בעקבות ההיסטריה התורנית שנוגעת להתעללות המזעזעת בילדים בגנים, והתוצאה של ההיסטריה הזו שתביא להצבת מצלמות וידאו בגני הילדים, כמה מילים…
המגמה של פיקוח ושיטור על האזרחים הולכת ותופסת תאוצה בשנים האחרונות כאשר יותר ויותר אנשים מאבדים את שפיותם ואת צלם האנוש שלהם ומתחילים לפגוע באחיהם ואחיותיהם בני האדם, אחיהם ואחיותיהם מקרב בעלי החיים, ובאמא אדמה.
המענה של הממשלות ושל הרשויות בעולם הוא בדר"כ ניסיון יותר לפקח ולהעניש בצורה חמורה יותר ויותר את מי שמשתגע.
חקיקת חוקים אבסורדיים והצבת מכשירי מעקב על האזרחים לא יעצרו את מגמת אבדן השפיות. אם כבר, הם יגבירו את הלחץ הפסיכולוגי שממילא אנחנו טובעים בו.
אבדן השפיות הזה נובע מכמה גורמים, כשהראשון במעלה מביניהם לפי דעתי היא תחושת ייאוש הנובעת ממצב ההישרדות והפחד שאנחנו שרויים בו יותר ויותר בחיינו.
גורמים חשובים נוספים שיכולים לגרום לאנשים "להשתגע" הם:
1. תחושת חוסר ערך הנובעת בעיקר מהלחץ של החברה להיות מוצלחים בערכים כמו: כסף, אהבה, צורה גופנית חיצונית. מאחר ולעולם לא נצליח להגיע לתחושת רווחה ברת קיימא בערכים הללו, כפי שהחברה תופסת אותם, אנחנו סובלים ומרגישים חסרי ערך באופן תמידי.
2. שיבוש המערכת האנדוקרינית (שאחראית על ייצור ההורמונים) בגלל צריכת וספיגת כימיקלים כמו פלסטיק, בשמים מלאכותיים, מוצרי טיפוח רעילים, חומרי נקיון רעילים ועוד.
3. שיבוש ההכרה כתוצאה מצריכה לא הכרחית של תרופות פסיכיאטריות.
4. שיבוש תפקודים אחרים של הגוף וההכרה כתוצאה מחשיפה מוגזמת לאור פלורסנט ואי חשיפה מספקת לאור השמש.
5. שימוש מוגזם ולעתים לא הכרחי בחיסונים ובתרופות.
6. צריכה מוגזמת של חומרים משבשי תודעה כמו: סמים, אלכוהול וכ"ו.
העולם והמערכות השלטוניות שבו נמצאים במלכוד 22.
מצד אחד הממשלות חייבות להמשיך לייצר צריכה שנתית חיובית, להמשיך לעודד אזרחים לצרוך ולרכוש מוצרים מזיקים שגורמים לאבדן השפיות ולהמשיך לשאוב עוד ועוד מיסים כדי שמכונות המלחמה והתעשייה ימשיכו לפעול – ומהצד השני הלחץ הזה גורם למערכת המורכבת הזו, שמורכבת מאנשים, בעלי חיים וצמחים להתחיל להתפרק.
הגיע הזמן להתעורר לעובדה שרוב גלגלי השיניים, המנופים והמנועים של מה שקרוי חברה מערבית נמצאים שם כדי לשכנע אותנו להיות עבדים מרצון.
הפירמידה הזו נבנית עם לבנים עשויות מעצמות ילדים, גברים ונשים המוחזקות יחדיו בעזרת מלט שעשוי מדם יזע ודמעות, כמעט כולו שייך למי שנמצא בתחתית המערכת – האזרחים.
אנחנו תורמים לבנייתה של הפירמידה כל יום, וממשיכים לתחזק אותה עבור אלו שנמצאים בראש.
אנחנו העבדים, ואנחנו המפקחים על המשך העבדות.
והמערכת הזאת מתחילה להתפרק.
אנחנו מתחילים להתפרק.
אז כן, המקרה של הגננת המתעללת מזעזע וגורם לכאב נוראי.
אבל זה רק קצה הקרחון של השיגעון שאוחז בנו עוד קצת בכל יום.
והפתרון הוא לא מעבר לחברה פאשיסטית-אורווליאנית שתפקח עלינו בכל שניה ותצלם אותנו בכל מקום.
הפתרון הוא לא ממשלה שתקבע מה נכניס לגוף שלנו, ואיזה תרופה ניתן לילדים כדי לשמור אותם "רגועים".
הפתרון הוא לא עבודה מטורפת מהבוקר עד הלילה והפקדה לקרן פנסיה שבמקרה הטוב תאפשר לנו לחיות קצת מעל לקו העוני ובמקרה הסביר תתמוטט בגלל שחיתות ורדיפת בצע של טייקונים.
הפתרון הוא להפסיק לשתף פעולה עם המנגנון שמנסה להפוך אותנו למשוגעים.
להפסיק להאמין לאשליות שנקראות: מדינה, ממשלה, דת, לאום, גבר, אשה, ערבי, יהודי.
זה רק מילים, רק תגיות – שלשלאות ששומרות אותנו בתלם, צרכנים שבויים של תרבות שאיבדה את שפיותה.
אנחנו כ"כ הרבה מעבר לתגיות הללו.
אנחנו חופשיים לבחור!!!
תנו לנו בבקשה תפריט של דברים מומלצים לאכול שאין בהם כל מיני רעלים
מסכימה עם כל מילה. אבל מה אתה מציע? איך אפשר לסגת אחורה אחרי שבנינו לנו רשת של חיים שלמים? שואלת ברצינות. אני הראשונה שחותמת על זה.