- פרויקט אמת אחרת - http://www.emetaheret.org.il -

מי האויב האמיתי? דרוש כיוון למחאת האוהלים

הציבור מתחיל לצאת לרחובות.
קודם היתה כיכר תחריר.
ואז הגיע הקוטג'.

ועכשיו מחאת הדיור.
התקשורת כמובן חוגגת.
YNET ודומיו רוצים כותרות והסטת הדיון החשוב שוב למחוזות של הפרד ומשול קלאסי, הפעם מחאת הדיור תפנה את זעמה לעבר החרדים, כאילו הם אלו שמצמידים לך אקדח לרקה ומבקשים את הכסף על כל צעד ושעל.

אתם מפנים את הכעס שלכם למקום הלא נכון, הממשל הוא זה שאחראי למצב, החרדים אולי מנצלים את המצב להישרדות אך אין זה דבר פסול, בטח לא דבר שפוט, כשהמלחמה היא על מתן קורת גג למשפחתך.
התשקורת תעשה מה שמשלמים לה לעשות והיא תסלף ותגזים כדי לדווח על האג'נדה "הנכונה" ולאן הרוח צריכה לנשוב, אל תיפלו בפח ושוב תסיטו את הדיון הענייני למחוזות של מלחמה בקבוצות מסוימות.

העדר בנוי מכבשים רבים ושונים אך הוא יוכל להתנגד לרועהו רק אם יתאחד עם שאר הכבשים בדבר אחד חשוב: מיהו האויב האמיתי.
מחאת הדיור [1]
זו הבעיה הגדולה גם של יושבי האוהלים של ימינו, המסקנה שלהם לגבי מי האחראי למצב שגויה מיסודה. הם מבקשים את עזרת הממשלה בהוצאת מצוקת הדיור מהבוץ, אבל הממשלה היא זו שחרתה על דיגלה "הפרטה בכל מחיר" והיא זו שרוששה את האזרחים לפת לחם, בטח ובטח לקורת גג. מישהו חשב לבקש שגם את המשכורות (לפחות במגזר הציבורי, עליו אחראית הממשלה) יצמידו למדד? מדוע להצמיד רק את ההוצאות למדד, מה על ההכנסות?

אנשי האוהלים החדשים לא תוקפים את הבעיה, הם מנסים להילחם בסימפטום, הם שמים פלסטר על שבר וזה יגרום לבעיה גדולה יותר בהמשך הדרך, כשהרוחות ירגעו והאנשים יתחילו לאט לאט להבין ששוב רימו אותם והם אכלו את הבלוף.

הסתמכות על הממשלה שתפתור בעיה שהיא חפצה בה לא יוביל לשום מקום טוב, הבעיה היא שאנשים עדיין רואים בפוליטקאים ובשליחיהם\מנהליהם בתשקורת את המבוגר האחראי, הם לא מבינים שהמבוגר הזה עושה לביתו ושודד את לחם חוקם בכל יום ויום.

ההפרדה המתודית שעושים בתשקורת בין מאבקים היא בדיוק ההפרד ומשול שמשאיר אותם על כיסאותיהם עם כוח גדול.

מאבק הקוטג', מאבק המתמחים, מאבק הסטודנטים, מאבק הדיור, מאבק מחירי המים, מאבק מחירי הדלק, מאבק המורים, מאבק ערי הפיתוח, כולם צריכים להיות מופנים כלפי אותו אויב, לכולם אחראית מדיניות של הנהגה כושלת ומנותקת, לכולם אחראים אליטיסטים שמשרתים את אדוניהם במקום את ריבוניהם.

הדרישה צריכה להיות התפקטרותה של הממשלה בתור שלב ראשון והעמדתם לדין של הפושעים החברים בה, באשמת טרור נגד אוכלוסיה אזרחית, האוכלוסיה שהייתה בעבר הריבון שלה.
באשמת מרד, מרד בבעלים של הארץ הזו.
באשמת שוחד ושוד של כל תושבי האיזור הנהדר הזה.

אם לא זו תהיה הדרישה אלא הקמת עוד ועדת כיסתוח לענייני מחיר הדיור אז כישלוננו בניצחוננו, אז ידעו הרעים כי ידם על העליונה והציבור נותן אמון במערכת שעושקת אותם על בסיס קבוע, שהריבונים ויתרו על ריבונותם, שהאזרחים ימשיכו להטיל בקלפי את שמו של הדיקטטור הבא שיומלך עליהם.

זו אינה מחאה מוצדקת אם היא תוביל לכישלון בטוח.
הסיכוי היחיד הוא לשנות את כיוון המחאה בכך שהמטרות יהיו ברורות וחדות ולא יתקבל שום דבר פחות מכך.

אם לא תהיה מטרה משותפת של כל חלקי הציבור נגד המעביד, העבד ישאר עבד שרק נובח אך לעולם לא נושך.

להאשים את תנובה בקרטליזם כשהממשלה אפילו לא מייצרת שום חלק בתהליך אך גובה כסף על היותה זו עם האקדח זה פשוט עיוות מכוון של המציאות. להאשים את חברות הסלולר בקרטליזם כשהמדינה היא זו שהפריטה את השוק וויתרה על בזק כאמצעי לתקשורת הכי זול בעולם זו צביעות ושקר גס.
גם הולכת מאבק הדיור לכיוון של דתיים\חילוניים או מתנחלים\תל אביבים נועד רק כדי לא להגיע לפתרון ולתקוע שוב את הדיון במחוזות ללא מוצא, אסור לשתף פעולה עם ההסטה המכוונת וצריך להישאר ענייניים אחרת לא נהיה רלוונטים, ובטח שלא נביא שינוי.