- פרויקט אמת אחרת - http://www.emetaheret.org.il -

כיצד לשמור על שיניים בריאות ללא טיפולי שיניים מיותרים

ראשית הבהרה. אינני רופא שיניים ואין לראות במידע שלהלן משום עצה או התוויה רפואית כלשהי. בכל מקרה של בעיה בריאותית, יש להתייעץ עם רופא.

אני בן 35, ללא חורים בשיניים ועם סתימה אחת בשן טוחנת עליונה שנעשתה בזמן שירותי הצבאי.
אין לי דלקת חניכיים, נסיגת חניכיים או רגישות יתר.
כבר 8 שנים אינני מצחצח שיניים עם משחה המכילה פלואוריד או SLS.
במשך שנים מכרו לנו את הסיפור שפלואוריד הוא מין חומר פלא שכזה, שרק אם נשתמש בו לא יהיו לנו חורים בשיניים.
יכול להיות שיש בסיס מדעי ומחקרי לתועלת של פלואוריד (טבעי) בהגנה על השיניים, אך האם הוא הכרחי? לא.
אם תצחצחו שיניים עם משחה או ללא משחה, ההבדל בנקיון השיניים, במיוחד במה שקשור לשכבת החיידקים הידועה בשם: פלאק, יהיה קטן עד בלתי מורגש [1].
צחצוח עם משחה יותר נעים, אין ספק. יש ריח מנטה נחמד, והרבה בועות וקצף.
אך אם עליי להכניס לפה SLS [2] שהוא חומר מקציף ודטרגנט שמשתמשים בו לקרצוף רצפות במוסכי רכב, אז לא תודה, יש תחליפים טבעיים ולא פחות טובים.

במשך השנים, דרך התבוננות וחקירה עצמית, אספתי מס' כללים לשמירה על בריאות השיניים.
יכול להיות שהם לא יעמדו בכללי החקירה המדעית, אבל לי הם עוזרים, וזה בסופו של דבר מה שחשוב.

כלל ראשון: חם, חם, מתקרר…

חום וקור גורמים להתרחבות והתכווצות של האמייל בשן בהתאמה.
התרחבות והתכווצות זו עלולים לגרום לסדקים מיקרוסקופיים בשיניים.
אז קפה/תה רותחים? לא בא בחשבון.
מרק, רק אחרי שהוא התקרר מעט.
קרטיב מדי פעם, נו טוב. אבל לא מיד אחרי משהו חם.

כלל שני: חמוץ זה חמוווווץ מדי!

חברת אורביט נכנסה בסערה לדעת הקהל לפני מספר שנים עם הססמא: "מסטיק אורביט מוריד את רמת החומציות בפה". והציגה בגאווה גרפים ומחקרים שהוכיחו עד כמה לעיסת מסטיק ללא סוכר בריאה לשיניים שלנו…
מה שהם לא אמרו, מטעמים עסקיים מובנים, הוא שגם אם תלעסו חתיכת עץ אחרי הארוחה תורידו את רמת החומציות בדיוק באותה הרמה, וגם תחסכו לעצמכם צריכה של מנת אספרטיים.
לעיסה גורמת אוטומטית ליצירת רוק. רוק הוא בסיסי בהרכבו ולכן סותר את החומציות.
חוץ מהעובדה שחומציות מזיקה לשיניים, היא גם מזיקה לגוף.
עשו לעצמכם ולגופכם טובה וצמצמו צריכתם של מאכלים הגורמים לחומציות גבוהה.
כאן תוכלו למצוא טבלת חומציות ובסיסיות של מזון [3].
וגם, תחזרו ללעוס זרדים וחתיכות עץ כמו שעשיתם כשהייתם ילדים (שימו לב איזה סוג של עץ זה, יש כמה רעילים!)

כלל שלישי: שפשפו שפשפו (את הלשון)

במסורת היוגית עתיקת היומין קיימים נקיונות מיוחדים המתייחסים למערכת הפה והלשון.
הנקיונות הללו ממריצים את הדם באזור הפה והלשון, מסלקים רעלים ויוצרים סביבה בסיסית בפה.
בעקרון יש 3 תרגילים בסיסיים לניקוי הפה והלשון:
1. שפשוף צידי הלשון, חיבור הלשון ללסת והחלק האחורי שלה.
2. שפשוף החיך העליון, עד לענבל.
3. "חליבת הלשון" קרי, מתיחתה למעלה, למטה ולצדדים.
כאן תוכלו לקרוא על הנקיונות ביתר פירוט [4].
אני גם ממליץ לכם למצוא מורה ליוגה המכיר את הטכניקות הללו וללמוד ממנו כיצד לבצעם.

כלל רביעי: תנו עיסוי (לחניכיים)

כחלק מניקוי השיניים היומי, תייטיבו אם תוסיפו גם עיסוי נמרץ של החניכיים בעזרת האצבע המורה, ומומלץ עם אבקת חניכיים איורוודית מיוחדת, אדמה נקייה או חימר רפואי.
העיסוי ממריץ את זרימת הדם, שומר על החניכיים מנסיגה ומרפא פצעים.
דבר נוסף שיכול להועיל הוא ללחוץ את השיניים מדי פעם בצורה קצבית.
לחיצת השיניים העליונות על התחתונות בחוזקה (אבל לאט ובהדרגתיות) ובקצב מגבירה את זרימת הדם לשיניים.

כלל חמישי: הא הא הא! תצחקו הרבה.

השיניים שלנו מושפעות מאוד ממצב הרוח והמצב הנפשי שלנו.
נסו להיות יותר שמחים, פחות דאוגים וללא פחדים מיותרים.
לא רק תועילו ללחץ הדם ולמצב הכללי של בריאותכם, אלא גם לשיניים ולחניכיים שלכם.

כלל שישי: גם הרופאים הם בני אדם…
ולכן טועים לעתים.
גם אם הרופא שלכם אומר לכם שאתם חייבים סתימה.
גשו לחוות דעת נוספת (בלי להראות את התוצאות הקודמות ומבלי לספר שהייתם כבר אצל רופא אחר)
כבר אובחנתי עם חור אצל רופא אחד ועם שן בריאה לחלוטין אצל רופא אחר.
אתם תופתעו עד כמה גמישה חוות דעת רפואית יכולה להיות…

כלל שישי: תאמינו בניסים…

מסתבר ששיניים יכולות לרפא את עצמן. חורים קטנים בעומק של עד שני מ"מ יכולים להתמלא מחדש בחומר מינרלי. גם שן רקובה יכולה לרפא את עצמה, עד גבול מסויים.
זה לא אני אומר, זה רופא השיניים הזה אומר [5]
הנסיון שלי מלמד שזה לחלוטין נכון.
חורים בשיניים יכולים להתמלא.

עכשיו תורכם.
מה הכללים שלכם לבריאות השיניים?