- פרויקט אמת אחרת - http://www.emetaheret.org.il -

תו תקן חברתי – חלום או מציאות אפשרית?

הקטע הבא נועד, בפשטות ובקצרה, לקרוא לצרכנות אחראית.

כאשר אנו מתלבטים האם לקנות מוצר כלשהו אנו בודקים האם הוא עונה לטעמנו ולצרכים שלנו,
משווים אותו למוצרים אחרים (מבחינת מחיר, גודל והתועלת ממנו) וכדומה.

לפי דעתי, למכלול השיקולים ניתן להוסיף גם את דרך ייצור המוצר וגורמים אחרים, כל אחד ואחת לפי שיקול דעתו.
את מאפייני המוצר ניתן לגלות דרך סימנים ופרטים הרשומים עליו, או לברר בעצמנו דרך מספרי שירות הלקוחות הרשומים עליו.

אמחיש את כוונתי במספר דוגמאות מתחומים החשובים לי.
אין בתחומים אלו דבר חשוב יותר או פחות מתחומים אחרים וכל אחד יכול לחשוב על דוגמאות נוספות.

כל מי שסוגיית השמירה על איכות הסביבה חשובה לו, יכול לרכוש מוצרים "ידידותיים לסביבה" הניתנים למיחזור, או שאינם פוגעים בטבע.
אלו בינינו המתנגדים לניסויים בבע"ח יודעים שיש סימון המעיד שהמוצר לא נוסה על בע"ח (למי שלא יודע, ארנב וכיתוב).

במקרים רבים שבהם לא היה סימון על המוצר, גיליתי בעצמי (דרך מספרי השירות) האם מוצרים שונים נוסו על בע"ח, שכן גם חברות שלא מבצעות ניסויים בבע"ח אינן מקפידות על סימון זה,
אולי משום שאינן רואות בכך חלק משיווק המוצר והמותג שלהן.

רבים יודעים כי בעבר חברת "נייק" (Nike) העסיקה במפעליה (למיטב ידיעתי, בעיקר במזרח הרחוק) עובדים בתנאים שרובנו לא היו רוצים לעבוד בהם.
לאחרונה, החברה אף הודתה בכך והיא מנסה כיום לשפר את תדמיתה, גם בעקבות לחץ צרכנים בנושא.

בגלל מעשיה של החברה (והעובדה שלא יזמה את השינוי בעצמה ובמשך שנים סירבה להודות בכך) ולמרות האיכות הגבוהה של מוצריה, איני רוכש מוצרים מחברה זו,
שכן דרך הייצור מפריעה לי ואני בוחר באלטרנטיבות אחרות.
מצד שני, יש גם דוגמאות רבות לצרכנות אחראית של קבוצות שונות באוכלוסייה.

פעמים רבות מתאגדות קבוצות בחברה החרדית נגד חברות שמפרסמות בדרך שאינן לרוחן (מנימוקי צניעות) ולא רוכשות את מוצריהן.
כוחם של הצרכנים החרדים מתבטא בכך שחברות רבות מפנות לציבור זה מסעות פרסום נפרדים.
דוגמא נוספת הנה החלטתם של אזרחים רבים (ובמיוחד כמה תלמידים שיזמו את המחאה) לא לבלות ב"לונה פארק" לאחר שמנהלי המקום לא רצו להכניס אליו נכים.
בעלי המקום שחששו מההשלכות הכלכליות של המחאה, שינו תוך זמן קצר (והתייעצות עם גורמים מקצועיים) את מדיניותם.

בעקבות המחאה, נכים הורשו להיכנס למתחם ה"לונה פארק" ולחלק מהמתקנים (בחלק מהמתקנים קיים קושי אובייקטיבי) והציבור שב לבלות במקום.
לאחרונה היו גם מספר יוזמות הקשורות להסרת אנטנות סמויות של תקשורת סלולרית (למרות שעדיין לא ברור מהי מידת הסיכון) ובחלק מהמקרים האנטנות הורדו ומתקיים דיון ציבורי סביב סוגיה זו.

כלומר, כאשר הצרכנים החלטיים (מפסיקים להיות רוב דומם ומשמיעים קולם), יש להם כוח רב. יש כמובן דוגמאות נוספות וכל אחד ואחת מאתנו יכול להחליט מהם הערכים החשובים לו והיכן עובר הגבול שבו הוא מעוניין לרכוש מוצרים ושירותים התואמים את תפיסת עולמו.

לדעתי, אם נשתמש בזכותנו כצרכנים לדעת יותר על המוצר ורק אז להחליט אם לרכוש אותו או לא, נשפר את טיב המוצרים והשירותים שנקבל ונאפשר לגבש שוק עבודה שיהיה נחמד יותר לכולנו.

אם נרצה שאנשים יקבלו שכר מכובד ותנאים נלווים, לא נקנה מוצרים מחברות שלא מעניקות תנאים אלו לעובדיהם ונקנה מוצרים מחברות אשר מנוהלות בדרך ראויה לדעתנו.

אני חושב שאם נדע להשתמש היטב בחופש הבחירה שלנו לקנות (או לא לקנות) מוצרים שונים, נעביר חלק מהלחץ אל היצרנים או למפיצי המוצרים.

לפי דעתי, חלקם של הצרכנים בשוק הנו משמעותי לא פחות (למרות שגם לא יותר) מהיצרנים וחיפוש ומציאת האיזון בין שתי קבוצות אלו חשוב ביותר במציאות הכלכלית המודרנית.
החופש לבחור והאחריות הנלווית אליו עשויים להיות בסיס לכוח רב לצרכן האחראי.
ככל שנדע להשתמש טוב יותר בכלים שיש לנו כצרכנים נשפר את איכות המוצרים שנקנה, את טיב השרות שנקבל בעבור כספנו ואת החברה שבה אנו עובדים.

יש אמנם גופים שונים המנסים לשפר את מצבם של הצרכנים בשוק, החל מתוכניות טלוויזיה ורדיו שונות ועד למועצה להגנת הצרכן.
גופים אלו מהווים כתובת לתלונות הציבור ובמקרים רבים חשפו עסקים שלא העניקו שרות טוב ללקוחותיהם, פגעו בהם ולעיתים אף הונו אותם.

עם זאת, מעבר לפרסום השלילי (חשוב ביותר) שהם גורמים לאותם עסקים, אין ביכולתם להוביל לשינוי מהותי רחב היקף.
לצערי, אפילו המועצה להגנת הצרכן אינה מצליחה לענות על צורך זה בשוק, למרות כוונותיהן הטובות של העומדים בראשה.
ייתכן שהסיבה נעוצה בכך שהמועצה כפופה למשרד התעשייה והמסחר ויש, פעמים רבות, ניגודי אינטרסים.
ניתן לפתור (או לפחות לצמצם) בעיה זו, למשל דרך העברת המועצה להגנת הצרכן למשרד מבקר המדינה, או בשיפור יכולת האכיפה שלה.

לדעתי, גיבוש תקן חברתי עשוי לענות על צורך זה בשוק ולסייע לנו להיות צרכנים אחראיים.
גיבוש תקן חברתי יכול להתאפשר במידה ויישבו ביחד נציגי עובדים, אנשי עסקים וגורמים נוספים ויגיעו לקריטריונים מוסכמים בנושא.
אין בכוונתי להציע תכתיב מחייב או הכרחי, אולם לדעתי, פרמטרים לקביעת "תו תקן חברתי" עשויים להיות:

איני מניח מראש שמחיר מוצר הנושא "תו תקן חברתי" יהיה זול יותר (או יקר יותר), אבל ייתכן שבתחומים שונים זה יהיה המוצר המשתלם ביותר, לצרכנים וליצרנים.

על מנת שרעיון זה של "תו תקן חברתי" יתממש יש צורך בהרבה רצון טוב, מימון ושיתוף פעולה של ארגונים ומוסדות שיוכלו לבדוק את המוצרים השונים ולפקח עליהם, בדרך אמינה ובשקיפות.
במידה והדבר יתממש, נוכל לראות האם וכיצד ניתן למצוא את האיזון והשילוב בין כלכלת השוק החופשי ואחריות חברתית.
בדרך זו נוכל לקדם, באופן אחראי, מודעות חברתית לצרכנות אחראית ונשפר את החברה שבה אנו חיים ועובדים, לכל מי שהדבר באמת חשוב לו/ה.
תחשבו בעצמכם ותיהנו מהחיים
(ומרכישות שישפרו את חייכם ושמתאימות לתפיסת עולמכם)

המאמר 'תו תקן חברתי' נכתב על-ידי אסף זילברברג [1]