ראשי » בריאות » אתם כאן

על ריטלין, קוקאין ומה שביניהם

  • מאת כותב אורח | 4 באוקטובר 2012
  • 32,340 צפיות | 54 תגובות

דפים: 1 2

עודכן לאחרונה: 8 באוקטובר 2012

משחק האבחונים

חלק בלתי נפרד מהאבחון הנוירולוגי או הפסיכיאטרי הוא מילוי שאלונים על ידי הצוות החינוכי וההורים. ברור שכאשר נשאלים על כל כך הרבה סעיפים שעוסקים בהתנהגויות של ילדים (שבמצבם הטבעי אינם מרוכזים או קשובים או חסרי מעש בצעירותם), הסיכוי "לצאת חף מפשע" מאבחון כזה הוא קלוש. יוצא שדוחות אלה פועלים כהלשנה על הילד ויוצאים נגדו. ההונאה הגדולה שבאבחון הנוירולוגי והפסיכיאטרי הינה שהרופא משמש רק חותמת גומי: בסופו של דבר אותו רופא רק מאשר בחתימתו את האבחנה הגורלית שדיווחי הצוות החינוכי כבר חרצו מראש. זה בולט במיוחד במסגרות החינוך המיוחד ובפנימיות הרווחה.
מחדל נוסף מספק לנו "מבחן TOVA" (ראשי תיבות באנגלית של "בדיקת משתני קשב"), אשר בודק ביצועים של הנבדק מול מחשב לפני מתן ריטלין ואחריו. ברור שבפעם השנייה הנבחן כבר יודע מה רוצים ממנו. הוסיפו לזה את הריטלין ותקבלו מניפולציה קלאסית, שרק מחזקת את הטענה שמהרגע שלקחתי ריטלין כבר לא משנה אם יש לי הפרעת קשב או לא.

אבחון פסיכו-דידקטי עלול להיות מלכודת נוספת. אבחון זה בא לבחון את היכולת הלימודית של הילד בעסקת חבילה יחד עם מצבו הנפשי. ובאמת, איזה ילד שמתקשה בלימודים לא יחשוב מחשבות לא טובות על עצמו? ההיגיון אומר כי יש צורך לעזור לו בלימודים כדי לשפר את ההערכה העצמית שלו לפני שמתחילים לאבחן את מצבו הנפשי. בפועל ההורה מתפשר על עסקת החבילה. הוא מסכים לבצע אבחון פסיכולוגי לילד, כי נאמר לו שפסיכולוג לא יכול לרשום ריטלין. אולם מספיק שהפסיכולוג ממליץ לבצע "בירור נוירולוגי או פסיכיאטרי" כדי להגיע היישר אל הנוירולוג, לקבל תיוג של "הפרעת קשב" ומרשם לריטלין.

אבחון נוירולוגי או פסיכיאטרי לקשב וריכוז לא באמת כולל בדיקה של המוח. כאשר הנוירולוג קובע כי יש בעיה נוירולוגית במקרים של קשב וריכוז, זוהי מסקנה משוערת בלבד ואין לה בסיס מדעי עובדתי. הבדיקה הנוירולוגית היחידה שהנוירולוג עושה כאשר הוא מאבחן לקשב וריכוז, היא בדיקת רפלקסים ואישונים. עוד גישה שהורים מדווחים עליה היא: "בואו ננסה ריטלין לכמה ימים ונראה אם זה יעזור."
לכל המחדלים שציינתי צריך להוסיף את אותם מקרים שבהם ההורה שמע שהריטלין עוזר, ולכן הוא ממלא את השאלונים כדי שהנוירולוג ירשום לילד ריטלין. אילו ניתן היה לערוך אבחון אובייקטיבי, לא היה ניתן להשיג סמים חוקיים או הקלות בדרכים ערמומיות עבור ילדינו רק בגלל הלחץ החינוכי להצליח בבית הספר.

אפילו להסתדרות הרפואית נמאס לשחק באבחוני קשב וריכוז

מ-7 בפברואר 2011 אושרה בישראל בעידוד ועדת האתיקה (?) של ההסתדרות הרפואית הנפקת מרשם לריטלין בידי כל רופא משפחה, למטופלים בגיל 18 ומעלה המעוניינים בכך, גם במקרה שלא אובחנו כלוקים בהפרעת קשב וריכוז, שבעקבותיה הם נדרשים לתרופה מסיבה רפואית.
החלטה זו הינה החלטה גורלית שבעצם אומרת לנוירולוגים ולפסיכיאטרים: הפסיקו "לשחק" בהגדרות ובהפרעות. השורה התחתונה איננה ההגדרה אלא התרופה, ואם מישהו רוצה תרופה אז תנו לו. גם אם מדובר בסם מסוכן וגם אם מדובר בחומר שגורם לתלות. אם תבחנו באומץ את ההחלטה הזו, תוכלו לצפות מראש את המהלך הבא: לשם מה ללכת לרופא כדי לבקש מרשם לריטלין? למה לא ללכת ישר לרוקח? הרי הרופא לא צריך לבדוק כלום. הוא בסך הכול חותמת גומי לבקשה שלי לצרוך ריטלין. זה דומה לאבחון: אם המורה רואה שיש לילד קשיים, לשם מה צריך לבזבז זמן וכסף אצל הנוירולוג שרק נותן לזה שם? אם יש לו קושי – בואו נעזור לו!

פסיכולוגים, רדו מתלמידים!

עוד ב-1978 שרו חברי להקת פינק פלויד הבריטית: "מורים, רדו מהתלמידים!" בלווי אנימציה של מטחנות בשר שעושות מהתלמידים קציצות אחידות בגודלן. רבע מאה אחר כך אי אפשר עוד להאשים את המורים שהפכו כבר בעצמם לקציצות על ידי הפסיכולוגים החינוכיים, "המומחים" לאבחונים. אלה גזלו מהמורים את הזכות לעזור לתלמידים כל עוד אלה לא עברו "בירור מקצועי מקיף". ילדים בני ארבע בישראל עוברים כיום תצפיות ממושכות ואבחונים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים וצורכים ריטלין. כמעט כל הורה נקרא בשנים הרכות של בית הספר היסודי לבצע אבחון או אבחון מעודכן לילדיו, וכל זה למה? כדי שהילד לא ייכנס לדברי חברו, לא ינענע את ידיו ורגליו, לא ישכח חפצים בבית הספר, לא ייטה להיות דברן או לא יתקשה לחכות לתורו. אלה הם חלק מהקריטריונים של "הפרעת קשב וריכוז", שאכן 30 אחוז ויותר מהאוכלוסייה לא עומדים בהם, לא כילדים ולא כמבוגרים. הדיבורים על אבחון נכון או אבחון מקצועי או אבחון פרטי כבר אינם תופסים. הגולם קם על יוצרו ומאיים להשמידו, וברור כשמש שמישהו חייב לעצור את הטירוף הזה!

מאבחנים בשירות "האח הגדול"

בתוכנית הריאליטי "האח הגדול", ששמה הושאל מ-"1984" – ספרו הכול כך אקטואלי של הסופר ג'ורג' אורוול – עבד פסיכיאטר בשירות ההפקה. על פי הנטען הוא העדיף לתת למטופלים טיפול תרופתי כדי לשרת את האינטרסים של ההפקה, במקום להמליץ להם לעזוב את התוכנית המלחיצה, מה שהיה אמור להמליץ אילו באמת דאג לאינטרסים שלהם כמטופלים.

הפסיכולוגים, הנוירולוגים והפסיכיאטרים, שאליהם מופנים ההורים לביצוע אבחונים גם אם אינם עובדים רשמיים של משרד החינוך, מטבע הדברים ישתדלו לתת המלצות טיפוליות שתהיינה תואמות למה שמנהלת בית הספר שהמליצה עליהם תרצה לשמוע, כמו טיפול בריטלין, שנותן תוצאות מהירות גם אם עלול לפגוע בבריאותו של הילד. אם לא כן, לא תשלח אליו נבדקים נוספים. זה נקרא קשרי עבודה. משום כך הכרחי לנתק את הקשר בין אנשי המקצוע לבין בתי הספר ולתת להורים את הזכות האוטונומית לקבל את המלצותיהם המקצועיות או לדחות אותן.

מי באמת לוחץ על ההורים לאבחן ולתת ריטלין?

משרד החינוך חוזר וטוען כי בתי הספר אינם ממליצים להורים להשתמש בריטלין. האמת היא שהם באמת אינם עושים זאת. הם רק לוחצים על ההורים ללכת לאבחון, ורק לוחצים עליהם לתת את הריטלין שהנוירולוג, איש המקצוע, המליץ לתת.
אם ההורים מסרבים לאבחן את הילד, הוא אינו יכול לקבל הקלות או עזרה לימודית נוספת. בנוסף, בית הספר מדווח על כך לשירותי הרווחה, ואלה מזמינים את ההורים לפגישה. אם הם עומדים בסירובם, הם עלולים להיות מוזמנים לבית המשפט, כדי שהוא יחייב אותם לעשות זאת.
אם ההורים אבחנו את הילד, באבחון נקבע כי הוא סובל מהפרעת קשב, והאבחון הועבר לבית הספר, הצוות החינוכי צפוי ללחוץ עליהם לתת לו ריטלין או שהילד יושעה, יורחק או יועלה לוועדת השמה, שתדון בהעברתו לחינוך המיוחד. בית הספר אמור גם לדווח על מקרים כאלה לרשויות הרווחה, שמתוקף חוק הנוער ידרשו מההורים לתת לילד את הטיפול שקבע איש המקצוע. אם ההורים מסרבים, יכולות רשויות הרווחה להכריז על הילד "קטין נזקק", לקבוע שההורים "מזניחים", ולבקש אישור מבית המשפט להוציא את הילד מהבית לפנימיות הרווחה או למשפחות אומנה.

זכויות ההורים אינן מסתיימות כאשר השיעור מתחיל!

  • הפתרון לכל זה הוא לעמוד על כך שעזרה לימודית מצד בית הספר לא תהיה מותנית בביצוע אבחון פסיכולוגי או פסיכיאטרי מתייג, אלא תינתן על סמך המלצת הצוות החינוכי של בית הספר.
  • לעמוד על זכותם היסודית של ההורים לבחור בעצמם את סוג הטיפול שיינתן לילדיהם, בין שהוא מקובל על אנשי המקצוע של בית הספר או שלא.
  • לעמוד על זכותם של ההורים לא לקבל את ההמלצות המקצועיות והטיפוליות של רופאים, פסיכולוגים או יועצים חינוכיים במסגרות של ועדות חינוכיות שונות אם לא השתכנעו כי יפעלו לטובתו של הילד.
  • לדרוש מבתי הספר להשתמש בטופס "הסכמה מדעת" שההורים יהיו רשאים לבחור אם לחתום עליו או לא בנוגע לכל אבחון או טיפול שמוצע לילד.
  • לדרוש מבתי הספר עזרה, עידוד ותמיכה חינוכית בלבד, ולסרב לתיוג פסיכיאטרי או פסיכולוגי של ילדים שטרם הגיעו לבגרותם.
  • לדרוש ענישה כלפי אנשי חינוך שיאיימו או לו יכבדו את הבחירות הטיפוליות של ההורים בנוגע לילדיהם.
  • לפעול לשינויים בחוק הנוער שלא יאפשרו לעובדי המדינה להתערב בשיקולי החינוך של הורים נורמטיביים בהגדרה הרחבה של המושג.
  • לדרוש מהמדינה לספק להורים הגנה משפטית חינם כאשר רשויות הרווחה מנסות לכפות עליהם את דעתם של אנשי המקצוע דרך בתי המשפט תוך ניצול ציני של כספי משלמי המיסים עצמם.
  • לפעול לחיזוק הנציגות ההורית המקומית בכל הרמות כדי שתוכל להגן על הורים שזכויותיהם ההוריות הופקעו מהם.

לסיכום: גם החיפוש הקדחתני אחר תחליף לריטלין הינו עדיין הסכמה עם הרעיון שהילדים שלנו לא מתאימים לבתי הספר הקיימים במדינה, ושאם לא ניתן להם תרופה כלשהי סיכוייהם להצליח יהיו נמוכים.
אם כל ילד שלישי במדינה לא מתאים למסגרת החינוכית המקובלת, מה זה אומר על המסגרת עצמה?
ישנן תשובות חינוכיות נפלאות, שיכולות להתאים כמעט לכל ילד באשר הוא, אבל מימושן יהיה אפשרי רק כאשר מאות אלפי ההורים במדינה, שהם כוח עצום, יסרבו לשתף פעולה עם מגפת ה"קשב וריכוז" שהפיצו הפסיכיאטרים, לא יתירו לפסיכולוגים לפרוש את רשתות האבחונים שלהם ולהדביק תוויות מכפישות על עשרות אלפי הילדים שנתפסים בהן, ולא יאפשרו לחברות התרופות להרעיל את נפשות הילדים הרכות באמצעות סמים. זכויות ההורים הן המפתח!
עלו והצליחו!

המאמר 'על ריטלין, קוקאין ומה שביניהם' נכתב על-ידי אילן סלומון, רוקח.
הוא הופיע לראשונה בנספח לספר "ללא ריטלין" שהופיע בהוצאת פוקוס.

דפים: 1 2

כדי לשלוח את הפוסט הזה במייל, או לפרסם אותו בפורום, השתמשו בקישור הזה:
http://www.emetaheret.org.il/?p=10413
רוצים לעזור? יודעים איך לכתוב ולהתנסח?
פרויקט אמת אחרת זקוק לעוד מתנדבים בעזרה בכתיבת כתבות.
אז אם אתם אוהבים את מה שאנחנו עושים, מדוע שלא תצטרפו לעשייה?
שלחו לנו מייל עכשיו
הירשמו עכשיו בחינם וקבלו עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל! »

אהבתם? שתפו עם העולם...
הבהרה: התוכן המוצג באתר הינו למטרות לימוד ועיון בלבד. אין לראות במידע המוצג הנחיה או המלצה מכל סוג שהוא, במיוחד בכל הקשור לבריאותכם. בכל מקרה של החלטה הנוגעת לבריאותכם, שינוי תזונה או כל דבר אחר, התייעצו עם רופא מוסמך. כמו כן, אין לראות את המידע המוצג כאמת מוחלטת, אלא יותר כהצגת דברים מתועדת היטב הנשענת על ראיות והצלבת נתונים. זו אחריותכם כבני אנוש עם ראש על הכתפיים להמשיך ולחקור ורק אז להגיע למסקנות, בהתבסס על כל המידע הקיים.
הגבלת אחריות: אתר פרויקט אמת אחרת אינו אחראי לדיוק, שלמות או יעילות המידע או המוצרים המוצגים באתר. דעות כותבי המאמרים הנן של כותבי המאמרים בלבד. המידע המוצג באתר הנו למטרות של חינוך ובידור בלבד והשימוש במידע הנו באחריות קוראי האתר. אתר פרויקט אמת אחרת ומפעיליו לא ישאו בשום אחריות עקב שימוש במידע המתפרסם באתר.

54 תגובות »

הנחיות לכתיבת תגובות:

1. שמרו על שפה נאותה
2. כתבתם טענה או הבעתם דעה הפוכה? צרפו קישורים למידע נוסף שתומך בדעה שלכם. משפט כגון: "זו סתם תיאוריית קונספירציה מטופשת" איננה תגובה מתאימה.
3. גם אם משהו נראה לכם הזוי, אין זה אומר שהוא לא נכון. בכל פוסט יש קישורים למקורות המידע וקישורים למידע נוסף. קודם קראו אותם, עשו קצת מחקר ואז תכתבו תגובה.
4. כתבו את שמכם וגם את שם המשפחה, או בחרו בכינוי ייחודי, או (הכי טוב) הרשמו באתר, כדי שנוכל לדעת מי כותב את התגובה ולהתייחס בהתאם.
5. אם הנכם מגיבים חדשים או שצירפתם לתגובה שלכם יותר מקישור אחד, המתינו בסבלנות עד שתגובתכם תאושר.
6. חובה לקרוא את תנאי השימוש באתר לפני פרסום תגובה.
7. תגובות שכל מטרתן להשמיץ ו-או לזלזל באתר או במי מגולשיו לא יפורסמו
מנהל הפרוייקט שומר לעצמו את הזכות לערוך תגובות שאינן הולמות ו/או לחסום גולש מלהגיב...

השאירו תגובה

קבלו את התגובות ב RSS

שמרו על כללי פרסום התגובות בבקשה

כדי להוסיף תמונתכם לתגובות הרשמו באתר: Gravatar .

קבלו עדכונים בחינם למייל »

הרשמו בחינם וקבלו עדכונים פעם בשבוע על ידיעות חדשות מהאתר. תמיד תוכלו להסיר את כתובתכם בקלות ואנו מתחייבים לא למסור לגורם שלישי את המייל.
  • רגע אחד...
אמת אחרת בפייסבוק
 
כבר עשית לנו לייק בפייסבוק?

בעזרתכם נוכל להגיע ליותר אנשים עם המידע...

אל תציג הודעה זו שנית