האמת האחרת שמאחורי סיפורי התנ"ך
פער גדול קיים בין המאמינים בתנ"ך כדברי אלוהים חיים ואף כהתגלמות אלוהים עצמו עלי אדמות, לבין אלה הסבורים שסיפוריו אינם אלא אגדות מיתולוגיות. אך בשתי המאות האחרונות, עם התפתחות הארכיאולוגיה, התגלו ממצאים שמציגים את התנ"ך כספר הסטוריה לכל-דבר, המשקף בשפתו העתיקה את התרבויות ששררו בעולם לפני כארבעת-אלפים שנה ואף קודם. צריך פשוט "לתרגם" את הדברים לשפה בת-זמננו.
פרק ראשון: מה מגלים השמות
אדם
אדם היה, לפי התנ"ך, האדם הראשון עלי-אדמות, ואכן, לפי שמו הוא נוצר מן ה"אדמה", ומאחד את ה"אד" – הרוח, ואת ה"דם" – החומר. אך מסתבר, שבמיתולוגיה השומרית, שקדמה לתקופת-האבות – 2000 לפנה"ס – בכאלפיים שנה, כבר היה "אדם". שמו בשפה השומרית, שאח"כ תורגמה לאכדית – בבלית עתיקה – היה אדפה. ADAPA. בבל נקראה במקור "באב-אילו" – "שער האלים", וממלכת שומר שקדמה לה באותו האזור נקראה בתנ"ך "שנער" מלשון "שער".
לפי המסופר במיתולוגיה הבבלית שתורגמה מן השומרית, אדפה היה בנו של אחד משני האלים הראשיים שהגיעו מן ה"שמיים" – או החלל החיצון – בניו של אנו אל השמיים. ממש כמו שסיפר אפלטון היווני ב"קריטיאס" – הדיאלוג שלו העוסק באטלנטיס היבשת האבודה, הגיעו לכדור-הארץ שני אלים, שחילקו ביניהם את הארצות. זאוס קיבל את המזרח כולל יוון, ופוסידון אל הים קיבל את המערב כולל אטלנטיס שהגיעה עד איטליה ומצריים וגבלה ביוון.
גם כיום מספרים בני שבט הדוגון האפריקאי – DOGON, על אלים שהגיעו מן השמיים – ליתר דיוק מאזור הכוכב סיריוס, שבני השבט ידעו לספר עליו שהוא כוכב כפול עם שתי שמשות הסובבות זו את זו, עוד לפני שגילה זאת מדע האסטרונומיה המודרני. לפי בני הדוגון, האלים האלה נחתו בים ויצאו מכלי-התעופה המסתורי שלהם כשהם לבושים כמו דגים.
והנה, במקרה אן שלא במקרה, גם האלים השומרים העתיקים נחתו במפרץ שבדרום-עירק ב"ספינות-מעופפות", ושני האלים הראשיים חילקו ביניהם את הארץ. אנו, אל השמיים הכל-יכול, העניק את אסיה לבנו "אנליל", "אדון-הרוח", שהפך לאל הראשי של כדור-הארץ, ממש כמו זאוס, ואת אפריקה קיבל אחיו הבכור, אך בעל היחוס הנמוך יותר.
שמו השומרי היה "אנ-קי" – "אדון הארץ". באכדית נקרא "אנ-קי" בשם "א-אה" E-A, שפירושו "בית-מים" או "ביתו-מים", או פשוט – אל-הים, ממש כמו פוסידון. גם בתנ"ך מצא א-אה את מקומו כתואר לאלוהים – הלא הוא "יה". מקדשו נקרא "א-אבזו" E-ABZU– "בית-מי-התהום", והאל תואר בתמונות כששובל-מים משתרך אחריו, או כשהוא עומד עם רגל אחת על היבשה ועם השניה במים.
בתמונות אחרות תוארו האלים וכוהניהם כלבושים בגלימות-קשקשים עם כובעים שנראו כראשי-דגים – ממש כאילו התחפשו לדגים, או הופיעו בחליפות חלקלקות של אסטרונאוטים. א-אה, ממש כמו האלים היוונים העתיקים, תואר כחובב נשים ארציות, כמו שכתוב פסוק ב' בפרק ו' בספר בראשית: ".וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה, וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ." כך נולד לא-אה בנו אדפה, שהיה חצי-אל וחצי-ארצי. האלים, כמובן, היו "בני-אלמוות", או חיו לפחות אלפי שנים, אך חצי-אלים כמו אדפה ודומיו הרבים נועדו למות ממש כמו אחיהם הארציים.
אדפה חי בעיר ארידו שבדרום שומר כבן-אנוש לכל-דבר, והתפרנס מדייג. יום אחד עברה במקום האלה נינ-ליל, גברת הרוח, אשתו של אנ-ליל, והפכה את סירתו. הוא אחז בכנפיה ופגע בהן, לכן נקרא לתת דין-וחשבון לאל-השמיים אנו, ששכן ב"מרומים", במין "גן-עדן" – או אולי בחללית-אם, או אף על כוכב-לכת סמוך, לפי תרגומו של השומרולוג והסופר הנודע סיצ'ין. מפחד שאדפה יטעם מן האמברוסיה והנקטר- מזון האלים – ויהפוך לבן-אלמוות, הזהיר אותו אביו א-אה לא לטעום דבר ממה שיוגש לו שם למעלה. אדפה "עלה לשמיים", התנצל עמוקות על פגיעתו באלה נינ-ליל, ואנו אל-השמייםאכן סלח לו והציע לו לטעום ממזון-האלים. אך אדפה התמים העדיף לציית לאביו בלי להבין למה, וכך "גורש מגן-העדן" על סירובו לקבל את המתנה הנעלה, ואיבד את הסיכוי להפוך לבן-אלמוות. בכל-זאת חזר לעירו כראשון לשבעת החכמים, האלים-למחצה, שנקראו בשומרית "אב-גל-לו" – "אנשי-מי-התהום-הגדולים", והביא לאנשים הקטנים – בני-האנוש, את התרבות. זה היה "האדם הראשון" השומרי-בבלי, מקור-ההשראה לאדם התנ"כי.
בנו השלישי של אדם התנ"כי היה סת, שנולד אחרי שקין רצח את אחיו הבל. אך סת הוא גם שמו של אל-המדבר המצרי, שרצח את אחיו הבכור יוסיר, או אוזיריס ביוונית, כדי למלוך במקומו.
האבות העבריים
אבי היהדות, העברי הראשון, הוא אברהם אבינו. לפי המסופר היה אביו תרח יליד שומר-שנער שהיגר צפונה לממלכה שנקראה בתנ"ך ארם-נהריים, כי שכנה בין שני נהרות גדולים – הפרת והחבור, ובמצרית עתיקה מיתאני. אברם נולד בעיר חרן, ששכנה במרכז מיתאני סמוך לעיר-בירתה וואשוקאני. לפי התגליות הארכיאולוגיות סגדו המיתאנים לאלים ההודים אינדרא, וורונא ומיתרא, שנקרא גם סוריא. סוריא העניק את שמו למדינת סוריה, ארם לשעבר, או "שאם" מלשון "שמש". ממש כמסופר בתנ"ך, היגרו אבותיו של אברהם, בעקבות בצורות וסופות-חול, מהודו הרחוקה, דרך שומר, לצפון הפורה, והתיישבו באזור צפון-סוריה ודרום-טורקיה, דרומית לעם החוריים. לתרח היו מספר נשים. לכמה מבניו הוא העניק שמות חוריים – חרן ונחור, ולאחרים – שמות הודיים מובהקים. אברהם הוא פשוט "ברהמא", האל ההודי הראשי, ואף "בראהמין" – התואר של הכוהנים ההינדים בני המעמד העליון. תרח השיא את בנו אברהם לבתו מאישה אחרת, כלומר אחות חורגת של אברהם, שנקראה שרה. והנה, שמה של האלה ההודית אשתו של ברהמא הוא שרה-סוואטי. כלומר, אברהם ושרה נקראו על-שם זוג האלים ההינדים ברהמא ושרה-סוואטי.
אך אברהם מאס בתפקידו כ"ברהאמין" – כוהן-דת הודי, שהיה חייב לדאוג לפסלי האלים, לרחוץ אותם, לשמן אותם, לסגוד להם ואף למכור אותם. הוא העדיף לברוח דרומה לכיוון אימפריה אחרת – מצריים העתיקה. הוא אף לקח אישה מצריה – הגר. זהו שם סמלי הנובע מן השורש" להגר", או בערבית "לעזוב", כי הגר נאצלה לעזוב את אבי-בנה ולהגר מביתה. במצרית עתיקה פירוש המילה "גר" GAR הוא "שתיקה", ואכן – הגר סבלה ושתקה.
לבסוף ילדה שרה את בנה היחיד בנסיבות מסתוריות, בגיל 90. לפי המסופר בתנ"ך היא קראה לו יצחק, כי חששה שהאנשים "יצחקו עליה". האם זהו שם מתאים ליורש שכל-כך ציפו לו? לא ממש. אך אברהם כלל לא דיבר בעברית של התנ"ך, שנוצרה רק לאחר מאות שנים. סביר להניח, שאם גר באזור כנען, שנשלט מרחוק ע"י המצרים, וביקר במצריים, ונשא אישה מצרית, הוא אכן שלט היטב בשפה המצרית העתיקה. והנה, בשפה זו פירוש השם "יצחק" הוא שונה לגמרי. "יס" פירושו "הביטו" – פתיח שגרתי למשפט ואף לשם. ו"חקא" פירושו "שליט", "מושל" – מקור המילה העברית "חוק". כך מקבל השם "יצ-חק" את הפירוש "הביטו – שליט!" – המתאים יותר לתפקידו כיורש-העצר של השושלת שהובטחה לאברהם ע"י אלוהי-הכוכבים בברית-בין-הבתרים.
אך יצחק לא התחתן עם בת-המקום, אלא שלח את אלי-עזר, המאחד בשמו את האל הבבלי "אל" או "בל" – יורשו של "אנ-ליל" ואת "עזר" – "יוסיר", אוזיריס המצרי, לארץ-הולדתו של אביו אברהם. במיתאני פגש אליעזר את בתואל, בן-דודו של יצחק, את בנו לבן, את רבקה ואת לאה. השם "בתו-אל" מראה, שבתואל הלך בדרכו של הסבא-רבא תרח, וירש את אברהם כבראהמין, המשרת ב"בית-האל" – הוא מקדש-האלים. בנו "לבן" היה כנראה לבן-עור, בניגוד לאחיו הכהים, ובתו לאה "רכת-העיניים" היתה כנראה בהירה, אולי כחולת-עיניים, ואולי אף לבקנית. השם "רבקה", שאין לו משמעות בעברית, הוא במקורו הודי, ונובע משמות האלות-האמהות – "מט-ריקה", או "מט-רבקה", או אף משם-אמו של האל קרישנה – "דבקה" DEVAKA .
רבקה ילדה את התאומים עשיו ויעקב. גם שמות אלה, במשמעותם העברית, "שעיר" – שכלל אינו דומה בצלילו ל"עשיו", ו"אוחז בעקב אחיו", אינם ראויים ליורשי-עצר של עם חדש, כמו שקיווה אברהם לייסד. אך בשינוי ל"עשיף" ו"יעקוף" שני השמות מקבלים את הסיומת המצרית העתיקה "ף", שמשמעותה היא פשוט "הוא" או "שלו". "עשיו" ממש כמו השם "יוסף" פירושו "יוס-סא-ף" – "הביטו – בן-הוא", או פשוט "ראו-בן", כשם כנו הבכור של יעקב בדור הבא. "יעח-קא-ף" פירושו "ירח-נשמתו-הוא" – או בפשטות – "נשמתו-הירח", שם מצרי שגור. שושלת 18 המצרית נקראה לפי הירח – "יעח" במצרית, והיו בה כמה פרעונים בשם "יעח-מס" – "ילוד-הירח", או "הירח נולד".
משה רבנו ומשפחתו
מובן, שגם שמותיהם של משה רבנו ובני-משפחתו היו מצריים. "משה" נובע מן הסיומת המצרית "מס" או "מסס" – ילוד, נולד, צאצא, ממש כמו הסיומת של "רע-מסס" – "נולד מאל-השמש רע". אביו של משה, עמרם, היה בעצם "אמן-רע" – שמם המאוחד הנפוץ של שני האלים המצריים הראשיים – רע אל-השמש הצפוני, ואמן הדרומי, שאת שמו מזכירים בסוף כל תפילה מסורתית. גם יוכבד, אמו של משה, היתה בעלת שם מצרי עתיק – "יעח-חותפ" – "הירח מרוצה", על-שם מלכה מאותה השושלת ה-18 האגדית, אשתו של פרעה "יעח-מס", שהיתה גם בת זמנו של משה.
אשתו של משה "צי-פור-רה" היתה בעצם "תי-פר-רע", כמו "פו-טי-פר-רע" או "פו-טי-פר", שפירושו במצרית עתיקה – "לחם-בית-רע", כלומר לחם-הקודש – מנחת-הקורבן בבית-מקדשו של רע אל-השמש.
פירוש השם "יתרו" הוא "יאור". אביה של ציפורה נקרא ע"ש נהר הנילוס, המעניק חיים למצריים כולה. מרים, אחותו של משה, נקראה "מאריאת" – שפירושו במצרית עתיקה "אהובה", בניגוד למרירות ומרי – פירושיו העבריים של שם זה.
מגילת-אסתר
אך למרות ההשפעה המצרית העברים הם עם שמי. כך, כשכתבו את מגילת-אסתר המתרחשת בפרס, בחרו סופריה להנציח זוג אלים ממוצא שמי – בניגוד לסביבה הפרסית העוינת – את מרדוק ואשתר הבבליים. מרדוק היה האל הבבלי הראשי – אל-המלחמה שהכניע את הדרקונית תיאמת אלת-התהום ותרבת את כדור-הארץ הפראי.
אשתר, אשתו של מרדוק, היתה אלת-האהבה, שהפכה בגלגוליה השונים לעשתורת הכנענית ולאפרודת או אפרודיטי היוונית.
במגילת-אסתר הפך מרדוק למרדכי היהודי, ואשתר, שאחד מפירושי שמה היה "כוכב", הפכה לאסתר.
מגילת-רות
מגילה אחרת ששמות גיבוריה סמליים היא מגילת-רות. ברור, שאף אם שפויה בדעתה לא היתה קוראת לבניה "מחלון" – מלשון "מחלה" ו"כליון" מלשון" כלייה". סופרי-המגילה הם שכינו את בניה של נעמי, שכנראה אבדו שמותיהם ההסטוריים, בשמות שסמלו את גורלם. השם "נעמי" הוענק לאם עצמה כי היתה אישה נעימת-הליכות. "עורפה" נקראה כך כי הפנתה עורף לחמותה. השם "רות" נובע מ"רחמנות", והשם "בו-עז" נובע מן האומץ שהיה לבועז לשאת אלמנה ענייה בת לעם זר, ולהכניסה למשפחתו העברית המכובדת, רק מתוך אהבתו אליה. בסופו של דבר זכו השניים להימנות על אבותיו של דוד המלך.
אך השם "דוד" עצמו, שאין לו פירוש בעברית, הוא שם מצרי, ממש כשמו של הפרעה המפורסם "תות-ענך-אמן". "תות" נכתב "כ"דוד", אך הוא נקרא למעשה "תאוית", ופירושו – "דמות", השתקפות" – IMAGE. גם שם-אביו של דוד המלך הוא מצרי, על-שם פרעה בשם "יזאזי" – ISASI – בעברית "ישי".
שמשון ודלילה
בני-זוג נוספים ששמותיהם מייצגים רעיונות הם – שמשון ודלילה. שמשון היה "גיבור-שמש", שסימל בכוחו הפיזי, בשערו השופע כקרני-השמש ובעוצמת אהבתו את מזל אריה, הנשלט ע"י השמש. לעומתו סימלה דלילה את מזל דלי, שסממניו השליליים הם ערמומיות ובוגדנות.
על האסטרולוגיה בתנ"ך – במאמר הבא.
כתבה מאוד טובה וצריכה לעניין כל אחד.
חוקי שומר הם החוקיים הראשוניים שניתנו לאדם על ידי ממלכתו. האנושות באותה תקופה החלה להשתנות במובן העירוני. עד אז לא התקימו ערים עם מאות אלפי ואז מיליוני אדם. בעקבות זאת נוצרו לוחות שומר.
צריך להבין שאין זו קונספירצייה לשלוט באדם לעבד אלא היוותה כלי מאוד מהותי בלהרכיב חברה יותר גדולה ומשתנה. אוטופייה באותן זמנים לא הייתה עובדת.
המערכת שאנו מכירים היום היא פשוט תוצר של ההיסטורייה והיא אוליי לא לטעמינו עוד אבל לאותן תקופות היא ניראת כמערכת הכרחית בכדי להביא מאות אלפי אנשים לחיות בסדר מסויים ללא כאוס.
עם ההצלחה של עיר עצומה באנשים וכלכלה משגשגת התחילה האנושות במעבר לאותה מערכת שכוללת חוקיים והגבלות.
לפי דעתי האליטות באותן זמנים פשוט העתיקו את המודל השומרי בכדי להקים ממלכות גדולות ואז אימפריות ואכן זה עבד.
מנקודת מבט אחרת, האנושות לא הייתה מגיעה להשגייה ללא אותן מערכות פרי יצירתו של האדם.
הכל חיקויים זולים למקור האחד והאמיתי.
כל המיתולוגיות וסיפורי האלילים למינהם יפים ומושכים את הלב. אך הם חיקוי בלבד.
יש תכשיטי פלסטיק שנראים כמו יהלומים. נוצצים בהתחלה. נשברים אחרי זמן קצר ואין מהם כלום.
לכו ישר למקור. חבל על כל הסיבובים והחיפושים המייגעים.
לא יוצא מזה כלום. סתם פטפוטים בעלמא, עצת השטן לבלבל אותנו ולהסיט אותנו מהדרך הישרה העולה בית אל
סיגל הספר ישן ולא שימושי למציאות של היום.
אני מבין ששטפו לך את הראש עם ה"ללכת למקור" וכל החרטא הזה אבל זה פשוט דיבורים דתיים שמטרתם היחידה זה החזרה בתשובה.
אנחנו רואים איך החרדים מסתדרים – חיים בעוני והולכים עם בגדים חמים בקיץ ושיכנעו את עצמם שזה טוב.
ואולי תסבירי לי איך הספר שינה את חייך לטובה לא בפסיכולוגיה שנדמה לך שאת מרגישה יותר טוב אלא ת'כלס בשטח.
למומחה
שאלה לי אליך, אתה באמת חושב שהחרדים כולם יותר מטומטמים ממך והם עושים דברים שמוזרים לך סתם? אתה באמת חושב שכולם אף פעם לא שאלו את עצמם האם הם בדרך טובה ונכונה ששווה בשבילה לחיות בדוחק ובצמצום? ברור שהם עונים לעצמם תשובות טובות מאוד.
איך בדיוק תסביר את החוזרים בתשובה? ששטפו להם את המוח?
אם אכן אתה חושב כך, אתה פוגע במלא אנשים אינטיליגנטים שחושבים ובוחנים האם אומנם נכון וראוי להם שיגבילו את עצמם ע"פ ההלכה של התורה. יש דתיים שמרוויחים טוב מאוד. אתה חושב שיש להם מספיק שכל להיות בעמוד מפתח ולהיות עם דוקטורנטים ופרופסורות ועוד ועוד ורק בתחום הזה להשאר, לפי הבנתך, עם מנת משכל של "קופים"!
אם תואיל לפקוח עינים תבין שעם לא הולך למשרפות ומאמין בדרך שלו עד המוות. היהודים נרדפו מאות שנים בעלילות דם ופרעות ומסעות צלב וכו' וכו'. אתה באמת באמת חושב שהם לא עצרו לחשוב, רגע, אולי אנחנו טועים וזו לא הדרך הנכונה??? על הצופן התנכ"י שמעת??? על כך שעמינו שרד עד כה כשיון ורומא ועוד נעלמו מעל דפי ההיסטוריה קל לך? ניצחוננו במלחמת ששת הימים נראית לך טבעית?!
אתה חושב שלי שטפו את המוח? בו ואגלה לך. כשאני הגעתי לגיל ההתבגרות, כמו כל מתבגר טוב היו לי שאלות באמונה ושאלתי. קיבלתי תשובות טובות ומספקות בהחלט.
אני מניח שאין לך מושג בכלל עד כמה גאונים אלה שאתה מכנה:"אלא שעברו שטיפת מוח". אתה חושב שהלוויתו של הרב עובדיה היתה עדר מוזר שלך 800!!! אלף מוזרים? יש לך שמץ קטן של מושג איזה גאון הוא היה ובכל זאת הוא הבין את מה שאתה לא מבין? אתה מאמין שכולנו שטופי מוח??? האומנם אתה מומחה? אתמהה…
קול ההגיון? אין בך טיפה של הגיון.רק בזיון
לייק גדול.
מדהים איך בכל מקום על הגלובוס עובדים ימים כלילות להפריך את התורה.
אלו כמו המאמר הנ"ל יגידו וכל מאן דיבעי שכל חלק בתורה איננו מקורי ח"ו הכל לקוח מאיזה מקור אחר.
ח"ו לומר שהתורה מקורית ואולי רק אולי הסיפורים תואמים כי הם נכונים (ולא מועתקים).
מילא עמים אחרים שונאים אותנו….
ואילו מביניכם שקוראים את ההגדה בפסח, לא מבין איך את אתם מצליחים לקרוא מה שנשאל עלידי ארבעה בנים בלי שנשברות לכם השיניים.
אתם בשלכם ואנחנו בשלנו,
עם ישראל חי.
הכותבת צריכה לתת קרדיט לגורדון מקסוואל
תרגום (עברית)
אמר רבי שמעון, וי לאותו אדם שאומר
כי התורה באה להראות סיפורים סתם
ודברי הדיוטות. שאם כן, אפילו בזמן הזה
אנו יכולים לעשות תורה בדברי הדיוטות
ועוד יותר יפה מהם. ואם להראות דברים
סתם, אפילו אותם מושלי עולם
יש בהם דברים מעולים יותר.
ואם כן, נלך אחריהם ונעשה מהם
תורה באופן זה. אלא, כל דברי
התורה דברים עליונים וסודות עליונים..
סיפור זה של התורה, לבוש התורה הוא.
מי שחושב שהלבוש הזה הוא
התורה ממש, ולא דבר אחר,
תיפח רוחו ולא יהיה לו חלק
בעולם הבא. לפיכך אמר דוד:
"גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" –
מה שמתחת ללבוש התורה.
בא וראה: יש לבוש הנראה לכל,
ואלה הטיפשים כשהם רואים אדם בלבוש
שנראה להם יפה, אינם מסתכלים יותר.
חושבים שלבוש זה הגוף, וחושבים שהגוף
הוא הנשמה. וכגון זה התורה
יש לה גוף, ואלו המצוות
הקרויות גופי תורה, גוף זה מתלבש
בלבושים שהם סיפורים של העולם הזה.
הטיפשים שבעולם אינם מסתכלים אלא
בלבוש זה, שהוא הסיפורים של התורה,
ואינם יודעים יותר, ואינם מסתכלים במה
שיש מתחת הלבוש ההוא. אלה שיודעים
יותר, אינם מסתכלים בלבוש, אלא בגוף
שהוא תחת הלבוש ההוא. חכמים,
עבדי המלך העליון, אלה שעמדו בהר
סיני, אינם מסתכלים אלא בנשמה
שהיא עיקר הכל, התורה ממש.
ולעתיד לבוא עתידים הם להסתכל
בנשמה של הנשמה של התורה.
העיקר שאתה מרגיש חכם כמו רבי שמעון.
הכי קל זה להתפלסף הכי קשה לדבר אמת.
שי, דברים אלה אינם סותרים את התורה. להפך, הם מחזקים את הסיפור המקראי. האמונה בכח עליון אחד שבורא ברואים שונים שהם לא בני אדם בלבד הוא משהו שמוזכר לאורך כל התורה. היהדות או יותר נכון היהודים לא מתבוננים היום בפנימיות האדם שלמעשה רוח הבורא מניעה אותו ואת כל העולם והיקום. העולם כאורגניזם יש לו תודעה. כך למעשה כל דבר בבריאה. היהדות האורתודוקסית סוטה ממסלולה ומהווה גורם מהותי לקשירת קשר לעידן הקודם. למעשה הקוטביות של כדור הארץ השתנתה ונכנסנו לעידן הדלי עפ״י תרבויות שונות ברחבי העולם. בקרוב הכל השתנה. דת אחת, אלוהים אחד, אנושות אחת.
להגיד שתהיה דת אחת זה כמו להגיד שתהיה תרבות אחת.
הרי דת זה המצאה של אנשים.
איפה הרב גוניות?
דת זה המצאה של אנשים?! אתה חושב שהיינו טורחים להגביל את עצמו בכ"כ הרבה איסורים וקשיים סתם??? שאתה חכם יותר מכולנו???
אני לא חושב..אני בטוח.
היהדות היא איננה דת.
ההגדרה הזאת נכונה למי שגר בגלות.
אומנם 2000 שנה היינו חייבים לשמר את התורה כדי שלא תישכח
ולהתאים אותה לגלות ולדרגה "האנרגטית " המתאימה
אבל ב"ה אנחנו בא"י ומחזירים ימינו כקדם.קמעה קמעה
הגישה שלך היא גישת ה"ניו אייג" –
זה נכון שהעולם יעלה דרגה אנרגטית כשיבוא המשיח בקרוב מאוד
זה נכון שהעולם הוא כאורגניזם אחד.
אבל. אורגניזם מהמילה איבר. יש איברים פנימיים יש איברים חיצוניים. יש איברים חיוניים לחיי האנושות והיקום ויש איברים שפחות. רק אשאל מה הסיבה שעם ישראל נרדף?
ד"ל
שי, כמה יפה. זה מספר הזוהר?
אגב, אני לא רואה סתירה בכתבה לנאמר בתורה, דווקא הכתבה מוכיחה שסיפורי התורה נכונים ומדוייקים ואף השתמרו בתרבויות השונות, שגם חוו אותם ארועים ומספרים עליהם מנקודת מבטם כעובדי עבודה זרה. התורה יותר מדוייקת מבחינה היסטורית כי כותב הדורות כתב אותה, והוא בוודאי יודע את ההיסטוריה הרבה יותר טוב מכל אחד אחר.
אפשר גם להפוך את הדברים הנאמרים בכתבה ולראות אותם מהמבט של התורה.
לדוגמא אברהם לא נקרא כך על שם הברהמינים, אלא הפוך, הברהמינים נקראים על שמו "בני אברהם".
אברהם שלח את בני הפילגשים שלו אל ארץ קדם (הודו) ונתן להם מתנות כאמור בפסוק:
"וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם." ולכן הם נקראים על שמו "ברהמינים=בני אברהם".
רש"י על הפסוק הזה מסביר מה הן המתנות שאברהם נתן לבני הפילגשים שלו שנשלחו להודו- "שם טומאה מסר להם", דהיינו שאברהם מסר להם את המנטרות והשמות של הטומאה, של העבודה הזרה ואיפשר להם כך לעבוד את ה'. ואכן עד היום ההודים עובדים כך את האלילים שלהם, בעזרת שמות של טומאה שהם שימרו עוד מתקופת אברהם.
בסופו של דבר ה' בחר בבן אחר של אברהם, ביצחק, והועיד לו את התפקיד להוליד את העם הנבחר, שהאלוקים בעצמו לימד אותו כיצד לעבוד אותו בקדושה וטהרה, בניגוד לעבודות אלילים הנעשות בטומאה, וה' לא בחר בהם.
תודה אוולין! תודה שי!
ישנם כמה אי-דיוקים בסיפורי התנ"ך המובאים כאן, אם כי לא מדובר בטעויות עקרוניות דווקא. לדוגמא: רבקה היא בתו של בתואל ואחות לבן ולא כפי שנכתב, לאה היא בתו של לבן. ציפורה היא אשת משה ולא אימו.
טעות אחת כן עקרונית והיא סיפור הגירתו של אברהם למצרים. ע"פ התנ"ך אברהם יצא מחרן בציווי אלוהי, הגיע לארץ כנען, ולאחר מכן ירד מצרימה כי בארץ כנען היה רעב (בצורת?). לא כתוב שאברהם העדיף לברוח למצרים כי מאס בתפקידו..
זהו תיקון אינפורמטיבי וחף מהבעת עמדה כך שאין טעם להתחיל בדיון מה נכון ומה לא וכו'.
תודה על ההערות דורון. הטעויות תוקנו.
ומה עם זה שרוב ימיו אברהם בכלל נקרה אברם ושרה נקראה שרי?
מנקודת מבט אסטרטגית, שהיא הגורם הבסיסי במהלך ההיסטוריה, אברהם בא למצרים לא דווקא בגלל הרעב בארץ כנען, אלא כדי לקיים שיחות עם שליט האזור לקראת מלחמת אברהם בארבעת המלכים בפרק הבא (י"ד). הרכוש הגדול שעמו חזר אברהם ממצריים היו אמצעי לחימה. "גבולות ההבטחה" שהובטחו לאברהם בפרק הבא (ט"ו) זה אישור אלוהי להסכם בין צבאי-מדיני בין אברהם לפרעה שאם אברהם יבלום את מלכי הצפון (החיקסוסים) בדרכם למצרים פרעה יעניק לו את ארץ כנען.
תודה על הכתבה המעשירה. קראתי על המידע הזה גם באתרים באנגלית וזה מאוד סיקרן אותי. טוב שיש גם בעברית. אבל האם אפשר לשאול אם המחברת הסתמכה ממש על קריאת הלוחות ותרגומן לעברית? או פרשנות של פרשנים אחרים?
תגובה לדויד מספר 1:
דויד צודק בהחלט. הוא מתייחס לקוד החוקים של חמורבי, שהיה המלך הראשון של האימפריה הבבלית, במאה ה-18 לפנה"ס, כ-400 שנים אחרי תקופת-האבות המשוערת. חוקים אלה תורגמו משומרית, שקדמה לאכדית, והשפיעו רבות על כל התרבויות במזרח התיכון האסייתי, כולל התנ"ך.
תגובה למישהוא מספר 2:
בעברית נכונה המילה "מישהו" נכתבת בלי א'. אין לי מושג מיהו גורדון מקסוול, אבל מי שיש לו די ידע והגיון מגיע, כנראה, בסופו של דבר, למסקנות דומות.
תגובה לשי מספר 3:
אכן התנ"ך, מלבד היותו ספר דתי, מורה-דרך מוסרי ומקור פיוטי המקודש למאמיניו – לא רק יהודים – הוא ספר הסטורי הפורש יריעה נרחבת של אלפי שנים, לכן מתאמצים ארכיאולוגים רבים להוכיח את אמיתות הכתוב בו. יחד עם זאת, לקלל מישהו ש"תיפח רוחו" בגלל פקפוקיו – זה קצת מוגזם.
לעודד מספר 5:
עדיין לא נכנסנו לעידן הדלי, אנחנו נמצאים כיום במעלה ה-24 של עידן הדגים, בתקופת המעבר, אבל זה יקרה בעוד כ-300 שנים. מלבד זאת אני מסכימה אתך לחלוטין.
לדורון מספר 7:
חן-חן, תודה רבה ששמת-לב לפליטות-הקולמוס שלי – לי זה דווקא כן עקרוני. באשר ל"צוו האלוהי" – גם לפי פרשנות זו אברהם "הלך לו" מארצו ומולדתו, או במילים נרדפות "הסתלק" או אף "ברח" ממיתאני. באותה התקופה היתה כנען כמעט לא מיושבת, ועריה המעטות המבודדות, שהתקיימו במתכונת של ערי-מדינה זעירות, העלו מס שנתי למצריים העתיקה, שכללה גם את לבנון, עד הגבול עם מיתאני בצפון. כך שכל כנען ולבנון היו בעצם אזור מצרי.
לARCHON מספר 9:
אני קוראת את כתב-החרטומים של מצריים העתיקה, וכל מה שכתבתי על הקשרים שבין העברית למצרית עתיקה נאמר על דעתי מתוך הידע האישי שלי. לגבי המידע הלקוח מכתב-היתדות, מן השומרית ומן האכדית – אני אמנם מתמצאת בהם קצת, אך קראתי תרגומים רבים שמופיעים באינטרנט, השוויתי ביניהם, והסקתי מסקנות. ציינתי בגוף הכתבה את זכריה סיצ'ין – ZECHARIA SITCHIN. הוא היה שומרולוג שכתב על בסיס תרגומיו כמה רבי-מכר עולמיים כגון "הכוכב השנים-עשר". למרות שאיני מסכימה עם כל רעיונותיו, תרגומיו והקשריו מרתקים. אפשר למצוא הרבה סרטונים שלו באנגלית, וכן תקצירים של ספריו בספרדית.
לכל המגיבים:
תודה רבה על תגובותיכם ושנה נפלאה לכולנו!!
למגיבים בפייסבוק:
כדי לכתוב רומן הסטורי צריך לאגור הרבה ידע עובדתי. פה אני משתפת את הקוראים אך ורק בידע, לא בפנטזיה…
אין לי טלוויזיה ואני לא רואה אף-פעם שום ערוץ הסטוריה.
למה קשה לי להאמין שלא שמעת על מקסוואל –
אוולין שלום,
לא עקבתי אחר כל שלל הכותבים והמגיבים, ותגובתי היא למאמר המקורי שלך.
אכן הרעיון של מדרש שמות ומשמעותם הוא מקסים, ועשו זאת רבים וטובים לאורך ההיסטוריה. ושמות כדרכם של שמות, משמעותם תלויה לרוב בעין המתבונן ופרשנותו.
לצערי מצאתי אי דיוקים החל מראשית המאמר: רשמת כי אברהם נולד בעיר חרן. בתנ"ך לא רשום היכן נולד (בראשית יא 26). קבעת גם כי תרח אביו מוצאו משנער. גם זה לא מופיע בתנ"ך. להיפך, הוא נולד באור כשדים (פסוק 28). אחיו של אברהם (שאז עוד נקרא אברם) הוא הרן ולא חרן. הסתמכת על סיפורי חז"ל בתיאור של אברהם שהתקומם על הצורך לטפל בפסלי האלים. הסיפור אינו מופיע בתורה. ולא אמשיך עוד.
מכיוון שמרבית החוקרים מסכימים כי התנ"ך נערך בתקופת שיבת ציון וייתכן שאפילו מאוחר יותר, מדובר על אלף שנים לפחות מאז התרחשו המאורעות (אם אכן התרחשו), כך שבכבלוגרית מוכשרת שיש לה לא מעט קוראים הייתי מצפה לזהירות הנדרשת ולהצבת הסתייגויות נאותות כאשר את עוסקת בנושאים היסטוריים והתייחסות לעובדות.
שלום שיי.
הצגת טיעון מעניין של רבי שמעון ולי הוא חדש ומעניין. עלתה לי למחשבות השאלה האם אוליי יש משהו מעבר לאותו לבוש שציינת.
שאלה זו היא שאלה פילוסופית מעניינת וכאן גם הבעיה שלי איתה שהיא עדיין שאלה פילוסופית. טיעון( שאלה) זה אינו עומד בשום מבחן הוכחה.
כידוע לך באותה תקופה, מדע של ימינו לא התקיים. לא הייה לאדם את הכלים להסביר תופעות שונות ומשונות אבל זה לא עצר את האדם בלענות על שאלות אותן שאל.
״נשמה״ היא אחת מאותן תשובות לה האדם חיכה.
צריך להבין שבאותה תקופה לאדם לא הייתה יכולת להסביר איך עובד גוף האדם, מה מניע אותו, מה הם אותם עולמות אותו הוא מרגיש בפנים, עולם הרגשות, עולם המחשבות, עולם התחושות.
האדם המציא את ״הנשמה״ כמקור לאותם עולמות פנימיים, התניות והתנהוגיות שונות אותן הוא חווה.
כיום אחרי זמן רב, אחרי שינויים כה רבים כה מהותיים האדם מצליח אט אט להבין ולהסביר את אותן שאלות אותו הוא שואל זאת אלפי שנה. המדע שהוא עדיין בחיתוליו בקנה מידע היסטורי מצליח להסביר חלק מהדברים. פסיכולוגייה מסבירה היטב אך לא באופן מלא( לפי דעתי) מה מתחולל
לאדם באותם עולמות ובהתניות התנהגות שונות.
ביולוגייה וחקר המוח במיוחד אט אט מצליחים להסביר בצורה מרשימה לאדם איך גופו ואיך מוחו של האדם עובד, מה מתניע מה, מהן מחשבות, תחושות, רגשות וכו.
האדם עם כיליו החדשים עדיין לא מצליח להסביר מהי ״נשמה״, היכן שוכנת, תפקידיה וכו.
לאחר שהאדם מצליח להבין מה מסתתר מאחורי ה״נשמה״ הוא מתחיל להבין שאוליי היא לא נחוצה לו לקיום ואוליי היא איננה קיימת.
מדע מחליף את ה״נשמה״ כי הוא אינו זקוק לה יותר בלענות על אותן שאלות.
האדם מתקדם קדימה.
שלום דויד,
אינני יודע מיהו אותו אלוהים שמסופר עליו בתנ"ך ושיי מאמין בו בצורה עיוורת!
מה שאני כן יודע, זה שהעולם מראשיתו מלא ביופי ובסבל רב כאחד.
זה יותר נראה לי כמו משחק בידיו של ילד שמתעלל בנו ללא הפסקה מראשיתה של האנושות, ובמנגנוני שליטה רבים שנועדו לגרום לבני האדם להפסיק לחשוב באופן עצמאי וללכת אחרי "הרועה" שיכוון אותם לפי ראות עיניו (האיסלאם הוא דוגמא מצויינת לכך, ודאע"ש אך לא רק הם הם הדוגמא שבדוגמא).
לגבי ה"נשמה", אין לי ספק שה"נשמה" שלנו מתגלגלת ללא הרף (זה גם מנגנון שליטה שאינני יודע מי שולט בו ומה מטרתו – חוץ מהסבל שנגרם לנו כל פעם מחדש).
אם אתה עדיין מפקפק בכך, פשוט תנסה להתחבר לתת מודע שלך כולל חלומות לא מובנים , חלקיקים מגלגולים אחרים יעלו עם הזמן שבו תתמיד בכך.
גם כאשר הקמתה של המדינה היהודית בארץ ישראל הונדסה נעשה מאמץ ניכר לגנוב ספרי קודש עתיקים ממספר קהילות יהודיות ברחבי העולם.
המקרה היותר מפורסם זה העלמת ספרים עתיקים של יהודי תימן.
המקרה הפחות ידוע זה כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא שאמור ליהיות הנוסח המדויק ביותר של התנ"ך וכ200 עמודים מתוכו נגנבו על ידי הדיגנראתים ממכון בן צבי.
מה שנשאר מהספר מוצג כרגע במוזיאון ישראל. הוא רק מהמאה ה10 ונחשב לאחד משני ספרי תורה העתיקים ביתר שעדיין קיימים.
בכל אופן את העמכה מאז ומתמיד האכילו בולשיט!
מעניין ככל שיהיה, ללא בבליוגרפיה ומראי מקומות, לא ניתן להתייחס לדברים ברצינות. ממש כמו התנ"ך בעצמו.
שלום ניר, אני חושב שאם תחקור את קצוות החוטים שיש כאן בכתבה תגיע למקורות שמאששים את הנכתב.
כשעיראק נפלשה הדבר הראשון שנעשה זה לבזוז את מוזיאון בגדד על ידי יחידת בלאק אוף עם מומחים שידעו בדיוק מה הם הולכים לגנוב. לא רק זה הם גם דאגו להרוס אין ספור טבליות ולשרוף תרגומים של אותם טבליות.
ללא ספק מסתירים מאתנו מידע!
ל"מישהוא" מספר 11 – אתה מזכיר לי את הבדיחה על היהודי שרצה לנסוע למינסק. שכנו שאל אותו לאן הוא נוסע, אז הוא ענה בדרך-הטבע – למינסק. אז שכנו אמר לו כך: הרי אני יודע שאתה נוסע למינסק. אבל אתה אומר לי שאתה נוסע למינסק, כי אתה רוצה שאחשוב שאתה נוסע לפינסק. אז למה אתה משקר?……
פרשנות לצורך העניין: נתתי קרדיט לזכריה סיצ'ין. אז למה להתעקש על גורדון מקסוול? גם בלי להכיר אותו, אין לי ספק שהעברית שלי טובה משלו, וכדי לקבוע, למשל, ש"עורפה" נקראה כך משום שהפנתה עורף לחמותה, אני לא זקוקה להשראתו.:-) בכל-זאת אחפש אותו בגוגל כדי לראות למה אני צריכה להכיר אותו.
תשובה לניר מספר 14 – כל שם המופיע כאן, במיוחד באנגלית, כגון ADAPA, אפשר לחפש אותו בגוגל ובויקיפדיה, ולאמת את כל המידע שנמסר כאן. לגבי מסקנות הגיוניות כגון סמליות השמות במגילת-רות – קרא את מגילת-רות והסק את המסקנות בעצמך. לגבי הקשר בין אסתר ומרדכי לאשתר ומרדוק, חפש SOURCE OF NAME ESTHER, למשל, ואז אולי תתייחס לחומר המובא כאן ביר רצינות. אין אפשרות להביא רשימת מקורות כי היא תהיה יותר ארוכה מן הכתבה עצמה, ולא בטוח שתעניין את רוב הקוראים. הקורא הסקרן יעשה עבודה עצמית.
לדויד מספר 12 – תגובה נהדרת, באמת, אבל הנשמה עדיין קיימת ותמיד תהיה קיימת מעבר לגוף ומעבר לכל טכנולוגיה. מה שהמדע של ימינו מגלה הוא רק המנגנון הפיזי המאפשר לנשמה הנצחית בת-האלמוות לתפקד עלי אדמות.
לאלכס-נטלי מן הפייסבוק- לא נראה לי שהעברית שלך מספיקה כדי להבין את הכתוב כאן. עדיף לך באמת להמשיך לדבוק בהארי פוטר. הוא הרבה יותר רציני מן התנ"ך שלנו ומכל המיתולוגיות העתיקות. 🙂
שלום אוולין.
אני אטעה אם אגיד שהנשמה איננה קיימת כלל היות ואין ביכולתי לומר דבר זה ולעמוד מאחוריו בלי באמת לדעת.
לנשמה יש פרשוניות מדסיפלינות שונות.
העמדה שהצגתי היוותה את החלק המדעי שבי.
נשמה עד היוםהיא עניין פילוסופי בחיינו, בלי נשמה זה לומר בלי חיים בלי חוויות סובייקטיביות או בעצם לומר ללא נשמה האדם הוא רובוט אורגני הבנוי על מערכות על גבי מערכות שלכל אחת ואחת תפקודים שונים.
למדע קשה אם המונח נשמה היות ואין לה משקל בחקר האדם. מדע כיום לא מצליח להבין למה הנשמה נחוצה ומהי תפקידה בקיום של האדם.
ציינתי מקודם שמדע מחליף את הנשמה, כוונתי הייתה שהמדע מצליח להבין בשנים האחרונות פעולות קוגנטיביות שונות שבעבר ועדיין בהווה מיוחסים לנשמה כמקור המפעיל אבל אם גילינו פעולה מסויימת איך היא עובדת בדיוק רב והבנו את התהליכים הכימים, ביולוגים שבה, אין זה מוריד מחשיבות השפעת הנשמה באותה פעולה?
המדע כיום בעידן המידע רואה את האדם עצמו כמערכת מידע אורגנית והוא מצליח להסביר איך היא עובדת בלי תלות בנשמה אלא במערכות אורגניות פנימיות שהתפתחו באבולוצייה האנושית, כמובן שהמדע אינו שלם והוא בחיתוליו בעידן הטכנולוגי.
עניין הבינה המלאכותית וביוטכנולוגיה בעתיד כנראה ישפכו אור חדש בנושאים כמו נשמה ותודעה, עד אז האמונה היא כלי היחידי שפועל בתחומים אלו ואמונה היא נושא מעניין בפני עצמו.
רוצה לציין שטיעון ״אין נשמה״ לא חייב להיות טיעון מופרך אלא שאלה לגטימית בהבנינו על החוייה הסובייקטיבית.
לדוד ואוולין שלום,
בינה מלאכותית היא נראה לי באמת הכלי המתאים ביותר, בשבילנו בני האדם, כדי לעשות השוואה בין יצירת ידינו לבין יצירתו של "הטבע". וכך להבין מה מקומה של הנשמה בכל הסיפור של החיים.האם היא אכן יצירה מוחלטת של מערכות מורכבות בראשינו ובגופינו או שיש חלק (כמו המודעות הבסיסית שלנו לקיום- לדעתי) שלא ניתן להגיע אליו ולחקור אותו מעבר לפרשנות רוחנית.
לפי דעתי אנחנו נגלה שכל מה שנוצר (ולא נוצר.עדיין..) מכיל נשמה, בין אם בן אדם יצר או "הטבע"…אנחנו לא נפרדים מהטבע.
וכל חלקיק אטום מכיל את המודעות הזו.
לכן כל מה שיווצר נוצר בצלם.
אם זה יהודי שכתב את הכתבה זה בושה . התנך זה עוד ספר היסטוריה.ה וכי רמב"ם היה אדם טיפש שהאמין בתורה? מישהו יכול להגיד שהוא היה טיפש ? הרוב יגידו שממש לא. היה חכם מאוד שכל העולם מכיר את הכתבים שלו.אז איך אדם חכם כזה מאמין בתורה ? והוא רק יחיד מיני רבים
למישהוא מספר 17: אתה צודק בהחלט! אם כי כל מה שהיה במוזיאון בגדד, בתקווה שהוא אולי עדיין נמצא שם, כבר תועד בהעתקים לדורי-דורות. אין-ספק, שרב הנסתר על הגלוי, וייקח עוד זמן רב עד שנבין את מקור כל הספינקסים, למשל, ראש אדם על גוף שור בבבל, ראש אדם על גוף אריה במצרים, ועוד ועוד… אגב, עוד לא הספקתי להציץ במקסוול, אבל אעשה זאת בקרוב.
לדויד מספר 19: תיארת יפה מאד את לבטיו של האדם המודרני, וטוב שיש לנו את חופש-הבחירה – היחסי אמנם – לחקור את מה שמעניין אותנו, ולהאמין או לפקפק בכל דבר. זה מקדם אותנו לקראת אמת יותר נרחבת אך גם יותר מדוייקת. לא תמיד זה היה כך – גלילאו גליליי ישב בבית-הסוהר רק מפני שהעז להגיד ש"אף-על-פי-כן הארץ נוע תנוע"… הספקות הם אבות התגליות!
לARCHON מספר 20: אני מסכימה אתך לגמרי! במיוחד עם המשפט האחרון – התודעה אכן נמצאת בכל אטום.
ליגאל מספר 21: התנ"ך איננו "עוד ספר הסטוריה" וגם לא רק ספר הסטוריה – אך הוא גם ספר הסטוריה, ואוי לנו אם לא היה…. העובדה שהוא אכן ספר הסטוריה היא זאת המשמשת הצדקה לשובנו לישראל ארץ אבותינו אחרי 2000 שנות גלות.
עם-את אין לשכוח, שבזמנו של אברהם אבינו – העברי הראשון – כבר היו קיימות אימפריות אדירות כמו שומר-שנער, הודו, מצריים העתיקה, יוון העתקיה, ועוד ועוד. המציאות התנ"כית הושפעה מכל הסובב אותה, ואין להתבייש בכך. כבודו של הרמב"ם במקומו מונח, אך העובדות המוזכרות פה הן נכונות, בלי קשר לרמב"ם. יש עוד חכמים מלבדו, ואוי לנו אם לא היו…. תאר לעצמך עולם שבו הרמב"ם הוא החכם היחיד… הרמב"ם עצמו, גם כרופא, אם היה קם לתחייה בתקופתנו, היה משפשף את עיניו בתימהון.
החברה והאבולוציה בכללה מתפתחות דרך הגיוון, גם של דברי חכמה, גם של תרבויות, גם של דעות, גם של גנים – וגם של אמונות, בין היתר. חשוב לגוון את מזוננו, גם הרוחני. גדולתו של התנ"ך היא בכך ששאב מכל התרבויות העתיקות שקדמו לו, כמו גם בכך שהוא כולל בתוכו גם סיפורים סמליים, גם דיווחים הסטוריים, גם דברי מוסר, גם מצוות דתיות, גם שירה, וגם תרגומים משפות אחרות כגון מצרית עתיקה, אכדית ושומרית, ואפילו יוונית. זאת עובדה מוכחת. שנה טובה לכולנו!
בחיי שמעולם לא קראתי כל כך הרבה גיבובי שטויות.
גם אם כל האינטרנט עמוס במידע מקביל זה ודאי לא הופך את רשימת הקשקושים הנל לאמת ולא חצי אמת.
מעניין שלקחת את השם יצחק שמקורו ידוע רק מן הכתוב בתנך לא היתה בעיה, אך את ההסבר כי צחקה שרה זה כבר לא הגיוני. יותר הגיוני היה למצוא איזה קשר מסועף רחוק הזוי ובוודאי מקרי ולטעון שיצחק הוא בכלל יס-חקא. אבל אותו הגיון שלא עבד עם יצחק כן עובד עם עורפה – כי ערפתה עורף.
וגם לדברייך אברהם לא דיבר עברית כי היא בכלל לא היתה קיימת אז איך נקראה האדם הראשון אדם על שם האדמה שפירושה ודאי לא היה קיים בשפה שאינה קיימת.
הסתמכות על מיתולוגיה כמקור מחייבת אמונה בה או הוכחה כי היא אמת. האם גברת אוולין היקרה ותומכיה הנלהבים מאמינים באותם מיתולוגיות המצוינות בכתוב?! אמונה באלילים ופסלים מעשה ידי אדם?!
אני מציע למי שמוצא עניין והגיון בסיפור הזה או כל סיפור אחר שיהנה ממנו עם עצמו ולא ינסה לרכב על התנך בנסיון להשיג חשיפה או עניין.
אין שום נקודת מפגש בין הסיפור ההזוי המתואר לעיל לבין התנך.
העדר הסבר אחר בודאי לא מחזק את הרעיונות ההזויים שמופיעים כאן שאין בינם לעצמם קשר.
תודה לדורון על ההתיחסות לאי הדיוקים. הם באמת עקרונים. אדם שאינו מכיר את הסיפור המקורי כנדרש בודאי לא יכול להטיף לסיפור האלטרנטיבי.
ושי היקר. כן ירבו כמוך באתר ובפורום הזה. הוא זקוק לזה.
שלום יואב.
השימוש התכוף במילה "הזוי" אינו מוסיף כבוד לתגובתך.
אני הייתי מעדיף לקרוא התייחסות ענינית לכל מה שאתה חושב כי אינו מדויק או נכון, כדי לאפשר לכותבת המאמר להגיב בצורה מסודרת
וכך ליצור דיון שממנו נהנה כולנו.
בברכה,
שלום יואב.
אין בכוונתי להוכיח לך דבר אלא ביכולתי רק להציע לך כמה דברים.
תלמד היסטורייה ולא רק בכוונתי לתנך או ההיסטורייה שלימדו אותנו בבית ספרינו, שמתחילה עם האימפריה הרומאית וכביכול המודרנית של אותן תקופות.
לאנושות יש היסטורייה ארוכת שנים עוד לפני התנך או ההמלכה/ישוב הראשונים שהוקמו על ידי האדם. צריך להבין שהאדם חיי עשרות אלפי שנים ואם לא נתייחס לאותן תקופות כזמנים שהשפיעו על האנושות זה יהייה חבל.
אם אני לא טועה אתה רואה בתנך כספר האמת היחידי וזה בסדר אבל תן לי לספר לך סיפור שאוליי אתה מוכר איתו:
פעם האדם חשב שהעולם שטוח ואם תגיע לקצוו תיפול. במשך אלפי שנים היו מעטים שטענו ההפך שהעולם עגול, פיתגרוס הציע זאת לפני 2500 שנה, ואיתו זמן מעט אחרי אפלוטון וגם אריסטו, אבל האדם עדיין לא האמין עד לתקופת ימיי הביניים עם הוכחות מדעיות.
מה שניסתי להדגים זה האמונה הפעולת כל כל חזק אצל האדם שלעיתים היא מעוורת אותו מלמצוא דבר אלטרנטיבי כי זה כל כך נוגד אותה עד כדי החלפתה לאמונה אחרת ולה אפשר להגיד מנגנון הגנה לא פשוט כלל.
ילד המאמין באליהו הנביא שיכנס לביתו ללגימת יין באמת ובתמים מאמין לכך.
ילד המאמין בסנטה קלאוס באמת ובתמים מאמין לכך.
הרשימה יכולה להמשיך.
אם באמת תהרר במחשבותיך במידה רבה אוליי תגלה שכך אנו גדלים, אמונות על גבי אמונות מכל תחום אפשרי בחיים.
יש אמונות המתפוגגות עם הזמן ויש שנשארות זמן רב.
לפקפק ולשאול שאלות באמונה כלשהי לפי דעתי היא זכות מיוחדת אצל האדם ויותר מלמדת מאשר אתה חושב.
אני יכול להמליץ לך להפסיק להסתכל על תקופת התנך כתקופה של ניסים ונפלאות אלא כתקופה שבה חיו אנשים בסך הכל אנשים כמוני כמוך עם שאלות על החיים, קשיים כאלו ואחרים, אמונות אחרות שלא שרדו עד היום, תקופה היסטורית שבה היו ממלכות, פוליטיקה, מסחר, חיי חברה ומשפחה ועוד. לנו זה תמיד מדומיין בנוסח אגדתי וכך למדנו וראינו אותה אבל זאת לא האמת.
יכול להמליץ לך פשוט לדמיין אירועים שונים בתנך או בהיסטורייה אחרת מנקודת מבט של אדם כמוני כמוך, מה אתה היית עושה, מה ניראה לך הגיוני באותו אירוע וכו.
הם בסך הכל היו אנשים בעידן אחר עם אמונות, טכנולוגייה, ראיית עולם השונים מהיום.
יכול בכיף גדול להמליץ לך על לנסות באמת להבין ולחקור מהי ״אמונה״ ואיך היא פועלת על האדם.
קל מאוד לנהל אדם, כל מה שצריך הוא לפתח אמונה כלשהי והאדם את שלו יעשה.
אם תרצה לשנות אדם תשנה את אמנותו והאדם את שלו יעשה.
תודה רבה לפרוייקט אמת אחרת ולאוולין על כתבה מעניינת.
אני חושב שהדבר החשוב ביותר הוא לחקור את הנושאים האלה. קיים ידע עצום בנושאים אלו וכל תרומה בהעלאת המודעות היא מבורכת.
צריך לזכור שהתורה אותה אנו מכירים עברה לא מעט גלגולים ושינויים ולכן רצוי לקרא בה בזהירות רבה. אני באופן אישי חושב שכתבי הקבלה השתמרו בצורתם המקורית ולכן מדוייקים יותר. הזכרת את ZECHARIA SITCHIN ואפשר להוסיף עוד רבים וטובים. למשל The Ra Material, Edgar Cayse ועוד.
בכל מקרה, מרגע שנותנים דרור למחשבה וחקר האמת נפתחות עוד ועוד דלתות 🙂
פירוש של הזוי
1.לא מציאותי, משונה, מוזר.
2.נחלם, מְדֻמְיַּן
.לא מוצא בעיה עם המילה
יש פירוש מילוני ויש פירוש שיפוטי.
אין בעיה עם המילה כשהיא מבוטאת בהקשר ובנימוק.
שני דברים שחסרו לי בתגובה שלך.
אני לא מסכים אתך.
בתגובתי העליתי 5 טיעונים כנגד הכתוב במאמר. וזה רק התייחסות חלקית לכתוב, שממחישה את: חוסר ההגיון בדברי הכותבת, חוסר עקביות, העדר קשר בין כל התאוריות המועלות וחוסר תימוכין מה שמביא אותי לממוצא. הקשר היחיד בין השמות בתנך לבין "הפירושים" הוא מומצא ואינו קיים מלבד בראשם של מספר אנשים כאלו או אחרים.
על מנת לטעון לקשר בין שמות חייב להביא הוכחה.
טענה כי השם דומה או מושפע מתרבות זמנית או בעל משמעות הגיונית לדמות אינו אומר שום דבר – מלבד סברות.
לעומתם אמירה מפורשת בתנך: כי יצחק נקרא כך כי צחקה שרה. בדיוק כמו משה כי משתיהו מן המים ובדיוק כמו גרשום כי גר הייתי שם ועוד.
לא יכול להבין איך אפשר להתעלם מאמירה מפורשת לקחת חלקי דברים ולסלף אותם לכדי דבר אחר ועוד ללא תימוכין על בסיס נראה לי.
אין פה שום כלום במאמר מלבד דברים מדומיינים ומוזרים.
זו דעתי.
שלום שוב יואב,
אני מסכים שבתגובה שלך היתה התייחסות מסויימת לתוכן הכתבה, אך הניסוח היה בעיניי יהיר וממש לא מדעי.
אני מאוד אשמח לראות תגובה שלך שיש בה שאלות מנומקות ומסודרות לכותבת, מי יודע, אולי התשובה שלה תספק לך משהו לחקור בו ולא רק קרדום לחפור בו 🙂
מי שכתב את זה מכחיש את התורה כפשוטו. מדרשי השמות כתובים במפורש בתורה.
יצחק – "כל השומע יצחק לי"
משה – "כי מן המים משיתיהו"
חבל שהכותבת מאמינה במיתולוגיה של הגוים אבל מכחישה את תורת אבותיה – שהיא המקור לכל המיתולוגיות של הגוים
הדמיון בין המילים הלועזיות למילים העבריות הוא בגלל שאחרי מגדל בבל הקב"ה בלל את השפות.
למה למשל סין נקראת סין ? (צ'יינה)
כי אחד מצאצאיו של שם נקרא "סיני"
שלום יואב!
גם השם "אדם" לקוח כמו שנכתב פה מן המיתולוגיה האכדית שקדמה לתנ"ך, ולכן סופרי התנ"ך שינו אותו ל"אדם" – בתקופה שבה העברית כבר היתה קיימת – כ-1500 שנה אחרי אברהם – וקראו לו "אדם" כדי שיתאים ל"אדמה", "אד" ו"דם". ממש כך קראו לעורפה כך, כדי ששמה יתאים לתיאורה. ממש כך קראו למחלון כך כי היה חולה, ולכליון כך, כי נדון לכלייה. כל הדמות הללו, כולל אדם, הם סמליים. גם שמות כמו אברהם ושרה, רבקה, יצחק, יעקוב ומשה קבלו תרגום סמלי לעברית מאות שנים לאחר מותם. ממש כך לוקחים כיום שם לועזי כגון "רגינה", שפירושו "מלכה", והופכים אותו ל"רינה", או "שרלי", שם אנגלי, והופכים אותו ל"שיר-לי". אם אינך מוצא בכך הגיון, צר לי עליך – יש לך בהחלט בעיה.
כמו שהסביר לך דויד בתגובתו הנאורה – ותודה רבה לך, דויד היקר, על המאמץ – אמונה בלי הגיון אינה מכבדת את בעליה, אחרת למה ברא אותנו אלוהים עם ההגיון, עם הסקרנות, עם הרצון לחקור, ועם הבחירה החופשית?
לרון דניאל – טענותיך הן עוד יותר מגוחכות מאלו של יואב.
אם יצחק נקרא כך כי שרה צחקה, ויעקב נקרא כך כי ניסה לרמות את אחיו עשיו, על מה אתה כל-כך גאה? אם אלה הם אבותינו, באמת עדיף לחפש פתרונות יותר הגיוניים.
ואכן, יש כאלה.
משה לא יכול להיקרא כך "כי מן המים משיתיהו". למה? כי בת-פרעה, שמשתה אותו, לא ידעה עברית ולא דברה עברית, לכן לא היתה יכולה להשתמש בשורש "משה" במשמעותו העברית – למשות מן המים. לעומת-זאת, אין ספק שכבת-פרעה – נסיכה מצריה לכל דבר – היא כן דיברה מצרית עתיקה, והיא נתנה למשה שם מצרי נפוץ. כמו-כן, אם היא היתה זאת שמשתה אותו, למה הוא נקרא "מושה" ולא "משוי"? הרי הוא נמשה. את מי הוא משה מן המים, כדי שיקרא מושה?…איפה כאן ההגיון?…….
לגבי התנ"ך כמקור לכל התרבויות – כתוב במפורש שתרח, אביו של אברהם – העברי הראשון – נולד בארץ שנער. שנער היתה כבר אז, עוד לפני שאברהם אבי היהדות בכלל נולד – אימפריה אדירה. איך זה יתכן, מבחינה הגיונית, שהתנ"ך שלנו, שנכתב מאות שנים אחרי הולדת אברהם, הוא מקור התרבות השומרית, שקדמה להולדת אברהם? כמו-כן כתוב בתנ"ך עצמו, שאברהם – היהודי הראשון, כזכור – ירד ל מצריים ואף ביקר בחצר פרעה. כלומר, התנ"ך עצמו מודה בכך, שגם מצריים היתה אז אימפריה אדירה בעלת תרבות מגובשת, הכוללת דת, שפה וכתובים. איך זה יתכן, אם כן, לפי כל הגיון שהוא, שהתנ"ך, שעוד לא נכתב אז, בימי אברהם, קדם לתרבות המצרית העתיקה?…. הנה, אפילו התנ"ך עצמו מודה, ששנער ומצריים קדמו לאברהם אבי היהדות. אז למה להיות יותר אדוקים מן האפיפיור? הגיע הזמן להבין, שגדולתו של התנ"ך אינה בהיותו העתיק ביותר בכתובים, אלא בכך שהוא שאב מכל התרבויות שקדמו לו. כך נוצר ספר-מופת כמו שהוא. הוא לא זקוק לעזרתם של מאמינים פנאטים, אלא לפירושים הגיוניים שרק מעצימים את תוכנו. על-כן לפני שהמוח מתחמם, נא להשתמש בו קצת ולחשוב בהגיון – אמיתי!!!
לגבי מי שרוצה לדעת מנין מקור הידע שלי במצרית עתיקה – אני משתמשת בספר EGYPTIAN GRAMMAR של GRIFFITH INSTITUE, הוצאת ASHMOLEAN MUSEUM, OXFPORD. זהו ספר לימוד אוניברסיטאי. כמו-כן בכתביו של אליס-באדג', מגלה מגילת המתים של אנאיי, מגילת ההירוגליפים הארוכה ביותר שהתגלתה עד כה, וכן בפאפירוס WESTCAR, ופאפירוס D'ORBINAY. בין היתר. המידע שנמצא באינטרנט הוא פרי מחקרם של רבים וטובים, גם אם רובם לא יהודים. זה שנולדתי להורים יהודים לא מחייב אותי לעוות את הגיוני הבריא, אלא להפך – להשתמש בו לחקירותיי, כמו שאני אכן עושה. איינשטיין היה גם הוא יהודי, כידוע. אני בטוחה, שטיעונים רגשיים זועמים ודרישה לנאמנות מסולפת לא היו משכנעים אותו, וטוב כך. שנה טובה לכולנו.
אוולין המקסימה
כתבה נפלאה ובאמת אחרת
תודה רבה רבה 🙂
עכשיו ברצינות:
1)התורה היהודית היא התורה הכי תובענית שאני מכיר. רק בתורה שבכתב 613 מצוות, שחודרות לכל תחום בחיים. למטבח, לחדר המיטות ,לחשבון הבנק. שבת, צומות, שנת שמיטה, תרומות, מעשרות, בשר וחלב, תפילין. בקיצור, לא קל ולא מפתה בעליל.
2)היהודים ידועים בעולם בתור חכמים. לא טיפשים ולא פראיירים.
3)מה חשבו לעצמם "כותבי התנ"ך" כשבאו לשכנע את העיבריים או העם היהודי או ואט אבר לקבל על עצמם תורה המאופיינת במה שניזכר במס "1)", כשהם מספרים סיפורים על אלוה-ים שנתן את התורה לעיני עם של 600.000 ועוד סיפורים על ניסים על טבעיים כמו למשל המן שירד מהשמיים במשך 40 שנה!!! דחילק מי הטמבל שיקבל כזה חירטוט ויקנה כאלה סיפורים אם לא שזה באמת היה. (לא סתם מוחמד פגש את גבריאל במערה לבד בלי שאף אחד אחר היה עד כנ"ל ישו) "הרוצה לשקר ירחיק עדותו" – אם אתה בא לחרטט אל תספר סיפורים שאפשר לאמת או להפריך.
4)אם זה באמת היה, אז אלוקי ישראל שנתן את התורה הוא זה שיחליט למה ליצחק קראו כך, ולמשה כך.
5)כנ"ל לגבי הטענה שהעברית לא הייתה קיימת. לפי התורה העולם נברא בלשון הקודש ואדם הראשון דיבר בלשון הקודש. (לא עברית אבל שפת התנך). כך שהיתה עברית. לגבי משה מי שיסתכל בתנך האחות של משה קראה לו משה ועל זה אמרה לה בת פרעה "קלעת בול" כי מן המים משיתיהו.
6)אף אחד מאיתנו לא היה בעבר. מן הסתם, לדעת רוב המגיבים כאן רוב האנשים, (מלבד אנחנו המוארים יודעי הקונספירציות) אפי' את ההווה לא יודעים. כך שקשה לדעת מה היה, האם העברית לקחה מהמיתולוגיות או אולי להפך המיתווגיות גנבו מהתנך. אבל לאור מה שכתבתי עד 4) יותר הגיוני להאמין ל…
7) מידע זה אינו אינפורמטיבי ולכן הוא פתוח לדיונים והפרכות למי שיש
לגבי השאלות שלך על ההטיות בעברית משה משוי אם את רוצה לדעת את השפה שבה נכתבה התורה שזה לא עברית אלא לשון הקודש חפשי באתר היברו בוקס את ספר השרשים של הרב שלמה פפנהיים או יריעות שלמה של אותו המחבר ותראי את נפלאות הלשון שלא יאפשרו לך לטעון את הטענות הנ"ל זה לא פייר מה שאני עושה אבל אי אפשר להסביר כאן את כל עקרונות שפת לשון הקודש כדי להסביר למה מה שאת טוענת לא סותר לכן אל תראי בזה הוכחה או ויכוח אלא רק אם את מתעניינת באמת בשפות כמו שאת קוראת על שפת החרטומים אז יש לך ספר שהוא אוצר של ממש למישזה מעניין אותו
טוב אני מעדיפה לעשות את מה ש"חייזרנו" היקר אמר לנו לעשות וזה
"מדבר שקר תרחק! ונקי וצדיק אל תהרוג כי לא אצדיק רשע!"
תודה לכותבת ולמגיבים השונים,מעורר השראה ושאלות…
לכרמית – אברם ושרי הם קיצורים של ברהמא- או בראמא, כמו שהשם מבוטא, ושרה-סוואטי – שתי האותיות הראשונות והאות האחרונה. הוספת האות ה' לשמותיהם היתה הסמל להתנתקותם ממסורת אבותיהם ההודית-מיתאנית, ופתיחה של דף חדש – האמונה באלוהים.
"אלוהנו" הוא לא "חייזרנו", אלא הרוח הנצחית הבוראת ומקיימת את כל העולמות, כולל אינספור העולמות שבהם חיים חוצנים, וכמובן- גם את כדור-הארץ שלנו. גם בתנ"ך יש לאלוהים שמות שונים, כגון אל-צבאות, אל-שדי, אדוני, יה, אלוהים, וכמובן, השם המפורש. כל אלה בתוספת לשמות המודרנים כגון "בורא–עולם", "השם", "אלוקים", "המקום". שמות מסויימים הם דרגות שונות של אלוהות, שאשפר להמשילם לשרים וסגני-שרים, אך על כולם שולט הבורא היחיד – הרוח הממלאת את כל החללים, שהיא בעלת כל הדמויות ועם זאת נמצאת מעבר לכל הבריאה – חסרת דמות, צורה והגדרה. האלוהים התנ"כי שיש לו אצבע-אלוהים, יד-אלוהים, קול-אלוהים, תמרות אש ועשן – כל זה שייך לסוג של אלוהים בעל אפיונים חוצניים. אך יש להבדיל בין כל סוגי האלוהיות והישויות הנעלות המתוארות בכתובים. אלוהים האמיתי הוא רק אחד. אפילו מעבר למספר אחד.
לגבי השקר – ישנו משל הודי על מלך, שהביא אנשים עיוורים אל פיל ענק, וביקש מהם לתאר אותו. עיוור אחד מישש את אוזני הפיל וקבע: זוהי מניפה. עיוור אחר מישש את חדקו של הפיל והכריז: זהו צינור. עיוור שלישי מישש את רגל הפיל והודיע: זהו עמוד. איש מהם לא שיקר. קיימים סוגים שונים של שקרים, ביניהם שקר לבן שהוא לפעמים עדיף על אמת פוגענית, אבל אמונה שונה איננה שקר, מה גם שהיא נתמכת ע"י עובדות מוצקות. שנה טובה.
לאורי מילשטיין – תודה על תגובתך הנכונה – גם היא מראה שאברהם היה מסוכסך, בין היתר, עם קבוצת העמים שאותה נטש – העמים שממזרח ומצפון לכנען, והעדיף את התרבות המצרית. זה ברור, כמובן, גם מכך שלקח אישה מצרית- את הגר, ושבנו בכורו ישמעאל היה למעשה חצי-מצרי.
למישהוא!
אני מקווה שתראה את תגובתי זו – חיפשתי את "גורדון מקסוול" – הוא לא גורדון אלא ג'ורדן, JORDAN MAXWELL, וכנאמר – "הציץ ונפגע" – כלומר נשביתי בקסמו. אכן, צדקת בכך שניסית לשדך בין הכתבה שלי לסגנונו. הוא בהחלט "משלנו", והחומר שלו מרתק. ההבדל בינו לבין סיצ'ין הוא, שמקסוול מאמין השעולם הזה כיום מונהג ע"י אנשים רעים, וסיצ'ין העדיף להתעסק עם החוצנים. אני אישית רואה, לצערי, את האמת שבטענותיו של מקסוול, אך הייתי רוצה להאמין, שזהו רק שלב-מעבר למצב יותר משופר לכולם – לאקולוגיה, לבעלי-החיים, לרוב הדומם הסובל בשקט, לעניים ולחולים. אפילו לעשירים, בעצם. אני מקווה שהרשע בעולם הוא נסיבתי ברובו, ולא מכוון. יש גרעין טוב שהולך ומתפתח – הרבה אנשים עוברים לטבעונות, עוסקים במדיטציה, מנסים להגן על הסביבה, ומתפכחים מן הפלאים המלאכותיים המבוססים על נפט, למשל. לא נותר לנו אלא לחכות ולראות, אני בטוחה שהמעבר מעידן הדגים לעידן הדלי בכמה מאות השנים הבאות ילווה בשינויים קיצוניים. הכל לטובה…הלוואי!1
תודה לישראל 1, לרם, לאודי, ל-JAY, ולכל המגיבים איחולי שנה נפלאה.
JAY , אתה צודק בהחלט בהוסיפך את EDGAR CAYCE לרשימה, הוא בהחלט מקור השראה, אם כי אני מכירה את כתביו רק באופן שטחי. לגבי ה-RA MATERIAL, אני לא מכירה את החומר הזה, אבל לפי שמו הוא כבר נשמע מעניין. רע היה אל-השמש המצרי, בעל דמות של HAWK – נץ, על ראשו היה דיסק עגול עם נחש, שנראה ממש כמו מיקרופון המכוון לפיו. מכשיר-הקשר הזה ניזון כנראה מאנרגיית-השמש שנספגה באותו הדיסק המתכתי, והוא גם הסתובב לו בשמיים במרכבה נוצצת. מעורר מחשבות…
אוולין, אני ממליץ בחום לקרא (וסתם כדי להגביר את הסקרנות – לא מדובר באל השמש המצרי במקרה זה), אבל בזהירות רבה. חשוב מאוד להפריד בין ההתייחסות לשאלות ולתשובות. אם אפשר עצה אישית, תני צ'אנס וקראי מס' עמודים לפחות: http://www.lawofone.info
לא התייחסת כלל לנושא הקבלה, ואני לא יודע למה, מדובר באוצר נדיר.
התגובה שלך מדברת על אחד הדברים המרכזיים לדעתי בכל הנושא הזה של חקר האמת – מצד אחד חייזרים/יישויות/אלים ומצד שני מה שאת קוראת לו הרוח הנצחית הבוראת ומקיימת את כל העולמות.
בקבלה נרקאת הרוח הזאת "עצמותו" ואיתה אין לנו שיג ושיח. ואכן נשאלת השאלה – אם אין לנו שיג ושיח עם עצמותו, מי הוא אותו אלוהים שכן מתקשר איתנו בכל סיפורי התנך?
ליוגי:
תודה על תגובותיך, בסופה של התגובה השניה כתבת משהו נפלא: "מה שאת טוענת לא סותר…." וזהו בדיוק העניין!!!! אם כולם היו מבינים שאין סתירה בין הדברים, שיש דעות לכאן ולכאן, שיש פרשנויות שונות אפילו לאותה פיסת-המידע, אז היה כבר מזמן שלום בינינו לבין כל אויבינו, כולל בינינו לבין עצמינו.
אכן אין סתירה בכך, שלשם כלשהו יהיו כמה משמעויות בשפות שונות. הנה שמי, למשל, אוולין. זהו שם לועזי, שמוצאו קלטי, ופירושו בשפה האירית העתיקה "חזקה". אבל ל"אוו" EV יש פירוש גם ביוונית, שהוא "טוב", וכן אפשר לומר ש- EVE לקןח מ"חווה", ו- LYN לקוח מ"לונה" שהוא בלטינית "ירח". אבל הנה, גם בעברית יש לו משמעות: השורש "אווה" הוא "לרצות", ו"אווה-לי" הוא משהו כמו "רצון-לי", או "יש לי רצון". אם הייתי כותבת את שמי עם ב במקום וו, היה יוצא לצערי אפילו "אבל-לי…."
בדיוק כך עשו גם סופרי התנ"ך – הם לקחו שמות זרים ונתנו להם משמעות בעברית, או אם לא זכרו את השמות, כמו במגילת-רות, אז נתנו שמות לפי האופי והגורל של הדמויות. מה יכול להיות יותר יפה מבחינה ספרותית ויצירתית? זוהי הגאווה היהודית האמיתית.
לגבי הספר שהזכרת, אני אחפש אותו ובטוח אהנה ממנו.
לגבי משה – לא מרים אלא בת-פרעה נתנה לו את שמו, זה כתוב במפורש בשמות ב פסוק י. אבל לא נהיה קטנוניים. ההגיון של טיעוניי ברור לחלוטין, ועם זאת כבוד אמונתך במקומו מונח. כמו ששנינו מסכימים – אין סתירה בין השניים. שנה נפלאה לך!
לגבי התגובה שלך לכרמית:
וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם:(בראשית כה 6)
נתן אברהם מתנות. פירשו רבותינו (שם צא.), שם טומאה מסר להם.
(רש"י)
בפודקאסט "חושפים את האור" פרק על הOTO של האתר המקביל נטען הפוך שהבראהמינים הם אותם צאצאי בני הפלגשים שאברהם שלח למזרח וממנו גם הכוחות שלהם (שם טומאה)
תודה ל"מומחה בקנוניות", אהבתי את הכינוי! הלוואי עלי!:-)
"אך בשתי המאות האחרונות, עם התפתחות הארכיאולוגיה, התגלו ממצאים שמציגים את התנ"ך כספר הסטוריה לכל-דבר, המשקף בשפתו העתיקה את התרבויות ששררו בעולם לפני כארבעת-אלפים שנה ואף קודם"
במידה והכותבת רוצה להלקח ברצינות ולקבל התיחסות ענינית לתרגומיה החופשים למחשבות של אחרים סימוכין לסברה זו הינם הכרחיים
ל"קול ההגיון" – ממש מגוחך לטעון, שהיהודים של ימינו ממשיכים ללכת בדרכי-אבותינו, "בניגוד לרומאים וליוונים" שחלפו מן העולם. היוונים עדיין חיים ביוון ומדברים יוונית, שאינה שונה בהרבה מן היוונית העתיקה, ובניגוד ליהודים הם לא גלו מארצם והתערבבו עם הגויים הרבה פחות מן היהודים.
כמו-כן אפילו היהודים הדתיים ביותר משתמשים בכל פלאי הטכנולוגיה, כולל חשמל וברזים, ולא שואבים את מימיהם מן המעיין כמו אבותינו "בדרך לבית-אל". נהפוך הוא – הדתיות מעסיקה את עצמה הרבה בהמצאות שמאפשרות לא להדליק אש בשבת, אך בכל זאת לבשל ולחמם וליהנות מתאורה ואפילו לנסוע במעלית, שבאמת לא ממש היתה קיימת בזמן אבותינו התנ"כים…. התלבושות של החרדים, שלא מתאימות לאקלים של ארץ-הקודש, לקוחות היישר מפולין של המאה ה-17, שם היו משתמשים בפרוות בחורפים הקפואים….. מנהג גילוח-הראש של הכלות החרדיות נשאר גם הוא מאותה התקופה, שבה גלחו את תלתליהן היפים של היהודיות הפולניות הצעירות (שער באישה ערווה) והסתירו את ראשיהן במטפחות כדי שחלילה לא יחשוק בהן הפריץ הפולני ויקח לו את זכות הלילה הראשון. בציורים מצריים עתיקים מופיעות בנות-ישראל לבושות בשמלות חסרות שרוולים עם כתפיה אחת בלבד וכתף אחת חשופה לגמרי, רחמנא ליצלן. מה לעשות? ארץ הקודש היתה תמיד חמה…. לא היה צורך בפרוות כנגד השלג הנורא… החרדים אכן הולכים בדרכי האבות – אבל אילו אבות? לא מאברהם ויעקב בעלי-הפילגשים ומרובי-הנשים, שלבשו גלימות צמר ולא מכנסיים, ושאבו מים מן המעיין ולא ידעו מה זה חשמל – אלא מן האבות היהודים הפולנים של שלוש מאות השנים האחרונות. את מי שזה מספק – יופי לו. אבל יש כאלה שזה לא ממש מדבר אל לבם, וראה זה פלא – גם הם מאושרים, וגם הם מוצאים פתרונות ותשובות, וגם הם מאמינים, גם בלי להיות פנאטיים לגרסה אחת שצריך לשנן ולשנן עד שהמוח נסתם לכל דבר אחר, ובמיוחד ל"קול ההגיון".
באשר להתבטאויותיו הגזעניות של הרב עובדיה נגד נשים, אויבים פוליטיים ובני-עמים אחרים – אולי האיש היה גאון בתחום מסויים, אבל כך היו גם ראשי הצמרת הנאצים, להבדיל אלפי הבדלות. היטלר היה צייר מוכשר ואדם סופר-אינטליגנטי. זה לא מנע ממנו להיות גזעני, כידוע. גם סטלין היה חכם ואולי אף גאון, ובזכות גאונותו הוא עלה לשלטון ברוסיה ושלח למוות 20 מליונים מבני-עמו. ומי שיטען שהשוואה זו מוגזמת, שיזכר נא ב"פולסא-דנורא" – הקללה שרבנים מסויימים הוציאו נגד יצחק רבין. כולנו יודעים עכשיו איך זה נגמר. לא שהקללה עבדה משמיים, אלא שהיה מי קיבל ממנה לגיטימציה להפעילה הלכה למעשה.
כך שגאונות הלכתית אינה תמיד מעידה על אנושיות ועל הגיון צרוף.
אתה אכן צודק בכך שזה לא הגיוני מה שהבנת ממה שכתבתי.
אני התכוונתי למשהו אחר – לא להליכה אחרי תרבות סתם אלא על שמירה והשגחה אלוקית אשר כמו שהטבת לומר – היהודים אע"פ שגלו מארצם הצליחו להמשיך ולהתקיים ולהתקבץ שוב אחרי כאלפיים שנה לעומת מעצמות כמו רומא ויון שלא גלו ונעלמו. הכוונה אצל יון מיוחסת במיוחד לתרבות…לא רק שפה או משהו כזה ונתעלם בשבילך מ"נישואי תערובת" של היוונים ואני לא כ"כ מצליח לקבל את שאמרת על זה. ליהודים יש מסגרת מאוד קפדנית בנושא כמו שאתה בוודאי יודע, לעומת היוונים שעד כמה שידוע לי, על פני תקופה כ"כ גדולה של שנים ובאין איסור אלוקי כלשהו לחיתון עם XYZ, איך ניתן לחשוב שהם התערבבו עם גויים פחות מאיתנו…?
אתה מדבר איתי על לבוש במצרים—לפני מתן תורה—ב א מ ת…
מה הקשר ללבוש בדיוק לדיון? לפחות לא קשור לתגובה שלי ואם אתה מדבר על מסורת, ובכן, לפני מתן תורה כאמור. אז מה אם לא ידעו מה זה חשמל? לא ירדתי לסוף דעתך.
אתה מתייחס רק לחרדים ולא לדתיים, אך בכל אופן, ברור שהם (מסתבר) לוקחים את הלבוש מהתקופה עליה דיברת אך את התוכן ההלכה הציווים וכו' וכו' הם לוקחים הרבה הרבה מלפני כן.
לגבי הלבוש לא ברור לי למה אתה נתפס ללבוש כ"כ חוץ מזה שזה הפן אולי היחידי בו אתה נפגש אתם. הלבוש זה משהו יחסית חיצוני ביהדות (לא מדבר אתך על גדר צניעות וחוקות הגויים וכדומה).
אתה מדבר איתי על משהו שלא מתאים בעצם לתקופות שונות. זה הנקודה. אנחנו מאמינים שהתורה היא נצחית, היא מתאימה לכל דור (כשכל המערכות אצלה פועלות בצורה מלאה ועיין ערך סנהדרין וסמיכה). לכן יש תורה שבכתב ותורה שבע"פ כדי שהתורה שבע"פ תהיה יותר גמישה מהתורה שבכתב ותהה ברת גמישות וחידוש לכל דור וחידושיו(חשמל) וצרכיו בגבול ההלכה. משנה גמרא פוסקים וכו'…אותם אלה שזה לא מדבר אליהם הם לצערי בורים (לא במובן שלילי רע כלשהו) אלא כאלה שלא למדו/לא הבינו/לימדו אותם בבי"ס בצורה מסולפת שהיהודים שומרי תורה ומצוות נתקעו איפשהוא במעבר בין קוף לאדם. אתה יודע אחרת להסביר לי איך חילוני הגיוני ושפוי (לא אחד ולא שנים) חוזרים בתשובה ומכניסים את עצמם למערכת ההגבלות (זה לא סתם הגבלות אבל זה לדיון אחר) שנראית בעיניך לבטח כ"כ קשה? (ובמיוחד בגלל שלא גדלת עליה…)
למה יתאים לאדם שפוי כלשהו בכדור הארץ להגביל את עצמו מרצונו החופשי, עד לרמה שהוא צריך לדעת איך לקשור שרוכים בנעלים?
יש שתי אפשרויות:
1) כל הדתיים והחרדים לא שפויים, עברו שטיפת מוח סודית מחתרתית שכל המדיה לא עלתה עליה (והרפורמים והקונסרבטיבים? לא יודע, נשכח אותם נניח)
2) יש כנראה מידע שאנחנו יודעים ואתה לא. (מידע השקפתי גדול מאוד).
מה נראה לך יותר הגיוני?
ולגבי הרב עובדיה, הוא התנצל אח"כ על דבריו ואם אתה תוהה איך לא שמעת על החדשה המרעישה הזו, אתה בטח מבין שלתקשורת זה לא מעניין, זה לא רייטינג ולא נאה ולא שווה להם לפרסם את זה באותו הרעש וה'טררם' (אם בכלל) התנצלות ו"חזרה בתשובה"…לכן אתה כנראה לא מודע לכך. כן, גם גאונים עושים טעויות. אבל באיזה סדר גודל? יש טעות אפשרית שלוחשים לך באוזן שאוכלים שם טרף וXYZ מקורבים או אפשרות אחרת, אך כאמור (לקמן) לגבי כל ההגבלות של היהדות זה סיפור אחר לגמרי.
לגבי המשפט האחרון שלך אני נוטה להסכים, אך אם תחשוב על כך שוב, לגבי גאונות לתחום מסוים אליו אדם הקדיש את חייב
אשר מגביל אותו עצמו ומאוד אין קשר השוואתי בכלל להיטלר אשר הוא צבר בגאונותו כוח ויכולת שליטה וביצוע וכנראה גם עושר לעומת הרב עובדיה לצורך העניין שבמקרה שלו מדובר על גאונות על דבר שמגביל אותך בתחומים מסויימים ומקשה עליך בחיים בכללי. אתה חושב שאדם גאון בתחום הגאונות שלו היה מקבל את זה? אתה מבין שזה לא דומה בכלל להיטלר?
תגובתך? 🙂
תיקון* אדם הקדיש את חייב=>אדם הקדיש את חייו *_* 🙂
לא ראיתי אופציית עריכה
לסיגל – לא ייתכן שאברהם היה מקור הברהמינים, מן הסיבה הפשוטה שתרבותה של הודו קיימת מעל ששת אלפים שנה, לפחות כאלפיים שנה לפני אברהם, ונחשבת, יחד עם התרבות הסינית, לאחת הקדומות בעולם. סנסקרית – השפה ההינדית הרווחת בהודו, נחשבת לשפה המדוברת העתיקה בעולם הידועה לחוקרים כיום.
אכן, אין בכך סתירה לכתוב בתנ"ך. כמו שנאמר –
"מכל מלמדיי השכלתי" – כלומר – היהודים שאבו מכל התרבויות האדירות שבמרכזן חיו, בין מזרח למערב,ולמדו מכל אלה שקדמו להם.
מה שחשוב זה לא מי היה ראשון ומי יותר זקן, אלא היצירתיות שמעבדת מידע קיים לצרכי השעה. גם כיום היהודים משתמשים בהמצאותיהם של ה"גויים". את החשמל, כידוע, לא המציאו יהודים. גם לא את המחשב. זה לא מפריע לדתיים להמציא כל מיני חוקים מסובכים כדי להתאים את הדברה על שמירת-השבת לרצון להשתמש באותו יום שבת דווקא במעלית הנוחה, ולחמם בכל-זאת את המרק על הכיריים הדולקים בעליזות…. כל התקנות האלו אינן ממש קשורות לדרך לבית-אל…. 🙂
לצערי אתה ממש לא מבין יהדות.
איזה כיריים בשבת ה"דולקים בעליזות"??? יש פלטה בשבת.
זה שאנו המצאנו משהו או לא כלל לא קשור לשמירת השבת לעניין אותו דבר, אולי אפילו להפך לפי ה'אבות' וה'תולדות' שהיו במקדש, דהינו, דבר קיים שהיה אצלנו דווקא לא הותר.
הדבר אותו אתה קורא 'תקנות' הוא בהחלט כן "קשורות לדרך העולה לבית-אל". אני לא מאמין שדיברתי על הנושא עם רב כלשהוא.
אתה בעצם מתייחס לשאלה – האם היהדות לא מרמה בכך שהיא, כביכול, ממציאה (בניסוח שלך:) "כל מיני חוקים מסובכים כדי להתאים את הדברה על שמירת-השבת לרצון" שלנו ושדברים בעצם יהיו מותרים איך שבא לנו.
דשו בשאלה הזו הרבה ומזמן והיא עדיין נשאלת ועונים עליה. התשובה היא בהחלט לא כמו שאתה מציג.
שקלתי כמה זמן אם להעתיק חצי תשובה באתר כיפה, במקום זה נראה לי יהיה יותר שפוי להביא לינק כי זה ארוך – http://www.kipa.co.il/ask/show/249925
(שבעת הפסקאות האחרונות לפני הסיכום)
קצר יותר – http://shut.moreshet.co.il/print.asp?id=11351&kod=&modul=15&codeClient=57
בבקשה, אל תכתוב בשם היהדות דברים שאין לך בהם יד ורגל. כמה חקרת ולמדת את הנושא כדי שתהיה לך יכולת לענות בשם היהדות?
רוב תודות ל"מומחה בקנוניות" ולדויד היקר על תגובותיהם המרגשות!
אהבתי!
שלום JAY היקר!
עדיין לא הספקתי לעיין בחומר ששלחת, אבל לעניין הקבלה:
אתה, כנראה, זכית ללמוד את הנושא בצורה יסודית. אני, כבחורה המוגדרת חילונית, לא הצלחתי להשיג עותק של ספר "הזוהר", למרות שחיפשתי אותו אפילו בב"ב אצל קרוביי החרדים. הם אמרו לי שהם מתעסקים בגמרא ובמשנה אך לא בקבלה. יש לי את ספריו של ג'יקטילה, אך לא התחברתי אליהם. כמו-כן קראתי בנושא ספרי-פרשנות ומידע כללי די שטחיים, כנראה.
מה שהקבלה מגלה ברמזים, ההודים מסבירים בצורה הרבה יותר פשוטה וברורה, לדעתי. למשל, תרשים עשר הספירות של הקבלה, כשהוא מוצב במאונך, מקביל בדיוק למצבן של שבע הצ'אקרות ומיקומן בגוף. למשל "חכמה ובינה" הן שני הקטבים – החיובי והשלילי – של צ'קרת התקשורת, "כתר" היא צ'קרת הראש, או אכן הכתר, וכך אפשר לקשר את הספירות האלוהיות לגוף עצמו, ואף לחוש בהן ובפעילותן.
כמו-כן אני לא מסכימה עם הטענה, שאי-אפשר לתקשר עם ה"עצמות". התקשורת היא אמנם מעבר למילים, אך היא נעשית באמצעות ההוויה עצמה, ואז האדם וכל יצור אחר מרגיש את עצמו כחלקיק מן הרוח האלוהית. לא יתכן שלברוא לא תהיה תקשורת עם יוצרו, אחרת היוצר לוקה בחסר. נתק בין הבריאה ליוצר פירושה גרוע ממוות – חידלון מוחלט.
לכן ניתן לבורא השם המפורש "יהוה", המאחד בקרבו את שלושת הזמנים – "יהיה", "הוה", "היה", והוא הולך אחורנית בזמן – מעתיד לעבר, כדי לסמל את המחזוריות של הגלגולים, את ההתחלה החדשה אחרי כל סוף, ואת חזרתה של הנשמה למקורה, לנעורים נצחיים מעבר למוות.
קראתי באיזה מקום, שבספר "הזוהר" כתוב, שאדם הראשון היה בעצם חוצן, שהפיץ את זרעו על-פני כוכבים רבים, והיה צמחוני במקורו. ניסיתי למצוא את זה שוב, אך בלי הצלחה. אולי תוכל לשתף אותנו במידע על כך, או לגלות לנו איפה אפשר להשיגו?
אוולין יקרה,
שנה טובה ומתוקה, שנת אושר בריאות והצלחה לך ולכל הקוראים.
אני חושב שבשלב זה של חיי זכיתי ללמוד את הנושא בצורה שטחית בלבד ולבטח אינני מחזיק מעצמי מומחה לחכמת הקבלה.
בנוסף, אינני מגדיר את עצמי כדתי או כחילוני.
אני חושב שהדרך הטובה והמעניינת ביותר לטעום מחכמת הקבלה היא ע"י לימוד תמוד עשר הספירות. מצורף לינק לשיעורי וידאו מרתקים:
http://www.youtube.com/watch?v=fOYeSE13Ztg&list=PLeFYJ1oo8YLRnB9nRhhSKraCwqq3zn7bc&index=25
לגבי המשך תגובתך (ושוב תוך הדגשה כי אינני מומחה בנושא), אמרתי שעל פי תורת הקבלה אין לנו "שיג ושיח" עם עצמותו, אבל אין זה אומר בהכרח שאין לנו יכולת לתקשר עם העצמות. להבנתי "שיג ושיח" מתייחסים לתפיסה ראציונאלית, או הגיונית של העצמות. אני מסכים באופן כללי עם הגדרתך שהתקשורת היא דרך ההוויה.
יובל – מספר 54 – אנא המתן לכתבות הבאות, רק התחלתי!!! 🙂
תודה לכל המגיבים ושנה נפלאה לכולנו!
אוולין מאוד מעניינת כתבתך,
מהי דעתך לגבי השם ישראל? האם זה נכון ש
Israel: הוא שמה של מדינתנו בגלל ש
Is-אייזיס
RA-אל השמש רע
El- מילה גנרית בלינגואה פראנקה של אותה תקופה לאל
???
האם יצחק (אייזיק באנגלית) ואייזיס זה קשור?
רע-רא הינו יהווה?
אל מילה ערבית, עברית, מצרית קדומה וארמית?
אשמח מאוד לשמוע את דעתך, רום
אז הרע הוא הויה יתברך? מה?
אז אני סוגד בעצם לאל שמתיר אונס, רצח ופדופיליה וגם נותן לזה להתרחש בגלוי אל מול עיני… המדינה היפה והמסודרת ש-ל-י, יורדת לטמיון, הולכת פאיפן בגלל אל שלא הספיק לו והטיל באדם יצר מכוער להרוס ולהשחית ולו טוב עם זה!!!
אני מתמלא חימה וזעם כאשר אני מגלה שאני חלק מן בריאה שכזו ונוצרתי ביד בורא שמאפשר ומתיר זאת ואף חולק לאותם אנשים טוב וכבוד לעולם הבא ולזה…
מדוע ה' האכזרי הפך אותי לרוצח, פדופיל, גנב, צבוע, שקרן, בועל נשים ומושחת?! כיצד העז ליצור אותי כך ולא לתת לי דרך פשוטה כמו פשוט להאשים את הבן זונה מאנייק הזה על כל ה5760 שנים שהוא מתעלל ככה באנשים!!! הוא רוצה לעשות לי את זה?! שיעשה לי את זה אישית בלי שבן אדם אחר פאקינג יסבול בגלל מה שאמרתי או בגלל משהו שעשיתי!!! למה נגזר עלי להיות חלק מזה ולהשלים עם זה?! אני אמור לסבול בכלא לחינם?! לא נח לה'? שיהרוג אותי או שיפסיק עם מה שהוא עושה מיד ולא רק אלא שאני אחבל בתוכנית הזו שלו להתיר את כל זה!!! אני לא מפחד מאל שכזה שבוחר בדרך כזו וברגע שאני מרים יד על אדם אחר אני מצפה לאחד משני דברים:
לתיקון מוחלט, או להשמדה מיידית שלי!!! שילך לעזאזל על הבריאה הארורה הזו שלו. זה עבר את הגבול ולא. אני פשוט לא מפחד להודות בכך. יאיר חרוץ כנגד האלוהים. אין לי פחד בלב לומר לו את זה!!! כלל וכלל לא, על כל אותן חיות שהוא גרם לי לאכול ולהנות מזה שמתו לחינם בייסורים. על כך שאחרי שאני בוכה ברחמים אני חוזר לאכזריות שלי ואוכל מהם… עולם מעוות… בסדר. לנמר אין ברירה. הבנתי. לי יש ברירה ולאדם יש ברירה לשנות וזו עובדה!!! הלכת לזונה? אכלת בעל חיים? היית עד כדי כך שבור וחלש? אשמת האלוהים. נסה לצאת מזה… אתה יודע איך? עשית את זה עכשיו. אני מודה. אבל לי יש את הדרך שלי ואתה יכול לעזור לי. עכשיו אפסיק שלא אפול למבוכות שונות כי הוויכוח הזה המשיך עד עכשיו אבל בשורה התחתונה. אנשים סובלים ולחינם. יש לך כמה שיטות פשוטות שלא ניסית. כדאי שתעשה אותן במקום לבוא בתירוצים חמקמקים כי אני נכנעתי ללובן שלכם ולמדתי את התורה הזו ולא יצא לי מזה כ-ל-ו-ם!!! לא בחרתי בדרך הזו!!! אני רוצה שאנשים יפסיקו לסבול כך לחינם!!! רבים סובלים לחינם ואפשר לשנות!!! קצת!!! הרבה!!! ניסית! נסה עוד!!! הבנתי אותך!!!
ועם זאת, אני לא הולך להיות כמוך. פאקינג לא בא לי עד שתסביר לי היטב כדי שאבין.
אני לא רוצה סבל מיותר שכזה במדינה שלנו. זה מחריד. זה היה יכול להיות אני שסובל כך!!! ולחינם!!! אני לא מקבל את זה!!! אמרתם שהכל לטובה!!!
למר יאיר ישראל חרעוץ.
הכל לטובה = בחשבון האלוקי אותו איננו מבינים כי איננו אלוקים הכל אכן לטובה. בגלל שאנחנו לא אלוקים אנחנו לא מבינים איך הכל לטובה. As simple as that.
אלוהים שאתה יכול להסביר למה הוא עושה את מה שהוא עושה הוא קטן. אני לא מאמין באחד כזה. אני מאמין באלוקים שמרוב שהוא """עצום""" ומרוב שהוא """גדול""" אני לא מבין את מה שהוא עושה. אנחנו כן יכולים להתיימר להבין ולהסביר ולנחש. השואה זו דוגמה טובה. אתה אולי יודע אבל אחרי השואה הרבה יהודים עזבו את הדת. אנחנו מאוד מבינים אותם, לא היינו במקום שלהם. אבל! אתה מסוגל להסביר את אלה שעברו שואה ועדיין דבקים ביהדותם והקימו משפחות? אתה תגיד שאנחנו מטומטמים יותר מכל האנושות אז אתה גזען קשה. בהנחה שאתה לא אומר שאנחנו יותר מטומטמים (מוזמן לחשוב על אורתודוקסים בעמדות מפתח, אל תטרח, יש מספיק) כנראה אנחנו יודעים דברים שאתה לא.
אתה באמת באמת מאמין שאנחנו מסוגלים להסביר לך על במת האתר הזה? אם אתה באמת באמת מתעניין ורוצה לבחון בעצמך, הכי טוב שתשב עם מישהו שמבין טוב יהדות ויוכל להסביר לך.
אבא שלי חזר בתשובה בעקבות ארגון שנקרא "ערכים".
http://www.arachim.org/About.asp
לך להרצאות שלהם בארץ (יש להם באתר רשימת סניפים)
ותשאל מה שאתה רוצה.
בהצלחה ושנה טובה לכולנו ובשורות טובות!
הכל לטובה?
הקדוש ברוך הוא לא מוגבל חס וחלילה.
הוא לא צריך לעשות רע כדי לעשות טוב,הוא יצר הכל.
יש לנו 2 אפשרויות או שהכל טובה.. או שהקב"ה לא חייב לנו רק טובה.
(למרות שבמסילת ישרים כתוב שברא אותנו רק כדי להיטיב עמנו)
אני גם חושב על השאלה הזאת בזמן האחרון..והתשובה שיש לי בנתיים זה שכלום פה לא אמיתי וסבל זה אחלה חוויה לנשמה.
כתבה מאוד מענײַינת תודה ,
מהי דעתך לגבי השם ישראל? האם זה נכון ש
Israel: הוא שמה של מדינתנו בגלל ש
Is-אייזיס
RA-אל השמש רע
El- מילה גנרית בלינגואה פראנקה של אותה תקופה לאל
???
האם יצחק (אייזיק באנגלית) ואייזיס זה קשור?
רע-רא הינו יהווה?
אל מילה ערבית, עברית, מצרית קדומה וארמית?
אשמח מאוד לשמוע את דעתך, רומן-רום
משמעות השם ישראל היא, שאלוהים שורה עם עמו. ישרה אל.לשון עתיד, כהבטחה.
"קול היגיון" שלום לך ושנה טובה!
קודם כל אפתח בכך שאינני גבר. אתה יכול להבין, לכן, שכאשה תחת שלטון הרב עובדיה לא הייתי יכולה להשיג את הידע שיש לי כעת, לא הייתי יכולה לתת את הקונצרטים שנתתי, ולא לכתוב את הספרים שכתבתי. לא הייתי יכולה אפילו להסתובב עם גופיה חסרת שרוולים ולשבת במושב שבקדמת האוטובוס, שממנו אני אוהבת להשקיף על הדרך הנפרשת.
לגבי הבגדים המוזרים שהחרדים מתעקשים ללבוש, ומבזבזים עליהם את מיטב זמנם וכספם – נכון, לא אתה, אבל היה פה מגיב אחר שהעלה את העניין, ורציתי להבהיר את מקורות כובעי-הפרווה והמכנסיים עד הברך – המאה ה-17. לא התנ"ך.
לגבי הבגדים שבני-ישראל הקדמונים באמת לבשו – הציורים המצריים המתארים אותם הם מן התקופה שאחרי יציאת-מצריים, כשכבר היו עם וישבו בכנען.
לגבי "הכיריים הדולקים בעליזות" – יש לי משפחה ענפה של חרדים שגרים בבני-ברק, ובת-דודתי החרדית אמרה לי במפורש שהיא משתמשת בכיריים עם אש אמיתית, והאש הזאת דלקה, עכשיו, למשל, במשך 4 ימים רצופים. אין לי דבר נגד זה, כל עוד הדתיים חיים להם בד' אמותיהם ולא מרגישים שהם יודעים הכל וכל האחרים מטומטמים. אני יודעת יותר על התנ"ך, על היהדות ועל החרדים ממה שנדמה לך, תהיה בטוח. הנה, הבעתי דעה שונה משלך, אזישר "אני לא יודעת כלום על היהדות", נכון? אז בוא אסביר לך, שבעידן הנוכחי, כשהארכיאולוגיה הגיעה לרמות-דיוק שלא היו קודם, גם הטענה שלכם שבמעמד הר-סיני נכחו 600,00 איש היא ממש ממש מגוכחת. ולמה? כי בכל מצריים, שהיתה אז מעצמה עולמית אדירה, היו בקושי חצי מליון נפש. עיר גדולה מנתה אז כ-10,000 נפש בלבד, כך שהמספרים בתנ"ך הם הגזמה פראית, וניתנים בצורה סמלית בלבד. המספר האמיתי של היוצאים היה אולי עשירית מזה, ועוד פחות. כדי להבהיר את העניין עוד יותר אומר לך, שבימי המלכה הבריטית אליזבת בראשונה, לפני כ-500 שנה, מנתה כל בריטניה כ-3 מליון נפש בלבד, בעוד שכיום היא מונה פי 20 ממספר זה. בימי-קדם לא היו מיליארדים כמו היום, והמצווה "פרו ורבו" נתנה דווקא כי לא היו הרבה אנשים, ובטוח ובטוח שלא היו מעל חצי מליון ביציאת מצריים. לך בקר באתרים ארכיאולוגיים של ערים קדמוניות, ותראה במו עיניך שבשטחן הקטן לא היו יכולים לחיות יותר מכמה אלפי איש.
לגבי הרב עובדיה – כיוצר ש"ס הוא הגביל את חסידיו לבורות חשוכה בלי לימודי חשבון, מדע, בלי כל פלאי הטכנולוגיה, בלי שום אפשרות לשרוד בעולם בלי תמיכת המפלגה. אמנם יש כאלה החוזרים בתשובה בעקבות אכזבות בעולם החיצוני, אך ישנם גם רבים היוצאים בשאלה, ומשתחררים מן הכפייה הדתית.
לגבי ההשוואה עם רודנים גאונים ברחבי העולם, כל מליון מתחיל גם הוא מאחד יחיד. גם סטלין לא רצח את כל מתנגדיו ביום אחד. קודם מתחילים עם אחד, ואח"כ מתקדמים. מה היה קורה אילו היהודים מצביעי ש"ס היו 80 מליון נפש, ומולם היו עומדים רק 6 מליון ערבים בכל העולם? עם אמירות כגון "מוות לערבים", אפשר לחשוד בכך שהיו שורפים אותם ממש כמו ששרפו את הנער הערבי בן ה-16 לפני כמה חודשים. גזענות אינה חייבת להתבטא בפעולה, מספיקה גם הסתה. אך אם אתה אומר שהרב התנצל, אני מאד מאד שמחה לשמוע את זה, וכבודו בעיני עולה. "במקום שבעל-תשובה עומד, צדיקים גמורים אינם עומדים". אך יש לי חברה שבעלה הוא פרסי, והנה אמו הישישה שאינה יודעת קרוא וכתוב התקשרה אליו ואמרה לו בבכי, שהיו אצלה אנשי ש"ס, נתנו לה פתק, ואמרו לה, שאם לא תשים אותו בקלפי, תבוא עליה קללה נוראה!…. איך תסביר את זה? ואיך תסביר אפילו את הציטוט של מגיב פה בשם שי, שציטט משהו שטוען "תיפח רוחו" של הכופר. כלומר, מי שאיננו מאמין כמוהו, הלוואי שימות. למה??? לי לא מפריע שהחרדים מענים את עצמם ומזיעים בשפע במשך כל הקיץ ולא משתמשים בתועבת הדאודורנט. למה שיפריע למישהו שאני יושבת בגופיה בקדמת האוטובוס? ואל תגיד שזה לא מפריע. בת-דודה שלי הלכה לתומה בירושלים, וחטפה אבן מחרדי, שנעלב כי היא לבשה מכנסיים קצרים. היא היתה אז בת 12. וגם שמעתי במו אוזני חרדים שטוענים, שהחילוניים נולדו כדי להילחם עבורם וכדי לפרנס אותם. אני מתקשה לקבל את זה, ממש כמו שאני לא מקבלת את ההשתמטות של השמאלניים מן הצבא מ"סיבות נפשיות"… יש בדתיות הרבה טוב, הרבה כוח, הרבה אושר, אך עליך להבין, שגם המוסלמי הדתי חושב כמוך, שהקוראן שלו הוא היחיד בעולם ששווה לקרוא, היחיד שהוא קולו של אלוהים. גם זה שעורף ראשים מאמין שהוא היחיד שיודע משהו על אלוהים. ועד כה ערפו רק 4 ראשים של מערביים, ככל הידוע לנו. זה לא פוטר אותם מאשמת הגזענות. ויש גם אנשים שעושים מדיטציה ומתעלים לרמות רוחניות עליונות. למה אתה חושב שהם פחות טובים מן היהודים – הדתיים, כמובן? אני וקרוביי החרדים והמתיישבים אוהבים זה את זה אהבת-נפש, אין שום קונפליקט בינינו, אני מקשיבה להם ברצון וגם הם שמחים לשמוע את מה שאני מספרת להם. אז בואו נחייה כולנו בשלום ובשלווה, כולנו בסופו של דבר אחים. אגב, לגבי נישואי-התערובת: אני עצמי נולדתי באירופה, ואני יודעת שיש בקרב המשפחה, גם החרדית, הרבה דם זר. כמו-כן יש כל-מיני גנים כתוצאה ממעשי-אונס של כובשים כגון הטאטארים המונגולים, וכך התערבב בדמם של יהודי-אירופה שלא מרצון אפילו דם סיני. אז תהיה בטוח שהיוונים יותר טהורים. אבל מה זה משנה? נאמר "מכל מלמדיי השכלתי", ובכך היהודים מצטיינים. בואו נחיה באחדות וכך נתגבר על כל מה שמאיים עלינו. שנה טובה לך, ואם יש לך עוד טענות, אענה לך בשמחה. כל טוב.
התנצלותי. הייתי בMODE של להגיב ל'מומחה בקנוניות', מצטער על התקלה. לגבי השורה האחרונה, תודה על הסבלנות! ^_^
לגבי הרחבת האופקים של אשה חרדית את אולי צודקת, אני לא מספיק מכיר את העולם הזה לעומק. אנקדוטתה לגבי ישיבה באוטובוס לדוגמה אני הבנתי שהיה איזה עסקן שהציק לרב קניבסקי כמדומני מלא זמן שיחתום על כך שצריך שיהיה נפרד באוטובוס, אחרי הרבה זמן הרב חתם לו וכשאמרו לו אח"כ שזה הצליח ויש אוטובוסים נפרדים הוא אמר שהוא לא האמין שמישהו יסכים לדבר הזה והוא חתם רק כדי שיעזבו אותו.
לגבי כתיבת ספרים אני לא בטוח שאת צודקת, אך כאמור אני לא חותם על העניין מחוסר הכרות מעמיקה עם הציבור הזה.
לגבי גופיה חסרת שרוולים, אם היית מעמיקה את ההבנה שלך במהות ההלכה שמדברת על צניעות אולי לא היית רוצה בכך.
לגבי הבגדים אכן את מחדשת לי. אחזיר לך ב'חידוש' בכך שפעם כולם (גם גברים) כמדומני לבשו חצאיות והיום זה בעיה של "לא ילבש" וההלכה בכלל. איך ניתן להסביר זאת? ע"פ העובדה שכאמור ההלכה היא גמישה וצריכה להיות מותאמת לכל דור. הם היו אז בתרבות אחרת ממה שיש היום, הם הגיעו מרקע שבו העם "בכה למשפחותיו" – חז"ל מפרשים שם שבכו על איסורי עריות, הם באו ממצרים שהיו ממש פרוצים ועברו במדבר ארבעים שנה. אני לא רב אבל אני משער שהגיוני שלדור שלהם לא היה נכון להתלבש כמו בדורנו.
לגבי הכיריים, יש את עניין ה'אוכל נפש' שמותר בחג. אם במקרה במקרה בא לך לשאול אותה האם הם השתמשו בכיריים עם האש הזו גם בשבת מעבר לחג? (מסתבר לי שהיא דולקת 4 ימים ברצף בגלל החג ולא בגלל שבת שהייתה אח"כ).
לגבי כמות האנשים במצרים, לא שולל על הסף את מה שאת אומרת. אך, נניח שאכן מצרים הם חצי מליון. אם נסתכל היחס של המצרים לעבריים יהיה קשה מאוד לקבל את האמירה שלך:"מעמד הר-סיני נכחו 600,00 איש היא ממש ממש מגוכחת. ולמה? כי בכל מצריים, שהיתה אז מעצמה עולמית אדירה, היו בקושי חצי מליון נפש. עיר גדולה מנתה אז כ-10,000 נפש בלבד, כך שהמספרים בתנ"ך הם הגזמה פראית, וניתנים בצורה סמלית בלבד. המספר האמיתי של היוצאים היה אולי עשירית מזה, ועוד פחות." כתוב בספר שמות פרק-א פסוק ז':"{ז} וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פָּר֧וּ וַֽיִּשְׁרְצ֛וּ וַיִּרְבּ֥וּ וַיַּֽעַצְמ֖וּ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ אֹתָֽם" אח"כ
{ט} "וַיֹּ֖אמֶר אֶל־עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ"
{יב} "וְכַאֲשֶׁר֙ יְעַנּ֣וּ אֹת֔וֹ כֵּ֥ן יִרְבֶּ֖ה וְכֵ֣ן יִפְרֹ֑ץ וַיָּקֻ֕צוּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל"
{כ} "וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃"
תנסי לקרוא את גדילת עם ישראל -לעומת מצרים!- לפי סדר הפסוקים. לכאורה זה שולל מכל וכל את מה שאמרת במיוחד לאור התרבות של העם בהתערבות אלוקית.
[נקודה למחשבה ונימוק לחיזוק העניין, כשאת מחשבת התרבות של העם, את מחשבת גם תמותה. בזמנו זה לא כ"כ בטוח היה כך (לפחות לפי תאור התנ"ך ועליו אני מדבר אע"פ שיכול להיות שזה היה אנשים יחידאיים)
{כ} "וַיִּקַּ֨ח עַמְרָ֜ם אֶת־יוֹכֶ֤בֶד דֹּֽדָתוֹ֙ ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַתֵּ֣לֶד ל֔וֹ אֶֽת־אַהֲרֹ֖ן וְאֶת־מֹשֶׁ֑ה וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י עַמְרָ֔ם שֶׁ֧בַע וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה" הוא היה אז בן 137 שנה!]
בנוסף, הצטרפו לעמ"י "ערב רב". הרבה מצריים באו אתם. אני לא יודע אם יש מספר מדויק אך זה בהחלט מוסיף נפח אנושי ומספרי לכמות שהייתה שם.
שמות פרק י"ב ל"ח:"וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד"
שמות פרק י"ב מ':"ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה". זה הרבה מאוד זמן. הם התחילו מקרוב למאה. שמות א' ה':"וַֽיְהִ֗י כָּל־נֶ֛פֶשׁ יֹצְאֵ֥י יֶֽרֶךְ־יַעֲקֹ֖ב שִׁבְעִ֣ים נָ֑פֶשׁ וְיוֹסֵ֖ף הָיָ֥ה בְמִצְרָֽיִם". בזמנם היו מתחתנים הרבה יותר מוקדם, נניח גילאי עשר, אולי 15 שזה חצי או שליש מדור שמקובל כיום. מוזמנת לבדוק כמה פעמים המספר 15 או עשר נכנס ב430 שנה, אם את חייבת אז תוסיפי תמותה (כאמור זה לא ברור לגמרי איך) ברכה אלוקית והתרבות גדולה שמתוארת כתוספת לאחר שמצרים קצו בהם מרוב שהיו הרבה (עייני שוב בסדר הפסוקים). אם כך, השאלה היא איך הם היו רק! המספר שמתואר בתורה. יש לזה הסברים כנראה (בהנחה שהחישוב שלי נכון (מכת חושך ובכורות וכו'), נניח.
לגבי אתרים ארכאולוגיים, אני מניח שאת מדברת על מבנים. לגבי זה כמה נקודות:
א. לא בטוח שמצאו הכל, מצרים זה מקום גדול בסה"כ…
ב. אולי גרו באוהלים? (במדבר הם היו באוהלים, אולי גם לפני כן ולא היה להם זמן מקוצר רוח ועבודה קשה לבנות קבע?)
ג. "ותמלא הארץ אותם" – אולי הם היו פזורים במבני קבע (/אוהלים?) על פני כל הארץ ולא בצורת עיר?
לגבי החוזרים בתשובה, אני סבור שהם חוזרים בגלל חוסר הבנה וחינוך חסר. אך האם זה קל בענייך שיהיו כאלה שחוזרים בתשובה כי הם מאוכזבים מן העולם ה'לא הלכתי' ויכנסו עקב כך להגבלה של תרי"ג המצוות?! איך אפשר לאכול את זה? כדתי שמנסה לדמיין איך כל החיובים המסובכים "שלנו" נראים בעיני מי ש"בא מבחוץ" נראה לי לא שפוי שיכניס את עצמו לזה רק על סמך אכזבה גם אם הייתה בסדר גודל גדול מאוד. לא נתפס בכלל בכלל בכלל. לא מצליח לדמיין את זה למעט אם הוא גילה הבנה מאוד מעמיקה ומשכנעת שאכן כך צודק נכון וראוי לחיות "בחבילת הכל כלול". רק להמחשה. את יודעת שהיהדות אוסרת לקלל?
(http://www.kipa.co.il/ask/show/60656-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%A7%D7%9C%D7%9C)
תארי לך אדם שכל חייו לא שם מעצור ולא מסנן את מה שיוצא לו מהפה כשהוא עצבני מאוכזב וכדומה ועכשיו הוא צריך לעשות כך, כי הסביבה שלו פתאום לא אוהדת התנהגות כזו. זה ממש קשה! ויש הרבה דברים אחרים. ממש בלתי נתפס.
יש הבדל בין משהו שהתחיל מאדם אחד (נצרות וגם היא לא אלא כמה דורות אח"כ…) לעומת מעמד שלם כשלנו.
גם אם ננסה להגיד שאדם יחיד הורה לילדיו תרי"ג מצוות, למה שיסכימו ולמה שאותם צאצאים בסיפורי הדמיוני ישמרו בקנאות עד מוות ממש את ההגבלות האלה?
בכל חברה יש יותר טובים ויש את הפחות טובים. החרדים שאת מכירה הם החרדים שהם הפחות כי הם היותר פרובוקטורים ואלה שעושים רעש ובהם מתמקדים לא כולם ככה. אני לא אצדיק התנהגות כזאת משום שאינני צריך ואינני חושב ש"המטרה מקדשת את האמצעים" במקרה דנן. אולי הם חשבו כך, איני יודע. לדעתי זה לא יהודי. להפחיד ככה אנשים. אוף.
את ראית בשלטי חוצות של ש"ס שמי שלא יצביע וכו' איומי קללות נוראיות? אני לא עיינתי בהם כ"כ, אולי את יודעת?
אם לא ראית, אולי אותם "חרדים" לא היו ה'mainstream'. חרדי להבנתי פירושו הוא חרד לדבר ה'. אני לא רואה כך את דבר ה'. אולי הם טעו בפרשנות שלהם את דבר ה'. לא יודע. אכן, אין ספק שאנחנו כולנו כעם כל אחד ואחד לא מושלמים אך ההתכוננויות שלנו הינן למטרות ושאיפות שונות. זה עושה הרבה (אם לא את כל ה)הבדל.
לגבי תיפח רוחו של כופר שאמרת. יש לי שתי דברים להגיד לך על כך:
אחד – אני לא יכול לתקן את כולם איך שאני רוצה (וזה כנראה הכי טוב כי זה כך). מה שאחד עושה לא מגדיר את הכלל.
שנית, את נכנסת כאן למושג כופר. כופר מהו? זה אחד שהכיר את בוראו ומרד בו. הרי אי אפשר לכפור במה שאינך מכיר.
די ב100% שאין חילוני אחד שאכן מכיר את ה', מבין משהו מהקשר שלו איתנו בצורה נכונה מספיק כדי להיות מסוגל לכפור בו. (אם את מעוניינת להרחיב אז כפתיח: זה ההקדמה – http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=15601&cat_id=3742
וזה העיקר (והלאה בסדרה? לא זוכר בוודאות)- http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=15602&cat_id=3742).
לגבי האבן. אני כואב על התופעה. רוב החרדים לדעתי לא זורקים אבנים על כך ויותר שפויים ממנו. לדעתי הוא טועה והוא מפרשן את התורה בצורה מסולפת מאוד מאוד. מצער שהוא הגיע לכך. לדעתי הוא מיעוט.
לגבי לימוד תורה וש"אחרים יפרנסו אותנו", זה דבר חדש שלא היה היהדות למעט באנשי היישוב הישן שהיו קבוצה די קטנה לפני כמאה שנה + ו-. פעם תנאים(בקמץ/פתח? לא חשוב) היו עובדים – ר' יוחנן הסנדלר ועוד. זו תופעה חדשה שאני לא חושב שהיא נכונה בממדים שלהם והם כנראה חושבים אחרת. הם מאמינים להבנתי (כאמור אני לא מספיק מעורה בחברתם) שערך לימוד התורה הוא כ"כ חשוב שאכן מגיע להם שהם הלומדים ילמדו בשקט ושיממנו אותם בשביל כך. זה נשמע לי יותר כמו לאחר הגאולה ולדעתי עוד לא הגענו לשם. תראי, ברור שיש קונפליקט בין זה שהם נהנים מהמדינה ובין זה שהם יחסית לא תורמים והם רוצים להתנהג בצורה מוסרית וכו'. מסתבר שהם יסבירו לעצמם משהו כזה ולא יזרקו על המדינה ועל כולם סתם. מישהו שלא רואה בתורה עצמה ערך הרעיון בהחלט יהיה זר לו. לדתיים שעושים הסדר ומשרתים פחות גם יש תלונה אך אנחנו בבעיה. חשוב לנו מאוד ללמוד ותורה וחשובה לנו המדינה והזכות להגן עליה ואנחנו בלית ברירה רוקדים על שתי חתונות.
(ראוי לציין שיש כמה חרדים שכן משרתים בצה"ל רק כדאי שתביני שזה עולה להם בקשיים מבית ומבחוץ. מאוד יכול להיות שזה פוגע ב'שידוך' וכדומה ויכול להיות שיש כאלה שמסכימים לדעה שאני מציג כאן אבל הם בלחץ חברתי/משפחתי שהם אינם עומדים בו ולכן הם לא מתגייסים.)
לגבי הנוצרים והמוסלמים, תנסי רגע להשוות כמה שפיכות דמים הם עשו לעומתנו…מסעות צלב פרעות ועוד ועוד…זה אלוקים מוסרי? אתמהה… (אני לא סתם לקחתי דוגמה של רצח. טבוע בנו מצפון בסיסי שאומר שזה רע…לא בא להתווכח על איך נראות מצוות בכללי…).
יש מקום גם לחרדים, גם לדתיים וגם לחילוניים (הרב קוק שם שם בצורה מסויימת, אולי אבי מקור אם תרצי) והם פחות טובים לדעתי בגלל שהם בוחרים בדרך שקרית שניתן לראות אותה אם מחפשים כשקרית והרבה הוכחות לדבר החל מזה שירושלים אינה נזכרת בקוראן. בהמשך לציווים שנוגדים את המצפון האנושי והבסיסי. הנצרות "דת האהבה והשלום" או משהו כזה? מסעות צלב וכו'…סיפורים ממקור ראשון של יהודי שהיה כומר וניסה לעשות מסיון ולהמיר דת לנצרות על איך הם עובדים ומסלפים דברים שקרים של הכנסיה ועוד ועוד…
אני בעד שנחיה בשלום ובשלווה. אחת הבעיות לדעתי שההתנהלות הבסיסית שלנו סותרת במקומות מסוימים את זו שלכם, לכן יש שחוששים. עייני ערך כפייה דתית ודי לחכימה ברמיזא, וגם! כפייה חילונית. (תמונות ענק לא צנועות…מוזיקה…)
אחח, את הזכרת לי על אחד שרואיין ואמר ברדיו שעקב הילודה הגדולה אצל החרדים/דתיים אין לנו ברירה אלא להתחיל להחזיר מסות בשאלה *_%….יש לחץ מובן מהנושא. באמת חבל.
בקצרה, אני לא מניח שלמד את ה"כוזרי" (ספר). ובכן, משה רבינו לא אכל ולא שתה ארבעים יום, דיבר עם אלוקים פנים אל פנים, קרן עור פניו……זה הTOP אליו אנו שואפים. כולנו כיהודים חלק ממעלה זו, הם לא.
זה משנה כי מי שאמו איננה יהודייה הוא איננו יהודי.
כהנים שאביהם איננו כהן ורק אמם היא בת כהן אינם כהנים (וכן לויים). זה חשוב ומאוד. לגויים אסור לשמור את השבת (אכן, טעון הסבר, פיהוק… 🙂
יש פסולי חיתון, יש ענייני יבום וחליצה, עגונות וחגיגה שלימה. זה לגמרי חשוב.
היחס של ה' אלינו כיהודים הוא יחס אחר. איתנו יש לו ברית, אנחנו צאצאים של…אשר כלולים בברית. גויים לא. אנחנו מצווים והם לא.
יש התערבבות אבל מבחינת יהדות זה לא בטוח – אבא גוי ואמא יהודיה => יהודי…
היחס של ה' אל גרים הוא גם כן קצת שונה מאשר היחס שלו אלינו. אז זה משנה.
כל טוב ושנה טובה ותודה על הסבלנות ועל הדיון. מרחיב אופקים 🙂
היי JAY!
ביחס ל"שיג ושיח" – קיבלתי – זוהי אכן אותה הגברת בשינוי אדרת – הכוונה לתקשורת שמעבר למילים.
באשר ללינק – אסתכל. אך מה לגבי שאלתי על אדם" האם באמת נכתב עליו בספר "הזוהר" שהיה חוצן? צמחוני?
שנה נפלאה לך ולכולנו! 🙂
היי אוולין,
אני לא חושב שיש לי ידע והבנה מספיקים בנושא, אבל חיפוש בגוגל על העולמות התחתונים והעולמות העליונים בקבלה ייתן לך קצה חוט.
שלום לרומן-רום!
תודה על המחמאה, ויש לך באמת צורת מחשבה יצירתית.
אך למרבה הצער, התשובה הקצרה לכל שאלותיך היא:
"לא. לא נכון".
אך אם זה באמת מעניין אותך, הנה הסבר מפורט.
אם כוונתך לארגון המתקרא "דאע"ש" – "דאולת אל איסלם אל עירקיה ואל-שאם" – "מדינת האסלם של עירק וסוריה – ארץ השמש", שמו אינו אייזיס אלא איסיס, איס בא מן המילה "איסלם". אין לו קשר לישראל, כי הי' שבתחילת ישראל הוא צורה דקדוקית של לשון עתיד.
רע ורא זה לא אותו הדבר, אחרת לא היה כלל צורך באות ע', והיינו משתמשים רק בא'. ישנו בתנ"ך מצביא בשם סיסרא, וה"רא" שבסיום שמו שונה לחלוטין מן ה"רע" המצרי.
ישראל אינו יש-רע-אל" אלא "ישר – אל".
המילה "אל" נובעת משמו של ראש-האלים הבבלי, ששמו היה "בל", וגם שם זה נבע מן השם "איל", המילה האכדית ל"אל". מילה זו נבעה מן המילה השומרית "אנ-ליל", שמו של האל הראשי שלהם. השמות האלה אכן הפכו במשך השנים ל"בעל", האל הכנעני והלבנוני, ל"אל" ול"אלוהים" היהודי, וגם ל"אללה" המוסלמי. לאללה, אגב, היתה גם אישה שנקראה אללאת, אך זה היה לפני פרוץ האסלם.
אם יש לך עוד שאלות אשמח לענות. כל טוב לך.
אוולין שלום,
האם את מכירה את ספריו של Rene Guenon? אם לא, אני חושב שהם יעניינו אותך מאוד. מקור בלתי נדלה ובר-סמכא לענייני סימבוליזם אוניברסלי, לגבי האחדות המטאפיזית והטרנסנדנטית של הדתות השונות, ועוד.
באשר לקבלה, ולהקשרים שלה לתורות אזוטריות שונות (בעיקר לסופיזם המוסלמי ולהינדואיזם), מומלצים ספריו של Leo Schaya.
בנוגע לשאלת הקשר של הגוף הפיזי, הנפש, והתודעה, למקורם, כמו גם בעניין ה"מקור של המקור", אליו לא נדרשת… ובכן, בקצרה, כל עוד מדובר ברמות שונות של שכבות חומריות (גם ה"בורא" חייב להיות חומרי באופן כלשהו, שכן יש לו נגיעה ב"בריאה" שלו), קובע ההיגיון שיש קשר ואף תקשורת ביניהן, אך אם מחפשים נקודת התייחסות מוחלטת, לא ייתכן שיש לה חלק או מגע כלשהו עם הבריאה. היא חייבת להיות "אחר רדיקאלי" של זו, שאינו קיים לצידה, לא רק מנותק ממנה לחלוטין, אלא אף שולל אותה מכל וכל (הבריאה היא אשליה, שמקורה האבסולוטי הוא האמת, שבהתגלותה [הלא פיזית] שוללת את האשליה). הסתירות הלוגיות שבטענה מחייבות הליכה אל מעבר לשפה ולתודעה עצמה, אל עבר המקור האחד, שהוא מהות הכול. מקווה שהייתי ברור, הנושא מסובך רק במראיתו, ומכיוון שהוא נושק לגבולות ההבנה הדיסקורסיבית-לוגית.
שטויות, אני למוד ניסים.
ראיתי טעויות ומבוכות גדולות מזה בהרבה אצל דתיים מאמינים.
זו רק התחלה של קצה הכלום ממה שאדם יכול ליפול אליו… אלוהים לא באמת כל כך גרוע? נכון?
הבעייה שהוא יצר אתכם, בני אדם ולפי מה שהוא נותן לכם לעשות כך אני מבין למה אני לא יכול בדיוק לסבול אותו בתור אל.
עם זה יש לי בעייה.
ליאיר ישראל חרעוץ, בזה שאתה אומר שבגלל שאינך מבין ומתחבר לציוויים של ה' אז אינך "סובל אותו", אתה בעצם אומר שאם ה' האין סופי לא ברור לך כולו בשכלך האנושי שלא יכול להקיף אינסוף אז לא נראה לך. אתה מבין שזה מגוחך? אתה היית רוצה להאמין באלוהים כ"כ קטן שאומר דברים שנראים לך נכונים שאתה מבין את כולם?!
הרי היית כבר מגיע לזה לבד ובשביל מה צריך את אלוהים?! (זאת בהחלט לא הסיבה היחידה שבגללה אני מאמין)
שאלה לי אליך(מעבר לטיעון הקודם), כמה בעצם חקרת בטעמי המצוות? וכן, מהי המתודה שעומדת מאחורי הפרשנות (מבחינה רעיונית) של התורה שבע"פ לטובת ישום נכון של ההלכה לפי צרכי כל דור באשר הוא?
אתה יודע את התשובות?
כן. הייתי רוצה אחד כזה.
לפעמים אדם לא מעוניין להשלים עם אונס ורצח בתרבות שלו ופשוט לקבל שזה מה שיש וצריך להשלים עם כך.
אני לא מקבל מציאות כזו להתעורר אליה בכל יום ולהשלים עימה.
אחרים לא משלימים עם זאת וכך גם אני לא משלים עם מציאות כזו… אתה חייב להיות חסר אחריות וגם האל שלך די אכזר ונקמן וקנאי באנשים שדמם נשפך לחינם והם אפילו לא יודעים שיש להם זכות לקרוא בשמו כדי שיענה אותם.
יחד עם ייסורים של אדם רשע כמוני נפגעים להם מגוון שלם של חלכאים, נדכאים ואנשים קשי יום. אני נושא תפילה. רואה את השמיים מחייכים בהבנה, אבל ידי ה' קשורות. העניים משוועים לאכול. הפצועים סובלים ייסורים ואני צריך להשלים ולקבל זאת.
כאשר אתה רואה ברחוב קלף של מועדוני זנות, מה אתה עושה? האם אתה מרים אותו ומשליך לפח?! היה אשר תהיה התמונה שמופיעה עליו?! פשוט תזרוק את הדבר הזה לפח!!! אל תיתן לזה להיות שם ואל תשלים עם העובדה הזו! אתה עייף? נוח ונסה שוב כאשר יצא לך! מזומן לידך קלף כזה? יש בך כעס ויש בך התלהבות? קום ועשה משהו! אני לא מקבל שוויתרת ואני לא אוותר להם וכל קלף וכל פרסומת של אלכוהול או של זנות אני אזרוק בחימת זעם ברורה לפח, גם אם אתה תפלוש לביתי כדי לזרוק לי את המחשב בגלל שאמרתי דברי אפיקורוסות.
אני לא מקבל זנות בעיר שלי, ולא מקבל סימום ויש דרכים אחרות ואני לא מבין דבר בעולמות עליונים אבל לגבי הפשטות של מעשים בעולם הזה אני מבין היטב, והיום אולי אצליח להיות אפילו צמחוני לחלוטין בלי לרצות יותר לאכול בשר.
אתה מתיר זנות, אתה מתיר שיעבוד וניצול? אני מתיר לעצמי לקרוא לה' מנוול ורשע ואכזרי ונוקם. זו זכותי. הוא הרוויח את זה ביושר ואני לא מצטער ואני לא הולך להיות חלק מזה. הוא עשה את כל זה. הוא בעל הבית. הוא האחראי. הוא לא מנסה לתקן אז אני אנסה ואחרים שאכפת להם גם הם ינסו במשחק האכזרי הזה שלכם! המעשה שלי הוא לא המעשה שלך, אדוני.
ואם הוא כן המעשה שלך. כן יהי רצון. ה' אכזרי ואתה תקבל את החרב לביתך. כדברי הנביאים.
אני לא אשתוק.
ליאיר ישראל חרעוץ. בבקשה תהיה סובלני ותקרא את התגובה שלי עד הסוף ואני לא "בעד שתשתוק" לא אמרתי את זה.
אני חושב שאני מבין אותך, אל תכעס אבל לדעתי אתה כותב מילים קשות מדי ויודע מעט מדי.
בתור התחלה ה' לא אכזרי והוא בעל בית ואחראי מבחינה מסוימת שלא ירדת לסופה ואנסה להבהיר את דברי.
ישנם בני אדם שבוחרים להיות XYZ. רעים.
כאן אתה נכנס לשאלת הבחירה החופשית ולהנהגת ה' את העולם כחלק משאלה זו.
אתה שואל בעצם איך ה' נותן קיום לרוע בעולם. לא אכנס להסבר הקבלי של העניין, אנסה להתמקד בתשובה פשוטה יותר.
בתור התחלה, אנחנו מאמינים שקיימת בחירה חופשית כדי שנוכל לקבל שכר על הבחירות שלנו לעתיד לבוא, אחרת, אדם יכול לרצוח ובגלל שאין לו בחירה חופשית יהיה לא מוצדק לכלוא אותו ואיש הישר בעיניו יעשה ובתפיסה כזו העולם יחרב…(כמו שנאמר: "לולא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו").
מכאן ישנן לכאורה שלוש צורות הנהגה בה ה' יכול לנהוג איתנו (בתלות של קיום בחירה חופשית):
אחת – ה' ממש קרוב אלינו וכל אחד ברגע שעושה מעשה רע מיד חוטף וזה מסוכן (אסביר בהמשך) ומצד שני אתה בקשר ישיר עם מי שברא את העולם.
שנייה – ה' התרחק ממנו אבל עדיין קשור אלינו בצורה מסוימת. (הסבר בהמשך)
שלישית – ה' נראה רחוק מאוד. שזה לכאורה מה שקורה כיום. למה זה ככה? אנסה להסביר את מה שאני הקטן חושב שזאת הסיבה בהמשך.
(הרביעית היא שאנו עושים רק מה שהוא רוצה וקשורים אליו ממש ובגלל זה אנו ללא בחירה חופשית אמיתית, תמחק את האופציה הזו. היא אולי תהיה לאחרי הגאולה)
האופציה הראשונה כבר הייתה לפני כאלפים שנה. בתקופת יציאת מצרים והמסע במדבר. ה' נתן לנו מן ועשה לנו נסים כל יום, היינו קשורים אליו גם דרך משה, וראינו את מופתיו במצרים. זאת ההנהגה הראשונה שנוסתה. יש לה יתרון מסוים בכך שאנו יודעים די בדיוק איך אנחנו צריכים להתנהג, מה ה' מצפה ממנו(מה שלא ברור לנו שואלים את ה' דרך משה וה' עונה לנו דרך משה) וזה כמעט ומוריד את הבחירה החופשית מכמעט חוסר יכולת לנהוג אחרת ואנחנו חוטפים ישר אם איננו עושים את רצונו מאיתנו או הפך רצונו כי הוא בהנהגה גלויה אתנו ואיך אנחנו מורדים בו.
(כמו שהמלך יצא לרחוב ואנשים יגידו בקול כמה הוא מלך רע בכל מיני דברים לעומת שיגידו כשהוא לא שומע – בארמון…)
אתה מוזמן לעיין בספר במדבר מה קרה שם בהנהגה זו. אנסה להקל עליך בכך שאצטט וסליחה מראש על האורך שזה יתפוס (דברים פרק ט' ז'-כט):
"זכור, אל-תשכח, את אשר-הקצפת את-יהוה אלוהיך, במדבר למן-היום אשר-יצאת מארץ מצריים, עד-בואכם עד-המקום הזה, ממרים הייתם, עם-יהוה. ובחורב הקצפתם, את-יהוה; ויתאנף יהוה בכם, להשמיד אתכם. בעלותי ההרה, לקחת לוחות האבנים לוחות הברית, אשר-כרת יהוה, עימכם; ואשב בהר, ארבעים יום וארבעים לילה–לחם לא אכלתי, ומים לא שתיתי. וייתן יהוה אליי, את-שני לוחות האבנים–כתובים, באצבע אלוהים; ועליהם, ככל-הדברים אשר דיבר יהוה עימכם בהר מתוך האש–ביום הקהל. ויהי, מקץ ארבעים יום, וארבעים, לילה; נתן יהוה אליי, את-שני לוחות האבנים–לוחות הברית. ויאמר יהוה אליי, קום רד מהר מזה–כי שיחת עמך, אשר הוצאת ממצריים סרו מהר, מן-הדרך אשר ציוויתים–עשו להם, מסכה. ויאמר יהוה, אליי לאמור ראיתי את-העם הזה, והנה עם-קשה-עורף הוא. הרף ממני, ואשמידם, ואמחה את-שמם, מתחת השמיים; ואעשה, אותך, לגוי-עצום ורב, ממנו. ואפן, וארד מן-ההר, וההר, בוער באש; ושני לוחות הברית, על שתי ידיי. וארא, והנה חטאתם ליהוה אלוהיכם–עשיתם לכם, עגל מסכה סרתם מהר–מן-הדרך, אשר-ציווה יהוה אתכם. ואתפוש, בשני הלוחות, ואשליכם, מעל שתי ידיי; ואשברם, לעיניכם. ואתנפל לפני יהוה כראשונה, ארבעים יום וארבעים לילה–לחם לא אכלתי, ומים לא שתיתי על כל-חטאתכם אשר חטאתם, לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו. כי יגורתי, מפני האף והחמה, אשר קצף יהוה עליכם, להשמיד אתכם; וישמע יהוה אליי, גם בפעם ההיא. ובאהרון, התאנף יהוה מאוד–להשמידו; ואתפלל גם-בעד אהרון, בעת ההיא. ואת-חטאתכם אשר-עשיתם את-העגל, לקחתי ואשרוף אותו באש, ואכות אותו טחון היטב, עד אשר-דק לעפר; ואשליך, את-עפרו, אל-הנחל, היורד מן-ההר. ובתבערה, ובמסה, ובקברות, התאווה–מקציפים הייתם, את-יהוה. ובשלוח יהוה אתכם, מקדש ברנע לאמור, עלו ורשו את-הארץ, אשר נתתי לכם; ותמרו, את-פי יהוה אלוהיכם, ולא האמנתם לו, ולא שמעתם בקולו. ממרים הייתם, עם-יהוה, מיום, דעתי אתכם. ואתנפל לפני יהוה, את ארבעים היום ואת-ארבעים הלילה–אשר התנפלתי כי-אמר יהוה, להשמיד אתכם. ואתפלל אל-יהוה, ואומר, אדוניי יהוה אל-תשחת עמך ונחלתך, אשר פדית בגודלך–אשר-הוצאת ממצריים, ביד חזקה. זכור, לעבדיך–לאברהם ליצחק, וליעקוב אל-תפן, אל-קשי העם הזה, ואל-רשעו, ואל-חטאתו. פן-יאמרו, הארץ אשר הוצאתנו משם, מבלי יכולת יהוה, להביאם אל-הארץ אשר-דיבר להם; ומשנאתו אותם, הוציאם להמיתם במדבר. והם עמך, ונחלתך, אשר הוצאת בכוחך הגדול, ובזרועך הנטויה."
אז אתה רואה שהנהגה גלויה לא הצליחה. נהרגו לנו עשרות אלפים במדבר על חטאים שחטאנו (לדוגמה כל אלה שחטאו בחטא המרגלים מתו תוך 40 שנה. כל שנה כולם היו כורים לעצמם קברים והיו נשכבים ולא כולם היו יוצאים מהקברים והם לא! מתו מזקנה תהיה בטוח.)
למרות שלהיות עם ה' בקשר קרוב זה מדהים, לא הצלחנו. ה' כמעט ורצה להשמיד אותנו בגלל זה. כדי לא להשמיד אותנו (משה שהיה זה שהציל את עמי מת…) הוא עבר להנהגה ב'. קשר מסוים עם ה', פחות ישיר. הייתה תקופה גדולה מאוד של נבואה. הנביאים האחרונים היו באזור תחילת בית שני כמדומני. עמ"י גם חטפו אז הרבה בגלל שהיו עובדים ע"ז ועוד רעות אחרות ובכללי הם הרבה פעמים היו מתנגדים לנביאים ולנבואותם. לא נעים לשמוע שאתה לא בסדר ושהולך להיות מוות גדול וכדומה ועליך להשתנות. לא כיף להשתנות ולא כיף לפחד מהבאות, כך הם התמודדו עם נביאים לפעמים (איזבל רצחה נביאים לדוגמה).
תראה את המעבר הזה בפסוקים:
בדברים פרק יג, משה אומר לעם מה יהיה משפט הנביא, איך ידעו שהוא נביא אמת וכדומה כי אצל משה הכל היה ברור, הנהגה "א'" :"ב כי-יקום בקרבך נביא, או חולם חלום; ונתן אליך אות, או מופת" וממשיך שם…זה בדברים הספר בו משה מת. כדי שיהיה יותר ברור, הבאתי ציטוט מ https://sites.google.com/site/ofirsaaddon/home/standard-2/smwt/ky-ts
:"לאחר שעם ישראל חטא בחטא העגל רצה הקב"ה להשמיד את עם ישראל. משה עמד בפרץ ובתפילותיו הציל את עם ישראל. ואולם לא לעולם חוסן. מה יהיה לאחר מותו של משה? מי יעמוד בפרץ? בשל כך נדרש לבא שינוי בהנהגת ה'. שינוי אשר יבטיח כי גם אם עם ישראל יחטא (והוא אכן חוטא) הקב"ה לא ישמיד את עם ישראל.
הקב"ה מציע ריחוק מעם ישראל. הקב"ה לא ישכין את שכינתו וכך הכעס במקרה של חטא לא יהיה כל כך חמור:
וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ וְגֵרַשְׁתִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי: אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אַתָּה פֶּן אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ: (שמות לג, ב – ג)"
עד כאן. אם כן, ה' לא רוצה להשמיד אותנו ולכן הוא עובר לריחוק מאיתנו. "ושלחתי לפניך מלאך".
(אם תרצה להרחיב בנקודה זו, אתה מוזמן לקרוא את המאמר ב
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/maaliyot/hine-2.htm
)
אם כן, תשאל, למה לא לפחות נביאים? ובכן, התשובה לכך כבר כתובה אז רק אצטט מהאתר http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=223625
"1) למה נפסקה הנבואה, ואיך אנשים שנולדו למציאות ולתרבות יכולים לדעת בכלל שיש אלוקים ושהיהדות היא הדרך הנכונה, אם אין התגלות נבואית שלפחות תנסה ליידע אותם על כך?
מדוע אלוקים לא "מתגלה" אלינו כעת (באמצעות נבואה וכו') כשם שהתגלה לאנשים בזמן התנ"ך לנסות להשיב אותם אל ה´ ולהזהיר אותם כשחטאו?
התשובה
שלום רב
יישר כח על השאלות החשובות. עקב העומס, אאלץ לקצר, ועמך הסליחה.
לגבי הפסקת הנבואה, חז"ל מוסרים לנו, שעם ישראל בעצמו ביקש את הפסקת הנבואה, משום שהעוצמה הרוחנית שהתגלתה בנבואה, התבטאה גם ביצר עבודה זרה מאד חזק. זה גם עונה על השאלה שמאחורי דברייך. גם כשהיו נביאים והיו התגלויות אלוקיות, עדיין אנשים לא קיימו את דבר ה´. מכל זה אנו יכולים להבין, שבעצם הסיבה לכפירה היא לא חוסר התגלות אלוקית, משום שגם אם הקב"ה יתגלה לכופר, הוא ימצא כל מיני סיבות להמשיך לכפור, כמו שגם מי שרואה מה קורה למי שנוהג בחוסר זהירות, ימשיך לנהוג בחוסר זהירות. מה שצריך זה בירור אמוני פנימי עמוק על הקשר עם הקב"ה ועל מהות החיים בעולם הזה. (ומפאת קוצר היריעה, אני לא נכנס להתגלות הקב"ה בנצחיות עם ישראל ובטבע, שממשיכה גם היום, אבל רק עסקתי בהתגלות בדרך הנבואה בה עסקה השאלה)."
בכל אופן, אנחנו ביקשנו בסופו של דבר עוד התרחקות כי אנו בני אדם ולא הצלחנו להיות בקשר כ"כ קרוב.
עכשיו לטענה שלך. כדי שתהיה מחד בחירה חופשית ומאידך שנוכל לחיות ולא למות או לחטוף על הראש ישר אחרי שאנו חוטאים (ולחטוף קשה…מוות זה בהחלט אופציה) ה' התרחק מאיתנו ונתן יותר מקום בעצם לעשות עבירות ולהרשיע בלי לחטוף, אחרת זה היה סכנת כליה לעולם. מוזמן לעיין בדור המבול לדוגמה בפרשת נוח. שמה הם הכירו את ה' במיוחד בגלל שהיו מאוד קרובים לבריאת העולם וכולם מתו למעט נוח ו…הסיפור ידוע.
אין ספק שהיה יכול להיות נחמד מאוד שהרעים היו חוטפים אך אתה מבין שגם אנחנו היינו חוטפים? הדרישות האלוקיות הן גבוהות ביותר וקשות. זה כבר נוסה. ולכן עברנו למודל אחר שיותר יתאים לנו.
– – –
מה אתה אומר?
אתה לא הגיוני! אין שום הגיון בקול שלך!!! מי אתה בכלל? במה אתה מאמין?! זה האלוהים שלך?! למה מותר לך לתת לאנשים האלו להמשיך לסבול ומה אנחנו יכולים לפחות לנסות כדי שלא יהיה אונס של ילדות קטנות במדינה הזו?!
למה לעזאזל אתה לא יכול לנגן בשבת?! מה יקרה אם תעשה את זה?! האלוהים הזה מאנייק!!! מאנייק!!!
מה קרה? סוניק? אני אגיע לגייהנום עכשיו?!! מה הגיוני בקול שלך?!! מה בדיוק?! אני בחיים לא אהיה סובלני עם דתי אפיקורוס!!! אתה אפילו לא מאמין!!! אתה לא יודע מי אני בכלל!!! אני לא רוצה אפילו להראות לך מי אני!!!
לא מצליחים להקשיב לך מרוב שאתה צועק חזק, תרגע.
יש היגיון, אני לא יודע אם טרחת לנסות להבין אותו כי אתה לא טורח להגיב בצורה שפויה ועניינית.
אנדה לדבר כמוך 🙂 שים לב לביצוע:
לא מותר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני לא אמרתי שמותר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! למה אתה מכניס לי כאלה שקרים לפה??? אני אמרתי שאנחנו לא אמורים להתנגד לסבל בעולם???????????????????????????????? לא אמרתי דבר כזה!!!!!!!!!!!!!!
אנחנו יכולים לנסות לתת יותר עוצמה ויכולת לעונש יותר חזק – עונש כ"כ כואב שאף אחד לא יעז לעשות דבר כזה איום ונורא.
למה אני לא יכול לנגן בשבת? כי יש חוקים לדת שלנו. אתה שואל למה? ובכן זה מורכב מהרבה שאלות שיש עליהן תשובות וזה פשוט ארוך מכדי להסביר על גבי התגובה כאן – מי אמר שאכן ה' נתן לנו תורה, למה זה מחייב אותי, מה ההיגיון ועוד. יש היגיון.
לא אמרתי שתגיע לגהינום, לא מוכרח. אם אתה סובל מבורות קשה למה שתיענש עליה? אולי כן אם תבוא לידך הזדמנות להכיר מקרוב ולשאול ולחקור ואתה בוחר לעצום עיניים אז זה אולי סיפור אחר.
מה כוונתה במילה "סוניק"?
למה אתה חושב שאני לא מאמין ואפיקורוס? לדעתי אתה טועה.
לא ביקשתי שתראה לי מי אתה, אתה לא יודע מי אני. זה רק הגיוני, לא?
קיבלת הצצה ל"מי האלוקים שלי" שהיא אולי יותר קטנה מחור בנעול, אין לך את ההתחלה של שמץ של מושג בכלל. יש היגיון בקול שלי, לפחות כך אני סבור.
תנסה להקשיב מבעד למסך הצעקות שלך – אני לא בעד ולא בעד לאפשר בשום צורה שיסבלו, להפך. מבחינתי שיהיה על זה עונש מטורף ביותר ולפני שתתחיל ליישם אותו תזהיר מפניו את כל המדינה במשך חודש. אני חושב שמרוב שאתה כועס אינך יכול לקרוא בהיגיון. תרגע.
נ.ב.
דר"א, מסתבר שעזאזל זה מקום באזור ירושלים, אני לא בטוח שזה אטרקציה גדולה לראות איזה צוק, למה שאלך לשם ולא לשחות? לא ברור.
יאיר יקר, נאלצתי לצנזר חלק מהתגובה שלך. לא ארשה דיון כזה בפרויקט.
אני מבין שהנושא בנפשך, אך אם לא תרגיע קצת את צורת ההתבטאות לא תוכל להמשיך לפרסם תגובות באתר.
חוץ מתגובתי הקודמת (מוזמן לקרוא ולהגיב), קלטתי משהו מצחיק. אתה בעצם טוען שאני דתי ואפיקורוס כי האלוקים שאני מצייר לך שבריר מתפיסת העולם שלי "בו", הוא לא האלוקים שלך. משמע, אולי האלוקים שלך שגוי?
תוכיח שאתה לא מאמין! במי אתה חושב שאתה לא מאמין?
אולי אנחנו מסכימים ^_^
אחי הזכיר לי עוד דבר. אתה נכנס לשאלה של – איך יכול להיות מצב של "צדיק ורע לו רשע וטוב לו". הגמרא בברכות עונה לזה ורבו ההסברים לדבר. בגלל שעניתי לך תשובה אחת שאותי אישית מספקת, כוונתי לומר רק שיש לפחות עוד כיוון אחד של תשובה בשבילך וזה נושא שנטחן עד מים. באמת באמת עצוב שאתם שואלים שאלות שהן כ"כ בסיסיות שדתיים שואלים אותן איסוף פעמים וחופרים עליהם ממש (בסה"כ…) ואין לכם שמץ של מושג ואתם שואלים שאלות כאלה כאילו אתם הראשונים שעלו על השאלה הזו ואם הדתיים היו מודעים לה אז הם בטח היו מפסיקים לקיים מצוות כי אין להם תשובה. עצוב. זה כ"כ בסיסי…במקום לנסות לברר (אפילו באינטרנט) יש לכם עודף ביטחון עצמי למרות חוסר הבירור..לא מבין
שלום ל"קול ההיגיון" – אקרא לך בקיצור ק"ה, כמעט כמו קהלת… 🙂 ראשית, אני מעריכה את תרבות הדיון הגבוהה שלך, את עומקך ואת רצינותך. כמו שאמרת, כולנו רוצים לחיות בשלום ובאחווה, וזה מה שחשוב. שושנה היא פרח יפה, אך אם היו בעולמנו רק שושנים, היה משעמם למדי, ואם כל השושנים היו רק אדומות, למשל, הן היו פשוט נמאסות. העולם נועד להיות מגוון, לכן יש בו מקום גם ליהודים חרדים, גן לחרד"לים, גם לחילונים, גם לנוצרים, גם למוסלמים, גם להינדים ולבודהיסטים ולבני דת השינטו, ואפילו לחסרי-דת. זהו יופיו של העולם, שהוא מגוון ולכן מעניין.
בקשר לתרי"ג המצוות שהדתיים מתגאים בקיומן – ישנם הרבה טבעונים שלא אוכלים לא סטייק ולא המבורגר, גם לא כשרים למהדרין, לא גבינה ולא קציצת-דגים, לא שוקולד ולא עוגות עם ביצים, לא חביתות ולא פשטידות, וכל זה- כדי לא להתעלל בחיות האומללות. וכל זאת, ללא מסורת דתית, אלא אפילו בניגוד לדעת משפחתם. אם ראית פעם שחיטה כשירה – איך החיה המסכנה זועקת ביסורים במשך לפחות רבע שעה כשדמה זורם בחופשיות מן הפצע הפעור בגרונה, אולי היית מוכן להוסיף עוד מצווה על התרי"ג ולהימנע מאכילת בשר. אדם שמקדיש שעות מזמנו כדי לבצע תרגילי יוגה – פירוש המילה הוא "עול" YOKE – המקשר בין האדם לנשמתו האלוהית – אדם שמתאמן שעות על כלי נגינה וחש שבכך הוא מתקשר עם בוראו – אדם שיושב כל ימיו במעבדה וטורח למצוא תרופה למחלה כלשהי – להצלת חיי אדם – כל האנשים האלה לוקחים על עצמם התחייבויות לא פחותות מעול המצוות שאתם בחרתם. יש סיפור יפה של הבעש"ט שבו אלוהים שולח רב יומרני לשדה ומראה לו את המאמין הגדול ביותר שלו – לא כבוד הרב המלומד אלא רועה חסר השכלה שמחלל לכבשיו ועומד על ראשו ושר מתוך לבו. זהו המאמין שנבחר לתקוע בשופר ולפתוח את שערי השמיים.
מי שלא מסוגל לשלוט בעצמו וכל פיסת בשר חשופה מעוררת בו את יצר הרע – השטן הוא בו. אדם תמים לא מתרגש מזרוע נשית המבצבצת מתוך גופיה.
לגבי בת-דודתי החרדית – יש לה רק אש אמיתית, לא פלטה, והאש הזאת דולקת בעליזות כמו אש-תמיד בבית-מקדש. זה מאד יפה בעיני. מה רע בזה?
הארכיאולוג הפרופסור ישראל פינקלשטיין מסביר בספריו, שכיום אפשר לדעת די במדוייק לא רק כמה תושבים היו בכל תקופה אלא אפילו אילו חיות היו להם, וזאת לפי שרידי העצמות שלהם ואפילו לפי – סליחה – שרידי הצואה. כך נחשב ישוב שאין בו עצמות חזיר ליהודי עתיק, בעוד שמקום שיש בו יותק מ-20% עצמות חזיר נחשב לפלישתי, למשל.
תושבי מצריים העתיקה הגיעו בקושי לחצי מליןן כולל כל הערב הרב והזרים והעברים וכל מי שחי שם באותה התקופה. "ותמלא הארץ אותם" מדובר על ארך גושן שבה הם חיו, שכיום ידוע שנמצאה בצפון-מזרח על גבול סיני. מצריים היתה מחולקת לצפונית ודרומית, ושתי הממלכות נלחמו זו בזו, והעברים שכנו אך ורק במצריים הצפונית. כך שהם לא יכלו להיות 600 אלא בסביבות 60 אלף נפש. הם לא שכנו באוהלים אלא בבתי חימר ולבנים ממש כמתואר בתנ"ך. היו מסגרות עץ שהיו ממלאים בבוץ ובקש ומניחים לתערןבת להתייבש בשמש. את הלבנים היו מניחים על בסיס אבן. כיום נשאר רק בסיס האבן, ואם לא היה – אז באמת לא נשאר זכר לבתים הקדומים. גם האבנים קרסו וגם בניני אבן אדירים נהרסו במהלך הדורות. אך העצמות לא משקרות.
כמו כן אתה מדבר על תמונות תועבה ענקיות – אני מסכימה אתך לגמרי שהרבה מן המתירנות מיותרת לחלוטין, וקצת צניעות לא היתה מזיקה לאיש!!! מאידך גיסא נשאלת השאלה, איך קורה שאנו רואים מדי פעם תמונות ענק של הרבי מלובביץ', למשל, או קמיעות עם תמונת הבבא-סאלי? איך זה מסתדר עם הדברה – "לא תעשה לך פסל וכל מסיכה?"
לא נהיה קטנוניים – העיקר, מעבר לכל המצוות, הוא – "ואהבת את רעך כמוך". קודם לאהוב את עצמנו, ומתוך אהבת עצמנו ועצמיותנו וכל מה שאלוהים נטע בנו, לחוש אמפתיה וקרבה גם לזולתנו. בס"ה אין קונפליקט בינינו, ק"ה. נולדנו להיות שונים כדי לגוון את הבריאה, וזה נהדר!
תודה לך ושנה נפלאה!
שנה נפלאה!
אנחנו בסימן קיצורים עכשיו (לפחות אנסה:)) והערכה חוזרת אליך 🙂
1. אכן, למגוון בהחלט יש מקום בעולם, לכן יש אנשים שונים בעולם כמו שהזכרת. היהדות אכן איננה בעד לגייר את כל הגויים ושיהיו רק יהודים בעולם. מאידך גיסא, היהדות לא אומרת שהכל מותר ולא בכדי. היהדות לא פתוחה לעבודה זרה של פסלים למיניהן וכדומה. יש צורת חיים שהועברה לנו מה' שהיא הנכונה לכולם – תרי"ג מצוות ליהודים ((בהבלעה) + דברים שלא שוללים את רוח היהדות לדוגמה לשחות בברכה ביום כיפור…) ושבע מצוות בני נוח לגויים. האם תגידי שמי שעושה מדיטציה כל היום וכל יום כדי להתחבר לאלוקים והוא גם רוצח כי הוא מרגיש שזה טוב שלא יאכלו יותר מדי את המזון בכדור הארץ תחשבי עליו עדיין אותו דבר? לא. אז בעצם, את מסכימה שיש סף מינימלי של התנהגות. זה מה שהיהדות אומרת. את רק לא בטוחה ששבע מצוות בני נוח הן הן הסף המינימלי.
לגבי השחיטה אני מודה שעוד לא יצא לי. — ועכשיו כן יצא לי 😉 בתור התחלה, לי ידוע שהשחיטה היהודית היא השחיטה בה יש הכי פחות סבל. ראיתי סרט של שחיטה והכבש קצת זז וההסבר הוא שזה פרכוסים ולא סבל "כך שבחיתוך השחיטה יורד לחץ הדם במהירות וכאמור גורם לבהמה לאבד הכרתה מידית והיא אינה חשה כל כאב לפני מותה, ואין נגרם לה צער."
מקור – http://www.mentallica.co.il/article/%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%94,_%D7%94%D7%90%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%90_%D7%A1%D7%91%D7%9C_%D7%9C%D7%91%D7%94%D7%9E%D7%94,_%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%90
להבנתי היא לא אמורה לצעוק רבע שעה (אומר זאת גם על סמך הסרטון שראיתי עכשיו), לצערי ישנם כאלה שלא מקפידים מספיק על ההלכה כנראה. יכול להיות שהם מתחספסים נפשית (מכך שהם שוחטים הרבה שנים) לצער החיות והם גורמים צער מיותר לפני השחיטה וזה נראה לענ"ד אכן לא בסדר. אוסיף שלעניות דעתי יש הבדל בין פחד וחוסר נעימות לפני השחיטה לבין כאב – שוק חשמלי או לחילופין השחיטה הכשרה שלנו בה אין כמעט כאב למעט אולי כמה 'millisecond' (אולי קצת יותר לכיוון מאיות השניה, לא בקי בתחום) ע"פ האמור לעיל.
הרב קוק מדבר על זה ב'חזון הצמחונות'. אני ממש משתוקק לצטט כאן את מאמר שלם נהדר על העניין הזה, אבל בשביל הקיצור אסתפק בהמלצה חמה מאוד מאוד לקרוא וציטוט – http://anonymous.org.il/art391.html
מסתבר שיש גם שכר לגוים.
[מודע לעניין שיש הרבה מפקפקים בסיפורים מעין אלה ואולי את אחת מהן, אך במקרה ואת לא – http://www.hidush.co.il/hidush.asp?id=7284#.VDEaf_l_tlo.%5D
בלי קשר, עד כמה שידוע לי גם לגויים יש שכר אבל שונה משלנו וגם גויים שעושים מצוות שאנו עושים על משקל מה שהגמרא אומרת "גדול מצווה שעושה למי שאינו מצווה ועושה".
מאמר של הרב אברהם סתיו בנושא שממש "שפתים ישקו"(לפחות אני אהבתי) שמסביר את העניין ומקור לדברי לעיל – http://etzion.vbm-torah.org/vbm/archive/yomyom/dafyomyomi/2010-08-17.php
הסיפור עם הרועה אכן יפה, החסידות באה כדי לחזק פן שקצת נזנח כמדומני בזמנו ביהדות – הרגש. מצטער אך אני לא כ"כ מבין איזה ראיה יש בסיפור הזה. אדם יכול להיות מאמין יותר גדול מרב ולעסוק במקצוע פשוט, מי אמר שיש סתירה? [יש בגמרא תנא שנקרא ר' יוחנן הסנדלר]
לגבי השליטה, איסור לא בהכרח נועד לחזק שליטה אלא גם כדי
—להכווין— מה נכון ראוי וטוב ומה הפוך מכך.
לא טוב לאכול בשר לא כשר. (אההה התכוונת לבשר של זרוע של אשה! חחח… הייתי בראש של השחיטה :))
כהקדמה קלה, לא הכל אנחנו מבינים, אנחנו לא יודעים טעם לכל ציווי (פרה אדומה), זה תורה אלוקית ואנחנו קודם כל עושים אותה. אח"כ יש מקום לשאלות של טעמים ונימוקים כדי 'להתחבר' שכלית (ורגשית?) למצווה. לכן אם זו הייתה תורה אנושית באמת היה מקום להתנהג כמו הרפורמים – זה לא נראה לי (גדרי הצניעות האלה למשל) וכדומה אבל זו תורה אלוקית ולכן היחס אליה שונה. זה אמירה כללית. הדוגמה\אות שהבאת הן פרטניות ולכאורה לא מחזיקות מים למול הטענה שהובאה בפסקה האחרונה. (סליחה שאני אוהב להשתמש במילים גבוהות, תהיי חזקה ^_^)
לצורך העניין, לא מדובר רק בשליטה של הגבר על עיניו ומחשבתו, את מתייחסת רק לפן אחד של ערך הצניעות. יש פן של הצניעות גם כלפי האשה עצמה. האמנם גוף האשה נועד להקרין כלפי חוץ וכדי שיראו אותו ובעצם החשיבות שלה נמדדת מצד עדת הגברים שסובבים אותה בפרמטרים של כמה היא יפה ומושכת ואם היא יפה היא עלולה להבין שהדגש הוא אכן זה והיא לא צריכה להשקיע בטוהר פנימי כי העיקר זה הגוף (ההתלבשות הזו אשר מדגישה את החיצוניות משפיעה לדעתי גם על האשה, אם זה מעצם הלבוש ואם זה מכל סוגי התגובות, כאשה את מוזמנת לחלוק). לדעתנו הרבות הזו מאוד קיימת כיום והיא "מחריבה כל חלקה טובה". בנות שמטבען הן שמנות שבוכות אם אומרים להן שהן שמנות, תופעת האנורקסיה…ממש מסכנות. גדלו בתרבות "רעה". יש מבנה גוף, יש מבנה של העצמות, יש נטייה טבעית וכל זה נופל עליהן כאשמה, ממש עוול.
אופציה שנייה היא שהיופי החיצוני נועד להישמר נקי רק למישהו אחד והעיקר זה הטהרה הפנימית, האופי והיופי הפנימיים. זה חלק מסוים מטעם הצניעות. ביהדות יש גם צורך בצניעות כשאדם נמצא בחדר לבדו (ברמות אחרות…), שם לא תוכלי להגיד את הטעם שלך…
גם אם עייפת מלפתוח לינקים, אני נאלץ להמליץ בחום של אמצע הקיץ 😉 על זה (אני ממש אהבתי, במהות הצניעות) -http://ravsherki.org/index.php?option=com_content&view=article&id=1564:15641564-1564&catid=157&Itemid=100513
כנ"ל לגבי הפלטה, אם זה ציווי אלוקי (ועם הכלים שהוא נתן לנו להבין את ציוויו – ההלכה) זה אסור אז זה בעיה. אולי הם סומכים על שיטה הלכתית שאני לא מודע לה.
לגבי המספרים והארכיאולוגיה לצערי אני יחסית בור בנושא הזה, אנסה לברר ובלנ"ד לחזור, לא מבטיח.
התשובה לשאלה אשר אמרת שנשאלת היא שיש הבדל ענק. "לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה" – למטרה של ע"ז, (אולי גם לכוחות מגיים וכישוף) אסור. לעומת זאת, הר' מליובביץ הוא לא ע"ז.
אם רוצים לראות אותו ולהיזכר בו בצורה של הערכה איזה בעיה את רואה בזה? אם את מדברת על חב"דניקים משיחיסטיים שאומרים שהרבי לא מת, ובכן, אהם אהם, 🙂 מה אומר חוץ מזה שאני לא מסכים אתם ועוד הרבה חב"דניקים לא מסכימים אתם וזה אולי באמת מתחיל להיות בעיה. אנחנו לא מתפללים לצדיק, אולי בזכותו או משהו מתפללים לה'…
הפסוק המדוייק: (ג) " לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ." לפני פרשנים כוונת הפסוק ברורה בהתחשב בפסוק הקודם – (ב) "אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָיַ." אכן, הרמב"ם מפרש:"
המצווה השניה
האזהרה שהוזהרנו מלעשות פסילים אשר יעבדו. ואין הבדל בין שיעשם בידו או יבקש [לאחר] לעשותם לו.
והוא אמרו יתעלה: "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" (שם שם, ד). והעובר על לאו זה – חייב מלקות, כלומר: על עשית עבודה זרה או בקשה [לאחר] לעשות לו, אף על פי שלא עבדה."
כך שאם זה לא לעבודה זרה (בקיצור – ע"ז), מה הבעיה?
אני לא מרגיש קטנוני ואם חשת בכך אז זו לא הייתה הכוונה. "ואהבת לרעך כמוך" זה אכן דבר גדול, ונאמר "דרך ארץ קדמה לתורה" אבל זה לא פוטר אותנו מהאיסור לעבוד ע"ז…
נאלץ לחלוק על מה שכתבת "נולדנו להיות שונים כדי לגוון את הבריאה, וזה נהדר!". גם אם לא ממש התכוונת לכך. לדעתי זו תכלית לא כ"כ מוצלחת וריקה משהו…קשה לחיות במחשבה כזו — נולדתי בשביל מה? לגוון את הבריאה…
תודה גם לך על הסבלנות ועל הזמן ועל ה"הקשבה" (או יותר מדויק הקריאה בעיון וההתייחסות לכל עניין).
שבוע טוב ושנה טובה!
(נ.ב. סליחה על האריכות, אני לצערי מרגיש שאני רוב התגובה בעמדת המסביר ועמדה כזו דורשת יותר מילים 🙂
כל טוב!)
שלום אוולין! לצערי לא ניתן לערוך (עד כמה שידוע לי) אז את מוזמנת לדמיין שלום אוולין! ליד ה "שנה נפלאה!" בתגובה האחרונה שלי. סליחה על המעידה הזו 🙂
אני יוצא בתגובה הזו קצת חופר אבל בגילי מותר לחפור 😉
כל טוב
ל-JAY – הצצתי בחומר על RA. הוא טוען שם שהוא כן קשור למצריים העתיקה ולמה שהוא סימל בה, כלומר הוא בעצם "אל-השמש" רע. ממה שהספקתי לקרוא זה מאד מעניין, מזכיר מאד את החומר של המדיום ג'יין רוברטס, שתקשרה את רוחו של סת' – גם זה שמו של אל מצרי עתיק, אבל הם באמת לא היו קשורים. הדיבורים של רע על המועצה מזכירים גם את החומר של פיליס שלמר, הטראנס-מדיום היהודיה, שתקשרה את רוחו של החוצן תום ממועצת התשעה. ויש עוד, כמו ברברה הנד-קלואו וברברה מרסיניאק. מרתק.
ל"חוצן" – גם אני חוצנית!! 🙂 תודה, ודווקא כן הבנתי – יש הרבה שכבות ממש כמו בהילה האנושית שאמורה להכיל לפחות 7 שכבות, כל אחת מתקשרת עם הבורא בצורה יחודית לה, חלק עם מילים, חלק בלי, וחלק בצורה בלתי-ניתנת להגדרה, אך קיימת, באמצעות מה שאנו משתמשים בפסיכולוגיה במושג "תת-הכרה" או אפילו "חוסר-הכרה". גם בזמן השינה הנפש משתחררת חלקית מן הגוף ועולה לספירות עליונות או אף יורדת – את הרוב אנחנו לא זוכרים. אבל העיקר הוא שאנחנו יודעים שיש כוח כלשהו שברא אותנו, שמקיים אותנו באנרגיה שלו, וששומר על נשמתנו או עצמיותנו בכל גוף שהוא, גם ערטילאי לגמרי…בחיים האלה ומעבר להם…
שנה טובה!
ליאיר ישראל חרעוץ – אלוהים האמיתי אינו ניתן להגדרה ע"י האדם לא כטוב ולא כרע, ממש כמו שתא בודד בגופך אינו מסוגל להגדיר את מלוא הווייתך. כל טוב וכל רע הוא נסיבתי ומשתנה. מה שנחשב טוב לאחד יכול להיחשב רע לאחר. מה שהיום נחשב לשיא היופי, כמו שושנה בשיא פריחתה, מחר הוא ייחשב לזבל מסריח שצריך לזרוק מהר ולנקות ממנו את הצנצנת. נכון שהבריאה בימינו איננה נראית כל-כך מוצלחת, מזוויות מסויימות, אבל זוהי עונת-מעבר, שממנה לומדים. ממש כמו עונת-המבחנים בבית-הספר. מי שסובל ובכל-זאת ממשיך להתאמץ ייצא בסוף עם ציון טוב. זה שיש לך בעיה עם האנשים מראה, אולי, שאתה רוחני יותר מן הממוצע, ואולי זאת ההזדמנות שלך לשפר את עצמך ואפילו את העולם. בסופו של דבר, מכל רע יוצא טוב, ואלוהים בסך-הכל הכללי הוא באמת טוב, לפי כל הגיון. אחרת העולם היה מזמן חוזר לתוהו ובוהו. אז התאושש והתחל את השנה החדשה ברגל ימין. זנה נפלאה לך, על-אף-הכל ואף-על-פי-כן!!!!
אונס ורצח הוא לא חלק מהתרבות הלא חוצנית שלי.
חוץ מזה (משתי התגובות האחרונות שלי שעוד לא קראת כמדומני,) אתה בעצם שואל איך הייתה שואה. בשואה היה סבל גדול משלך תהיה בטוח. אז לפי השאלה שלך איך עדיין יש מאמינים?
שתי אפשרויות: או שכולנו חסרי מוח ולכן אנחנו ממשיכים עם המכונה "אפקט העדר", או שאנחנו יודעים משהו(\דברים) שאתה לא יודע.
עקב הכמות הגדולה של האנשים שהינם דתיים, מסתבר מבחינה לוגית שזאת התשובה השנייה.
תהיה בטוח שהדתיים חרשו וטחנו טחון וחזור עד דק ועד מים את השאלה הזו. חבל שאין קשר הגותי אמיץ עם החילוניים. אתם כ"כ לא מבינים אותנו..
זה די מעציב לבוא כאן ולראות את הפרשנות הטועה ומטעה שלכם לגביי לתורה של כולנו תבינו התורה הקדושה היא אינה ספר היסטוריה שבא לספר לנו סיפורים על איפה אברהם אבינו היה או מה משה רבנו עשה בבית פרעה כל פרק פרק יש לו עמוק שאין דעתנו מסוגלת להכיל בכלל את הסודות שטמונים בו ואיך הכל מתקשר גם לימינו היום וכבר קיבלנו מרבותינו שתורה משמיים היא אז על כן כואב ליבי לראות דיבורים כאלה מבני עמי ואחיי על תורתנו הקדושה
ליאיר ישראל חרעוץ – אני מרגישה את הכאב הנורא שלך, ומסכימה אתו לפחות חלקית. נאמר שאלוהים נתן לנו את מתנת הבחירה החופשית. למרבה הצער יש רבים שמנצלים אותה לרעה. ממש כמו ילד, שאביו האוהב נותן לו כסף ושולח אותו לעיר לבלות, בהיותו בטוח שהילד המחונך יתנהג יפה, אך הילד עושה בלגן, מתפרע, משתולל, הורס, ומי יודע מה עוד… כל הדברים הבלתי-מוסריים שהאדם עושה נועדו כדי "להרחיב את אופקיו". המרד הזה, הרצון לראות "מה יקרה אם אעשה ההפך", כל זה נועד כדי להביאו למצב של התנסות בכל מה שיש, כדי שיוכל לחזור בסופו של דבר בתשובה בלי חרטות ובלי הרגשה ש"הפסיד משהו". כמו שנאמר, "במקום שבעל תשובה עומד, צדיק גמור אינו עומד". צדיק שהתחתן בבתוליו עלול יום אחד לחשוב – למה אשתי לא יפה כמו השכנה? מה היה קורה אם היו עושים לי שידוך אחר? אולי הייתי יותר מאושר?… אבל זה שכבר ניסה את כל מה שציינת שם, ובסוף החליט לבחור אחת ויחידה מתוך אהבה שלמה ולדבוק בה עד הסוף – זהו אדם שיידע להפיק מחייו את המירב. דוגמה לכך היא הרב אורי זוהר. כמובן, זוהי רק דוגמה קלושה. אך מה שאני רוצה לומר הוא, שכל הסבל הוא זמני, מעבר ממצב של תמימות חסרת-נסיון למצב של חוכמה אישית – אדם שסבל אישית מבין יותר מאחד שלא סבל מעולם אלא רק קרא על סבל של אחרים. אני מאחלת לך מזווית אישית שתרגיש יותר טוב, ושתזכה ליהנות מחייך, אני בטוחה שאלוהים שומע את שעוותך וגם מצדיק אותך במידה כלשהי. אתה מזכיר לי את איוב, שגם הוא זעק "תם אני!!" והתלונן על העוול שנגרם לו, ולא האמינו לו, כי היו בטוחים שהוא סבל רק כי הוא חטא. אם תקרא את מאמרי על הנשמה תראה, שאדם בוחר בסבל כדי להתפתח, כדי להתעשת, כדי להגיע למצב של היטהרות שבו לא יוכל לגרום סבל לזולת, כמו הזהב העובר באש כדי להתנקות מסיגיו, וכך לאט-לאט העולם ילך וישתפר ויחלים ממחלותיו. אני מקווה שהאנשים ששומעים אותך יקדישו גם הם מחשבה לנושא ויחשבו פעמיים לפני שהם פוגעים בזולת גם בלי כוונה. הלוואי שהשנה הבאה תהיה יותר חיובית, בלי מלחמות ובלי סבל מיותר… שנה טובה!
לחוצן – תודה על ההמלצה, לא הכרתי, אחפש בהזדמנות… יש המון חומר על הנושאים האלה וקשה לעמוד בלחץ הזמן… אבל זה נשמע מעניין!שנה טובה לך אי-שם בחלל החיצון…. :-)))
ק"ה – לא כתבתי ש"נבראנו כדי לגוון את הבריאה" – זו אינה המטרה ה"רשמית" – זוהי תוצאה של חדוות היצירה של בורא העולם!!:-) כמו שיש שושנים, יסמינים, סחלבים, קקטוסים, רקפות, כלניות, חבצלות – ועוד ועוד ועוד – שמשביחות את הבריאה ומפארות אותה, ככה יש אמונות שונות, מצוות שונות, דרכים שונות של התפתחות, נושאים שונים של לימודים – אחד אוהב מתמטיקה, השני אוהב ספרות – הכל כשר כל עוד אנו שומרים על מצוות "ואהבת לרעך כמוך".
אלוהים ברא את האנשים לא עם תלבושת מסויימת, ולא עם דיאטה מסויימת. אני מסכימה אתך לחלוטין, שכל מה שאתם עושים בד' אמותיכם צריך להיות לפי המצוות שלכם – גם האוכל וגם בלבוש וגם עם או בלי פלטה חשמלית וכו' – כי זוהי הבחירה שלכם וההסכמה שלכם. אבל בדיוק במידה זו אני מאמינה שאנשים שמחליטים להרשות ברחוב תלבושת של גופיה ומכנסיים קצרים – לפי החוק שקבע הרוב המתגורר שם – זכותו של כל מי שרוצה בכך ללכת כך. יש מקומות באפריקה שם הנשים הולכות חשופות חזה. האם הן חוטאות לאלוהים? זוהי המנטאליות של השבטים שלהן, איש לא מתרגש ממה שהוא רואה שם כי הם רגילים לכך – זה טבעי להם – וכאמור – הגיוון הוא חלק םן הבריאה.
לגבי השחיטה – אריה הורג כהרף-עין בכך שהוא נועץ את שיניו בעורק הראשי בצוואר קורבנו – הקורבן לא מספיק לסבול. תחפש על שחיטה כשירה של שור, ותראה שהוא זועק במשך כרבע שעה כשדמו ניגר לאטו מן הפצע בצווארו. זה נורא. אני אישית טבעונית כמעט מלידה, פשוט כי אני אוהבת אוכל חי ולא סבלתי בשר אף כילדה, בלי קשר לטבח שעושים בבעלי-החיים, אך אין לי בעיה להבין שאסקימוסי שירצה להיות טבעוני בסביבתו הטבעית, שבה יש רק בשר לאכילה, פשוט ימות מרעב. לכן ברור לי שיש פנים לכאן ולכאן, ולא אנסה לשכנע אותו לוותר על מזונו.
גבי הפסל והתמונה – הפרשנות היא פשרנות, אבל הפסוק המקורי זועק לשמיים בציוויו המפורש. האם משה היה מסכים שיעשו פסלים שלו ויחזיקו אותם בבית בתור קמיעות? אני די בטוחה שממש לא!!!! אבל לי אישית זה לא מפריע, כמובן. אני רק רוצה להראות לך, שאתם לא אותם העברים הקדמונים הנוודים שהסתובבו חשופי כתפיים, ולא הדליקו שום אש בשבת. גם לא פלטה. יש לכם מערכת משוכללת של רבנים מתוחכמים – לא אומר ערמומיים – שמפרשים כל דבר לפי מה שבא להם כדי לזכות בטובות ההנאה שהמציאו הגויים במשך השנים שבהם היינו בגלות – ומי שמצליח לכופף את המצוות העתיקות ביתר כישרון – הוא נחשב אצלכם ל"גאון". שוב, לי אישית אין בעיה עם זה. אני מקבלת את קרוביי החרדים באהבה רבה, ממש כמו שהם מקבלים אותי. איש לא מטיף מוסר ואיש לא חושב שהוא יותר טוב מזולתו. כולנו חיים בשלום, ומשלימים ה את זה במגוון חוויותינו הנוצר מתוך סגנונות חיים שונים. אני רואה בזה רק יופי, והלוואי שכולנו נהיה סובלניים ונשפר בכך את פני העולם.
למרות השוני שבין אורחות חיינו, ק"ה, ברור לגמרי שאתה אדם חכם ואינטליגנטי, וכל מה שאתה כותב כאן מייצג אתכם בכבוד, אל תדאג לגבי טעות או תיקון, אתה לגמרי מובן. אני בטוחה שאתה איש טוב ונאור, ואני מאחלת לך ולכל משפחתך גמר חתימה טובה והרבה אושר בדרך אשר בחרתם!! מכל הלב!
שלום אוולין! אני מאוד נהנה מתרבות הדיון שלך ומהנחת והרוגע בכתיבה שלך. מאחל לכל המדיינים להיות שלווים לפחות כמוך ^_^
נראה לי שאני מתחבר למה שכתבת בהתחלה. אכן ה' לא ברא סוג עץ אחד אלא הרבה.
לגבי ה"בחירה בקיום מצוות" ראיתי שאני לא מצליח להסביר את עצמי טוב. אפתח ממה שאמא שלי הייתה כותבת במילים שלי.
קודם כל את צודקת. אכן ישנה בחירה אם להיות המכונה "דתי" או להיות "חילוני". אבל! (וזה אבל גדול)
כדי ניתן יהיה לבחור בצבע השחור על פני הלבן, צריך שהבוחר יכיר את הצבע הלבן. רק בהכרה מלאה של שני הצדדים ניתן לבחור באחד מהם. בהשלכה אל סוגייתנו – הבנה מעמיקה של שני הצדדים – החילוני והדתי. רק אז הוא יוכל לבחור.
בהחלט ניתן לכבד החלטה של אדם לחיות כאדם שלא מקיים מצוות (למרות שאנו חושבים שזו טעות) אם ורק אם הוא היה חוקר שואל ובודק את שני הצדדים לעומק ומכריע לפי מה שהבין. לעומתו, אדם שגדל בבית שאינו שומר תורה ומצוות ולא שואל ובודק את הצד השני כדי לבחור לחיות כ"חילוני" וממשיך עם הזרם זה לא בחירה. הוא לא בחר להיות חילוני. זה לא רציני והוא אולי בוחר בדבר שגוי רק כי זה יותר נוח. זה סיפור אחר.
(לי אישית היו שאלות ובגלל שקיבלתי את התשובות אני עדיין דתי. אני חושב שרוב המכריע של החילונים לא חקרו לעומק ולכן גם לא בחרו להיות חילונים.)
רצון להחליט במשהו או החלטה לגבי משהו זוהי תוצאה של בחירה. הם בעצם בוחרים במשהו ללא ידיעה וחקירה האם זה אכן נכון או לא אלא לפי מה שהם יודעים ולא ביררו מעבר לכך.
זה כמו בת יענה שטומנת את ראשה בחול. אם כן, תגידי, לשיטתך, עליך לבדוק את כל הדתות! אולי יש דת שיותר נכונה משלך? תשובתי היא שהביסוסים שיש ליהדות חזקים יותר מכל דת אחרת. אף דת לא מתיימרת לדבר על מעמד של התגלות ליותר מאדם אחד לא לדבר על עם (המספרים המדויקים פחות חשובים מעבר לזה שזה היה בהרבה הרבה הרבה יותר מעבר לאדם יחיד בממדים שהמצרים חששו מאתנו), על נבואות שהתקיימו וכו'.
גויים זה סיפור אחר. אנחנו מחויבים בתרי"ג מצוות והם בשבע מצוות בני נוח.
לא הצלחתי למצוא באינטרנט (בעברית) סרט של שחיטת שור אך ממה שקראתי זה עלול לקחת קצת יותר זמן. חיות אחרות זה כלום זמן כאמור ומבחינת הסבל הוא ממש קטן. אכן הרב קוק בחזון הצמחונות אומר שכשנגיע לרמה מוסרית גבוהה לא נרצה לאכול בשר ויש מצב (לא קראתי הכל) שנהיה גם טבעונים. אנחנו לא במצב הזה כרגע. (לא היה לאדם הראשון היה אסור לאכול חיות)
לגבי ה"פשט שזועק לשמים" – לדעתי הפשט שאת מבינה הוא שגוי. שימי לב למכלול הפסוקים. אצטט מתגובתי הקודמת.
(ג) " לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ." לפי פרשנים כוונת הפסוק ברורה בהתחשב בפסוק הקודם – (ב) "אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָיַ."
את בוודאי מסכימה שהתורה נכתבה עם קשר לוגי מסוים בבין פסוק לפסוק, נכון? אם כן, להבנתך, מה הקשר בין פסוק ג' לבין פסוק ב'?
אני מבין זאת כך – פסוק ב' הוא הראשון, הוא אומר שאסור לעבוד אלוהים אחרים. לכאורה הוא חסר – איך לעבוד? מה בדיוק? מאיזה סוג? וכדומה. הפסוק הבא עונה – לא בצורת פסל, לא בצורת תמונה מכל צורה בא אתם פוגשים בכל מקום באשר הוא -"אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ". האומנם ההבנה שלי איננה "פשט הזועק לשמים"?
לגבי הקמיעות –
"באופן עקרוני מותר לשים קמעות איפה שרוצים, בארנק או בבית, ואין זה משנה כמה קמעות. אם יש בקמע שם משמותיו של הקב"ה, פסוקים או דברי קדושה, יש להיזהר לא להכניסו לשירותים, אלא אם כן הוא נמצא מתחת לשני כיסויים (למשל בתוך הארנק כשהארנק בתוך הכיס).
אולם כדאי להבהיר, שדעתה של היהדות אינה נוחה כל כך מעניין הקמעות בכלל. התורה מצווה "תמים תהיה עם ה´ אלוקיך", ואילו ההסתמכות על קמעות מבטאת הרגשה כאילו האדם יכול להשפיע על מצבו ומזלו ולשנות אותם ע"י אמצעים מיסטיים חיצוניים. יהודי חייב לדעת שאושרו והצלחתו, כמו כל מה שקורה לו, תלויים אך ורק ברצונו של הקב"ה, שלא ניתן לשנות אותו או להשפיע עליו באמצעות קמעות. אם יהודי רוצה שה´ יאיר לו פנים, מה שעליו לעשות זה להתחזק באמונה, בתפילה ובקיום מצוות, ולבטוח בה´ שכל מה שהוא עושה לו הרי זה לטובה." מצוטט מהלינק הזה –
http://www.kipa.co.il/ask/show/78127-%D7%A7%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA
לגבי הרב עובדיה הוא נחשב לגאון עקב זה שזכר מאות אם לא אלפי אם לא עשרות אלפי ספרים שהיו "פתוחים לפניו" כשענה לשאלות הלכתיות (אם רק תעייני בתשובה אחת שלו תביני…2-3 עמודים עמוסים בטירוף במקורות ובסוף הוא עושה מהכל סדר ופוסק הלכה. זו גאונות). לא עקב יכולת לכופף הלכה. לא עושים הסמכה לרבנות כדי לקבל חותמת של הרבנות הראשית שהאדם הזה יודע/יכול לכופף הלכה. זה הרבה יותר מורכב מזה. (דר"א, הבחינה היא על חומר ממש גדול של ידע ותו לא.)
אנחנו קיבלתנו תורה שבע"פ בדיוק בגלל הסיבה הזו. היו הרבה דיונים בזמנו האם חשמל מותר או אסור בשבת בגלל הסיבה שלא היה שייך לדבר על חשמל לפני 2000 שנה. לכן ישנה גמישות מסוימת ביהדות בזכות התורה שבע"פ (וגדולה יותר אם יש גם סנהדרין).
אני בהחלט מאחל לכולנו שלום ונחת וסובלנות. אין ספק שכולנו היינו שמחים אם ההרג והסבל של כולם היה מפסיק.
לגבי התיקון, זה לא רק בקטע של ייצוג אלא בקטע שאני לא מרגיש בנוח עם זה שאת כותבת לי שלום ואני מחזיר לך ב"ריק". זה התעלמות מהחביבות שלך..(כמו שברחוב שאדם אומר למישהו שלום והאחר מהנהן או גם את זה הוא לא עושה…)
אכן, יש הרבה אושר בדרך בה בחרנו ומטבע הדברים יש גם קשיים כי זה ציווים אלוקיים שלא תמיד נועדו לאפשר לנו מה שאנו רוצים ומכיון שכך -לכאורה- מונעים ממנו שמחה.
(לגבי אכילת בשר יש מחלוקת בין הפרשנים האם הותר לאדם הראשון לאכול בשר. אם תרצי לעיין ולהרחיב בנושא – http://www.beerot.co.il/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5/%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90/%D7%99%D7%97%D7%93%D7%99%D7%95%D7%91%D7%95/tabid/280/articleType/ArticleView/articleId/553/–.aspx
)
אני מאוד נהנה להתכתב אתך, זה מטבע הדברים מחדד אצלי דברים בצורה יותר ברורה.
מאחל לך כל טוב!
ק"ה
ק"ה היקר! אני בטוחה שאתה אדם מקסים מן הסוג של דודיי היקרים ז"ל שהיו דתיים של כיפה סרוגה והיו אנשים חכמים. אהבתי לשבת בביתם כילדה, ולספוג את מעלותיה של הדתיות – משפחתיות חמה, קשר למסורת של אלפי שנים, תהיות מוסריות. עם זאת זה די הצחיק אותי שכל פעם הנשים היו מתווכחות אם מותר לנער את המפה מן הפירורים בשבת או לא… אחרי שחשבתי גם על זה הבנתי, שזוהי דרכם של אנשים אלה להעסיק את מחשבותיהם, וגם אדם פשוט לא גאון יכול להשתתף בענייני הדת בכך שהוא שואל את עצמו מה מותר ומה אסור לעשות, מבחינת התרבות שבה הוא חי. הדודים היו רזים והדודות שמנות. כילידות אירופה – אחרי חורפים של מינוס 30 מעלות, היתה להן בעיה קשה בחום הכבד עם השמלות המסורבלות, ומכנסיים סופגי זיעה היו יכולים להיות הרבה יותר נוחים, אבל מה? אסור… מה זה קשור לאלוהים? זהו בדיוק המשל של הבעש"ט שלא הבנת: האמונה האמיתית נובעת מן הלב החוצה, בלי קשר לעטיפה – לבגד, לניעור המפה, לחשמל, למעלית, לפלטה… האמונה האמיתית היא הרצון לשבח את אלוהים על בריאתו – בשיר, בריקוד ובמתן שרות לאחרים, כמו אותו הרועה הפשוט שכלל לא ידע מה זה שמירת שבת וכלל לא התעניין בלבוש ובמצוות. יש לכם המוני עטיפות, אבל הנפש הנצחית היא עירומה, בלי בגדים כאלה או כאלה, בלי שבת, מעבר לזמן, מעבר לספרים. אני לא צריכה המלצה של פרשן כדי להיות טבעונית. זה פשוט נראה לי נורא לאכול גוויה מבושלת של יצור אחר, גם הוא ברוא כמוני. כל הפרשנות שלכם היא כדי להתפשר עם מה שנוח, כל הקמיעות הם עבודה זרה, במיוחד כשהם נושאים דיוקן של בן-תמותה. זה שרבי עובדיה היה זוכר ספרים? אני מכירה כומר גרמני שזוכר בע"פ את כל הספרות הגרמנית, בין היתר, יכול לצטט לך ספרים שלמים. אז מה? אני אישית מכירה מאות יצירות מוזיקאליות בע"פ, אז מה? קצת ענווה לא תזיק לכם. ק"ה. כמו שאמרה רחל פרנקל – אלוהים לא עובד אצלכם. הוא ברא את כל הדתות, ומעניין שכל נוצרי יהיה בטוח שדתו שלו היא הכי עמוקה, וכל בודהיסט כנ"ל. שלא לדבר על כל מוסלמי. אז במה זכיתם? כל אחד צריך להיות מרוצה עם הגורל שקיבל, יש גלגול נשמות וכל אחד מקבל את מה שבחר לפני שבא לעולם לפי מה שמגיע לו, וגם את היסורים האדם בוחר מראש. אין דבר כזה להכיר את שני הצדדים. כל החיים הם התנסות בכל מיני חוויות, ואלוהים דואג לכך שתהיינה חוויות בלי סוף, אחרת כבר היינו נתקעים והכל היה נגמר. זה נהדר שאתה שלם עם עצמך, אבל תאמין לי שגם אני שלמה עם עצמי, ועוד רבים אחרים לא יהודים ברחבי העולם שלמים עם עצמם. מה רע בזה? עדיף שכולנו נהיה מרוצים – רק כך יהיה שלום. אני מקבלת אותך בדיוק איך שאתה, אין לי בעיה עם זה. למה שאני אפריע לך עם אורח-חיי? תשלים שהשוני הוא דבר מבורך, ותראה שיפתחו לך הרבה אוקפים חדשים גם במסגרת המסורת שלך! לי אין שום קונפליקט עם בני משפחתי הרבים שהם כאמור חרדים, כיפה סרוגה, מתיישבים, וגם חוזרים בשאלה. כולנו אחים!!! אין לי בעיה עם זה שאתה עונה לי בדרכך, יש ברכת שלום במילים ויש ברכת שלום שקטה שבלב, ואם זה מה שאתה נותן לי – ריק – זה עוד יותר טוב. ה"ריק" מלא רוח-הקודש יותר מכל דבר אחר. כל הבריאה היא רק מכשול, כמו שנאמר בדת ההינדו – אשלייה – חלום יפה וזהו. האמת נמצאת בריקנות – בנירוואנה. שבוע טוב לך!
שלום אוולין היקרה. תודה רבה על הביטחון שלך (בי), הערכה חוזרת אליך. לרוב האנשים אין סבלנות כמו שיש לך, גם להגיב ושוב להגיב וגם לכתוב מחמאות כל פעם מחדש, זה לגמרי מעיד על איזה סוג אדם את 🙂 ותודה בכללי, מחדד לי דברים 🙂
ממה שהבנתי ממך, את בעצם שואלת שאלה מוכרת וידועה – האומנם יתכן שהאלוהים מצווה אותנו על הדברים כ"כ קטנים כאלה? (לדוגמה סדר לבישת הבגדים – קודם ימין ואז שמאל ובשרוכי הנעלים הפוך). במבט ראשון זה לגמרי נראה לא הגיוני, אין ספק. ממה שהבנתי, את הבנת שהתשובה לשאלה הזאת היא – לא, וממנה הסקת שאם אכן התשובה היא לא, אז זה סתם העברת זמן ותעסוקה כחלק מתרבות.
זאת הנקודה! התשובה היא כן! ה' נתן לנו את התורה דרכה הוא מנחה אותנו איך לחיות בעולם הזה את החיים שלנו בצורה הכי נכונה ב"קריטריונים של אלוהים". גם בפרטים היותר קטנים.
מי אמר שהתשובה היא כן? מעבר לזה זה נראה לא הגיוני, מה לה' ולסדר קשירת השרוכים בנעליים?
במעמד הר סיני קיבלנו את התורה, וממנה אנחנו רואים בצורה ברורה שלה' אכפת מה אנחנו עושים בעולם הזה ואיך והוא מצווה אותנו במצוות ולהנחות אותנו דרכן איך להתקרב אליו ונתן לנו כללים כדי להבין את רצונו מאיתנו בצורה נכונה. (הרי דברים כתובים ניתן להבינם בצורות שונות ולכן הוא נתן לנו כללים ובקיצור תורה שבע"פ). לפי זה אכן ה' מעוניין גם בפרטים הקטנים שנעשה בצורה היותר נכונה.
באמת זה נראה אולי לא הגיוני, אולי צריך ללמוד כדי לנסות להבין מה שאפשר מטעמי המצוות רק צריך לזכור שמדובר בציווי אלוהי שגם אם איננו מבינים הוא הדבר הנכון ביותר.
במחקרים שנעשו גילו מבחינה מדעית דברים שלא ידעו לפני אלפי שנים שהיהדות אמרה לעשות ולא הבינו את אותם הדברים כמו היום. לדוגמה, הייתה פעם מחלה כלשהי שהתפרצה אצל גויים ואצלנו לא כי אנחנו נוטלים ידיים אחרי השירותים (ובגלל שזה לא נחמד שאני לא מבין מקור\ביסוס אנסה בכיוון אחר – )
"כתב בספר החינוך (מצוה קנט), שאין ספק לכל מי שיש לו מח בקדקדו שה' יתברך שהוא אב החכמה, ואב כל בטובות, לא יצוה דבר אל בריותיו אלא רק לתועלתם ולטובתם ולהרחיק כל נזק מעליהם, ועל כן באשר נשיג בחכמתנו מן המצוות לדעת את התועלת המגיעה לנו בהן, נשמח בו, וכאשר אין אנו משיגים מהן בחכמתנו התועלת שלנו בהן, יש לנו לחשוב על כל פנים, כי ביתרון החכמה אשר לה' יתברך על כל בריה, ידע התועלת אשר לנו באותה מצוה, ועל כן ציונו עליה. ע"כ.
ואף שאנו רואים באיסור אכילת מאכלות אסורות, גזרת מלך, ואלוקים יבין דרכה והוא ידע את טעמי האסור והמותר, מכל מקום יש לציין כי לאחר מחקרים שנערכו, גילו למשל שבשר החזיר, מכיל לפחות ארבעה מרכיבים העלולים להגביר את מחלת הסרטן ב"מ. ועוד גילו כי הארנבת והשפן, גורמים למחלה קשה הנקראת טולרמיה. ואף בנגיעה בהם סתם, יכולים להדבק במחלה זו. והכלבים והחתולים מלאים חיידקים הגורמים למחלת דלנדריס. והדגים הטמאים, גילו החוקרים שנמצא בהם רעל הגורם למחלות במערכת העיכול. והשרצים והעכבר גורמים למחלת המגיפה השחורה. והתוכי מדביק באדם מחלה שיש בה סימנים של דלקת ראות וטיפוס גם יחד. והבשר והחלב המעורבים יחד, מפריעים לעיכול…(על פי מחקר בשנת תש"מ. 1980)"
– – –
ממה שאני מכיר את היהדות, היא לחלוטין לא כמו שאת מציירת אותה, אנחנו לא במלחמה נגד ה'. אנחנו לא אומרים ש – הוא ציווה אותנו כך (XYZ), אנחנו נעשה בדיוק מה שהוא אמר בצורה הכי מינימלית, וננסה גם לעשות מעקפים כי זה יותר נוח לנו. ממש ממש לא. קודם כל יש הרבה חומרות שאנשים עושים, יש הרבה הידורים (מעבר למינימום) שאנשים עושים. לדוגמה אתרוג שהוא מארבעת המינים בסוכות, יש לו מספר רמות – כשר, מהדרין ומהדרין מן המהדרין. הרבה משלמים יותר כסף (שמעתי שיש אלה שנמכרים ב-500 ש"ח!!!) כדי לקנות מהדרין מן המהדרין. זה פשוט ממש לא נכון. אנחנו מאמינים שה' "נמצא בפרטים הקטנים" – הוא מחייב אותנו ומנחה אותנו בכל תחום ולכן יש מקום לדון גם על הפירורים על המפה שהזכרת.
לגבי הסיפור, אני כלל לא בטוח כמה ניתן ללמוד ממנו ולהוכיח ממנו דברים. החסידות מאוד חיזקה את ממד הרגשי שהיה חסר עד תקופתה מסתבר, יותר מדי רק מוח וגמרא, צריך גם שמחה וזרימה וחיבור עם החיים. אך אם בפרשנות הסיפור עסקינן, בהנחה שהוא לא מומצא, ניתן להבינו באמת בכל מיני צורות. אולי היה שם מוסר לאותו אדם שהבין שחסר לו בעבודת ה' שלו "לב"? מי אמר שהסיפור הזה בה להגיד לכל האנשים שזוהי הדרך בה עובדים את השם?
התורה (בניגוד לסיפור הזה) פסולה אם יש בה שינוי של אות אחת, בגלל זה היא מעבירה את רצון ה' בצורה יותר מדויקת מהסיפור שאינך יודעת כמה שינויים הוא עבר, מעבר לזה שהוא לא הגיע ישירות מה'.
ביהדות ישנם מספר דרכים לעבוד את ה'. יש חסידות, יש ברסלב ויש חב"ד, יש ליטאים וכולי אבל יש דרכים בהם לא נכון לעבוד אותו. כל עוד זה בתוך תחומי ההלכה, יש מקום לשים דגש יותר על שמחה (ברסלב מסתבר) או על שליחות בעולם ודגש גדול על לימוד חסידות (חב"ד) וכדומה. אבל יש דרכים שהם מחוץ לדרכים בהן נכון לעבוד את ה' לדוגמה הרפורמים והקונסרבטיבים.
מה שאמרה רחל פרנקל היקרה – ש"ה' לא עובד אצלנו", הכוונה היא שאנחנו לא מבינים את דרך הפעולה שלו בעולם אע"פ שאנו מאמינים שהיא הטובה ביותר. ה' לא אמור לעשות בעולם מה שנראה לנו כטוב. (דרך אגב כמובן שתהיה סתירה כלשהי בין מה שיהיה טוב לאדם אחד לעומת מה שיהיה טוב לאדם שני)
אבל! זה לא אומר שהוא לא הנחה אותנו איך להתנהל בעולם ולימד אותנו ולא לימד אף אחד אחר. רק אותנו.
ה' לחלוטין לא 'ברא' את הנצרות ולא את האסלאם אלא אפשר את היווצרותם.
לגבי קמעות, על סמך מה את אומרת שקמעות הם ע"ז? להבנתי קמעות הם לא ע"ז אלא אם מתייחסים אליהם כאל ע"ז. רוב הקמעות שנכתבים היום הם כנראה הבלים של כל מיני שרלטנים ומתחזים למיניהם אע"פ שכנראה יש קמעות אמתיות (כאלה שכתב הרב כדורי זצ"ל). קמעות שכתבו רבנים בברור חושבים שאין זו ע"ז. למה? כי זה כנראה לא נכנס תחת הגדר המוגדר בהלכה של ע"ז.
דר"א, לא ידוע לי שאנו מעודדים שימוש בקמעות ולהפך כי זה מסיר את האחריות מעל האדם. לא הבנתי בגלל מה התנסחת "כל הקמעות הם ע"ז"? אפשרת לחשוב שיש אחוזים גדולים שיש להם קמעות…אני נפגשתי רק עם אדם אחד כמדומני שהיה לו משהו מעין קמע. (כאמור זה לא ע"ז)
להבנתי זכינו בפשטות בזה שנבחרנו ואנחנו צאצאים של האבות.
נבחנו ישירות ע"י ה', לא ע"י ממציאי דתות למיניהן אשר אין להם סימוכים אמתיים מעבר לסתירות פנימיות שקמות אצלן.
זהירות, הפצצה! 🙂
כמה דתות את מכירה שיש בהן נבואות?
כמה דתות את מכירה שיש בהן נבואות באותה כמות שיש לנו?
כמה דתות את מכירה שהנבואות שלהן התגשמו אשר חזו דברים ממרחק של מאות (ואלפי?) שנים?
כמה דתות אומרות שהדת שלהם התחילה ממעמד פומבי כשלנו?
כמה דתות יכולות להעיד שה"תורה" המרכזית שלהן לא השתנתה עקב רצון של איזה אדם בעל משרה דתית גבוהה כלשהי בכך שהדת שלו תתן לו XYZ? ותאפשר לו XYZ? אנחנו התפזרנו בעולם, ואם זאת, הספר תורה נשאר אותו ספר תורה(כאמור אחרת הוא פסול). היו התכתבויות בין ארצות מאות שנים לגבי הדרך הנכונה להבין את רצון ה' ואם אומנם רצו רק להקל כמו שאת אומרת, למה כל ההשקעה?
אז כן, אני שמח שאני דתי ויהודי ואני מאמין שאנחנו האמתיים לעומת השאר.
כמדומני גם הספירה של שבעה ימים בשבוע הגיע מהיהודים (והנוצרים והמוסלמים העתיקו אז הם לקחו במקום שבת אחד את יום ראשון ואחד את שישי)
יש כומר (ועוד נוצרים) שהתגייר כי הוא ניסה להתווכח עם היהדות והוא הבין שטעה. אני לא בטוח שאת צודקת. הרבה יותר קל להמשיך מצב קיים מאשר לשנות ולהכיר באמת או לרצות ולנסות לברר דברים שבמבט ראשון נראים כקשים ומחייבים ולא נוחים אשר הם מחייבים אותך להשתנות.
הנצרות עם כל הערכים שלה מסעות צלב וכדומה והמוסלמים אין מה לדבר…פרעות וכולי.
כן, העם היהודי הוא העם המוסרי ביותר בעולם וזה בא לידי ביטוי גם במוסר המלחמה שלו. אז כן, אני גאה בעם שלי ואם זה אני בהחלט מודע לערך הגדול של ענווה (אע"פ שלדעתי הוא נכון רק (או במיוחד) בממד האישי ולא בממד הציבורי) ואם זה אני מאמין שאנחנו מיוחדים לעומת השאר (מיוחד = משהו שמוכן למטרה מסוימת).
השוני הוא אכן מבורך ויש לדתיים מה ללמוד מהחילוניים. לגמרי מסכים.
זה נהדר שאת שלמה עם עצמך, זה אומר שאת שמחה וטוב לך בדרך בה את הולכת, לא אמרתי שזה רע אבל לדעתי עדיף שהאדם יהיה מכוונן לרצונו של בורא העולם. כדי להסביר קצת יותר טוב אצטט משהו נחמד שראיתי באינטרנט:
"שאלה: ההגבלות שביהדות מרחיקות אותי- אני מעוניין ללמוד יותר יהדות אבל אני מרגיש לא נוח כי אני יודע שביהדות יש הרבה הגבלות, אי אפשר לנסוע בשבת לים, צריך להישמר ממיליון כללים ואיסורים, (חלקם גם לא מובנים לי ולא מקובלים עלי) יש כל מיני איסורים בין בני הזוג, איסורים על סוגי מאכלים וכו'
תשובה: אלוקים בורא העולם ברא אותו למענך, לטובתך, ככל שיותר תלמד על התורה את טעמי המצוות תראה עד כמה הם טובים לטובתך גם בעולם הזה, דווקא האיסורים שנראים לך מגבילים יכולים ללמד אותך כיצד לשלוט בעצמך, כל האיסורים נועדו לטובתך אין כמו בורא עולם שברא אותך שיודע מה טוב לך מה טוב לנשמתך.
אם תסתכל במוזיאון יצירות אומנות תראה שיש כללים לצייר ציור שהופכת את הציור ליפה ומיוחד, גם בחיים ההגבלות שאנחנו מקבלים על עצמינו יוצרים יצירה מיוחדת, שמירת שבת יכולה להיראות מאוד מגבילה ומצערת, אבל אם תשאל את מי שמבין את עומק הרעיון של שבת, ששומר את השבת בשלמות, שממלא את השבת שלו ברוחניות, פתאום תראה איך אדם כזה כלל לא מוכן לוותר על השבת, היא ממלאת לו את כל המצברים לכל השבוע.
אלוקים נתן לנו את השבת עם הכללים לשמירת למענינו, לטובתנו, כי הוא אוהב אותנו, לא לחינם האסלאם והנצרות חיקו (שלא בהצלחה) את יום המנוחה השבועי, ביהדות השבת היא יותר מיום מנוחה, רק תלמד תבין ותדע ואז תראה כמה זה טוב.
כשרופא אומר לך שאסור לך לאכול אוכל מסוים אתה מבין שהוא רוצה בטובתך, גם הבורא שאוהב אותך נתן לנו ספר הוראות כיצד להתנהג ומה טוב לנשמתנו ומה לא טוב ויכול להזיק, מאכלים לא כשרים מזיקים לנשמה היהודית ומפחיתים את הקשר שלנו לבורא עולם, יש כללים לעולם הרוחניות יש כללים להתחברות לבורא עולם הכללים האלו ידועים רק לבורא עולם והוא נתן לנו אותם במתנה למענינו כדי שנזכה ונוכל להתחבר אליו, להתחבר לרוחניות.
להגיד שהבריאה היא רק מכשול נשמע לי נורא קשה ועצוב. זה לא חיים. מה שמיוחד ביהדות לעומת הנצרות לדוגמה (וכנראה לפי מה שאת אומרת גם ההינדו) היא שהיא מחברת בין הקדושה לגשמיות. חיים של קדושה. מסיכום שיחה של הרב שרקי (באתר שלו) –
"כמה יכול האדם להתקרב לה' ולקדושתו? האדם לא יכול להגיע למדרגת ה' כי ברור שיש מרחק אינסופי בין האדם לבין ה' אך האדם יכול להפגש עם ה' ממרחק מסויים. חז"ל שאלו: האם קדושת האדם כקדושת ה'? וענו: לא. נאמר בסוף הפסוק, אני ה' אלהיכם, קדושתי למעלה מקדושתכם. הדבר דומה לפסוק שנאמר בפרשת בחוקותי: "והתהלכתי בתוככם". חז"ל מסבירים (סיפרא): אטייל עימכם בגן עדן ולא תזדעזעו ממני. האם גם לא יפחדו כלל מה'? לא. תהיה יראה שנאמר: "אני ה' אלהיכם". יש פה שעשוע עם כבוד. חז"ל התייחסו לטיול שהוא אכן סוג של שעשוע. אין כאן הליכה למטרה ספציפית אלא הטיול הוא הליכה לשם הטיול. כמה שיותר הליכה זה יותר טוב.
אנו רואים שיש פה רצון של ה' למפגש עם האדם הקדוש כדי שיוכלו להשתעשע ביחד. עדיין קיים מרחק מסויים כדי לשמור על עצמאותו של הנברא. אם לא יהיה מרחק אז האדם בטל מול ה' ואין לו משמעות. זו אכן, הדעה במזרח הרחוק שהדבר הנעלה ביותר שם היא הנירוונה המוחלטת שבה האדם הופך לאפס אמיתי ומתאחד עם היקום כולו."
הבעיה היא שהתרבות החילונית הרבה לפעמים סותרת את התרבות שלי בכפייה חילונית של תמונות לדוגמה, בשמחה שלא נסתור הבעיה היא שזו צורת תרבות שונה. אין ספק שאוטופיה של שלום ואחווה היא אידאלית.
את ספציפית אולי לא תפריעי ואני שמח על כך אבל אדם חילוני שחושב שיעזור לו להשיג קונים אם הוא יפרסם תמונת ענק של אשה שלא לובשת כלום בפלג הגוף העליון בהחלט כן (אמא שלי נכנסה ואיימה שהיא תפרסם…ולא יקנו אצלו…והורידו).
כוונתי לומר שצורת החיים שלך והמוסר שלך היות והיא איננה מגיעה בצורה ברורה ממשהו (אצלנו יש יותר הנחיות כמדומני) אז חילוני אחר אולי יסתור גם את התרבות שלך!
שלא תביני אותי לא נכון, אני מקבל אותך איך שאת ואם זה אני חושב שיותר טוב לך לטובתך וליהודים בכלל בגלל שהם יהודים להיות שלמים עם רצון ה' בהכל.
(אם אין לך כוח, על תטרחי לענות 🙂 – זה אומנם צדדי אך-) אם הבריאה היא רק מכשול, למה לא להתאבד? ואיזה אמת יש בריקנות?
לקח לי כמה שעות טובות לכתוב את התגובה הזו 🙂
יום טוב!
ואם ההיסטוריה שוכתבה בכוונה תחילה ע"י גורמים מסויימים? כוונתי, מהמאמר אנו מבינים כי הסיפורים הנזכרים בתנך קדמו לו הרבה לפני וכנראה נלקחו מתרבויות זרות. ואם ככה רק מציגים את זה כדי לערער על אמינות התורה? ואם אכן המקור הוא בתנך עצמו ולא בסיפורים שתורגמו ע"י אנשים שלא באמת הכירו את השפות המוזכרות? אני לא אדם דתי. למען האמת, אני מטיל ספק בתנך כולו אבל עם זאת אני גם לא נוטה להאמין לאנשי מדע וממצאים ארכיאולגים שיתכן ו"שופצו" מאינטרס כלשהו. מאמין או לא מאמין אני חושב שהאמת חייבת להיות איפשהו באמצע. אמת או לא אני חושב שלכל אדם צריך שיהיה מוסר שיכוון אותו ללא קשר לשום דת או חשש מעונש אלהים.
שלום יאיר!
ספר תורה שנכתבה בו אות אחת אחרת/טעות ועוד הקפדות אחרות הוא פסול. בצורה כזו גם כשהתפזרנו בגולה וכל מקום כתבו לעצמם ספרי תורה הם היו אותם ספרים, אחרת גנזו אותם.
בתורה כתוב שהיה מעמד של התגלות ניסית של בורא העולם לעם שלם. לא ניתן להוסיף ולשנות אות אחת בתורה. אם כן, מתי לדעתך יכל השינוי הזה להתחיל?
מאבא אחד שהעביר לבנים שלו משהו שהוא בעצמו כתב?
אתה חושב שיהיה בן שירצה להעביר לבניו וכך הלאה באדיקות דבר כ"כ מחייב שהוא שטויות?! זה משולל היגיון!
מעבר לזה, אתה מוזמן לקרוא על "הצופן התנכ"י" ולהבין שיש בתנ"ך (קודם דיברתי רק על התורה) משהו יותר גדול מכל ספר אחר שקיים.
מעבר לזה, נניח אומנם שהיה אבא כזה שהמציא הכל והעביר הלאה, איך הוא העביר את התורה שבע"פ שלא כתובה?
ונניח שתחשוב על דרך, איך הוא יכל לכתוב את כל הנבואות הכתובות בתורה? הרי מוכח שהוא רצה לשמר את יצירת הדבר הקיים ואם כן, במצב בו הנבואות לא יתקיימו, כולם יעזבו הכל!
מעבר לזה, למה שדור שני/שלישי/רביעי/חמישי/עשירי ועשרים יאמינו לדבר כזה שהיה עם שלם של עבדים שיצא ממצרים ופגש את בורא העולם סתם כי כתוב באיזה ספר שאסור לשנות שההורים שלהם יגידו להם כן כך היה בלי שבאמצע השטות הזאת תפוצץ? אתה מבין שמדובר במאורע בקנה מידה היסטורי לא נתפס כמעט!
אתה מבין שאדם נורמלי לא היה ממציא כזאת שטות?
אצטט לך שאלה ששאל מישהו האם אומנם התורה אמיתית ותשובה –
תוכן השאלה:
איך יודעים שהתורה אמיתית-שכל מה שכתוב בה הוא אמת ולא איזה "המצאה"? ואיך יודעים שהדרך שבה הועברה לנו התורה היא אמיתית?
תוכן התשובה:
שלום רב,
את צודקת שאין בידינו היום הוכחות מוצקות של 100% שהתורה היא אכן אמיתית. האם יש משהו שקרה בעבר שיש לנו הוכחות מוצקות שהדבר אכן קרה? אנחנו הרי לא היינו שם כדי לראות שהדבר אכן קרה ובכל זאת אף אחד לא יבוא ויגיד שלא היה גנרל צרפתי ששמו נפוליון או שלא היה מהפכה צרפתית או מלחמת האזרחים בארה"ב. לכולנו ברור שהדברים קרו כיון שהדברים התפרסמו בעולם, נכתבו בספרי ההיסטוריה ונלמדו בבתי הספר ובאוניברסיטאות. כך גם לגבי התורה. אולי לא כל יום אנחנו רואים ניסים גלויים שמוכיחים ב-100% שיש אלוקים שבחר בעם ישראל אבל אבותינו בימי התנ"ך ראו דברים כאלה. אבותינו במצרים ראו את עשרת המכות, קריעת ים סוף, מתן תורה על הר סיני- דברים שלא ראתה עין מעולם, דברים שמוכיחים למעלה מכל ספק שיש בורא לעולם שמנהל את העולם ובחר בעם ישראל ונתן להן את התורה שהיא מערכת חוקים אלוקית שאותה קבע לא אחר מאשר בורא העולם. אבותינו כרתו בהר סיני ברית עם הקב"ה בה אנו מקבלים את מצוותיו והולכים בדרכיו. כל מי שהיה שם האמין בדרך זו עד שכל העם ענה ואמר "נעשה ונשמע". הדברים האלה נודעו בכל העולם ונכתבו בספרים ועברו מאב לבן עד לימינו ממש בדיוק באותה הדרך שכל אירוע היסטורי שקרה בעבר הגיע לידינו. לא סתם עשרות מליונים רבים ברחבי העולם מאמינים לאמיתות התנ"ך- לא רק יהודים אלא גם נוצרים (עם תוספת של הברית החדשה). אנו נמשיך להעביר מסורת זו לבנינו כדי שצאצאינו ימשיכו בדרך התורה.
אמנם להרבה אירועים היסטוריים יש שרידים ארכיאולוגיים, אבל גם לתורה יש שרידים ארכיאולוגיים כדוגמת החפירות בעיר דוד בירושלים המתארות את היישוב היהודי שהיה שם בימי בית ראשון- כלומר בימי ספר שמואל ומלכים.
קשה להאמין שמישהו קם בבוקר וחיבר על דעת עצמו את התנ"ך והצליח למשוך אחריו כל כך הרבה טיפשים שסתם ככה יאמינו למה שכתוב שם ויקבלו עליהם את המצוות הכתובות בתורה.
בברכה, יהושע, צוות ישיבת הר-עציון.
ומשהו להוסיף – "
ה´ התגלה בהר סיני ונתן לנו את התורה.
ויש שואלים אולי עבדו עלינו והרי גם הנוצרים והמוסלמים טוענים למסורת וכן לרומאים היו מיתוסים וסיפורי עם ?
והתשובה היא שיש הבדל גדול בין מסורת ישראל לשאר המסורות א. ההתגלות לעם ישראל הייתה בפני עם שלם כ 2 מיליון איש וזו עדות הרבה יותר חזקה מאשר קבוצות קטנות שטענו הנוצרים והמוסלמים .
בנוסף כל העם קיבל נבואה . אמנם כיום אנו לא יודעים מה זו נבואה אך קיבלנו עדות מאבותינו שמשה רבנו התנבא במצרים ואמר מראש איזה מכות יקבלו המצרים מתי וכמה זמן זה ימשך בניגוד לכל נביאי האומות שלעולם לא אמרו דברים ברורים ומדויקים ולעם שלם. וכך קרע משה את הים למיליוני אנשים האכיל את המן בנס במדבר במשך 40 שנה ושוב למיליוני אנשים ולא באופן חד פעמי אלא 40 שנה וכי עם ישלם יסכים לשקר לדור הבא ולהמציא כזה דבר? אפשר לשכנע מיליונים לשקר במודע על מציאות יום יומית שנמשכה עשרות שנים? האם הם יסכימו? האם יש היגיון לנסות לשקר?
כך גם כל מוסד הנבואה לא היה חד פעמי אלא לאורך אלפי שנים היו לנו נביאים שהודיעו מראש מה יהיה האבות שמואל הנביא אליהו בהר הכרמל עובדיה דניאל חגי זכריה ומלאכי ירמיהו וישעיהו וכן שאר הנביאים הודיעו מראש שאם עם ישראל לא יתקן את דרכיו ירושלים תיחרב ע"י מלך בבל וישראל יגלו וכך אכן קרה. משה רבנו ניבא בשירת האזינו שעם ישראלי יכנס לארץ ואח"כ יגלה ואח"כ יחזור לארץ כמו שבאמת קרה. משה כבש את הארץ לאחר כ 800 שנה היה חורבן וגלינו -2000 שנה היינו בגלות וחזרנו. אף עם לא מסר נבואות כאלו גדולות לציבור שלם שהתקיימו אחת אחרי השנייה ..
המסורת והעדות הם מהדברים הבסיסים שבחיים. הרי על סמך עדות מוציאים אדם להורג. וכי מישהו לא מאמין להורים שלו שהם ילדו אותו? ואם יגידו לך שחנות מסוימת פתוחה לא תאמין? הרי עדות זה אחד מהדברים הבסיסים שבחיים אם רופא מנתח אומר שצריך לעשות ניתוח וכך עוד עשרה רופאים לא נקבל את העדות שלהם גם אם אנחנו מרגישים בריאים? אם העדות של דורות קודמים אינה אמת נצטרך לומר שגם לא הייתה השואה הרי קשה להאמין שרצחו 6 מיליון וסרטים ותמונות ניתן לזייף הדבר היחיד האמין ביותר שיש זו העדויות והמסורת
3. הנשמה מרגישה שיש אלוקות שיש דברים מעבר לנגלה אחרת לא היינו מסוגלים לחשוב על המושג הזה אם הוא לא היה קיים ככל שאדם יותר טהור הוא מרגיש אלוהי נשמה שנתת בי טהורה . כך גם ילדים קטנים שלא הרבו לחטוא מרגישים יותר אך כשאדם מטמא את נשמתו קשה לו להרגיש שיש בתוכו חלק אלוה ממעל.
בברכה
אייל משה
התשובה התקבלה מרבני ישיבת הר ברכה"
כל טוב
== לכבוד ה"הגיוני": ראיתי באחד מהפוסטים של כבודו את הדברים מאוד היגיוניים – "אדם שלא מכיר את שתי האופציות לא מסוגל לבחור בינהן". אני מסכים: אין דמוקרטיה ללא מידע. אך גם אין שום טעם בפילפול על התלמוד ללא הבנה שהתלמוד הוא ספר של ביקורת – וביקורת מלגלגת! במקרה כתוב על זה במילה אחת בתחילה של הכתבה הרבעיית בבלוג הזה:
http://cafe.themarker.com/blog/584103
(ואם אני לא טועה – גם בכתבה השלישית)
== לכבוד אוולין: מדהים איך המשחק עם השמות מוכיח שיהדות יצא מהודו הרבה לפני התקופה שחשבתי עליה שהיא התקופה שבה היהדות הושפעה מהודים! (בעצם, מה אני?! היוונים החזיקו את היהודים כתלמידים של קוסמים ההודים – וזה היה הרבה לפני שאר"י הגיע לצפת!). אך העניין של שמות של אלים בשמות של הדמויות התנ"כיות הוא לא מתאים להבנה שלך ש-"בראשית" מספר על הדברים שקראו לפני אלפי שנים לפניו… (דוד, שעליו אנו יודעים רק משני ספרים האחרונים של ספרי "שמואל", – דוד (כמו גם שאול) לא היה קיים, הוא כמו, למשל, רבי עקיבא, רק דמות סיפרותית, פרי עטם של כותבי ספרי "שמואל"). אם את מדברת על אשורים, אז את יודעת שהם מספרים על יצירת אדם בסדרה של נסיונות קושלות של באיי מן העולם החיצון. לי בכלל מאוד נירא הראיון שקשה למצאו בחומש את התמיכה בו, אך הוא מתאים גם לסברה שאדם נוצר כחיית עבודה עבור האבמים, גם לידיעות רבות על האימותים בין האלים הללו (בין קבוצות האבמים) וגם לקטע על עקדת יצחק: מי ששלח אברהם לשחוט בנו היה אלהים [אל-ה-ים = אלים ללא ה'] ומי ששלח את השליח והסביר שלא טוב לתת לאלים לאכול אנשים היה מישהו אחר – יהוה.
נ.ב. בגלל שתלמוד את המסרים העקריים שלו הצפין מחשש שישרפו אותו לפני שיבואו כלים שמאפשרים את העתקת הטקסטים ללא השקעה אדירה של זמן של אנשים שהם האוהדים שלו (היום גם האדם שלא אכפת לו מהתלמוד יעתיק אותו ללא מאמץ בעזרת העמצאים כמו DVD ודיסק-און-קי; אז האדם היה צריך להיות מזדהה עם המסרים הגלוים של התלמוד בשביל לעתיק אותו עבור הדורות הבאים. הביקורת הייתה סותמת את הגולל על הספר שמבקר את אלה שהיו אמורים להעביר אותו לילדים),- בגלל שהמסרים העקריים של התלמוד מוצפנים, גם הקריאה של התלמוד לצמחנות (אפילו כשהיא לא מרומזת בעזרת תיאור הזוועות של השחיטה אלא מרוכזת וכתובה כמעט בבירור) – הקריאה של תלמוד לצמחונות עברה בלי שזיהו אותה (ציטוט מקוצר (!) מהספר "Bar Kamtza. 2007" בקשר לאיסור של תלמוד לאכול בשר נמצא כאן:
http://cafe.themarker.com/post/3000003).
== בקשה אישית לאוולין: ניסיתי להתמודד עם משפט די פשוט בגרמנית – ולא הצלחתי להעביר את הסיגנון היפה והלאקוני של איינשטיין שכתב את המשפט הזה. קראתי שאת יודעת גם גרמנית… אף אחת מהגרסאות של תרגום שעשיתי לא מוצאת חן בעיני… בבקשה, תעזרי! זה המקור:
/Und das jüdische Volk/ Soweit meine Erfahrung reicht ist es {auch} um nichts besser als andere menschliche Gruppen wenn es auch durch Mangel an Macht gegen die schlimmsten Auswüchse gesichert ist. Sonst kann ich nichts "Auserwähltes" an ihm wahrnehmen.
וזה המפלצת הכי מוצלחת שהצלחתי להוליד:
העם היהודי – על-פי ניסיוני – לא יותר טוב מקבוצות אחרות של אנשים – אך בתנאי שחוסר כוח שלטון מוֹנֵעַ את התופעות המכוערות ביותר. במילים אחרות – איני מזהה בו "נבחרות" כלשהי.
=== לאוולין: תודה רבה על המאמר שלך!!!
שלום איליה. קראתי שם על כך שהוא חושב שלא יכול להיות שהתלמוד אמיתי כי יש בו מחלוקות.
ציטוט:"אנסה להיות קצר. עצם הניגודים בדברים של הדמויות שהוכנסו לדפי התלמוד – עצם הסתירות בין דבריהם היו חייבים להזהיר את הקורא החכם: לא יכול להיות שאת התורה שנשמרה ונמסרה בעל-פה במשך הרבה דורות – אותה תורה לא מסוגלים לרשום בלי דיונים, וויכוחים וסתירות: או שרושמים את מה שזוכרים – או שאומרים שכותבים משהו אחר כי, למשל (כאחת הסיבות), לא זוכרים ואז דנים ומתווכחים."
הקדמה לפני הלינקים 🙂
יש עומק עצום ואינסופי לתורה שלנו כי היא ניתנה מאלוהים ובני אדם לא מסוגלים להקיף את הכל כי הם לא בורא העולם, יש לנו שכל אנושי.
התורה ניתנה עם תורה שבעל פה (הכוללת בתוכה כללים לגבי איך אנחנו לומדים מהתורה שבכתב דברים). המחלוקות התחילו באזור בית שמאי ובית הלל אשר הלל ושמאי חלקו על מספר מאוד מצומצם של דברים ואילו תלמידיהם חלקו על הרבה. ההסבר לכך הוא שלא למדו מספיק מרבותיהם:"משרבו תלמידי שמאי והילל שלא שימשו כל צורכן רבו מחלוקת בישראל ונעשית תורה כשתי תורות." (סוטה מז ב) דהיינו, לו היו לומדים מספיק וממשיכים להעביר הלאה את מה שהגיע אליהם המצב היה אחר אבל מכאן ולהגיע לכך שהתלמוד הוא ספר של ביקורת ומה שכתבת ממש ממש לא נכון.
הבחור כותב הכתבה פספס לחלוטין את העניין. הוא טוען או שכותבים את מה שזוכרים או שכותבים משהו אחר.
קודם כל, באמת כתבו את מה שזכרו! לדוגמה המשניות והבריתות. הבחור שם כותב מתוך הנחה שהתורה חזתה הכל ולכן אמרה את כל מה שאמור להיות ואיך לעשות בע"פ. ברור שזה הזוי! התורה נתנה כללים לאיך ניתן ללמוד ולהתמודד עם כל מצב חדש מתוך התורה שבכתב והתורה שבע"פ. (היה צורך בתורה שבע"פ כי כל דבר כתוב ניתן להבין בצורות שונות אז היה צריך פרשנות בגדול) ולכן דנו איך נכון ללמוד ועוד ועוד…
ומהי הכוונה של המשנה בדבריה…אז כן, הם חלקו וזה מאוד הגיוני.
לגבי שכחה, היה להם המון זמן ללמוד, היו אנשים שהיו זוכרים בע"פ מלא. יש שאלה בגמרא האם עדיף "סיני" (זוכר את כל התורה כולה) או "עוקר הרים" (אחד שיודע לקשר בין הסוגיות בצורה חכמה מאוד ועמוקה ולהוציא מהם מסקנות) שיהיה ראש ישיבה, דהיינו, שכחה זה לא הקטע. (אם זה לא מספק אותך, תנסה לדמיין מישהו בלי אינטרנט ובלי טלוויזיה יושב ולומד ולומד ומשנן ומשנן הרבה שנים והרבה כאלה. כיף להגיד ש'אולי שכחו' כי זה דבר מוכר כיום שאנשים לא משקיעים בלזכור דברים כי הכל כתוב. פעם אנשים היו משתמשים במוח הרבה יותר. יש גם שיטות לזיכרון של חז"ל הכתובות בגמרא…)
כמוך, כדי לנסות כדי לא להכביד על אורך התגובה אביא לך לינקים לקרוא:
http://www.ybm.org.il/hebrew/LessonArticle.aspx?item=4314
http://www.aspaklaria.info/002_BET/%D7%91%D7%99%D7%AA%20%20%20%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99%20%20%20%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA%20%20%20%D7%94%D7%9C%D7%9C.htm
(תסתכל שם מאזור אמצע העמוד ב'מהר"ל' 'מלבי"ם' ו'מכתב מאליהו' (מכתב מאליהו נמצא בסוף העמוד) במיוחד).
(דר"א אולי אתה יודע שבהרבה מדינות החדשות ברחבי העולם משמיעים את הצד של הערבים הסובלים בעזה ורק את הצד שלהם, ואת הצד שלנו, הצבא המוסרי בעולם הם לא שומעים ולא משמיעים ואנשים שומעים צד אחד ומאמינים לו במאה אחוז וממשיכים הלאה וכך האנטישמיות גואה לה בחו"ל. ניסית אולי לשמוע/לשאול רב ישוב/עיר (רציני) מה יש גם לו להגיד? בכמה שורות שכתבת לי אחרי כתבה של אדם אחד את פסקת והכרעת שכל הדתיים והחרדים טועים. זה לא רציני. חוץ מזה הוא מתייחס לחז"ל בצורה לא מכובדת שמראה שהוא מוטה/בטוח מדי בדעה שלו. שמת לב שהוא לא הביא שם את הדעה שמנגד? (ובטוח שיש דעה שמנגד הרי אנחנו שומרים תורה ומצוות…) סביר להניח שהוא לא טרח ללבן את הסוגיה עם רב רציני…)
כל טוב
להיגיוני: לא הגיוני.
לא מובן, למה כבודו מדבר בתגובה שלו רק על העיניין קבלת תב"פ בהר סיני. אבל אם כבר – אז:
א': למה לפני הלל-שמאי _לא_ קרה שלא למדו מהמורים?
ב': למה אף פעם ואף אחד לא מצטט את אלה שהיו לפני אפילו של ריב"ז?
ג': למה גם לא תמיד מצינים את המקור של הדבריO??? מי שלא מבי דבר בשם אומרו _לא_ מביא גאולה לעולם! רבי עקיבא אף פעם לא מצטט…
ד': אם גמרא לא מצטט את החומש כמקור של עצמה אז היא התורה החדשה.
ובכלל: לא דובר שם שתלמוד הוא "לא נכון"…
דובר שם שתלמוד זה ביקורת וסאטירה.
הנה ציטוט קצר שמתייחס לעניין של הקשר בין חומש ותלמוד (אבל קריא מהירה שוב לא תעזור 🙁 ).
קביעה של החכמים (במסכת מנחות כט-ב), שגְדוֹל הנביאים – משה רבנו – לא ידע על מה מדברים(!) רב עקב ותלמידיו של העקב כאשר הם היו מקשיבים להמצאותיו של העקב שֶהִכְתִּירָן "הלכות למשה בסיני" – הסתירה שאותה בנו יוצרי התלמוד במודע ובמתכוון, הסתירה בין הקביעה ש-"משה רבנו קיבל גם את ה-"תורה שבעל-פה" ואת ההלכות שבה" לבין הקביעה שלמרות זאת משה לא ידע על מה מדבר רב עקב כאשר היה מפרסם את הלכות שלו שהוא קורא להן "הלכות למשה בסיני" [אמרו לו תלמידיו: רבי, מנין לך? אמר להם: הלכה למשה מסיני מנחות כט-ב] – הסתירה הזאת, שאותה בָּנוּ בְּכַוָּנָה יוצרי התלמוד, מחייבת לא רק להבין שלא כול דברים שאנשים (והרבנים בתוכם) מוציאים מליבם (בהתאם לאופי של הממציאים ולא תמיד על-פי רוחה של התורה) – לא כל הדברים הם אור, אלא בנוסף לזה הַסְּתִירָה הזאת גם מחייבת להבין שמֹשֶה רבנו לא קיבל בהר סיני שום דבר שלא כתוב ב-תורה הכתובה (כי אחרת משקר לא העקב אלא משקר דווקא משה רבנו כאשר הוא אומר שלא יודע על מה הם מדברים כשה הם מדברים על הלכות שהן כביכול ניתנו למושה עצמו בסיני בתוך "תורת משה שבעל-פה": אחרת משה חייב לדעת "על מה הם מדברים" אם הוא באמת קיבל גם את ה-"הלכות" של רב עקב) – להבין שרבותינו ז"ל אומרים כאן שחוץ מתורה לא ניתנה שום "תורה שבעל-פה" – כפי שזה כתוב בתורה עצמה וכפי שזה אומרים גם היהודים שקוראים לעצמם קוראים (קָראְים (קוֹראים) את תורת משה) ושרבנים מְבַטְּאִים שמם כ-קאַראַים [http://youtu.be/seXrAQhjZqM (העתק: http://youtu.be/ot32rEHnlB0 )]
(היהודים האלה הם דווקא זוכרים ("אבא שלי אמר לי שאבא שלו שמע מאבא שלו שאבא שלו" … וכן הלאה עד משה רבנו!) – זוכרים את הזמנים שעוד לא התחילו לכתוב את התלמוד ועוד לא המציאו בו (בתלמוד עצמו!) את הרעיון של שתי תורות [פרטים פיקנטיים על החיים שלהם שמעתי כאן (בדקה ה-5 ו-5 שניות) http://youtu.be/Ita9Ig3U6qc (העתק: http://youtu.be/Skg2MUDzsBE )
ועוד קטע אחד שקשור לנושא ששולי שדיברת עליו (קשר בין חומש ותלמוד):
https://www.youtube.com/watch?v=cPvOrCg9boM&list=UUFx3WjPyrajFyjRQOGs1ZVQ
http://youtu.be/cPvOrCg9boM
שלום איליה, אנסה להגיב לעקרי הדברים.
א. למדו ולמדו בצורה טובה כנראה שגרמה לכך שלא היו מחלוקות בניגוד לבית שמאי והלל שלא למדו מספיק.
המשנה במסכת אבות א א – "משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה…"
ב. עיין בויקיפדיה, ריב"ז היה תלמיד של הלל הזקן ושמאי הזקן שבהחלט מצוטטים, במסכת אבות יש ציטוטים של (לדוגמא) נתאי הארבלי שהיה רב של רב במשנה במסכת אבות (א, ז):
"נתאי הארבלי אומר:
הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע, ואל תתיאש מן הפורענות."
עוד משהו מויקיפדיה – "במשנה במסכת חגיגה מופיעה מחלוקת זו, היחידה במינה, בנושא הסמיכה, מחלוקת שהתמשכה במשך דורות רבים, הראשון שהוזכר בכל זוג הוא נשיא הסנהדרין והשני הוא אב בית דין. לכל אחד מהשניים זכות ווטו על פסק הדין, ולכן המחלוקת לא הוכרעה:
יוסי בן יועזר אומר: שלא לסמוך; יוסי בן יוחנן אומר: לסמוך. יהושע בן פרחיה אומר: שלא לסמוך; ניתאי הארבלי אומר: לסמוך. יהודה בן טבאי אומר: שלא לסמוך; שמעון בן שטח אומר: לסמוך. שמעיה אומר: לסמוך; אבטליון אומר: שלא לסמוך. הלל ומנחם לא נחלקו, יצא מנחם – נכנס שמאי. שמאי אומר: שלא לסמוך; הלל אומר: לסמוך. הראשונים היו נשיאים, ושניים להם אב בית דין."
ועוד מלפניהם אנטיגנוס איש סוכו…
ג. ניתן לחדש דברים! ציטוט מויקיפדיה:
"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט – בֵּין דָּם לְדָם, בֵּין דִּין לְדִין, וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע, דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ – וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ.
וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט.
וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה' וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ.
עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה, לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל.
וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט, וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל.
וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד.
(– ספר דברים, פרק י"ז, פסוקים ח'-י"ג)
"הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ": בית המקדש שבירושלים.
"הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם": הסמכות ההלכתית בבית המקדש הייתה הסנהדרין הגדולה (מכונה גם "בית דין הגדול") של שבעים ואחד הדיינים, שישבה בלשכת הגזית שבעזרת בית המקדש". לא היה צריך 71 זקנים שיורו משפט אם להבנתך היה רק צריך לצטט להם משהו קיים ולא מחדשים שום דבר. יש תורה שבע"פ ויש לה כללים גם לאיך אפשר לחדש כדי שתוכל לענות על שינויים בדורות השונים ומקרים "חדשים".
ד. בתור התחלה, הגמרא מביאה פסוקים מהתורה. מעבר לזה, הגמרא בנויה על המשנה – מפרשת את המשנה שהיא חלק מתורה שבע"פ שנכתבה רק אז ע"י ר' יהודה הנשיא מחשש שתשכח.
ה. לגבי משה רבינו ורבי עקיבא –
http://www.yhy.co.il/content/view/392/168/lang,he/
ו. הקראים הם מיעוט ששוגה בכך שאין תורה שבע"פ. ברור שתורה שבע"פ לא נכתבה עד שלב מסוים אבל זה לא סותר את קיומה של תורה שבע"פ שכשמה כן היא – עברה עד אז בעל-פה.
ו. לגבי הקראים –
http://www.kipa.co.il/ask/show/184380-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%91,%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%91%D7%A2%C2%B4%C2%B4%D7%A4-%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D
לא הספקתי להסתכל על שני הלינקים האחרונים.
כל טוב
עבור "הגיוני, בעקבות דבריו שפורסמו ב-
26/10/2014 בשעה 6:54.
אני מרגיש חובה להתנצל לפניך, "הגיוני"! הטעתי אותך כאשר שאלתי את השאלות הפרובוקטיביות ולא הזהרתי אותך שהן שעלות פרובוקאטיביות. עמך הסליחה.
לעצם תשובותיך. הן נורה משעממות. נורה מצטטות את מה שנחשב לנכון. מעידות עליך כעל מי שלא יודע שלפעמים חייב אדם לחשוב גם באופן עצמוני וגם לחשוב אחרת ואף לחפש את הפירושים ואת התשובות לקושיות במקום אחר לחלותין.
ושוב: אני מבקש ממך לא להיפגע מדברי, בבקשה!
בכבוד רב — איליה
נ.ב.
אנסה לעזור לכבודו להבין אותי… אני מניח שכבודו לא חושב שתורה שבעלפה הייתה נשמרת בסוד? ואם "כאן" – לא בסוד – אז אך זה שקראים אומרים שהם יודעים בוודאות – שהם זוכרים!!! – את הזמנים שלא הייתה תורה הזאת!!? (מבקש לא להתחיל להסביר לי שהם טועים ולא יודעים שהיו זמנים כאלה. ובכלל מבקש לא להסביר לי כלום: שאלתי רק לעזור לכבודו למצוא את הנושאים לחקירה עצמאית ולחשיבה מעמיקה).
בקשר לציטוטים – לאי-ציטוטים! – מהתורה. מסכת אבות היא לא במיקרה המסכת ללא גמרא: מסכת אבות היא מסכת עקרונות, היא מפתח לפענוח של הגמרא. אחד מהמפתחות הוא הכלל הכותבי התלמוד כתבו בשביל להסביר שהתלמוד הוא הדבר שאין לו קשר עם החומש. הם אמרו שמי שלא מצטט – הוא לא מביא גאולה.
אף דמות שמתרוצץ על-גבי דפים של גמרא לא מצטט אף אחד שליפני רבן יוחנן בן זכאי – ואפילו אתו עצמו לא מצטטים! אין קשר! הכול מצוץ מכל מיני אברים אך לא צוטט מהתורה — וזה אומרים כותבי התלמוד בעצמם. יותר מזה! על גדול המורים, על רבי עקיבא כתוב במקום הכי דרמתי בתלמוד דבר מוזר מאוד – מוזר אבל ברור לגמרי: פירשו כך וכך עד שבא ר'ע ולימד. בא משום מקום עם דבר שלקח משום מקום והפך הכל.
חבל שאתה לא ניסית לקרוא באופן איסודי ולעט.
בכבוד רב — איליה
תנסה שוב – אבל לעט ועם עיון! אל תמהר להסביר, תקרא לעט:
רבי עקיבא… תלמוד אומר על מהותו: "הֶעָקֵב שְׁמוֹ!"
http://cafe.themarker.com/post/3000021/
לאיליה! תודה על תגובותיך המרתקות. התרגום שעשית לדבריו של איינשטיין הוא בסדר גמור!! ואכן הוא צודק…… כל מילה בסלע.
לגבי המידע המובא כאן – אין פה שום פנטזיה וגם לא מגמתיות של ארכיאולוגים. כתוב בתנ"ך שתרח אבי אברהם נולד בשומר. כלומר, עוד לפני הולדת אבי-היהדות כבר היתה ממלכה אדירה בשם שומר. כתוב גם, שאברהם אבי היהדות ירד למצריים ושהה בחצר פרעה. כלומר, כשהיהדות רק התחילה, כבר היתה קיימת ממלכת מצריים האדירה. לכן מה הפלא, שהיהדות שאבה משתי התרבויות האלה, שהיו הרבה יותר מפותחות והרבה יותר עתיקות? ומה רע בכך? כתוב – מכל מלמדיי השכלתי!! החוכמה היא לקחת מכולם ולעבד הכל למה שנוח לך. זה מה שעשו סופרי התנ"ך. המידע שהבאתי פה תורגם ע"י שומרולוגים שפענחו את כתב-היתדות. כיוון שיש הרבה מתרגמים, והם די תמימי-דעים, לא ייתכן שאחד מהם יכתוב סתם מה שבא לו. לגבי כתב-החרטומים, ההירוגליפים – אני קוראת אותו שוטף, ובמו עיני ראיתי טקסטים מצריים עתיקים שתורגמו לתנ"ך. דוגמה בולטת – פרק תהילים 104, שתורגם מן "ההמנון לשמש" של פרעה אחנאתן, שיש לי עותק ממנו בכתב-חרטומים, וקראתי במו עיני.
לק"ה: לא טענתי ש"אתם נגד ה'", וש"הבריאה רעה", וכל מה שיחסת לי… כמו שכתבתי, אני מרוצה בחלקי, ואגב, אני שומרת מצוות, במקרה, כי אני טבעונית – אין לי בעיה לא עם בשר ולא עם חלב, כי איני נוגעת בשניהם. אני לובשת מה שנוח לי, ולא הייתי מרשה לאף רבי להכתיב לי אפילו על שרוך-נעל. אם אלוהים הוא חסר דמות, אמונה שהיא גולת הכותרת של היהדות, איך בדיוק הוא "התגלה" לפני "מליונים" בהר-סיני?……. בתמרות עשן? באש? כבר אמר אלוהים לאליהו הנביא, שאלוהים הוא לא באש ולא ברעמים ובברקים, אלא בקול "דומיה דקה"…. כלומר מעבר לחושים. אי אפשר לראותו, לכן מה שנגלה בהר סיני לא היה ממש אלוהים, אלא תופעות טבע של התפרצות הר געש, ואולי גם חוצן כלשהו. רוח אלוהים היא חסרת גשמיות, ובתור זאת שיוצרת ומפרנסת את אינספור הגלקסיות שביקום אין הגיון בכך שהיא תתגלה לכמה בני-אנוש ותתחנן לפניהם לקבל את תורתה…. מדובר פה בפעילות חוצנית, זה הכל. לגבי הדתות האחרות – נסה פעם לקרוא משהו מדת ההינדו, ואז תגלה את כל האמת על החוצנים שאתה קורא להם אלוהים. לדת זו יש כתבים עשירים פי 108 מן התנ"ך, מלאי מידע על כל דבר, כולל תהליכי הבריאה. מעבר לכל האלים החוצנים שלהם הם מאמינים ב"אטמן" שהוא רוח אלוהים האחת והיחידה הבוראת ומקיימת את היקום כולו, כך שאי אפשר לטעון שהם לא מונותאיסטים. רוח-האטמן היא פשוט באינספור רמות מעל האלים שלהם. הדבר ההגיוני היחיד שכתבת הוא על דברי רחלי פרנקל היקרה, ש"אלוהים לא עובד אצלנו" כלומר, שאיננו מסוגלים לרדת לעמקם של "מעשיו". לכן, איך אתה יודע בדיוק ש"אלוהים לא ברא את הדתות האחרות"? ש"אלוהים מדקדק בשרוכים וכו'"?? לא נראה לך שהרבנים הם אלה שמדקדקים בשרוכים? אלוהים נתן לנו הגיון לעשות בו כרצוננו בעזרת הבחירה החופשית. אתם בחרתם בבגדים שלכם, ואנחנו בחרנו בבגדים שלנו. אין לי בעיה שכולם יהיו שונים ממני. זה אפילו רצוי. אתם בעד שכולם יהיו אותו הדבר? אני בעד גיוון!!! זוהי משמעות הדמוקרטיה!!! אין לי בעיה שתמשיך לכתוב ואענה לך. אך לא נראה לי שיזוז משהו… 🙂 אתה איש משכיל וחכם, ונשמע לי גם אדם נחמד, טוב לב, ישר והגון. אני מאחלת לך אושר בדרכך, ולעצמי אושר בדרכי… אין קונפליקט ביננו.
שלום רב, אוולין!
תודה על תגובתך!
תודה על התגובה לגבי התרגום. אך רוב של שאר הדברים לאהצלחתי לקשר לדברי שפרסמתי 🙁 .
אודה לך, אוולין, אם אוכל לכבל מכתבך לאחד מהכתובות שלי.
נ.ב. ארשה לאצמי לצטט כאן מספר מילים ששלחתי לאשה אחת – אך לא ניתן להציג כאן את התמונות שמתייחסות לדברים האכזריים של רבי עקיבא וליחס האמיתי של כותבי התלמוד לדברים אלה של העקב (מסכת בבא מציעא דף ס"ב עמוד א). בכבוד רב ותודה מראש על הסכמתך — איליה
======================
שלום רב!
ארשה לעצמי להגיד שהחרדים לא הבינו את האגדה שמספרת על "שניים שהלכו בדרך". ולצערי אין ספק שלמרות שהיום, אחרי הטרגדיה של העזיבה בסערת שלג באנאפורנה, הם בכול זאת ימשיחו לדבוק בגרסה הישנה של הפרשנות של האגדה.
אם כבודך תרצי לקרוא את האגדה הקצרה הזאת (את צילום של הטקסט של האגדה אני מצרף למכתבי) בשביל לנסות לגשר על הפער בין הרגשת והרשות של אנשים נורמליים לבין הפרשנות ההלכתי של האגדה – אם כבודך תרצה לעשות זאת אני ארשה לעצמי להציע לכבודך להתייחס בכובד ראש לשני צירופים בארבעה השורות התחתונות: "דרש בן פטורא" ו-"עד שבא". אם כבודך תרצי הבהרות לגביהם אני אשמח להיות לרשותך, אך את המילה אחת אני חייב לנסות לפרש כבר עכשיו: משמעויות של המילה "פטורא" וגרסאות שלה במספר נוסכים של הגמרא אני מצרף למכתב הזה. שתי המחשות אלה לקוחות מהספר Bar Kamtza. 2007 https://www.facebook.com/about.BarKamtza2007.
נ.ב. במקרה של האירוע (אנאפורנה) הסתירה בין ההרגשות של האנשים לבין הכתוב בהלכה היא התוצאה של אי-הבנה של תפקידו של דמותו של רבי עקיבא בתלמוד. בדיוק לפני שנה פורסם ציטוט (מקוצר) מהספר Bar Kamtza. 2007 ואחת מהמטרות של הפרסום היתה להצביע על אי-הבנה של החרדים של מהותו של הדמות רבי עקיבא בתלמוד. היום, שנה בדיוק אחרי הפרסום את הסתירה שאותה ממחישה התמונה השלישית מורגשת על ידי הרבה אנשים:
"פְּנֶיהָ השונות של האנושות"
http://cafe.themarker.com/post/3000021
בכבוד רב — איליה
{https://www.facebook.com/ilia.alexeev.7}
התורה בעצמה באמצעות ציווי אלוקי הניתן למשה נותנת תוקף לדברי החכמים – נביאים – רבנים, כאילו דבריהם הם דברי התורה.
אם לדבריהם יש תוקף כמו לציווי אלוקי ישיר,
מה הבעיה בהלכות אשר נועדו להקל את חיי האדם המאמין?
וכי לאלוקים יפריע אם תהיה פלטה בשבת?
איך שאני רואה את זה… אלוקים פשוט רוצה עולם מתוקן, עולם עם דרך ארץ –
כבוד להורים, למבוגרים.
כבוד לגופך, לעצמך. אל תרע לעצמך ואל תתן יותר מידי חשיבות לחיצוניות, כי כך אנו פשוט מוזילים את עצמנו. הופכים להיות אנשים סטטיים, ללא כל מטרה בחיים.
תראו את כל מקרי האונס של ילדים בני 11-14 , שבוצעו על ידי אותן שכבות הגילאים.
אני כל כך שמח שאני מסוגל ללכת בדרכי התורה, לדברים כאלו מוכיחים לי, גם אם ישנן בעיות ומכשולים והמון unresolved issues,
שבסופו של דבר, בכל דבר בתורה… יש המון ללמוד.
הדיון על שאיבת התרבות המצרית מבחינתי הוא לא דיון אמוני, אלא היסטורי בלבד.
איזו סתירה יש באלוהות בכך שמפרשים את השמות המקראיים בצורה זו או אחרת?
התורה דינאמית. זה כל היופי.
חיי הרוח – דינאמיים. אני כל כך נהנה ללמוד תורה… אני מפריש אנדורפינים בכמויות מורגשות ומוגברות…אינני יכול להסביר את הסיפוק. מבחינתי זו אלוהות לשמה. לעשות משהו, ולהרגיש שהוא נכון. וקשה לעבוד על המוח שלנו. כפי שאנו יודעים – רב הנסתר על הגלוי.
אוהב את כולם, חוץ מרוצחים ושאר עוכרי עולם. נקווה שיבואו על שכרם, ואני על שכרנו אנו.
אני סתם אמוציונאלי, אינני אדם שמסוגל להבין פיזיקה גרעינית, ואני לא בעל הזכרון ולא בעפרון החד היותר בקלמר. אבל יש לי אהבה לכולם, אהבה לאבא שבשמים (אני לא עד כדי כך בור, יש לי את הסיבות שלי.)
ושאיפה לחיות בהרמוניה. יחד עם זאת, איני נאיבי… ומלחמות… מקובלות כשיש צורך..
כתוב למען ינוח.
אני לא הייתי מבעיר אש בשבת אם אח"כ חברים שלי היו צריכים להתאמץ לכבות אותה כאשר היא היתה יוצאת מכלל שליטה.
אדם מבעיר אש כדי לעבוד ולבשל איתה בעיקר ובשעות הפנאי יתכן שזו הנאת מותרות כלשהיא במקום להשתעמם סתם לחינם.
לאנשים יש זכות לנוח ולכן אנחנו שומרים שבת אבל במקום להגיע לחיתוך פדנטי של קוביות לסלט עדיף שאדם יקריב מזמנו לדאוג שאנשים אכן יוכלו לנוח בשבת ואם הוא צריך לעשות משהו שיש בו חילול שבת על מנת שלאנשים תהיה סביבה בטוחה למשל אז ראוי לו שיעשה את זה.
קראתי את התהילים עצמם ואני רואה להגיע למסקנה הפשוטה שהרבנים שיש כיום כלל לא מבינים את הכתוב וישר משליכים מיני מסכנות מטורפות.
רבי נחמן מברסלב מציע לנו שיטה להשיג ישוב דעת מסויים רק שהוא בוחן אותנו במאמריו בצורה שיכולה לפעמים לסבך הכל ואם אדם פתי גמור כמו חסידים רבים למראה הוא יסיים על גג של אותו וירקוד בלי להבין מה הוא בכלל עושה ומדוע למשל חיים של עוני פשוט הגונים יותר מחיי עושר נניח.
הדת מעודדת את היהודי להתחתן ולדאוג לפרנסת ילדיו בעוד "דתיים" ו"חילוניים" כאחד שוברים את הראש כיצד יאכילו את אותם הילדים בלי להבין שהם יכולים לתת מכספם לדאוג לאלו שיש להם ילדים.
פוגעים בנו רגשית ומפחידים אותנו לריק ואיננו תופסים פעמים רבות שלמעשים יש השלכות ושאדם יכול להיטיב לזולתו הרבה גם אם הוא עובד בצורה שנראית מוזרה או נראה כאדם רע בעת ביצוע אותן פעולות למינהן.
שלום איליה!
רק עכשיו ראיתי את תגובתך.
לא הבנתי מה אתה מבקש לקבל ממני.
אם אתה רוצה את המייל שלי, אתה יכול לבקש אותו ממנהל האתר.
אשמח לענות לך על כל שאלה, אם אוכל…
ביי בינתיים, אוולין. 🙂
שלום "ירוק"!
תודה על תגובתך הנהדרת, הלוואי וכולם היו מבינים כמוך!!!
כבוד הוא לתורה שאדם כמוך לומד אותה, זה סימן שלא כל המאמינים פנאטיים…
זהו מאמין אמיתי, שאמונתו חזקה עד כדי כך שהאמת ההסטורית לא מפריעה לו להמשיך להאמין ויחד עם זאת לקבל את העובדות. ובמיוחד – זה שאמונתו לא מונעת ממנו להיות סובלני כלפי אנשים שחושבים אחרת ולגבי הגיוון שביצירותיו של אלוהים.
כמו שנאמר – מכל מלמדיי השכלתי.
זוהי גדולתו של העם היהודי. כמו שלכל עם אחר ולכל יצור, ולו גם הזעיר ביותר, יש את הייחוד שלו, ואת אהבת אלוהים אשר ברא אותו. תודה רבה ואני מאחלת לך שתמשיך ליהנות מזיווה של התורה ושאלוהים יברך אותך בכל. האושר שלך ממש מדבק!!
אני מקווה שאתה "ממש ירוק" בענייני אקולוגיה וטבעונות – לא רק חובב את הצבע אלא גם פועל למען הטבע…
כל הצבעים יפים, אך ירוק הוא הצבע שבמרכז הקשת, וכך גם הצבע של צ'קרת הלב, של צמיחה, התחדשות, פתיחות ואהבת הבריות באשר היא.
אני לא חושב שזו הדת.
יש אנשים במדינה שאין להם מה לאכול ואנחנו עסוקים בשאלת קיום האלוהים במקום לנסות לפחות לפנות אליו על מנת שיתן לנו כלים טובים יותר בחיינו לעזור לאדם אחר.
שלום חברים
הדעות והוויכוחים האלה תמיד עינינו אותי אבל גם הרגשתי
שזהו שיח עיוורים הממששים פיל…
בין החיפושים השונים ברשת לגבי נושאים אחרים גם
מצאתי דבר שאני רוצה להמליץ בחום לכולנו.
כך תקבלו ראיה מקיפה יותר וממוקדת לגבי הסיפורים
מלפני 4000 שנה ותיראו גם איך הדברים קשורים אחד לשני.
סבלנות, לקרא עד הסוף.
האתר ..http://saturniancosmology.org
והספר נקרא . Recovering the Lost World,
A Saturnia cosmology — Jno Cook
זה לא מוזר כמו שזה נישמע.
תהנו.
כמעט וקראתי את כל התגובות.. נורא קשה עם כל הפנטיות וגם עם כל הדעות הנוקשות. חשוב להבין, הדת נןצרה לאחר שהיו בעולם אימפריות ועמים. הרמונה באל אחד יצאה כשהיו אלים. בני האדם ידעו דברים הרבה לפני שהדת היהודית יצאה לעולם. אל תחסמו את עצמכם ותבטלו דעות של אחרים כי אתם נסחפים עם העדר. אני די בטוח שאם קיים אלוהים, הוא היה רוצה שתחפרו לאמת ולא תאמינו לאנשי דת. אין ספק שהדת של ישראל חכמה ומלאה בתובנות. אך גם אין ספק שגם האמונה של אלה שהיו לפני הדת של ישראל, היו דתות חכמות שמהם שאבו סיפורים כמו על נוח ומשה וכדומה. חשוב להבין משהו אחד, כולנו בעולם מצביעים לאותו כיוון. המלחמה היא מי צודק ולמי שייכת האמונה והדת. האם זורם בכל אחד מאתנו משהו אחר בוורידים? האם יש הבדל בין בני אדם בגלל אמונתם? האם יש הצדקה להרס שנגרם בגלל הדתות? האם זהו רצון האל? שנהרוג אחד את השני למען קדושת הדת?! הרי אם נפסיק להתעסק במי צודק ולמי שייך האלוהים ונתחיל לחקור מיהו האלוהים ומהי מטרת קיומנו, אולי כך נחשוף את מהות חיינו ונדע יותר על ההסטוריה של כולנו. זה קשה לתפיסה, שיחול שינוי שכזה בין בני האדם. כי ההרס עמוק בתוכנו והגזענות והתבניות מושרשות עמוק במחשבותנו. קל להאחז בשינאה מלאהוב . מקווה למען הדורות הבאים שנצליח לשקם את היחסים בין בני האדם. שכולנו נהפוך לשווים בלי גזע ודת. שכולנו נפעל לתקן את הנזק שאנחנו עושים ליקום שלנו. שנפסיק לתת לממשלות רודפי בצע לשחק בנו. שנפסיק לרדוף אחרי חומריות ותאווה ונלחם במה שלא בריא לאנוושת שלנו. השינוי מתחיל בנו. בתפיסת העולם שלנו.
שלום רב לאיש החופשי!
איני יודע למה כבודו התכוון כאשר אמר ש-"האמונה באל אחד יצאה כשהיו אלים", אבל אולי ימצא חן באיני כבודו העובדה שבסיפור על עקדת יצחק הקורא את הסיפור מתוודע לציווי של יהוה לאברהם להפסיק לבצע את הציווי של אלים שנקראים אל-ה-ים (אלהים).
ובקשר לקריאתו של כבודו לשנות את התפיסה: מתכבד להציע ציטוט קצר בנושא. אולי הוא ימצא חן גם בעיני הקוראים אחרים – מי יודע?
זה הציטוט:
http://barkamtza2007.blogspot.com/ncr
שוב שלום לאיש החופשי!
בנוסף לציטוט מהספר "Bar Kamtza. 2007" שהצעתי לפני כשבועיים לכבודו (וגם לאחרים!), אני מציע עוד ציטוט – האוסף של כמה מהקטעים שנוגעים לבית המקדש – היום, סביב עליה של שרי הממשלה להר הבית וקריאתם לשנות את המצב על ההר, הענייני של בית המקדש יכולים (ראוים!) להיות נושא של עיון יותר מעמיק מאשר הרגיל.
בגלל שהאוסף הקטעים הזה די רפוף, כמה מפסקאות שלו יכולים להיות לא ברורים ללא ההקשר שלהן – אבל גם כך כדאי לעיין במסמך הזה (כדאי גם להוריד אותו למחשב כי באתר הוא הוצג עם כמה עיוותים):
https://drive.google.com/folderview?id=0B8mGY6JYOQDOfnQxRkQ2bDRRTE56SGVDd0F4WWhnNG8wN05Tc2RjS09ZRVFPZ1ZRVGZHSDA&usp=sharing
והנה הציטוט שהצעתי לכבודו (ולאחרים!) בהתחלה:
https://barkamtza2007.blogspot.com/ncr
בציטוט הזה ישנו קישור לעוד ציטוט אחד חשוב ועקרוני.
בכבוד רב מאוד לכל.
כתוב שיש כתבת המשך. אפשר לקבל כתובת אליה?
הי אוולין כ"ץ כוהן-צדק,
כתבת…
"פרק ראשון: מה מגלים השמות
אדם
אדם היה, לפי התנ"ך, האדם הראשון עלי-אדמות, ואכן, לפי שמו הוא נוצר מן ה"אדמה", ומאחד את ה"אד" – הרוח, ואת ה"דם" – החומר. אך מסתבר, שבמיתולוגיה השומרית, שקדמה לתקופת-האבות – 2000 לפנה"ס – בכאלפיים שנה, כבר היה "אדם". שמו בשפה השומרית, שאח"כ תורגמה לאכדית – בבלית עתיקה – היה אדפה. ADAPA. בבל נקראה במקור "באב-אילו" – "שער האלים", וממלכת שומר שקדמה לה באותו האזור נקראה בתנ"ך "שנער" מלשון "שער"."
מספר רב של תהיות עלו במחשבתי בעת קריאת מאמרך, וברשותך אעלה רק את הראשונה מביניהם.
ראשית המיתולוגיה השומרית מתוארכת למאה ה-30 לפנה"ס, כאשר כתב היתדות המופשט שבו הציור הופך לסימן מתוארך "החל" מהמאה ה-26 לפנה"ס. למעשה כתב היתדות המופשט נותן לנו את ההצצה הראשונה אל עבר המיתולוגיות שהשתמרו עד אותה נקודת זמן, והלאה ממנה.
https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_Sumer#Early_Dynastic_period
אני מניח שבמידה והתארוך נכון אזי שאין הדברים תואמים לדברייך לעייל אודות ה-2000 שנה המפרידים בין תקופת האבות (אברהם חיי בשנת 2000 לפנה"ס) לתקופת המיתולוגיה השומרית אודות 'אדאפה' (האדם הראשון).
חשוב בנוסף לציין אודות האפוס השומרי אודות האדם הראשון (אדאפה) שמיתולוגיה זאת נמצאה בכלל באל-עמארנה במצרים המשויכת למאה ה-14 לפנה"ס (בנייתה של העיר המצרית הקדומה הסתיים בשנת 1353 לפנה"ס. גרסה זאת היא הקדומה והמקיפה מכול אלו שהשתמרו עד כה. מעניין בנוסף לציין שהמאה ה-14 לפנה"ס הינה גם המאה של יציאת מצרים ומתן תורה. וזה ללא התייחסות לנקודה שסיקרנה רבים מהחוקרים אודות ההקשר בין אחתאתון והדת החדשה שהקים המצרים באל-עמארנה, לבין משה התנ"כי.
https://en.wikipedia.org/wiki/Adapa
במידה והתאריך הראשון אודות האפוס השומרי מדויק (המאה ה-14 לפנה"ס), אזי תקופת האבות קדמה לאדאפה בכ-600 שנה.
בנוגע לש(נ)ער (שער ה-50) ממלכתו של נמרוד (בראשית 10:10), חשוב לציין שזהו המיקום התנ"כי של מגדל-בבל (בראשית 11:1), וזהו הבית שמצווה זכריה הנביא לבנות לה בית בארץ שנער, בין שמים וארץ (זכריה 5:11).
דרך אגב, אדאפה מתקשר בהמשך (המאה ה-3 לפנה"ס אל- Oannes), והוא לכשעצמו מתקשר אל האל-דג הידוע כדגון או הדוגון.
https://en.wikipedia.org/wiki/Adapa#As_Oannes
בהמשך לתגובתי מעלה רציתי להציע נקודת מבט נוספת אל עבר תסבוכת העבר, ולמרות שלעניות דעתי יש לה המשך מאלף לא אחרוג כאן מנושא הדיון.
אדאפה
אדאפה היא אפוס מסופוטמי קדום, שמעורבים בה בני אדם ואלים. האגדה מספרת על קורות האדם הראשון.
אגדה זו והאלים המתוארים בה הם חלק מהמסורת האכדית והמיתולוגיה המסופוטמית. האגדה נמצאה בכמה גרסאות שונות ובמיקומים שונים. הגרסה המקיפה ביותר כתובה על הלוח 348VAT (על פי שיטת הקטלוג שלמוזיאון וורדרסיאטשס נמצאה באל-עמארנה במצרים ומשויכת למאה ה-14 לפנה"ס. גרסאות נוספות נמצאו בספריית אשורבניפל, משויכות למאה ה-7 לפנה"ס
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%93%D7%90%D7%A4%D7%94
אל-עמארנה
אל-עמארנה (מערבית: ألعمارنة, לעתים נקרא בטעות תל אל-עמארנה) ובמצרית עתיקה אחתאתון הוא אתר ארכאולוגי נרחב במצרים השוכן בגדה המזרחית של הנילוס במצרים התיכונה באמצע הדרך בין נא אמון למף. בעבר, למשך תקופה קצרה, היה המקום עיר הבירה של מצרים העתיקה. העיר נבנתה בידי פרעה אח'נאתון (פרעה אמנחותפ הרביעי, מהשושלת השמונה עשר) ובנייתה הסתיימה ב-1353 לפנה"ס בערך. שמה של העיר בפי המצרים הקדמונים היה אַחֶתְאַתון – "האופק של אתון" (אחד מכינויו של רע, אל השמש המצרי) היות שהיא הוקדשה לדת החדשה, שבה אתון הוא האל היחיד. העיר הייתה מיושבת כעשרים שנה בלבד, מכיוון שלאחר מותו של אחנתון, ננטשה העיר והבירה הוחזרה לנא אמון על ידי תות ענח' אמון. בימי השושלת ה-19 בתקופתו של פרעה סתי הראשון ישבו באתר פועלים אשר פרקו אבני בנייה מהמבנים לצורך העברתם לאחד ממפעלות הבנייה של סתי הראשון. נטישתה של העיר תוך זמן קצר הפכה את האתר ל"חד שכבתי" ובכך הקלה על הארכאולוגים להשוות את הממצאים שנמצאו בה לממצאים באתרים אחרים וכמקור לימוד על מבנה העיר המצרית הקדומה
הממצאים הארכאולוגים
המבנים שנחשפו באתר כוללים מקדשים לאל "אתון", ארמונות מבנים ממלכתיים ומבני פקידים שניהלו את האדמיניסטרציה של הממלכה וכן מפעל ליצור זכוכית. בדרום העיר נמצא כפר שבו גרו הפועלים והאומנים שבנו את העיר. בצוקים שמסביב למישור בו שכנה העיר נמצאו מערות קבורה שנועדו לפקידים. מערות אלה נמצאו גם ברכס הדרומי של הצוקים. אתר הקבורה של המלך נמצא בוואדי המרכזי במזרח. קבר זה נשדד עוד בימי קדם. אחד המבנים שנמצאו הוא הארכיון. כבר בשנת 1891 זיהתה משלחתו של פיטרי מבנה שקראה לו "לשכת הסופרים". בבור האשפה של המבנה נמצאו שברי לוחות. המשלחת הגרמנית מצאה לוחות נוספים על מפתן הכניסה לבנין. על הצוקים שממזרח וממערב לנילוס נחקקו כתובות שתארו את סיבת החלטתו של אחנאתון להקים את עיר הבירה החדשה. כתובות אלה שימשו כסימני הגבול של העיר המתוכננת.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%94
מכתבי אל-עמארנה
מכתבי אֶל-עַמַארְנָה הם ברובם מכתבים שנכתבו על ידי שליטים שונים, אל מלך מצרים בתקופה של כ-20 שנה, בימי המלכים אמנחותפ השלישי, אח'נאתון ותות ענח' אמון. המכתבים מתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס. חלק מועט מהמכתבים נכתבו על ידי אמנחותפ השלישי לשליטים אחרים.
מכתבים אלה התגלו באל-עמארנה שבמצרים התיכונה ומהווים את המקור העיקרי להכרת ארץ ישראל בתקופת הברונזה המאוחרת. קורפוס המכתבים מכיל 382 תעודות, חלקן בשברים קטנים. מתוך התעודות, 350 הן מכתבים או רשימות של מתנות ואילו 32 לוחות מכילים מסמכים אחרים: ספרות מיתולוגית מסופוטמית, חיבורים דידקטיים, מילונים ורשימות אלים. חלק מהלוחות נמצא שבור וקטוע עד שלא ניתן לסווגם. רוב המכתבים נשלחו על ידי שליטי כנען, שהייתה תחת חסות מצרית, ומקצתם ממעצמות אחרות באזור.
מכתבים אלה התגלו באל-עמארנה שבמצרים התיכונה ומהווים את המקור העיקרי להכרת ארץ ישראל בתקופת הברונזה המאוחרת. קורפוס המכתבים מכיל 382 תעודות, חלקן בשברים קטנים. מתוך התעודות, 350 הן מכתבים או רשימות של מתנות ואילו 32 לוחות מכילים מסמכים אחרים: ספרות מיתולוגית מסופוטמית, חיבורים דידקטיים, מילונים ורשימות אלים. חלק מהלוחות נמצא שבור וקטוע עד שלא ניתן לסווגם. רוב המכתבים נשלחו על ידי שליטי כנען, שהייתה תחת חסות מצרית, ומקצתם ממעצמות אחרות באזור.
המכתבים
אמנחותפ הרביעי, אחד ממלכי השושלת הי"ח, המתוארך לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס, החל במהפכה דתית שעיקרה עבודת אל השמש (אתון), באופן כמעט-בלעדי. במסגרת המהפכה שינה המלך את שמו לאח'נאתון ובשנת 6 למלכותו, העביר את בירתו לעיר חדשה שייסד – אח'תאתון. בעת ייסוד העיר, העביר אח'נאתון את המכתבים שהטיפול בהם עדיין לא הסתיים מהעיר נא אמון לעיר החדשה.
המכתבים הם לוחות טין שנכתבו בכתב יתדות רובם בשפה האכדית, אשר הייתה השפה הבינלאומית באותה התקופה.
כיוון שארכיון אל-עמארנה הוא היחיד שנמצא מהתקופה, הוא המקור העיקרי לגביה. בין הדברים שנלמדים מהאיגרות: עוצמתה של מצרים, יחס הערים הכנעניות לשלטון המצרי, המבנה השלטוני והחברתי של הארץ. אחד הממצאים הבולטים במכתבי אל-עמארנה הוא פלישתם של האמורו (או חבירו) לארץ. בשל הדמיון בשם ובזמן, היו חוקרים שטענו שאלו העברים שנכנסו לארץ וכבשוה
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%94
Chronology
William L. Moran summarizes the state of the chronology of these tablets as follows:
Despite a long history of inquiry, the chronology of the Amarna letters, both relative and absolute, presents many problems, some of bewildering complexity, that still elude definitive solution. Consensus obtains only about what is obvious, certain established facts, and these provide only a broad framework within which many and often quite different reconstructions of the course of events reflected in the Amarna letters are possible and have been defended. …The Amarna archive, it is now generally agreed, spans at most about thirty years, perhaps only fifteen or so.
From the internal evidence, the earliest possible date for this correspondence is the final decade of the reign of Amenhotep III, who ruled from 1388 to 1351 BC (or 1391 to 1353 BC), possibly as early as this king's 30th regnal year; the latest date any of these letters were written is the desertion of the city of Amarna, commonly believed to have happened in the second year of the reign of Tutankhamun later in the same century in 1332 BC. Moran notes that some scholars believe one tablet, EA 16, may have been addressed to Tutankhamun's successorAy. However, this speculation appears improbable because the Amarna archives were closed by Year 2 of Tutankhamun, when this king transferred Egypt's capital from Amarna to Thebes.
https://en.wikipedia.org/wiki/Amarna_letters
כפי שאפשר לראות מהקישורים לעייל האפוס השומרי אודות האדם הראשון 'אדאפה' שנמצא בעיר המצרית אל-עמארנה שבנייתה הסתיימה בשנת 1353 לפנה"ס, אפוס שומרי זה הינו הקדום והמקיף ביותר משאר הגרסאות שנמצאו נכון לעכשיו, כאשר שאר הגרסאות משויכות למאה ה-7 לפנה"ס.
העיר נבנתה על ידי פרעה אח'נאתון ושרדה במשך כ-20 שנה, עד שנת 1333-1332 לפנה"ס. אח'נאתון הידוע גם כאמנחותפ הרביעי יסד באל-עמארנה דת מונותיאיסטית חדשה שבמרכזה עבודת אל-השמש, אתון. ואף לשם כך אמנחותפ שינה את שמו אח'נאתון. אחרי מותו בימיו של בנו הצעיר ואשתו נפרטיטי בוטלה הדת האתניסטית שקדמה את האל אתון למעמד של אל עליון במקומו של האל אמון, ומצרים חזרה לדת הישנה, והעיר נבזזה וננטשה.
כאמור חוקרים רבים במיוחד החל מזיגמונד פרוייד בשנת 1938 שכתב את הספר "משה והמונותיאיזם" נטו לראות בקומבינציות שונות הקשר בין משה והדת החדשה לבין אח'נאתון והעיר שהקים בתל עמארנה.
זיגמונד פרויד "משה והמונותיאיזם"
http://www.haaretz.co.il/literature/1.1096376?=&ts=_1466661554318
http://www.haayal.co.il/story_2028
סרטון מעניין הנוגע בשאלה האם משה היה פרעה, וכן היבטים והקשרים נוספים אודות משה התנ"כי ואח'נאתון באל-עמראנה. נקודה נוספת שלא ראיתי אישית התייחסות אליה היא שהאטימולוגיה של שם העיר אל-עמארנה, הינה משבט בני-עמרן שהתגוררו באזור, וכידוע אביו של משה הלוי הינו עמרם.
Name
The name Amarna comes from the Beni Amran tribe that lived in the region and founded a few settlements. The ancient Egyptian name was Akhetaten.
https://en.wikipedia.org/wiki/Amarna
להלן הסרטון האינפורמטיבי…
https://www.youtube.com/watch?v=wR4ymx5URVY
https://www.youtube.com/watch?v=fFmSJeCe0nQ
————-
נקודה מעניינת (רק בעיני חחח) הינה ההקשר שאני רואה בין השנה 1333 (לפנה"ס) לבין חזון הנביא דניאל.
http://forum.emetaheret.org.il/post46811.html#p46811
כל כך יפה, כמויות הידע והגישה של להגיע לפתרונות פשוטים בעזרת השפה. אבל לא היה לי במהלך הקריאה בטחון שהדברים נאמרים, נקשרים ומובהרים נכון.
למשל, עם ההתיחסות לתיאורי הדגים בציורים השומרים.
dag בשומרית זה טהור. נקי, brilliant. נשמע כמו הנשמה. וזה סמל שממשיך עם אותה משמעות בציורים נוצריים ויש לרעיון הזה תמיכה נוספת.
או הפירוש ל"אב-גל-לו". "אנשי מי התהום הגדולים", נשמע מסתורי ואפל משהו, מתאים ומוכפף במיוחד לאג'נדת החייזרים.
אבל הפירוש יכול גם: ab – ים או אגם, gal – במקרה זה במשמעות של to be ו- lu יכול להיות מילים שמבטאות פריון (to be or make numerous, to multiply, pasture) וגם בן אדם (man, growen man, humanbeing). ויכול לצאת שזה: "אדם בוגר, עמוק, מודע ופורה".
יתכן וזו הזדמנות להתרשם, מהן התכונות שיזכו אדם בכינוי חצי-אל או איך זה מסתדר עם דמויות אחרות, שכונו כך, ושנחשבות לדמויות היסטוריות (אורפאוס, מלכים).
והספינה…
את השומרים עניינה בלוטת האיצטרובל, רוח האדם, הנשמה, תהליכים שהיא עוברת, מאיפה היא באה. זה מובע בציורים וזה מובע גם בספר בראשית, כשמתרגמים מילים ממנו לשומרית. חבל הפספוס הגדול של היופי הזה עם הגישה הסיטרינית.
חוץ מזה, תוספות שיתמכו בגישה הכללית של המאמר:
אדם – זה גם מתיישב. וגם בתרגום מסורבל יותר מים+דם.
אדפה – הפירוש יכול להיות "השלד הראשון", "האבא של השלדים" (וגם אולי רגש+כישורים)
חמורבי – זה כמו המילה "לוחות הברית"…
"אב-גל-לו"
א+ב=3
ג+ל=33
לו=36
3+33=36
אבג(6)-ללו(66)
גל+ג+ל=66
בראשית 7:11
בִּשְׁנַת שֵׁשׁ-מֵאוֹת (600) שָׁנָה, לְחַיֵּי-נֹחַ, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ–בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם, נִפְתָּחוּ.
שמואל ב' 23:20
וַיֵּרְדוּ שלשים (שְׁלֹשָׁה) מֵהַשְּׁלֹשִׁים רֹאשׁ, וַיָּבֹאוּ אֶל-קָצִיר אֶל-דָּוִד–אֶל-מְעָרַת, עֲדֻלָּם
אֵלֶּה עָשׂוּ, שְׁלֹשֶׁת הַגִּבֹּרִים. {ס} יח וַאֲבִישַׁי אֲחִי יוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה, הוּא רֹאשׁ השלשי (הַשְּׁלֹשָׁה), וְהוּא עוֹרֵר אֶת-חֲנִיתוֹ, עַל-שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חָלָל; וְלוֹ-שֵׁם, בַּשְּׁלֹשָׁה. יט מִן-הַשְּׁלֹשָׁה הֲכִי נִכְבָּד, וַיְהִי לָהֶם לְשָׂר; וְעַד-הַשְּׁלֹשָׁה, לֹא-בָא. {ס} כ וּבְנָיָהוּ בֶן-יְהוֹיָדָע בֶּן-אִישׁ-חי (חַיִל) רַב-פְּעָלִים, מִקַּבְצְאֵל; הוּא הִכָּה, אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב, וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת-האריה (הָאֲרִי) בְּתוֹךְ הַבֹּאר, בְּיוֹם הַשָּׁלֶג (333). כא וְהוּא-הִכָּה אֶת-אִישׁ מִצְרִי אשר (אִישׁ) מַרְאֶה, וּבְיַד הַמִּצְרִי חֲנִית, וַיֵּרֶד אֵלָיו, בַּשָּׁבֶט; וַיִּגְזֹל אֶת-הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי, וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתוֹ. כב אֵלֶּה עָשָׂה, בְּנָיָהוּ בֶּן-יְהוֹיָדָע; וְלוֹ-שֵׁם, בִּשְׁלֹשָׁה הַגִּבֹּרִים. כג מִן-הַשְּׁלֹשִׁים נִכְבָּד, וְאֶל-הַשְּׁלֹשָׁה לֹא-בָא; וַיְשִׂמֵהוּ דָוִד, אֶל-מִשְׁמַעְתּוֹ.
א
א+ב
א+ב+ג
א+ב+ג+ד
הכתבות שיוצאות על התודעה חשובות לי. ויש בכך איזו התנצלות על ריבוי התגובות והנטיה לביקורת.
אותו מאמר – תגובה 2 (:
מהרגע שהמאמר עוזב את האזור השומרי ומגיע למקורות שידיו של סיטרין "לא טימאו" – נהניתי והשכלתי מהקריאה. נעשה לי גם קצת סדר בכל מיני דברים.
אני חושבת, שהכותבת נותנת שם את עצמה באמת, את כל ההרבה שהיא באמת יודעת, בלי הטיות של תיאוריות ברקע וזה נטראלי ותורם. מקסים איך היא מבינה את המצרית והתקופה שלה. תודה!
"האם זהו שם מתאים ליורש שכל-כך ציפו לו? לא ממש. אך אברהם כלל לא דיבר בעברית של התנ"ך, שנוצרה רק לאחר מאות שנים. סביר להניח, שאם גר באזור כנען, שנשלט מרחוק ע"י המצרים, וביקר במצריים, ונשא אישה מצרית, הוא אכן שלט היטב בשפה המצרית העתיקה"
אני רוצה לעזור להאיר את העניין הזה עם השפות.
השומרית המשיכה לחיות אצל האריסטוקרטים של אכד וזו היתה השפה איתה מנהלים את החיים הפוליטיים, עסקיים, כלכליים.
באריסטוקרטיה לא מוותרם על שפות, כי הן לא באופנה יותר, ויש להן כבר היסטוריה ותרבות כתובה. ומובן שזה גם משרת אותם, כשפה מאחורי הקלעים. אז השומרית נשמרה, האכדית נשמרה, עלתה המצרית ובאה היוונית. והעברית מתי שהוא.
אברהם, לפחות הדמות שלה משוייך ספר היצירה וההתחלה שלנו, ודאי וודאי שהכיר בשפות האלה, מעצם כושרו האינטלקטואלי. מי שמתעניין בכוכבים, אנרגיות, היקום, גודל ומתעצם מהחיבור לרובד המשכיל של החברה אז ולפניה. ואפשר לראות דברים שיושבים בידע הקבלי שלנו ומגיעים או נמצאים גם בשומר.
כך גם פרעונים, והדמות של משה, ודאי, רק מעצם גדילתה כפרעה.
היכולות שלנו, כמאסה, נגרעו מאיתנו, כי יש לנו זכרון קצר.
למילה 'מאסה' אגב, יש שורשים בשומר. זו מילה שיש לה המון פירושים, חלקם מתייחסים לילדים, צעירים… שימוש נוסף במילה הזאת: איזשהו קסם או טקס, שמבוסס על הקרבת חיות (extipicy (divination based on the entrails of a sacrificed animal).
רציתי להוסיף על נח
אותנפישתים, המקביל השומרי. שמו מתורגם מאכדית כ"מצא/מצאתי חיים" (מויקיפדיה).
במקביל לתרגום הזה, ישנם תרגומים נוספים. אחד מהם:
utnannu באכדית : a carriage, עגלה או מרכבה
ו- shitimgallu באכדית: ארכיטקט מאסטר (a muster builder, a chief builder)
בנאי מאסטר של מרכבה
shitim בשומרית: architect, mason
בוקר טוב ושבוע טוב 🙂
"רציתי להוסיף על נח
אותנפישתים, המקביל השומרי. שמו מתורגם מאכדית כ"מצא/מצאתי חיים" (מויקיפדיה).
במקביל לתרגום הזה, ישנם תרגומים נוספים. אחד מהם:
utnannu באכדית : a carriage, עגלה או מרכבה
ו- shitimgallu באכדית: ארכיטקט מאסטר (a muster builder, a chief builder)
בנאי מאסטר של מרכבה
shitim בשומרית: architect, mason
אפשר בבקשה לקבל קישור?
utnannu
http://www.assyrianlanguages.org/akkadian/dosearch.php
shitimgallu
http://www.assyrianlanguages.org/akkadian/dosearch.php
shitim, שומרית
http://sumerian.org/sumlogo.htm
במסמך השומרי תקליד mason ותגיע למילה (כי בעייתי להקליד את ה- sh השומרי)
סליחה, משום מה זה לא עלה.
אז זה המילון ותקליד את המילים utnnanno ו- szitimgallu
http://www.assyrianlanguages.org/akkadian
תודה, ואחלה יום 🙂
הי שוב,
"במקביל לתרגום הזה, ישנם תרגומים נוספים. אחד מהם:
utnannu באכדית : a carriage, עגלה או מרכבה
ו- shitimgallu באכדית: ארכיטקט מאסטר (a muster builder, a chief builder)
בנאי מאסטר של מרכבה
shitim בשומרית: architect, mason"
להלן התשובה על קצה המזלג כראות עיני.
אמנם המילה Shitimgallu פירושה הוא מאסטר בונה, אולם היא בנויה משני מילים שהם Szitim ו-Gallû
Szitim=she
Gallû= demon, devil
עכשיו ניתן גיחה קצרה אל מאסטר בונים אחרים, אך לפני כן גיחה קצרה בוויקפדיה.
שיטה (Acacia) – ואוצרות המשכן
שיטה (שם מדעי: Acacia) סוג עץ או שיח במשפחת המימוסיים, שבו כ-1300 מינים, רובם נפוצים באזורים (שבה לבדה יש כ-950 מינים).
השיטה במקורות
השיטה נזכרת עשרים ושמונה פעם כעץ אשר שימש לבניין המשכן וכליו, למשל, לבניית הארון (שמות כה י) והשולחן (שם, כה כג). קרשי המשכן היו "עצי שטים עומדים, עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד" (שם, כו טו- טז, לו כ). העצים לבניית המשכן היו מתרומת העם: "וכל אשר נמצא אתו עצי שטים" (שמות לה כד), אך לא ברור מהיכן השיגום, עניין שמהווה פתח לפרשנויות אחדות. המידות (6.5 מטר, על מטר על 0.3 מטר) אינן מתאימות לעץ השיטה, ולפי מקורות חז"ל מדובר בארזים שהובאו לארץ גושן בידי בני ישראל. פעם אחת נזכרת השיטה בין העצים שיפריחו את השממה (ישעיה מא יט). על שם העץ נקראו כנראה שמות מקומות: אחת מתחנות בני ישראל במדבר (במדבר כה א), מקום בערבות מואב שבעבר הירדן המזרחי (במדבר לג מט; יהושע ב א, ג א; מיכה ו ה), 'בית השטה' (שופטים ז כב) ו'נחל השטים' (יואל ד יח).
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%94
http://www.nechama.org.il/pages/236.html
יש לזה לעניות דעתי המשך פאקינג עמוק…ואכנס אליו רק עם שאלה או ביקורת
עצי השיטים (ACACIA) אצל הבונים החופשיים
SPRIG OF ACACIA
If the All-Seeing Eye is the most ancient and the 47th Problem of Euclid the grandest of the emblems of the Master Mason's Degree, the Sprig of Acacia holds the greatest comfort. Not even the Anchor and Ark as symbols of hope speak to Masons as does the simple sprig of evergreen "which once marked the temporary resting place of the illustrious dead."
Acacia was a symbol long before Freemasonry existed. It is the shittim wood of the Old Testament, the erica or tamarisk at the foot of which the body of the dead Osiris was cast ashore so that, when found, it would rise again.
The Jews have always considered shittim a sacred wood; a symbol of life. Logs of it used in houses sprout long after the tree is destroyed that the beam be made. Everyone is familiar with the evergreen which does not seem to die in cold weather, as do less hardy trees which shed their leaves and sleep through the winter.
Shittim wood was used to construct the table of shewbread, the Tabernacle, the Ark of the Covenant, the sacred furniture of the Temple. Of its boughs, so it has been said, was woven the crown of thorns which the Nazarene wore …
But if Freemasonry did not make it a symbol, we adopted it as symbolic of our own special Rite and beliefs.
Acacia marked the spot where lay all that was mortal of the Widow's Son. Raised from a dead level to a living perpendicular in the very shade of the acacia, how should the plant not stand for immortality, a life to come, the most blessed hope of man?
In the stately prayer in the Master Mason's Degree we hear, "For there is hope of a tree, if it be cut down, that it will sprout again -" Later we learn of man who "cometh forth as a flower and is cut down" by the scythe of time which gathers him "to the land where his fathers have gone before him."
Where is that land?
Uncounted millions have asked. Freemasonry's reply is that glorious immortality symbolized by the Sprig of Acacia. Its reality is attested by every hope of every man born of woman since the first infant cried the birth cry.
The Sprig of Acacia has another equally beautiful implication, besides that of certainty of spiritual survival. "Faith is the substance of things hoped for, the evidence of things not seen." The Sprig of Acacia is not only the emblem of a future life but of faith.
It matters little what faith that it. It is the existence of some faith which is important; the certainty of things not seen. The Mason may be Methodist, Baptist, Spiritualist, Universalist, Unitarian, Trinitarian, Mohammedan, or Brahmin! He may believe in the orthodox future life of golden streets and milk and honey; his faith may send him to a whole realm of seven planets which with the esoteric Buddhist he must visit in turn; he may believe in the successive planes of Spiritualism or the Nirvana of the Orient – the Sprig of Acacia is at once a symbol of the immortality taught by his faith and of the faith itself.
We cannot prove immortality any more than we can prove God. Proof is the result of logic, and logic is a process of the mind. Faith is the product of a process of the heart. We cannot reason ourselves into or out of love; we cannot reason ourselves into or out of faith.
The Sprig of Acacia proves nothing – nor tries to. It means everything to him who has the faith. It is Freemasonry's attestation to her children of the certainty with which she regards her trinity of truths:
There is no Plan without a Planner.
That Which Was Lost will at long last be found.
Divine life which is ours can no more die than can Divinity.
The phraseology is the author's. The teachings are Freemasonry's. Their symbol is the little green sprig which Freemasons drop with their tears on the body of a deceased brother in full faith that – where and how we presume not to say, leaving it wholly to the Eye which sees and the Everlasting Arms which enfold – he, even as we, shall live again.
http://www.phoenixmasonry.org/master_mason.htm
שטים=359=שטן…שט בים (פוסיידון) חחח
http://forum.emetaheret.org.il/post58200.html#p58200
שט ים(נ) – שוט-נא
שמואל ב' 24:2
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-יוֹאָב שַׂר-הַחַיִל אֲשֶׁר-אִתּוֹ, שׁוּט-נָא בְּכָל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע, וּפִקְדוּ, אֶת-הָעָם; וְיָדַעְתִּי, אֵת מִסְפַּר הָעָם.
https://www.google.co.il/?gws_rd=ssl#q=%D7%99%D7%95%D7%90%D7%91+%D7%91%D7%9F+%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%94+%D7%A9%D7%98%D7%9F
דברי הימים א' 21:1
וַיַּעֲמֹד שָׂטָן, עַל-יִשְׂרָאֵל; וַיָּסֶת, אֶת-דָּוִיד, לִמְנוֹת, אֶת-יִשְׂרָאֵל. ב וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל-יוֹאָב, וְאֶל-שָׂרֵי הָעָם, לְכוּ סִפְרוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל, מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד-דָּן; וְהָבִיאוּ אֵלַי, וְאֵדְעָה אֶת-מִסְפָּרָם.
דרך אגב…אם כבר עוסקים בהקשר של שטן ויואב בן צרויה שר צבאות=999, אזי יש לקרוא גם מלכים א' 11:14 ומלכים א' 2:5 …דגש באחרון גם על אבנר בן-נר (555) ויתר (610).
השטן חובב השיט
איוב 1:6
וַיְהִי הַיּוֹם–וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים, לְהִתְיַצֵּב עַל-יְהוָה; וַיָּבוֹא גַם-הַשָּׂטָן, בְּתוֹכָם. ז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-הַשָּׂטָן, מֵאַיִן(נקודת האפס) תָּבֹא; וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת-יְהוָה, וַיֹּאמַר, מִשּׁוּט בָּאָרֶץ, וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ. ח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-הַשָּׂטָן, הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל-עַבְדִּי אִיּוֹב: כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ, אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע.
בנוגע ל-ut-nannu והמ-רכב-ה
222=רכב
222+א=חירה…בהמשך חירם אביף
223+777=1000
אונן (בראשית 38:9)
וַיֵּדַע אוֹנָן, כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע; וְהָיָה אִם-בָּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיו, וְשִׁחֵת אַרְצָה, לְבִלְתִּי נְתָן-זֶרַע, לְאָחִיו
אם-בא אל-אשת=776 א(1)חיו….נתן-זרע (777)
דרך אגב…לעניות דעתי החוקרים והבלשנים השונים טועים באופן ובדרך בה הם מנסים לחבר את שברי ההיסטוריה…עד כדי כך שאני אישית סבור שהם אפילו לא מגרדים את "האמת מאחורי סיפורי התנ"ך". אם יהיה ענין אפרוש וארחיב בנושא.
למעלה – הכיוון שלך עם השיט יושב טוב גם עם המצרית. זו המילה לאשה (st). וגם עם שומרית, gal זה צורות שונות של הגדלה או to be ושיפוט ו- gul זה להרוס, להשמיד, רוע.
האם ג'ינגיס חאן, מונגול, הוא שד או מלך גדול lugal? והאם הם מתכוונים רק לאשה-שטן או גם לארכיטקט מרכבה גדול. ואולי הרעיון מאחורי הנשיות של השיט הוא משהו אחר. זאת מכיוון, שאפשר להוציא פירושים נוספים למילה השומרית של נח, שמלמדים לא רק על המרכבה, אלא מהי מודעות של מרכבה.
כנ"ל למשל עם הפירוש "אנשי התהום הגדולים". זה תרגום יפה תואר. אני לא מקבלת אותו עם חייזרים, אבל אני חושבת, שהוא שולח למילים נוספות שמספרות על התודעה והמסע של הנשמה.
התרגומים זה עומס של מידע. כמה שבילים…
האשה והשטן –
תראה, עד שנכתב התנ"כ בערך, והיוונים הצפוניים השתלטו על התרבות הדרומית (באותו זמן?), פולחן האשה, האלה האם, היה ראשוני, עיקרי ושולט. אפשר להבין אותו לדעתי לגמרי.
בתנכ אני רואה שבילים מציאותיים, הגיוניים (למשל, האדם כמתישב, אדפה כחקלאי שומרי, שולחים אותנו לעפר לראשית שלנו) לצד שבילים מתחומי הרוח (הנשמה וכו')ואני מודה ונהנית מפיסות האמת האלה, שרוקמות סיפור בכמה רבדים.
אבל לצד האמת, יש לדעתי הטיה ברורה של מעמד האשה. וכשקוראים מה שכתבת… יש שם פחד של הבונים מנשים. אני לא מבינה למה. מה כבר אשה יכולה לעשות להם, בתוך מציאות פיזית קשה, שבה לגברים יש יתרון ואם בתוך מציאות כזאת היא בכל זאת יכולה "לעשות להם משהו", אז חבל שמעלימים אותה. משהו כאן הוא מעבר לאמת, הוא האגו המסריח של של האבגלים (בשומרית: איש חכם, מכשף).
(לכן, עיקר המסע שלי הוא להבין מה זאת צלע. ויתכן ויש פתרונות ברקע, רק שבינתיים, קטונתי.)
מעניין יהיה לנסות להבין את דבריך. זה גורם לי לא לסבול את הבונים החופשיים, האבאים שלנו… חחהההה… זו תגובה לפסיכיאטר.
בוקר טוב,
גל=33
גל עיני ואביטה נ-פלא-ות מתורתך
אני מניח שרבות דובר על המספר 33, כאשר לעיתים רבות לטעמי האישי תובנות שונות אודות המספר צצו עקב חוסר ידע מקיף, משאלות לב, וקפיצות ודילוגים בתובנות האישיות.
אני מניח שבעת הנוכחית המספר חדר לתודעה הכללית של האנושות עקב חשיבותו לבונים החופשיים, להבדיל מבעבר שבו הוא הופיע בהצטלבויות חשובות ושונות לאורך ההיסטוריה. אם ניקח לדוגמא את חשיבותו בנצרות בהקשר לגילו של ישוע בעת שצלבו אותו לכאורה, מותו של אלכסנדר מוקדון בגיל 33, ממלכת דויד שהחלה בגיל 33, ר' שמעון בר יוחאי והיום ה-33, וכולי.
http://home.earthlink.net/~acb_33/33facts2.html
טוב, ראשית נתחיל עם הסמל הידוע לכל קונספירטור מתחיל והוא הנשר (או העיט) הדו-ראשי, או לפי טענת מנלי פ. הול (גדול הפילוסופים של הבונים החופשיים במאה ה-20, דרגה 33) הנשר הוא בעצם עוף החול מהמיתולוגיה היוונית, שלכשעצמו נלקח מהמיתולוגיה המצרית או העברית.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%A3_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%98_%D7%93%D7%95-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99
אם אני אחזור לרגע אל הסמל עצמו כפי שאפשר לראות בקישור הבא, אזי המספר 33 מצוי בתוך משולש עם קודקודו כלפי מעלה, ומיקומו בבית החזה של הנשר או עוף החול הדו-ראשי…בין הכנפים.
http://illuminatisymbols.info/33rd-degree-mason-double-headed-eagle/
כנף=150
150+33+150=333
לעניין הכנפים ישנה ככל הנראה חשיבות גדולה שהשאירה בונים חופשיים רבים נבוכים ותמהים מדוע בלודג'ים מסוימים החברים בארגון בדרגה 32 או 33 הכנפים כלפי מעלה, ובאחרים כלפי מטה…כפי שאפשר לראות בדיון בפורום של החברים בארגון.
http://www.myfreemasonry.com/threads/wings-up-vs-wings-down.19081/
ישנו ניסיון לענות על השאלה הנ"ל בקישור הבא, אבל אני אישית סבור שהם טועים.
http://nationalheritagemuseum.typepad.com/library_and_archives/2011/01/wings-up-or-wings-down-using-books-to-find-an-answer.html
עוף החול של לגש
An interpretation of the The Double-Headed Eagle of Lagash / Phoenix of the Freemason
According to Manley P. Hall, 33rd Degree Freemason, what is being depicted in this most important symbol is actually a double headed phoenix, not an eagle, he says:
Among the ancients a fabulous bird called the Phoenix is described by early writers … in size and shape it resembles the eagle, but with certain differences. The body of the Phoenix is one covered with glossy purple feathers, and the plumes in its tail are alternately blue and red. The head of the bird is light in color, and about its neck is a circlet of golden plumage. At the back of its back the Phoenix has a crest of feathers of brilliant color … The Phoenix, it is said, lives for 500 years, and at its death its body opens and the new born Phoenix emerges. Because of this symbolism, the Phoenix is generally regarded as representing immortality and resurrection … The Phoenix is one sign of the secret orders of the ancient world and of the initiate of those orders, for it was common to refer to one who had been accepted into the temples as a man twice-born, or reborn. Wisdom confers a new life, and those who become wise are born again.
http://conspiracyclothes.com/nowheretorun/symbol.html
טוב, בדילוגים נרחבים ביותר אציין שמנלי פי. הול מקשר בין הנשר הדו ראשי לבין Lagash אם כך אזי נשאלת השאלה להיכן בדיוק מצביע מנלי?
לגש=333
Lagash
לַגַש הייתה עיר מדינה קדומה בשומר ומאוחר יותר בבבל אשר שכנה בעמק הפרת, על גדת החידקל, בדרום מסופוטמיה. לגש (היום תל אל חיבה) ממוקמת צפונית לחיבור הנהרות הפרת והחידקל מזרחית לארך בסמוך לתעלת מים עתיקה. לגש הייתה מהערים העתיקות ביותר של שומר.
לגש נחשבת לאחת מערי המדינה המרכזיות באזור, יחד עם אור, כיש וניפור. באלף ה-3 לפני הספירה
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%92%D7%A9_(%D7%A2%D7%99%D7%A8)
אני מניח שבזמנו שיצא לי לחקור במעט את הנושא המדובר לעייפה באינטרנט, תוך כדי קריאת ספריהם של הבונים החופשיים בעצמם (להבדיל מחכמי האינטרנט), לא יכולתי שלא להצליב מידע זה המתיימר לנבור אל עמקי המערכת, ואל העבר הרחוק, עם מידע שלעניות דעתי הוצפן בעבר השני שפניו לעתיד, בדמות של הספר משנת 1941 של הסופר היהודי אייזק אסימוב, "השקיעה", שזכה בשנת 1968 בתור סיפור המדע הבדיוני הטוב ביותר מאז ומעולם.
השקיעה ו-לגש
שקיעה (באנגלית: Nightfall) הינו סיפור מדע בדיוני קצר שנכתב על ידי הסופר אייזק אסימוב ופורסם בספטמבר 1941. כחמישים שנה לאחר פרסומו הורחב הסיפור לרומן בשיתוף פעולה של אסימוב ורוברט סילברברג.
בסיפור מתואר כוכב לכת (לגש) המואר באורן של שש שמשות, כך שתושביו אינם יודעים חשיכה מהי. הסיפור עוסק בהתרחשותו של ליקוי חמה שמסתיר את השמש היחידה שזורחת באותו הזמן וגורם לעלטה גמורה על פני הכוכב. הסיפור הקצר מתאר את האירועים המתרחשים בשעות שקדמו לליקוי והספר מרחיב את הקורות בכוכב בטרם הליקוי ובימים שלאחר מכן.
בשנת 1968 נבחר הסיפור על ידי אגודת סופרי המדע הבדיוני בארצות הברית כסיפור המדע הבדיוני הטוב ביותר מאז ומעולם
לפי אסימוב, ג'ון קמפבל הזמין את הסיפור אחרי דיון ביניהם בנוגע לציטוט הבא, מאת ראלף ואלדו אמרסון:
"אם על הכוכבים להופיע, לילה אחד בלבד בכל אלף שנים, היאך יאמינו בני האדם, ואיך יעריצו או ישמרו, למשך דורות רבים, את זכרה של עיר האלוהים?"
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)
Plot summary
The fictional planet Lagash (Kalgash in the novel adaptation) is located in a stellar system containing six suns (Alpha, Beta, Gamma, and Delta are the only ones named in the short story; Onos, Dovim, Trey, Patru, Tano, and Sitha are named in the novel), which keep the whole planet continuously illuminated; total darkness is unknown, and as a result, so are all the stars outside the planet's stellar system.
(מעניינים מאד המספרים בהם הוא משתמש)
A group of scientists from Saro University begin to make a series of related discoveries: Sheerin 501, a psychologist, researches the effects of prolonged exposure to darkness; Siferra 89, an archaeologist, finds evidence of multiple cyclical collapses of civilization which have occurred regularly about every 2000 years, and Beenay 25 is an astronomer who has discovered irregularities in the orbit of Lagash around its primary sun Alpha. Beenay takes his findings to his superior at the university, Aton, who formulated the Theory of Universal Gravitation (the in-story discussion of this makes light of an article once written about Einstein's theory of relativity, referencing the false notion that "only twelve men" could understand it). This prompts the astronomers at Saro University to seek the cause of this anomaly. Eventually, they discover that the only possible cause of the deviation is an astronomical body that orbits Lagash.
https://en.wikipedia.org/wiki/Nightfall_(Asimov_short_story_and_novel)
333+666+א=1000
חסרה לי המוזיקה והזרימה, נתראה אולי בפורום 🙂
https://www.youtube.com/watch?v=VrbzmzuNkiE
השיטה ואוצרות בית המקדש? השיטה היא האוצר, כל השאר צעצועים.
כך לפחות הבנתי גם מהמקור המסוני. מבנה הגוף הנשי והתפקודים שלו מקבילים ומסבירים הרבה ממה שידוע על הרוח והנשמה. הזרע והתפקודים הגבריים סמויים יותר (מובן שחשובים לא פחות), אולי כי הם כתבו את ההיסטוריה. אפרופו אב-גל-לו. lue זה גם הנשמה או מצב כזה שמקרב אליה ומשבח את רוח האדם (to be clean, fresh, to clean, to wash) ו-lu בהגיה ארוכה במיוחד זה וגינה. המשיכה לווגינות ולראש הנשי קיימת במקומות נוספים. אבל, בהמשך למה שכתבתי על נשים אצל המסונים, למרות ההערצה והאמת שהם מציעים בעיני, הם גם מלמדים ברובד הנמוך יותר, את המאסה, שהיא נוצרה מהאדם הזכר. תחליף משני, לא שווה זכויות ברמה מטורפת ולא שווה הקשבה. זאת הפוליטיקה של התנכ והתקופה ולא האמת האוניברסלית. זו הרובד של הדת והחברה לעומת הסיפור הבריאתי.
באופן כללי אהבתי את המקור המסוני, את הדימוי לעץ השיטה. אלף הזכיר שם שהשיטה מוזכרת 28 פעמים בכתובים. זה 'כח'. לא צחוק, זה הכח הנשי, כל הדברים שנכתבו על השיטה והמחשבה על עץ בכלל. מצאתי שם שוב את האשה כגוף מלכד (הדבק של השיטה), שקשור אצלי לפירוש למילה 'בראשית'. מעניין שבאכדית 'איש' זה ולא 'אשה' ביחד אך הכל קשור בהכל ומקבל סדר הגיוני, אם מבינים שהאיש ההוא ואשתו, זה לא איש ואשה כמקובל כיום, אלא שלב שהנשמה עוברת, לקראת התחלת הגלגולים כאן.
לאלף – שוב בעניין תרגומים… רמיזה על הקוצים של השיטה, כפי שהתרגום היווני שהוספת מציע… אוקי. מי כמוני ואחרות קוצניות (: אבל השורש שגור בעולם השומרי והאכדי ומצביע על משהו קרוב ל-act (ואש), משהו יצירתי ומעשי ומשם אולי המילה ממשיכה ל- kat במצרית שזו עבודה. ואם כבר kat, אז ka זו נשמה במצרית. ואז, שוב מלמדים על רוח באמצעות האשה.
עם פוסידון – לטעמי, שיחקת אותה במיוחד! שט בים… זה יוצא משהו כמו, שייט במודעות הנשית, הפזורה והמסוכנת כל כך לבד… (זה לא תרוץ ליצור נשים מהצלע של הגבר!)
כתבת… "אם יהיה עניין אפרוש וארחיב בנושא"
צר לי שהמקום הזה מכיל אנשים כמוך, רק בהערות שוליים למאמרים אחרים. הסיכום הוא זבש"ם של החייזרינים. וירויח מי שיקרא.
"אשתר, אשתו של מרדוק, היתה אלת-האהבה, שהפכה בגלגוליה השונים לעשתורת הכנענית ולאפרודת או אפרודיטי היוונית."
השאלה מתי נכתבה מגילת אסתר.. כי עשתורת קדמה לה.. היא מוזכרת בתנ"ך.
ואם זה נכון,למה להסתיר את זה? למה אף רב לא כתב על זה?
אני לא עונה או מתיימרת לענות לשאלה למעלה. אישתר, נושא מדהים בעיני.
היא נמצאת כבר בספר בראשית, במילה 'בראשית', במילה 'אשתו'. יש גם הפניה לארץ עפר שבאפריקה, בה זורם נהר האווש …
'אישתו' באכדית זה אש ו- ahais זה 'ביחד'. לכן, הרעיונות האלה הם אלת האהבה.
המילה 'בראשית' יכולה להיות:
בר (bar) – בשומרית זה נשמה
אשית – ביחד
כשהנשמות היו עוד ביחד.
ברא בשומרית )ba-ra) זה להפיץ
"את השמיים ואת הארץ". שוב אלות… אני חושבת שמשמעות שמם מסבירה למה הופצו הנשמות. על מנת לגדול בחוכמה והידע.
האלות בבראשית – אני לא בטוחה שהכוונה לאלות ממש או לשימוש באותה שפה. אני לא בטוחה בכלום.
שיט
בהמשך ל- שיטים = אשה
בראשית – יכול להיות :
be – בשומרית – to speak to say
(העולם נברא במילה)
re – בשומרית – להנהיג (לערבב, ללוות, ללכת ועוד)
re – באכדית – a shepherd
shit 'aru – באכדית – colores, iridescent, prismatic
'aru- באכדית – מספר אפשרויות. אחת מהן body (גוף אנושי).
(st ושיט במצרית ואכדית זה אשה)
העולם נברא במילה.
מילה –
mi בשומרית – to say, tell, orcal
וגם
mi בשומרית, פירוש נוסף – אשה…
la בשומרית – יש הרבה אפשרויות. (רובן מעניינות לעניין זה וחיוביות). ביניהן- desire וגם (בצירוף כמו גירש, יתכן הגיה קצת שונה) to penetrate.
העולם נברא במילה.
המילה 'מילה' בשומרית מעלה את האלה השומרית מלכת השמיים, איננה, שהיא גם אלת אהבה, חושניות ופריון.
שמיים – SAa-m במצרית זה beginning from (place or time).
איננה
שמיים
SAa-m במצרית beginning from
אותיות אמש בקבלה.
זה נראה שהתנכ הוא הכיוון הנשי וההזוי, שמשמר מסורות משומר ואולי יש בו לפעמים מניפולציות… והקבלה, ספר היצירה, היסוד הזכרי, הנסתר יותר, שמפרק הכל ובונה מחדש לשפה נורמלית…
העולם נברא במילה – המשך
אריסטוקרט משכיל ומודע בשלבי הכתיבה של הטקסט התנכי עשוי לדעת את השפות: שומרית, אכדית, מצרית, עברית ויוונית ולהתבטא במיקס של כולן. כולל הבנות בפירוק המילים ( קבלה). חלק מההבנות והשימוש בכמה שפות ממשיך הלאה גם לאנגלית ( לדוגמא המושג גודרע בשומרית ניתן להבנה בעברית אנגלית ושומרית ביחד)
אז, 'מילה' , בשומרית בפירוק הברות זו אישה.
'מילה' במספר מהשפות העתיקות זה 'מילה ' או 'לדבר'.
מילו milo ביוונית זה לדבר.
מילו ביוונית (בהגיה וכתיבה שונות, עם הבדל דומה למילעיל ומילרע בעברית ) זה: תפוח – האשה ותפוח עץ הדעת
תפוח… apple
apple
אפל.
"והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום"
למזלכם I must go, כי עברתי דירה ואני בהלם קיומי. מתואמת עם השלב הבא: והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום.
קצרה היריעה והיכולת לתת פה הפניות ואני צריכה להתפנות לסדרים.
זה שלב טראומטי לכולנו. קורים בו כל כך הרבה דברים ברמת הנשמה. ן יחד עם זאת זה התלהבות גדולה ודחיפה לפריון וסקס שמימי. פריון כל כך חשוב היה ומהותי לאנושות,וסקס ואהבה… הם מציעים כזה שנובע מהלב.
החושך. אפל. כדאי לקרוא ברשת את הדברים של אורלי נורא יהלום "טוטם העורב". החושך, השחור שכולל את כל הצבעים, בריאה, רחם, אמהות. הקשר הזה קיים גם עם שומרית ועם יוונית.
ומקווה להיפגש עם חומרים מעולם המדע שאני יכולה להבין, שמחברים צבעים פריזמות )אשה( ובריאה.
השלב הזה של התוהו ובוהו והתחום, יתכן מאד שמתחבר למושגים כמו ניברו ג'ימיני ואולי לנח.
בקטנה,
היסוד הזכרי –
ויאמר אלוהים (:
א-מ – רו
רק אחת מתוך אפשרויות שעושות סדר:
שטפון הרסני, ו… התפרצות של זרע.
בי בי
הי, שאלה לאלף בנוגע לחומרים על מצרים ואחרון.
ראיתי בחטף דקות מתוכננת טלוויזיה על אציל מצרי בערך מאותן שנים שציינת פה ושם. יש לו אחוזת קבר מרשימה. הוא היה סופר, שמו אולי מנה. בציורים בקבר ניכרת אמונה בשיפוט לאחר המוות והתייחסות ללב.
משהו בזה מתחבר לדעתך לחומרים למעלה?
https://en.wikipedia.org/wiki/Yuya
מין – פאל-וס
https://en.wikipedia.org/wiki/Min_(god)
http://michaelsheiser.com/PaleoBabble/2011/01/ahmed-osman-no-stranger-to-revisionist-paleobabble/
אחרון, כי כבר סידרתי חלק ניכר מהמטבח (:
הערות למה שכתבתי
א. יש לי טעות עם שיוך של luh אחד בנושא האבגללו. זה לא דוקא בכלל נשמה. אבל בעיני במקרה זה לא מזיק. כשעובדים ככה, אפשר לטעות, כי מחפשים סיפור מסוים. גם אני לא נקיה מסוביקטיזם. צריך להיזהר מזה, כל מי שמנסה לתרגם.
ב. כשאני מזכירה את העברית בנשימה אחת עם שפות עתיקות ממנה, אני לא בטוחה שזה נכון.
יש איזה שלב מהותי מאד במצרים, שצריך להבין קודם. אוולין הכהן כותבת המאמר, מתייחסת לזה וחומרים שאלף שם כאן ובפורום.
ג. תודה על הספייס להוציא קצת ממה שיושב לי בראש. בתחום הרוח לפעמים צריך פסיכיאטר צמוד… הספייס הזה קצת מילא זאת.
כל התגובות שלי, מצידי שימחקו, יצונזרו. גם בעיני זה יותר מדי.מקווה שמה שיש יגרום לאנשים לצאת למסע בעקבות עצמם, במקום בעקבות חייזרים.
אלף תודה רבה, הכל מעניין ומתחבר.
יויה- זה הוא ש…? וואוו.
אני מוצאת שכל התארים שהוצמד לו קשורים ברוח הדברים שמוצגים בתורה והיכולות שלו והתפקידים הרוחני שהוא ממלא ( למשל, היותו זר, דבר שאין ספק, זה רק צד אחד של העניין. שמו, כציור הירוגליפי, זה גם "לדבר", מה שקשור ל" העולם נברא במילה". זו דוגמא אחת וקטנה מתוך אפשרות לנתח כל את כל התארים ).
מין – mother fuker. ..
אבל הקטע שהפתיע אותי זה שמין הוא גם אשה… מי= אשה והצבע השחור.
ומילה הזו קשורה במילים שמבטאות זוג.
ומכאן יש גלגל שלם של מונחים קשורים ומתחברים.
בסופו של דבר המין יוביל ל – מיינד. הדלת נוספת כדלת למימדים נוספים ( קשור בדלתא ו"הפה של הנילוס").
ובאמצעות כל זה, נלמדת התורה העיקרית של עולם עץ הדעת – הסכיזופרניה. .. הפיצול המחשבתי ( ונראה לי שכל מה שכתבת בפורום על 'אלף').
מסע מדהים.
אוכל להתחמש בציטוטים ומובאות והרחבות, בשביל לבסס את כל מה שכתבתי.