- פרויקט אמת אחרת - http://www.emetaheret.org.il -

ועכשיו, האמת על הקוטג' שתנובה מעדיפה שלא תדעו

רוצו למקרר, הוציאו גבינת קוטג' 5% והסתכלו בטבלת הערכים התזונתיים.

ידעתם שבמאה גרם גבינת קוטג' תנובה 5% יש 400 מ"ג נתרן?
זה יותר מכמות הנתרן היומית המירבית המומלצת לתינוקות עד גיל שנה, יותר מחצי מכמות הנתרן [1] המירבית היומית המומלצת לפעוטות מגיל שנה עד שנתיים, כשליש מכמות הנתרן המירבית היומית המומלצת לילדים עד גיל 8, ויותר מרבע מכמות הנתרן המירבית היומית המומלצת ליתר האוכלוסיה!

זה המון מלח, וזה מאוד מסוכן!

 

צריכת מלח עודפת מסוכנת

צריכה עודפת של מלח בתפריט קשורה בסיכון לפתח יתר לחץ דם, המביא להתפתחות מחלות לב וכלי דם. על פי הערכת מכון הלב, הריאה והדם הלאומי האמריקאי הקטנת צריכת הנתרן ב – 50% תמנע 150 אלף פטירות ממחלות לב וכלי דם בשנה בארה"ב בלבד. גם צריכת יתר של מלח בגיל צעיר מסוכנת: מעבר לסכנה של פיתוח הרגלי אכילה גרועים, שקשה לשנותם מאוחר יותר, מחקרים מראים שצריכה עודפת של נתרן בגיל צעיר עשויה להוביל לעלייה בלחץ הדם הסיסטולי בגיל מאוחר יותר.

אבל מה עם הסידן?

אבל רגע, צריך לאכול קוטג' בגלל הסידן, לא?

ממש לא. ב – 100 גרם גבינת קוטג' 5%, יש 100 מ"ג סידן, אולם רב הסידן הזה כלל אינו נספג בגוף. שיעור הספיגה של סידן מחלב הוא כ- 30%. שיעור הספיגה של הסידן בקוטג' אף נמוך יותר שכן גבינת הקוטג' מכילה כמויות גדולות מאוד של מלח שמעודד הפרשה של סידן מהעצמות. אפילו כוס אחת של ברוקולי מבושל, למשל, תיתן לכם יותר סידן מאשר 100 גרם של גבינת קוטג': בכוס ברוקולי מבושל יש 64 מ"ג סידן, ושיעור הספיגה שלו הוא 60%, כלומר 38 מ"ג סידן נספג בגוף – יותר מאשר במאה גרם גבינת קוטג'!

וזה עוד לא הכל!

גבינת קוטג' 5% שומן כלל אינה דלת שומן כפי שאולי משתמע משמה. למעשה 48% מסך הקלוריות בקוטג' מגיעות משומן, ורב השומן הזה הוא שומן רווי- השומן "הרע" שמעלה את הסיכון למחלות לב. איך זה יכול להיות? למרבה הצער, בלחץ תאגידי המזון בארץ, ישראל טרם יישרה קו עם מדינות מפותחות אחרות בעולם, והחוק בארץ מאפשר ליצרנים להטעות את הציבור. החוק בישראל מחייב את היצרנים לרשום את תכולת השומן במזון רק כאחוז מן המשקל, אך לא כאחוז מן הקלוריות. מכיון שגבינת קוטג' מכילה הרבה מים (שיש להם משקל, אך הם מחוסרי קלוריות או ערך תזונתי אחר), יוצא שב-100 גרם קוטג' יש רק 5 גרם שומן, זאת אע"פ שכמעט חצי מן הקלוריות שבגבינת הקוטג' 5% מגיעות משומן! הזוי הא? ככה זה כשחברים של מקבלי ההחלטות בישראל הם טייקונים. עד שזה ישתנה, כדי לדעת כמה שומן יש באמת במזון שלכם תצטרכו להגיע לסופר עם מחשבון.

אם אתם רוצים לדעת איך מחשבים את אחוז השומן מסך הקלוריות, ולא רק את אחוזו המשקלי, היכנסו לפוסט הזה שמסביר זאת [2].

משימה אחרונה לסיום:
הסתכלו שוב על טבלת הערכים התזונתיים בקוטג' שלכם. אתם רואים שם סיבים תזונתיים או ברזל? מובן שלא! מוצרי חלב, כידוע, אינן מכילים ברזל וסיבים תזונתיים. וזו הסיבה לכך שילדים שצורכים כמויות גדולות של מוצרי חלב הם בסיכון גבוה לסבול מאנמיה ומעצירויות כרוניות. וזה לא בריא בעליל!

בקיצור, בישראל כדי לשווק מוצר "כמוצר בריאות" מספיקים תקציבי שיווק ופרסום שמנים ומחוקקים שבריאות הציבור לא מעניינת אותם. עובדה. לתנובה זה עובד.

מידע נוסף:
מידע על צריכת מלח – האגודה לבריאות הציבור:
http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=86 [3]
המלצות התזונה החדשות (2009) של משרד הבריאות: (PDF [1])

מידע על סידן מהצומח: http://bit.ly/WSgR47 [4]

ערכים תזונתיים של קוטג' תנובה מאתר החברה:
http://www.tnuva.co.il/OurProducts/Cheeses/Cottege/Pages/Products/17.aspx [5]

מוצרי חלב ואנמיה: http://on.fb.me/XxP391 [6]

למידע נוסף היכנסו לדף חלב – עובדות או מיתוסים [7]