יותר מ-20% מהאמריקאים נוטלים כדורים פסיכיאטרים, כך עולה מדו"ח של חברת Medco שיצא השבוע. Medco, חברה לפתרונות פרמקולוגיים, ביססה את הדו"ח על מדגם סטטיסטי של 2.5 מיליון אמריקאים בוגרים, בעלי ביטוח בריאות, אשר קיבלו מרשם לסם פסיכיאטרי אחד לפחות במשך 24 החודשים האחרונים.
אחד מתוך חמישה גברים ואחת מתוך ארבע נשים נוטלים סם פסיכיאטרי אחד לפחות, לדוגמה סמים נוגדי-דיכאון, אנטי-פסיכוטיים, אנטי-חרדתיים או סמי מרץ המיועדים לטיפול בהפרעת קשב וריכוז. השימוש בסמים פסיכיאטרים עלה ב-22% מאז שנת 2001.
בשנת 2010, האמריקאים הוציאו 16.1 טריליון דולר על סמים אנטי-פסיכוטיים המיועדים לטיפול בדיכאון, בהפרעה דו-קוטבית ובסכיזופרניה, 11.6 טריליון דולר על סמים נוגדי דיכאון ו-7.2 טריליון דולר על סמי מרץ המיועדים לטיפול בהפרעת קשב וריכוז, מה שהופך את הסמים הפסיכיאטרים לקטגורית התרופות הנמכרת ביותר בארה"ב – כך על-פי IMS Health, חברה שמנטרת את מכירות תרופות המרשם.
על-פי המדגם, האחוז הגבוה ביותר של אנשים שלוקחים כדורים פסיכיאטרים (23%) נמצא במדינות טנסי, קנטאקי, מיסיסיפי ואלבמה – רצף מדינות במרכז ארה"ב שזכה לכינוי "חגורת הסוכרת", עקב הריבוי הלא פרופורציונלי של חולי סוכרת שגרים במדינות אלה. על-פי ד"ר דייויד מוזינה, פסיכיאטר שעובד בחברת Medco, סמים פסיכיאטרים דוגמת סמים אנטי-פסיכוטיים קשורים בקשר הדוק לעלייה במשקל, גורם שמעלה את הסיכון לסוכרת ולמחלות לב בקרב האוכלוסיות שנוטלות אותם. נתונים אחרים של חברת Medco מצביעים על כך שאחוז קטן בלבד מהאנשים הנוטלים כדורים פסיכיאטרים נבדקים מדי שנה כדי לנטר את מצב הסוכר בדם שלהם.
קבוצת הגיל שהראתה את העלייה הגדולה ביותר בשימוש היא גילאי 20-44. מאז שנת 2001 עלה השימוש בסמים אנטי-פסיכוטיים ב-248%, והשימוש בסמים הרגעה נוגדי-חרדה כמו ואליום וזנקס עלה ב- 30% בעשור האחרון. השימוש בסמים האנטי-פסיכוטיים החזקים שילש את עצמו בקרב כל הגילאים.
השימוש בסמי ADHD דוגמת ריטלין וקונצרטה שילש את עצמו בקרב הגילאים 22-44 בין 2001 ל-2010, ובפרק זמן זה הוא גם הוכפל בקרב נשים בגילאי 45-65. דו"ח מוקדם יותר שפורסם במגזין הרפואה היוקרתי the New England Journal of Medicine העלה שחלה עלייה דומה בקבוצת הגיל הזו בין השנים 2002-2005, ומהנתונים העדכניים עולה שהעלייה בשימוש לא מאטה. ג'ף ג'ונס, ראש אגף המחקר והפיתוח של חברת Shire PLC שמייצרת את סם המרץ אדרל, טוען שהעלייה בשימוש עשויה לנבוע מ-"הכרה הולכת וגדלה בכך ש-ADHD זו הפרעה לכל החיים, כמו גם קמפיינים שיווקיים שהעלו את המודעות לכך שזוהי הפרעה אמיתית".
עד כאן הנתונים היבשים.
להלן עוד כמה נתונים יבשים שחייבים להיאמר.
הפרעה פסיכיאטרית מול מחלה רפואית
שלא כמו כל ענף רפואי שמכבד את עצמו, פסיכיאטריה מאבחנת על-פי רשימת בדיקה התנהגותית ולא על-פי אינדיקטורים גופניים. הילד מתרוצץ הרבה? לא מקשיב בשיעור? מתווכח עם המורה? כנראה שיש לו סוכרת. סליחה – ADHD. על אותו המשקל, מתי לאחרונה רופא ניסה לאבחן אתכם עם לחץ דם גבוה ולרשום לכם מרשם לכדורים המורידים לחץ דם, מבלי שמדד בכלל את לחץ הדם שלכם? זה מה שקורה כשפסיכיאטר מאבחן פציינט עם הפרעה פסיכיאטרית.
חוסר איזון כימי במוח או: מהו מוח "מאוזן"?
הפסיכיאטרים טוענים שניתן לקשר הפרעות נפשיות עם חוסר איזון כימי במוח, אך מהו "מוח מאוזן"? האם ריכוז הכימיקלים השונים במוח קבוע לאורך כל שעות היום, לאורך כל שנות החיים? האם אינו משתנה כשאנחנו אוכלים? כשאנחנו ישנים? כשאנחנו מקבלים חדשות טובות או רעות? האם קיימת רשימה של הכמות המדויקת של כימיקלים במוח, שפירושה שהמוח "מאוזן"? אם כן, איפה היא? ויותר חשוב, איפה הבדיקות הרפואיות המקיפות והדקדקניות שנדרשו כדי להפיק רשימה שכזאת? למעשה, למרות שעברו 60 שנה מאז שהועלתה תיאוריית חוסר האיזון הכימי במוח, לא נמצאה דרך להוכיח אותה.
מדי פעם אנו נתקלים בטענות על צילומי מוח המראים שוני במבנה המוח או בריכוז של חומרים באזורים מסוימים במערכת העצבים של אנשים ש-"אובחנו" כבעלי הפרעה נפשית לעומת אנשים "נורמליים", אך חשוב להבין שאלו טענות שווא, שכן ריכוזי החומרים הללו משתנים מרגע לרגע ומיום ליום במידה כה מהותית שלא ניתן לבודד כאן גורם משפיע יחיד.
העובדה שסמים כמו הרואין או אקסטזי מעלים רמות של חומרים מסוימים במוח לא אומרת שאם ניתן סמים אלו לאנשים אומללים הם יהפכו ל-"מאוזנים". זה נכון שנגרום להם לתחושות מסוימות, אולם לא נפתור להם שום בעיה. כל עוד אין בדיקה אמפירית שיכולה לבדוק את הכימיה במוח, אז הניסיון לטפל בכל סימפטום רגשי באמצעות כימיקלים ממעבדה משול למשחק של קליעה במטרה. זה לא מדע מבוסס ורציני משום שאין בדיקה שיכולה להוכיח איזה חומר חסר, אם בכלל, ובאיזו כמות.
הטענה של חוסר האיזון הכימי במוח היא טענה נוחה עם חזות מדעית לכאורה, אמנם היא לא פותחת פתח לריפוי, והיא אף עלולה לבלבל בין סיבה לתוצאה – האם המטופל מדוכא כי חסר לו סרוטונין, או האם חסר לו סרוטונין כתוצאה מהדיכאון שלו, שנבע למשל מאובדן כושר העבודה לאחר תאונה? אדרבא, אם הטענה היא שדיכאון נובע ממחסור בסרוטונין וידוע שפעילות גופנית מעלה את רמת הסרוטונין בגוף, למה שהפסיכיאטרים לא ימליצו על התעמלות גופנית? במקום זאת הם ממליצים על כדורים נוגדי-דיכאון שמשנים את האיזון הכימי בגוף כולו (מאחר ו-90% מהסרוטונין בגוף מצוי בכלל במערכת העיכול) ופותחים פתח לערב-רב של תופעות לוואי מסוכנות. הסיבה האחת והיחידה למה משווקים תרופות פסיכיאטריות היא לא מדע, אלא בצע כסף.
הפסיכיאטר פיטר ברגין סוקר את מיתוס חוסר האיזון הכימי במוח בפוקס ניוז:
כדורים פסיכיאטרים: ריפוי או דיכוי תסמינים זמני?
כדורים פסיכיאטרים לא מיועדים לרפא, הם מיועדים לדכא תסמינים. ענף הפסיכיאטריה לא יודע (ויש שיגידו, "עדיין לא יודע") מהי הסיבה האמיתית להפרעות הנפש השונות, ובגלל שהסיבה האמיתית לא ידועה, אז ריפוי אמיתי לא אפשרי.
פסיכיאטר שמגיע אליו מטופל חדש ייתן לו דיאגנוזה אחרי שיחה קצרה, מרשם לכדור פסיכיאטרי ובקשה (או הפניה) שיחזור אליו לאחר זמן מה כדי לבדוק את השפעת הכדור. אם הכדור לא עובד או שהוא מלווה בתופעות לוואי, יש כמה אפשרויות. או שמגדילים את המינון, או שמשנים כדור, או שמוסיפים כדור פסיכיאטרי נוסף כדי לסתור את תופעות הלוואי שנוצרו מהכדור הפסיכיאטרי הראשון – המשך עד אינסוף. ידוע לכל פסיכיאטר שברגע שהמטופל יפסיק לקחת את הכדורים שרשם לו, רוב הסיכויים שהבעיות יחזרו, לעיתים בעוצמה חזקה יותר, ולעיתים אף ילוו בתסמיני גמילה. כדורים פסיכיאטרים מסויימים (כמו משפחת הכדורים האנטי-חרדתיים) ממכרים 60% מהמשתמשים בהם תוך שבועיים בלבד של שימוש, והגמילה מהם עלולה להיות ממושכת וקשה יותר מהגמילה מהרואין. בקצרה, הכדורים לא מרפאים ולא מיועדים לרפא כי אם לדכא את התסמינים הרגשיים באופן זמני.
http://www.youtube.com/watch?v=nuaDbpHWItI
תופעות הלוואי -"ראשית, אל תעשה נזק"
מאחר ואין דרך מדויקת למדידת הכימיה במוח, החומרים הכימיים שבכדורים הפסיכיאטרים עלולים לפעול כגורמים המרעילים את מערכות הגוף, ועשויים לגרום בפני עצמם לבעיות פסיכיאטריות שהמטופל לא סבל מהן קודם.
בעלון לצרכן של כדור נוגד-דיכאון אחד, כתוב במפורש שבקבוצת הניסוי נצפתה עלייה במחשבות אובדניות. כדורים פסיכיאטרים עלולים לגרום לרצון להתאבד, רצון לפגוע באחרים, למחשבות רדיפה והזיות ראייה ושמיעה. הדבר נכון גם לכדורים פסיכיאטרים שניתנים לאוכלוסיה ללא בעיות נפש, כמו למשל לאנשים שנרשם להם כדור פסיכיאטרי על מנת שיפסיקו לעשן (זיבאן, וולבוטרין, צ'מפיקס), והם מתחילים לסבול מתופעות הלוואי שנרשמו לעיל. ביולי 2009 הוציא ה-FDA הוראה לשים אזהרה על גבי הכדורים הפסיכיאטרים האלה, על כך שהכדורים עלולים לגרום לבעיות נפש חמורות.
http://www.youtube.com/watch?v=Nxe1rcga7_0
מבחינה בריאותית, הכדורים הפסיכיאטרים עלולים לגרום לבעיות לב, דום לב (במיוחד אצל הנוטלים סמי מרץ דוגמת ריטלין, קונצרטה, אדרל וכו'), בעיות בתפקוד מערכת העיכול, בעיות בתפקוד המיני, עוויתות לא רצוניות בשרירי הגוף, ישנוניות, מחשבה מעורפלת ועוד. אצל נשים בהיריון, נטילת כדורים פסיכיאטרים עלולה לגרום למומים אצל התינוק ולהתמכרות העובר לסם הפסיכיאטרי, שמובילה לגמילה עם הלידה. הנקה בעת נטילת כדורים פסיכיאטרים יכולה אף היא לסכן את התינוק, לעיתים עד מוות. תופעות לוואי רבות נוספות מפורטות בעלון לצרכן של הסם הפסיכיאטרי, אך אנשים רבים סומכים על הרופא ולא קוראים את העלון לצרכן. זה מצער, כי במקרה של תופעת לוואי מסכנת חיים, הרופא לא ייטול אחריות חוקית. בארה"ב לבדה, תופעות הלוואי של הכדורים הפסיכיאטרים אחראיות למותם של מעל ל-3000 אנשים מדי חודש. חייכם, וחשוב מכך – חיי הילדים שלכם – נמצאים בידיים שלכם.
מאחר והכדורים נרשמים שלא על-פי אבחנה רפואית מקובלת המבוססת על בדיקות גופניות, עולה השאלה מדוע להסתכן בתופעות הלוואי האלו? זה נכון מאוד שגם לאנטיביוטיקה ולאקמול יש תופעות לוואי מסוכנות, אבל תראו לי את האדם המסכן שלוקח אנטיביוטיקה ואקמול בצורה יומיומית, ועוד בלי שאף רופא יוכיח לו שהוא באמת חייב?
מבית המרקחת לבית הקברות – סיפורה של שיינה
האם שווה להסתכן במתן טיפול תרופתי הכולל תופעות לוואי חמורות, עבור הפרעה שלא ניתן להוכיח רפואית? התשובה של ויקי, שנאלצה לקבור את בתה, היא לא.
שיינה אובחנה בכיתה א' עם ADHD ונהרגה כתוצאה מהצטברות רעילה של הסם בתוך גופה. ויקי, אמא של שיינה, מספרת את הסיפור בסרט הדוקומנטרי "טעות גורלית". הסיפור של שיינה מופיע בין דקה 0:55 ל-4:30 בוידאו שבהמשך.
"ובכן, שיינה אובחנה בכיתה א'. פסיכולוג בית הספר שלח אלינו מכתב בו היה כתוב שיש לשיינה את כל המאפיינים של ADHD ושהיא צריכה ללכת לרופא. אז לקחתי את המכתב אל הפסיכיאטר ואחרי 45 דקות יצאתי משם עם אבחנה של ADHD ומרשם ביד.
הם בחנו את כל החיים שלה בהתבסס על רשימת בדיקה סובייקטיבית ושמו אותה על סמים מיד.
לאט לאט היתה נסיגה והיא שוב פעם היתה זזה בכיסא שלה בחוסר מנוחה. והם היו מתקשרים מבית הספר ואומרים, "שיינה לא מקשיבה בשיעור שוב, היא לא יושבת, תעלו את המינון. תעלו את המינון".
ב-26 לפברואר 2001, בשעה עשר בבוקר בדיוק, קיבלתי שיחה מאחות בית הספר. היא אמרה ששיינה נפלה בספריה. מיד נסעתי לבית הספר ולקחתי אותה לרופא. הייתי במרחק מטר ממנה וחתמתי על הדו"ח הרפואי שלה, וכשהסתכלתי עליה שוב, היא התחילה לפרכס. הרמתי אותה וצעקתי לרופא, והרופא אמר, "ויקי, תניחי אותה על הרצפה". הנחתי על הרצפה אבל החזקתי את הראש שלה ועיסיתי לה אותו ואמרתי, "אמא כאן מותק, אני לא אעזוב אותך".
הסתכלתי בעיניים החומות והגדולות שלה והדבר האחרון שראיתי היה את הבת שלי גוססת, כשאני לא יכולה לעזור לה. ולא ידעתי באותו הזמן, האם היא ידעה שאני לא יכולה לעזור לה? מה עבר לה בראש בזמן שצפיתי בה מתה? ואני לא יודעת, אף פעם לא יהיו לי תשובות. אבל אני כל הזמן מסתכלת אחורה וחושבת, עשיתי מה שחשבתי שהיה הכי טוב באותו הזמן, אפילו אם זה בסופו של דבר היה קטלני. וקברתי את הילדה שלי.
זאת לא היתה אשמתי. שבוע לפני ששיינה מתה, לקחתי אותה לפסיכיאטר עם תסמינים של עצבנות, שתן מועט ועלייה במשקל, שלושה סימני אזהרה. לקחתי אותה לפסיכיאטר ואמרתי, "זה מה שקורה". הוא אמר לי שאני אמא פרנואידית ומגוננת יתר-על-המידה ושמה שתיארתי זה לא תופעות לוואי. ואני חושבת עכשיו על השבוע הזה שהיא גססה בלי שידענו. הם אמרו לנו שאפילו אם היינו עושים משהו אחר, לא היינו יכולים להציל אותה. היו לה יותר מדי סמים בגוף והיא גססה לאט לאט.
הפסיכיאטרים, תעשיית התרופות, הם האנשים שאני צריכה להאשים במה שקרה. אני מסתכלת אחורה ומתפללת שהייתי יכולה להחזיר את הזמן לאחור. אף פעם לא הייתי נותנת לה תרופות. אף פעם לא הייתי מאמינה לאנשי המקצוע, הייתי עושה הכל אחרת… אבל אני לא יכולה לעשות את זה. כל מה שאני יכולה לעשות זה לספר על זה, לדבר עם אנשים ולהביע את הדאגה שלי, להושיט את ידי ולגעת בחיים אחרים ולקוות שזה ייצור שינוי."
הפרעת קשב וריכוז – ההפרעה שלא היתה
חשוב להגיד כמה מילים על הפרעת הקשב והריכוז. כאמור, אין אינדיקטורים ביולוגיים שמוכיחים את קיומן של מחלות הנפש, ובכללן הפרעת הקשב והריכוז. המדען השוודי כריסטופר גילברג, אבי הפרעת הקשב והריכוז, הורשע בביזיון בית המשפט כשסירב לתת לבית המשפט את המחקרים על-פיהם קבע שקיימת הפרעה כזאת.
הרבה נכתב על כך שהפסיכיאטרים הופכים את הילדות למחלת נפש, אבל לילדים רבים באמת קשה להתרכז. אז מה כן יכול להועיל במצבים כאלה? ובכן, תזונה שלא כוללת חומרים ממריצים כמו סוכר וקפאין, סביבה שכוללת פחות גירויים תזזיתיים, שפע זמן במהלך היום להתרוצץ ולשחק בחוץ ומעל הכל – סביבת לימודים תומכת ומעניינת ועזרה בלימודים. אלה הם רק קומץ פתרונות לבעיה הזו, ואף אחד מהם לא מגיע עם תג מחיר בדמות כניסה לקבוצת סיכון של דום לב.
מבחן TOVA הוא עוד נושא ששווה להתעכב עליו. המבחן אמור לבדוק אם ריטלין "מתאים" לילד. נותנים לילד לעשות מבחן ללא ריטלין ואחר-כך אותו מבחן עם ריטלין. המבחן לכאורה ממחיש להורה שלקיחת כדור ממריץ משפרת ביצועים, אבל האמת היא שכל אדם ממוצע שיעשה מבחן זה יגלה שריטלין משפר את ביצועיו. מכאן הדרך לשכנע את ההורה להסכים לטיפול בריטלין קצרה ביותר. גם זה איננו מבחן מדעי תקף, להיפך, הוא מטעה את ההורה, שחושב שיש לו עסק עם מומחיות רפואית ראויה לשמה.
כדורים פסיכיאטרים – עולם חדש ומופלא?
בכתיבת הכתבה הזאת נעזרתי בלא מעט כתבות שסקרו את הדו"ח של חברת Medco, חלקן מעיתונים ידועי-שם כמו ה-Wall Street Journal וה-Washington Post. אף לא אחת מהכתבות נגעה בשאלה מה עתידה של חברה שחמישית מהאוכלוסיה שלה נוטלת כדורים פסיכיאטרים – כדורים שעל-פי הודאת מייצריהם, לא בריאים לגוף ולא במיוחד בריאים גם לנפש.
מהו עתידם הבריאותי של ילדים שמגיל צעיר נוטלים ריטלין, אשר עלול לגרום להיחלשות שריר הלב ולעצירת הגדילה?
מה הילדים לומדים על התמודדות כשהם רואים את הוריהם נוטלים כדור נגד דיכאון בגלל הגירושין, סם אנטי-חרדתי בגלל הדאגות והחשבונות ו-ואליום כדי להצליח לישון בלילה? ומה הסיכויים של אותו הילד לגדול מבלי שיקבל מרשם לכדורים פסיכיאטרים, כשהוא נכנס למערכת החינוך ומגלה שהוא לא אוהב אותה, כשהוא מגיע לגיל ההתבגרות ונכנס לדיכאון הנפוץ בגיל הזה, כשהוא הולך לצבא ונתקל במראות שמזעזעים אותו, כשהוא הולך לאוניברסיטה וצריך להתמודד עם עומס של בחינות?
מה עתיד החברה עצמה אם הפרטים שבתוכה עסוקים עד מעל הראש עם המצב הרגשי שלהם ותופעות הלוואי שלהם, והאם תהיה להם מספיק תשומת לב להקדיש למעללי הממשל שעושק אותם?
מה העתיד העולם המערבי אם מערכת משומנת של שיווק מלמדת אותנו שאנחנו לא יכולים להשפיע על המצב הבריאותי והרגשי שלנו, אלא אם כן נהפוך לצרכני כדורים?
מאחר שעוינות ואגרסיביות הן מתופעות הלוואי של הכדורים הפסיכיאטרים, ניתן לשער שבחברה שבה כל אדם חמישי צורך כדורים פסיכיאטרים, יהיו יותר ויותר מקרים של אלימות – אלימות במשפחה, אלימות ברחובות, יריות בבתי ספר ועוד. כמובן שלאלימות קיימים גורמים אפשריים אחרים מלבד תופעות הלוואי של הכדורים הפסיכיאטרים, אך כשבוחנים את הנתונים מגלים שברבים מהמקרים, האנשים שביצעו את הפשעים נטלו כדורים פסיכיאטרים או היו באמצע תהליך גמילה מהם. למשל, כל הנערים שהיו מעורבים במקרי היריות בבתי הספר בארה"ב נטלו כדורים פסיכיאטרים. ובישראל זה עניין שחוזר על עצמו שבמקרים המזעזעים ביותר של אלימות נגד ילדים, קרוב המשפחה שביצע את הפשע נטל כדורים פסיכיאטרים. להלן סרטון שמסביר עד כמה חברה "פסיכיאטרית" עלולה להיות מסוכנת:
http://www.youtube.com/watch?v=M24EWvYG5CQ
(קטע הוידאו מופיע בתרגום לעברית כאן)
כמובן שניתן לטעון שהפושעים שביצעו את הפשעים הללו הגיעו לפסיכיאטריה כדי לקבל עזרה אך קצרה ידן של התרופות מלהושיע והם ביצעו את הפשעים בכל מקרה. עם זאת, אי אפשר להכחיש את הנתונים מהמבחנים הקליניים של חברות התרופות, על-פיהם כדורים פסיכיאטרים מעלים אירועים של עוינות ואלימות כלפי אחרים, מחשבות רדיפה והזיות (כל אלה גורמים שיכולים להסביר מקרי אלימות מזעזעים כל כך כמו הטבעת ילדים, רציחות המוניות בבתי הספר וכו').
הדוברים שציטטתי לעיל מציינים עלייה במודעות וביעילות האבחונים כסיבה העיקרית לעלייה בשימוש בכדורים פסיכיאטרים בעשור האחרון; יש שטוענים שהסיבה המדויקת יותר היא עלייה בכמות הקמפיינים השונים לקידום הכדורים הפסיכיאטרים. קיימות דרכים רבות לקדם את הכדורים הפסיכיאטרים וקצרה היריעה מלפרט את כולן. הסרט הדוקומנטרי המקיף "שיווק הטירוף" סוקר את מגוון הדרכים שבהן תעשיית התרופות מפיצה את הכדורים שלה. להלן הפרק הראשון בסרט. את שאר הסרט ניתן למצוא כאן בצפייה ישירה.
אם כן, ניסיון התעשייה להציג את הכדורים הפסיכיאטרים כפתרון לכל בעיה רגשית עלול להוביל לחברה מנוכרת, מסוכנת וחולה. יש שאומרים שזה המצב כבר היום, אך בהתחשב בכך שהכדורים הפסיכיאטרים זוכים לקמפיינים שיווקיים רבים, מה יהיה המצב מחר?
בריאות נפש ירוקה: מה כן יכול לעזור?
בשעה שאלה שסובלים מהפרעה נפשית חווים מצוקה קשה ויומיומית, חשוב להבין שלפסיכיאטריה אין פתרון אמיתי עבורם. יש לרדת לשורש העניין ולהבין מה גורם לבעיה, מה גורם לה להתמיד ואיך אפשר להפחית או אפילו להעלים את התסמינים לחלוטין.
קיימות סיבות רפואיות אמיתיות לחלק מהבעיות הנפשיות. תת פעילות של בלוטת התריס, למשל, עלולה להוביל לדיכאון, כמו כן מחסור בויטמין D. מחסור בקבוצת ויטמיני ה-B עלולה להוביל לבעיות קוגניטיביות. ניתן לזהות את הגורמים האלה בבדיקות רפואיות. קיימים קשרי גומלין נוספים והפתרון המלא בתחום הזה הוא מחקר אישי והתייעצות עם מומחים. הספר "יהיו מזונותיך תרופותיך" (מאת פטריק הולפורד וג'רום ברן, הוצאת פוקוס) מספק מידע רב על הקשר בין בעיות נפשיות לבין גורמים גופניים.
קיימות כמובן נסיבות חיים שהובילו למצבים רגשיים קשים, כמו למשל מות בן משפחה, אובדן מקום עבודה וכו'. אין פתרון קסם להתגברות על טראומה אבל סביבה תומכת עוזרת. אפיקים תרפיוטיים תקפים אחרים הם לנסות למצוא פתרון אקטיבי למצב שנוצר (אם האדם בדיכאון כי איבד את העסק שלו ונכנס לחובות, הפתרון יכול להיות ליצור תכנית חדשה שתכלול לימוד מנסיון העבר ודרך לסגור את החובות), וניסיון למצוא משמעות בחיים על אף המשבר. בדומה לויקי, אמה השכולה של שיינה, יש אנשים שמוצאים משמעות בניסיון למנוע מאחרים לחוות את אותה הטרגדיה שהם חוו. אחרים מוצאים עניין וסיפוק רב במחקר האישי שלהם על דרכי ריפוי אלטרנטיביות.
אורח החיים משחק אף הוא תפקיד בשליטה במצב הנפשי. התעמלות מתונה כמו יציאה להליכות או עבודה בגינה יכולה לסייע לאדם החולה "לנקות קצת את הראש" מהמחשבות המנקרות. עיסוק פעיל בתחביבים, שמירה על קשר עם חברים בעת משבר, אפילו שיחות עם פסיכולוג יכולות לעזור (כל עוד הן לא מובילות בחזרה לפסיכיאטריה). התעמלות אף עוזרת במקרה שלאדם יש נדודי שינה, כמו גם תוספי מזון כמו קל-מג (סידן ומגנזיום), תוסף תזונה שלוקחים לפני השינה ותפקודו הוא הרגעת השרירים.
בני האדם הם יצורים מורכבים. קיימות בעיות רגשיות ונפשיות רבות שיכולות לפקוד אדם. מה שחשוב לזכור הוא שאנחנו ולא הפסיכיאטר, לא בתי הספר ולא רשויות הרווחה, אחראיים על בריאותנו הגופנית והנפשית ועל בריאות ילדינו. חשוב להיות מיודעים לגבי כל הסכנות של הכדורים הפסיכיאטרים ועל טיפולים אחרים שהם לא רעילים, לא ממכרים ולא פולשניים לפני שפונים לפסיכיאטריה.
יש לציין שלפני הפסקה נטילת כדור פסיכיאטרי יש להתייעץ עם איש מקצוע, מאחר ולחלק מהכדורים הפסיכיאטרים יש תופעות גמילה שעלולות להיות מסוכנות.
מקורות למידע נוסף:
רוקח מסביר: איך פותרים הפרעת קשב והיפראקטיביות ללא ריטלין
אחלה כתבה!
"הורים, יש אפשרויות נוספות חוץ מריטלין"
בשנת 2010 חלה עלייה של 76 אחוזים בשימוש בריטלין. איך ישראל הפכה למדינה שצורכת כל כך הרבה ריטלין? האם הזינוק קשור רק בעובדה שחלה עלייה במודעות לקשיי קשב וריכוז? ומדוע טיפול נלווה לתרופות כל כך נחוץ, אך לא תמיד מתבצע?
מקור: http://www.mako.co.il/home-family-kids/healthcare/Article-f9861a379abc331006.htm&sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=565984153
שלום רב,
ישנה בעיה נוספת והוא השתיקה.
יש ערפל מסביב לעניין הנפשי, העניינים הנפשיים כנראה נפוצים בציבור הרחב אך יש קשר של שתיקה בנוגע לכך.
האם הפסיכיאטרים מעוניינים להשתיק את הצורך לדבר על הבעיות הנפשיות, כדי לא לחשוף את המזימה והתרמית כפי שכתבות נוספות באותו תחום באתר זה מציגות?
ודבר נוסף: לדעתי הפתרון מצוי בתחום הרוחני האמוני והמיסטי, יש להגביר כל מה שקשור לתחומים אלו ולפתח אותם.
תחומים אלו שמכילים פתרונות רוחניים לבעיות רגשיות לא מקבלים את המקום הראוי לו.
גלגולים, נשמות, אסטרולוגיה, ועוד הם רק חלק מתורות אלו, בנוסף לתורות מהמזרח, אך יש לשמור ששרלטנים לא ירמו אנשים במשבר.
יש לעודד את הציבור לפנות לתחום האלטרנטיבי ולמצוא פתרונות בעצמם.
אסטרולוגיה, גלגולי נשמות וכו' זה שרלטנות בהגדרה. לקחת כסף מאנשים ולמכור להם שטויות. אולי זה עוזר לאנשים עם מעט ניסיון חיים, השכלה ואינטליגנציה, אבל אתה לא יכול למכור לכל אחד את זה שהפיתרון לבעיות הנפשיות שלו טמון בגלגולים קודמים וכוכבים.
אני לא אומר שחייבים תרופות. אבל שיטות שמבוססות על הקשבה לבן אדם, נגיעה בבעיות שלו, הקניית פילוסופיית חיים, תמיכה, ייעוץ ומוטיבציה וכו' ייתנו פתרונות אמיתיים, לא לשכנע את האדם להאמין בסיפורים ואגדות.
אני מסכים איתך שגלגולי נשמות ואסטרולוגיה לא מועילים כמעט לפתרון בעיות נפשיות אבל לא הוכחת שזה שרלטנות.
למה הדבר דומה?
אם אתה זוכר בזמנו היה קריזה של לשתות הרבה מים שזה כ"כ
חשוב,גם היום מדברים על זה הרבה.
בשיא הטירוף אני זוכר שראיתי אימייל שאם נשתה הרבה מים
נפתור את רוב המחלות שלנו.
אני יכול להוכיח לך באותות ובמופתים שבתקופה מסוימת בשנה בהתאם למזל האסטרולוגי שלך יש סיכוי גבוה בהרבה מהממוצע להרויח כסף ובתקופה אחרת אם תעשה פעולות כספיות רוב הסיכויים שתפסיד או תתאכזב לפחות.
ניסיתי על עצמי ועל כל הקרובים אלי וזה עובד פיקס.
זאת כמובן יחסית ליכולת הממוצעת של אדם.
אם זה קבצן ברחוב למשל מזל טוב מבחינתו זה 50 ש"ח תרומה.
מנצלים את הסקרנות של אנשים לדעת מה היו בגלגול הקודם
בשביל למכור להם שאפשר לנצל את המידע הזה לפתור בעיות
נפשיות.
עכשיו ברמה מסוימת ניתן לנצל את הידע הזה בשביל לפתוח
שיחה על דברים יותר קונקרטיים בחיי המטופל – ז"א
בעצם זה יותר שורת פתיחה לעניין את המטופל.
עוד דבר שזה יכול לפתור זה ה"למה?".
למשל אחת נולדה שהיא פוחדת מעימותים ולא יודעת למה.
אז מי שמסוגל לתקשר ולגלות גלגולים קודמים מגלה שבגלגול הקודם היתה גבר שמת בקרב שנשלח אליו ללא סיכוי
ממשי לנצח.
btw…just saw a relatively humdrum movie “flypaper”…starring 2 distinguished persons who more often than not star in somewhat memorable films.
Anyway, one scene that stood out was:
the captives were isolated in a remote room while the neurotic burglars were plotting their escape… and as a means to calm their nerves…each volunteered the drugs they were taking for the benefit of the group.
It turns out…that each member was nonchalantly popping some sort of neurological concoction
Now, the dream factory broadcasting from north america molds the Conscious and subconscious Psyche of audiences…ie life imitates art.
If the stars on film…are drug connosoirs…then most may conclude it must be in vogue.
What happens if all of You are changing the neurological wiring of Your Mental Psyche?
Can You really be Spiritually Free or will you live and die like a zombie?
Do You have a choice?
Of course You do.
The psychiatric cabal is fascist.
It dubs Individuality as lunacy lest it provoke mayhem amongst the odbedient herd… and would strap any One in a straight jacket lest They Be Themselves, Liberally.
No One has authority over any One else…on the illusory terrestrial dimension…even if they have the letters MD after their namesake.
While the drug industry would beg to differ…the latter have a conflict of interests…thus, the stance ain’t objective.
מצטער לאכזב את כותב הכתבה.
אני כסובל מ OCD חרדות ודיכאון, אובחנתי רק אחרי התקף חרדתי דיכאוני במהלכה כמעט שמתי קץ לחיי.
הייתי במצב שלא יכלו לתקשר איתי בכלל, הכדורים הפכו אותי לאדם אחר ! אני לוקח אפקסור כהיום.
כך שהכתבה נכונה ולא נכונה, נכונה לאלה שאכן אינם צריכים כדורים, והיד קלה על ההדק בענין.
ולא נכונה לאלה שבלי הכדורים הם זומבים מהלכים כמוני !
בבקשה ושלא תדעו מבעיות.
אני מאחל לך בריאות שלמה לאורך זמן ומקווה
שלא תחווה תגובות לוואי או בעיות אחרות מהתרופות.
בברכה,
סמים פסיכיאטריים=עושר לתעשיית המוות
בהחלט אחד המאמרים המושקעים שקראתי בנושא. יחד עם זאת תעשיית התרופות משמשת כמונופול משומן היטב שהולך יד ביד עם הרופאים, לכן קל מאד "לדחוף" להורים מודאגים ריטלין מבלי לידע אותם על ההשלכות של התרופה, ואני לא מדבר על תופעות הלוואי אלא לנזק הבלתי הפיך שהתרופה עשוי לגרום במשך שנים של שימוש ממושך.
אז לפני שאתם רצים לקנות לילד רטלין או קונצרטה כדאי שתדעו שניתן לטפל בבעיות אלו באמצעות הומאופתיה שכבר מזמן הוכיחה את עצמה.
הוכח כמועיל לחשבון הבנק שלך