ראשי » בריאות » אתם כאן

קרינה אלקטרומגנטית וסלולרית – בדיקות, סכנות ופתרונות

  • מאת כותב אורח | 9 בפברואר 2011
  • 7,697 צפיות | 10 תגובות
עודכן לאחרונה: 11 ביולי 2013

אנחנו מוקפים בקרינה אלקטרומגנטית
מאת , NO RAD נפגע קרינה ופעיל בתחום המודעות לקרינה

קרינה אלקטרומגנטית בלתי טבעית נמצאת סביבנו כל הזמן.
אנחנו נחשפים אליה בבית, בעבודה, בדרכים ובחיק הטבע.

כדי לראות את אותה קרינה אנו צריכים להיעזר במדי קרינה.
הזרם המרכזי במדע עדיין מנסה להבין ולהגדיר את ההשפעות הבריאותיות של חשיפה לקרינה, והאם ואיך היא גורמת לנזקים לבריאות האדם.
בד בבד הולכים ונאספים עדויות ומחקרים, ומתרבים החוקרים שטוענים כי יש לחשיפה לקרינה השפעות בריאותיות מיידיות וארוכות טווח.

ככל שהטכנולוגיות האלחוטיות והחשמליות הולכות ונהיות נפוצות יותר ויותר, מצב בריאותי
חדש הופך להיות נפוץ גם הוא. מדובר על "רגישות לקרינה" או "נפגעי קרינה".

אנשים רגישים לקרינה מפתחים מגוון רחב של תסמינים ובעיות בריאותיות סמוך לרגע החשיפה שלהם לקרינה.

סוגי "קרינה"
קיימים כמה סוגים של קרינה אלקטרומגנטית.
למעשה תחום התדרים רחב מאוד וסוגי הקרינה רבים ומגוונים.
נוהגים לחלק את התחום כולו על ידי חלוקה לתחומי תדרים.
חלוקה ראשונית היא לקרינה מייננת, בה אנרגיית הפוטונים גדולה מספיק כדי לגרום שינוי מיידי ולהוציא אלקטרון ממסלולו מסביב לאטום ובכך ליינן את החומר המוקרן ולשנותו מיידית, ולקרינה בלתי מייננת בה לפוטונים אין מספיק אנרגיה לעשות שינוי מיידי זה.
העובדה כי אין שינוי מיידי בחומר הנפגע הביאה לאמונה המדעית (השגויה לדעתי) כי אין סכנה בחשיפה לקרינה בלתי מייננת.

תחום הקרינה הבלתי מייננת מחולק חלוקה משנית לפי תחומי תדרים.
במאמר זה נתרכז בקרינה אלקטרומגנטית בתדרים גבוהים, בין 100MHz לבין 300MHz, וקרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך, סביב תדר רשת החשמל והוא 50Hz.

לקרינה אלקטרומגנטית, בכל תדר, ישנם שני רכיבים, שדה מגנטי הנוצר סביב מוליך חשמלי בו זורם זרם, ושדה חשמלי הנוצר כאשר קיים הפרש מתחים (גם ללא זרם חשמלי).

מקורות לקרינה בתדר נמוך

מקורות לקרינה בתדר גבוה

מקורות קרינה
בעולמנו היום אנו משתמשים בטכנולוגיות ובמכשירים רבים, שבפעולה רגילה פולטים קרינה אלקטרומגנטית מסוגים שונים ובתדרים שונים.
מכשירי חשמל ביתיים, כבלי מתח, כבלי רשת של חברת חשמל, מוני גז, מים וחשמל אלחוטיים, מחשבים, מסכים, ראוטרים אלחוטיים, טלפונים אלחוטיים, טלפונים סלולריים, אביזרים לטלפונים סלולריים, מודמים סלולריים, אנטנות סלולריות, אנטנות טלווזיה ורדיו, מכ"ם צבאי ואזרחי, סוגים שונים של מתקני תקשורת, ציוד ונשק צבאי ועוד מקורות קרינה רבים אחרים – כולם פולטים קרינה בלתי מייננת (אלקטרומגנטית) כחלק מאופן פעולתם התקין.
כיום הקרינה מקיפה אותנו כמעט בכל מקום ובכל זמן, בבית, בעבודה, באוטו ואף בחיק הטבע.

גילוי, מדידה ובדיקות קרינה
לקרינה אלקטרומגנטית אין ריח, אין צבע, אין טעם ובדרך כלל לא ניתן להרגיש בקיומה עד שזה מאוחר מדי.
(בחשיפה לרמות קרינה למשך הרבה זמן חלק מהאנשים יהפכו לרגישים לקרינה)

רוב האנשים לא מרגישים דבר כאשר הם נחשפים לקרינה אלקטרומגנטית באופן מיידי. לעומת זאת, אנשים הרגישים לקרינה יכולים להרגיש בקיומה לאחר פרק זמן קצר יחסית של חשיפה. כדי לדעת ולהבין כי אתה נחשף לקרינה רוב האנשים צריכים להיעזר במכשירי מדידה וגילוי מתאימים. לכל סוג של קרינה, ולכל רכיב שלה יש בדרך כלל מכשיר מדידה ייעודי.

מד קרינה לתדר גבוה

קישור – לעמוד באתרי בנושא מדי קרינה

מה יש למדע להגיד?
הזרם המרכזי במדע רק מתחיל, בשנים האחרונות, להבין את הבעייתיות והסכנה שבחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית; וכן, שחשיפה לרמות קרינה נמוכות מאוד, הרבה יותר נמוכות מהתקנים ה"מחמירים" (למעשה, הם לא מחמירים בכלל ואפילו לא מספקים) שנקבעו לפני עשרות שנים, יכולה לגרום לנזקים בריאותיים, תחלואה עודפת, ולפעמים אפילו יכולה להוביל למחלת הסרטן, כאשר החשיפה היא כרונית ולאורך זמן.
למשל, התקן הבטיחותי לחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בתדרים נמוכים (מקווי מתח גבוה, למשל) היה במשך שנים 1000 מיליגאוס (מיליגאוס – יחידות המדידה של שדה מגנטי בתדר נמוך). רק לאחרונה הזרם המרכזי במדע נוכח לדעת כי גם חשיפה לרמות נמוכות של 2 מיליגאוס (רמה נמוכה פי חמש מאות מהתקן ה"מחמיר" הקודם) לאורך זמן, מגדילה את הסיכון לסרטן דם אצל ילדים.

היום כבר ברור לכל הזרמים במדע ולגופים הרגולטיביים בעולם, שהתקן הבטיחותי הישן לקרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך היה טעות עליה שילמו אנשים בחייהם.
לראיה, מדינות רבות בעולם כבר ביטלו את התקן הישן ומיישמות תקן מעודכן של 2 מיליגאוס, אך בישראל התקן נמצא עדיין על 1,000 מיליגאוס.
המשרד לאיכות הסביבה ממליץ לא לעבור רמה ממוצעת של 2 מיליגאוס ליממה.

בכל הקשור לקרינה בתדר גבוה (RF, סלולרי, אלחוטי, רדיו וטלוויזה) התקן הוא עדיין גבוה מאוד ולוקח בחשבון רק נזק לגוף חי כתוצאה מחימום רקמות.
נראה איפוא, כי הזרם המרכזי במדע והגופים הרגולטיביים טוענים כי בכל הקשור לקרינה בתדר גבוה, מה שלא "מבשל אותך – לא מזיק לך".
תקני הבטיחות של היום, בכל הקשור בקרינה אלקטרומגנטית בתדר גבוה, לוקחים בחשבון רק נזק ברור ומיידי כתוצאה מחימום הרקמות הנגרם על ידי רכיב הקרינה האלקטרומגנטית בתדר גבוה, ושוללים כל נזק לאורך זמן לגוף ולתאים בגוף, וזאת למרות שיש
רכיבים נוספים לקרינה זו מלבד רכיב התדר הגבוה ונזקים ושינויים נוספים בתפקוד הגוף בחשיפה לרכיבים השונים של הקרינה, כבר ברמות נמוכות מאוד, הרבה מתחת לרמות הגורמות לחימום.

ככל שהשנים חולפות, מתרבות העדויות, המחקרים, המאמרים וההוכחות כי הזרם המרכזי במדע טעה בהערכת הסיכונים מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית גם בתדרים גבוהים. דוגמה לכך הוא מחקר האינטרפון שחקר את הקשר בין שימוש בסלולרי והופעת סוגים שונים של סרטן. המחקר מומן בחלקו על ידי האיחוד האירופאי ובחלקו על ידי תעשיית הסלולר והוא נחשב למחקר של הזרם המרכזי במדע. המחקר הראה עליה בסיכון לשני סוגים של
סרטני מוח, באנשים שדיברו בסלולרי יותר מ-27 דקות ביום למשך עשר שנים.
המחקר היה רצוף שגיאות וכשלים, שיש האומרים כי הושמו שם בכוונה, ושרוב הדעות מסכימות כי השגיאות הללו הביאו לשחיקה בתוצאות המחקר כך שהסיכון שעליו מצביע המחקר הוא נמוך מהסיכון במציאות. דוגמא לכך היא העובדה שבחלק מקבוצות המשתמשים (חלוקה לפי זמן שימוש מצטבר, כלומר דקות שיחה בסלולרי על פני 10 שנים) התוצאות
הראו כי שימוש בסלולרי מחסן את המשתמש מסוגים מסוימים של סרטן, כלומר משתמשים בסלולרי חלו פחות מקבוצת הביקורת שלא השתמשו, דבר שהוא אינו הגיוני ואינו אפשרי ומרמז על בחירה לא נכונה של נבדקים לקבוצת הביקורת, למשל אנשים שנחשפו לסיכונים אחרים מהסלולרי כמו למשל שימוש בטלפונים אלחוטיים ביתיים.

נספח מספר 2 של המחקר מנסה לתקן טעות זאת (ע"י שימוש בעשירון המשתמשים הנמוך ביותר כקבוצת הביקורת) ותוצאותיו מראות על תוצאות גבוהות יותר מהתוצאות שהתפרסמו בגוף המחקר הראשוני.

מחקר האינטרפון הוא רק דוגמא אחת למחקר שנוהל על ידי הזרם המרכזי במדע.
ישנם טובים יותר וישנם טובים פחות.

לעומת זאת, מחקרים שנוהלו על ידי חוקרים וגופי מחקר עצמאיים (כאלה שלא מקבלים מימון מחברות הסלולר והתעשיה) מכל העולם טוענים כבר שנים כי חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית (בתדר גבוה ונמוך) איננה בריאה, כי אין רמות בטוחות, וכי גם ברמות מאוד נמוכות מתקיימים שינויים והשפעות רבות בגוף החי.
שינויים והשפעות אלה יכולים לתרום או לגרום לבעיות בריאותיות שונות, בעיות בחוסן הגוף ומחלות שונות של סרטן, באופן ישיר ועקיף.
מבעד לערפל המחקרים והנתונים מתחילה להתברר התמונה המלאה.
לדעתי, ככל שהשנים יעברו, יתרבו המחקרים מהזרם ה"מרכזי" שיראו את האמת לגבי ההשפעות הבריאותיות של הקרינה האלקטרומגנטית הנגרמות בעוצמות מאוד נמוכות ושיוכיחו, מעל לכל ספק, כי חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית איננה בריאה ויש להימנע ממנה, ככל האפשר.
ניצנים לכך יש כבר היום, במחקרים של גופים עצמאיים ובין השורות של מחקרים
מהזרם ה"מרכזי" במדע.

בתמונה איכות וכמות – מחקרים עצמאיים (בכחול) מול מחקרים ממומנים (באדום). ציר ה X הוא גידול בסיכון או סיכוי. מהתרשים ניתן לראות כי מחקרים ממומנים הראו על סיכון יתר נמוך ולפעמים אפילו אפקט של תיקון, בעוד מחקרים שלא מומנו הראו על סיכון יתר גבוה יותר.

מקור התמונה: http://www.powerwatch.org.uk/columns/morgan/20060818_viewgraphs.asp

ארגון הבריאות העולמי, גוף בירוקראטי רגולטיבי המסונף לאו"ם, אינו מכיר בסכנות של חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בתדרים גבוהים חוץ מההשפעה התרמית (נזק חום).

גוף זה אשר פועל תוך כדי ניגוד אינטרסים
וחשוד כמשוחד וקשור לתעשיית התרופות ולתעשיות הטכנולוגיה, נחשד לאחרונה בשורה של אי סדרים וחשדות אחרים כגון ניפוח מגפת שפעת החזירים כדי לסייע לחברות התרופות במכירת חיסונים ראו כאן וכאן.

בניגוד לעמדת ארגון הבריאות העולמי, פרסמו בשנים האחרונות שני גופים בין לאומיים, דוחות על הסכנות מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בתדרים גבוהים, ברמות שאינן גורמות לנזק חום.

ארגון – ICEMS ועדה בין לאומית של מדענים לבטיחות קרינה פרסמה סקירה של מחקרים בתחום המראים על השפעות פיזיולוגיות וסיכון בריאותי מרמת התא הבודד עד לרמת הגוף כולו.
ארגון – bioinitiative פרסם סיכום מקיף של מחקרים בשנת 2008. מדובר בארגון בין לאומי של מדענים.
בעקבות פרסום הדוח שונו התקנים במדינות אירופאיות צפייה בדוח אפשרית לאחר תרומה של 2 יורו.

לאחר פרסום תוצאות מחקר האינטרפון בארץ יצאו משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה בשורה של הזהרות מפני החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בתדרים גבוהים. המשרדים טענים כי הם נוקטים בגישה של זהירות מונעת, וכי עדיין אין הוכחות חד משמעיות. לאזרח לא נותר איפוא אלא להסיק את מסקנותיו שלו ולאמץ או לדחות את ההזהרות.

תקנים בעולם ובארץ
בעולם נהוג לקבל את המלצות גוף פרטי בשם ICNIRP כסוג של תקן, למרות שזהו אינו גוף רפואי-מדעי אלא גוף פרטי הרשום כארגון ללא מטרות רווח בגרמניה.

המלצות הגוף התקבלו על ידי ארגון הבריאות העולמי ומדינות רבות בעולם כסוג של תקן.
רמת החשיפה המרבית המומלצת על ידי גוף זה משתנות בהתאם לתדר הקרינה
ומתבססות בעיקר על אפקט חום של הקרינה או אפקטים אחרים ברורים ומידיים.
המלצות אלו אינן לוקחות בחשבון נזק ארוך טווח והגוף אינו מכיר במחקרים המראים על שינוי ונזק כתוצאה מחשיפה לקרינה.

תקן בתדר גבוה – בארץ התקן לקרינה בתדרים גבוהים עוקב אחר ההמלצה של ארגון ICNIRP אך מציב מקדם ביטחון של 3010 אחוז לחשיפה כרונית.
כדי לפשט אתן מספר דוגמאות (תקן לחשיפה אחוז לחשיפה אקוטית ו-כרונית בארץ):
לדוגמה:
תדר של 900MHz (דור ראשון סלולרי) – רמה של 42 מיקרו וואט לסנטימטר רבוע.
תדר של 1.8GHz (דור שני סלולרי) רמה של 92 מיקרו וואט לסנטימטר רבוע.
תדר של 2GHz ומעלה – רמה של 100 מיקרו וואט לסנטימטר רבוע.

יש לציין כי בפועל המשרד לאיכות הסביבה מקפיד על רמות נמוכות פי 20 מרמות התקן הרשמי.
לזכותו ייאמר כי המשרד כבר מתחיל להבין כי התקנים אינם מספקים, גם אם לא יודה בכך בפומבי.

התקנים הנ"ל רלוונטיים בכל הקשור במתקני שידור אך לא בנוגע לטלפונים סלולריים.
בכל הקשור לטלפונים סלולריים התגלו בעיות במדידה ובהגבלות.
מצד אחד מכשיר הטלפון הסלולרי מוצמד לראש, קרוב מאוד למוח ורמות הקרינה הנפלטות ממנו גבוהות מה"תקן". מצד שני יש קושי למדוד רמות קרינה במרחק קטן מהמשדר
(מגבלה פיזיקאלית במדידה של צפיפות הספק בשדה קרוב).
היה לכן צורך ל"המציא" דרך חדשה למדידה ולתקינה של טלפונים סלולריים.
מדד ה SAR הומצא כדי להתמודד עם הדרישה הזו. המדד מבוסס על ניסוי מדידת
חום למשך של שש דקות במודל של ראש אדם (בובת פלסטיק עם מילוי נוזל תמיסת מלח).

נקבע סף שרירותי של W 1.6 וואט לקילוגרם בארה"ב ו-2.0 W וואט לקילוגרם בארה"ב.

תדר נמוך – בעבר היה נהוג ברוב מדינות העולם תקן המתבסם על המלצות ICNIRP, תקן זה לקח בחשבון רק נזק ברור ומיידי כתוצאה משהייה בשדה מגנטי עצום.
היום, לאחר שנודע כי לחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך השפעות בריאותיות רבות בטווח הזמן הארוך וכי חשיפה רבת שנים אליה מעלה את הסיכון לתחלואה, מדינות רבות בעולם כבר ביטלו את התקן הישן ומיישמות תקן מעודכן של בין 210 מיליגאוס. ל-
בישראל התקן הוא עדיין 1000 מיליגאוס, אך המשרד לאיכות הסביבה ממליץ לא לעבור רמה ממוצעת של 2 מיליגאוס ליממה.

מדי פעם ניתן לקרא ולשמוע הצהרות על ידי גוף זה או אחר (בדרך כלל פורום חברות הסלולר או אנשים הקשורים בו ובחברות הסלולר) כי התקנים בארץ הם מהמחמירים בעולם.
זה כמובן רק חלק מהאמת. אכן ישנן מדינות עם תקנים גבוהים יותר מישראל, אך בד בבד ישנן מדינות רבות המקימות מערכת סלולרית צפופה ומערכת חשמל אפקטיבית ובהן תקנים נמוכים עד פי 100 מהתקן בישראל.

תקנים בעולם והתקן הישראלי לקרינה אלקטרומגנטית בתדרים גבוהים

הקלות הבלתי נסבלת של החשיפה לקרינה
היום לא צריך להיות טכנולוג, מדען, איש הייטק או עובד בתעשיית הרדיו, התקשורת או הסלולר כדי להיחשף לקרינה.
היום נמצאים מקורות קרינה בכל מקום כמעט,
אם זו אנטנה סלולרית או קווי מתח גבוה. גם בסביבה הביתית החשיפה לקרינה הופכת להיות נפוצה יותר ויותר.
היום אפשר להיכנס לסופר ולרכוש טלפון אלחוטי ביתי שיחשוף את כל בני הבית לקרינה מיותרת במשך 24 שעות ביממה, וכל זאת בעלות של כמאה שקלים חדשים.

מיום ליום מתרבים מקורות הקרינה שאפשר לרכוש במחירים מוזלים ואשר לא צריך כל ידע או השכלה כדי להפעילם, פשוט להכניס לשקע ולהתחיל בהקרנה.
השימוש במכשירי סלולר,טלפונים אלחוטיים ורשתות מחשב אלחוטיות הוא כל כך נפוץ שכמעט בכל בית אפשר למצוא לפחות אחד מהם. פועל יוצא מכך הוא שכלל האוכלוסייה נחשף היום לרמות גבוהות יותר של קרינה, למשך יותר זמן מאי פעם. החשיפה לקרינה הופכת לקלה יותר ויותר.

שימוש עודף בסלולרי
לפני כשלושים שנה כאשר חשבו על המוצר הסלולרי העתידי (והתקינו את כל תקני הבטיחות הקיימים גם היום) הדעה הרווחת הייתה כי בטלפון הסלולרי יעשו שימוש קצר ותמציתי כדי להעביר הודעות קול קצרות ממקומות בהם אין תקשורת קווית (מקסימום שש דקות).

ההנחה הייתה כי כאשר קיימת תקשורת קווית השימוש בה עדיף וכך גם ינהג המשתמש הממוצע. החדירה המהירה של מכשירי הסלולר, הפרסום של חברות הסלולר, האפקט הפסיכולוגי של דיבור בסלולרי, והירידה המתמדת בעלויות הביאו לשימוש עודף (ביחס להערכות הראשוניות) במכשירים ובתשתית הסלולרית.

המשתמש הממוצע בארץ מדבר היום כ-451 דקות בחודש משיחות יוצאות בלבד.
משתמש צבאי מוציא בחודש כ-1000 דקות שיחה (ועל כך יש להוסיף עוד את השיחות הנכנסות).

רוב האנשים שאני מכיר מדברים בסלולר בין חצי שעה לשעה ביום.
משתמש ישראלי ממוצע מדבר כ 11 שעות בחודש, הרבה יותר ממה שצפו בעבר.
בסלולרי אנחנו מנהלים שיחות חולין ארוכות באוטובוס, ברכבת, בתור לרופא, מהעבודה, מהפקק וגם מהבית.

בשנים האחרונות משווקים בארץ ובעולם שירותי גלישה ותוכן סלולריים.
היום ניתן לגלוש מהסלולרי וניתן להשתמש במודם סלולרי נייד כדי להוריד קבצים,
לגלוש באינטרנט ולשלוח ולקרוא אימיילים.
השימוש הולך וגדל ובדצמבר 2009 כמות התעבורה כתוצאה משרותי תוכן עקפה את התעבורה משרותי שיחות בארה"ב.

המגמה הזו מתחזקת מיום ליום. כמובן שעליה בדרישה לשרותי תוכן גורמת גם
לעליה בחשיפה של הציבור והמשתמשים לקרינה הן מהאנטנות והן ממכשירי הקצה.
שימוש באפליקציות מתקדמות השולחות ומקבלות קבצים, אימיילים ומקימות תעבורה קבועה על גבי הרשת הסלולרית או רשתות WIFI גורם לפליטה תדירה, אחת לכמה שניות, של קרינה ממכשירי הטלפון החכמים.

אנשים רבים עושים שימוש מהסלולרי ומהמודם הסלולרי גם כשאין חובה לכך וגם כאשר הם נמצאים בבית או בעבודה בקרבת מכשיר טלפון קווי או גישה קווית לאינטרנט.
במצב כזה השימוש בסלולרי הוא בגדר הרגל ללא צורך ממשי, הוא עודף ולא נחוץ.
כמו כן העלייה בצריכה של זמן האוויר ובשירותים הסלולריים (אינטרנט, שיחות וידאו, ועוד) מצריכה שדרוג תדיר של התשתית הסלולרית והוספה של אנטנות נוספות ובכך מביאה לחשיפה של יותר בתי אב בישראל ליותר קרינה מיותר אנטנות הסמוכות לבתיהם.

שימוש עודף בטכנולוגיות אלחוטיות.
"אלחוטי" הפך למילה האחרונה בתחום החדשנות.
כמות המוצרים האלחוטיים המשווקים היום עצומה ורק גדלה מיום ליום.
עד כדי כך חדירת האלחוטי לחיינו חזקה והמודעות לקרינה לא קיימת שאנשים קונים ומשתמשים בציוד אלחוטי גם כאשר אין צורך אמיתי בכך.
למשל ישיבה עם מחשב נייד על עמדת העבודה הביתית שמאחורי המסך
מונח ומשדר ראוטר אלחוטי.

המחשב הנייד מחובר לרואטר באופן אלחוטי והמשתמש נחשף לקרינה מיותרת הן
מהמחשב והן מהראוטר. שימוש בכבל רשת קצר וכיבוי האופציה האלחוטית בראוטר יכול היה, במקרה זה, למנוע את החשיפה של המשתמשים לקרינה ולאפשר תקשורת אינטרנט אמינה ובטוחה.

דוגמה נוספת היא שימוש בטלפונים אלחוטיים בבית ומיקום תחנת הבסיס על שולחן העבודה, ליד הספה בסלון או בחדרי השינה וחדרי הילדים.
תחנת הבסיס ברוב הטלפונים האלחוטיים המשווקים היום ובשנים האחרונות בארץ
פולטת קרינה כל הזמן גם כאשר לא מדברים בטלפון.
התקנה של טלפון חוטי בכל חדר ורכישה של טלפון אלחוטי
נמוך קרינה אחד ויחיד לכל הבית היו יכולים לחסוך לכל דיירי הבית חשיפה לקרינה מתחנות הבסיס של הטלפונים האלחוטיים בכל החדרים כל היממה, וקרינה מהניידים עצמם בעת שיחה.

גם במישור הציבורי נעשה שימוש עודף בטכנולוגיה אלחוטית והיא נתפסת כפתרון תקשורת קל וזול. מצלמות אבטחה, מערכות קשר ותקשורת, רשתות מחשבים, מוני חשמל-גז ומים, מתקני שליטה מרחוק ועוד ועוד מתקנים ומערכות נסמכות על תקשורת אלחוטית ולא על תקשורת קווית. השימוש הנרחב מגדיל את רמות הקרינה ואת צפיפות התדרים בסביבתנו.

רגישות לקרינה
כל אדם הנחשף לקרינה יכול להיפגע ממנה. באנשים רגישים במיוחד, חשיפה לקרינה בלתי מייננת תביא תוך זמן קצר, להופעת סימפטומים ובעיות בריאותיות שונות. אנשים אלו הם הרגישים לקרינה (EHS).
רגישים לקרינה יחושו, למעשה, את הקרינה פרק זמן קצר אחרי תחילת חשיפתם אליה.
רגיש לקרינה יפתח תסמינים בריאותיים כגון כאבי ראש, עייפות, בילבול, בעיות זכרון וריכוז, בעיות התמצאות במרחב, בעיות זכרון ותסמינים רבים נוספים בעת החשיפה לקרינה.

ההשפעה של רגישות לקרינה על חייו של אדם בחברתנו היום היא משמעותית מאוד בגלל
השימוש הנרחב בהתקנים פולטי קרינה.
איכות חייו מתדרדרת בגלל הכאבים והסימפטומים המופיעים, אפשרויות הפרנסה שלו מצטמצמות באופן דרסטי, והוא מוצא את עצמו מבודד מהחברה עקב כך שהוא לא יכול להיות ליד אנשים שמדברים בסלולרי או כאלה העושים שימוש בטכנולוגיות אלחוטיות.
רגישים לקרינה הם נורות האזהרה הבהירות ביותר כיום בכל הקשור להשפעות הבריאותיות והסיכון שבשימוש בטכנולוגיה אלחוטית וסלולרית. חשוב
לציין כי גם אדם שאינו רגיש לקרינה יכול להיפגע מהחשיפה אליה. כמו כן אנשים שאינם רגישים לקרינה יכולים להיהפך לרגישים, בדרך כלל לאחר חשיפה ארוכת זמן לקרינה ברמות גבוהות, חשיפה לרמות מאוד גבוהות לזמן קצר או טראומה פיזיולוגית כזו או אחרת.

לסיכום
שימוש במכשירים ובטכנולוגיות פולטות קרינה יכול לעשות את החיים קלים ונוחים יותר בטווח הזמן הקצר, אבל יש לכך מחיר ויש סכנות הגלומות בחשיפה לקרינה.
כרגע אין קונצנזוס בעניין הסכנות מחשיפה לקרינה וזאת למרות שהעדויות, המחקרים שמראים על נזקים והחוקרים הטוענים כי לחשיפה יש מחיר הולכים מתרבים.

התקנים לחשיפה בעולם ובארץ אינם מגנים עלינו מכל ההשפעות של הקרינה, בעיקר כאשר מדובר בתקנים לחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בתדר גבוה, ונדרשים תקנים מחמירים יותר ומעודכנים שייקחו בחשבון השפעות נוספות פרט לחימום. משנה לשנה עולה מספר הנפגעים מחשיפה לקרינה ועולה מספר הרגישים לקרינה הסובלים
מההשפעות המיידיות של קרינה בכל יום מחייהם.
ברוב המקרים ניתן להימנע בקלות מחשיפה מיותרת לקרינה ולצמצם משמעותית את חשיפתכם לקרינה בחיי היום יום.

לכן צמצמו שימוש בסלולרי ובאלחוטי לפני שהשימוש יצמצם אתכם.
למידע נוסף אתם מוזמנים ל: www.norad4u.co.il

מאמר מערכת משלים:

סכנת קרינה מטלפון סלולארי וכיצד למזער את הסיכון

היום בכל בית בישראל יש מספר טלפונים סלולאריים. כמעט לכל אחד מבני הבית יש טלפון אחד או שניים. הטלפונים הסלולאריים משמשים אותנו לשיחות פרטיות והן לשיחות בענייניי עבודה,למשחקים, להאזנת מוזיקה ולמשלוח הודעות אס-אם-אס. לכן קשה לדמיין איך הסתדרנו ללא הטלפון הסלולארי.הנוחות והנגישות שהם מאפשרים, דוחקים הצדה מחשבות אחרות הנוגעות לבטיחות השימוש או לסכנות הקרינה ועל נזק בריאותי עתידי. המשרד לאיכות הסביבה וחברות הסלולר שולחים מסר מרגיע שהכול תחת שליטה. החוקרים טוענים שעדיין לא ברור אם קיימת סכנה לטווח ארוך ושחוסר המידע מחייב זהירות מרבית, בעיקר בקרב ילדים.

העובדות הידועות הן:
1. בישראל כ- 8 מליון טלפונים סלולאריים
2. כ- 90% מהילדים והנוער בעלי טלפון נייד
3. מספר מכשירי הסלולר לילדים הוכפל מאז שנת 2005
4. 85% מודעים לסכנת הקרינה מטלפונים סלולאריים
5. 75% מההורים מודאגים מסכנות קרינת הטלפון לילדיהם
6. ל 30% מהאוכלוסייה יש רגישות יתר לקרינה אלקטרומגנטית

תוצאות מחקר של אינטרפון (המחקר הרפואי הגדול ביותר בנושא הקרינה מטלפונים סלולאריים) מצאו כי שימוש של יותר מ- 30 דקות ביום בטלפון הסלולארי מגדיל את הסיכויים לגידול מוחי ב- 40%!!! .
למרות שישנם לא מעט חילוקי דעות לגבי אמינות תוצאות המחקר, מדובר בלי ספק בתוצאות מדאיגות ביותר הדורשות פתרון מיידי.

הנחיות משרד הבריאות, המכון האמריקני לחקר הסרטן, מכון וויצמן ומחקרים בינלאומיים קובעים נחרצות:

  • יש להרחיק את מכשיר הטלפון מגוף בכלל ומאזור הראש בפרט.
  • יש להשתמש באוזניה.

חשוב שהאוזנייה לא תעביר קרינה לאזור הראש, ואוזניות אלחוטיות מסוג בלו-טות', מעבירות גם הן קרינה.

קיימות היום אוזניות ללא קרינה טלחוטית או חוטית המשתמשות בטכנולוגיה של הולכת קול בצינור אקוסטי, ללא מוליך מתכתי ובאיכות צליל גבוהה.
אוזניות אלו אינן פולטות קרינה ונחשבות כבטוחות לשימוש.
הן נקראות "אוזניות אוויר".
כאן ניתן להשיגן.

יש לצמצם חשיפתם של ילדים לטלפונים סלולאריים

במחקרים רבים ברחבי העולם נמצא קשר ישיר בין השימוש בטלפונים סלולריים לבין כאבי ראש, אובדן זיכרון ואפילו סרטן וגידולים ממאירים.
כתבות ותחקירים רבים מגדירים את הסכנה והנזקים משימוש בטלפונים סלולרים, כ"סיגריה של המאה ה- 21" המלצת מכוני המחקר ומשרדי הבריאות ברחבי העולם להגביל את השימוש בטלפונים סלולרים, ולהרחיק את מכשיר הטלפון מהגוף ובפרט מהראש.

נקודה נוספת למחשבה היא אחריות המעסיק.
מאז פורסמו תוצאות מחקר אינטרפון, לא ניתן לטעון כי "לא ידוע על קשר בין קרינת טלפונים למחלת הסרטן" המידע שפורסם במחקר מעמיד את המעסיקים בפני תביעות אפשריות של עובדים שנדרשו לדבר בטלפון במסגרת עבודתם ולקו במחלת הסרטן.
אם כך, על המעסיק למצוא פתרון שיאפשר לעובדיו להמשיך ולתפקד אך בו בעת לשמור על בריאותם.

כדי לשלוח את הפוסט הזה במייל, או לפרסם אותו בפורום, השתמשו בקישור הזה:
http://www.emetaheret.org.il/?p=6429
רוצים לעזור? יודעים איך לכתוב ולהתנסח?
פרויקט אמת אחרת זקוק לעוד מתנדבים בעזרה בכתיבת כתבות.
אז אם אתם אוהבים את מה שאנחנו עושים, מדוע שלא תצטרפו לעשייה?
שלחו לנו מייל עכשיו
הירשמו עכשיו בחינם וקבלו עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!»

אהבתם? שתפו עם העולם...
הבהרה: התוכן המוצג באתר הינו למטרות לימוד ועיון בלבד.אין לראות במידע המוצג הנחיה או המלצה מכל סוג שהוא, במיוחד בכל הקשור לבריאותכם.בכל מקרה של החלטה הנוגעת לבריאותכם, שינוי תזונה או כל דבר אחר,התייעצו עם רופא מוסמך.כמו כן, אין לראות את המידע המוצג כאמת מוחלטת, אלא יותר כהצגת דברים מתועדת היטב הנשענת על ראיות והצלבת נתונים.זו אחריותכם כבני אנוש עם ראש על הכתפיים להמשיך ולחקור ורק אז להגיע למסקנות, בהתבסס על כל המידע הקיים.
הגבלת אחריות: אתר פרויקט אמת אחרת אינו אחראי לדיוק, שלמות או יעילות המידע או המוצרים המוצגים באתר. דעות כותבי המאמרים הנן של כותבי המאמרים בלבד. המידע המוצג באתר הנו למטרות של חינוך ובידור בלבד והשימוש במידע הנו באחריות קוראי האתר. אתר פרויקט אמת אחרת ומפעיליו לא ישאו בשום אחריות עקב שימוש במידע המתפרסם באתר.

10 תגובות »

  • רון

    כאן יש טבלאת אזהרות הממשלות השונות בשימוש סלולארי

    http://www.ewg.org/cellphonera.....ent-Action

    ומידע נרחב כאן

    http://www.ewg.org/cellphoneradiation/fullreport

    הגב לרון
  • angelfish

    לשים מצפן ולראות אם הוא זז,אם הוא זז אז אסור להיות במקום
    הזה הרבה זמן כי זה אומר שיש שינוי בשדה המגנטי.

    הגב לangelfish
  • יוסי 25306

    הצעת חוק פרטית: (07/02/11) הצעת חוק התקנת רשת אינטרנט אלחוטית בבניינים ממשלתיים וציבוריים, התשע"א–2011.

    להורדת קובץ בפורמט DOC מאתר הוצאת נבו:

    http://www.nevo.co.il/law_word/law04/2011-2920.doc

    הגב ליוסי 25306
  • יוסי 25306

    פנייה ליציאה למכרז בנושא טיפול בבעיית קרינה אלקטרומגנטית בחדרים- משרד אוצר ראשי- תיקון טכני להיקף התקשרות בהתאם להצעת המחיר שהוצעה.

    לאור הנסיבות המיוחדות המפורטות בפרוטוקול ועדת המכרזים מצ"ב, בעיקרן עומדת הסיבה כי עבודה מסוג זה אינה מופיעה במאגר הקבלנים הממשלתי (רצ"ב מכתב היועץ לנושא זה ואישור מר אלכס פלוטנו מהדיור הממשלתי בנדון), ועדת המכרזים מאשרת יציאה להליך תיחור בין החברות המתמחות בתחום הנ"ל, בהתאם להמלצת יועץ הקרינה מר משה ניר, כדלקמן:
    1. ש.ט.ח פתרונות טכנולוגיים חכמים
    2. איזקוב
    3. המכון לבריאות וגהות סביבתית

    ההתקשרות מאושרת לתקופה של שנה מיום חתימת מורשי החתימה מטעם המדינה על הסכם ההתקשרות.
    לאור העובדה כי לא קיימת רשימת מציעים, תבוצע הפנייה בהתאם לתקנה 5(ה).

    פורסם היום במערכת מנוף של משרד האוצר:

    http://ptor.mr.gov.il/VaadotPt.....gBakasha=4

    הגב ליוסי 25306
  • a

    נפטרתי מהנייד וחזרתי להשתמש בטלכרט. זול בריא ונוח.

    הגב לa
  • עמית

    מאמר מרתק ומעניין!
    אני כבר הרבה שנים בתחום וזה באמת אחד המאמרים היותר מוצלחים שקראתי לאחרונה.

    הגב לעמית
  • הילה

    שלום,
    היכן ניתן למצוא תקנים של מדינות באירופה לגבי קרינה אלקטרו מגנטית? בישראל בתקן מיושן מאוד..

    הגב להילה
הנחיות לכתיבת תגובות:

1. שמרו על שפה נאותה
2. כתבתם טענה או הבעתם דעה הפוכה? צרפו קישורים למידע נוסף שתומך בדעה שלכם. משפט כגון: "זו סתם תיאוריית קונספירציה מטופשת" איננה תגובה מתאימה.
3. גם אם משהו נראה לכם הזוי, אין זה אומר שהוא לא נכון. בכל פוסט יש קישורים למקורות המידע וקישורים למידע נוסף. קודם קראו אותם, עשו קצת מחקר ואז תכתבו תגובה.
4. כתבו את שמכם וגם את שם המשפחה, או בחרו בכינוי ייחודי, או (הכי טוב) הרשמו באתר, כדי שנוכל לדעת מי כותב את התגובה ולהתייחס בהתאם.
5. אם הנכם מגיבים חדשים או שצירפתם לתגובה שלכם יותר מקישור אחד, המתינו בסבלנות עד שתגובתכם תאושר.
6. חובה לקרוא את תנאי השימוש באתר לפני פרסום תגובה.
7. תגובות שכל מטרתן להשמיץ ו-או לזלזל באתר או במי מגולשיו לא יפורסמו
מנהל הפרוייקט שומר לעצמו את הזכות לערוך תגובות שאינן הולמות ו/או לחסום גולש מלהגיב...

השאירו תגובה

קבלו את התגובות ב RSS

שמרו על כללי פרסום התגובות בבקשה

כדי להוסיף תמונתכם לתגובות הרשמו באתר: Gravatar .

קבלו עדכונים בחינם למייל»

הרשמו בחינם וקבלו עדכונים פעם בשבוע על ידיעות חדשות מהאתר. תמיד תוכלו להסיר את כתובתכם בקלות ואנו מתחייבים לא למסור לגורם שלישי את המייל.
  • רגע אחד...
אמת אחרת בפייסבוק
 
כבר עשית לנו לייק בפייסבוק?

בעזרתכם נוכל להגיע ליותר אנשים עם המידע...

אל תציג הודעה זו שנית