האם בעוד שנה יתאדה משבר החוב העולמי ואיתו יתאדו גם הפנסיות שלנו?
והאם כל זה יקרה בגלל הביטקוין? מאמר דעה מאת: אסף מורג
האם נסיקת הביטקוין ב-400% ויותר תוך החודש האחרון, בקצב יומי ההולך וגדל, מסמלת משהו אחר מלבד היווצרותה של בועה חדשה, "בועת הביטקוין"?
נראה שהתשובה המפתיעה היא שמה שאנו רואים כאן איננו כלל היווצרות של "בועת ביטקוין" אלא אנו עדים לתחילת פקיעתן של בועות גדולות ממנה אלפי מונים – "בועת החוב" ו"בועת המטבעות המדינתיים".
בחמש השנים האחרונות הזרים הפד האמריקאי טריליוני דולרים אל הכלכלה, בתוכניות ההרחבה הכמותית שלו.
הארופאים עשו דבר דומה באמצעות תוכניות החילוץ שלהם והיפנים החרו החזיקו אחריהם באמצעות מדיניות האבונומיקס שאף היא שפכה לשוק כמויות עצומות של כסף. מדינות נוספות עשו דברים דומים. התוצאה של כל אלו היתה ירידה גוברת באמון הציבור במטבעות המדינתיים המרכזיים הללו ובמה שהם מייצגים. אנשים החלו להבין שאם קיים בשוק פי 4 יותר כסף מאשר קודם לכן, בעוד שכמות הסחורות והשרותים בו לא השתנתה, כנראה שכח הקנייה האמיתי של הכסף שבידיהם דולל פי 4. להבנה הזו נילוותה הפנמה הולכת וגוברת של עובדה לא נעימה – חובות המדינות הן היום גדולים במידה כזו שאין אפשרות מעשית להחזיר אותם. הדרך היחידה לשלם את החובות הללו במחירם המלא היא באמצעות הקטנתם על ידי אינפלציה גבוהה. האינפלציה הזו כבר גלויה לעיין בשוק ההון והנדל"ן אשר מחיריהם המריאו בשנים האחרונות פי כמה, למרות שביצועי החברות לא השתפרו במידה משמעותית, אך היא עדיין מינורית בשוק הצרכני. דבר זה יוצר אצל אנשים רבים תחושה של אסון ממשמש ובא – ירידה צפוייה וחזקה מאוד של ערך הכסף אשר תוריד לטימיון את חסכונות חייהם. נראה שזהו הקונטקסט הנכון להסתכל דרכו על עלייתו המטאורית של הביטקוין.
גורם המשיכה של הביטקוין
בניגוד למטבעות המדינתיים אשר אותם ניתן לפחת באמצעות הדפסה, הביטקוין איננו ניתן לדילול. כמותו המוגבלת היא גורם המשיכה העיקרי שלו בעיני מאות אלפי משקיעים קטנים אשר מושכים חלק הולך וגדל מהדולרים והאירו שלהם ומשקיעים אותם בביטקוין. היותו של הביטקוין מטבע הנמצא בבעלותו המלאה של בעליו, ללא צורך בהפקדתו בבנק כלשהו, מוסיפה לו כיוון שהיא מונעת את האפשרות לעשות בו תספורת נוסח קפריסין, שם הכניסה המדינה את ידה לכיסם של בעלי הפקדונות ולקחה אותם בכח על מנת לשלם את חובם של הבנקים חדלי הפרעון.
שני אלו – היותו של הביטקוין מטבע שערכו צפוי רק לעלות והיותו בלתי ניתן לתספורת על ידי המדינות, הופכים את ההשקעה בו למעין תעודת ביטוח כנגד חדלות פרעון או אינפלציה גבוהה של המטבעות המדינתיים. במילים אחרות, נראה שמה שקורה מול עינינו איננו היווצרות של "בועת ביטקוין" אלא תחילת התפוצצותה של "בועת הדולר / אירו / ין / שקל…" הגורמת לבריחה של משקיעים ממטבעות אלו אל הביטקוין הנתפש כמשמר ערך טוב מהם.
כדי להבין את מלוא המשמעות של ההבדל העצום בין המטבע החדש למטבעות הישנים כדאי לעשות ניסוי מחשבתי:
אילו חייתם באימפריה הרומית לפני 1700 שנה והייתם מפקידים שקל אחד אצל החלפן המקומי תמורת ריבית של 4.2% לשנה (כמו בקרן פנסיה ממוצעת, אחרי הפחתת אינפלציה ודמי ניהול), אחרי 17 שנים היו הריבית והריבית-ד'ריבית הופכת את השקל האחד שלכם לשני שקלים. לו הייתם משאירים לחלפן את הכסף ל-17 שנים נוספות, אחרי 34 שנים הייתם הבעלים המאושרים של 4 שקלים (2 בחזקת 2). אחרי 17 שנים נוספות היו לכם 8 שקלים, אחרי 170 שנה – 1024 שקלים (2 בחזקת עשר).
והנה – עכשיו בא השוס – לפי אותו עקרון מתמטי, אחרי 1700 שנה (כלומר היום) היו לכם ביד 2 בחזקת 100 שקלים. זה סכום עצום והוא שווה בערך לספרה 1 עם 30 אפסים אחריה. כלומר – השקל היחיד בשנת 300 לספירה, אשר היה מופקד בריבית "סולידית" של 4.2% לשנה, היה מניב אלף מיליארד מיליארדי מיליארדים של שקלים לאחר 1700 שנה. זה לא אינטואיטיבי אבל חשבון ברמה של כיתה ח' יאשר לכם שזה נכון.
כיוון שאנחנו יודעים שהלוואות בריבית היו קיימות מימי רומי ועד היום, התרגיל הזה איננו תרגיל תאורטי. אילו באמת אנשים היו מקבלים ריבית ראלית של 4% לשנה מאז ימי רומי – העולם היום היה מוצף בכסף. למעשה, כמו שראינו – מספיק שאדם אחד בלבד היה מקבל ריבית עבור שקל אחד בלבד במשך התקופה הזו, כדי ליצור בסיומה סכום עתק. לצורך הניסוי המחשבתי – אין גם צורך שהכסף הזה ישתייך כל התקופה לאותו אדם עצמו (שהוא כמובן שוכן עפר כבר מזמן). הכסף יכול להחליף ידיים אינסוף פעמים. הוא פשוט צריך לשאת ריבית.
בשיטה המוניטרית הקיימת כמעט כל הכסף הוא כסף שנוצר על ידי הבנקים כחוב (אשראי) נושא ריבית. במילים אחרות – לפחות במאה השנים האחרונות הנחות הניסוי התאורטי שלנו מתקיימות בקירוב טוב. לגבי המאות הקודמות – די לנו להסכים עם ההנחה שהלוואות התקיימו כל הזמן ושכסף שהחזיר לווה אחד ניתן לאחר זמן קצר ללווה אחר, כך שתנאי הניסוי שלנו התקיימו בקירוב טוב גם אז. גם במקרים בהם מישהו פדה את ההלוואה והשתמש בה לשם צריכה, הכסף עצמו פשוט החליף ידיים כמה פעמים עד ששוב הפך להלוואה נושאת ריבית.
אבל כאן באה המציאות ומזכירה לנו את עובדות החיים: כל הכסף (M3) הקיים היום בעולם נאמד בפחות מעשר בחזקת 15 ₪. (מקור) – זהו סכום השווה לאחד חלקי מיליון מיליארדים מהריבית על שקל אחד במשך 1700 שנים!!!
במילים אחרות – האפשרות לקבל תשואה "סולידית" ארוכת טווח בגובה של 4% לשנה איננה יותר מאגדת פיות שאין לה קיום במציאות. במציאות – תשואות כאלו ואף גבוהות מהן בהרבה, עשויות להתקיים במשך זמן מה עבור חלק מהאנשים, אולם אינן יכולות להתקיים עבור כל האנשים כל הזמן.
במציאות – כמעט כל הכסף בעולם מתכלה כתוצאה מאינפלציה, ממלחמות, וממקרים של חדלות פרעון. למעשה – כליונו, או אם תירצו – השמדת ערכו, של הכסף לאורך הזמן, היא אחת התכונות המאפיינות אותו יותר מכל. ממש כמו הריבית. זו איננה תופעת לוואי – זהו חלק בלתי נפרד של שיטת ייצור הכסף כאשראי בנקאי, כלומר כחוב.
המשמעות של המשפט האחרון היא מרחיקת לכת. כיוון שכמעט כל הכסף בעולם נושא ריבית שהיא גבוהה במידה ניכרת מקצב הגידול של הסחר העולמי, כמויות הכסף בשוק גדלות במהירות רבה יותר מנפח המסחר, ודבר זה גורם לכסף לאבד מערכו. באופן רגיל, ערך הכסף יורד לאט במשך הרבה שנים רצופות ואנו קוראים לזה אינפלציה, אולם במקביל לאינפלציה מתרחשת תופעה נוספת – בנייה של הר חובות ההולך וגדל.
בניסוי המחשבתי שערכנו למעלה, הגענו למסקנה שבתום תקופה ארוכה מספיק, החלפן יהיה חייב למלווה סכום גדול פי מיליון מיליארדים מכל הכסף שקיים בעולם. זה בדיוק מה שקורה גם במציאות, אולם בערכים נמוכים יותר ותוך תקופות קצרות בהרבה. בגלל גידולו המעריכי של החוב הנובע מהריבית ד'ריבית, מידי כמה עשרות שנים הוא מגיע לגודל כזה שנעשה ברור לכל שאין אפשרות להחזיר אותו. זהו הרגע שבו מתחילות התספורות וחובות שלא ניתן להחזירם מתחילים להמחק. משנמחקו החובות, המערכת המוניטרית מבצעת "איתחול מחדש" והיא שבה ומתחילה לצבור אותם מאפס, עד למשבר הבא. במילים אחרות – מחיקת החובות ומשברי המטבע אינם תאונות מצערות המתרחשות לעיתים רחוקות בגלל החלטות גרועות של נגיד זה או אחר, אלא הם חלק מובנה מהשיטה המוניטרית הקיימת. חלק שאי אפשר בלעדיו.
על פי הכלכלן המוניטרי, פרופ' ברנארד לייטאר, קרן המטבע הבינלאומית שומרת תיעוד של 145 קריסות בנקים, 204 התמוטטויות מטבע, ו-72 משברי חוב מדינתיים, כל זה תוך 40 השנים שבין 1970 ל-2010, וזה עוד לפני שדיברנו על אינפלציה של אחוזים אחדים לשנה בכל מדינות העולם, כמעט בכל שנה במשך 40 השנים הללו, אשר "שרפה" 85-95% מהערך של הכסף הזה. במילים אחרות – הרס הכסף שהניסוי המחשבתי שלנו רמז שהוא מוכרח לקרות בהיקפים עצומים, אכן מתרחש סביבנו בפועל כל הזמן.
הביטקוין
עיצובו של הביטקוין הינו הפוך בדיוק. הקביעה הבסיסית המוטמעת באלגוריתם לייצור הביטקוין ולפיה סך המטבעות שיופקו אינו יכול לעלות על 21 מיליון, יצרה מטבע שלא רק שאיננו אינפלציוני אלא הוא אף דפלציוני. כיוון שכמות הסחר העולמי עולה לאורך הזמן בעוד כמות המטבעות נשארת קבועה, ערכו של כל מטבע בודד צפוי רק לגדול עם הזמן.
לכאורה, צריך היה לחשוב שנגידי הבנקים המרכזיים בעולם צריכים לצאת כנגד המטבע החדש, העלול להתחרות במטבעות המדינות הקיימים, אלא שבשום מקום לא ננקטו צעדים כאלה.
למעשה, ככל שניתן להסיק מהידוע בתקשורת, אנו עדים לאחרונה לשלב הבא בהתפתחות הביטקוין – תהליך הפיכתו להילך חוקי במדינות העולם. זה החל מהחלטה של ממשלת גרמניה להכיר בביטקוין ולאפשר מיסוי של עיסקאות בביטקוין, המשיך מפתיחת כספומטים של ביטקוין בקנדה, וממד בימים אלה אנו לקראת הכרה בביטקוין כמטבע שמותר להעביר באמצעותו תרומות לבחירות בארה"ב. מכאן ועד להפיכת הביטקוין להילך חוקי שאפשר לשלם באמצעותו מיסים – הדרך היא קצרה.
ברגע שזה יקרה – יושלם האיתחול מחדש.
מי יפגע ומי ירוויח?
כאשר יהיו קיימים שני מטבעות אשר הפונקציונליות שלהם דומה, כל אדם שיהיה עליו לבחור בין אחזקה בביטקויינים שערכם עולה בשל כמותם המוגבלת, לבין אחזקה בדולרים, שערכם חייב רק לרדת בגלל הכמות העודפת העצומה שיוצרה מהם, יבחר בביטקויינים. המעבר מהדולרים לביטקויינים יחזק את עליית הביטקוין ואת ירידת הדולר, זה לעומת זה, וכך יווצר משוב חיובי אשר יעצים עוד ועוד את התהליך. בתוך זמן קצר ירד ערכו של הדולר עד מאוד ואילו ערכו של הביטקוין יעלה במידה כזו שערך הביטקויינים שבמחזור יעלה על ערך הדולרים שבמחזור, והוא יוכל לשמש כתחליף מלא לדולר. הכלכלה כולה תלך ותהפוך לנקובה בביטקוין וערכו של הר החובות הדולריים יתכווץ במונחי ביטקוין עד כדי כך שהוא יהפך לניתן להחזרה. כמו החובות הדולריים, גם החובות הנקובים ביורו או ביין יתכווצו ביחס לביטקוין, וכתוצאה מהקשרים הקיימים בעולם בין ערכיהן של מטבעות המדינות השונות, תתפשט ההשפעה של האינפלציה במטבעות הראשיים לכל המדינות, וגם הן יוותרו עם חובות שערכם התכווץ מאוד. אם ננסה לסכם את מאזן הנפגעים והמרוויחים מתהליך כזה, הוא נראה כך:
כל החייבים ירוויחו כסף רב כיוון שערך חובותיהם יקטן. ירוויחו מכך מדינות ועיריות השקועות עמוק בחובות, וכן טייקונים וחברות אחזקה ממונפות אשר יוכלו להחזיק בנכסים שרכשו בעוד שחובותיהם בגין הנכסים הללו יתגמדו. ייגרם אובדן ערך של אגרות חוב בעוד שמניות, זכויות פטנטים, מותגים, ונכסי נדל"ן ישמרו על ערכם בהיותם מייצגים נכסים ראליים ולא נכסים פיננסיים אשר בהגדרה הם נכסים המבוססים על כספי חוב.
על המפסידים יימנו כל החוסכים. הראשונים הם הפנסיונרים אשר הפנסיות שלהם ימשיכו להיות משולמות בערכן הנקוב (למשל – 5000 ₪ לחודש) בעוד שערכם של המטבעות המשולמים (השקלים הללו) יתכווץ מאוד. על המפסידים תימנה גם סין המושקעת באג"ח אמריקאיות בהיקף של טריליוני דולרים, אשר ישולמו במועדן עד הסנט האחרון, אולם הדולרים שישולמו עבורן יהיו בעלי כח קנייה נמוך מאוד.
מהניתוח לעיל נובע שקניית ביטקויינים, שהיא עדיין השקעה מסוכנת, נראית כמו מרכיב הכרחי לשם הקטנת הסיכון דווקא, בפורטפוליו של כל קרן פנסיה. אם וכאשר התסריט המתואר כאן אכן יתממש – הביטקויינים שרכשה קרן הפנסיה שלך תמורת חלק זעיר מנכסיה, לפני שערכם עלה פי עשרת אלפים, יהיו הדבר היחיד שיאפשר לך פרישה בכבוד.
ומילה אחרונה – למי שסבור שהאמור כאן מתייחס לתהליך ארוך שנים ולכן אין צורך למהר ולקבל החלטות. קצב עליית המחיר של הביטקוין בחודש האחרון עמד על 200%. אם קצב העלייה הממוצע של הביטקוין יישאר בסדר הגודל של 100% לחודש "בלבד", התהליך כולו יסתיים בתוך שנה אחת…
אסף מורג הוא פעיל בתנועה לשינוי מוניטרי
הערה אחת: נכון, יש חסם עליון לכמות מטבעות הביטקוין. אבל החסם על חלקי המטבע כמעט ולא קיים. https://en.bitcoin.it/wiki/FAQ#What_do_I_call_the_various_denominations_of_bitcoin.3F
האין זה אומר שעדיין יכולה להיות סוג של אינפלציה?
לא.
כמות הביטקוין לא תעלה אז אין אינפלציה.
יכול להיות לי ביטקוין אחד שמחולק למיליון חלקים שכל אחד מהם שווה ערך לדולר, ואז הביטקוין שלי יהיה שווה מיליון דולר
ויכול להיות לי ביטקוין אחד שמחולק למיליארד חלקים שכל אחד מהם שווה דולר ואזה הביטקוין האחד בארנק שלי שווה מיליארד דולר.
לחלוקה אין למעשה שום השפעה על ערך הביטקוין השלם. ומי שקנה ביטקוין בערך מסויים ופתאום מחלקים אותו ליותר חלקים – ערך הביטקוין בידיו יישמר וסביר להניח שאף יעלה כמו בדוגמא שניתנה. ייתכן מצב שאנשים ייקנו ביטקוין ב"חתיכות" הולכות וקטנות – זה גם מאפיין של דפלציה, לא אינפלציה.
כתבה מעניינת וחשובה, אבל המסקנה שלה דווקא מתאימה לגישה הכלכלית ה"שמרנית" וסותרת את הגישה ה"אלטרנטיבית".
הגישה האלטרנטיבית הרי אומרת שכלכלה מבוססת חוב היא בעייתית וכדאי לעשות הכל כדי לא לקחת חובות ולהיות משועבד לבנק, ובמיוחד לא לקחת משכנתאות ולהיכנס לבועת הנדל"ן פה בארץ. המסקנה של המאמר הזה היא בדיוק הפוכה – כדאי להשקיע בנדל"ן ותוך כדי גם לקחת הלוואות גדולות, שימחקו בעתיד, ולא להמשיך לחסוך כי גם החסכונות יימחקו.
כלומר, נשמע שדווקא מי שמשחק עכשיו לפי החוקים של המערכת יהיה המרוויח הגדול…
אולי השאלה הרלוונטית היא מה יתפוצץ קודם – בועת הנדל"ן או בועת המזומן.
תודה לכותב המאמר על דברין המרתקים
אני מהרהר מה יקרה אם מחר בבוקר מישהו ימציא מטבע וירטואלי חדש עם כללי הצפנה משלו,האם לא עשויה להתפתח
אינפלציה של מטבעות וירטואלים בינלאומיים ??
ולכן אנשים לא מרויחים ריאלית כל שנה אלא מפסידים.
האינפלציה האמיתית היא כ 7 אחוז לשנה.
http://www.youtube.com/watch?v=eB5jycRDZwM&list=PLNK_isA40yp0xLHexyyXO52ZATPBYmaPj
החל מ 4:14
בשנים האחרונות הזרים הפד האמריקאי טריליוני דולרים לחברים שלהם בבנקים הגדולים ולא ישירות לכלכלה. הבנקים האלו לא שיחררו את הכסף הזה לשוק ( אולי רק למניות) מה שמנע מהאינפלציה להישתולל.
אם מחר נתניהו יתקוף את איראן הדולר ישוב להיתחזק.
עצם העובדה שכל סיפור הביטקויין מנופח על ידי התקשורת הממסדית מעלה סירחון מכל הסיפור.
דווקא חשבתי שהכתבה הזו סוף סןף תסביר איך הביטקויין באמת עובד.
יש כאן שני דברים שאני רואה כטעות.
1. התייחסות מוניטרית בלבד, כאילה הכלכלה נמדדת רק דרך מחזור הכספים. 2. המחשבה שלפני המהפכה התעשיתית מישהו היה יכול לתת ריבית של 4%, הצמיחה הכלכלית שמאפשרת ריבית כזאת היא דבר חדש יחסית. הצמיחה הכלכלית והריביות שהיו מקובלות לפני מאה שנים היו נמוכות בהרבה ולפני מאות שנים היו קרובות ל-0.
כדי שנבין כמה ביטקויין שווה נצטרך להגדיר מה הוא כסף.. אירוני שכרגע ההגדרה של כסף הינה: משהו שאנשים מסכימים שהוא בעל ערך, שזה אבסורד
כי הוא יכול ליהיות חסר ערך לחלוטין ברגע שנשנה את דעתנו..
(ולכן ביטקויין שווה בדיוק כלום.. ויותר מיזה האנרגיה היחידה שמקבלים ביצירת ביטקויין היא חום שכבר לא זמין כי הוא התפזר..
אוקי אז ניתן הגדרה חדשה לכסף:
משהו שהוא בעל ערך מעצם קיומו.. גם אם נרצה להתעלם מהערך שלו, גם אם נרצה לא לשחק במשחק שלו וגם אם כולם יחרימו אותו עדיין עצם קיומו והשגה שלו
ויותר ממנו יתן לנו יתרון בהגשמת רצונות חומריים.(כי להשגת דברים רוחניים אין קשר לחומר, לפחות לא במימדים נמוכים וכסף זה משהו שמייצג חומר).
אז עכשיו כל רצון חומרי שיש לכם תשאלו מה יכול להגשים אותו?
והתשובה היא אנרגיה זמינה ושליטה בה.(כי אנרגיה מאפשרת את הזזת החומר ואת יצירתו->בצורת גלים וחלקיקים
ושליטה באנרגיה מאפשרת יצירת איזה חומר שאנו רוצים ולהניע אותו במרחב איך שבא לנו).
אז מה היא אנרגיה?
אנרגיה זה גודל מתמטי שנשמר לפי משפט נטר.
ישנם 3 סוגי אנרגיה:(שהחיבור שלהם נותן את הגודל שנשמר)
1.קינטית= מהירות קווית וסיבובית כולל רטיטה של אטומים בחומר, כולל תזוזה של אלקטרונים וחלקיקים אחרים.
2.פטונציאלית.(אנרגיה שאצורה בחומר ולא יכולה להשתחרר ולהפוך לאנרגיה קינטית ולהזיז את הגוף..)
3.קרינה=שיחרור של אנרגיה בצורת גלים ולא בצורת חלקיקים, שוב אותו דבר כמו קינטית פשוט של גלים שזאת צורה אחרת לביטוי של חומר ומצד
שני הגל גם זז ולכן יש פה גם ביטוי של אנרגיה קינטית.(סה"כ זה סוג של שילוב של 1 ו-2)
מסקנה יש כמה סוגי כסף וזה נקבע לפי השימוש שאתה צריך.
אם אתה רוצה להפעיל את הטלוויזיה אז אנרגיה קינטית פוטוולטאית עם התקן בנצילות 90% מהשמש(כמו האלה בחלל)
הרבה יותר שווה מקפיץ דרוך ענק שמחכה לך לידה אלא אם ההמרת אנרגיה שלו בשביל האפליקציה של מה שאתה צריך יעילה יותר מהשמש.
(מצד שני השמש זה מקור שבא על הדרך וקפיץ טעון קצת קשה למצוא ככה בטיול בטבע)
סופו של דבר הערך של הכסף ביחס לפעולה נתונה של אנרגיה מסויימת תלוי בכמה פרמטרים:
1.ההספק שאתה מקבל ממנו.(לרוב הפעולה תלוייה בזמן ולא באנרגיה הכוללת).
2.האנרגיה הכוללת שאתה מקבל ויכול לנצל.
3.השפעה עתידית על המערכת-> קבלת האנרגיה יכולה להפוך את המערכת ללא יציבה או לפגוע בה ואנו לא רוצים שזה יקרה.
מכאן מצאנו דרך חדשה למדוד כסף.
עכשיו צריך למצוא דרך לאמוד אותו.
ואת זה נשאיר לכלכלנים שאולי מתישהו יתעסקו בעיקר ולא בשקרים.
אם תוכל להיות יותר יצירתי עם השם שלך
כסף הוא סחורה שאין לה כל ערך למחזיק בה אבל ניתן לרכוש באמצעותה משהו בעל ערך
חסר ערך אמיתי: אי אפשר ממש ללבוש אותו, לאכול אותו, לבנות ממנו או לייצר ממנו אנרגיה (בעצם אפשר אבל אז הערך שיתקבל יהיה אפסי בהשוואה לערכו הנקוב של הכסף).
ערכו היחיד הוא כאמצעי חליפין ולשם כך המציאו אותו – כדי לאפשר מעקב אחרי זרימת הערך הכלכלי האמיתי מיד ליד.
אז איך כסף קיבל כוח כל כך מפלצתי בחיים שלנו?
כי כסף בניגוד לערכים כלכליים אמיתיים, אינו מתכלה באופן טבעי ואינו "מתקלקל" – אפשר תיאורטית לאגור אותו לנצח, להלוות אותו או "לשבת" עליו כשהתנאים הפיננסיים אינם רווחיים להלוואה (ריבית נמוכה). כך שלכסף יש ייתרון לא הוגן על פני מוצרים אמיתיים ואנרגיה אמיתית – דרים בעלי ערףך כלכלי שכנגדם הוא מוחלף.
זה כמובן מצב לא טבעי ומידי פעם מתרחשים משברים וזעזועים כלכליים שמורידים את כמות הכסף כפי שתואר בכתבה. הצרה עם המשברים האלה שהם גורמים להרבה סבל אנושי. זה די טפשי כשמביאים בחשבון שכסף זה בסך הכל משהו שהאדם יצר כדי לשרת אותו. הגיע הזמן שניצור כסף שבאמת משרת אותנו.
ייצור כסף "מכלום" כפי שקורה היום – בכסף רגיל וגם בביטקוין – זה מנגנון לא בריא. יש לייצר כסף שמגובה בערכים כלכליים אמיתיים וגם מתכלה באופן מבוקר כמו מוצרים ואנרגיה שנוהגים לפי חוקי הטבע.
צר לי, אך מה שכתבת היא בדיחה – ואתה גם סותר את עצמך.
כתבת מאמר על "שקיעתה של הכלכלה המסורתית", אבל שירבבת פנימה מנגנון שגורם לכל הדוגמה הקטנה שלך לקרוס – והיא השחיקה בכוח הקניה, או האינפלציה, מעקרת את דוגמתך מתוכן.
ואם תאמר שהתייחסת לריבית ריאלית- אז ריבית כזו של 4.2% לשנה היא גבוהה מאוד בכל תקופה שהיא וכמעט ולא קיימת.
ברגע שייפרץ האלגוריתם הביטקוין יהיה שווה אמס.
היום מה שמעלה את המחיר זו לא קריסת הכלכלה המערבית אלא קריסת מקלטי המס וההון השחור.
מטבע העולם התחתון מושך הון שחור של צווארון לבן , גם לי נראה שמחיקת ההון דווקא צפויה כסופו של כל בלון.
אגב לא צריך ביטקוין כדי לגדר אינפלציה מספיק להשקיע במניות ועדיף של חברות המייצרות ערך
מניות זה גידור חלקי כי עד שהרווחים מחולקים כדיבידנד הם נשחקים…
מאמר מרתק של אסף מורג. עולה בדעתי רעיון לייזום של מטבע חלופי לביטקוין, עם אלגוריתם המצמיד את המטבע למספר אוכלוסי העולם כפול העליה בפריון הייצור הראלי בעולם. כך נקבל מטבע המייצג את הערך האמתי של הכלכלה ואינו תלוי כלל במטבעות כסף-מבוסס-חוב של הכלכלה הנוכחית.
לתמיר,
התכוונת לסתור, ובלי לדעת נמצאת מחזק את המאמר.
אולי זה רעיון לכתוב מאמר אורח , על עוד דבר שלא מספרים לנו:
האומנם יש בועה בתחום הנדל"ן?
האם זה שמחירי הנדלן עולים עד לרמות בלתי אפשריות, אומר שאכן זו בועה ומחירי הנדלן לא ריאליים?
או שמא הקרקע היא מוצר במחסור, וכמו יהלומים (שרובנו לא באמת צריכים) מחירה עולה בשל נדירותה?
מישהו מכם בדק, כמה דירות עוד אפשר לבנות (לפי צפיפות הבניה המקובלת בישראל) ולכמה זמן זה יספיק?…
יש הרבה טעויות מחשבתיות בתחום הנדל"ן. אחת מהן הבאתי בקישור האתר. מוזמנים לקרוא. יש עוד…: חפשו למשל את הפוסט באתר העוקץ על "תמא 38 סקנדל הפלקל הבא?"…
ובעניין המאמר:
מאוד מעניין, שווה הרבה מחשבה. עוד לא קבעתי עמדה…
http://www.youtube.com/watch?v=DyV0OfU3-FU
צריך להוציא את הביטקוין או כל מטבע מן הבורסות
אפשר להצמיד את הערך של הביטקוין לנוסחה מסוימת שתתעדכן פעם בחודש
לדוגמא – ערך הביטקוין יוצמד למצב הפריון של מדינה או קהילה או של האנושות
שאלת תם,
מה מונע מהבנק המרכזי לרכוש את כל הביטקויין ולחסל אותו?