00 בערב.

מאחר וידענו שייתכן ובראיון יוציאו את דברינו מהקשרם ואולי יערכו אותו עריכה מניפולטיבית תוך הכנסת דימויים או צלילים כדי ליצור אצל הצופה תחושת ניכור או זלזול כלפי הנושאים החשובים שדיברנו עליהם, צילמנו את כולו "מאחורי הקלעים".

לאחר שידור הראיון (הערוך) נעלה בפוסט הזה את הראיון המלא שצילמנו, ללא צנזורה ועריכה כדי לאפשר לכל מי שירצה בכך הזדמנות נדירה לראות את ההבדל בין כתבה ערוכה לכתבה שאינה כך.

בנוסף, תתפרסם כאן תגובתנו לראיון וכן התיאור המלא של החוויה שעברנו.

אנו יודעים שיתכן ויהיו מגיבים בתשלום שיכתבו תגובות שליליות עלינו בכתבה,
אנא כתבו תגובות גם אתם בכדי לאזן.

החלטנו להתראיין לכתבה הזו, עם כל הסיכון והחשיפה הכרוכה בכך, כי אנו חושבים שהגיע הזמן לומר את הדברים הללו "בחוצות העיר", לצעוק אותם ברחובות ולדבר עליהם בכל מקום ועם כל אחד.

עכשיו זה הזמן "לצאת מהארון" ולעשות הכל כדי שהמידע הזה יגיע לכמה שיותר אנשים.

צוות פרויקט אמת אחרת ואהבה 528.
ניב, עמית ושי.

פוסטים קשורים

1. תביעה נגד אורנג': הקרינה מהטלפון הסלולרי גרמה לסרטן
2. כיצד התקשורת גורמת לאזרחים לפקפק ולזלזל בתיאוריות הקונספירציה
3. מסרים תת הכרתיים בפרסומות ובטלוויזיה

תאומו של הנשיא שנספה בתאונת המטוס הביזארית מעל שמי רוסיה,
ויו"ר האופוזיציה בפולין, אמר ביום חמישי האחרון, כי היה רוצה לראות
את וורשה (פולין) תופסת פיקוד על בדיקת הנסיבות
להתרסקות המטוס ובו הצמרת המדינית של פולין (ובה הנשיא, אחיו התאום) בשמי רוסיה.

תהיות לגבי הגורם האמיתי להתרסקות בשמי רוסיה,
התחזקו, כשברשת עלה סרטון שצולם שניות אחרי ההתרסקות
ובו נשמעים יריות וקולות צחוק, לעבר מה שנראה כדמויות שמנסות לצאת מהמטוס הבוער.

מקור: Edmonton Journal

פוסטים קשורים

1. ראיון מקור – דוקטור אריה אבני
2. בזמנים של משבר כלכלי, הסבירות למלחמה מבויימת עולה (יש גם סקר)
3. האם אתר לא רלוונטי, רלוונטי?

ב-19 למרץ 2010 פרסם עיתון הארץ כתבה בשם:
מה גילה דיוויד ארונוביץ' בחקירתו אחר תיאוריות הקונספירציה הבולטות של המאה ה-20?
תת הכותרת במאמר היתה:
מי רצח את הנסיכה דיאנה? מי זייף את הנחיתה על הירח? למה ישראל יזמה את פיגועי 11 בספטמבר?
העיתונאי הבריטי דיוויד ארונוביץ' חקר את תיאוריות הקונספירציה הבולטות של המאה העשרים וגילה שהתשובות לא באמת חשובות

בשנה האחרונה, ובעיקר מאז פארסת שפעת החזירים, נדמה שהציבור בהמוניו מתחיל להתעורר מעולם האשליות שרקחו עבורו כוהני התקשורת והפרסומאים. האמון במוסדות הממשל ירד בצורה דראסטית.
מדד אמון הציבור חשף תחושת בגידה קשה אצל העם ואמונה שרוב, אם לא כל הפוליטיקאים מושחתים ברמה כזו או אחרת.

משרד הבריאות הוכה בתדהמה שאחוז כל-כך קטן מהציבור האמין לו בנסיונותיו לשכנע בנחיצות החיסון נגד שפעת החזירים.
בכל זאת, כשאותו משרד צועק בראש חוצות שהמגיפה הקרבה ובאה עלולה להרוג 40,000 ישראלים אלא אם נתחסן כולנו בחיסונים המצויינים מבית תאגידי התרופות, ואז מתברר שכל החורף מתו פחות ממאה אנשים מהמגיפה "הקטלנית" וש-500 מילוני שקלים בוזבזו לריק,
משהו מהאמון שלנו במשרד ושלוחותיו מתחיל להתערער.

המצב הזה דומה בגלובוס כולו.
בכל העולם, מאות אלפי בני אדם מתחילים לשאול את עצמם האם האמון שממנו נהנו עד כה הממשלות, מוצדק.
מאות אלפי בני אדם רואים לאן מנסים לנווט אותם, ובעזרת האינטרנט מתחילה להיווצר תנועת התנגדות אמיתית שחושפת בכל יום עוד ועוד מהשקרים, המניפולציות והקונספירציות הממשיות לחלוטין שקורות סביבנו.

זה לא פלא, אם כן, שבדיוק בעיתוי הזה מתפרסם ספר בנושא הקונספירציות.
ושהספר הזה מציג באופן מגוחך את כולם.

בפוסט הזה, אני אנסה לבחון בצורה ביקורתית את המאמר שהתפרסם בעיתון הארץ.
אני אראה שהמאמר אינו מדויק, מגמתי, קובע עובדות ללא הבאת ראיות ובעיקר חוטא (שוב) למה שקרוי עיתונות מאוזנת.
בקריאה תחושתית, המאמר נקרא כדמגוגיית "אמרנו לכם" יהירה.
וניכרת בו אנחת רווחה דמיונית אחרי שבזמן האחרון היתה סכנה של ערעור יסודות המציאות כפי שרואים אותה כה רבים.

ואכן, המציאות שסביבנו מתמוטטת.
פרדיגמות ישנות מפנות את מקומן למשהו חדש.
אנשים רבים מאי פעם ממצמצים בעיניהם כמו לאחר שינה עמוקה ומביטים בפעם הראשונה באור השמש.

בחיבור הפוסט נעזרתי רבות בפורום אמת אחרת ובדיון המרתק שנוצר סביב המאמר מהארץ.

ביקורת על המאמר:

פסקה שניה:

זה טבען של התיאוריות האלו: אי אפשר לנצח אותן. לא משנה עד כמה מגוחכות, הזויות וחסרות בסיס הן, תמיד יימצא מישהו שימצא הסבר נוסף שיפרש מה מטרתן.

שאול אדר, כותב המאמר ושליח הארץ ללונדון, מכליל בצורה גסה ועיוורת את כל תיאוריות הקונספירציה לכלל "גיחוך, הזייה וחוסר בבסיס עובדתי."
הטענה הזו שוללת את הבסיס העובדתי-קוהרנטי שעומד בבסיסן, ובין היתר את ההוכחה הנסיבתית, שיש לה גם תוקף בבית המשפט. המעניין הוא שכאשר הממסד תוקף איזשהו נושא או דמות, הוא עצמו לא עומד בסטנדרטים של הוכחה, וקובע עמדה ומיישם מדיניות המבוססים על הרבה פחות ראיות מאשר המתנגדים נדרשים לספק. זה מה שמכונה "סטנדרט כפול".

המשך פסקה שניה:

ולא מעטות מהן מכוונות את האצבע לעבר ישראל, המוסד או יהודים, העומדים מאחורי המזימה.

תרגיל מניפולטיבי נוסף: מגייסים את יצר הקורבנות שלנו, העם היהודי המסכן והנרדף על לא עוול בכפו. כך שברור שכל טענה נגדנו היהודים הצדיקים, הינה בהכרח אנטי-שמית מרושעת ומופרכת ביסודה, כי הרי דבר ידוע הוא שהיהודי הוא צדיק מעצם היותו, בזכות מעמדו הרם כ-"עם הנבחר", לכן לא תיתכן שום ביקורת שתהה מוצדקת. הכל זה רק אנטישמיות. שכאמור, לא מבוססת על כלום, ומכאן, תיאוריית קונספירציה הזויה.

פסקה שלישית:

בעידן שבו תיאוריות על קשר של חברות תרופות ליצירת מחלות זוכה לסיקור בכלי תקשורת חשובים, סרט החושף לכאורה גילויים מעוררי תמיהה בפיגועי 11 בספטמבר הופך ללהיט בינלאומי וחברי פרלמנט בריטים טוענים ששירותי הביטחון רצחו מדען, תיאוריות קונספירציה הן יותר משעשוע. הן כבר משפיעות על השיח הציבורי ודעת הקהל, ומכרסמות באמון בגופים הרשמיים.

כאן אנחנו כבר מתקרבים לליבת הטענה האנטי-קונספירטיבית: אותן תיאוריות לא עוסקות בביקורת לגיטימית ושאף מתבקשת לאור המציאות הנושכת, אלא מדובר במני רחשים מזיקים שעלולים לכרסם ביציבות השלטון. וכמובן, אין התייחסות לכך שהכרסום באמון בגופים הרשמיים נובע מעצם פועלם של אותם גופים. אין שום קשר, הגופים הרשמיים לא טועים מעולם, וכמובן שלא מקדמים אינטרסים של מיעוט בעל עוצמה על חשבון שאר הציבור, ולכן כל הטענות הן הזויות, מופרכות ומצוצות מהאצבע, במקרה הטוב.

בנוסף, וזו נקודה חשובה מאין כמוה, כותב המאמר ומחבר הספר מודים שמדובר בעדויות של אנשי ממשל עצמם – "חברי פרלמנט" שחושפים את שחיתות הממשלה ואת המעורבות שלה בפשעים כנגד האזרחים.
נשאלת השאלה, אם זה נראה כמו מטוס, מתנהג כמו מטוס ורבים מעידים שזהו מטוס, מדוע לנסות לקרוא לזה ברווז?
אם היה מדובר רק בקומץ הזויים, מילא.
אבל כשהעדויות וחשיפת הדברים מגיעים מבפנים, מעובדי המערכת, מעדים רבים ומגוונים, האם אין לזה משקל ראייתי?

פסקה חמישית:

הייחוס של ארגון מסוים לביצוע פעולה, שהגיוני יותר שהיא לא מכוונת או שהיתה תאונה", כך ארונוביץ' מגדיר באופן קולע את תיאוריות הקונספירציה…

כאן אנו נכנסים לזירה מעט יותר פילוסופית, תער אוקהם".
הטענה הבסיסית היא "אל תאשימו מישהו בזדון ותכנון מזימות מתוחכמות, אם מספיק מעט טמטום, חוסר תשומת לב או סתם הזנחה כדי להביא לאותה תוצאה". ואם ניישם את עיקרון זה לפרשת קריסת מגדלי התאומים, היה כאן פשוט צירוף אומלל של נסיבות טראגיות, מתחום אבטחה תעופתית ועד הנדסת בניין שלא נועדה לעמוד בכזה סוג של עומסים פיזיקליים.

יש רק דרך אחת לסתור את ההכחשה הזו: עובדות מוצקות שעומדות בתקן שמציב הממסד. כך למשל, מסמכים רשמיים של הממשל שחושפים באופן ברור איך ה-CIA תמך בהפיכות אלימות בכל רחבי העולם השלישי.
עד לרגע חשיפת המסמך, הטענה הזו היא "תיאוריית קונספירציה". לאחר החשיפה, זה כבר מוגדר כהיסטוריה מוכחת. מחבר המאמר בהארץ כנראה שכח שיש דוגמות רבות "לתיאוריות קונספירציה" ללא המילה "תיאוריות". למשל "פרשת ווטרגייט". או הפרשה שבה נחשף שה-CIA שילם לעיתונאים בארה"ב כדי שיפרסמו תעמולה של הסוכנות בכלי התקשורת, פרשה שזכתה לכינוי: Operation MockingBird.

או עדות מצולמת של לא אחר מאשר סוכן בכיר לשעבר ב-FBI שאומר שה-CIA וה-FBI היו מעורבים בתכנון חלק מהפיגועים בארה"ב, ביניהם הפיגוע במגדלי התאומים ב-1993:

יש איזה אירוע אזוטרי שמעט זוכרים היום: בשנות השמונים, ספינת מחאה של "גרינפיס", בשם Rainbow Warrior, הוטבעה בנמל בניו-זילנד. החקירה של האירוע הובילה לא פחות ל… נשיא צרפת, מר Francois Miterrand, שהוא זה שנתן את האישור לבצע את הפיגוע. כי בכך אין ספק, זהו פיגוע טרור לכל דבר. ומה עשה צוות אותה ספינה שככה משך את האש, תרתי משמע? הביע התנגדות לניסויים האטומיים של צרפת באוקיינוס. יש לציין אגב, שבאותו פיגוע נהרג אחד מאנשי הצוות של הספינה.

מיותר לציין, שעד הרגע שנחשפו הממצאים, כל מי שטען שזהו פיגוע שהוזמן ע"י הדרגים הגבוהים ביותר ובוצע ע"י השירות החשאי הוגדר כקונספירטור הזוי שיש לאשפזו בכפיה, ולהעניק לו טיפול נוסח MK-ULTRA, עוד "קונספירציה" שהוכחה, ושכמה מקורבנותיה אף זכו לפיצוי כספי מהממשל:

יש עוד הרבה דוגמאות לקונספירציות ללא המילה תיאוריה לפניהן.
הנה כאן, יש עוד כמה.

פסקה שישית:

תיאוריות הקשר מייחסות לארגונים הממשלתיים, שבדרך כלל נתפסים כמסורבלים וכושלים, כוח עצום, יכולת ארגון מרשימה ולא פעם – גם ראייה מתוחכמת אל העתיד.

זו ראייה מאוד מצומצמת ומטעה של מה שעומד מאחורי תיאוריות הקונספירציה והאנשים שעובדים כדי לחשוף אותן.

א. הממשלות הן לא כל-יכולות. זו לא הטענה, ושלא ינסו לבלבל אתכם עם טיעוני סרק. אך למרות זאת, ואולי דווקא בגלל זה, הן גורמות מספיק נזק. ואת זה יש לחשוף, בלי שום קשר לסוגיית כל-יכולותן (אומניפוטנטיות).

ב. הבוחשים הקשים ביותר בקדרה הם האירגונים העסקיים, התאגידים חובקי עולם.
להם יש אינטרסים גדולים יותר מאשר "הפוליטיקאים", שבעצם משמשים כבובות על חוט ולעתים קרובות כחותמות גומי בידי אותם עסקים: למשל להעביר חוקים ולאשר מני תקנות אשר מזרימים סכומי כספים אסטרונומיים אל כיסי אותם ארגונים (אל בעלי השליטה ומנהליהם הבכירים), כגון הפרטת נכסי הציבור ואישור חומרים מזיקים לבריאות עד לכדי רעילים וקטלניים.

פסקה שישית – המשך:

…הסיבה היא פשוט אנטישמיות, המשנה את פניה בהתאם לרוח התקופה. לא במקרה פותח ארונוביץ' את ספרו בתיאור הפרוטוקולים של זקני ציון, הזיוף הרוסי מסוף המאה ה-19, על קשר יהודי להשתלט על העולם. זוהי אולי תיאוריית הקשר האפקטיבית ביותר שנוצרה אי פעם, והיא עדיין שבה ומופיעה.

שוב גישה ללב הקורבני הפועם בכל יהודי באשר הוא.
מה לעשות שפעם אחר פעם באמת נחשפת תביעת רגל יהודית בכל מני פרשות מלוכלכות? על קריסת בנק "ליהמן ברדרס", מישהו שמע?
את פרשת מיידוף, מישהו עוד זוכר? היא גם עוררה גל של אנטישמיות.
ועוד לא הזכרתי את פועלו של ארגון אייפק היהודי ובחישותיו במסדרונות השלטון בארה"ב, והגיבוי הגלוי (והמזויין, הכוונה לנשק ) שנותנת ארה"ב לישראל בכל מיני מפעלים מפוקפקים שלה. כך שאנו במו ידינו מספקים את הראיות נגד עצמנו, או בביטוי חביב אחר – מושיטים את חבל התלייה שלנו לתליין.

בואו נצלול לעוד רובד של עובדות היסטוריות: היהודים הקדימו את הנוצרים במלאכת "הענקת אשראי" (הלוואה בריבית), כי חכמיהם הצליחו להנדס התחמקות מהאיסור התנ"כי לספסר בריבית: היתר עיסקא. וכך יצא שהיהודים הקימו באירופה של ימי הביניים בנקים שהעניקו אשראי לממשלות המלכים, עד לכדי קריסת אותן ממשלות עקב עומס האשראי האינסופי. וגם עכשיו מסתבר שקריסת יוון קיבלה עזרה מכמה בנקים שעזרו לה "לסדר" את החשבונאות שלה.

פסקה מס' 12:

הסרט על פיגועי 11 בספטמבר מונה התרחשויות בלתי הגיוניות לכאורה באותו יום. כך למשל, נטען שאף מצלמה במעגל סגור לא תיעדה את המטוס שפגע בבניין הפנטגון. ארונוביץ', אדם שאוהב להתעמק בפרטים, בחן את הסוגיה, ואומר "למעשה יש צילומים שמראים את הפגיעה, אבל לא באופן מלא. ישנם פריימים שניתן לראות בהם את זנב המטוס ואז פיצוץ. לא רואים את כל שלבי החדירה כי האירוע מתרחש במהירות גבוהה, ומצלמות האבטחה אינן פועלות במהירות כזאת". טענה אחרת היא שהחור בקיר הפנטגון שנוצר בעקבות הפיצוץ, לא היה גדול מספיק. "החור היה גדול, גדול בהרבה ממה שמצוין בסרט", אומר ארונוביץ'. "קשה לדעת מה גודל החור שאמור להיפער, כי היו מעט מאוד מקרים שבהם מטוס נוסעים גדול נכנס בבניין כמו הפנטגון.

בניין הפנטגון, מתוקף תפקידו כמטה משרד ההגנה האמריקאי, מוקף מצלמות אבטחה רבות, יש האומרים שהוא הבניין עם הכי הרבה מצלמות למטר מרובע בעולם. איך יתכן כי רק מצלמה אחת צילמה את ההתפוצצות ושאת צילומיה אישרו לשידור? הרי אם אכן מטוס מסחרי גדול היה טס לתוך הפנטגון הייתה יותר ממצלמה אחת (בעלת פריימים איטיים) שהייתה מצלמת את המאורע. בשום צילום ובשום פריים לא רואים זנב מטוס ויש לתהות האם לארונוביץ' יש צילומים שלא אושרו לשידור וטרם נראו?!

לעניין החור במבנה הפנטגון, איך מטוס נוסעים שמכיל דלק מטוסים שחם מספיק (לפי התאוריה) כדי להמיס פלדה ולמוטט שני גורדי שחקים, נכנס בבניין הפנטגון ויוצר חור שדרכו ניתן לראות ספרים שנותרו לא שרופים וכונניות עץ בלי סימני שריפה?? כמו כן איך מטוס בואינג 757 בעל מוטת כנפיים של 124 רגל לא משאיר אפילו שריטה ברוחב זה שלא לדבר על שני מנועי טיטניום (שהיו אמורים לשרוד שריפה של דלק מנועים) שלא נמצאו ולא נמצא להם זכר על גבי בניין הפנטגון??

כל נושא פיגועי ה11 בספטמבר הוא כל כך ברור למי שמפעיל קצת את המוח ובוחן את העובדות אחת לאחת ומנסה לענות על חלק מהשאלות לגבי אותו יום יגיע למסקנה כי העמדה הרשמית של ממשלת ארה"ב בנוגע לאירועי אותו יום לא אמינה ולוקה בחוסר דיוק ובהסתרה מכוונת של האמת.

חלק מהשאלות הנוגעות למגדלי התאומים עצמם ולמהירות בה קרסו לאדמה, איך תתכן קריסה במהירות של נפילה חופשית של בניין כאשר הסברה הרשמית היא שהוא קרס כתוצאה מאש שהמסה את הפלדה והקומות העליונות קרסו על התחתונות (תאוריית הפנקייק), הרי היו אמורים להיות קומות על גבי קומות (110 קומות) מסודרות במערום האחת על השנייה, מה שלא קרה במציאות. מדוע לא מוזכר בגרסה הרשמית לאירועים בניין מס' 7 שקרס גם הוא אך לא נפגע על ידי אף אחד מהמטוסים, ליתר דיוק הוא לא נפגע כלל, וגם דווח על קריסתו כ-20 דקות לפני שבאמת קרס?!?!

וכמובן, שום מילה על הטרוריסטים המתאבדים שעדיין בחיים…

אין ספק שנעשתה פה עבודת טיוח גדולה ביותר אך לא מושלמת כלל משום שקשה לטייח לאורך זמן שקר בקנה מידה כה גדול.

את השקר לגבי פרל הרבור גילו בסופו של דבר וכך יעשה גם לגבי מאורעות ה11 בספטמבר.

למי שרוצה באמת לצלול לרוחב היריעה ולהבין עד כמה העובדות מדברות בעד עצמם בנוגע ל-911, יש את המאמר המקיף ביותר בנושא שפרסמנו.

פסקה 12 – המשך:

אין אף תיאוריית קונספירציה שהתגלתה כנכונה בבית משפט

חוץ מהעובדה שהמשפט הזה פשוט לא נכון, זו בדיוק המלכודת של המינוח "תיאוריית קונספירציה".
המחבר כושל כאן בטיעון מעגלי: מכיוון שהטענה לא הוכחה, הרי היא תיאוריית קונספירציה. או בניסוח אחר, תיאוריית קונספירציה היא האשמה שלא הוכחה בית המשפט.

לכן אני קורא לכם להתנער מהמינוח המכשיל הזה, תיאוריית קונספירציה, ולשדרג אותו למינוח עדיף בהרבה:חושפי שחיתות.
וכאן אני שוב מזכיר לכם את פרשת ווטרגייט, שהיא אחת הדוגמאות המשובחות לתיאוריית קונספירציה עסיסית שהוכחה וגם הוכחה בבית המשפט, וגרמה למושאה להתפטר בבושת פנים. והיא אכן חשפה עד כמה הממשל חזק בדרכו המושחתת, אך גם את כשליו.

אנחנו לא חובבי תיאורית קונספירציה, אלא חוקרי ההיסטוריה המוכחשת (בשיטתיות ע"י הממסד).

מיהו דיוויד ארונוביץ'?
למרות שאני חוטא כאן אולי בטיעון אד הומינם,
תפסה את עיניי תגובה של אחד הגולשים למאמר בהארץ.
כותרת התגובה: ?You Sir, are an anti-Semite?–דיוויד ארונוביץ` עיתונאי דמיקולו:

כל הקריירה של דיוויד ארונוביץ` הקונספירטור בגארדייאן התחילה ב- 5.1.2003 והסתיימה ביוני 2005. הם עמדו על מהותו בשירות ההסברה הציונית והימין הקיצוני הבריטי והאמריקאי. מי שקורא את הרקורד שלו באתר של הגארדיין ימצא:

5.6.2005 "גרון עמוק" – מגלה הסוד של ניקסון בווטרגייט אינו גיבור
1.5.2005 "אל תאמינו לשקרים על `שקרים` " – כתב הגנה על השקרים של בלייר
24.4.2005 "מדוע ישראל תמיד תותקף" – כתב הגנה על הכיבוש
15.1.2003 על "תאוריית הקשר היהודי" – כתב הגנה על הלובי הציוני.
נראה שב"טיימס" הלונדוני ארונוביץ` יכל להאשים יותר.
כך הוא תוקף את דו"ח השופט גולדסטון והגן על "הצבא המוסרי בעולם"… לגולדסטון הוא קורא: UN expert? No, a conspiracy crank

אתם מבינים, מחבר המאמר טוען "שגרון עמוק", חושף הבזיון שנקרא: "פרשת ווטרגייט" אינו גיבור, כי הוא מבין שפרשת ווטרגייט מניחה את היסודות הראייתיים והלוגיים לכל שאר חשיפת שחיתויות, סליחה, "תיאוריות קונספירציה"

אז למרות שאין בהיסטוריה העיתונאית של מר דיוויד ארונוביץ כדי להשליך על האופי העובדתי שבספרו, יש כאן משום ראייה שלמה יותר של הדברים שהוא מציג בלהט כה רב כאשר שופטים אותם לאור עברו.

לסיום, מחבר המאמר חוטא לעבודתו העיתונאית בכך שהוא אינו מציג את שני הצדדים.
הוא מראה לציבור ספר שנכתב על-ידי עיתונאי מכובד שטוען טענות, אך אינו מציג אנשים אחרים, מכובדים לא פחות שחושבים אחרת
ובידיהם הוכחות וראיות מספיקות.

כלל וכלל לא "חוסר בבסיס עובדתי" כפי שמנסים להראות ולשכנע.

לבסוף, אחד הטיעונים החביבים על כל מי שמנסה להציג את שואלי השאלות ומחפשי האמת, הוא הצגתם כחבורת נערים משועממים שזקוקים למרידה אינסופית במוסדות הממשל ולכן ממציאים תיאוריות הזויות.

יש הרבה מאוד דוגמאות לאנשים משכילים, מבוגרים כצעירים, בעלי רזומה מרשים ובעלי שכל על הכתפיים, שמדברים בדיוק באותה השפה ה"קונספירטיבית" ההזויה.

בחרתי להציג בפניכם אחד כזה.
מיכאל צו'דובסקי הוא מנהל המכון לחקר גלובליזציה – CRG, פרופסור אורח במספר אוניברסיטאות ברחבי העולם, שימש כיועץ כלכלי למספר ממשלות במדינות מתפתחות, והוא סופר שספריו תורגמו ליותר מ-20 שפות.
אולי הוא יראה לכם יותר משכנע:

פוסטים קשורים

1. YouTube מצנזרת ומוחקת סרטים עם תיאוריות אלטרנטיביות על 9/11
2. נגיף שפעת החזירים נוצר במעבדה – טוען מדען אוסטרלי
3. בזמנים של משבר כלכלי, הסבירות למלחמה מבויימת עולה (יש גם סקר)

בארה"ב לא מוותרים.

למרות שבכל העולם יש ירידה חדה במקרי שפעת החזירים,
האחראים על התעמולה במשרד הבריאות האמריקני ממשיכים לנסות לשכנע (בעיקר את עצמם)
שהחיסון נגד שפעת החזירים הוא מה שכל אזרחי העולם צריכים עכשיו.

אחרי שההתנגדות העצומה דרך האינטרנט גברה אפילו על מכונת התעמולה המשומנת בכסף
של הממשל האמריקני, החליט מי שהחליט לתקוף את הנושא מזווית אחרת.
זווית מוכרת.
להפוך את כל מי שרואה את הדברים לא דרך עיניים ירוקות ומרשרשות
למשוגע הזוי וקונספירטיבי.

זוית התקיפה הזו איננה חדשה.
היא חדשות ישנות בחדרי התעמולה המבריקים של הדוד סם.
היא נשלפת בכל סיטואציה שבה תמונת האשליה האמריקנית מתחילה להיסדק,
וחורים מופיעים בעטיפת הצלופן.

הפעם, כך נראה, החורים בעטיפה המבריקה גדולים מדי בשביל החבר'ה מגבעת הקפיטול.

עוד קישור:

ד"א, לפי הדו"ח האחרון של משרד הבריאות הישראלי, בשבוע האחרון, לא נמצאה אפילו לא דגימה אחת
של נגיף שפעת החזירים מהחולים שנבדקו בארץ.
יש לי הרגשה שבשלב הזה, לפי התוכנית המקורית, היינו צריכים לשמוע את הטפיחות על השכם של בכירי המשרד כשהם מודיעים לציבור שהחיסון נגד שפעת החזירים הצליח ולכן אין הדבקויות חדשות.
בינתיים כל מה שאנחנו שומעים זה כמה שיעולים יבשים ורוח מנשבת במסדרונות הריקים.

פוסטים קשורים

1. שפעת החזירים וחיסוני החובה, תוכנית ששודרה ב-cbs ב-1976
2. החיסונים לשפעת החזירים לא בתוקף? משרד הבריאות יאריך את תוקפם
3. האו"ם: שפעת החזירים עלולה להרוג מיליונים במדינות מתפתחות, אלא אם…

נסיון הפיגוע שאירע בטיסה 235 מאמסטרדם העיר שוב
את שדי "הטרור" והחזיר את אל-קאעידה לכותרות.

מסתבר שהארגון "שהצליח" לחטוף ב-2001 ארבעה מטוסי נוסעים, להטיס שנים מהם בדיוק רב לעבר מגדלי התאומים ז"ל, לבצע תמרונים של סופרמן ולפגוע בבנין הפנטגון בנוסף להשמדת מטוס נוסעים שלם בלי כמעט הריסות, כשל במשימתו להחדיר סטודנט ניגרי צעיר ולפוצץ מטוס על הקרקע.

כנראה שהפעם לא הלך לבן-לאדן.
מסכן.
אולי בפעם הבאה.

History all over again
דיווחי החדשות בעולם עשו את מה שדיווחי החדשות יודעים לעשות הכי טוב.
הם זרעו שוב את זרעי הפאניקה בציבור.
ובאותה מנה גם החדירו זריקת הידד לכוחות הבטחון שהצליחו לסכל פיגוע המוני.
Well Done! העם האמריקני יכול לישון בבטחה, עכשיו שנוהלי הבטחון (שוב) הוחמרו.
מישהו אמר חוקי הפטריוטיות גרסת 2010?

ובכל זאת, היושב במרומים (לא הנשיא אובמה) דאג גם הפעם לחשוף במערומיהם את ארגוני הביון של ארה"ב שככל הנראה נגמר להם התקציב לפירוטכניקה נוסח פיגועי ספטמבר, והמימון שנשאר הספיק לקניית סטודנט ניגרי שחור ולצייד אותו בנוזל שגורם לשריפה.

העדות
מסתבר שזוג נוסעים אמריקניים שחיכה לעלות למטוס המדובר ראה את אותו בן לאדן ג'וניור מלווה באיש ממוצא הודי לבוש בהידור.
לא רק שהאמריקנים ראו, הם גם שמעו את השיחה שהתנהלה בין המלווה ההודי לבודקת הכרטיסים.

וכך היא נשמעה:
מלווה הודי – "האיש הזה צריך לעלות למטוס, אך אין לו דרכון."
בודקת הכרטיסים – "אם אין לו דרכון, הוא לא יכול לעלות למטוס."
מלווה הודי – "הוא מסודן, אנחנו עושים זאת כל הזמן."
בודקת הכרטיסים – "ובכן, תצטרך לדבר על כך עם המנהלת שלי."

שני הגברים הלכו למשרד המנהלת, ומה שנאמר שם כנראה היה מספיק משכנע כדי להעלות בחור צעיר ללא דרכון למטוס נוסעים, מבלי שהוא יעבור בידוק בטחוני.

מממ… רק לכם זה נשמע מוזר?

חכו, יש עוד.

הצלם המסתורי
עדת ראיה נוספת שהיתה על המטוס אמרה שהאירוע כולו, החל מהתמרות העשן ממושבו של הניגרי ועד להפלתו והשבתתו על-ידי אדם שישב מאחוריו ועוד אדם שישב מצידו (איזה מדהימים אנשי הבטחון האלה, הם ניחנים בחוש נבואי שמאפשר להם לדעת היכן יישב מפגע במטוס…) צולם במצלמת וידאו על-ידי אדם נוסף!
העדה אמרה שזה נראה לה מוזר שמישהו יצלם במצלמת וידאו בתוך מטוס, עוד לפני שהוא עזב את הקרקע, אבל היא חשבה שאולי זה אדם שטס בפעם הראשונה ורוצה לתעד את הקורה במטוס.

השאלות
אז הנה השאלות שכולנו צריכים לשאול:

המחבל עשה לנו טובה
ואם זה לא מספיק, אז יושב הראש לשעבר בוועדה לבדיקת אירועי 9/11, הופיע בראיון טלוויזיוני כשהוא אומר:

"המחבל עשה לנו טובה (!) יש לנו ממשל שלא התמקד, כפי שהוא אמור להתמקד, בטרור (!)…"

תימן, פקיסטן החדשה
מה קורה עם תימן?
למה תימן הפכה להיות הבסיס החדש שממנו לכאורה יוצאים הפיגועים נגד ההגמוניה האמריקנית?

פרס נובל לשלום?
מה דעתכם על:
שלום לפרס הנובל?

התקשורת החדשה
בינתיים מסתמן שנכנס שחקן חדש לזירת התקשורת העולמית,
וכזה שייתכן שהוא לצידנו.
ערוץ RT, ערוץ חדשות ודיווחים שמראה סימנים חיוביים לשינוי.
משדר ביותר מ-100 ארצות בלווין, כבלים ובאינטרנט,
הערוץ החדש נותן לצופים מבט אחר על המתרחש.
הנה דיווח של הערוץ בנוגע לפיגוע במטוס הנוסעים:

וגם זה:

פוסטים קשורים

1. מחסומי דרכים, חיסוני חובה, צמידי מתכת עם שבב אלקטרוני – זו התוכנית באמריקה
2. רוצה להפקיד צ'ק? תן טביעת אצבע בבקשה…
3. עדות ממקור ראשון מהצלם הרשמי של הממשל הפדרלי שמספר על פיגועי התאומים

יום שני בבוקר.
בדרך לעבודה, מר ישראל ישראלי קונה עיתון בדוכן העיתונים הפינתי.
הוא מגיע למשרד, מדפדף במהירות על הכותרות החיוורות ועוצר באלו שצבועות אדום.
"גלעד שליט", "איראן", "מומחים מזהירים מפני מתקפת טירור", "שפעת החזירים".

הקמפיין המדובר של משרד הבריאות על החיסון נגד שפעת החזירים החל והצבועים (וההשוואה מעליבה את החיה) מחפשים גוויות חמות כדי לתקוע בהן את שיניהן.
אתמול החלו לחסן (שוב) את אזרחי מדינת ישראל בחיסון נגד שפעת החזירים.
עם אדג'ובנט, בלי אדג'ובנט, עם כספית, בלי כספית, נדמה שאם תעצרו קבצן ברחוב ותשאלו אותו על הסיפור,
הוא יצטט לכם בעל-פה את מכתבה של הגברת דייזי שטרן, או את מספר החולים העדכניים.

היום הצצתי בעיתונים (הצבועים ממקודם, ושוב סליחה מהחיה) כדי לחפש אזכורים, והפלא ופלא – הכותרות בצבע האדום והסימן לסכנה ביולוגית מתנוססים בגאווה בראש הידיעות.
נראה לי שהשלב הבא בהגברת מכירות העיתונים הוא שימוש בצבע האדום המקורי, זה שזורם לנו בוורידים, אתם יודעים.

אז בדקתי, רק כדי לראות האם החודש האחרון שעבר עלינו כמעט ללא דיווחים בומבסטיים, הפך את האנשים לכהים יותר וכך נוחים יותר להשפעה.
הידיעה בנוגע לחיסון נגד שפעת החזירים מהעיתון הראשון שבדקתי – ישראל היום – נראתה כך:

יש התענינות, אין הסתערות - עיתון ישראל היום

נשמתי לרווחה.
אז אולי בכל זאת הצלחנו להציל משהו מהאינטלקט והכבוד האנושי.

אבל אז, פעמון קטן צילצל דינג-דינג ונזכרתי שבכל זאת, בתור מנהל פרוייקט שמציג אמת אחרת, אני יודע דבר או שניים על ההבלים שמפרסמים פודלי השמירה של התאגידים (פראפראזה על "כלבי השמירה של הדמוקרטיה" למי שלא הבין) והחלטתי לרפרף בעיתון השני בגודלו כדי לראות איזה עצם הוא החליט לכרסם.
הידיעה בנוגע לחיסון נגד שפעת החזירים בעיתון מעריב נראתה כך:

אלפי מתחסנים הגיעו לפי עיתון מעריב

אוי, זקנה מסכנה. זה מה שהגוף שלך צריך עכשיו? עוד חומר לא ידוע שמסתובב לך בדם?
העיקר שב"משרד הבריאות מרוצים"… ממה אתם מרוצים טמבלים? מזה שהמדינה שלנו במצב כ"כ טוב מבחינה בריאותית? מזה שהאזרחים נושמים אוויר נקי, שותים מים צלולים ואוכלים אוכל מזין?
אולי מזה שבתי החולים ריקים ושאת המיתות משכירים כבר למוטלים ללילה אחד עם אנשים שאוהבים לשחק ברופא ואחות?
לא, הם מרוצים מזה שהם הצליחו לשכנע זקנה מסכנה להתחסן בעוד חיסון מיותר.
במקום לדאוג לכך שמערכת החיסון שלה תהיה במצב מושלם שבו היא תוכל להתמודד בקלות עם כל נגיף זר, הם מזריקים לה חיסון ישר לשריר.
ככה עושים עסקים.

אז יש לנו שני עיתונים עם שני דברים הפוכים לגמרי.
באחד, היענות דלילה עם כמה מאות שהגיעו. ובשני, איזה יופי! אלפי אנשים הציפו את המרפאות שקרסו תחת הנטל.
מממ… למי להאמין, למי להאמין?

אין ברירה. צריך לפנות לעיתון "לאנשים חושבים".
הנה מה שהיה לעיתון הארץ לומר בנושא החיסון נגד שפעת החזירים:

למרות היחצ"נות... לעוד מישהו זה נשמע מוזר השילוב בין יחצ"נות לבריאות?

אני משתגע!!! תגידו לי כבר מה לחשוב!
כן או לא? יש היענות או אין היענות?
המתח הורג אותי.

אז בינתיים יש לנו 2 לטובת "היענות דלילה" ואחד לטובת "אלפים הציפו את המרפאות".
1:2
המשחק עוד לא הוכרע.
נשאר עוד עיתון מרכזי אחד.
עיתון ידיעות.
רוצים לעצור רגע ולנחש מה היתה הכותרת של העיתון של המדינה?
החיסון נגד שפעת החזירים מבעד לעיניו של עיתון ידיעות אחרונות:

הראשון לחיסון!

ואנחנו בשוויון!
התוצאה 2:2.

שוב "אלפים מסתערים" והפעם הוסיפו גם את מילת התואר:"מבוהלים" רק בשביל שיהיה יותר מעניין, כי הרי בהלה ופחד מוכרים, כפי שיודע כל סטודנט לתקשורת.

יום שני בערב, מר ישראל ישראלי חוזר מעבודתו כשמתחת לזרועו מגולגל עיתון. הוא מחייך חיוך עייף לאשתו, ואומר לה:
"יקירתי, אולי כדאי שמחר נלך להתחסן בחיסון נגד שפעת החזירים, בעיתון כתבו שיש הסתערות, כדאי למהר, שלא יגמר."
אשתו מביטה אליו בעיניים לחות ואומרת: "כמה טוב שיש מישהו שדואג לנו, יקירי."
רוצה לראות האח הגדול?

פוסטים קשורים

1. האו"ם: שפעת החזירים עלולה להרוג מיליונים במדינות מתפתחות, אלא אם…
2. חיסון נגד שפעת החזירים צפוי בספטמבר, החיסון יכיל תימרוסל
3. שליש מהאחיות בבריטניה לא יסכימו לקבל את החיסון נגד שפעת החזירים בגלל החשש מתופעות הלוואי

האם זהו סופו של חופש המידע?

הצעת חוק שהוגשה לסנאט תעניק לנשיא אובאמה שליטת חירום על האינטרנט ובאופן תיאורטי
הוא יוכל לסגור את תעבורת הרשת במקרי חירום, תוך החרמה של רשתות פרטיות בארה”ב.

מומחים בתעבורת מידע ובטיחות ברשת דואגים שחוק זה “יחנוק” את תעשיית האינטרנט ואת זכויות הפרט הרמוסים ממילא.

הפרטים שדלפו מהצעת החוק: Cybersecurity Act of 2009, פורסמו חודשים אחרי שהצעת החוק כבר הוכנה. האדם שאחראי על החוק הוא לא אחר מאשר הסנאטור ג'יי רוקפלר.

ג'יי רוקפלר (Jay Rockefeller) הוא אחיינו של הבנקאי דיוויד רוקפלר ששמו נקשר בקשר שאין להתירו עם אג'נדת הסדר העולמי החדש והממשלה העולמית שבהתהוות.

משפחת רוקפלר אינה רק משפחת הון ובנקאות. צאצאיה וקרוביה משרתים בכל קשת התפקידים בצמרות השלטון, התעשיה והבנקאות בעולם.

כאשר החוק יעבור בסנאט, זה יהיה אך המשך “טבעי” למפולת השלגים שהחלה ב-2001 עם החלת חוקי הפטריוטיות שמוטטו עד כה כמעט לגמרי את זכויות הפרט באמריקה, תוך שהם דורסים ברגל גסה את החוקה האמריקנית.

“בחוק המקורי הם הסמיכו את הנשיא לסגור למעשה את האינטרנט במקרה של “מקרה חירום סיברנטי”, מונח שהם לא הגדירו מהו.”, אמר לארי קלינטון, נשיא איגוד בטחון האינטרנט, שמייצג את תעשיית התקשורת בארה”ב.

“אנו חושבים שזהו רעיון ממש רע… לשים זאת במסגרת החוק.”, הוא אמר לרשת חדשות פוקס.”

אחרי שהופעל לחץ רב, שונה במעט החוק המקורי.

קלינטון אמר שהגרסה החדשה של החוק קצת יותר טובה מהמקור, אך ניסוחים מדאיגים שהוסרו הוחלפו בשפה מעורפלת שיכולה עדיין לאפשר לנשיא להפעיל סמכות חירום זו.

“השפה המשפטית של החוק היא כה מעורפלת ולא ברורה, שאנו לא יכולים להיות בטוחים שאכן נעשו שינויים מהותיים.”, הוא אמר.

החוק החדש יאפשר לנשיא להכריז על “מצב חירום סיברנטי” (אין כמו ליצור עוד מונח שיש בתוכו את המילים – מצב חירום…), להחיל זאת על רשתות מחשבים “לא ממשלתיות”, וליצור תוכנית תגובה “לאיומים”. זה, על-פי תקציר החוק שפורסם ברשת, יוצר הגדרה רחבה מאוד שתאפשר לנשיא סמכות כללית לסגור רשתות מחשבים פרטיות.

דוברו של סנאטור רוקפלר לא הגיב לדברים, ולא חזר לכתבים בעקבות שיחות הטלפון שנעשו למשרדו, עד למועד פרסום הכתבה באנגלית.

ג'יי רוקפלר, שהציג את החוק באפריל עם תמיכה רחבה הן מהמפלגה הדמוקרטית והן מהמפלגה הרפובליקנית, אמר שהחוק הזה הוא קריטי כדי להגן על בסיסי המידע של התעשיות השונות במדינה.

“אני יודע מול אילו איומים אנו עומדים,” אמר רוקפלר בתצהיר מוכן כאשר הוא הגיש את הצעת החוק. “אויבינו אמיתיים. הם מתוחכמים, הם נחושים בדעתם והם לא ישקטו.”

מקור: FoxNews

פוסטים קשורים

1. פרויקט אמת אחרת (שוב) בתקשורת
2. ממשלת קנדה בקמפיין חדש – האם משפחתך מוכנה להתמודד עם אסון
3. עכשיו הם כבר מודים: תמונות העירום נשמרות במאגר

זה הטירוף שהגענו אליו.

תעשיית התרפות שגרמה לנכות ומוות של אינספור ילדים עם חיסונים המכילים כספית וחומרי שימור אחרים כמו פורמלין הצליחה לקנות מחקר "שמוכיח" שחומר הידוע כרעלן עצבי הא טוב להתפתחות המוחית של תינוקות וילדים ואף משפר את התנהגותם!

קודם כל, "התנהגות" אינה ממש ניתנת למדידה והיא לחלוטין סובייקטיבית.
אין כאן שום מדע. רק השחתה של המדע בקנה מידה שערורייתי ממש.

שנית, כספית היא רעל, רעל עצבי שהורס את התפקוד של מערכת העצבים המרכזית.
אין שום הצדקה להכניס אותו לתוך מחזור הדם של כל אחד, מכל סיבה שהיא.

כדאי שתצפו בזה פעמיים רק כדי להיות בטוחים שזה אכן מה ששמעתם.

ולמי שרוצה לדעת מה כספית עושה למוח:

מקור: BrasscheckTV

פוסטים קשורים

1. למזער נזקים – מה לעשות אם תוכרחו לקחת את החיסון נגד שפעת החזירים
2. פרויקט אמת אחרת (שוב) בתקשורת
3. מדען בראיון טלוויזיה: ארגון הבריאות העולמי שינה את ההגדרה למגיפה כדי שחברות התרופות ירוויחו כסף

באותו יום שפרסמנו את הידיעה על תביעת הענק שמוגשת נגד ארגון הבריאות העולמי, האו"ם ומספר רב של אישי ציבור חשובים, ובו האשמות חמורות על כוונה לביצוע רצח המוני וטרור ביולוגי, כתבתי מכתב בנושא לרשימת התפוצה שלי עם בקשה להפיץ את זה הלאה.

כנראה שהבקשה שלי עזרה והמכתב החל להתגלגל.
יום אחרי, פרסם אתר לא רלוונטי המנוהל בידי חנן כהן המלצה שלא להעביר את המכתב.
הטיעונים להמלצה התמוהה הזו אבסורדיים ומגוחכים.
הם גם מעלים בעיניי ספקות לגבי המהימנות של אתר לא רלוונטי,
מהימנות שפעם לא הטלתי בה ספק.

כתבתי מכתב למנהל האתר, חנן כהן.
להלן הנוסח המדויק:

שלום חנן.
קודם כל אני שמח שהמכתב שכתבתי בנוגע לידיעה על התביעה של העיתונאית האוסטרית פורסם
באתר לא רלוונטי.
זה מעין קידום בשבילי.

ועכשיו להמלצה שלך לא להעביר את המכתב.
אתר הפרוייקט מפרסם חדשות שאינן מגיעות לעיני/אוזני הציבור בישראל.
לא ברור מהיכן הקביעה הנחרצת שלא להעביר את המכתב.
זוהי ידיעה שאמורה להיות בכל מהדורת חדשות ועל כל עיתון.
תאר לך שהיתה מוגשת תביעה נגד נשיא המדינה על אונס ואף מהדורת חדשות לא היתה משדרת ידיעה בנושא.
האם גם אז היית ממליץ לא להעביר מכתב שרשרת שחושף את הפרשה?

אתה כותב: "ראשית, לא ברור לי איך העברת האימייל הלאה תעזור למשהו."
אם נשתמש בדוגמה על הנשיא. האם זה לא אבסורד בעיניך המשפט שכתבת?
האם הפצת מידע שמביא עניין חשוב לתודעת הציבור אינה ראויה בעיניך?

אתה ממשיך: "שנית, העובדה שמישהי תובעת לא מחייב שהתביעה שלה נכונה."
ומה אם היא תתברר כנכונה? ומה אם חלק ממנה יתברר כנכון?
ומה אם אדם אחד ימות כתוצאה מהפצת נגיף במכוון, האם חיי אדם אחד אינם שווים הפצת מייל?
אתה בעצם אומר שאתה לא תמליץ להעביר מכתב עד שיתבררו העובדות בבית המשפט?
אז אם נחזור לדוגמה של הנשיא האנס (לכאורה כמובן) אתה היית ממליץ לחכות עד שיתברר אם הוא אנס
ואז לפרסם את זה בכלי התקשורת… האם מלמדים את זה בבית הספר לתקשורת?

אתה ממשיך עם טיעונים מופרכים:
"שלישית, על פי דוברת משרד הבריאות, בחודשיים שעברו מאז שהתגלה המקרה הראשון של שפעת החזירים בישראל, אובחנו בישראל 454 מקרים, כל המקרים קלים. אם אכן הנגיף הונדס כך שיהיה דומה לנגיף של השפעת הספרדית שהרגה 100 מיליון איש, יש צורך בתביעה נגד החברה על ביצוע כושל."
מה הקשר? יש תביעת ענק על טרור ביולוגי וכוונה לבצע רצח המוני, לא פחות, כנגד האנשים החשובים בעולם כולו.
התקשורת לא מסקרת את זה ואתה מצטט לי את דוברת משרד הבריאות?

"ורביעית, משרד הבריאות עדיין לא החליט על רכישת חיסון. לא ברור מאיפה הקביעה שבישראל מכינים את האוכלוסיה לחיסון כללי. "
תהיה בטוח שכשהחיסון יוצע למכירה, משרד הבריאות בישראל יקנה אותו. גם את תרופת התמיפלו הוא קנה.
וכמה נוח שתאריך התפוגה שלה בדיוק פג ושצריך למלא מחסנים…
אבל בלי שום קשר אם משרד הבריאות יקנה חיסון או לא או שימליץ על חיסון כללי.
האם לא היית מעוניין לקבל מידע שמעמיד את כל עניין החיסון באור אחר?
האם היית מחסן את ילדיך בלב שקט אחרי קבלת מידע שכזה?

"בכל מקרה, אני ממליץ על האתר אמת אחרת. אני חושב שקוראי "לא רלוונטי" ימצאו בו עניין."
טוב, לזה אין לי התנגדות.

בכבוד רב,
ניב דור-כהן
מנהל פרוייקט אמת אחרת

ד"א, חנן כהן גם ממליץ לא להעביר מכתב המפרט את סכנות האספרטיים…
זה כבר ממש יותר מדי בשבילי.

פוסטים קשורים

1. החיסון לשפעת החזירים – רופא ישראלי מעיז לדבר!
2. ישראל מבטלת הזמנת 2 מיליון חיסונים נגד שפעת החזירים
3. החיסונים לשפעת החזירים לא בתוקף? משרד הבריאות יאריך את תוקפם

יו-טיוב החזירה את הערוץ הרשמי של אלכס ג'ונס אחרי שתביעות נגדיות הוגשו לבית המשפט ע"י מפעילי האתר הפופולרי של אלכס ג'ונס – Infowars. לפני כשבועיים דיווחנו על כך שהערוץ המאוד פופולרי של אלכס ג'ונס, אחד מראשי תנועת האמת, צונזר ע"י יו-טיוב והוסר מהאתר.

בערוץ, מעל 2000 סרטים וקטעים דוקומנטריים חשובים.
צוות האתר של אלכס ג'ונס נאלץ להגיש מסמכים ותצהירים לבית משפט פדרלי כדי לסתור את הטענה המקורית של יו-טיוב בדבר הפרת זכויות יוצרים בערוץ.

יו-טיוב הנשלטת ע"י גוגל, נאלצה להחזיר את הערוץ המרכזי של אלכס ג'ונס ביחד עם ערוץ הגיבוי שלו שהוסר גם כן בשבוע שעבר.

פוסטים קשורים

1. הערוץ של אלכס ג'ונס ביו-טיוב נמחק – צנזורה נוספת מבית youtube
2. MSNBC תשדר סרט דוקומנטרי נגד מתנגדי אובמה
3. תגובת פרויקט אמת אחרת ל"גילויים" החדשים בנושא שפעת החזירים

האם הם מתחילים להיות נואשים?
כנראה שכן. הערוץ המאוד פופולרי של אלכס ג'ונס ביו-טיוב הוסר אתמול.
אלכס ג'ונס הוא אחד האנשים המרכזיים היום בעולם שמערערים על הגמוניית השליטה של בעלי ההון והתאגידים.
יש לו תוכנית רדיו שבועית באינטרנט שבה הוא מראיין אנשים, פוליטיקאים וחושפי שחיתויות.
בערוץ היו למעלה מ-2000 סרטים חשובים והוא היה אבן שואבת מרכזית לכל מי שלא הסתפק בהסברים המעורפלים של הממשלות בעולם.
37 אלף איש היו מנויים לערוץ זה.

הסרת הערוץ הזה היא חלק ממגמת צנזורה מדאיגה של יו-טיוב שכבר הספיקה להסיר ערוצים של אנשים שהשמיעו ביקורת נגד הממשל בארה"ב.

האתרים של אלכס ג'ונס – Infowars ו- PrisonPlanet עדיין באוויר, אך יש עדויות לכך שגם אותם מנסים להסיר ולחסום.

להלן שני קטעי וידאו שהעלו גולשים שגילו שהערוץ של אלכס ג'ונס הוסר מיו-טיוב:

פוסטים קשורים

1. הערוץ של אלכס ג'ונס ביו-טיוב הוחזר אחרי הגשת תביעה משפטית
2. פרויקט אמת אחרת (שוב) בתקשורת
3. MSNBC תשדר סרט דוקומנטרי נגד מתנגדי אובמה