מאמר ביקורת על תגובת אמצעי התקשורת להריגתו (לכאורה) של אוסמה בן לאדן
כל מי שפתח עיתון ביום שאחרי הודעת הנשיא האמריקני על הריגתו (לכאורה) של אוסמה בן לאדן,
זכה לראות מבול של סופרלטיבים נוטפי סוכר מפיהם של הפרשנים, הכתבים, עורכי העיתון וסתם ארכי פרחי שבמקרה היו בסביבה.
פשוט לא תאומן תגובת אמצעי התקשורת לדיווח אמריקני רגשני, שאינו מלווה בהוכחות על הריגתו "הטרוריסט מספר אחד".
במקרה יצא לי לקרוא (לרפרף בעצם, יותר מזה ואני זקוק דחוף לשקית הקאה) בעיתון מעריב וקראתי את הכותרות נוטפות הריר.
אם היתי מבקר מכוכב אחר שנחת היום ופתח עיתון כדי לראות מה קורה עם הילידים, הייתי בטח חושב שזהו – יש שלום עולמי, הרעב נגמר, אין יתומים רעבים ללחם.
הלו? שכחתם את תפקידכם עיתונאים יקרים? האם את הסקפטיות העיתונאית שלכם אתם שומרים רק לפוליטיקה?
אף אחד מכם לא ביקר את זריקת הגופה לים? אף אחד לא חושב שזה מוזר שאת בדיקת הדי.אן.אי האמריקנים עשו במעבדה סודית?
אף אחד לא חושב לפרסם את שיתוף הפעולה של בן-לאדן עם ה-CIA, את המימון שקיבל, הנשק, האימונים?
נתחיל בזה שהכותרות היו כולן בשבחו של הנשיא האמריקני.
"ברבור שחור", "מפקד עליון" – אפשר לחשוב שאנחנו קוראים את הפראבדה.
והיו שתי כותרות שתפסו לי את העין, כאלו שלמעשה העבירו דיווח אמיתי לשם שינוי, רק לא כזה שהם התכוונו אליו כמובן…
כותרת משנית בעמוד פנימי סיכמה למעשה את העניין כולו:
"הבוץ בעיראק, הטבח בסוריה והבלאגן בלוב – הכל נשכח בן לילה" – צח יוקד
שכחת גם את האסון הגרעיני הגדול ביותר בהיסטוריה אבל לא משנה, זה קרה לפני כ"כ הרבה זמן…
זה הכל פוליטיקה חברים, התזמון מדוייק כמו שרק האמריקנים יכולים לו.
שחרור תעודת הלידה של אובמה ובום טראח – 3 ימים אחרי, הריגתו של האיש שכולם אוהבים לשנוא.
הכתב אביעד פוהורילס הגדיל לעשות וקרא לילד בשמו:
"הכמיהה לחזרתו של השוטר העולמי"
"… לכן אפשר להבין את פרצי השמחה מול הבית הלבן, בכיכר טיימס ובעצם בכל מקום, של אלה שכמהים לאותו שוטר עולמי, שיחזור להשליט סדר..."
אמריקה ששנים פעלה תחת הכינוי "המדינה החופשית" הופכת להיות "השוטר אזולאי",
כמו שניסח את זה יפה בוש הבן: "אם אתה לא איתנו, אתה נגדנו."
ונגדנו זה מושג רחב.
מושג שאפשר להרחיב אותו עוד ועוד…
לכו תדעו, אולי גם אתם פעם תהיו "נגדנו", ואז רק אלוהים יוכל לעזור לכם
כשתותחיה הכבדים של האומה החופשית יופנו לכיונכם.
בן לידן מת דחוף
כדי לטשטש את הפספוס בחיסול קדאפי:
נהרג הבן היחיד [ וילדיו הקטנים ] שלא השתתף בהפיכה
שלא כמו סייף אל-אסלם, שחבריו בלונדון רצו להמליכו.
גם ב"חיסול" בן לידן טושטשה העובדה
כי כח המשמר הפיל את המסוקים
ורק כח חילופי הצליח לחלץ אותם
כנראה עם גופה לא נכונה, שנזרקה לים.
ונשים לב: הפעולה בוצעה ע"י יחידה של חבר של הילרי
לא ע"י כוחות של בוש.
העולם מצחיק. במיוחד לקניבלים.
עוד כתבה מצויינת. תודה
אינפווורס ממש ניכנסים בזה חזק חזק
ניב היקר,
חשבתי לכתוב כתבה בנושא אבל במקום זה אני שולח לך את זה בתור תגובה, כי חשבתי שזה מתאים למה שכתבת במאמר זה
מושל ניו-יורק לשעבר – שדרן סי.אן.אן. לאן הגענו?
ערב יום העצמאות ה-63 למדינת ישראל ואין יותר טוב מאשר להרחיב את האופקים. בזיפזופ מהיר ביו-טיוב הגעתי לראיון עם ג'ראלד סלנטה ((Gerald Celente אשר מביע את דעתו על הנושא החם של "רצח אוסמה בין-לאדן" ובין היתר מדבר על הידרדרות האומה אמריקאית (http://www.youtube.com/watch?v=bChhCtUcjUQ&feature=related). מתוך דבריו של סלנטה עולה כי מושל מדינת ניו-יורק לשעבר, אשר כיהן גם כתובע המחוזי של ניו יורק, אליוט שפיצר, התקדם לתפקיד של מגיש תוכנית אקטואליה בנושאים פוליטיים בסי.אן.אן, In the Arena . הקידום בתפקיד והמעבר לתוכנית פריים-טיים בא בעקבות שערוריית המין של המושל והתובע בדימוס, אשר נתפס עם זונת צמרת. במהירות פותח אני דפדפן חדש ומחפש לראות אם אמת הדבר, (לא בעניין הזונה אלא של התוכנית..) – והנה, אכן כך.
שפיצר "הדמוקרט האינטלקטואל" מביע את דעותיו האישיות ללא הפוגה בתוכנית אשר משודרת בפריים-טיים בערוץ חדשות. האיש מקסים, דמגוג ובעיקר משכנע. פוליטיקאי ממולח שמעביר את השקפותיו בצורה כל כך רהוטה וחביבה. התחושה שמתקבלת היא של תוכנית אשר משודרת לשטיפת מוח המונית. מאכילים את הצופים בכפית בדעות פרו-ממשלתיות, כמו בפרופגנדה זולה בממשלות אפלות.
מומלץ מאד לראות את הראיון של שפיצר עם חבר הקונגרס רון פול (אי של שפיות בתוך הקונגרס האמריקאי): http://www.youtube.com/watch?v=wXW0yP6qUNo . לא יאמן איך שפיצר בבוטות אלגנטית ובטכניקה של עו"ד חלקלק מכניס מילים לפיו של המרואיין. עוד ראיון מומלץ זהו הראיון עם הבדרן ביל מאהר, אשר ללא ספק הינו חבר מועדון האליטות: http://www.youtube.com/watch?v=xUqRyRMLarA
תודה רבה…