ראשי » בריאות » אתם כאן

מחדל הפלואוריד: תלונה במשטרה נגד נתניהו וליצמן

מומחים ואנשי מקצוע, ביניהם רופאים, מודאגים מכוונת משרד הבריאות והעומד בראשו סגן שר הבריאות ליצמן, להחזיר את פרקטיקת החדרת רעלים תעשייתיים למי השתיה של מדינת ישראל. אינג' אהוד לשם, לשעבר בכיר במשרד הבריאות, והאיש שבעבר אישר את מתקן ההפלרה הראשון בארץ, הגיש את התלונה במשטרה.

  • מאת מנהל הפרויקט | 14 באוגוסט 2015
  • 1,971 צפיות | 14 תגובות
עודכן לאחרונה: 14 באוגוסט 2015

סאגת מחדל ההפלרה ממשיכה בתלונה רשמית למשטרה שהוגשה לפני מספר ימים נגד רה"מ נתניהו וסגן שר הבריאות ליצמן.
נתניהו וליצמן מואשמים ע"י לשם בעבירה לפי סעיף 221 בחוק העונשין הפלילי (1977) הקובע כי:
"המעכיר או מזהם מי מעין, מיכל או מאגר או מי מקום אחר, ועושה אותם בכך פחות מתאימים למטרה שהם משמשים לה כרגיל דינו – מאסר שלוש שנים."

לשם, מהנדס מחוז לשעבר ופעיל מרכזי במאבק נגד הוספת הפלואריד למי השתיה בישראל, מאשים למעשה את ראש הממשלה נתניהו ואת סגן שר הבריאות ליצמן בזיהום המים בישראל והפיכתם לפחות ראויים לשתיה.
זוהי עבירה פלילית חמורה.

בתלונה המקיפה והארוכה (21 עמודים) מפרט לשם מדוע הכנסת חומצה רעילה למי השתיה מהווה סיכון של חיי אדם ופגיעה ממשית בצומח, והוא דורש לחקור את רה"מ נתניהו וליצמן ולהעמידם לדין.

פרקטיקת ההפלרה הופסקה בשנה האחרונה בעקבות הוראתה של שרת הבריאות הקודמת יעל גרמן, ובאתר משרד הבריאות אף התפארו בכך שישראל הצטרפה למדינות הנאורות אשר הפסיקו את הנוהג להפליר את מי השתיה של אזרחיה. אך ברפובליקת הבננות הקרויה מדינת ישראל כנראה שאי אפשר לעשות מעשה לטובת האזרחים ולצפות שיחזיק מעמד תקופה סבירה.

במשטרת ישראל דחו את התביעה על הסף באומרם:

״מדובר בתלונה בה נטען כי בכוונת משרד הבריאות להחזיר את הליך הפלרת המים בישראל וזאת ללא הצגת מקרים ספציפיים, כלומר מדובר בויכוח עקרוני באשר לנחיצות הפלאוריד במי שתיה. משטרת ישראל אינה הגוף הרלוונטי בעניין זה ואין מדובר בסוגיה פלילית״.

.

כדי לשלוח את הפוסט הזה במייל, או לפרסם אותו בפורום, השתמשו בקישור הזה:
http://www.emetaheret.org.il/?p=13011
רוצים לעזור? יודעים איך לכתוב ולהתנסח?
פרויקט אמת אחרת זקוק לעוד מתנדבים בעזרה בכתיבת כתבות.
אז אם אתם אוהבים את מה שאנחנו עושים, מדוע שלא תצטרפו לעשייה?
שלחו לנו מייל עכשיו
הירשמו עכשיו בחינם וקבלו עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!»

אהבתם? שתפו עם העולם...
הבהרה: התוכן המוצג באתר הינו למטרות לימוד ועיון בלבד.אין לראות במידע המוצג הנחיה או המלצה מכל סוג שהוא, במיוחד בכל הקשור לבריאותכם.בכל מקרה של החלטה הנוגעת לבריאותכם, שינוי תזונה או כל דבר אחר,התייעצו עם רופא מוסמך.כמו כן, אין לראות את המידע המוצג כאמת מוחלטת, אלא יותר כהצגת דברים מתועדת היטב הנשענת על ראיות והצלבת נתונים.זו אחריותכם כבני אנוש עם ראש על הכתפיים להמשיך ולחקור ורק אז להגיע למסקנות, בהתבסס על כל המידע הקיים.
הגבלת אחריות: אתר פרויקט אמת אחרת אינו אחראי לדיוק, שלמות או יעילות המידע או המוצרים המוצגים באתר. דעות כותבי המאמרים הנן של כותבי המאמרים בלבד. המידע המוצג באתר הנו למטרות של חינוך ובידור בלבד והשימוש במידע הנו באחריות קוראי האתר. אתר פרויקט אמת אחרת ומפעיליו לא ישאו בשום אחריות עקב שימוש במידע המתפרסם באתר.

14 תגובות »

  • יוסף

    גם כן השוטרים מתרצים תירוצים שזה לא דבר חריג בושה וחרפה במה שקשור להפלרת המים

    הגב ליוסף
  • שמעון רדליך

    תחזקנה ידיך אינג' אהוד לשם מקצוען אמיתי. ממליץ להוסיף לתלונה גם את ההופכי לתוספת והוא המחסור: החסרת המגנזיום ממי השתיה המותפלים אפילו מזיק יותר לבריאות לפי ארגון הבריאות העולמי שקבע שככל שהמים קשים יותר התמותה ממחלות לב נמוכה יותר.. שיהיה בהצלחה

    הגב לשמעון רדליך
  • רון דרעין

    תלונה נגד נתניהו הולכת ישר לפח!

    הגב לרון דרעין
  • הגידו כן לזקן

    אפשר לעתור לבג"ץ נגד השר לביטחון פנים ומפכ"ל המשטרה .
    המטרה המידית היא להעלות את הנושא לדיון ציבורי .
    את ליצמן אי אפשר לשכנע – הוא בטוח שהוא סוג של רובין הוד , ואת נתניהו זה לא מעניין – הוא רק רוצה בתואר שר הבריאות ולא באחריות הכרוכה בכך .
    חלם זה כאן .

    הגב להגידו כן לזקן
  • שמואל

    כל הכבוד
    אני מציע את הסדר הבא, 1) בג"ץ 2)עיתונות(כולל מודעות)
    3) תביעה משפטית פלילית אבל תחת סעיף "ניסיון לרצח"
    4)לאסוף צמיגים ישנים וכ"ו…

    הגב לשמואל
  • דפנה

    אני כתבתי אישית למשרדו של ליצמן, מכתב עם סעיפים מפורטים של הסכנות והדגשתי שאני רוצה מענה שיתייחס לכל סעיף וסעיף עניינית, כצפוי לצרעי קיבלתי מכתב חתום ע"י השר בזו הלשון (אין אפשרות לצרף תמונה אחרת הייתי מצרפת את המכתב): "הגורמים המקצועיים במשרד סבורים כי מדובר במהלך חיוני ולא מזיק כלל. אני מסתמך על דעתם המקצועית שנבחנת שוב ושוב." כשכתבתי חזרה שהתשובה הזו לא מספקת כלל, ואני רוצה מענה מפורט לכל טענה שהעליתי, כבר לא ענו לי חזרה.

    להלן נוסח המכתב כפי ששלחתי אותו למי שמעוניין:

    שלום רב,

    לא עניתם לאף אחת מהסוגיות שהעליתי.

    אני מבקשת את המחקר או המידע עליהם מתבססים "הגורמים המקצועיים" – כשהם טוענים שהמחקרים שאני מפרטת להלן אינם נכונים.

    מבקשת התייחסות אחד לאחד לכל אחד מן הסעיפים להלן, לא פחות מזה בבקשה,
    וכפי שכתבתי במכתבי הראשון:

    אבקש התייחסות עניינית, מפורטת ומנומקת מדעית, עם שמות האנשים שמספקים את המידע לשר, לכל אחת מהטענות שמובאות להלן:

    1. הפלואוריד שהוחדר עד אוגוסט 2014 למים בארץ לא היה סודיום-פלואוריד (החומר המשמש במשחות השיניים ונחשב לבעל רמה תרופתית), אלא כימיקל בשם חומצה הקסה-פלואורוסיליצית (HFSA).

    חומר זה, שעלותו זולה בהרבה, הוא תוצר לוואי של תעשיות הדשנים והפוספטים. הוא מעובד בסטנדרטים נחותים בהרבה מאלו המקובלים בייצור תרופות, ומכיל מתכות כבדות וחומרים כימיים נוספים שהחשיפה אליהם מסכנת את הבריאות, גם במינונים קטנים.

    על-פי מאמר שפרסם ב-2014 ב-Environmental Science & Policy ד"ר ויליאם הירצי, חוקר בכיר שעבד ב-EPA ומומחה להערכת סיכונים, ה-HFSA מכיל כמויות משמעותיות של ארסן, המגדיל את הסיכון לסרטני הריאה ושלפוחית השתן, וכמו כן ממיס בתנועתובצנרת המים חומרים רעילים נוספים, כמו עופרת.

    2. דו"ח ה-NRC מ-2006 הסיק שחשיפה לפלואוריד, אפילו ברמות נמוכות, עלולה לגרום לנזקים הורמונליים, בהם תת-פעילות בלוטת התריס. כעת זוכה מסקנה זו לתמיכה ממחקר ענק שפורסם בפברואר האחרון ב-Journal of Epidemiology & Community Health. המחקר, שהתבסס על מידע שנאסף מ-99% מהמרפאות לרפואה כללית באנגליה (8,020 מרפאות), מצא שבאזורים מופלרים, שיעור מקרי תת-פעילות בלוטת התריס היה גבוה ב-9% לעומת האזורים הלא מופלרים, ושהסיכון לרמות גבוהות של תת-פעילות היה גבוה בלמעלה מ-30% באזורים המופלרים. "הממצאים מעלים חששות מיוחדים ביחס למהימנות ההפלרה הקהילתית כצעד בטוח לבריאות הציבור", כתבו החוקרים.

    בעוד שרבים מהמחקרים שבחנו את השפעות ההפלרה קטנים מדי, המחקר מאנגליה כלל את האוכלוסייה הגדולה ביותר שנחקרה אי פעם ביחס לסיכוני ההפלרה.

    3. ישראל ואירלנד היינו המדינות היחידות בעולם שהייתה בהן חובת הפלרה על פי חוק. בשורה התחתונה, נראה כי המושבעים עדיין בחוץ ביחס לסוגיות היעילות והבטיחות של הפלרת המים. בהתחשב בכמות המחקרים הגדולה שכן מצביעה על סיכונים – פסילת הממצאים כ"עדויות זניחות" מנוגדת לעקרון הזהירות שלפיו אמורות רשויות בריאות לפעול. קובעי המדיניות צריכים להיות ישרים ביחס לאי הוודאות הכרוכה בהחלטה כגון זו. בהינתן שהפלרת המים כופה 'טיפול' על האוכלוסייה, נטל ההוכחה צריך להיות גבוה למדי.

    4. אחד הסיכונים המרכזיים במוקד המחקרים החדשים הוא פגיעה ב-IQ ובעיות קוגניטיביות והתנהגותיות בילדים. נכון לפברואר 2015, מספר המחקרים בנושא זה בבני אדם עמד על 50 – 43 מתוכם מצאו קשר בין פלואוריד ל-IQ מופחת. כך למשל, מחקר שפורסם בפברואר האחרון ב-Environmental Health, מצא שבמדינות שבהן חלק גדול יותר מהאוכלוסייה צורך מים מופלרים, שכיחות אבחנות ADHD בילדים ומתבגרים גבוהה יותר.

    המחקר הזה מחזק את המסקנות מסקירת מחקרים שפורסמה ב-2012 ב-Environmental Health Perspectives. הסקירה, שנערכה באוניברסיטת הרווארד, כללה 27 מחקרים שהשוו את רמות ה-IQ בילדים בסין שהתגוררו באזורים שבהם רמת הפלואוריד במים גבוהה, לעומת אזורים בעלי רמה נמוכה. 26 מתוכם הצביעו על קשר משמעותי בין צריכת פלואוריד לרמות ה-IQ, כשממוצע ה-IQ של הילדים באזורים עם הרמות הגבוהות היה נמוך בכ-7 נקודות לעומת ילדים באזורים דלי פלואוריד.

    ד"ר פיליפ גרנדג'אן מביה"ס לרפואה באוניברסיטת הרווארד, וד"ר פיליפ לנדריגן מביה"ס לרפואה של בית החולים הר סיני בניו יורק, שניים מהחוקרים המובילים בעולם בנושא השפעות ההפלרה, סיווגו לא מכבר את הפלואוריד כנוירוטוקסין (רעלן עצבי) התפתחותי.

    במאמר שפורסם ב-2014 בכתב העת Lancet Neurology, הם קבעו שמספר החומרים המוכרים כגורמים לנזק התפתחותי הוכפל מאז 2006 – כשאחד החומרים שנוספו לרשימה הוא הפלואוריד. לדבריהם, ישנן עדויות משמעותית לכך שחשיפת הילדים לכימיקלים אלה קשורה לעלייה בשכיחות ההפרעות בהתפתחות המוח, המשפיעות כיום על אחד משישה ילדים וגורמות לתופעות כמו אוטיזם, ליקויי למידה והפרעות קשב.

    5. מבין הסיכונים הפוטנציאליים שנחקרו, פלואורוזיס דנטלי (כתמים על השיניים כתוצאה מהצטברות פלואוריד) הוא הנפוץ ביותר. על פי נתוני ה-CDC, 41% מהמתבגרים האמריקאים סובלים מהבעיה – עלייה של למעלה מ-400% מאז לפני 60 שנה. אף שהקשר בין ההפלרה לתופעה אינו שנוי במחלוקת, הוויכוח ניטש בשאלה האם מדובר בבעיה אסתטית גרידא, כפי שטוענים מצדדי ההפלרה, או שמא זהו תסמין חיצוני להצטברות הפלואוריד גם בעצמות.

    על פי דו"ח של ה-EPA מ-2010, "צריכה ממושכת של פלואוריד, בכל גיל, עלולה להוביל לפלואורוזיס בשלד, מצב העלול להגביר את פריכות העצם, ובאופן פוטנציאלי, להגביר את הסיכון לשברים בעצמות".

    שלוש הוועדות לא מצאו אמנם די הוכחות כדי לקבוע שהפלרה במינונים המקובלים כיום גורמת לפלואורוזיס בשלד, אך עדויות חדשות מספקות חיזוק לחשש. במכתב שהעביר באוגוסט האחרון לגרמן, כותב פרופ' הארדי ליימבק מאוניברסיטת טורונטו, שהיה חבר בוועדת NRC, על מחקר במימון לאומי שפרסם ב-2010 ובו הושוו עצמות הירכיים של תושבי טורונטו (המופלרת מאז 1963) לאלה של תושבי מונטריאול (שמעולם לא הפלירה).

    "המחקר הראה שינויים שליליים מטרידים באיכות העצם של תושבי טורונטו", כתב ליימבק. "זה לא משהו שאמור היה לקרות. ההפלרה אמורה הייתה להשפיע רק על השיניים".

    דו"ח ה-NRC גם הסיק שלפלואוריד יש פוטנציאל לגרום לסרטן, ובעיקר לסרטן העצמות, או להאיצו. ואולם שני הדו"חות האחרים קבעו שהעדויות אינן בעלת איכות מספקת כדי להסיק כך. נכון להיום, העדויות בנושא זה עדיין ניסיוניות ומעורבות.

    6. אלפי מחקרים עסקו בשאלות אלה בעשורים האחרונים, ושלוש ועדות שמונו על ידי הרשויות בארצות הברית ובאירופה סקרו מחקרים אלה בניסיון להגיע להמלצות מבוססות מדע. הראשונה שבהן הייתה ועדת מומחים מאוניברסיטת יורק בבריטניה.

    הוועדה, שמונתה על ידי המחלקה לבריאות (HHS) ב-1999, זיהתה למעלה מ-3,200 מחקרים בנושא. אלא שלמרות המספר הגדול הזה, החוקרים היו מופתעים מהאיכות הדלה של העדויות ומאי-הוודאות ביחס להשפעות המועילות והמזיקות של ההפלרה, ובסופו של דבר נותרו עם 214 מחקרים בלבד שאיכותם הייתה גבוהה מספיק להיכלל בסקירה.

    הערכתם ממחקרים אלה הייתה שהיעילות הממוצעת של הפלרת המים לבריאות השיניים עומדת על כ-15%, אם כי הערכות אלה עלולות להיות מוטות בשל העובדה שההתאמה לערפלנים (גורמים מתערבים שיכולים להשפיע על התוצאות ולהטותן) במחקרים הייתה גרועה.

    ביחס לסיכונים הם כתבו: "העדות המחקרית היא בעלת איכות בלתי מספקת כדי לאפשר הצהרות נחרצות ביחס לנזקים פוטנציאליים אחרים, כמות ואיכות המידע הקיים אודות ההשלכות השליליות היו בלתי מספקות כדי לשלול את כל ההשפעות".

    על אף המסקנות הללו, דו"ח יורק הוא עד היום הדו"ח שרשויות התומכות בהפלרה, כולל משרד הבריאות הישראלי, הכי אוהבות לצטט. במאמר שפרסמו ב-BMJ
    ב-2007 טוענים כמה ממחברי הדו"ח שרשויות בריאות המקדמות הפלרה משתמשות בו באופן סלקטיבי, "כדי לספק הערכות אופטימיסטיות מדי של העדויות לטובת ההפלרה", וכי "לעתים קרובות נעשה שימוש לרעה או שימוש שגוי בעדויות, תוך פסיחה על אי הוודאויות הקיימות".

    אחד ממחברי המאמר ומי שעמד בראש ועדת יורק הוא פרופ' טרבור שלדון, דיקן ביה"ס לרפואה באוניברסיטת האל בבריטניה וחוקר בתחום מדיניות בריאות.
    "מאכזב לראות שאנשי משרד בריאות וממשל עדיין משתמשים במחקר שלנו כדי לקדם עמדות שאינן נתמכות במחקר", הוא אומר בריאיון בלעדי ל"מנטה". "בעוד שייתכן שלהפלרה יש השפעה חיובית קטנה, הרי שהמחקרים שבוצעו היו בעלי איכות נמוכה מכדי להעריך באופן מהימן את גודל ההשפעה, והאם זו קיימת באוכלוסיות שבהן ישנה היענות טובה לצחצוח שיניים. בנוסף ישנה אי ודאות ביחס להשפעות השליליות של ההפלרה על הבריאות".

    הוועדה הבאה שישבה על המדוכה הייתה ה-NRC (ועדת מומחים של המועצה הלאומית למחקר בארה"ב), שמונתה על ידי הסוכנות להגנת הסביבה (EPA). ב-2006 פרסמו חבריה סקירה מפורטת אודות סיכוני ההפלרה, והסיקו שהרמות המומלצות של פלואוריד במי השתייה על ידי ה-EPA אינן מספיק בטוחות עבור האוכלוסייה הכללית, ובעיקר עבור ילדים וחולי כליה.

    הוועדה השלישית, SCHER, הצהירה כאמור ב-2011 ש"אין שום יתרון ברור לטובת הפלרת המים בהשוואה לשימוש חיצוני בפלואוריד (במשחת שיניים)". באשר לסיכונים, הסיקו חבריה שהמידע הקיים אינו מאפשר הערכה נאותה, וביחס לחלקם, שאין די עדויות איכותיות המאפשרות להסיק שההפלרה אכן מזיקה.

    הקושי להגיע למסקנות נחרצות אודות היעילות והסיכונים הכרוכים בהפלרה בשל מחסור במחקרים איכותיים וממצאים סותרים באלו הקיימים, הוא אפוא אולי המסקנה העיקרית של שלוש הוועדות.

    7. האופן שבו מתוקשרת ההפלרה על ידי מומחי משרד הבריאות יוצר תמונה שלפיה לא זו בלבד שהעולם הנאור כולו מפליר את מימיו, אלא גם שהמדע בנושא זה אכן "חד משמעי". אלא שהאמת רחוקה מכך מאוד. למעשה, שאלת הבטיחות והיעילות של ההפלרה היא אחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת כיום בעולם הרפואי.

    "ישנה מחלוקת מתמשכת לגבי יעילות ההפלרה, ובמיוחד ביחס לפרקטיקות של הפלרה מכוונת של המים במניעת עששת", נכתב בדו"ח שפורסם ב-2011 על ידי הוועדה המדעית לסיכוני בריאות וסביבה (SCHER) מטעם הנציבות האירופאית. במלים דומות נפתח גם מאמר סקירה בכתב העת היוקרתי BMJ: "הפלרת המים שנויה ביותר במחלוקת".

    לפי סקירת מחקרים מ-2014 שפורסמה בכתב העת The Scientific World Journal, כיום רק כ-5% מאוכלוסיית העולם צורכים מים המופלרים מלאכותית. רק בשמונה מדינות, בהן ארצות-הברית, אוסטרליה, ניו זילנד, מלזיה, סינגפור ואירלנד, יותר מ-50% מאספקת המים מופלרת. במספר מדינות אחרות רק אחוז קטן שותה מים מופלרים, כשבחלק מהמקומות מדובר בפלואוריד שנמצא באופן טבעי במים ולא בהפלרה מלאכותית. לדוגמה, באנגליה כ-9% מאספקת המים מכילה פלואוריד, בספרד 3% ובבפורטוגל רק 1%.

    אף שמדיניות הפלרה הייתה נהוגה בעבר בכ-30 מדינות, הרי שבמהלך העשורים האחרונים, הרבה לפני ישראל, הפסיקו גרמניה, פינלנד, יפן, הולנד, שוודיה ושוויץ את ההפלרה בשל חששות הנוגעים ליעילותה ולבטיחותה. יתרה מכך, גם במדינות שכן מפלירות, בהן ארצות הברית, הופסקה הפלרת המים בקהילות רבות.

    מאחר שבניגוד לארה"ב, הרוב המכריע של מדינות אירופה אינן מפלירות את מימיהן, תמוהה הבחירה של מחברי דו"ח הסקר הנוכחי להשוות את מצב העששת בשיני הילדים בארץ דווקא אליהן. או כפי שמנסח זאת לשם: "ההשוואה רק מדגישה את העובדה שדווקא במדינות שאינן מפלירות, מצב שיני הילדים טוב יותר, ולמעשה ממחישה עוד יותר את היעדר התועלת שבהפלרה".

    למסקנה זהה ביחס ליעילות ההפלרה הגיעו גם כמה עבודות שפורסמו בשנים האחרונות בספרות המדעית, כולל סקירת המחקרים של ועדת SCHER מ-2011. יתרה מכך, מנתוני ארגון הבריאות העולמי עולה שלמעשה אין הבדל בשכיחות העששת בין המדינות המפלירות ללא מפלירות.

    8. בדו"ח משרד הבריאות החוקרים מציינים שבסקר הארצי הקודם, שנערך בקרב בני שש בישראל ב-1989-1990, עמדה שכיחות העששת על 59%, ושבסקר נוסף, שנערך בקרב בני 12 ב-2002 עמדה שכיחות העששת על 54%.

    אלא שמאחר שהפלרת המים בישראל החלה רק בשנת 2002 (עובדה שלא צוינה על ידי מחברי הדו"ח), הרי ששני הסקרים הקודמים משקפים למעשה את מצב שיני הילדים בתקופה שבה המים עדיין לא היו מופלרים. לעומת זאת, מכיוון שההפלרה הופסקה באוגוסט 2014, הרי שהסקר הנוכחי, שנערך מיד לאחר מכן, משקף דווקא את המצב לאחר 12 שנות הפלרה (בין השנים 2002 ל-2014). "הדו"ח הזה הוא עלבון חמור לאינטליגנציה של הציבור", קובע אהוד לשם, מהנדס מים וכימאי, ששימש עד לפרישתו לגמלאות כמהנדס מחוז המרכז במשרד הבריאות, ובמסגרת תפקידו היה שותף לתכנון מתקני ההפלרה בארץ ולפיקוח על הקמתם. "לא ברור לי מדוע משרד הבריאות בכלל רוצה להציג אותו. הרי הוא מראה בדיוק את המסקנה ההפוכה מזו שמחבריו הגיעו אליה".

    מחכה לתשובה מפורטת ומנומקת היטב,

    בברכה,

    דפנה עזוז

    הגב לדפנה
  • דפנה

    למען גילוי נאות כל המידע ששלחתי לשר במכתב נלקח מכתבת ynet בנושא.

    הגב לדפנה
  • אן אונימוס

    הפלואוריד לא הוכח כמזיק, אך הוא הוכח מעל לכל ספק כמועיל לשיניים. ההפלרה נועדה לתמוך באוכלוסיות החלשות, שאינן מסוגלות לקנות לעצמן מברשת ומשחת שיניים.
    אני לא תומך בהפלרת המים, להפך, אני מאמין שיש דרכים טובות יותר לפתור את הבעיה הזו (חלוקה של מברשות ומשחות שיניים לאוכלוסיות החלשות), אבל דעו שלא הכול שחור ולבן. הממשלה היא לא קונספירציה שמנסה לדפוק אותנו, אלא מערכת ביורוקרטית גרועה למדי.

    הגב לאן אונימוס
    • הפלואוריד הוכח כמזיק מעל ומעבר לכל ספק סביר והפלרת מי השתיה לא הוכחה כתורמת משמעותית לבריאות השיניים.
      מה שמכניסים למי השתיה זה לא פלואוריד טבעי אלא תוצרי לוואי ממפעלי כימיקלים, חומצה המכילה מתכות רעילות.
      מספיק לראות את הנחיות הטיפול בחומצה כדי להבין עד כמה החומר הזה מסוכן ורעיל.

      תקרא את הספר "הונאת הפלואוריד" של ברייסון ואז אולי תחכים יותר בנושא.

  • דפנה כל הכבוד
    לשר יש שני "סנטסלים" שכתוב אותו מנטרה שלא מחזיקה מים בהבדל אחד
    לגברים יש תוספת
    "לכובדי הנעלה"
    לנשים יש הדרה והוא לא כותב כך
    חבל שהציבור לא מודע מה יש במים ועדין מאמין לשר שכאמור כל מה שכתוב שם לא מחזיק מים אלא מרעיל מי. ויתרה מכך שכח כי מים זה מצרך בסיסי שבלעדיו אין חיים.
    את הציבור מעניין רק מה אורך השמלות של כול מיני יפיפיות וסלבס
    את מוזמנת להתקשר
    EHUD.LESHEM@GMAIL.COM

  • חיה

    התקשרתי היום לאחראים לאיכות המים במקורות. הם טוענים שעדיין לא הוסיפו פלאוריד כיוון שהליך הכנסת עוד לא הסתיים, למטיב ידיעתם. האם יש לכם עדכונים בנושא?

    הגב לחיה
  • נונה מגד

    במקביל למחאה מחפשת אינפורמציה על איך אפשר לנטרל את הפלואוריד במי השתיה הביתיים. אמרו לי אוסמוזה הפוכה. מה זה אומר ואיך עושים זאת?

    הגב לנונה מגד
הנחיות לכתיבת תגובות:

1. שמרו על שפה נאותה
2. כתבתם טענה או הבעתם דעה הפוכה? צרפו קישורים למידע נוסף שתומך בדעה שלכם. משפט כגון: "זו סתם תיאוריית קונספירציה מטופשת" איננה תגובה מתאימה.
3. גם אם משהו נראה לכם הזוי, אין זה אומר שהוא לא נכון. בכל פוסט יש קישורים למקורות המידע וקישורים למידע נוסף. קודם קראו אותם, עשו קצת מחקר ואז תכתבו תגובה.
4. כתבו את שמכם וגם את שם המשפחה, או בחרו בכינוי ייחודי, או (הכי טוב) הרשמו באתר, כדי שנוכל לדעת מי כותב את התגובה ולהתייחס בהתאם.
5. אם הנכם מגיבים חדשים או שצירפתם לתגובה שלכם יותר מקישור אחד, המתינו בסבלנות עד שתגובתכם תאושר.
6. חובה לקרוא את תנאי השימוש באתר לפני פרסום תגובה.
7. תגובות שכל מטרתן להשמיץ ו-או לזלזל באתר או במי מגולשיו לא יפורסמו
מנהל הפרוייקט שומר לעצמו את הזכות לערוך תגובות שאינן הולמות ו/או לחסום גולש מלהגיב...

השאירו תגובה

קבלו את התגובות ב RSS

שמרו על כללי פרסום התגובות בבקשה

כדי להוסיף תמונתכם לתגובות הרשמו באתר: Gravatar .

קבלו עדכונים בחינם למייל»

הרשמו בחינם וקבלו עדכונים פעם בשבוע על ידיעות חדשות מהאתר. תמיד תוכלו להסיר את כתובתכם בקלות ואנו מתחייבים לא למסור לגורם שלישי את המייל.
  • רגע אחד...
אמת אחרת בפייסבוק
 
כבר עשית לנו לייק בפייסבוק?

בעזרתכם נוכל להגיע ליותר אנשים עם המידע...

אל תציג הודעה זו שנית