בדרך לפאשיזם: אחרוני "המורדים" סולקו מהממשלה

  • מאת כותב אורח | 17 בינואר 2011
  • 5,249 צפיות | 81 תגובות
עודכן לאחרונה: 18 בינואר 2011

עדכון 18.1.11 – המאמר עודכן, נוספו הבהרות
מאת: מאור מורביה

אין זה סוד שממשלת ישראל בדרך לפאשיזם –
חוקי גיור חדשים השוללים מצה"ל את האפשרות לקבוע מי הוא יהודי,
חקירת מימון ארגוני זכויות אדם ושמאל, תעודות הזהות החכמות, המאגר הביומטרי, מיסוי בכל דרך אפשרית,
ביטול של המשא ומתן עם הרשות הפלסטינאית והתדרדרות היחסים עם ארצות הברית, האחות הגדולה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק הגיעו לנקודת מפנה באומרם לחברי הכנסת והשרים "המורדים"
של מפלגת העבודה "או שאתם איתנו או שאתם לא תהיו כאן",
ואכן הדבר נעשה ומפלגת העבודה, המערך הוותיק, המפלגה הסוציאליסטית האחרונה, פורקה לגורמים.

אהוד ברק, ד"ר עינת ווילף, מתן וילנאי, אורית נוקד ושלום שמחון עזבו את מפלגת העבודה
ובכך סללו את הדרך לבנימין נתניהו להפר את ההסכם הקואליציוני עם המפלגה ושלחו את פואד בן אליעזר,
דניאל בן סימון, שלי יחימוביץ', אבישי ברוורמן, יצחק הרצוג, איתן כבל, ראלב מג'אדלה, ועמיר פרץ (שכבר הכין את הקרקע למעבר ל"קדימה") לשוטט במדבר הפוליטי.

כעת מחזיק בנימין נתניהו בכוח אבסולוטי ובשליטה מלאה על ממשלת ישראל והכנסת,
ללא מתנגדים וללא עוררין. מי שצפוי להתנגד לממשלת נתניהו-ליברמן-ברק צפוי למצוא עצמו בדיוק באותו המקום.

הזמן אוזל והקול השפוי הקורא למדינה דמוקרטית נעלם אט אט,
ומה שנותר ממדינתנו היא תמיכה עיוורת באביגדור ליברמן, הדוגל בדמגוגיה זולה ובהפיכת מדינת ישראל לדיקטטורה צבאית שבה לא קיים מעמד ביניים.

אם יתקיימו הבחירות הבאות, צפויים הליכוד וישראל ביתנו לעבור את רף 60 המנדטים יחדיו ובכך להביא את מדינת ישראל לזמנים אפלים במיוחד.

שטיפת המוח שעבר הציבור והוביל אותו להתחנן לדיקטטורה הוא אחד הגורמים המרכזיים לכך.
"אם אתה לא בעד מדיניות צה"ל בשטחים, תעוף מהמדינה שלי!" קוראים הטוקבקיסטים העיוורים לאמת לכל מי שמוכן להטיל ספק במוסר הישראלי וביכולת שלנו להתגבר על יצרנו ולכל מי שחושב שמדינת ישראל לא מתקדמת בדרך הנכונה.

מתי איבדנו את היכולת לביקורת עצמית? היכן אבדה יכולתנו להחזיק בדעה מוסרית בסיסית? הפטריוטיזם הזול, שקשה לקבוע מי מוביל במדינת ישראל, הוא זה שיחסל אותנו בסופו של דבר ובהחלט ניתן לצרף את הפתגם "ויפה שעה אחת קודם".

יש תקווה

המהומות האחרונות בטוניס מוכיחות כי ניתן עדיין לעצור את כדור השלג ולעצור את הדיקטטורה המאיימת להשתלט על העולם, השאלה היא מתי יקומו האנשים הקטנים ויביעו את קול מחאתם ויעצרו אותנו מהירידה התלולה במדרון המוביל אל חוסר היכולת לשלוט בחיינו.

הדילמה הנוכחית היא "כיצד אצטייר בחברה באם אתנגד לשלטון הכוחני בישראל, האם ילעגו לי?"
ובכן, הנה שיעור מספר 1 ביחסי ציבור – "אם כולם אומרים את אותו הדבר, כנראה שזה נכון" ואם הקוראים יחלו לחלחל את האפשרות שבה הדמוקרטיה תעלם מישראל לחבריהם ולבני משפחתם, יתכן וכי הדבר יעבור הלאה ודעתם של אותם "פטריוטים" תשתנה והם יבינו כי הפטריוטיות האמיתית היא להכיר באמת, כמה כואבת שתהיה, שהפטריוטיות שלהם היא לא אחרת מאשר הבל הבלים וכי מישהו (כלי התקשורת?) מחדירים להם אותה בצורה כואבת במיוחד.

מאמר המשך מאת מנהל פרויקט אמת אחרת:

מאמרו של מאור ממחיש את הבעיה הגדולה בעיני:
כיצד נדע האם ארגון שמאל הוא אכן שמאל, מה זה שמאל בכלל?
הרי אהוד ברק רחוק אלף שנות אור מדימוי סוציאליסטי שהוא הוא דימויה של מפלגת העבודה.
כמי שבבעלותו דירת יוקרה השווה מיליוני דולרים, כיצד יכול הגנרל לשעבר להבין לרחשי העם הנאנק תחת עול המיסים הלא מוצדקים?

למעשה, לדעתי, אין הבדל ממשי בין ימין ושמאל במדינה.
הערכתי, שנשענת על מידע וראיות תומכות, היא שהפוליטיקה הקטנה שלנו היא רק כיסוי לפוליטיקה "הגדולה" זו שמעורבים בה גופים חשאיים וקבוצות לחץ כלכליות כדוגמת: קבוצת בילדרברג, המועצה ליחסי חוץ והוועדה הטרילטרלית.

לעתים זה לא נראה כך, כי הפוליטיקה היא בעיקרה הצגת תיאטרון אחת גדולה, שבה החלפת שחקנים הוא דבר של מה בכך, אך הבמאי נשאר כל העת בהכווינו את ההצגה מאחורי הקלעים.

כשמעמיקים לחקור את עברו של בנימין נתניהו ואת השתייכותו לארגון העלית האמריקני: המועצה ליחסי חוץ,
מניחים את ההנחה ההגיונית (הסותרת במקצת את דעתו של מאור) שבנימין נתניהו הוא למעשה עושה דברה של "אחותנו הגדולה" – אמריקה.
סטנלי פישר, האיש והאגדה, הוא אמריקני – חבר בקבוצת בילדרברג והוא מונה באופן ישיר על-ידי בנימין נתניהו.
בנוסף, יש עדויות של חוקרי כתות, שבנימין נתניהו גם חבר בקבוצת הבונים החופשיים.

הפוליטיקה האמיתית היא זו המכוונת את העולם לעבר סדר עולמי חדש – מדינת על גדולה שבה אזרחים יהיו נתינים והמדינה תהיה מעל הכל.
"עולם חדש אמיץ "זה יהיה מבוסס על זרוע ברזל נגד כל מי שיחשוב אחרת או יסכן את שלום המדינה.
ומי יחליט מהו סיכון שכזה?
אותם אלו האחראים לרצח של מיליוני אנשים דרך זיהום האוויר, זיהום המזון והמים, יצירת מחלות מהונדסות ודילול האוכלוסין.
אותם ראשי תאגידים שקברו פטנטים שיכלו להציל חיים רק כי זה לא התאים למאזן השנתי.
אותם אלו שמונעים מכולנו אנרגיה חופשית ורפואה טבעית וזולה.
הם אלו שיעמדו בראש הסדר העולמי החדש.

כדי להבין עד כמה המשחק הפוליטי שונה ממה שהורגלנו לחשוב כימין ושמאל, קראו את הקטע הבא שנכתב ע"י ברי חמיש, עיתונאי:
הביוגרפיה של בנימין נתניהו מאת ברי חמיש (תורגם על ידי קונספיל):

"ב-1976, מותו של אחיו יוני במהלך מבצע אנטבה עצר את תכניותיו של נתניהו להיות ארכיטקט. במקום הוא הסתפק בתואר שני למנהל עסקים והוא מצא משרה בחברת "בוסטון חברה לייעוץ עסקי" (Boston Consulting Group ). הבוס שלו היה אירה מגאזינר (Ira Magaziner ) האיש שמאוחר יותר היה הכוח האינטלקטואלי מאחורי חבילת הרפורמות הבריאותיות הכושלת של ממשל קלינטון. כשהוא כבר מרוויח 100,000$ וקריירה מזהירה לפניו, נתניהו החליט לוותר על כל זה ושב לארץ לעבוד כמנהל שיווק של חברת רהיטים, רהיטי רים, עבור חלקיק מהמשכורת אותה קיבל בבוסטון.

ב-1979 נתניהו ארגן ועידה נגד טרור בירושלים, מוקדשת לאחיו המת.
איכשהו, האלמוני בן ה-27, הצליח למשוך אנשים כמו: ראש הסי.אי.אי (CIA ) ג'ורג' בוש (George Bush), מנהל המועצה ליחסי חוץ (CFR) ג'ורג' שולץ ( George Shultz )…
ולמשך זמן קצר "הועלה" לבמה העולמית.
אך כשהועידה נסתיימה הוא חזר לעבוד בחברת הרהיטים.[1]

כל זה השתנה ב-1982 כשהשגריר הישראלי לוושינגטון, משה ארנס,הזמין את נתניהו להיות סגנו.
קידום הקריירה הזה היה חסר תקדים והיה לנושא להרבה ספקולציות.
ארנס הוכרח להסביר:

"….אנשים צחקו כששמעו שהתקשרתי לחברת רהיטים למצוא לי סגן. מה שמשך אותי בביבי היה ארגון הועידה נגד הטרור והרושם החזק שהוא עשה על המנהיגים האמריקאים שהשתתפו בוועידה….".

בדו"ח השנתי של המועצה ליחסי חוץ של 2001, ארנס רשום כחבר בוועדה לייעוץ יחסי חוץ (Foreign Advisory Committee) של המועצה ליחסי חוץ, כשאחריו בסדר אלפביתי נמצאת חנן אשראווי חברת הפת"ח[2]…

ב-1984 לאחר שנתיים מוצלחות מאוד כסגנו של ארנס, ביבי מונה לשגריר ישראל באו"ם.
בעוד אחד מהמצבים האירוניים במהלך חייו, הוא מונה לתפקיד ע"י שמעון פרס למרות התנגדותו של יצחק שמיר.

שמעון פרס היה יו"ר מפלגת העבודה אשר קידם את תחילת הקריירה של נתניהו.

בדיעבד הסתבר שזו הייתה השקעה חכמה.[3]
מאז ש"שם" את נתניהו במשרד ראש הממשלה, לא משנה כמה רע סיימה מפלגת העבודה בבחירות, יו"ר הליכוד או מפלגת הבת שלה קדימה ישריינו תיק חשוב ליו"ר מפלגת העבודה. אהוד ברק הוא שר הביטחון עכשיו למרות שהעבודה קיבלה רק 8% מהקולות בבחירות.
שרון מינה את פרס לשר החוץ שלו.
אהוד אולמרט מינה אדם ללא הכשרות, אמיר פרץ, להיות שר הביטחון שלו.

[1] Phillip Pau, International terrorism: the propaganda war,
*יש לציין שבאותה שנה בוש האב היה מנהל המועצה ליחסי חוץ.
New York Times John Gross Published: April 25, 1986 TERRORISM: How the West Can* Win.
*ROLLING BACK THE BARBARIANS By Marvin Zonis; Published: May 18, 1986, NewYork Times

[3] פרס היה ראש הממשלה באותה תקופה, ואל תשכחו שביבי חב לו את תפקיד ראש הממשלה בעקבות הפסיקה שלו בבחירות האחרונות. (ראו קטע עיתונות בנוגע לפעילות הפוליטית של פרס בהמשך).

אם נגיע למצב כזה, שבו חופש הפרט יצטמצם עד להחלטה באיזה ערוץ לצפות היום, האם זה ישנה אם בנימין נתניהו יהיה בראש או לא, אם אהוד ברק יהיה ראש ממשלה?
האם האשליה של ימין ושמאל לא התנפצה אחרי שממשלות ימין החזירו שטחים וממשלות שמאל פתחו במלחמות?

שאלת מליון הדולר היא האם אזרחי מדינת ישראל יתקוממו כנגד העוולות והסחיטה המתמדת שלהם בידיי הממשלה.
לצערי, אני פסימי בעניין זה.
התעמולה פשוט משכנעת מדי, לעזאזל.
והרבה יותר מהנה לצפות בסוכריה "היפה והחנון" מאשר להתחיל לחקור ולהתמרד נגד עוולות חברתיות או נגד שחיקת האזרחים עד דק.

רוב האנשים מניחים שמחר יהיה יותר טוב, שמחר יצומצם תקציב הבטחון, שמחר יבוא שלום,
שמחר אהוד ברק ימכור את דירתו במגדלי אקירוב וירד אל העם.

אך זו כמובן אשליה, מחר יביא עמו עוד הצגה פוליטית, עוד התחמשות דחופה ויקרה להתמודדות עם האיום: האיראני / חמאס / טרור / בגידה מבית / טרור יהודי – בחרו את האפשרות הרצויה.

מחר יבוא עלינו עוד מס חדש בדמות: העלאת מחירי המים / העלאת מס הדלק / מע"מ לירקות ופירות / מס נשימה ואוויר – בחרו את האפשרות הרצויה.

אני ממש לא רואה את האזרח הישראלי עושה מהפכה דרמטית כמו בתוניסיה.
אנחנו שמנים מדי, מדושני עונג מדי,
מלאים ביותר מדי פלואוריד.

אולי אני טועה.
אני מקווה שאני טועה.

בכל מקרה, גם אם תבוא מהפיכה, היא לא תביא את השינוי שאליו אני מייחל.
שינוי בתפישת התודעה, שינוי אמיתי בהבנת הדברים.

שינוי כזה, אם יתרחש אינו תלוי צד פוליטי.
הוא גורף הרבה יותר ומשמעותו שינוי פנימי.
מהפכה אמיתית היא מהפכה פנימית,
האדם יצא לחופשי מהעריצות הפנימית שבתוכו.

דווקא שם אני אופטימי.
אני מאמין שאנחנו בדרך.

אולי אני צודק.
אני מקווה שאני צודק.

הבהרה:
אינני תומך במפלגה כזו או אחרת.
מאז שהקמתי את הפרויקט השתדלתי להתרחק עד כמה שניתן מסיקורים פוליטיים או הבעת תמיכה או התנגדות לצד זה או אחר.
אך לא ניתן לחמוק לגמרי ממאמרי דעה על המשחק הפוליטי,
שכן זוהי בדיוק מטרת המאמר – להמחיש עד כמה ההבדלים בין ימין לשמאל הם אשליה מתוחזקת היטב,
שנועדה לדעתי לתת תחושת שליטה מזוייפת לאזרח.
אם האזרחים יחשבו שיש כאן דמוקרטיה אמיתית, הם ישבו בשקט ויתנו לגלגלי התאגידים לדרוס אותם.
אני חושב שהפוליטיקה במובנה הקדום איבדה את כוחה ברגע שהמדינה חייבת חוב עצום לתאגיד פרטי (פדרל ריזרב בארה"ב).
במצב ענינים שכזה, הפוליטיקאים משמשים כחותמת גומי להחלטות הנעשות הרחק מאור הזרקורים הציבורי או התקשורתי.

כדי לשלוח את הפוסט הזה במייל, או לפרסם אותו בפורום, השתמשו בקישור הזה:
http://www.emetaheret.org.il/?p=6257
רוצים לעזור? יודעים איך לכתוב ולהתנסח?
פרויקט אמת אחרת זקוק לעוד מתנדבים בעזרה בכתיבת כתבות.
אז אם אתם אוהבים את מה שאנחנו עושים, מדוע שלא תצטרפו לעשייה?
שלחו לנו מייל עכשיו
הירשמו עכשיו בחינם וקבלו עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל! »

אהבתם? שתפו עם העולם...
הבהרה: התוכן המוצג באתר הינו למטרות לימוד ועיון בלבד. אין לראות במידע המוצג הנחיה או המלצה מכל סוג שהוא, במיוחד בכל הקשור לבריאותכם. בכל מקרה של החלטה הנוגעת לבריאותכם, שינוי תזונה או כל דבר אחר, התייעצו עם רופא מוסמך. כמו כן, אין לראות את המידע המוצג כאמת מוחלטת, אלא יותר כהצגת דברים מתועדת היטב הנשענת על ראיות והצלבת נתונים. זו אחריותכם כבני אנוש עם ראש על הכתפיים להמשיך ולחקור ורק אז להגיע למסקנות, בהתבסס על כל המידע הקיים.
הגבלת אחריות: אתר פרויקט אמת אחרת אינו אחראי לדיוק, שלמות או יעילות המידע או המוצרים המוצגים באתר. דעות כותבי המאמרים הנן של כותבי המאמרים בלבד. המידע המוצג באתר הנו למטרות של חינוך ובידור בלבד והשימוש במידע הנו באחריות קוראי האתר. אתר פרויקט אמת אחרת ומפעיליו לא ישאו בשום אחריות עקב שימוש במידע המתפרסם באתר.

81 תגובות »

הנחיות לכתיבת תגובות:

1. שמרו על שפה נאותה
2. כתבתם טענה או הבעתם דעה הפוכה? צרפו קישורים למידע נוסף שתומך בדעה שלכם. משפט כגון: "זו סתם תיאוריית קונספירציה מטופשת" איננה תגובה מתאימה.
3. גם אם משהו נראה לכם הזוי, אין זה אומר שהוא לא נכון. בכל פוסט יש קישורים למקורות המידע וקישורים למידע נוסף. קודם קראו אותם, עשו קצת מחקר ואז תכתבו תגובה.
4. כתבו את שמכם וגם את שם המשפחה, או בחרו בכינוי ייחודי, או (הכי טוב) הרשמו באתר, כדי שנוכל לדעת מי כותב את התגובה ולהתייחס בהתאם.
5. אם הנכם מגיבים חדשים או שצירפתם לתגובה שלכם יותר מקישור אחד, המתינו בסבלנות עד שתגובתכם תאושר.
6. חובה לקרוא את תנאי השימוש באתר לפני פרסום תגובה.
7. תגובות שכל מטרתן להשמיץ ו-או לזלזל באתר או במי מגולשיו לא יפורסמו
מנהל הפרוייקט שומר לעצמו את הזכות לערוך תגובות שאינן הולמות ו/או לחסום גולש מלהגיב...

השאירו תגובה

קבלו את התגובות ב RSS

שמרו על כללי פרסום התגובות בבקשה

כדי להוסיף תמונתכם לתגובות הרשמו באתר: Gravatar .

קבלו עדכונים בחינם למייל »

הרשמו בחינם וקבלו עדכונים פעם בשבוע על ידיעות חדשות מהאתר. תמיד תוכלו להסיר את כתובתכם בקלות ואנו מתחייבים לא למסור לגורם שלישי את המייל.
  • רגע אחד...
אמת אחרת בפייסבוק
 
כבר עשית לנו לייק בפייסבוק?

בעזרתכם נוכל להגיע ליותר אנשים עם המידע...

אל תציג הודעה זו שנית