ביל היקס 1961 – 1994
"כל חומר הוא בסך הכל אנרגיה דחוסה לרטיטה איטית, אנחנו כולנו מודעות אחת אשר חווה את עצמה באופן סובייקטיבי. אין דבר כזה מוות, החיים הם בסך הכל חלום ואנחנו פרי הדמיון של עצמנו".
זה רק טיול…
ביל היקס נולד עם תחושה של שליחות, הוא ידע שיש לו תפקיד, לא תמיד הבין בדיוק מהו אבל תמיד אפיין אותו להט אדיר לעשות דברים שלא היו מקובלים בחברה, לפעול נגד מוסכמות, לפעול על-פי אינטואיציה. הוא עשה דברים מתוך תחושה שהוא חייב לעשות אותם למרות שלא תמיד הבין למה, היה לו קול פנימי מאוד חזק שאמר לו מה לעשות וביל הקשיב.
מחיאת כפיים ביד אחת
ביל היקס ידוע כקומיקאי, אמן סטנד אפ והוא אכן היה כזה, מצחיק בטירוף, שחקן וחקיין. מביני עניין מייחסים לו חוש טיימינג מבריק שהוא בעצם הדבר הכי חשוב אצל אמן מהסוג הזה אבל מה שהופך אותו לכל כך מצחיק וממכר זו העובדה שהוא אומר הכל, את כל האמת, בלי חשבון ובלי פחד.
ביל היה בעצם מטיף ומבקר חברתי חריף בתחפושת של קומיקאי – הוא ניצל את היכולות הקומיות האדירות שלו בשביל להעביר מסרים שאי אפשר להעביר בשום דרך אחרת, אמר את כל הדברים שאסור להגיד ולא פחד לשים מראה אפילו מול הקהל שמולו הופיע ולהראות לאנשים את הצד המגוחך והמכוער שבהם.
בגלל שהוא עשה את זה בצורה כל כך אמיתית, בגלל שהוא עשה את זה מכל הלב והלך אחרי האמונות שלו באופן מוחלט, בגלל שהוא היה כל כך מצחיק – הקהל קיבל אותו.
הדברים שביל דיבר עליהם הם דברים שנוגעים לכל בני האדם ולכן אני בטוח שאחרי שנגמרה ההופעה והצחוק נרגע התעוררו הרבה מחשבות ושאלות בראשיהם של האנשים. זה מה שביל היקס ניסה לעשות וכנראה שזו היתה השליחות הגדולה שלו – לגרום לאנשים לפתוח את הראש, לחשוב שונה, לראות דברים מפרספקטיבה אחרת. הוא רצה לעורר אנשים לכך שהאהבה והאמת הם הכוחות שמהם מורכב היקום ואחריהם צריך ללכת.
ביל היקס נפטר מסרטן בגיל צעיר, 32, ורוב חייו הוקדשו לחיפוש אחר יעודו ותפקידו. אפשר להגיד שהוא מצא את עצמו רק בשנים האחרונות לפני מותו ורק אז הגיע לשלמות פנימית ויצירתית.
לקראת סוף חייו הוא הביא את מופע הסטנד אפ שלו לרמה שהרבה רואים כגאונית והעביר את המסרים שלו בצורה חדה וברורה מאי פעם, בצורה שאי אפשר להתעלם ממנה.
בתחילת דרכו הוא היה קומיקאי מוצלח, לאחר מכן הפך לסוג של מטורף מסומם שכועס על כל העולם ואנשים ברחו מהופעותיו ובסוף הצליח להגיע לכך שהמרמור, הקומדיה וראיית העולם המפוכחת משתלבים בצורה מדהימה.
בעצם רוב הופעתיו המוכרות הן מארבע השנים האחרונות לחייו, בתקופה זו הצליח גם להפוך מאמן שוליים לדמות מוכרת. ואז הוא מת.
עד היום ביל היקס הוא מקור השראה לאנשים רבים – למרות שעברו כשמונה עשרה שנים מאז מותו הוא לא נשכח ולא נעלם.
המסרים שלו רלוונטיים היום יותר מתמיד, ביל כנראה קצת הקדים את זמנו ולמרות שבסוף חייו הגיע לפופולריות מסוימת, נראה שהמסרים שלו לא הצליחו לחלחל עמוק, עד עכשיו, רוח המהפכה שבאויר כאילו עוררה את דמותו לתחייה ונראה שהוא זוכה לפופולריות מחודשת, הרבה יותר גדולה מבחייו.
הכתבה הזו היא מעיין הומאז' לאמן גדול, קומיקאי אדיר ואדם שאמר את האמת.
מהלך חייו של ביל היקס
וויליאם מלווין (ביל) היקס נולד ב-1961 בוואלדוסטה ג'ורג'יה, בנם של ג'ים ומארי ואחיהם הצעיר של סטיב ולין.
לאחר שעברה בין ערים שונות קבעה המשפחה את מושבה ביוסטון, טקסס כשביל היה בן שבע.
הסביבה היתה נוצרית אדוקה והמשפחה היתה שייכת לזרם הבפטיסטי, הדבר הזה ישפיע בהמשך על יצירתו וחלק לא קטן ממנה מוקדש לחשיפת השקר וצרות המוחין שבדת הממוסדת שאותה הוא ראה בתור "אופיום להמונים", אמצעי שליטה.
הוריו וחבריו מספרים שמההתחלה היה בו משהו "שונה", כאילו הצליח לעשות דברים מהר יותר וטוב יותר מהאחרים.
מגיל צעיר הוא התחיל לגלות עניין בקומדיה ובעיקר בוודי אלן ונהנה לחקות את הקומיקאים המפורסמים.
כשהגיע לתיכון פגש את דוויט סלייד שהפך לחברו הקרוב עד סוף חייו וביחד התחילו לפתח את כישרונם מול חבריהם, התגובות שקיבלו היו טובות והם הצליחו להצחיק אנשים, מה שגרם להם להשקיע בעניין, להסתגר שעות בחדר, לכתוב מערכונים וללמוד מקומיקאים אחרים.
דוויט מספר שהם היו נוהגים להתפרץ למסיבות, להיעמד באמצע החדר, לבצע מערכון ובסופו להיעלם כלא היו, משועשעים מההפתעה ומההלם שגרמו לאנשים.
באותם ימים כמובן שהחומר שאותו ביצעו לא היה על דברים שברומו של עולם אלא על בדיחות שקשורות בחיי היום-יום של בני הנוער, למרות זאת ניתן לראות שחוץ מלהצחיק הם רצו להפתיע את הקהל, להמם, להגיד דברים שאסור ולהותיר את האנשים פעורי פה.
בהמשך הם פגשו עוד חבר – קווין בוט' – שהיה "איש האביזרים" שלהם ועזר בהופעתיהם. ביחד השלושה גילו גם את עולם המוזיקה והקימו להקת רוק שבה ביל ניגן גיטרה ושר.
מוזיקה, השפעותיה ומסריה, היא עוד נושא שהרבה לעסוק בו בהופעתיו והיא בעצם החלום השני בחייו – אחרי הסטנד אפ, הוא יחס לה חשיבות גדולה ואף ביצע הקלטות שונות.
תנגנו מהלב
כבר בהתחלה, כשעמדו מול הכיתה וסיפרו בדיחות על מורים, ידע ביל שזה מה שהוא רוצה להיות – אמן קומי, והיה ממורמר על כך שאין לו מקומות יותר "רציניים" בשביל לבטא בהם את כשרונו. באותם ימים כל תופעת הסטנד אפ קומדי היתה בחיתוליה ומועדונים היו נדירים. כל הרעיון של להיות אמן סטנד אפ היה נשמע מאוד מוזר ולא מחובר למציאות מכיוון שכמעט ולא היו קיימים כאלו.
-למזלו, כשהיה בן 17, נפתח בעיר מועדון הסטנד אפ הראשון, הComedy Workshop.
ביל ודוויט היו עדיין צעירים מדי מכדי להיכנס אליו אבל כמובן שמצאו דרכים לעשות זאת והתחילו להופיע שם, בהתחלה קצת ועם הזמן צברו קהל ואהדה וקיבלו יום קבוע משלהם – כל זאת בעודם תלמידי תיכון וללא ידיעת הוריהם.
לאחר תקופה מסוימת הוריו של דוויט החליטו לעזוב את העיר וכאן בעצם התחילה קריירת הסולו של ביל, זו היתה הפעם הראשונה שהוא נאלץ לעמוד לבדו מול קהל וכך התחיל לפתח את סגנונו הייחודי, אנשים שראו אותו בתקופה הזו מספרים שמעולם לא ראו סטנדאפיסט כל כך מוצלח בגיל כל כך צעיר.
ביל הנער
לאחר שסיים את לימודיו בתיכון בשנת 1980, החליט לנסות ולהגשים את חלומו ונסע ללוס-אנג'לס, שם נמצא מרכז התעשייה ומועדוני הסטנד אפ הגדולים והמוכרים. בהתחלה הופיע בערבי חובבים אבל מהר מאוד הצליח להתקדם, לקבל תשלום על הופעותיו ובהמשך גם הופיע במועדונים הגדולים ביותר לצד הקומיקאים המוכרים והמפורסמים. באותה תקופה הוא היה מאושר והרגיש שמצא את מקומו. לאחר כמה חודשים הצטרף אליו חברו ושותפו ליצירה דוויט סלייד, הם גרו ביחד כשנתיים וניסו לכתוב תסריטים. הם חשבו שזו תהיה הדרך שלהם "להצליח בגדול" אבל לאחר שהשקיעו המון מאמץ בכתיבה ולא הצליחו להתקבל ע"י האולפנים הגדולים, ביל התאכזב, התייאש והחליט לחזור לדרום ולהמשיך שם בהופעותיו. הוא רצה לחזור למשפחה, לחברים ולמוזיקה. התקופה בלוס אנג'לס היתה משמעותית מאוד בחייו ובה גיבש את זהותו בתור אמן סטנד אפ אבל הוא הרגיש שעדיין לא מצא את הקול האמיתי שלו ועדיין לא אמר את מה שהוא רוצה להגיד.
חנות נעלי נשים
עד לאותה תקופה ביל מעולם לא התנסה בסמים ואלכוהול והחומרים שבהם עסק בהופעותיו היו יחסית "רגילים" ועסקו בעיקר בחיי היום-יום, הוא היה מאוד מצחיק אבל אי אפשר להגיד שהיה איזה מסר מיוחד מאחורי הדברים שאמר. קווין בוט' מספר שיום אחד ביל הפתיע אותו ואמר לו שהוא החליט שהיום הם ינסו פטריות הזיה, קווין ידע שאי אפשר להתנגד לו והסכים – זו היתה חווית הסמים הראשונה של ביל, לפני שניסה לשתות אלכוהול או כל סוג סם אחר. שני החברים עברו חוויה עצומה ומרגשת תחת השפעת הפטריות וביל הרגיש שהן פתחו לו פתח לעולם חדש, הוא הרגיש שבעזרת הסם התחיל לקבל תשובות לכל מיני שאלות ששאל ושהן עזרו לו לגלות את עצמו מחדש. ביל "התאהב" בחוויה הפסיכודלית של הסם ואחריה באו עוד הרבה.
סיפור סמים חיובי
בעקבות הניסיון החיובי הראשון עם סמים הגיע למסקנה שהוא רוצה ומוכן לנסות הכל, פטריות ההזיה פתחו בפניו עולמות חדשים וביל, כאחד שתמיד רצה ללכת עד הסוף, החליט שהוא רוצה לבדוק את עולם הסמים וכמובן את הדרך שבה הם משפיעים על הופעותיו וצורת הביטוי שלו. באותה תקופה הוא היה מופיע במועדונים של יוסטון שהתפתחה מאז שהיה נער, והניסיון הראשון שלו עם אלכוהול היה לפני אחת מהופעתיו.
דוויט מספר שביל, שלא שתה אלכוהול אפילו פעם אחת לפני כן, ניגש אל הברמן וביקש 7 מרגריטות, אותן שתה במהירות אחת אחרי השניה.
רגע לאחר מכן הוא עלה לבמה והתחיל בהופעה.
בהופעה ההיא ביל היה עוקצני ומריר מהרגיל ופתאום התחיל לגעת בנושאים שבאמת היו חשובים לו.
לא היה אכפת לו מה הקהל חושב עליו והוא לא ניסה לרצות אותו, במקום זאת הוא התחיל לדבר בלי בושה על כל הדברים שאסור, מה שלא "פוליטיקלי קורקט". כמובן שאת כל זה הוא עשה בדרכו המיוחדת והמצחיקה והקהל, למרות ששמע דברים מאוד לא נעימים, צחק ונהנה.
הערב הזה בעצם התחיל את הדרך החדשה של ביל היקס שבה מסרים מאוד לא מקובלים וקשים לפעמים, מתחפשים לקומדיה, הדרך שבה הוא מנצל את הצחוק כפלטפורמה להעברת מסריו לעולם.
פרסום ושיווק
בתקופה ההיא הוא הצליח מאוד בדרום ארה"ב, היה מבוקש, וקומיקאים מפורסמים מכל ארה"ב נהגו לבוא במיוחד בשביל לראות את הופעתיו.
בינהם היה גם ג'יי לנו שמאוד אהב את ביל, עזר לו ביעוץ וגם סלל את דרכו להופעות טלויזיוניות שבהן הצליח מאוד – כך התחיל לקבל את הכרתו הגדולה ולהשתלב בתעשייה.
באותה תקופה הוא מאוד התלהב מעניין הסמים וניסה מכל הבא ליד וכמה שיותר, הוא שתה המון אבל ראה שככל שהוא נהיה יותר "מופרע" וקיצוני על הבמה, כך הקהל יותר אוהב אותו וההצלחה שלו גדלה, ולא היתה לו כל סיבה להפסיק.
אבל כמו כל סיפור סמים, גם כאן הגיעה הנפילה הגדולה. לאט לאט הם הפכו מכלי שבעזרתו הצליח להשתחרר ולקבל השראה לעניין עצמו. הקהל היה נוהג לשלוח משקאות אל הבמה ומאחורי הקלעים היו מוצעים לו סמים רבים, זה נהיה מן "קטע" – לראות כמה אפשר למסטל את ביל וכמה רחוק הוא יגיע בעקבות זאת.
עם הזמן המופע הפך למטורף וחסר שליטה לחלוטין, איבד את כל ההשראה ובעצם מה שנותר ממנו הוא איש שיכור ומסומם שצועק על הבמה. הקהל התחיל לברוח, הופעות התחילו להתבטל יותר ויותר ותקופה של שקיעה גדולה התחילה, אבל לא ליותר מידי זמן.
הצלחה וסוף
למזלנו ביל ידע לעצור בזמן ולשים לזה סוף. הוא רצה להתנקות מכל סוגי הסמים שלקח והבין שלא יוכל לעשות זאת בסביבה שבה היה נמצא ולכן עזב ועבר לניו יורק שם העביר תקופה של חצי שנה בבדידות וללא הופעות במטרה להתנקות. הוא הרגיש שלא יוכל להצחיק אנשים לפני שיעבור את התהליך הזה והוא צדק. לאחר ההתנקות הוא חזר מבריק ומצחיק יותר מתמיד. חוץ מלהצחיק הוא אימץ את עמדת המטיף והמבקר והרגיש שליחות להגיד את האמת שאנשים לא מודעים לה או מפחדים לדבר עליה בהרבה נושאים שונים כמו דת, תקשורת, מלחמות, פוליטיקה, קונספירציות, סמים ועוד. פה הוא הרגיש שמצא את הקול האמיתי שלו.
שום דבר לא הולך כמו שצריך
רצח קנדי
האליטות
http://www.youtube.com/watch?v=DFoufi3q6nE
מכאן התחילה הצלחה גדולה, תקופה של כארבע שנים של שלמות פנימית והצלחה מקצועית, הופעות רבות בטלויזיה, אולמות מלאים ברחבי העולם והכרה רחבה. מופעיו המוקלטים ורוב הקטעים המוכרים הם מהשנים המעטות שבין ההתנקות מהסמים למותו. מומלץ לחפש באינטרנט את מופעיו המלאים המפורסמים ביותר –
Sane Man
One Night Stand
Relentless
Revelations
המלחמה בעיראק 1
המלחמה בעיראק 2
http://www.youtube.com/watch?v=HromxIWWvVo
הביטלס וסמים
עב"מים
ביל היקס ידע שהוא חולה בכמה חודשים האחרונים לחייו אבל לא סיפר על כך לאף אחד. חבריו מספרים שרק בדיעבד, כשהם מסתכלים אחורה, הם רואים את הסימנים. בחודשים האלו הוא היה להוט מאי פעם להגיד את מה שרצה לעולם, להוציא הכל החוצה. הוא היה כל כך להוט שרשתות הטלויזיה התחילו לצנזר אותו בגלל שהמסרים נעשו קיצוניים מדי לטעמם. הנה קטע מהופעתו האחרונה בו הוא אומר שזו הופעתו האחרונה אבל אף אחד לא יודע מה הסיבה לכך, ניתן לראות אותו מחזיק את בטנו וזז באי נוחות בגלל הכאב אבל עדיין מצחיק ומלא אנרגיה כתמיד.
הופעה אחרונה
http://www.youtube.com/watch?v=E5i3jJx-4hU
עד ימיו האחרונים ביל לא סיפר על המחלה לאף אחד. הוא קיבל את המוות בשלווה ואמר לחבריו שכך צריך להיות וצחק שזו כנראה הבדיחה הגדולה ביותר – בדיוק כשמצא את דרכו לאחר שנים ארוכות של מאבקים, באה המחלה הנוראה ועצרה אותו. נותר רק להצטער שהוא לא איתנו היום ואפשר רק לנסות לדמיין מה היה לו להגיד על אסון התאומים למשל, זה היה יכול להיות משעשע מאוד…
ביל היקס ידע להפריד בין מוות של הגוף הפיזי לבין הנשמה שלא יכולה למות.
אין ספק שהרעיונות והחכמה שלו נשארו וצוברים תאוצה עכשיו יותר מתמיד, אין ספק שהרוח שלו נשארה.
זה רק טיול
http://www.youtube.com/watch?v=_kk06A6JWMg
הכתבה מבוססת בחופשיות על הסרט התעודי המומלץ-
American – The Bill Hicks Story
כתבה משובחת ביותר!
נהנתי מכל שורה.
תודה רבה על המאמץ!
תודה רבה רבה DAWN!!!
ביל היקס הוא קומיקאי מזן נדיר, לאו דווקא בגלל סיפור חייו (אני מאמין שיש עוד כמה עם סיפור לא שונה בהרבה) אלא משום שהוא מצליח להעביר את האמיתות הבסיסיות ביותר של המציאות שלנו בצורה בה אפילו אדם עם תא מוח בודד יכול להבין. כמו כן, הוא הצליח להעביר בצורה מתומצתת אך מדוייקת להפליא נושאים כבדי משקל ולגרום לקהל לכייל מחדש את מערכת האמונות שלהם בנושאים אלו.
תודה לך על מנת הנחת הזו, רק כאן אפשר להירגע כך מבלי לשמוע את המילים "בית שמש" או "האיום האיראני". בכל יום נתון אני אעדיף כתבה על היקס (או קרליין) מאשר כתבת הפחדה בנושא איזה אויב תורן.
סוף סוף מישהו מרים את הכפפה וכותב ומתרגם את חומריו של הגאון הזה. ביל מלווה אותנו יום יום וקולו מתנגן אצלינו כל הזמן.
הוא ראה את הנולד והקדים את זמנו. וכמו שאמר: "כל האנשים הטובים שבאו להאיר אותנו – נרצחו/ מתו". גם הוא. נותר רק לקוות שיקום עוד אדם אמיץ כמוהו וימשיך את דרכו המופלאה.
תודה!
יופי – יופי של כתבה. תודה לך Dawn. כמו שאומר FT, אשכרה מנה קטנה ומשובחה של נחת בין כול זיבולי השכל של הטיפוסים ההם… 🙂
זה רק מראה כמה כוח יש לסטנדאפ ואיך אפשר לנצל הומור.
זה גם דומה ליכולת של זמר לשיר להיט ובמילים יש מסר או מידע משמעותיים מאוד.
אני לא חושב שאפשר לשכנע אנשים עם הומור או שירים אבל אפשר
לחזק אצלם מחשבות שכבר קיימות ולתת להם רשות נפשית לחשוב
כך כי עובדה שגם אחרים חושבים ככה.
מסרים סמויים בבובספוג:
http://www.youtube.com/watch?v=ewU7Ag8LHIU&feature=related
הוא בסה"כ היה סכיזופרן, לא גאון ולא נעליים. די מפחיד שמתייחסים לתכנים שמפיץ אדם הלוקה בנפשו בתור תורה מסיני.
איריס הוא היה מבריק וגאון ללא ספק!
תהיי בריאה ואיך אומרים: "כל הפוסל במומו פוסל"
מתוך ויקיפדיה-
סכיזופרניה מתאפיינת באוסף של תופעות נפשיות והתנהגותיות כמו: הזיות, מחשבות שוא, הפרעות בארגון הדיבור והחשיבה, צמצום רגשי, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה, בעיות קוגניטיביות (בזיכרון, קשב, פונקציות ניהוליות וכו'), התנהגוית מוזרות המוסברות על ידי החוויות הפנימיות החריגות (ההזיות, מחשבות השוא) ועל ידי שיבושי מערכות בקרה (קוגניטיביות), קשיים תפקודיים רבים בתחום התעסוקתי והחברתי.[1] סכיזופרניה היא מחלה בעלת מהלך מתמשך, עם אפשרות להתלקחויות חדות.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9B%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%94
איך הגעת למסקנה שהוא דווקא סכיזופרן? נראה לך שיש לו בעיות באירגון הדיבור והחשיבה או בכוח הרצון? הדבר הכי גרוע שאפשר להגיד עליו זה שהוא היה עצבני ואולי בוטה אבל לפחות הוא תיעל את הרגשות האלו והפך אותם למופע מצחיק בניגוד להרבה אנשים שהם סתם עצבניים ובוטים…
רק על התרגום של היקס לבדו, מגיע לכם כל הכבוד!
עקרונות הקומדיה של ביל היקס
http://comedychildren.wordpress.com/2014/03/13/%D7%A2%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%A7%D7%A1/
מצורפים הקישורים לכל המופעים המתורגמים (אורך מלא, כתוביות בעברית) של ביל היקס.
============================
קישור למופע 1 עם כתוביות:
Bill Hicks – Sane Man – 1989
https://www.youtube.com/embed/8dd5knAZxDM?hl=he&cc_load_policy=1
============================
קישור למופע 2 עם כתוביות:
Bill Hicks – Relentless – 1991
https://www.youtube.com/embed/jId0t-5aFsE?hl=he&cc_load_policy=1
============================
קישור למופע 3 עם כתוביות:
Bill Hicks – Revelations – 1993
https://www.youtube.com/embed/ADZkD9mN60Y?hl=he&cc_load_policy=1
============================
נחמד, אבל בעצם פשוט סיכמת את הסרט עליו