- פרויקט אמת אחרת - http://www.emetaheret.org.il -

טוב להדליק נר מלקלל את החשיכה

מאמר אורח מאת: אופיר אביגד, יזם חברתי

מה נותן לכם מוטיבציה להיות פעילים?
לנקוט עמדה?
כמה אומרים לכם שאתם מגזימים, שאין פתרון, שרק מפלגה,
שדפני וסתיו רבו או שהמחאה נכשלה.
עזבו אומרים, כמה חוקים אנטי-דמוקרטים ועליות במחירים העבירו מאז שיצאנו לדרך?
כמה מאהלים פונו באלימות?
.
אתם יודעים, יש שני דברים שהופכים אותנו לפעילי מחאה/התעוררות/סביבה –
ההבנה שהמדינה והפלנטה נמצאות בתקופה רגישה, אפילו מסוכנת;
והשניה, והיקרה בהרבה, היא שיש לנו את הכח לשנות את זה.
מוטיבציה לעשייה היא עסקת חבילה –
היא מונעת ע"י התנועה אל עבר משהו שאנחנו מאמינים בו,
אבל נשארת בטווח הארוך רק אם יש תוצאות.
ועל זה אני רוצה שנחשוב הפעם…
.
כולנו רוצים שיצטרפו אלינו עוד אנשים, אז בוא נבין את המלכוד 22 שאנחנו שבויים בו:
מצד אחד – המצב שאנחנו מנסים לשנות אותו הוא האדישות של העם. אנחנו רוצים שאנשים יתעוררו,
ויקחו חלק במאבק להחזרת המדינה לעם. עם פי עשר פעילים ממה שיש היום, אנחנו יודעים, היה אפשר להשיג הרבה יותר.
מצד שני – הסיבה המרכזית שאנשים לא מצטרפים זה כי הם חושבים שהמחאה מתה.
אנשים תמיד היו סקפטים לגבי היכולת שלהם לשנות כי הם מוחלשים ורגילים להיות פסיבים,
והם תמיד אומרים שהם יצטרפו כשכולם יבואו.
.
אחת המשימות המרכזיות שלנו היא להראות לאנשים את הפירות של הקיץ –
את מדינת ישראל החברתית שנמצאת פתאום בכל מקום למי שבעניינים, ויודע איפה לחפש.
אנשים רוצים לראות תוצאות?
בואו נספר [1] להם על התהליך, שאנחנו מתרבים עם כל יום שעובר,
בואו נהפוך את זה למשימה שלנו לאסוף את כל החדשות הטובות הקונקרטיות שהמהפכה
שלנו ייצרה ועוד מייצרת –
קבוצות מחאה, יוזמות חברתיות, קואופרטיבים, עסקים חברתיים, שיח חדש וערבות הדדית –
ואפילו איגוד עיתונאים [2] חדש שקם לו השבוע.
החלטתי להקדיש לכך דף בבלוג, שנקרא פירות המחאה [3], ואתם מוזמנם לבקר.
.
עכשיו בוא נחזור לחיינו –
כולנו רוצים עוד פעילות, ואני רוצה לעמוד כאן על נקודה קריטית:
כשאתם נותנים לאדם סקירה של כמה המצב רע, ומספרים לו על עוול, עוני,
פערי מעמדות, כנסת שנראית כמו ביה"ס תיכון, דמוקרטיה בסכנה ושפתאום צריך להלחם על זכויות נשים…
ובכן, אתם ולקחים את הסיכון שתפריעו לו קצת. שתנסו להוציא אותו מאיזור הנוחות שלו.
כמה פעמים קרה לכם התרחיש הבא –

זה לא סתם – לרוב האנשים אין כח להתעסק בשינוי כי זה נראה להם חסר סיכוי, מורכב,
נורא קר בחוץ, כי הם יהיו היחידים אבל בעיקר כי כרגע נח להם.
זה תפקידנו להמשיך את מה שהתחלנו במאהלים –
לעשות כיף, לבנות קהילה, להיות סיפורי הצלחה עם רגליים.
.
אחד הדברים החשובים לזכור זה שהמדיום הוא המסר –
האופן שבו אדם נחשף לידיעה מסוימת מכריע גם את טיב ההקשבה שלו
לידיעה, וגם למערכת היחסים שנוצרת בינו לבין המידע.
זוכרים פעם, לפני שהייתם פעילים? איך היו נראות ונשמעות לכם אז ההפגנות
ברדיו, בעיתון ובטלויזיה? רחוקות, צרות של "מישהו אחר", ובטח לא משהו
שאתם יכולים להשפיע עליו.
.
לכן זה חשוב להזמין אנשים לשיח משמעותי –
שמוגדר הכי טוב ככזה שבו כל המשתתפים בשיחה משמעותיים.
זה יכול להיות חוג בית, או שיחה בבית קפה…
זה יכול גם להיות באוטובוס – אבל המפתח בלי ספק הוא להסתכל בעיניים,
להקשיב ולחפש במה שהאדם מולכם מספר לכם את מה שמפריע לו.
.
לא צריך את כל העם איתנו כדי להוביל מהפכה חברתית של לקיחת אחריות וערבות הדדית.
היתרון הבולט ביותר של האמת זה שהיא נכונה!
אנחנו צודקים – באמת יש כאן עוול, הוא ברור לכל, ובאמת אפשר לפתור אותו עם חזית חברתית מאוחדת!
אבל כמה אנשים צריך לדעתכם בשביל חזית כזאת?
אני הלכתי על המספר 3,000.
היום לאף מפלגה מרכזית בישראל אין כזה מספר של אנשים
עם מחויבות כפי שיש לנו.
.
תרשו לי לשתף אתכם בחזון שיש לי, עם תכנית מעשית עד מאוד.
נניח שכדי לעשות שינוי צריך כ- 3,000 איש מחויבים, מאוחדים,
לוקחי אחריות מעשיים.
להם אני קורא הקרקע הפוריה. תתחילו לחפש אותם –
כי הם מתים להמצא על ידינו בדיוק כפי שאתם חיכיתם כל החיים עד
לתחושה המשכרת והנפלאה של מה שקורה לנו כבר חצי שנה.
.
את הרציונל שאני מביא כאן לפניכם, שטוב להדליק נר ולעסוק באנשים שרוצים ומחכים להקשיב לנו,
מאשר רק לקלל את החשיכה, בלי להציע או לנוע לעבר פתרונות בעצמנו –
את הרציונל הזה ניתן ליישם על תנועת המחאה השלמה, וגם על כל פרויקט בנפרד.
הוא פונה לכולם.
.
מתוך האנשים שמאוכזבים מהשיטה, למצוא קרקעות פוריות,
להזמין אותם לשיח משמעותי, לשבור איתם סופית את ההיאחזות במערכת,
להכיר להם את כל הדברים הטובים שקורים סביבנו, ולהזמין אותם ליצור או להצטרף ליוזמה חברתית –
שבתורה תאפשר לאנשים לחוות עולם חדש הלכה למעשה.. וחלק מהם יצטרפו לפעילות,
ויחפשו את הקרקעות הפוריות בסביבה שלהם.

כתבתי שבוע שעבר [4] שנמאס לי מכל חצי הניסיונות לתקן את המצב,
ובאמת התכוונתי לזה. כמה ימים אחרי הגיע אלי אחד המיילים המדויקים
שקראתי בחיי. הוא פשוט ריכז עברונו את המעבר, תמונה אחר תמונה.
——————————————————————————-
אנחנו מתאחדים להפסיק ובמקביל מתאחדים לקיים:

אדרבה אלה המזיקים לנו כאורגניזם אחד של החברה האנושית, החי, הצומח והקיים בכדור הארץ והיקום.
נפנה עצמנו מתודעת אינדיבידואליזם ונפרדות אל קהילות וקואופרטיבים המפשטים וממקסמים
את איכות החיים ומעלים רמתה.
——————————————————————-
‎"אלו שהתעוררו – עולם משותף להם.
ואילו כל ישן פונה רק לעולמו שלו"
– הרקליטוס