- פרויקט אמת אחרת - http://www.emetaheret.org.il -

תרופות פסיכיאטריות לילדים בפנימיות – מגמה מסוכנת

הסערה התקשורתית האחרונה [1] בעניין הכדורים הפסיכיאטריים שניתנו למשתתפי התוכנית "האח הגדול" ע"י ד"ר אילן רבינוביץ' העלתה על פניי חיוך מריר.
הכיצד זה מתן כדורים פסיכיאטריים לבגירים, שהחליטו מרצונם להשתתף בניסוי אנושי ולמסור את נפשם כמריונטות למשימותיו של האח הגדול, מצליח לעורר סערה תקשורתית ענקית (וגם אם זה נובע ממניע של פגיעה בגוף התקשורתי "קשת") ואילו התופעה הנרחבת של מתן כדורים פסיכיאטריים לקטינים חסרי ישע בפנימיות של משרד הרווחה לא מצליחה להביא עיתונאים להתעניין בתופעה.

בעבודתי, כעורך דין המייצג משפחות שילדיהם הושמו בפנימיות בין בהסכמה ובין בצווי בית משפט (יותר ילדים מושמים בפנימיות בהסכמת הוריהם לאחר מערכת לחצים אדירה של פקידי הסעד), נתקלתי לא אחת בהמלצות של המערכת הפנימייתית (פסיכיאטרים העובדים בשירות פנימיות) ליתן לקטינים חוסים תרופות פסיכיאטריות.
כפי שהסתבר לי מעבודתי, במקרים רבים מקבל הקטין החוסה את התרופה הפסיכיאטרית אף ללא הסכמת ההורה וללא ידיעתו,
לא אחת קורה שפנימיות ומרכזי חירום לקטינים מודיעים לפקידי סעד כי ללא מתן תרופה פסיכיאטרית לא יסכימו להחזיק את הקטין בין כותלי הפנימייה.

רק לעיתים רחוקות מעז הורה לקטין בפנימייה לסרב למתן תרופה פסיכיאטרית. במקרים אלו פונה פקידת הסעד בשם הפנימייה לבית המשפט לנוער בבקשה למתן צו לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) שיחייב את מתן התרופה הפסיכיאטרית כנגד רצון ההורה.
הורה המתנגד למתן תרופות לילדו יכשל בבית המשפט לנוער אם לא יוכל להציג חוות דעת נגדית שעלותה רבה מאד.
ללא חוות דעת נגדית יאמץ בית המשפט לנוער את חוות הדעת של גורמי הרווחה כחותמת גומי.

ילד תרופות פסיכיאטריות [2]

להלעיט ילדים בתרופות משנות תודעה? זה באמת הפתרון הכי טוב?

התופעה הנרחבת של מתן תרופות פסיכיאטריות לילדים בפנימיות לא הצליחה לעורר סערה תקשורתית כפי שהצליח עיתון "ידיעות אחרונות" עם סוגיית האח הגדול.
יחד עם גופי התקשורת המסונפים לו כמו Ynet, גרם העיתון להבלטת הסוגיה ולהעלאתה לסדר היום.
כך למשל ד"ר איתי גל הכותב במדור הבריאות של ynet פרסם ביום 8.3.12 מאמר שכותרתו: "סערת 'האח הגדול': סכנת מוות בתרופות פסיכיאטריות [3]". במאמרו מתייחס ד"ר גל לסכנות שבתרופה ריספרדל [4] שניתנה לעו"ד סער שיינפיין ע"י ד"ר אילן רבינוביץ'. וכך כותב ד"ר איתי גל: "התרופה ריספרדל ניתנת לרוב לחולים פסיכיאטריים קשים, רובם סובלים מסכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות המתבטאות בניתוק מהסביבה והזיות בשמיעה ובראייה. התרופה אינה מרפאת את החולה, אך מקלה את תסמיני הסכיזופרניה, הידועה כאחת המחלות הפסיכיאטריות הקשות הידועות. אלא שהתרופה גורמת גם לשורה ארוכה של תופעות לוואי קשות, הכוללות עליית חום, נוקשות, רעד, אי שקט ועיוות שרירים. גם שנים לאחר הפסקת הטיפול בתרופה ריספרדל עלולים להופיע עיוותי שרירים חמורים בצוואר, עד כדי סכנת חנק ומוות".

צחוק הגורל הוא שבדיוק שכאשר קראתי את כתבתו של ד"ר גל הונחה בפניי חוות דעת של פסיכיאטרית מומחית לילדים ונוער, ד"ר דפנה אדר, המשמשת כפסיכיאטרית של פנימייה בה נמצא קטין שאת הוריו אני מייצג. הפסיכיאטרית הנכבדה המליצה כי הקטין ייטול ריספרדל, אותה תרופה שעומדת במרכז הסערה הציבורית, וזאת, כך כתוב בחוות הדעת, "להקלה על התנודתיות במצבי רוחו למניעת אירועים פסיכוטיים ולשיפור מיומנויותיו החברתיות בחיי השגרה (ע"י איזון מצבי רוחו ועיצוב מסוים של התנהגותו)".

בעודי זוכר את דבריו הטריים של ד"ר גל לפיהם התרופה רספרידל ניתנת לחולים פסיכיאטריים קשים הסובלים מסכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות, הלכתי וחיפשתי בחוות דעתה של הפסיכיאטרית הנכבדה את הסיבות שלדעתה יש לתת רספרידל לקטין. וכך כתבה הפסיכיאטרית הנכבדה:

"בבדיקה פסיכיאטרית ראשונית אמנם נשללה עדות לפסיכופתולוגיה מאג'ורית (דיכאון קליני/מצב פסיכוטי/תהליך נפש זחלני) אולם בלטו בו ליקויים בקשרים חברתיים הדדיים שהתבטאו בעיקר בהיעדר אמפטיה רגשית, פגימה איכותית בתקשורת, בגמישות דלה בהבעה מילולית ובאיזון ירוד של התנהגותו החברתית, הרגשית והתקשורתית. כמובן עם הזמן ניכרת בו התנהלותו הסכיזואידית ולא ניתן לשלול גלישות פסיכוטיות (קצרות וממושכות לסירוגין) המוכחשות על ידו בדיעבד.
כיום קיימת אבחנה מבדלת משמעותית למצבו – הפרעה סכיזוטיפאלית/פרודרומה ממושכת של תהליך זחלני/תגובתיות נפשית – רגשית לאירועי חייו עד כה – שתתבהר עם הזמן, ככל שיתווסף מידע כשהנער מצוי במעקב רציף בכל מישורי חייו. .. גם אם כרגע מצבו הרגשי- נפשי של הנער תקין, והשפעתה המאזנת של הפנימייה ניכרת היטב במהלך התפתחותו העכשווית, לא ניתן לצפות התנהלותו העתידית, עפ"י התרשמותי הקלינית יש לנצל תקופת שהייתו בפנימייה טיפולית חינוכית/ פוסט אשפוזית לא רק לחיזוק משאביו האישיים בהווה, אלא גם להיערכות טיפולית לקראת עתידו. אמנם ייתכן כי לא יזדקק לטיפול תרופתי, במידה ויתאזן באופן מקסימאלי בתנאי המחיה הקיימים, אולם במידה ואכן יסלים בהתנהלותו, או יפגין גלישות פסיכוטיות חוזרות יהיה חייב בטיפול אנטי פסיכוטי מותאם".

מחוות הדעת של ד"ר אדר עולה כי מצבו הרגשי – נפשי של הנער תקין ("גם אם כרגע מצבו הרגשי- נפשי של הנער תקין, והשפעתה המאזנת של הפנימייה ניכרת היטב במהלך התפתחותו העכשווית") וכי יתכן כי בעתיד לא יזקק לטיפול תרופתי. הסיבה היחידה למתן התרופה לקטין אליבא דחוות הדעת של ד"ר אדר היא להקל על התנודתיות במצבי רוחו למניעת אירועים פסיכוטיים ולשיפור מיומנויותיו החברתיות בחיי השגרה (ע"י איזון מצבי רוחו ועיצוב מסוים של התנהגותו).
מה בסך הכל רצה ד"ר אילן רבינוביץ מהאח הגדול?! להקל על התנודתיות במצב רוחו של עו"ד סער שינפיין ולשפר את מיומנויותיו החברתיות מול דיירת פנימיית האח הגדול, איילה רשף. אז נתן לו רספרידל והצליח במטרתו, אף מבלי להזדקק לצו של בית המשפט, כפי שמבקשת הפסיכיאטרית הנכבדה, ד"ר אדר, בסוף חוות דעתה מגורמי הרווחה לעשות. אז מה אם מדובר בתרופה שאמורה להינתן לחולים פסיכיאטרים קשים?!..

מתסכל שהארץ סוערת בעניין הריספרדל שקיבל (שלא לצורך) עו"ד בגיר שאינו חולה פסיכיאטרי לשיפור מיומנויותיו החברתיות ולהצלחתו במשימות הריאליטי ושותקת כאשר מדובר ברספרידלים ותרופות פסיכיאטריות שניתנות בסיטונות לקטינים חוסים בפנימיות (לשיפור מיומנותם החברתית) ללא קשרים עם עיתונאים בידיעות אחרונות.

*המאמר נכתב באישור אם הקטין.

תמונה באדיבות: Arvind Balaraman / FreeDigitalPhotos.net [5]

המאמר "תרופות פסיכיאטריות לילדים בפנימיות – מגמה מסוכנת" נכתב על-ידי עו"ד יוסי נקר [6]