- פרויקט אמת אחרת - http://www.emetaheret.org.il -

חוק חינוך חובה או כיצד נוצר עוד דור אילם

"שלום, אני מתקשרת לברר בקשר לגן לילדים לשנה הבאה…איזה גילאים מכסה הגן שלכם?
אצלנו יש ילדים מגיל 4 עד 5.
ומה לגבי 5 עד 6, זה בגן נפרד?
כן, זה כבר גן חובה.
את יכולה לתת לי עוד קצת פרטים על הגן?
בגן יש 36 ילדים, גננת וסייעת, הגן הוא משעה 8:00 ועד השעה 13:00… יש לנו סדר יום מאד מגוון, אבל בשביל זה את צריכה לבוא לראות ולהתרשם.
רגע, ומה הילדים עושים בשעה 13:00 אם ההורים עובדים?
יש לנו צהרון שנמצא בגן אחר, ויש הסעות לשם.
גם שם יש 2 מטפלות על 36 ילדים?
לא תמיד. בד"כ כן.
ומתי אוכל לבוא לסיור? אפשר לקפוץ עכשיו להתרשם?
מה פתאום. זה אסור לפי חוק. את צריכה לחכות שיהיה יום פתוח בגן.
ומתי זה קורה?
לא יודעת. צריך לשאול בעירייה.
אבל אני רוצה לרשום את הילדים לגן בהקדם, אחרת לא יהיו מקומות.
אין מה לעשות…אסור לי אפילו לפתוח לך את השער…"

שיחה שכזו ערכתי לפני כחצי שנה עם בערך 6 גני עיריה.
כולם באותה מתכונת, כולם הומלצו לי ע"י מספר הורים, וכולם נחשבים לגנים מובילים בעירי.
הנתונים היבשים שלהם הם שהולידו אותי לחפש פתרונות אחרים לילדי… (ראו בהמשך הכתבה)

כבר יותר משנה, קשה לנו עם אופן החינוך שילדנו מקבלים.
הם בגן טוב, פרטי, גננות מקסימות, אבל צורת החיים שלי ושל בעלי, לא איפשרה לנו לראות את הילדים כמעט.
במילים אחרות, שנינו במשרה מלאה, ומישהו אחר מגדל לנו את הילדים…ורואים את זה.
הילדים לאט לאט משתנים מול עיננו. תכונות לא נעימות דבקות בהם, ולנו אין מה לעשות מלבד להאשים את עצמנו, ואת המדינה שמכריחה אותנו לעבוד כ"כ הרבה כדי לשלם לאחרים שיגדלו לנו את הילדים…לא עוד!

אז תרשו לי לנסות ולפרוט מה הציק לי במערכת החינוך הציבורית, ולמה, בניגוד לכל הסובבים אותי, אני לא מסוגלת להכניס את ילדי לגני ילדים ציבוריים ואח"כ לבתי ספר ממלכתיים:

בעיה 1

יחס לא הגיוני בין מספר תלמידים/ילדים למספר מורים/גננות
בגיל 5 הילד נכנס לגן חדש עם עוד 35 ילדים, עליהם אמורות באיזה שהיא צורה להשגיח גננת וסייעת. כל מי שיש לו ילדים, ואני משערת שלרובנו אין יותר מ-3-4, יסכים איתי שאין הרבה הבדל בין ככר השוק בניו דלהי למפגש אחה"צ בין הילדים שלהם לילדים של החבר הכי טוב שלהם… (נניח ביחד זה 7). ובכן, תסבירו לי כיצד יכולות 2 נשים, טובות ככל שיהיו , להשתלט על המון זועם של 36 ילדים, אשר במקרה הטוב הגיעו אחרי בוקר רגוע בבית, ובמקרה הסטנדרטי הגיעו אחרי בוקר של לחץ כי אבאמא מאחרים לעבודה…חשבון פשוט שלי מראה על מספר נפגעים לא קטן והילד שלי כנראה ביניהם (כי הילד שלי מאד רגיש…יותר מאחרים…מה גם שלכם?)

[1]
מתוך נתוני הלמ"ס [2]

בעיה 2

איכות, תוכן, ורמת השיעורים/הפעלות
אז נכון, בגיל 0-3 הכי חשוב זה חום ואהבה..אחרי שסיימנו לשנן את המנטרה, מה קורה בגילאים מאוחרים יותר? כשהילד מתחיל לתקשר ברמה ההגיונית, וצריך להיחשף ליותר תכנים? אז כאמור יש הרבה חוסר הסכמה ביני לבין רבים מהאנשים הקרובים אלי בנושא…יש לי בעיה עם דת (נראה לי בעייתי לספר לילד שלי שרצח עם זה סבבה…ראה ערך פורים/פסח/חנוכה…), יש לי בעיה עם מדינה ולאומיות (ראה תמונתם המחויכת של הנשיא וראש הממשלה המוצגת בגאווה בכל כיתה וקיר במוסדות אלו) , ויש לי בעיה עם סיפורי ילדות מפחידים שיכניסו לילד שלי פוביות לא במקום (מכיפה אדומה ועד סופרמן וספיידרמן שהילד למד בע"פ מחבריו). כל אלו מהווים חלק ניכר מהחומר הנלמד/נרכש בגנים בגילאים אלו ובכיתות הנמוכות בבית הספר. מה שאין לי בעיה עם, זה גיאוגרפיה והעולם, שאשמח שהילד ילמד, טבע, אסטרונומיה, אמנות, מוסיקה ועוד נושאים ברומו של עולם שיהפכו יום אחד את הילד שלי לאזרח העולם ולא פר בעדר הבקר של המדינה. ולא, אין לי בעיה שילמדו אותו גם לקרוא או לכתוב או חשבון (במקרה שלו הוא כבר למד חיבור לא רע)…יש לי בעיה שזה יעשה ע"י שינון וכתיבה חוזרת בחוברות. אתם רוצים ללמד את זה? דרך משחק.

[3]

בעיה 3

מספר השעות בהן הילד "מבלה" במסגרת
זה נושא שאינו תלוי רק בגן אלא גם בי ההורה… רוב ההורים ידאגו לכך שהילד יהיה בגן בין 8:00 ל-16:00 לפחות. משמע הילד נמצא ללא ההורה 8 שעות לפחות. 8 שעות ערות מתוך 12 שעות ערות ביום בממוצע. משמע שני שליש מהיום הוא בלעדי, בלי מישהו קרוב, מקשיב ואוהב שיאפשר לו לחלוק עימי את העולם החדש הנפתח לפניו. הוא מגלה את העולם הזה לבד…בלעדי… והוא גם לומד איך העולם צריך להיראות בלעדי. יש משפט האומר שאת הפירות שאנו זורעים היום, יום אחד נקצור…אני מאמינה שהורים ה "זורקים" את ילדם 8 שעות ביום ויותר לטיפולם של אחרים (מעולים ככל שיהיו) , יקבלו בזקנתם את אותו היחס ממנו כשהוא יזרוק אותם בבית אבות (מעולה ככל שיהיה). אתם רוצים שלילד תהיה חברה, תמננו יותר נכון את כמות השעות שלו במוסד, אחרת תקבלו כבר בגיל 10 ילד שלא שם עליכם…

בעיה 4

עלות גבוהה לגנים הטובים (או שלא?)
כמה עולה היום גן? גן טרום חובה עולה 750 ש"ח+ צהרון עוד 800 ש"ח לערך, בממוצע 1550 ש"ח. כמה עולה גן פרטי? בסביבות 2500 ש"ח על אותו זמן (שזוהי בעצם העלות האמיתית של גן נורמלי). לא אכנס לצודק-לא צודק המחיר הנדרש והמסובסד, הדרישה היחידה שיש לי בעיניין הזה, הוא שהמדינה שהחליטה לסבסד את כל אזרחי המדינה , וגובה ממני מיסים מטורפים על בסיס חודשי, תתן לי להחליט מה אני מעדיפה. אם לטענתה עולה 1550 ש"ח או 750 ש"ח הגן, אני רוצה החזר שכזה, גם אם בחרתי לשלוח את הילד לגן פרטי, וגם אם בחרתי להשאירו בבית ולחנך אותו אצלי… יש סיבה שאשלם מיסים כמו כולם ולא אקבל תמורה, רק בגלל שאני לא מכניסה את הילד למוסדות של המדינה? זה לא דמוקרטיה?( אם תשאלו אותי, אני לא צריכה לקבל שום סבסוד, אבל אז אני לא צריכה גם לשלם מיסים… מה לעשות שאני חיה במדינה אלימה שמכריחה באלימות כל אזרח לשלם לה כסף? )
יש עוד בעיות שונות כמובן, כמו רמת המחנכים והגננות, איכות הילדים שאיתו בגן ועוד, אבל הם רק תומכים במסקנה הבלתי נמנעת מבחינתי – אני חייבת למצוא לילד מקום יותר ידידותי, נעים ומחנך, אם אני באמת רוצה להוציאו מחזקתי לכמה שעות ביום…
ואז נשאלת השאלה איך ולאן…
האמת שכהתחלתי לבדוק, גיליתי להפתעתי כי לא קיימים גנים פרטיים באזורי לגילאים אלו. כשהתקשרתי לאחד הגנים הפרטיים אמרה לי הגננת שפעם היה לה גילאי חובה, אבל אין דרישה לכך לצערה…ההורים לא רוצים לשלם כ"כ הרבה כסף ואין ביקוש. עצוב.לפי נתוני הלמ"ס, לא מחשבים בכלל אחוזים של ילדים בגילאים אלו בגנים פרטיים. פשוט אין…

[4]
מתוך נתוני הלמ"ס [2]

אז קצת בדקתי והחלטתי שאני אטריח את עצמי על בסיס קבוע (בניגוד לדעתם של כל הסובבים אותי) ואסע כל בוקר 15 דקות לגן בישוב הסמוך, שמאפשר חינוך פרטי, בשיטה שנקראת שיטת מונטסורי, ומכילה בדיוק את התכנים שרציתי, ומספר הגננות שם קצת יותר הגיוני (4, למרות שעדיין זה נראה לי אבסורד), ואשאיר את הילד בגן עד שעה 13:00 ולא יותר, והוא יוכל להמשיך שם עד כתה א' (לא עלינו), בלי לעבור עוד שני גנים בדרך…הדבר היחיד שעדיין מעצבן אותי זה שאני הולכת לשלם פי 2 מכל אחד מהסובבים אותי, למרות שאני משלמת מיסים בדיוק כמוהם, כדי שאוכל לסבסד את הגן בשבילם…

הבאנו ילד לעולם, הילד הזה ראוי לכל האהבה שלנו, לכבוד וליחס מירבי, אבל בעיקר מעל הכל, הוא ראוי לנו ההורים. ואנחנו לא שם בשבילם. הצעד הזה מבחינתי הוא צעד ראשון לקראת חיים נכונים יותר עם הילדים…השלב הבא הוא חינוך ביתי. נקווה שנגיע לשם…

המאמר נכתב על-ידי "אמעצבנית – מיומנה של אמא אומנית ומאד עצבנית [5]"