תו תקן חברתי – חלום או מציאות אפשרית?

  • מאת מנהל הפרויקט | 26 בפברואר 2012
  • 1,182 צפיות | תגובה אחת
עודכן לאחרונה: 26 בפברואר 2012

הקטע הבא נועד, בפשטות ובקצרה, לקרוא לצרכנות אחראית.

כאשר אנו מתלבטים האם לקנות מוצר כלשהו אנו בודקים האם הוא עונה לטעמנו ולצרכים שלנו,
משווים אותו למוצרים אחרים (מבחינת מחיר, גודל והתועלת ממנו) וכדומה.

לפי דעתי, למכלול השיקולים ניתן להוסיף גם את דרך ייצור המוצר וגורמים אחרים, כל אחד ואחת לפי שיקול דעתו.
את מאפייני המוצר ניתן לגלות דרך סימנים ופרטים הרשומים עליו, או לברר בעצמנו דרך מספרי שירות הלקוחות הרשומים עליו.

אמחיש את כוונתי במספר דוגמאות מתחומים החשובים לי.
אין בתחומים אלו דבר חשוב יותר או פחות מתחומים אחרים וכל אחד יכול לחשוב על דוגמאות נוספות.

כל מי שסוגיית השמירה על איכות הסביבה חשובה לו, יכול לרכוש מוצרים "ידידותיים לסביבה" הניתנים למיחזור, או שאינם פוגעים בטבע.
אלו בינינו המתנגדים לניסויים בבע"ח יודעים שיש סימון המעיד שהמוצר לא נוסה על בע"ח (למי שלא יודע, ארנב וכיתוב).

במקרים רבים שבהם לא היה סימון על המוצר, גיליתי בעצמי (דרך מספרי השירות) האם מוצרים שונים נוסו על בע"ח, שכן גם חברות שלא מבצעות ניסויים בבע"ח אינן מקפידות על סימון זה,
אולי משום שאינן רואות בכך חלק משיווק המוצר והמותג שלהן.

רבים יודעים כי בעבר חברת "נייק" (Nike) העסיקה במפעליה (למיטב ידיעתי, בעיקר במזרח הרחוק) עובדים בתנאים שרובנו לא היו רוצים לעבוד בהם.
לאחרונה, החברה אף הודתה בכך והיא מנסה כיום לשפר את תדמיתה, גם בעקבות לחץ צרכנים בנושא.

בגלל מעשיה של החברה (והעובדה שלא יזמה את השינוי בעצמה ובמשך שנים סירבה להודות בכך) ולמרות האיכות הגבוהה של מוצריה, איני רוכש מוצרים מחברה זו,
שכן דרך הייצור מפריעה לי ואני בוחר באלטרנטיבות אחרות.
מצד שני, יש גם דוגמאות רבות לצרכנות אחראית של קבוצות שונות באוכלוסייה.

פעמים רבות מתאגדות קבוצות בחברה החרדית נגד חברות שמפרסמות בדרך שאינן לרוחן (מנימוקי צניעות) ולא רוכשות את מוצריהן.
כוחם של הצרכנים החרדים מתבטא בכך שחברות רבות מפנות לציבור זה מסעות פרסום נפרדים.
דוגמא נוספת הנה החלטתם של אזרחים רבים (ובמיוחד כמה תלמידים שיזמו את המחאה) לא לבלות ב"לונה פארק" לאחר שמנהלי המקום לא רצו להכניס אליו נכים.
בעלי המקום שחששו מההשלכות הכלכליות של המחאה, שינו תוך זמן קצר (והתייעצות עם גורמים מקצועיים) את מדיניותם.

בעקבות המחאה, נכים הורשו להיכנס למתחם ה"לונה פארק" ולחלק מהמתקנים (בחלק מהמתקנים קיים קושי אובייקטיבי) והציבור שב לבלות במקום.
לאחרונה היו גם מספר יוזמות הקשורות להסרת אנטנות סמויות של תקשורת סלולרית (למרות שעדיין לא ברור מהי מידת הסיכון) ובחלק מהמקרים האנטנות הורדו ומתקיים דיון ציבורי סביב סוגיה זו.

כלומר, כאשר הצרכנים החלטיים (מפסיקים להיות רוב דומם ומשמיעים קולם), יש להם כוח רב. יש כמובן דוגמאות נוספות וכל אחד ואחת מאתנו יכול להחליט מהם הערכים החשובים לו והיכן עובר הגבול שבו הוא מעוניין לרכוש מוצרים ושירותים התואמים את תפיסת עולמו.

לדעתי, אם נשתמש בזכותנו כצרכנים לדעת יותר על המוצר ורק אז להחליט אם לרכוש אותו או לא, נשפר את טיב המוצרים והשירותים שנקבל ונאפשר לגבש שוק עבודה שיהיה נחמד יותר לכולנו.

אם נרצה שאנשים יקבלו שכר מכובד ותנאים נלווים, לא נקנה מוצרים מחברות שלא מעניקות תנאים אלו לעובדיהם ונקנה מוצרים מחברות אשר מנוהלות בדרך ראויה לדעתנו.

אני חושב שאם נדע להשתמש היטב בחופש הבחירה שלנו לקנות (או לא לקנות) מוצרים שונים, נעביר חלק מהלחץ אל היצרנים או למפיצי המוצרים.

לפי דעתי, חלקם של הצרכנים בשוק הנו משמעותי לא פחות (למרות שגם לא יותר) מהיצרנים וחיפוש ומציאת האיזון בין שתי קבוצות אלו חשוב ביותר במציאות הכלכלית המודרנית.
החופש לבחור והאחריות הנלווית אליו עשויים להיות בסיס לכוח רב לצרכן האחראי.
ככל שנדע להשתמש טוב יותר בכלים שיש לנו כצרכנים נשפר את איכות המוצרים שנקנה, את טיב השרות שנקבל בעבור כספנו ואת החברה שבה אנו עובדים.

יש אמנם גופים שונים המנסים לשפר את מצבם של הצרכנים בשוק, החל מתוכניות טלוויזיה ורדיו שונות ועד למועצה להגנת הצרכן.
גופים אלו מהווים כתובת לתלונות הציבור ובמקרים רבים חשפו עסקים שלא העניקו שרות טוב ללקוחותיהם, פגעו בהם ולעיתים אף הונו אותם.

עם זאת, מעבר לפרסום השלילי (חשוב ביותר) שהם גורמים לאותם עסקים, אין ביכולתם להוביל לשינוי מהותי רחב היקף.
לצערי, אפילו המועצה להגנת הצרכן אינה מצליחה לענות על צורך זה בשוק, למרות כוונותיהן הטובות של העומדים בראשה.
ייתכן שהסיבה נעוצה בכך שהמועצה כפופה למשרד התעשייה והמסחר ויש, פעמים רבות, ניגודי אינטרסים.
ניתן לפתור (או לפחות לצמצם) בעיה זו, למשל דרך העברת המועצה להגנת הצרכן למשרד מבקר המדינה, או בשיפור יכולת האכיפה שלה.

לדעתי, גיבוש תקן חברתי עשוי לענות על צורך זה בשוק ולסייע לנו להיות צרכנים אחראיים.
גיבוש תקן חברתי יכול להתאפשר במידה ויישבו ביחד נציגי עובדים, אנשי עסקים וגורמים נוספים ויגיעו לקריטריונים מוסכמים בנושא.
אין בכוונתי להציע תכתיב מחייב או הכרחי, אולם לדעתי, פרמטרים לקביעת "תו תקן חברתי" עשויים להיות:

  • שכר העובדים (בעיקר ברמות הנמוכות)
  • שעות עבודה ותנאים נלווים
  • עלות ייצור
  • הפקת והעברת המוצרים ועוד.

איני מניח מראש שמחיר מוצר הנושא "תו תקן חברתי" יהיה זול יותר (או יקר יותר), אבל ייתכן שבתחומים שונים זה יהיה המוצר המשתלם ביותר, לצרכנים וליצרנים.

על מנת שרעיון זה של "תו תקן חברתי" יתממש יש צורך בהרבה רצון טוב, מימון ושיתוף פעולה של ארגונים ומוסדות שיוכלו לבדוק את המוצרים השונים ולפקח עליהם, בדרך אמינה ובשקיפות.
במידה והדבר יתממש, נוכל לראות האם וכיצד ניתן למצוא את האיזון והשילוב בין כלכלת השוק החופשי ואחריות חברתית.
בדרך זו נוכל לקדם, באופן אחראי, מודעות חברתית לצרכנות אחראית ונשפר את החברה שבה אנו חיים ועובדים, לכל מי שהדבר באמת חשוב לו/ה.
תחשבו בעצמכם ותיהנו מהחיים
(ומרכישות שישפרו את חייכם ושמתאימות לתפיסת עולמכם)

המאמר 'תו תקן חברתי' נכתב על-ידי אסף זילברברג

כדי לשלוח את הפוסט הזה במייל, או לפרסם אותו בפורום, השתמשו בקישור הזה:
http://www.emetaheret.org.il/?p=9302
רוצים לעזור? יודעים איך לכתוב ולהתנסח?
פרויקט אמת אחרת זקוק לעוד מתנדבים בעזרה בכתיבת כתבות.
אז אם אתם אוהבים את מה שאנחנו עושים, מדוע שלא תצטרפו לעשייה?
שלחו לנו מייל עכשיו
הירשמו עכשיו בחינם וקבלו עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!»

אהבתם? שתפו עם העולם...
הבהרה: התוכן המוצג באתר הינו למטרות לימוד ועיון בלבד.אין לראות במידע המוצג הנחיה או המלצה מכל סוג שהוא, במיוחד בכל הקשור לבריאותכם.בכל מקרה של החלטה הנוגעת לבריאותכם, שינוי תזונה או כל דבר אחר,התייעצו עם רופא מוסמך.כמו כן, אין לראות את המידע המוצג כאמת מוחלטת, אלא יותר כהצגת דברים מתועדת היטב הנשענת על ראיות והצלבת נתונים.זו אחריותכם כבני אנוש עם ראש על הכתפיים להמשיך ולחקור ורק אז להגיע למסקנות, בהתבסס על כל המידע הקיים.
הגבלת אחריות: אתר פרויקט אמת אחרת אינו אחראי לדיוק, שלמות או יעילות המידע או המוצרים המוצגים באתר. דעות כותבי המאמרים הנן של כותבי המאמרים בלבד. המידע המוצג באתר הנו למטרות של חינוך ובידור בלבד והשימוש במידע הנו באחריות קוראי האתר. אתר פרויקט אמת אחרת ומפעיליו לא ישאו בשום אחריות עקב שימוש במידע המתפרסם באתר.

תגובה אחת »

  • מתוך אתר תנועת המשולש החברתי בישראל

    "יוזמות הקשורות לגוף הכלכלי:

    יצירת לחץ פוליטי ואזרחי על החברות העסקיות להשתתפות גופים כלכליים ב"איגודים משולשים". האיגודים המשולשים הם פורומים הכוללים בתוכם את נציגי היצרן, נציגי הצרכן ונציגי הקמעונאי.

    פורומים אלו יהיו שקופים ומובנים. חברות כלכליות שישתפו פעולה ויגיעו להסכמות שנתיות משולשות יקבלו תו תקן מהמשולש החברתי ויזכו לתמיכה מהחברה בישראל. כמו כן נקדם חקיקה בתחום שתוביל לשקיפות ולהתאגדויות מסוג זה."

הנחיות לכתיבת תגובות:

1. שמרו על שפה נאותה
2. כתבתם טענה או הבעתם דעה הפוכה? צרפו קישורים למידע נוסף שתומך בדעה שלכם. משפט כגון: "זו סתם תיאוריית קונספירציה מטופשת" איננה תגובה מתאימה.
3. גם אם משהו נראה לכם הזוי, אין זה אומר שהוא לא נכון. בכל פוסט יש קישורים למקורות המידע וקישורים למידע נוסף. קודם קראו אותם, עשו קצת מחקר ואז תכתבו תגובה.
4. כתבו את שמכם וגם את שם המשפחה, או בחרו בכינוי ייחודי, או (הכי טוב) הרשמו באתר, כדי שנוכל לדעת מי כותב את התגובה ולהתייחס בהתאם.
5. אם הנכם מגיבים חדשים או שצירפתם לתגובה שלכם יותר מקישור אחד, המתינו בסבלנות עד שתגובתכם תאושר.
6. חובה לקרוא את תנאי השימוש באתר לפני פרסום תגובה.
7. תגובות שכל מטרתן להשמיץ ו-או לזלזל באתר או במי מגולשיו לא יפורסמו
מנהל הפרוייקט שומר לעצמו את הזכות לערוך תגובות שאינן הולמות ו/או לחסום גולש מלהגיב...

השאירו תגובה

קבלו את התגובות ב RSS

שמרו על כללי פרסום התגובות בבקשה

כדי להוסיף תמונתכם לתגובות הרשמו באתר: Gravatar .

קבלו עדכונים בחינם למייל»

הרשמו בחינם וקבלו עדכונים פעם בשבוע על ידיעות חדשות מהאתר. תמיד תוכלו להסיר את כתובתכם בקלות ואנו מתחייבים לא למסור לגורם שלישי את המייל.
  • רגע אחד...
אמת אחרת בפייסבוק
 
כבר עשית לנו לייק בפייסבוק?

בעזרתכם נוכל להגיע ליותר אנשים עם המידע...

אל תציג הודעה זו שנית