מאת אילן סלומון, רוקח
בעלון לצרכן של תרופת הריטלין, שנבדק ואושר על ידי משרד הבריאות ב-2010 כתוב: "הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעת התנהגות בילדים ומתבגרים. קרוב ל-3% מהילדים סובלים מהפרעה זו."
בסוף יולי 2012 ביקרתי יחד עם הפסיכיאטר ד"ר ריקרדו שטיינבאום בעיר שדרות.
כששמע על פעילותי ההתנדבותית בחשיפת נזקי הריטלין יחד עם עמותת "מגן לזכויות אנוש",
ביקש להתרשם באופן אישי מהיקף צריכתו בקרב תלמידים. בדיון הציבורי שערכנו שם בהשתתפות הורים ואנשי חינוך גילינו נתונים מבהילים! הסתבר שיותר משליש מתלמידי בתי הספר בשדרות והסביבה נוטלים ריטלין, ומצוקת ההורים גדולה.
בנספח זה אנסה להסביר כיצד נקלענו למצב הזה, וכיצד ראוי שננהג לאור העובדות הללו כהורים וכאזרחים.
מה צריך לדעת על ריטלין?
ריטלין וכן קונצרטה מכילים את אותו חומר פעיל: מתיל פנידאט, אשר מצוי תחת פקודת הסמים המסוכנים (סם בפיקוח) על פי הגדרת החוק בישראל ובעולם המערבי.
מתיל פנידאט הינו סם מרץ מעורר, הדומה במבנהו הכימי, בהשפעתו ובדרך פעולתו לקוקאין.
באיור א', בעמוד הבא, ניתן לראות שני אטומי חמצן המסומנים באפור במולקולת הקוקאין שאינם יציבים, ושבהתפרקותם יוצרים את שלד הריטלין, שמשפיע על המוח באותו מנגנון פעולה כמו הקוקאין.
הסיבה שחומרים אלה, הקרויים "אמפטאמינים", משפיעים כך על המוח, הינה המבנה המשותף לכולם, אשר מסומן בשחור באיור ב' שמופיע בעמוד הבא, וקיים גם בסמים לא חוקיים נוספים כמו האקסטזי והמתאמפטאמין (קריסטל).
בדומה לבני משפחתו, גם הריטלין גורם לתלות כפי שניתן לקרוא גם באזהרות המצוטטות מתוך עלון הריטלין בעברית:
"שימוש לא הולם בתכשיר עשוי לגרום לו להיות ממכר"
"שימוש ממושך בלתי מבוקר עלול לגרום לתלות ולתופעות פסיכוטיות, לכן אין להשתמש בתרופה זו לעיתים קרובות או תקופה ממושכת בלי להיוועץ ברופא"
"יש צורך בהשגחה רפואית לאחר הפסקת הטיפול בתרופה"
נתקלתי בלא מעט צעירים, שכאשר הפסיקו ליטול ריטלין לאחר שימוש של שנים, חשו ירידה ביכולת המנטלית, דיכאון, חרדות וקשיי תפקוד בחיים. במצב הנוכחי צעירים אלה מחליפים בהמוניהם את צריכת הריטלין בשימוש לרעה בסמים או בנטילה קבועה של סמים פסיכיאטריים אחרים.
הורים שרוצים לנסות בעצמם את הריטלין לפני שיתנו אותו לילד, אמורים ליטול ארבעה כדורים בבת אחת אם משקל גופם הינו פי 4 ממשקל גופו של הילד. החוק, כמובן, אוסר על צריכת ריטלין שנרכש עבור אדם אחר כמו על כל שימוש בו לרעה.
ב-2007 הורה ה-FDA האמריקני לצרף לריטלין עלון מיוחד שמזהיר מפני הופעת בעיות פסיכיאטריות כולל תגובות פסיכוטיות במהלך נטילת ריטלין, בעיות לב כולל אוטם שריר הלב ומוות פתאומי. עד לשנה זו דווחו בארה"ב 51 מקרי מוות פתאומי במהלך נטילת ריטלין.
הריטלין מאוחסן בכספת של בית המרקחת. כל ניפוק שלו חייב להירשם באותו רגע בספר הסמים. כל בתי המרקחת בארץ מחויבים להעביר למשרד הבריאות דוח שנתי מסכם הכולל פירוט חודשי של כמויות הריטלין שמכרו.
להלן היקף המכירות של ריטלין (וקונצרטה) בישראל על פי נתוני אגף הרוקחות:
ניתן לראות בבירור כי מאז שנת 2008 צריכת הריטלין בישראל עולה בתלילות חסרת תקדים ומדאיגה. חשוב להבין שכמויות אלה אינן מתייחסות למשקל הכדורים אלא רק למשקל החומר הפעיל שבתוכם. לכן, כדי להעריך את משקל הכדורים עצמם, יש לכפול את הכמויות האלה פי 10 בערך. ניתן לכן לומר כי בשנת 2010 נופקו כ-5 טון של כדורי ריטלין וקונצרטה לציבור בארץ.
על פי הערכות, כ-30 אחוז מתלמידי התיכון בארץ נוטלים ריטלין לפני בחינות הבגרות, רבים משיגים את הכדור באופן לא חוקי מידי חבריהם. כ-40 אחוז מהתלמידים במוסדות ההשכלה הגבוהה נעזרים בריטלין במהלך הלימודים. כ-20 אחוז מתלמידי בתי הספר היסודיים והגנים נוטלים ריטלין באופן קבוע. האחוז גבוה בהרבה בקרב אוכלוסיות של עולים חדשים, ומשפחות שנתמכות על ידי שירותי הרווחה. במסגרות החינוך המיוחד ובפנימיות הרווחה אחוז נוטלי הריטלין עומד על כ-80 אחוז ויותר, לעיתים בשילוב תרופות פסיכיאטריות נוספות. קיימת עלייה תלולה גם במספר המבוגרים שנוטלים ריטלין.
הפרעת קשב – הגדרה פסיכיאטרית שהולידה מגפה "מידבקת"
בשנות החמישים נהגו רופאים לכנות אוסף של תסמינים שהיו מופיעים לעיתים לאחר חבלה מוחית בשם: "נזק מוחי מזערי". בהמשך נהגו להשתמש בתווית זו גם בנוגע לקשיי למידה, בעיות התנהגות או פעלתנות חריגה שלא היה להם כל רקע של חבלה או של נזק מוחי.
בשנת 1968 הוליד מדריך האבחונים הפסיכיאטרי האמריקני, ה-DSM, במהדורתו השנייה את ההגדרה "תגובת תנועתיות-יתר בילדות". כיוון שלא הייתה הגדרה אחרת, היא הוכללה גם על ילדים ללא תסמיני היפראקטיביות.
בשנת 1980 נולד לראשונה, ב-DSM-III, המונח הפרעת קשב וריכוז (ADD) עם היפראקטיביות ובלעדיה. בהדפסה המעודכנת שלו בשנת 1987 נולד המונח ADHD, כאשר האות H מייצגת את המונח היפראקטיביות.
בשנת 1994 ב-DSM-IV נותר רק המונח ADHDשחולק כעת ל-3 תת סוגים: 1. חסר קשב, 2. היפראקטיבי ו/או אימפולסיבי, 3. שילוב של שניהם.
בין השנים 1998-1991 זינק רישום הריטלין לילדים בארה"ב ב-500%.
בשנת 1998, עקב חשש ציבורי שאנשי המקצוע מבצעים אבחון-יתר ורישום-יתר של ריטלין לילדים בארה"ב, כמו גם מצוקה של אנשי המקצוע, שלא היו בידם כלי אבחון אובייקטיביים (דבר שלא השתנה עד היום – א"ס), אירגן המכון האמריקני הלאומי לבריאות הנפש כנס ארצי של מומחים לנושא. במסר המסכם של הכינוס נאלצו המומחים להודות במפורש כי א. "המקור או המקורות של הפרעת הקשב הינם משוערים." ב. "אין ברשות המומחים אבחון הולם, ולכן תקפותה של ההפרעה החדשה נשארת בעיה."
נדנדת הריטלין – אימתם של המורים
אמרנו קודם שריטלין הוא כדור מרץ שמגביר את הערנות. אם כך, כיצד מצליח הריטלין לרסן התנהגות היפראקטיבית? התשובה לכך טמונה במינון. כשריכוז הריטלין בדם גבוה, הוא "מרגיע" או מרסן. כשריכוזו נמוך – הוא ממריץ. זו הסיבה שבשעה הראשונה המורים רואים תלמידים מרוסנים, מעין "זומבים", ואילו בשעות הצהריים הם מדווחים על מצבי חוסר שקט קיצוניים. זה דומה לאלכוהול וקפה שמעוררים וממריצים בריכוזים נמוכים, אולם מדכאים את מערכת העצבים בריכוזים גבוהים.
מסתבר, אם כן, שה"ריבאונד", שהמורים עדים לו בשעות הצהריים, איננו עדיין תופעת גמילה מריטלין, אלא ההשפעה הממריצה הרגילה של כדורי מרץ כאלה. אותם ילדים היפראקטיביים, שרצינו להרגיע, הם כעת על "ספידים", וכאשר משתמשים בכדורי מרץ כדי להרגיע פעלתנות-יתר, מה הפלא שמתקבל תוהו ובוהו גמור? הפתרון של חברות התרופות הוא לתת מינון גדול יותר של ריטלין באמצעות תרופות פטנט אשר משחררות ריטלין נוסף בכל פעם שהריכוז בדם מתחיל לרדת. לשם כך פותחו הקונצרטה והריטלין בשחרור מושהה, אולם התלמיד צריך כעת לספוג לגופו כמויות משולשות של ריטלין מדי יום רק כדי למנוע מה"שד" להתפרץ. הנה עוד הוכחה לכך שהריטלין גורם לתלות: אסור להפסיק לתת אותו, כי הפסקתו מביאה להחמרת ההיפראקטיביות, שמייחסים אותה באופן שגוי לתלמיד עצמו, ושבגינה הוא עשוי גם להיענש על לא עוול בכפו.
הפרעת קשב והפרעות התנהגות ולמידה חודרות לאקדמיה
בשנות ה-70 היה הריטלין מותר לשימוש בארץ רק ככדור מרץ מעורר למצבים של נרקולפסיה (מעין ישנוניות-יתר). ידוע שרופאים היו רושמים אותו אז לאנשים שרצו לרדת במשקל בגלל ההשפעה מפחיתת התיאבון, והיו גם הקיבוצים, שבהם האחריות על הריטלין הייתה בידי אחיות, וקיימים דיווחים כי אלה היו מעבירות את הריטלין שהרופא רשם, בניגוד לחוק, כמובן, ישירות לידי המטפלות, והן היו מחלקות ריטלין לילדים חסרי שקט או לאלה שהתקשו בלמידה לעיתים על בסיס יומי בידיעת ההורים או שלא בידיעתם וללא כל קשר לאבחון.
המהדורות החדשות של מדריך האבחון הפסיכיאטרי קיבלו סיקור נרחב גם במדיה בארה"ב. בשנת 1996 פירסם מגזין ה"ניוזוויק" האמריקני בכתבת השער שלו כי: "הפרעת קשב וריכוז היא ההפרעה הפסיכיאטרית מספר אחת בקרב ילדים." לא קשה לשער כיצד טענה כזו המופצת באמצעי התקשורת משפיעה על הציבור ועל הצורך מצד האקדמיה לתת תשובות. כתבות דומות התפרסמו גם בארץ וכללו כמות רבה של מחקרים שצוטטו, שניסו במאמצים רבים להוכיח את קיומה הביולוגי של הפרעת הקשב וריכוז (ועדיין מנסים – א"ס).
ב-1999 הוקם בארץ ארגון "פרמה ישראל", שלמעשה מאגד בתוכו את האינטרסים של תאגידי הענק של חברות התרופות מחו"ל, ביניהן חברת נובארטיס, יצרנית הריטלין וחברת יאנסן סילג, יצרנית הקונצרטה. הארגון פועל מאז כדי להרחיב את כמות המחקר שיחזק את צריכת התרופות בארץ באמצעות פעילות מול האקדמיה, אנשי המקצוע, משרד הבריאות, בית המחוקקים ומול כלי התקשורת בארץ. בכל הנוגע לענייננו, משמעות הדבר היתה יותר אזכורים בכלי התקשורת על הצורך והחשיבות של טיפול תרופתי בריטלין, ורופאים רבים יותר שהתראיינו לטובת הנושא. למותר לציין שחברות התרופות הינן לקוח חשוב עבור תאגידי התקשורת הפרטיים בישראל, ולציבור אין מידע זמין לגבי היקף המעורבות שלהם בקביעת התכנים שבתקשורת האלקטרונית או הכתובה כמו תוכניות אירוח בהנחיית רופאים או מפורסמים שמתגייסים לספר שהריטלין הציל את חייהם, אבל מקפידים לא לתאר את ההרגשה הזוועתית שהם חווים כאשר השפעתו פגה.
פעילות זו של קידום היקף השימוש בריטלין התחילה בהשתלמויות מקוצרות לרופאי ילדים שמשרד הבריאות ארגן בשנים 2008-2007, כדי להתיר גם להם לבצע אבחונים של הפרעת קשב וריכוז ולרשום ריטלין. כן הוספה התוויה בעלוני הריטלין והקונצרטה, שמתירה שימושם גם להפרעת קשב אצל מבוגרים.
החל מינואר 2009 שונתה פקודת הסמים המסוכנים, כדי לאפשר העלאת המינון המכסימלי המותר של ריטלין ביום ל-90 מ"ג. החל מנובמבר 2011 אומצה בארץ הנחיית איגוד רופאי הילדים האמריקנים להוריד את הגיל המותר לרישום ריטלין מגיל 6 לגיל 4. עוד נקבעו נקודות זיכוי במס הכנסה ומענק מטעם הביטוח הלאומי להורים שביצעו אבחון נוירולוגי המאשר שלילדם יש הפרעת קשב.
פסיכיאטרים של ילדים ונוירולוגים הקימו מכוני אבחון רבי-השפעה וכמובן התראיינו בכלי התקשורת כדי להסביר את חשיבות האבחונים ואת חשיבות הטיפול בריטלין. אחד הטיעונים הנפוצים של אנשי המקצוע, שכבר הופרך מאז, היה שהריטלין עוזר רק למי שיש לו הפרעת קשב. בינתיים הפך הריטלין לסם מסיבות קל להשגה ונפוץ בקרב צעירים שכותשים אותו לאבקה ומסניפים אותו בדיוק כמו קוקאין.
העובדה היא שאף שמדובר בהפרעה שמקורה מעורפל ונתון לוויכוח, ואף שלא קיים בנמצא אבחון חד-משמעי בעל תוקף מדעי מתקבל על הדעת, אותם קריטריונים שקבע המדריך הפסיכיאטרי הפכו להיות השפה החדשה של פסיכיאטרים, נוירולוגים ורופאים בכלל, פסיכולוגים, מורים לחינוך מיוחד ועובדי הוראה בכלל, עובדים סוציאליים, אחיות, יועצות חינוכיות ומנהלנים בתחום החינוך והבריאות.
מעניקים הקלות ומחלקים ריטלין לכל מי שעובר אבחון
מהרגע שהוענקו הקלות בלמידה או כדורי מרץ למתקשים, כולם פתאום החלו להתקשות. כדי שסטודנטים יוכלו לקבל הקלות בלמידה או ריטלין, הם היו צריכים לעבור אבחון ולהוכיח שהם לקויים. אם קשה לי ללמוד או להתרכז בלימודים, ואני מעדיף שיהיה לי קל, אז מה כבר משנה אם יש לי הפרעת קשב וריכוז או לא, מה שחשוב הוא שאוכל להשיג הקלות או מרשם לריטלין.
כמו הפרעות פסיכיאטריות נוספות שבהן הפסיכיאטר חייב להסתמך על דברי המטופל, כמו אצל משתמט משירות צבאי המשתמש במשפט הקסם: "אני חושב להתאבד", כך הפכה "הפרעת קשב וריכוז" לשיטה קלה ופופולארית להפחית את נטל הלימודים הגבוהים ומבחני הגמר. שלושת האחוזים באוכלוסייה (כפי שהעריכו הוגי הפרעת הקשב) שאולי באמת סובלים מהפרעת קשב וריכוז, סללו את הדרך לכל מי שרוצה הקלות או ריטלין. מספיק שיספר למאבחן כי אינו מרוכז בשיעור. בבתי הספר התיכונים דורשים הורים לאבחן את ילדיהם כדי להקל עליהם. הם לא יודעים שהאבחון "מדביק להם תווית" של הפרעה פסיכיאטרית לכל החיים, ושמלאכת האבחון נמסרה במכוון לנוירולוגים ולא לפסיכיאטרים, בדיוק כדי להצניע עובדה זו.
אולם המרכיב המסוכן ביותר בכל התהליך הזה הוא האבחון המוקדם של ילדי הגן ובתי הספר. הדגש במערכת החינוך התהפך: פסיכולוגים במערכת החינוך הרגישו כעת חובה לוודא שאין הם מפספסים ילדים שחס ושלום "סובלים" מההפרעה ואינם "מטופלים". היועצות נתבקשו לערוך תצפיות על הילדים ולדרוש מהמורים ומהגננות לכתוב דוחות אישיים מפורטים כדי לדאוג שכל ה"נזקקים לטיפול" יאותרו, יאובחנו ויטופלו.
ההסכמה הרבה שנוצרה סביב ההגדרות השונות במוסדות להשכלה גבוהה, והתוקף הרב שיצרו יחסי הציבור המתוכננים היטב בכלי התקשורת, גרמו לכך שהורים, שמסיבה כלשהי לא חשבו שהילד צריך לעבור אבחון, או שלא רצו לתת לו ריטלין מתוך ידיעת הסיכונים שבו, היו צריכים להתמודד מול סוללה שלמה של אנשי מקצוע שהעדיפו את השפעתו המיידית ואת התועלת של המערכת מכך שהילד יהיה שקט יותר או יעלה את ממוצע הציונים של בית הספר במבחני ההשוואה הארציים.
לחצו לקריאת ההמשך בעמוד הבא…
כתבה מעולה
http://www.youtube.com/watch?v=4GHqutwNn3o&feature=g-wl
תודה רבה על הכתבה הזאת!
תמיד חשבתי שיש משהו הזוי בלתת תרופות פסכיאטריות לילדים…במקום לנסות לייצר מערכת חינוכיות שהיא מעניינת עבורם, ולנסות להבין מה הם צריכים ריגשית ונפשית…
http://www.youtube.com/watch?v=KNd6XM825dE&list=UUkbRqQh9JeD3585rNBPU0zw&index=1&feature=plcp
כדאי מאוד להראות את הראיון הזה לכולם
צריך להוסיף שאילן סולומון, גם יודע לשקם ילדים שגופם ומוחם הופצץ בחומרים המסוכנים האלה, ומצליח לשקם נפשות אומללות מנזקי "זעם" הרשויות!
מאמר חשוב ביותר, כן יירבו.
אז מה זה אומר,אם אדם מצליח להיגמל מריטלין לחלוטין אז הוא יכול לקחת קוקאין בידיעה ברורה שהוא יוכל להיגמל?
הרי הרוקח אומר שהם מאוד דומים.
הי אלדד,
גמילה מקוקאין איננה טיול בפארק. לא מציע לך להגיע לשם.
אילן
אז אתה מחזק את דברי בצורה עקיפה.
אם הגמילה מקוקאין היא הרבה יותר קשה מריטלין
אז גם שני הסמים שונים בצורה משמעותית מאוד בהשפעות שלהם ולכן ההשוואה בינהם מבהילה יותר משצריך.
יפה מאוד אילן!
יש תרופות פסיכיאטרית ויש סמים פסיכיאטרים, ריטלין הנו סם כמו קוקאין.
ותרופות מיועדות לטיפול וסם מיועד לשוק השחור לרווח כסף מטרה אחת לכסף ורק כסף.
מי שנותן לילד שלו ריטלין הוא מקריב אותו לסמים.
ילדים חייבים טיפול ולא עונשין.
הילד שלי הומלץ לו ריטלין! ואני התנגדתי לזה ולא קבל את הסם, להפך הוא נרגע מבלי, פשוט יש אלף ומאה דרך לעזור לילדים שלנו ולא הדרך הרצחנית של ריטלין.
לדעתי הכתבה חד צדדית מאד, הילד שלי קיבל ריטאלין מגיל 5
עד 16 בהמלצת נורולוג שטיפל בו (ללא שום בקשה מצד הגננת)
לא סבל מהתופעות המוזכרות בכתבה. ללא הריטלין הוא ללא ספק היה נשלח לכיתה של חינוך מיוחד, הריטאלין איפשר לו ללמוד במערכת הרגילה (לא הייתה בעיה של התנהגות רק בעיה של ריכוז). היו רק 2 תופעות לוואי, חוסר תאבון בזמן השפעת הריטלין וחוסר רצון לקשר עם יתר הילדים בהפסקות.
הוא לא קיבל ריטאלין בשבתות בחגים ובשאר החופשים. הוא חדל מריטאלין על דעת עצמו כי רצה את הקשרים החברתיים והחליט שהוא יוכל להיתרכז גם ללא הריטאלין.
התמכרות ודאי שלא הייתה כאן ולא יתר הדברים הקשים המופעים בכתבה. רק 2 התופעות שכתבתי. משך השנים עשינו נסיונות של טיפולים אלטרנטיביים יקרים אבל שום דבר לא הביא את התועלת שהביא הריטאלין.
נכון שמקרה בודד אינו מחקר, אבל אני בטוח שיש עוד כאלו שריטאלין עוזר להם, בעיקר כאשר הבעיה היא של ריכוז ולא של היתנהגות פרועה.
אלוהים ישמור אל הילדים מריטלין, הילד חכם מספיק הוא שמע לגוף שלו ולתחושת הבטן שהריטלין לא טוב ובכלל לא התמיד לנטול ולקחת את הסם. אחרת היה מתמכר לו (לסם) הוא היה מפסיק את הריטלין ומפסיק את הריטלין ומפסיק את הסם בשבתות ובחגים, ומפסיק אותו בחופשות ומפסיק אותו ומפסיק את הריטלין (הסם) כול הזמן שהרגיש רע אתו ועוד יפסיק אותו כול הזמן בעתיד ובסוף כנראה לא יהיה צריך אותו איך שדרך תחילה לא היה צריך אותו ולא יצטרך אותו לעולם בעזרת האל.
לשמוע לילדים שלנו ולא לנירולוג המומחה אשר לא מוכן לתת לילדים שלו את הסמים ובמיוחד לא לשמוע לפסיכיאטרים בכול מה שהם טוענים אלא לחפש פסיכיאטר רופא ובן אדם אשר כבת לו מהמטופל שלו קודם מאשר למכור את הסמים!!!
בהצלחה לכול הילדים שלנו מבלי הריטלין.
גול סרחאן,
אתה לוקח מה שנוח לך ע"פ דעתך, אתה לא מתיחס כלל לזה שכתבתי שהריטלין איפשר לו ללמוד בכיתה רגילה במקום בכיתה של חינוך מיוחד, הריטלין ניתן רק בשל בעיה של ריכוז, לא הייתה שום בעיה בהיתנהגות, היינו זה לא ניתן
לצורך הרגעה.
אתה לא מתיחס לעובדה שעשינו הרבה ניסיונות של טיפולים אלטרנטיביים (שעלו ממון רב) ואף אחד מהם לא צלח.
לדעתי ישנם מצבים שאין אלטרנטיבה לריטאלין, ורבה התועלת מן הנזק. זה שהוא לא קיבל ריטאלין בימים שלא היו ימי לימוד זה יוזמה שלנו לא שלו, הוא היה ילד צעיר ואנו קיבלנו את ההחלטות. רק את ההפסקה המוחלטת הוא ביקש לעשות בעצמו.
יתכן שיש מקרים שנותנים ריטאלין סתם, היינו כתרופת הרגעה, הנויירולוג שנתן לנו את הריטאלין לא מאשר אותו כאשר המטרה היא הרגעה. הוא מחמיר מאד ומאשר מעט מאד בקשות לתרופה. לנו הוא המליץ עליה, אנחנו לא ביקשנו,
הוא אמר שהריטאלין מתאים בדיוק לבעיה של הילד שלנו.
אני לא חושב שזה שחור ולבן, בלי הריטאלין הוא היה נכנס לקטגוריה של חינוך מיוחד, הריטאלין איפשר לו להיות ילד רגיל בחברה, תרומה אדירה לעתיד.
לדעתי ריטאלין הרבה יותר בטוח מסטטינים (לדוגמה) אשר מחולקים בלי הרבה חשבון וללא הבדיקות המקיפות שעובר מי שאמור לקבל ריטאלין.
מה בדיוק רע בחינוך מיוחד או חינוך ביתי?
האם מערכת החינוך שלנו שמוציאה רובוטים חיילים ולא אנשים חושבים היא השאיפה שיש לשאוף אליה ולסמם את ילדינו בסמים כדי שישהו בין קירותיה?
מערכת החינוך קלוקלת ועצם זה שלא כל הילדים על ריטלין זה נס, המערכת צריכה לקרוס ולהיבנות מחדש כמקום שמגדל בני אדם חושבים ולא רובוטים צייתנים שיודעים לפלוט תשובות שהחדירו להם באמצעות שינון אבל לא יודעות לשרוד במציאות אפילו יום אחד ללא עזרה.
הילדים מעולם לא היו הבעיה ולכן הפתרונות לא צריכים להיות מיושמים עליהם. מערכת החינוך הוציאה גאונים שקטפו פרסי נובל והמציאו המצאות ששינו את העולם, אך כל זה היה בתקופה בה לא היה ריטלין ולא ראו בתלמיד שלא מבין את הבעיה אלא במורה שלא מסביר היטב את הבעיה.
כמה גאונים נראה לך שיצאו עוד עשור ממערכת החינוך שלנו? כמה חיילים יצאו? כשתענה על השאלות הללו תבן שהמערכת דוחפת בכוונת מכוון את הטמטום והבורות בבתי הכלא לילדים (הנקראים בטעות בתי ספר), זו לא יד המקרה שסם דמוי קוקאין הפך נפוץ כל כך לילדים בני 4!!! בעוד שבאותו זמן אלכוהול אסור להם לצרוך עד גיל 21.
הבן שלך יצא מזה בנס, יש כנראה עוד כמה כמותו, זה לא מוכיח דבר למעט זה שלמזל (ואולי לגנטיקה) יש תפקיד חשוב בהתנסות עם סמים. כמו כן, עבר לפחות עשור מאז שהתחלת לתת לבנך ריטלין, היום יש כבר הרבה יותר מידע בנושא (למי שההפחדות על העלון של הריטלין לא מספיקות) וכדאי לחקור אודותיו היטב לפי שבוחרים באופציה של משחק במוח.
"הילד חכם מספיק הוא שמע לגוף שלו ולתחושת הבטן " … נא להסביר, אם הילדים כה טבעיים וחכמים, את תאוותם לממתקים וסלידתם ממזון "בריא", ושאר התנהגויות מהעולם האמיתי?
פשוט מאוד גל,הילדים אוהבים מאוד מתוק ואפילו מתוק מאוד וטעמים אחרים הם טעם נרכש.
למשל יש מזונות מרים שהם רעילים ויש שבריאים והילדים צריכים את אישור ההורים ע"מ שאבולוציונית ידריכו אותם מה בטוח.
לגבי ממתקים זה התמכרות וזה גם מתוק יותר מפירות.
ולא צריך להתלהב המבוגרים מכורים לפחמימות המורכבות.
אבי יקר,
זו טרגדיה שהורים צריכים לתת חומר כמו ריטלין לילד במשך שנים עקב החשש, שהוא יתוייג כחריג על ידי מערכת החינוך, וישלח לחינוך מיוחד, כאשר ברור לכל, שכל מה שהוא צריך זו סבלנות, ושככל שיתבגר, יכולותיו יבואו יותר לידי ביטוי.
לגבי ההשפעות השליליות של הריטלין, מנסיוני האישי כאשר אתה מדבר ישירות עם הילד על ההשפעות השליליות אתה מגלה הרבה יותר ממה שראית מהצד או מה שהוא התלונן עליו בפניך. כהורה אתה לא חווה ממש את מה שהילד חווה תחת השפעת הכדור. ולפעמים הילד גם יודע שההורים ניסו לעזור לו, ולכן הוא לא תמיד פותח הכל איתם. בנוסף הוא לא תמיד מקשר את התחושות השליליות לנטילת הכדור, במיוחד שהכדור מלווה אותו כמעט כל יום במשך כל כך הרבה שנים. בנוסף, אנחנו מדברים כאן על סיכונים: גם כאשר צורכים קוקאין או אקסטזי יש אנשים שימשיכו לשבח ולהלל את השפעותיו לאורך זמן, ויש כאלה שיתחרפנו ממנו. אני שמח שבנך יצא מזה בשלום בינתיים. אל תשכח שההרגל ללמוד עם ריטלין עלול להיות בעוכריו גם בלימודי ההמשך, ולכן עוד שימוש ועוד סיכונים עדיין אורבים לו. ממה שתיעדתי, ישנה גם תגובה נפשית מאוחרת לשנים של נטילת ריטלין, שמתבטאת בדכדוך, או בקושי להתנהל בחיים שמטופל על ידי רופאים באמצעות נוגדי דיכאון או אפילו החזרת הריטלין לשימוש. לא יודע אם שמת לב אבל הרבה רופאים (שנוטלים ריטלין) אומרים בראיונות ש"הפרעת קשב היא לכל החיים". זה לא סתם. הם מדברים מנסיונם. הלוואי שלא כך יהא עם בנך. אני לא סתם מקדיש זמן להפצת הנתונים הללו. זה בגלל שאכפת לי שאנשים לא יגלו מאוחר מדי שעשו טעות.
כל טוב,
אילן
אילן יקר,
כתבת לעניין והזכרת לנו
כמה חשוב להקשיב לילדים שלנו
ולהיות שם בשבילם באמת
ולא להיכנע ל"התקשרו מביה"ס ואמרו שהילד…"
ילד ניזון וגדל מחום, אהבה והקשבה
לא מסמים (חוקים או לא חוקיים)
כל הכבוד!!!
המשך במלאכת המצווה
אילן הוא סיינטולוג, ולמען הגילוי הנאות זה היה אמור להיות מצוין בכתבה, אני מזמין את כולם להיכנס ל-GOOGLE ולקרוא כמה שאנשים בכת הזאת הזויים… על אף שיש לפעמים קצת אמת במה שהם מציינים, פשוט לא מאמין לסיפורים ולניתוחים שלהם,.. לעצם הנושא לא מאמין שכל המוסד הרפואי מושחת ולא בודק עובדות…
נכון, אילן חבר בסיינטולוגיה, אבל הוא גם רוקח מוכשר וחבר ב-CCHR שהוא גוף שפועל
רבות למען גילוי האמת על התרופות הפסיכיאטריות.
ממליץ לכולם לא להאמין בדעות קדומות ולשפוט מבלי להכיר ממקור ראשון את האנשים.
ואף אחד לא אמר ש"כל" הממסד הרפואי מושחת.
אנא אל תכליל.
בברכה,
CCHR והסיינטולוגים אחד הם, ממליץ ל- CCHR לפעול לגילוי האמת על הסיינטולוגיה ועל רון האברד ( מיסדה – סופר בינוני ומטה של מדע בדיוני אשר יצר ובנה כת ) אשר לקראת סוף ימיו צרך גם בתרופות פסיכיאטריות, והיה יותר מאשר נוכל…
אבל אנחנו חיים במדינה דמוקרטית וזכותם לשטוף לעצמם את המוח ולעצום עיניים….
חומר לבדיקה ומחשבה שניה..
לדעתי חשוב מאד לדעת שאילן הוא סיינטולוג, הוא יכול להיות רוקח מעולה, אבל נקורת המבט שלו בעיניין הריטאלין הינה של שחור ולבן, רוב הדברים בחיים נמצאים בין לבין. כך גם בתרופות, לא רק בפסיכיאטריות, אין לי צל ספק שיש כאלו שמקבלים ונוטלים תרופות שהם לא זקוקים להן, במקרה כזה ברור שניגרם נזק כי כל תרופה ללא יוצא מהכלל יש לה גם תופעות לואי, אלה שבמצבים מסויימים בהם מוצדק לקחת את התרופה שווה לקחת את הסיכון כי הסיכוי להטבה גדול ממנו עשרת מונים.
למי שלא זוכר, לפני כמה שנים התפוצצה בארה"ב פרשה של כת שהיתנגדה לתרופות באשר הן, אחרי שכמה ילדים של חברי הכת נפטרו עקב כך שלא קיבלו תרופות בזמן מחלה , רק ישבו על ידם והיתפללו, החלו השלטונות בארה"ב להעמיד לדין את ההורים של אותם ילדים ועד כמה שאני יודע הכת חדלה מלפעול או שירדה למחתרת.
אני אישית לעולם לא נכנס לויכוח עם מי שרואה את הדברים שחור ולבן, לעולם לא אנסה לשנות את דעתו של אדם חרדי לעיניין חוקי הדת, כל מה שאני מבקש שלא תיהיה לו אפשרות לכפות את דעתו כאילו כל החוכמה מצויה אצלו.
שבוע טוב.
אתה מדבר על מחלות אקוטיות שאפשר למות אם לא מטפלים מהר אבל מה שמדובר
זה על תרופות כרוניות שקשורות באיכות חיים.
יש תרופות לטיפול ויש מנות סם.
מהניסיון האישי שלי עם התרופות אני יכול להגיד כך:
נתנו לי טיפול תרופתי והיה לי עם הטיפול דיכאון יאוש מחשבות אבדניות שיבוש בריאה ובעיה בדיבור וכאבים וסבל מאוד חזקים פיזית ונפשית ועוד…
כשהגעתי לפסיכיאטר בשם תופיק קראקרה לפעם הראשונה במצב אנוש וגוסס היא בודק אותי ומוצא אותי בריא לחלוטין ורק מסומם. אז הוא עושה לי גמילה ומוציא אותי מהתרופות והזריקות הפסיכיאטריות והינה אני חוזר להיות רגיל ונורמלי כמו כולם.
מתברר לי אחרי נטילת תרופות פסיכיאטריות לעשרים שנה אני לקחתי סתם!
איבדתי עם הטיפול התרופתי עשרים שנה!!!
היום אני לא מדוכה ואין לי בכלל בעיות לא בראיה ולא בדיבור והכי חשוב שנעלמו לי המחשבות האבדניות.
זה לא טיפול אלא סמים!!!
התרופות סליחה הסם הפסיכיאטרי עשה אותי משוגע ובגמילה מזה הסם חזרתי להיות כמו כולם.
לכן אני ממליץ לחשוב טוב מאוד לפני נטילת התרופות ובמיוחד כי המצבים הנפשיים לא נראים ויכול רופא אחר לראות ולאבחן את המצב לחולה שונה מרופא אחר וזה השני מאבחן גם שונה ושונה ובסוף מצב לחץ יכול לאבחן בסכיזופרניה ומחלת נפש סתם ולאבד את החיים עם הסמים שטוענים שהם הטיפול המתאים.
בברכת בריאות ושפיות
הערה: ילדים זה שובבים, מה אנו רוצים מהם להיות פסלים?!!
זה הטבע שלהם להיות כמו קפיצים למה אנו צריכים ומבקשים אותם רדומים ואדישים?!!
רוצו ותשחקו בנדנדת, מגלשות ולטפס על עצים הכי גבוהים רק בזהירות בזהירות…
המפחיד והאסון זה הסם לילדים קטנים.
הילד שלי מזמן המליצו לו לקחת סם הריטלין, אני מעדיף אותו בריא מאשר מסומם…
ולמות מתאונה יותר הגון ויותר מקובל מאשר לתת לו להתאבד!!!
הערה נוספת:
אני מדבר מהניסיון האישי שלי עבור הטיפול בכדורים אשר נתגלה לי אחרי עשרים שנה שנטלתי, אני נוטל סמים ורק סמים.
הנה עובדה.
לגבר המכרים של האחרים אין לי טענות ויכול להיות שזה עזר להם והם צודקים.
ההצעה שלי לכולם להיות זהרים ממש זהירים כי בסוף מדובר באמת סמים.
בברכה ובאהבה
גול
אל תהיה תמים.
קל להאשים את הסמים/תרופות בהכול.
זה שנשארת 20 שנה זה בגללך לא בגלל ה…
לפי אותו רעיון אפשר גם להאשים את ההורים שבגלל חינוך
שלא מתאים לילד הוא הדרדר/לא התקדם בחיים.
הכל נכון השאלה כמה השפעה ליחס לכל גורם.
שלום אבי.
מסכים שחשוב שיהיה איזון ושבהחלט יש תרופות חשובות ומצילות חיים.
אך אנא זכור שבינתיים, סיבת המוות השלישית בארה"ב היא בעקבות נטילת תרופות מרשם…
תרופות מרשם אינן רק תרופות פסיכיאטריות, יש לא מעט תרופות שיש להן תופעות לואי קשות שעלולות ולפעמים אף גורמות למוות. לדעתי תרופות הן דבר מסוכן ויש להימנע מהן ככל שניתן, ישנם מקרים בהם בתזונה אפשר להגיע לתוצאות טובות יותר מהתרופות.
אבל ישנם מקרים שאין בררה וחייבים לקחת תרופה, כל אחד לעצמו חייב להיות ער לתופעות הלואי שעלולות להיווצר עקב נטילת התרופה ולהפסיק ליטול אותה אם חשים שמשהו לא בסדר.
יש כאלו שנטלו סטטינים וזה פגע להם במוח, כל תרופה עלולה לגרום לנזק.
שבוע טוב.
שוב אנחנו מסכימים, אין כאן שום ויכוח.
שלום לכולם, הנספח שכתבתי לספר "ללא ריטלין" בהוצאת פוקוס לא נועד לעשות טועה את מי שהחליט להשתמש בו. הוא נועד לתת מידע למי שלא מכיר את הנושא לעמקו, להסביר מדוע ישנה עליה כל כך גדולה בצריכת הריטלין ולהדגיש שההורים צריכים להחליט כיצד לטפל בילדיהם ולא המדינה. השקפתי כרוקח תמיד הייתה שיש להציע את הפיתרון שיתן מכסימום תועלת ומינימום נזק, ודוקא כאן, כאשר קיימים סיכונים, אני רואה זאת כחובתי המקצועית להדגיש אותם. ניתן מאד בקלות להציג אנשים שמקפידים להימנע מעישון, או מקרינה, לא לפגוע בבעלי חיים או לשמור על כשרות כעל פנאטים. אני דווקא רוחש כבוד לאנשים שהולכים עד הסוף עם העקרונות שלהם כי ברוב המקרים מצאתי שיש בהם היגיון הישרדותי כלשהו. אני סולד מהנסיונות לטעון שאני כותב את המידע הזה כיון שאני מושפע ממישהו או שמישהו אחר מדבר מגרוני. מי שכותב זאת פשוט לא מכיר אותי ואין לו מושג לגבי העובדות.
איזה זמנים היו פעם שהרוקח היה נותן עצות בריאותיות ולא כמו היום שהוא יותר רובוט שממלא מרשמים.
סתם נוסטלגיה…
אילן, זה יפה ואפילו מבורך שאתה חושף את הסיכון בתרופה, השאלה שלי, האם אתה מזהיר גם מי שלוקח סטטינים, או מי שלוקח תרופות ממריצות לבלב, וכ"ו.
השאלה אם אתה מתמקד בסוג מסויים של תרופות או נוהג כך לגבי כל התרופות.
ולאלדד,
מאד לא לעיניין, רק לאחרונה פניתי לרוקח באינטרנט בקשר לדעתו על תוסף תזונה שנמצא במחלוקת, להפתעתי הוא ביקש ממני את המייל שלי והעביר אלי קישורים ליותר מעשרה מחקרים על התוסף הנ"ל. הוא לא הביע דעה אבל נתן לי הרבה חומר שמאפשר קבלת החלטה, כל אחד לפי הבנתו.
לדעתי יש רוקחים שמבינים בהרבה מקרים טוב יותר מרופא משפחה, העיניין שאין להם את הסמכות שיש לרופא וצריך למצא רוקח שיבטח בך ולא יפחד שתסבך אותו.
זה ההבדל הקטן,רוקח באינטרנט ולא פנים מול פנים,
מדיום שמאפשר לך לענות בזמנך הפנוי ולצרף קישורים.
ותוסף תזונה ולא תרופה שאת זה תיסלח יש גם קו טלפוני בחינם של חברה בת של סולגר רק על המוצרים שלהם.
שלא לדבר שאפשר די בקלות למצוא חומר על תוספי תזונה באינטרנט.
אבל בוא נראה אותך מוצא לי הרבה מידע על תרופות כימיות רגילות מרוקחים.
לאבי,
ברור שאני מזהיר נגד כל מה שלדעתי מזיק, אבל אני מודה שכאשר יש זינוק ברישום סם המצוי בפקודת הסמים המסוכנים לילדי הגנים ובתי הספר זה יותר מדאיג אותי מאשר מבוגרים שנוטלים סטטינים.
אילן
Those kind of articles cause more damage than contribution. An average man must ask himself after he had read it: "So what?" what is the bottom line of these kind of essays. I'll tell what is the bottom line: Lack of tranquility and silence across all over the damn neighborhood. Suppose you have neighbors with 3 or 4 noisy-psychotic-deranged children, who scream and shout from dawn to dusk. How would you enjoy the calmness and placid after hectic day? I bet if you had the opportunity, you would have shoot these little fucking bustards. Thanks the Gods they have Ritalin.
If it keeps their mouth shut, I don't care if those animalistic creatures (i.e. the children) die in the age of 22 from cardiac arrest or a stroke.
Most of the Israeli parents are no more than a herd of sheep who is trying to raise the next cannon fodder. Please don't interfere with their brain wash and sedation. Everybody will benefit from it, not just the global Elite.
MILTON
על מה ולמה אתה כל כך נירגז, מי פגע בך? ולעצם העיניין, ריטלין לא מיועדת להרגעה, זו תרופה שמיועדת רק לבעיות של אי יכולת להיתרכז. מי שמישתמש בה להרגעה או להרזיה עושה שימוש לא נכון בתרופה.
לגבי הבשר תותחים, יש לך פתרון אחר, אולי עדיף לדעתך שנחזור לימים בהם היינו נתינים בארצות אחרות ומי שרצה הוביל אותנו לתאי הגזים כשאנו חסרי יכולת להיתגונן.
Avi,
Firstly, I realize that you aren't fully aware of the facts according to the essay. It's clearly mentioned above that the drug deduce not only ADHD but one of its symptoms is relaxation, which is the key factor for understanding new studied material while the body is sedated and calm.
Secondly, a gap in one's education is not something to be proud of. It's really bizarre that you accept (consciously or not) the Israeli government of vampires but demonstrate such an enmity towards one of the most successful and fixed regimes the world has ever known. Namely, The Third Reich. So, your insinuated anti-German reaction is very common in Israel, but the deliberate ignorance of the vicious Israeli government declares two mainly issues- cowardice and hypocrisy.
In the end of the day, it seems that no matter how the situation in Israel is fucked up, it all comes down to jewish nationalism, deep fear of assimilation and the profound enmity towards non-jewish humans, just because they aren't jewish.
It can be said now, more than ever, that the NWO will assimilate and abolish Israel as part of the creation of a new Middle-East towards a Brave New World. The world of the White Race. It's even written in the Georgia Guidestones. So, prepare yourself, boyscout. The emasculation is nearby.
Milton
אני רואה שאתה מלא שינאה וערס כלפי היהודים, אתה לא היחידי, יש בעולם עוד רבים כמוך. אנחנו בכלל לא שונאים בני דתות אחרות, מצב הערבים אזרחי ישראל טוב יותר ממצבם ברוב מדינות ערב.
אבל מכוון שאתה אכול בשניאת ישראל ויהודים אין לי עיניין להתווכח עם ההשמצות משוללות הבסיס שאתה מעלה.
שיהיה לך רק טוב.
חבל שנותנים במה לסיינטולוגים באתר היפה הזה
ןזה מוריד מה,אמינת של האתר
כבר ראיתי אותם משתלטים על אתר, יש להם שפע תכנים
עד שהאתר מתמלא בתוכן שלהם ומתרוקן מגולשים
שומר נפשו ירחק מהם, ומהתרומות הכספיות שלהם
שלום מיכאל,
אני אתן במה לכל אחד שאומר דברים של טעם,
לא מעניין אותי מהי אמונתו הדתית כל עוד הוא בן אדם.
בברכה,
קונספירצית התרופות הפסיכיאטריות:
http://www.youtube.com/watch?v=1OB-AzVBj3E&feature=related
לא נראה על פניו שהסרט ממומן ע"י הסינטולוגיה.
טוב תיקון זה כן סינטולוגיה…
בעלי האתר, אתם משקרים במודע?
קוקאין:
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/6/66/Kokain_-_Cocaine.svg
מתילפנידאט:
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/4/41/Methylphenidate.png
אפי יקר, אפשר להפנות שאלה או להצביע על טעות בדרך יותר מכובדת מזו.
אפנה את התגובה שלך למי שכתב את המאמר
לאפי, אני שרטטתי את שתי המולקולות בצורה דו מימדית כדי להבליט את החלקים הדומים בשתיהן. אם לדעתך טעיתי, אשמח אם תפרט לי, ואני מעדיף, כמובן, למייל האישי שלי.
ilansalom@gmail.com תודה!
כתבת קשקשת המנסה להנציח את הבורות והבערות בעניין הפרעת קשב וריכוז. אני דוקטור לביולוגיה ואב לילד עם הפרעת קשב ודיסלקציה שלמי שלא יודע קיימת אצל 30% מילדי הקש"ר. כמה סובלים הילדים הזקוקים לריטלין ואינם מקבלים אותו עקב הבורות והבערות של הוריהם ומטפליהם. לרוצים להשלים את השכלתם ולמנוע סבל מילדיהם אנא קיראו את ספרה של לאורה וולמר והאזינו לדבריה של ד"ר איריס מנור
לחנן, לד"ר איריס מנור היו בשנים האחרונות קשרים כספיים עם חברת יאנסן סילג יצרנית הקונצרטה. בעבר הייתי בהרצאה שהעבירה גם עבור חברת נובארטיס יצרנית הריטלין. אני לא רואה בה גורם אובייקטיבי בנושא של טיפול תרופתי. ישנם לא מעט מומחים שמתנגדים לגישתה של לאורה וולמר אשר מבלי שיש לה כל היכרות עם מבנה המוח של הילד מסוגלת לפסוק ועוד יותר גרוע, לומר לו ישירות, גם כאשר הוא עדיין בן חמש ללא הינד עפעף כי יש לו הפרעה פסיכיאטריה (במילים אלה או אחרות) כאשר בפועל כל החיים עדיין לפניו והתפתחותו רק החלה. דיסלקציה ניתנת לטיפול דידקטי. כבר פגשתי ילדים שאובחנו כדיסלקטיים וזכו להקלות בבית הספר בשעה שבשעות הפנאי שלהם היטיבו לנגן פסנתר תוך כדי שהם קוראים תוים בשטף קצב. אולם כאשר הריטלין כה זמין למה שמישהו ישקיע במי שתויג בדיסלקציה.
אילן היקר, אני מאמין שעמדתך בעניין קש"ר כנה, אני מניח שאתה או ילדיך לא סובלים מקש"ר או דיסלקציה כי מי שקרוב לנושא מבין מה רב הסבל אותו חווים הילדים האלה בבית הספר ובמשפחה, מה רב הנזק להערכה העצמית שלהם ולחייהם כבוגרים. למנוע ריטלין מילדים זו החלטה כבדת משקל כמו למנוע אינסולין מחולה סכרת ולנסות לרפא אותו על ידי רכיבה על סוסים ודמיון מודרך. עזוב את עינייני הקשרים הכספיים ותאוריות הקונספירציה, שמעתי וקראתי פעמים רבות את לאורה ואיריס והן מבינות לעומק את מצוקת הילדים והבוגרים באופן מטלטל באמינותו. זו בעיה רחבה, בכל כיתה יש 2 עד 4 ילדי קש"ר וזה תואם את השכיחות בספרות המדעית של 5% עד 10% באוכלוסיה כאשר בנות קשות יותר לאיבחון כי אינן היפראקטיביות. יש סרט תעודה נפלא ששמו מסע לדיסלקציה שאני מציע לך לראות, קיבלתי מיס עותק שלו ואני יכול לשלוח לך אם תרצה.
חנן, כל מילה בסלע…
אילן, אשלח לך מייל עם תיקון לכל הטענות המועלות בכתבה.
אגב, לגבי טענתך כי:
"ילדים שאובחנו כדיסלקטיים וזכו להקלות בבית הספר בשעה שבשעות הפנאי שלהם היטיבו לנגן פסנתר תוך כדי שהם קוראים תוים בשטף קצב"
כפי שלבעלי קשב וריכוז יש מקרים יוצאי דופן, גם אלו מקרים יוצאי דופן. נגינה מהווה תרפיה מעולה להפרעות כאלו…
אישית הובחנתי כבעל ADHD בגיל 12, וביצעתי שימוש בקונצרטה מספר שנים.
ללא הטיפול הזה, הייתי נמצא כרגע במקומות שאני אפילו לא רוצה לדמיין.
כיום בגיל 17, אני מסוגל לבצע דברים שבחיים לא חשבתי עליהם. בין אם לשבת שעות ולתכנת, ובין אם לקרוא ספרים ברוגע.
חנן יקר,
אין לנו שום ויכוח איתך. אני מסביר במאמר כיצד נוצר המצב שיותר משני ילדים בכיתה מאובחנים. זה כלל לא מחזה נדיר למצוא כיום כיתות ששליש או רבע מהתלמידים על ריטלין.
כאיש מקצוע חובתי להתריע על זילות של שימוש בתרופות בחסות המדינה ותאגידים שונים.
אילן
להתריע לא במחיר של אינפורמציה מוטית שאינה ניתנת לביקורת על ידי הורים שאינם אנשי מקצוע ומובילה למניעת ריטלין מילדים שזקוקים לו. תגלו אחריות כלפי הסבל של הילדים.
אני מאוד מקווה שהכתוב כאן יגרום להורים לחשוב קצת יותר לעומק ולא לקבל בברכה ובאטימות כל מה שפסיכיאטרים אומרים. ריטלין הוא סם!!!! ולגרום לילד להתנהג הפוך ממה שהוא מטבעו, זה נורא, הוא לא מבין מה קורה לו בגוף וכן גם הצרחקות חברתית זה נורא, זה נורא שלהורה חשוב שלילד יהיה ציון 100 אבל לא יהיו לו חברים. שלילד יהיה ציון 100 אבל לא נורא שהוא לא אוכל ואין ספיגת ויטמינים חיוניים. הזוי לדעתי… חברים, אנחנו נותנים יד לדור מסומם, מה יקרה הלאה????
האם ניתן ליצור קשר. עם מישהו בשם גול שכתב תשובה מעניינת וברצוני לברר משהו איתו … אשמח לקבל תשובה בהקדם
לא ניתן ליצור קשר עם גולשים באתר אלא אם הם הביעו נכונות מפורשת לכך
אני פה רק בשביל לתפוס תור לתגובה. בפוסט אחר אני ממתינה כבר שבוע.
בחרתי בפוסט הזה, בשביל לקחת תור ולהמתין עם הפתק, כי תמיד נחמד לתמוך בחומרים שמביאים לאנשי הרטאלין את האמת בפרצוף.
שלום. די מזעזע מה שנעשה בתעשיית הסמים. זו ממש מלחמה על האזרח הפשוט. אסור להשאר תמימים כנגד האלימות הזו של חברות הסמים ("תרופות") ותומכיהם. יש כאן מטרה סמויה להפוך אותנו ואת ילדינו לזומבים צייתנים ומסוממים. אחרת אין הסבר. זה ממש רוע בהתגלמותו ואנחנו, אזרחי העולם הזה, חייבים להתעורר. אם זו היה מלחמה פתוחה עם חרבות או פצצות, ויריב ברברי, היה יותר קל להבין את זה. חלק מהבעיה היא שיריב לבוש בחליפה שלושה חלקים, או בחלוק רופאים. חברים. להתעורר. במלחמת העולם השנייה, תוך חמש שש שנים מתו 40 מיליון איש. בואו נסתכל טיפה קדימה. מהפיכת הסמים גרועה הרבה יותר, וסופה להכניס כל אחד ואחד מאיתנו לכלא נרקוטי, לחיים ללא תכלית ועניין, למדבר רוחני. וכן, לדיכאון עמוק. יש המון דרכים אחרות לחנך, ללמד, להעביר מידע, והן יוצרות אדם חושב, אדם מקשיב, אדם מאושר. איטליה ודומיו הורג אותנו ואת ילדינו לאט. אבל בהחלט בטוח. אסור לתת לזה יד.