"דוקטרינת ההלם – עליית הקפיטליזם של האסון" / נעמי קליין – סיכום הספר
המאמר הזה הופיע במקור באתר של קבוצת "משנים", אולי הקבוצה האקטיביסטית החשובה ביותר בארץ כיום.
מומלץ מאוד להכנס לאתר שלהם. ולתמוך בהם ככל שתוכלו.
המאמר שלפניכם הוא אחד המאמרים החשובים שפורסמו בפרויקט אמת אחרת.
הוא מכיל בתוכו את תמצית הרעיון שעומד מאחורי האירועים הקטסטרופליים בעת האחרונה – הקריסה הכלכלית, פיגועי הטרור, אובדן זכויות הפרט – שכולם כאחד מונעים על-ידי הרצון והפרדיגמה האנוכית של עשיית כסף רב ככל האפשר תוך העברתם של אוצרות המדינה ומשאביה לידיים פרטיות של קבוצה מאוד מצומצמת של אנשים.
היסטוריה היא כלי הנתון בידינו. כל עוד נזנח אותה, תזנח זו את טובתנו.
מלכים הכתיבו את כתיבת דברי הימים בעזרת משרתים אידיאולוגים שהציגו את מלוכתם כתולדה טבעית של ההיסטוריה. כך הנחתה שמירת הסדר החברתי המעמדי את כתיבת ההיסטוריה שלנו. ובצורה זו ניתן להבין את השמטת העוול הבסיסי המניע את מאורעותיה הכתובים: מעמד עליון המשעבד מעמדות תחתונים באמצעות הפרד ומשול. נראה כי הקדמה המודרנית השכילה להחליף את האידיאולוגים והמלוכה במערכת כלכלית בעלת "יד נעלמה". אך מסתבר כי היא עשתה זאת רק כדי לאפשר לאותו עיקרון ממש להמשיך ולעצב כל תחום בחיינו. לפניכם מונח ספר היסטוריה מסוג אחר. ספר שנכתב על ידיכם, כדי להעצים את עוצם ידיכם. זהו המבוא החסר של חיינו. מבוא שבכוחו לאחד את רגעי היומיום לתצרף בעל פשר, ולאגד אותנו למחשבה ועשייה עצמאית.
"ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" (בראשית יא')
אין הרבה מוסדות אקדמיים שנהפכו למיתוס כמו המחלקה לכלכלה של אוניברסיטת שיקגו בשנות ה-50, מוסד שעתיד היה לחולל מהפכה במחשבה הכלכלית העולמית ולהשפיע על כל תושב ותושבת העולם. המחלקה הייתה נתונה לשליטתו של אדם שאפתן וכריזמטי, מילטון פרידמן – מי שעם תלמידיו נמנים כמה וכמה מנשיאי ארצות הברית, ראשי ממשלות בבריטניה, אוליגרכים רוסים, שרי אוצר פולנים, רודנים בעולם השלישי, מזכירי המפלגה הקומוניסטית בסין, מנהלי קרנות מטבע בינלאומיות, שלושת יושבי הראש הקודמים של הבנק המרכזי של ארצות הברית ואף סטנלי פישר.
פרידמן חלם לבטל את הדפוסים שעל פיהם פועלת החברה האנושית ולהחזירה למצבה הטבעי הבריא. מתוך כך הגה גישה כלכלית אנרכיסטית המציבה את שוק המסחר כיד אלוהית נעלמה המכוננת סביבה הרמוניה חברתית טבעית. בממשל הלאומי, אותו גוף המאפשר לנו לקיים מדיניות חברתית כלשהי באמצעים כלכליים של מיסוי, פיקוח מחירים, גבולות סחר ומתן סובסידיות, ראה פרידמן התערבות מלאכותית המפריעה להרמונית "השוק החופשי". הנחת המוצא של אסכולת שיקגו היא שהשוק החופשי הוא מערכת מדעית מושלמת, שבה הפרט, דווקא כשהוא פועל למען האינטרס העצמי שלו, מייצר את מרב התועלת עבור הכלל.
רק "תרופה מרה" תוכל לסלק מן הדרך את העיוותים והדפוסים שהשתרשו בחברה, גרס פרידמן. כמו הוגים נוספים, הוא האמין כי הלם חברתי, שישתק את האזרחים, יהווה שעת כושר להפיכה רדיקלית מיידית ונרחבת של המערכת הכלכלית חברתית על פיה, ממדיניות מובחנת לשוק חופשי. באחד ממאמריו המשפיעים ביותר ניסח פרידמן את עיקרי הטקטיקה שנוקטת רפואת האליל של הקפיטליזם בן זמננו – זו שנעמי קליין מפרשת כדוקטרינת ההלם. לטענתו, "רק משבר- שמתחולל בפועל, או מה שנתפס כמשבר- יניב שינוי ממשי. כשהמשבר מתחולל, הדרכים לטפל בו הן פרי הרעיונות הרווחים בשטח. "זהו, אני מאמין תפקידנו הבסיסי: לפתח חלופות למדיניות הקיימת, ולדאוג שהחלופות האלה יהיו חיוניות וזמינות עד שהבלתי אפשרי פוליטית יהפוך לבלתי נמנע פוליטית". במשך יותר משלושה עשורים עמלו פרידמן וחסידיו עתירי הכוח לשכלל את האסטרטגיה הזו בדיוק: מחכים למשבר מכריע, ואז, בטרם יספיקו האזרחים להתאושש מההלם, ממהרים למכור חלקים מהמדינה במחירי חיסול לגורמים פרטיים, ואחר כך הופכים בזריזות את ה"רפורמות" לפתרון של קבע.
חלק ניכר מקסמה של אסכולת שיקגו נבע מכך שבדיוק בתקופה שרעיונות השמאל הרדיקלי בדבר כוח לעובדים צברו אהדה ברחבי העולם, סיפקה האסכולה דרך להגן על האינטרסים של בעלי העסקים. בשעה שאנשי השמאל הבטיחו לעובדים חופש מהבוסים, לאזרחים חופש מרודנות ולמדינות חופש מקולוניאליזם, פרידמן הבטיח "חופש אישי"- מרשם שרומם את האזרח היחיד מעל לכל יוזמה קולקטיבית, והעניק לו חירות מלאה לבטא בבחירותיו הצרכניות את רצונו החופשי מכל אילוץ. אך כעת לא במהפכה סוציאליסטית ראו אנשי שיקגו את האויב המושבע שלהם, כי אם בתיקונים רעיוניים שקידמו התאגידים עצמם כדי להימנע מהמרה כוללת של השיטה לסוציאליזם. רעיונות שנהיו רווחים ומשגשגים. הניו דיל של רוזוולט מבית מדרשו של ג'ון מיינרד קיינס נסמך על התמוטטות השוק ב-1929, אשר הביאה את התאגידים לקדם בשנות השלושים מדיניות רווחה תחת שרביטם כדי להימנע מהידרדרות לסוציאליזם. הסוציאל דמוקרטיה באירופה של שנות החמישים דחקה את הפשיזם והקומוניזם, והוסקה מעליית הנאציזם בגרמניה בעת שהייתה שרויה בשפל כלכלי הרסני שרמס את כבוד האזרחים ודחף אותם לזרועותיה של אידיאולוגיה קוסמת יותר. "כלכלות פיתוח" לאומיות עצמאיות שקמו בעולם השלישי בתום מלחמת העולם השנייה ביקשו לשים קץ לדלות ולניצול בשטחים קולוניאליים כדי שאלו ימשיכו לשתף פעולה עם הסדר המערבי. כל הרעיונות האלה גרסו התערבות בשוק בכל רמה: קביעת שכר מינימום, הקפאת מחירים, סבסוד השכלה לכל וכדומה. ובדיוק אותם ביקשו אנשי שיקגו לפטור מן החברה.
אולם בכל זאת נותרו מעטים שגילו עניין ער ברעיונות של אסכולת שיקגו, והיו אלה מעטים רבי כוח. שנות השגשוג שאחרי מלחמת העולם השנייה הכניסו את ראשי התאגידים הרב לאומיים של ארצות הברית לתקופה של ערעור. עכשיו היה עליהם להתמודד עם עולם מתפתח עצמאי, ומול איגודים חזקים ותובעניים מבית. הכלכלה צמחה במהירות, העושר שיוצר היה עצום, אך הבעלים ובעלי המניות נאלצו להתחלק בחלק ניכר מהעושר הזה, באמצעות תשלום מיסים ומשכורות הוגנות לעובדים. כדי לזכות מחדש בשליטה שאבדה אימצו התאגידים מוסדות אקדמיים אשר תיווכו את עמדותיהם והעניקו להן הילה מדעית. מעבר לפקולטה לכלכלה באוניברסיטת שיקגו, מימנו התאגידים רשת גלובלית של מכוני לימוד ומחקר שהולמים את עמדותיהם. בנקודה זו ראוי לציין כי בישראל נלמדת אסכולת שיקגו בכל המוסדות האקדמיים לכלכלה כתיאוריה מדעית בסיסית שאין להרהר אחריה.
מדיניות ה"ניאו ליברליזם" התאגידית שהגה פרידמן תבעה שילוש קדוש. ראשית, עליהן להעמיד למכירה כל נכס שבבעלותן שאפשר להפקידו בידי תאגידים פרטיים למטרת רווח. שנית, על הממשלות לבטל את כל התקנות והכללים שמפריעים לצבירת רווחים. ושלישית, עליהן לקצץ באופן חד את המימון לתוכניות הרווחה. שוק מאפשר סחר חליפין של סחורות על פי היצע וביקוש. שליטה בשוק מתאפשרת על ידי השתלטות על משאבי טבע ואדם בהשקעה מינימאלית, הפיכתם לסחורה בעלת ערך בשוק וגריפת רווח במכירתם. מתום עידן הקולוניאליזם המדיני, מהווים נכסי הציבור את שטחי הספר החדשים לקולוניאליזם כלכלי של גייסות תאגידים.
"ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם"
כשאייזנהאואר נכנס לבית הלבן ב-1953 הוא לא התכוון לבטל את המדיניות הקיינסיאנית בבית, אך היה להוט לנקוט פעולה מזורזת כדי להביס את כלכלת הפיתוח בארצות אחרות שהלכו וצברו עצמאות משליטה אמריקאית. באותם ימים דגלו מנהיגי כלכלת הפיתוח בהלאמה של משאבי טבע מהשליטים הקולוניאליים לידי העם ובהתאגדות מדינות העולם השלישי להקמת מעצמה כלכלית שתשווה למערב ולגוש הסובייטי. בייחוד הדאיגה את מחלקת המדינה של ארצות הברית הצלחתן הגוברת של הכלכלות הלאומיות בחרוט הדרומי של אמריקה הלטינית שהתמידו בהתקדמותן אל עבר מימוש חזון העצמאות הכלכלית של היבשת. את המאבק העולמי להשתלטות כלכלית אמריקאית, הציג אייזנהאואר כחלק מהמלחמה הקרה. כל מדינה שאינה בשליטה אמריקאית, הוצגה כשטח פרוץ לקומוניזם רודני. שניים מתומכיה העיקריים של התיאוריה הזו היו ג'ון פוסטר דאלאס, מזכיר המדינה של אייזנהאואר, ואחיו אלן דאלס, ראש הסי-איי-אי שהוקם זה לא כבר. לפני שהתמנו למשרות ציבוריות עבדו שניהם ב"סאליבן את קרומוול", משרד עורכי הדין האגדי מניו יורק, שם ייצגו רבות מהחברות שהיה להן הרבה מה להפסיד מכלכלות הפיתוח, ביניהן "ג'. פ. מורגן ושות'", "חברת הניקל הבינלאומית", "תאגיד קנה הסוכר הקובני", ו"חברת הפירות המאוחדת". ב-1953 הוציא לפועל שלטון ההון האמריקאי, באמצעות הסי-איי-אי, את ההפיכה הראשונה שלו באיראן, כשרקם קנוניה להדיח את מוסאדק השורר ולהחליפו בשאה הנאמן והברוטאלי. אחריה באה ההפיכה שמימן הסי-איי-אי בגואטמלה ב-1954, לבקשתה המפורשת של "חברת הפירות המאוחדת", ואגב כך נתבע הביטוי הפופולארי "רפובליקת בננות". שתי המדינות הזדהו עם מדיניות קיינס הרבה יותר מאשר עם סטלין.
ביעור כלכלת הפיתוח בחרוט הדרומי, שם הכתה שורש עמוק יותר, היה אתגר גדול בהרבה, עימו החליט הממשל האמריקאי להתמודד באמצעות חינוך. מחד, שליחת סטודנטים צ'יליאנים לכלכלה ללמוד באוניברסיטת שיקגו ומאידך, הקמת פקולטה לכלכלה על פי עקרונות היסוד של אסכולת שיקגו באוניברסיטה הקתולית של צ'ילה בסנטיאגו. ב- 1965 הורחבה התוכנית לסטודנטים מכל רחבי אמריקה הלטינית בעזרת מענק מקרן פורד, שהוביל להקמת המרכז ללימודי כלכלת אמריקה הלטינית באוניברסיטת שיקגו. בעזרת מימון נוסף מיו-אס-אייד הפכו נערי שיקגו בצ'ילה לשגרירים נלהבים של הרעיונות האמריקאים ביתר מדינות היבשת. בעוד שבארצות הברית ב-1969 תואר פרידמן ב"טיים" בזלזול כ"פגע רע ומטרד", רק קומץ אוהדים ראו בו נביא, ואמונותיו נשמרו כאידיאות שמימיות המשוועות לארץ.
ב-1968 כבר היו 20% מכלל ההשקעות הזרות של ארצות הברית קשורות לאמריקה הלטינית, ולחברות אמריקאיות היו 5,436 חברות בת באזור.כאשר זכתה ממשלת האחדות הלאומית של סלבדור איינדה בבחירות בצ'ילה ב-1970, אחרי שהבטיחה במצעה הלאמה, נתן ניקסון לראש הסי-איי-אי, ריצ'ארד הלמס, את הפקודה המפורסמת "לגרום לכלכלה לצרוח". התאגידים האמריקאים חששו כי איינדה מסמן את תחילתה של מגמה שעתידה להתפשט בכל רחבי אמריקה הלטינית. ברגע שאיינדה זכה בבחירות, עוד לפני שהושבע לתפקידו, הכריזה אמריקה התאגידית מלחמה על המשטר שלו. מטרתה הייתה לכפות עליו לזנוח את תוכניות ההלאמה שלו באמצעות יצירת איום של התמוטטות כלכלית.
מתנגדיו של איינדה בדקו מקרוב שני מודלים של חילופי משטר כאפשרויות שניתן לעשות בהן שימוש. אחת הייתה החונטה הברזילאית, שבתמיכת ארצות הברית ובהנהגת גנרל אומברטו קסטלו ברנקו, תפסה את השלטון ב-1964 והותירה חופש עיתונאות וחופש התאגדות. שנייה אירעה באינדונזיה ב-1965 בין סוקרנו לגנרל סוהרטו: הסי-איי-אי הרכיב בחשאי רשימה של אנשי שמאל כלכלי מובילים במדינה, מסמך ש"נפל" לידיו של סוהרטו, הפנטגון עזר באספקת כלי נשק נוספים ומכשירי קשר לכוחותיו, וזה שלח את חייליו לצוד את הנשיא סוקרנו ואת חמשת אלפים אנשי "רשימות הירי", כאשר שגרירות ארה"ב מקבלת דיווחים שוטפים על התקדמות הכוחות. מעשי טבח פחות בררניים הופקדו בידיהם של סטודנטים דתיים, אשר הוכשרו בזריזות על ידי הצבא ונשלחו לכפרים עם הוראות לנקות אותם מקומוניסטים. במשך מעט יותר מחודש נהרגו לפחות חצי מיליון איש ואולי אף מיליון שלם, "שנטבחו באלפיהם", לדברי הטיים. "המאפיה של ברקלי", אינדונזים בוגרי הכשרה ניאו ליברלית שנפתחה ב-1956 בארה"ב במימון קרן פורד, הכינה למדינה טיוטה כלכלית לעתידה האימפריאליסטי ושימשה יד ימינו של סוהרטו. אנשי העסקים בצ'ילה החלו לחקות את השיטה האינדונזית בדייקנות מחרידה. הם הקימו "מערך מלחמתי" להחלפת איינדה בפינושה, שחלקו האחד הכין את הצבא לדיכוי פיסי אלים, וחלקו האחר עמל בעזרת נערי שיקגו על תוכנית אלטרנטיבית מפורטת לכלכלה הקיימת, אשר מומנה על ידי הסי-איי-אי ונודעה בשם "הלבנה".
"ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחומר היה להם לחומר"
ההפיכה בצ'ילה, כשהגיעה לבסוף, כללה שלוש צורות של הלם, מתכון שישוכפל למדינות רבות. אחרי ההלם של ההפיכה המזוינת עצמה, הופיעו מייד שתי צורות נוספות של הלם: "ריפוי בהלם" קפיטליסטי של מילטון פרידמן בהנחתת לבנת הגזרות הכלכליות חברתיות, ושימוש בעינויים על מנת להלום את המתנגדים. כך הגיח לעולם הניצחון הראשון של מהפכת הנגד הגלובלית.
כשפעלו כיועציו של הרודן אוגוסטו פינושה בצ'ילה, למדו האמריקאים לראשונה כיצד לנצל משבר בקנה מידה גדול. לא זו בלבד שהצ'יליאנים היו בהלם בעקבות ההפיכה האלימה של פינושה, אלא גם המדינה עצמה היתה נתונה בטראומה, כתוצאה מאינפלציה חמורה. פרידמן יעץ לפינושה לאכוף על הכלכלה תמורה מזורזת- הפחתת מיסים, סחר חופשי, הפרטת שירותים, קיצוצים בתקציבי הרווחה ושחרור המשק מפיקוח ציבורי. זה היה השיפוץ הקפיטליסטי הקיצוני ביותר שנוסה אי פעם במקום כלשהו, והוא נודע כמהפכה של "אסכולת שיקאגו", שכן רבים כל כך מכלכלניו של פינושה למדו אצל פרידמן. היועצים הכלכליים האמריקאים של פינושה חזו שהמהירות, הפתאומיות, והטווח הרחב של התמורות הכלכליות יעוררו בציבור תגובה פסיכולוגית ש"תקל על ההסתגלות". פרידמן אף טבע כינוי לטקטיקה המכאיבה הזו: "ריפוי בהלם" כלכלי. בעשורים שחלפו מאז, כל אימת שאיזו ממשלה התכוונה לכפות תוכנית גורפת של שוק חופשי, השיטה שהועדפה הייתה טיפול גורף ופתאומי בהלם.
פינושה, כמו מנהיגים רבים אחריו, "הקל" על ההסתגלות הכלכלית של האזרחים באמצעות השהיית זכויות אדם בסיסיות. הוא הגביל את חופש הביטוי ואת הבעת המחאה למינימום, עד יעבור זעם או עד שיהפכו הרפורמות הקיצוניות לפתרון בלתי הפיך. בנוסף, אסף פינושה את כל המתנגדים לתמורה הקפיטליסטית, לתאי העינויים הרבים שהפעיל המשטר בחסות שיטות ואימון של הסי איי אי. שיטות חקירה אלה גובשו בשנות החמישים במשרדי הארגון החשאי, בעקבות מחקרו של הפסיכיאטר יואן קמרון משנות הארבעים על השפעותיהם של חסכים חושיים והצפה חושית על האדם. "חקירה תחת לחץ" היא מושג שטבע הסי-איי-אי לשורה של טכניקות שנועדו לגרום לאסירים דיס אוריינטציה חריפה והלם קשה, על מנת לכפות עליהם להודות בדברים בניגוד לרצונם. הדרך לשבור את מקורות ההתנגדות היא ניתוק אלים של האסירים מכל אפשרות לקלוט ולהבין את העולם הסובב אותם. הנחת המוצא של שיטת חקירה זו הייתה שההלם המופעל באמצעים שונים מביא את הנחקר לרגרסיה ההופכת אותו לדף חלק, עליו ניתן לכתוב רעיונות חדשים, ובעצם לגרום לו לקבל שינויים מרחיקי לכת הן באופיו והן בסביבתו.
דוקטרינת ההלם מחקה את התהליך הזה בדיוק, ואת מה שהעינויים משיגים כשהם מופעלים אחד על אחד בתאי החקירות, היא מבקשת להשיג בקנה מידה המוני. כלומר, ניצול רגעים של טראומה קולקטיבית לשם יישום שינויים חברתיים וכלכליים מרחיקי לכת. הדוגמה הברורה ביותר היא ההלם של ה-11 בספטמבר, שעבור מיליוני אנשים ניפץ את העולם המוכר ופתח תקופה של דיסאוריינטציה חריפה ורגרסיה עמוקה – מצב שאותו ניצל הממשל של בוש במומחיות רבה.
כך פועלת דוקטרינת ההלם: האסון המקורי- הפיכה, מתקפת טרור, מפולת השוק, מלחמה, צונאמי, או הוריקן- מטיל את האוכלוסייה כולה למצב של הלם קולקטיבי. הפצצות הנופלות, התפרצויות הטרור, הרוחות החובטות בקירות הבית- כל אלה מרככות חברות שלמות לכדי ויתור על עקרונות שבעת אחרת היו מגינות עליהם בחירוף נפש. אנשים שניצלו מאסון ומחורבן רוצים לרוב בהיפוכו הגמור של לוח חלק: הם מבקשים להציל את מה שאפשר להציל, ולנסות לתקן את מה שטרם נהרס כליל. הם רוצים לאשש את הקשר שלהם אל המקומות שעיצבו אותם. אבל לאנשי ה"קפיטליזם של האסון" אין עניין בשיקום מה שהיה פעם. הם בסך הכול מעוניינים בריכוז סמכויות ניהוליות בתהליך השיקום על מנת להעביר בתומו מה שיותר נכסים מרשות הציבור לידיהם הפרטיות, אף במחיר מחיקה של מה שנותר מן המרחב הציבורי ומן הקהילות המושרשות. אלה יוחלפו בזריזות בסדר חברתי אשר נוח לבעלי הון מקומיים בודדים ולתאגידים רב לאומיים, בטרם יספיקו קורבנות המלחמה או אסון הטבע להיערך מחדש ולתבוע לעצמם את מה שהיה שלהם.
"ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ"
תחת המעטה הצדקני הסמיך של הגנה מפני הקומוניזם, החלת דמוקרטיה והשלטת סחר "חופשי", מלחמה בטרור, או שיקום, נערך המסע של תאגידים מערביים להשתלטות על המשאבים הכלכליים העולמיים (גם בישראל), בשלושה שלבים עיקריים:
1) הפרטה– העברת משאבים ונכסים ציבוריים לידיים פרטיות ובכך הוצאה של רוב ההון יחד עם רוב רובה של המערכת הכלכלית מחוץ למערכת הפוליטית וריכוז ההון בידיים בודדות הרחק מהישג ידו של הציבור הרחב.
2) שחרור המשק מפיקוח ממשלתי– פתיחת גבולות מסחריים לאומיים לשוק גלובאלי באמצעות הנמכת מיסוי לתוצרת זרה ולמשקיעים חיצוניים, הפסקת סבסוד ממשלתי של מוצרי יסוד, ודיכוי כל ביטוי של ריסון המשק באמצעות מדיניות כלכלית לאומית. מהלך זה מאפשר שליטה חיצונית במשאבים מקומיים. כלומר, קולוניאליזם כלכלי.
3) השהיית הדמוקרטיה – צמצום זכויות אדם ואזרח המאפשר השלטת תוכניות המנוגדות לאינטרסים של רוב האזרחים. במדינות מסוימות, באמצעות קיצוצים מופלגים בתקציבי הרווחה, ובאחרות, באמצעות תקנות מגבילות זמניות המביאות למעצרים המוניים.
כיבוש העולם בידי התאגידים מתאפשר בעזרת שימוש במספר מכשירים. עד כה עסקנו במכשירים הבאים: הפצת אידיאולוגיה כלכלית, יצירת שיתופי פעולה בין הממשל האמריקאי ושלוחותיו לאצולה המקומית, והלם צבאי כלכלי חקירתי. מכשירים הכרחיים נוספים הם "קרן המטבע הבינלאומית" ו"הבנק העולמי", שהוקמו כדי לחלץ מדינות ממשבר. בפועל, מנצלים הגופים האלה את חולשת המדינות הנזקקות, ומתנים את עזרתם הכלכלית ביישום מוקדם של תנאי השילוש הקדוש, המצמיתים את המדינה לאינטרסים תאגידיים. כשקרן המטבע לא עמדה בציפיות של התאגידים, החלו אלו להשתמש במכשיר חדש- ניצול מלחמות מקומיות ואסונות טבע, ואף יזימת משברים כלכליים באמצעות ספקולציות שקריות על פחיתותו של ערך המטבע, כזרזים המאפשרים לכפות על המדינות ההלומות את הסדר הכלכלי החדש. מכשיר משמעותי נוסף בהגשמת החזון התאגידי הוא ארגוני זכויות אדם. ארגונים אלה הוקמו בכל רחבי העולם מכספי קרנות מערביות על מנת לענות על הצורך של הציבור לטפל בעוולות האיומות המתרחשות, בלי להפנות אצבע מאשימה כלפי התאגידים או לאיים על הכיבוש האמריקאי. דוגמה לכך היא קרן פורד אשר מימנה את ארגוני זכויות האדם בצ'ילה, שאילו היו מתחקים ברצינות אחר מפירי הזכויות היו מגיעים לקרן פורד עצמה.
"וירד יהוה לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם"
על סמך נתונים אלה, מתגלה כי ההפרות הבוטות ביותר של זכויות האדם ביובל החולף – שנתפסו בדרך כלל כפועלם הסדיסטי של משטרים אנטי דמוקרטיים- בוצעו למעשה מתוך כוונה תחילה לזרוע אימה בציבור ולהכשיר את הקרקע לקראת הנהגת "רפורמות" רדיקליות של השוק החופשי: "העלמתם" של שלושים אלף איש בידי החונטה ששלטה בארגנטינה בשנות ה-70, הייתה חיונית לאכיפת המדיניות של אסכולת שיקאגו שהמדינה אימצה אז, כשם שהטרור היה שותף פעיל בתמורה כלכלית מאותו סוג עצמו שהונהגה בצ'ילה. ההלם שהמיטו הטבח בכיכר טיאנמן ועשרות אלפי המעצרים שבאו בעקבותיו, הוא שאפשר למפלגה הקומוניסטית בסין, ב-1989, להפוך חלקים נרחבים מן המדינה לאזור יצוא מתרחב והולך, שתושביו הפועלים מפוחדים מכדי לעמוד על זכויותיהם. ברוסיה, ב-1993, החלטתו של בוריס ילצין לשלוח טנקים להפגיז את בניין הפרלמנט ולאסור את מנהיגי האופוזיציה, היא שפינתה את הדרך להפרטת החיסול של סטנלי פישר שהעלתה לגדולה את האוליגרכים הרוסים הנודעים לשמצה. ב- 1982 שירתה מלחמת פוקלנד מטרה דומה עבור מרגרט תאצ'ר בבריטניה: האנדרלמוסיה וההתרגשות הלאומנית שעוררה המלחמה אפשרו לה להשתמש בכוח עצום לדיכוי פועלי המכרות השובתים, ולפתוח בקדחת ההפרטה הראשונה שהתחוללה בדמוקרטיה מערבית. מתקפת נאט"ו בבלגרד ב-1999 יצרה את התנאים להפרטה מזורזת ביוגוסלביה לשעבר – יעד שקדם למלחמה.
במזרח אירופה, אמריקה הלטינית ובאפריקה, בשנות ה-80, היה זה משבר חובות שאילץ מדינות להפריט עצמן. הממשלות נאנקו תחת לחצי ההיפר אינפלציה, חובותיהן היו כבדים מכדי שיוכלו לסרב לדרישות שבהן הותנו הלוואות מגורמים זרים, ובלית ברירה הן הסכימו לריפוי בהלם כלכלי, תמורת הבטחה שזה הדבר שיציל אותן מאסון כבד עוד יותר. באסיה, המשבר הכספי של 1997- 1998 – שהיה הרסני כמעט כמו השפל הגדול באמריקה – הוא שהכניע את הארצות שכונו "נמרי אסיה" (תאילנד, אינדונזיה, מלזיה, פיליפינים, קוריאה הדרומית) והבקיע את השווקים שלהן בפני מה שתואר בניו יורק טיימס כ" מכירת החיסול הגדולה בעולם". למרות שברבות מן הארצות הללו נהג משטר דמוקרטי, הרי שהתמורות הקיצוניות הכרוכות במעבר לכלכלת השוק החופשי לא נאכפו בצורה דמוקרטית. נהפוך הוא: האווירה של משבר קיצוני סיפקה את התירוץ הנחוץ שיאפשר לפעול בניגוד לרצונם המפורש של המצביעים, ולמסור את המדינה לידיהם של "טכנוקרטים" כלכליים.
מצבי הלם נקרים פעמים כתוצאה ממשברים פוליטיים, חילופי שלטון, אסונות טבע או פיגועי טרור. גם אלה תועלו לכיבוש האמריקאי. התמוטטות הקומוניזם בפולין ב-1989 נוצלה להגנבת מדיניות ניאו ליברלית על חשבון תוכניותיה של מפלגת סולידריות של לך ואלנסה ליצירת קואופרטיבים לניהול המפעלים בידי העובדים. יש לציין כי עליית הקפיטליזם הקיצוני בעשורים האחרונים היא גם תוצר של דעיכת הקומוניזם. דעיכה זו אפשרה לאמריקאים להפסיק להילחם על לקוחותיהם בהבטחת מדיניות קפיטליסטית פושרת (קיינסיאנית), פשוט מכיוון שלא היו להם עוד כל מתחרים. פיגועי ה-11 בספטמבר בארצות הברית אפשרו הנעת תמורות אדירות בעולם כולו. הממשל של בוש מיהר לנצל את האימה שזרעו הפיגועים, לא רק כדי לפתוח ב"מלחמה נגד הטרור", אלא גם כדי להבטיח שתהיה זו מלחמה שכולה למטרות רווח, ובמקרים רבים, רווח אישי. בוש, צ'ייני, רמספלד ועוד היו מושקעים במניות תעשיית הנפט ותעשיית ביטחון הפנים והחוץ. בעיראק, היוו הפיגועים אצטלה להשתלטות התאגידים "אקסון מוביל", "שברון", "של", "בי-פי", ו"האליברטון" על שדות הנפט, באמצעות הפלישה האמריקאית. בנוסף להלם המלחמה, הלם הכלכלה והשימוש בעינויים נגד המתנגדים, צצה בעיראק תופעה חדשה של פעולות הומניטאריות חיצוניות של סיוע ושיקום המיושמות למטרות רווח. היום רווחת תופעה זו כפרדיגמה הגלובאלית המקובלת. משמעות הדבר, היא שהמלחמות והטיפול במקרי אסון עברו הפרטה כה מלאה, שהם עצמם נהפכו לשוק החדש, עד כי שוב אין צורך לחכות לקץ המלחמה כדי ליהנות מהשגשוג, ואין תמריץ למנוע אותה. באמריקה ובעולם כולו שגשגה בעקבות הפיגועים "תעשיית ביטחון הפנים" והפיחה חיים חדשים בכלכלת ארצות הברית המקרטעת. המחזור הגלובלי של תעשייה זו, שעד ה-11 בספטמבר לא היה לה משקל כלכלי, מגלגלת כעת 200 מיליארד דולר בשנה. הצונאמי שהכה בדרום אסיה והוריקן קתרינה שהטביעה את ניו אורלינס ב-2005, שימשו גם הם להשמת השילוש הקדוש, לעליית כוחם של התאגידים ומחזיקי מניותיהם, ולתהליך שיקום מופרט למטרות רווח.
ישנן מדינות שאימצו את מדיניות השוק החופשי באורח דמוקרטי, על ידי הנהגה שנבחרה על סמך מצעי בחירות מחייבים. ארצות הברית תחת שלטונו של רונלד רייגן היא דוגמה מובהקת , ובחירתו של ניקולא סרקוזי בצרפת היא דוגמה עדכנית יותר. אך במקרים אלה נתקלים התאגידים בלחץ ציבורי מסוים, והם נאלצים למתן את התוכניות הרדיקליות שלהם ולהכניס בהן תיקונים, לוותר על המרה כוללת של השיטה, ולהתפשר על שינוי הדרגתי. למרות זאת, כדי ליישם את החזון הכלכלי התאגידי במלואו נחוצים תנאים של רודנות, ובשבילה הייתה נחוצה תמיד גם טראומה קולקטיבית גדולה, טראומה שמשעה זמנית את ההליך הדמוקרטי, או בולמת אותו לחלוטין. היעד הסופי של התאגידים בכל אחת מהמדינות הללו היא להביא את מודל ה"ממשל למטרות רווח", המתקדם במהירות רבה כל כך באמצעות דוקטרינת ההלם, אל התפקיד הרגיל והיומיומי של המדינה, ולמעשה, להפריט את הממשל לידיהם הפרטיות.
"ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות"
מאפייניה העיקריים של השיטה הניאו ליברלית הם העברה מאסיבית של רכוש ציבורי לידיים פרטיות, מלווה תכופות בהטלת חובות מנופחים שמעמיקים עוד ועוד את הפער בין בעלי העושר המסנוור לבין העניים הזניחים, ובלאומנות משתלחת, המשמשת תירוץ להוצאה שלוחת רסן לצרכי ביטחון. בשביל מי שמצוי בתוך בועת העושר העצום שמייצרת השיטה הזאת, לא ייתכן סדר חברתי משתלם יותר מזה. אך בשל הקשיים הברורים שמהם סובל הרוב המכריע של האוכלוסייה, שנותר מחוץ לבועה, זרועות אחרות של המדינה המופרטת נוטות להפעיל פיקוח אגרסיבי, מאסרים המוניים, צמצום חירויות אזרח, ולעיתים קרובות גם עינויים.
התנועה הניאו ליברלית הגדירה עצמה כניסיון לשחרר את השוק מלפיתת המדינה, אך כשמתבוננים בתהליכים המתרחשים בפועל במקומות שמיישמים את החזון הטהרני שלה, רואים מציאות אחרת. בכל ארץ שיושמה בה המדיניות הניאו ליברלית בשלושת העשורים האחרונים, התוצאה היא ברית שלטונית רבת עוצמה בין כמה בעלי הון גדולים מאוד לבין שכבה של פוליטיקאים, רובם עשירים, כשקווי הגבול בין שתי הקבוצות מעורפלים ומרצדים בלי הרף ממקום למקום. ברוסיה, המיליארדרים של השוק הפרטי שמשתתפים בברית עם השלטון מכונים "אוליגרכים", בסין הם נקראים "הנסיכים", בצ'ילה קוראים להם "הפירנאות", בארצות הברית מכנים אותם "החלוצים של מערכת בוש-צ'ייני", ובישראל "בעלי הון". האליטה הפוליטית והאליטה הכלכלית לא שחררו את השוק מלפיתת המדינה. רחוק מזה. הן פשוט התמזגו זו עם זו, מחליפות ביניהן טובות הנאה על מנת להבטיח לעצמן את הזכות לנכס משאבים יקרים שקודם לכן היו נחלת הציבור – החל בשדות הנפט של רוסיה, דרך האדמות הקולקטיביות של סין, חוזי בנייה ללא מכרז לעבודות השיקום בעיראק, וכלה בים המלח שהופרט לבעלות משפחת עופר.
כאשר מחסלים בשיטתיות את מתנגדיו המסורים ביותר של המודל הכלכלי התאגידי – בארגנטינה של שנות ה-70 או בעיראק של ימינו- מתפרש הדיכוי כחלק מהמאבק המלוכלך נגד הקומוניזם או נגד הטרור, לעולם לא כמאבק למען קידומו של הקפיטליזם הניאו ליברלי של התאגידים. הספר קורא תיגר על הטענה המרכזית היקרה ביותר לליבם של דוברי הסיפור הרשמי, ולפיה ניצחונו של הקפיטליזם המשוחרר מפיקוח ממשלתי הוא תולדה ישירה של החירות, ושוק חופשי משוחרר מכבלים עולה בקנה אחד עם הדמוקרטיה. קפיטליזם קנאי מעין זה תמיד בא לעולם תוך שימוש בשיטות כפייה אכזריות ביותר ותוך חבטות של פעולות הלם.
"הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו"
ישראל, בת טיפוחיה של אמריקה התאגידית, חווה על ארצה מידי יום את הוויתור המוחלט על מוסר ציוני עצמאי. מדיניות ההפרטה והבזיזה התאגידית אשר מיושמת בכל העולם מכוח ההלם והמורא, מיושמת אצלנו מכוח נוסף: התרפסות וקבלת הכיבוש האמריקאי כהכרח או כפרוגרמה. בזהות מטושטשת ובחוסר אונים נעים ונדים אנו במורד המגדל הלוקאלי ובמעלה המגדל הגלובאלי, כאילו מונחים בכוח אינרציה אלוהית. אנחנו מופרדים מכוח פירוק האיגודים המקצועיים והפוליטיים, ההישרדות הכלכלית, התחרותיות, וההגשמה העצמית. אנחנו שבויים בפעילות סקטוריאלית פנימית. אנחנו ציניים, פאסיביים, ומיואשים ממערכת פוליטית שהפריטה את הונה ואיבדה את אונה ואת גמישותה. אנחנו עם מופרד מול ממשל מאוחד של בעלי הון. האם נשכיל לבלול את מגדלי המלוכה הריכוזית, מתוך בחירה מודעת ובכוחות משותפים? האם נכבוש היסטוריה, כלכלה מקיימת ותרבות עצמאית?
מידע נוסף:
ראיון עם נעמי קליין
סחתיין. סקירה משובחת.
מאמר חשוב ומלמד ותודה על הפרסום שלו.
עם זאת, אני רואה במאמר כנקודת מבט חלקית מאוד (הוא נוגע בעיקר בנקודת המבט הכלכלית נטו) – אין ממש התייחסות לאן כל זה הולך ואיך הם רוצים שהעתיד שלנו ייראה; השורשים של זה החלו למעשה הרבה לפני שנות ה-50 עם מילטון פרידמן (וגם הרבה לפני אדם וייספוט), אין אזכרה ממשית למשפחות ברמה העולמית כגון רוטשילד; אין באמת התייחסות לאחוות סודיות ולקשר שלהן לכל זה, אין התייחסות למאגיה השחורה והדרכים שבהן רשת של אנשים מתקשרת ביניהם בנוגע לעניינים הללו; מה בעצם מניע את כל האנשים הללו (הון כשלעצמו לא נשמע לי כתשובה מספקת), אין התייחסות למיינד-קונטרול ושעל ידי כך שהם מעודדים בנו רגשות שליליים של כעס ותסכול וייאוש הם גורמים לחלק גדול מהציבור להקרין תמונות מנטליות של מציאות עגומה ובסופו של דבר התמונות המנטליות הללו עשויות להתממש בתור מציאות קיימת אם לא נטפח תמונות מנטליות חיוביות כנגדן…
כמובן שיכול להיות שהספר מפרט הרבה יותר מהכתבה ושיש לנעמי קליין ספרים אחרים שנוגעים בנקודות נוספות, אני כותב רק בנוגע למה שקראתי כאן.
ואולי הדבר שהכי חסר לי – פרספקטיבה רוחנית לכל העניין הזה. כבני אדם, קיים בנו פוטנציאל בל ייאמן, כמו הכתבה שפורסמה בימים האחרונים במעריב על ההודי היוגי שחי כבר 70 שנים ללא אכילה או שתייה והוא ניזון ישירות מפראנה, וכמובן שזה רק קצה הקרחון של הפוטנציאל הגלום בכל אחד ואחת מאיתנו אם רק נפנה את תשומת הלב שלנו לגלם פונציאל הגדול פי המוני מונים ממה שמחנכים אותנו אליו כיום. ישנן רבדים שונים של מציאויות במאקרוקוסמוס. אם נעשה טוב, אם נחשוב טוב – נביא לעצמנו טוב. אם נחווה בתוכנו רגשות שליליים של כעס – הדבר יזין חלקים אפלים בתוכנו ובסביבתנו (מיקרוקוסמוס ומאקרוקוסמוס) והדבר לא יכול להוביל לפתרון אמיתי. כמובן שזה לא אומר שעלינו לא לפעול נגד הרוע הקיים בעולם, אבל עלינו לדעת איך לעשות את המעשה שצריך להיעשות בצורה חסרת-היצמדות. פתרון לכל מצב לא יכול להיות פתרון ברמה הפיסית לבדה, בשביל פתרון אמיתי יש להעלות את רמת המודעות ואת רמת האהבה הקיימים בתוכנו.
אפשר להמשיל זאת שפתרון יכול להיות לרוחב או לעומק. להחליף סוג אחד של משטר בסוג אחר, הפיכה חומרית (כמו שבזייטגייסט 2 דיברו עליה עם ז'אק פרסקו) היא רק פתרון לרוחב שלא נחשב כפתרון ממשי במבחן הזמן. פתרון לעומק הוא תמיד פתרון שמערב רוחניות, משמע שמגיע תוך התקדמות באבולוציה הרוחנית (לדוגמאות נפלאות בנושא אפשר לעיין בכתביו של שרי אורובינדו ואפילו גנדהי נגע בהרבה נקודות שכאלו).
ועוד הערת ביניים – בישראל בעלי ההון נקראים גם טייקונים.
יום נפלא
תודה ארנאלדו.
הי אורלנדו,
מטבע הדברים המאמר מתמקד בנקודת מבט ספציפית. אין טעם להעמיס על מאמר ארוך זה גם נושאים אחרים שרשמת. תוכל למצוא רותם במאמרים אחרים באתר, ובפורום, שבו אתה מוזמן לתרום מהידע שלך.
לילה נפלא.
נושא האחוות והקשר שלהן לבלגאן או לסדר העולמי החדש, תלוי מאיזו זווית מסתכלים, נדון בהרחבה בפורום.
.
זה לא סתם שנעמי קליין לא מתעסקת עם אותן אחוות, כי היא באה מקו חשיבה שמסתפק בקשרים הסיבתיים הגלויים והמובנים מאליהם, כגון קשרים עסקיים בין בעלי עסקים לפקידי ממשל, כגון דיק צ'ייני ודונלד רמספלד.
.
כמו כן, היא שואפת לדבוק במסמכים העונים לדרישה המחמירה של מחקר היסטורי, ושיכולים לעמוד במבחן בתי המשפט, כמו למשל התכתובת בין מילטון פרידמן לרודן צ'ילה בשנות השבעים – אוגוסטו פינושה.
יפה מאוד.
בדיעבד אם איגודי העובדים היו מנצחים הכח
פשוט היה מתרכז אצל הועדים לדוגמה ח"ח.
ז"א גם זה לא היה פותר את הבעיה.
שיש חופש אמיתי הכח מתחלק ולא מרוכז.
ובקצרה- רובו של המאמר מרחיב פשוט את המשוואה שדיוויד אייק פיתח: "בעיה, תגובה, פתרון".
וזאת לא הצרה כולה- אנשים לא רוצים לקחת אחריות על חייהם וכתוצאב מכך נתונים באופן שיטתי לסימום המוני שנגרם מהטלוויזיה.
"אין דבר חדש תחת השמש, אבל יש הרבה דברים ישנים שאנשים לא יודעים".
התאגידים הומלכו. ורק בגלל "תשוקה" של הציבור לרכושנות וחומרנות שנגרמת בד"כ בכלל רגשי נחיתות, שהפיצוי המצוי ברחוב זה ציניות, דמגוגיה בלירה, ואפסיות קיומית.
אני אוהב להשתמש הרבה במטאפורה הזאת:
"דמיינו אדם שידיו ורגליו מחוברות למשקולות. על כל רגל או יד מספר משקולות עגולות כמובן. על כל משקולת זה שם של תאגיד שאותו אדם (בד"כ ביוזמתו העיוורת) יצר איתו קשר ועשה איתו חוזה. כלומר, התחייבות. כבל את עצמו להיות עבד מתוך רצון עם התחייבות ל-1036 חודשים.
לאותו אדם עכשיו קשה מאוד ללכת, הוא מאוד איטי, כבד, מגושם, מדוכא, מיואש, ציני, דפוק בראש ובנפש לפעמים. אז למה הוא לא משתחרר לעזאזל את המשקולות?
א. הוא איבד את המפתח.
ב. המפתח הוא אשליה. לעולם לא היה לו את המפתח. הוא רק חושב שהיה לו פעם ועכשיו הוא נצא היכנשהו. התאגיד תפס את האדם האומלל חזק-חזק בביצים.
ג. הוא לא מודע לעצמו, למקור שלו, ולנצחיות שלו. כאמור, פחד זה מקדם המכירות הכי טוב של התאגיד.
ג. הוא לא מצליח ליצור מספיק אנרגיה אוניברסלית כדי לחשוב על פתרונות ודרכים עקיפות ויצירתיות כיצד לא להיות תלוי בתאגיד ולחיות חיים נטולי חוזה והתחייבות שיהוו דוגמא ומופת לשאר הכבשים.
"הדבר האחרון שהאנשים מאחורי הקלעים רוצים זה ציבור מיודע ומודע שמסוגל לחשיבה ביקורתית".
אוסיף על כך:
"הדבר האחרון שהאליטות והממשלה רוצות זה אדם כדוגמת הנזיר הטיבטי (עם גלימה כתומה)…גם בתוך הג'ונגל האורבני"
דמיינו לכם נהירה המונית של אזרחים למשרדי הפנים במטרה לוותר על אזרחותם…דמיינו. למרות שאנשים לא מסוגלים כיום לדמיין.
תמיד מחכים למורד הראשון. ניתן לראות זאת אפילו ברמזור אדום של הולכי רגל…שעומדים כמו זומבים ומחכים לאישור הירוק (למרות שכבר שעה לא עברה אף מכונית משום כיוון).
וברגע שמישהו עושה את הצעד הראשון (בד"כ זה אני)..אז כולם פתאום עוברים באדום והולכים אחרי המורד. אבל לא באמת. מחר הם שוב ימשיכו לעמוד דום כרובוטים נטולי בינה ויחכו ל"משיח".
עוד דוגמא לתכנות תודעה זה מבחני הפסיכומטרי:
יש להם שם מה שנקרא "חשיבה כמותית" ו"חשיבה מילולית" באופן שרירותי לכולם.
שזה ההפך הגמור למה שהאליטות לא רוצות כגון: "חשיבה ביקורתית" ו"חשיבה יצירתית".
זאת רק דוגמא קטנה לתכנות תודעה בקנה מידה ארצי. מכאן זה ממשיך לדברים בזויים ונבזים שאנשים צורכים כי הם חושבים שהם "צריכים" כדי לשרוד.
אפרופו קפיטליזם, לכוח הצריכה יש כוח עצום.
מספיק כוח כדי לעלות על כביש בלי רשיון נהיגה.
הרי מה זה "רשיון" מבחינה משפטית. זה אומר שזה "רשות ממישהו לעשות מעשה מסוים בזמן כלשהו כשמנגד אתה מוותר על הזכויות שלך".
כנ"ל לגבי תעודות לידה, נישואין וכדומה.
נשאלת השאלה: למה לעזאזל בן אדם צריך להיות רשום בכל מקום, ולמה הוא צריך רשיון לכל דבר?
לעניינינו, מספיק שנה אחת, שאף לא ניגש לטסט או תיאוריה. לא מדבר על שיעורי נהיגה- כי אנשים כן יקחו באופן עצמאי שיעורים כי ברגע שהם יבינו שהם לא "חייבים" לעשות משהו או כפופים ל"משרד" כזה או אחר- הם גם יתחילו לקחת אחריות על הבריאות שלהם והחיים שלהם.
למרות שאני מדמיין עכשיו, אם דבר כזה יקרה בפועל אני סומך כבר על יבואני המכוניות ונציגיהם בכנסת שיעבירו "חוק" שמבטל את הדבר הבזוי שנקרא "רשיון" נהיגה. הרווחים הרי יפלו משמעותית, פס הייצור יבלם משמעותית, המיסים לא ייכנסו כי לא יהיו רווחים, האוטובוסים יהיו מפוצצים, וכך הלאה והלאה. כדור שלג כדוגמת "משבר" מכוניות. משבר רק בשבילם, כן.
מבחינת כוח הצריכה, לא לקנות, או לעשות כלום למשך פרק זמן מסויים זה לעשות המון בעצם.
הרי פעם היה סוס וחמור, מישהו ידע מזה רשיון?
ועל אותו משקל, מחר גם יחוקקו חוק שנקרא "רשיון" לחיים…לכל מי שלא יהיה מסמך לנפנף בו ולהראות לשוטר (שוטר=בוגד..את כולכם למטחנת בשר הייתי זורק) אז הוא יחשמל אותו או יטייזר את אותו "אזרח" אומלל.
בהצלחה במרד…מה שהבין יבין.
מי שלא…אז זהו העולם שנוצר כבר עכשיו בגלל "מי שלא…"
http://www.jordanmaxwell.com/articles/pictures/pictures9.html
nice comment with great point of view. but the link you post of Jordan Maxwell lowering and destroying all your comment.
Maxwell is a man who is spreading disinformation which are baseless and has more anti then pro and positivity . i invite you to research more about this man and his sources . he might started with good intentions but it is clear that he lost his way some where along the way. and remember that evil will also try to draw you by saying real things — also Hitler had many correct point of view on many issues and world problem – you still don't associate your self with him ,,beyond the words –> know the leaded you choose for your self ,and lern more about Jordan Maxwell and mainly the figures of history that influenced him. .
http://video.google.com/videoplay?docid=-3119679914965262207#
the comment is to Roni
sorry for the miss spelling ,,i meant " choose your leaders wisely "
דיויד אייק לא פיתח את "בעיה תגובה פתרון"
מקסימום נתן לזה שם יפה וקליט.
הרי אתה יודע שזה בא מהדיאלקט האיגלי
http://en.wikipedia.org/wiki/Dialectic#Hegelian_dialectic.
ואם כבר אז היו לפניו במאה ה 20 שדיברו על זה לדוגמה G. Edward Griffin
http://www.youtube.com/watch?v=MsrwYcebPfA&feature=related
ראה סרט בזמן 6:35 עד 8:15
האם שמעתם על הסיפור על החברה ההיא..
שהמערכת הכלכלית התנהלה אצלה באופן הבא:
המשכורות ששולמו לעובדים הכילו חישוב של שכר הממוצע באותו
זמן במשק פלוס אחוזים הוגנים מהרווח הנקי של החברה.
משכורת המינימום הספיקה לכל עובד להתקיים בכבוד.
ושחברה שהצליחה כלכלית
חילקה את הצלחתה בצורה של שיתוף באחוזים עם עובדיה
החלוקה התנהלה כך :
הבעלים של החברה/מנהלים משכו שליש מהרווח הנקי שלה,
ושני השליש הנותרים חולקו בין העובדים.
כך שמעולם לא קרה שבעל החברה הרוויח מליון ₪ והמזכירה הרוויחה 3800 ₪
אם היא לא תרמה ליצירת הרווח של המיליון ,
אז למה מלכתחילה ,הוא היה צריך להעסיק אותה ?.
הוא היה עושה הכל לבד !.
עובד שהכנסתו לא הגיעה לשכר הממוצע במשק ,
קיבל השלמת הכנסה ,לשכר הממוצע שהשתנה
תמיד בהתאם לשכר הממוצע הנוכחי.
** אחד הכללים הכלכליים העיקריים של אותה חברה ,
היה שאם השלמת ההכנסה הייתה עולה
על השכר שמקבל העובד ממקום העבודה.
מקום העבודה היה נחשב שלא ריווחי.
לדוגמה :
אם השכר הממוצע לאותה תקופה היה 10,000 .
בעסק כלשהו ,שכל עובד היה מקבל 40% משכורת
ממקום העבודה שלו.
ואת 60% הנותרים השלמה לשכר הממוצע ,
דרך השלמת הכנסה,
מקום העבודה היה נסגר ומסיים את פעילותו ,זה היה המדד
לרווחיות.
בגלל שותפות העובדים ,הייתה שקיפות לכל עובד ,לראות את
מצבה הפיננסי של החברה.
והרווח הנקי אחרי כל ההוצאות היה חשוף בפניהם.
הממשלה באותה החברה ההיא מהסיפור ההוא ,
דאגה שאנשים יתאגדו, אחד עם השני על מנת להקים
עסקים חדשים שיצרו גם רווח ליזמים וגם מקומות תעסוקה
חדשים.
היו בסיפור וגם פה בעולם שלנו ,
אנשים כישרוניים מאוד
שיכולים להיות "מובילים או מנהיגים כלכלית"
אבל אף פעם לא היו להם
את האמצעים הכלכליים או את הקשרים לממש זאת.
עידוד הממשלה לדרבן אנשים אלה להתאגד
אחד עם השני ,
יצרה קרקע לאנשים כישרוניים חדשים ,
שהיו כישרוניים כמו איילי ההון העכשוויים ,
אנשים אלו זכו גם לסיפוק כפול ,גם תרמו לחברה
בצורה שהטיבה עם כולם.
וגם הרוויחו רווח הון אישי.
הרעיון שהחברה הזאת פעלה לפיו הוא שיתוף כלכלי קהילתי ,
בעל עסק או יזם שרצו להקים עסק ,
עדיין היו עם מוטיבציה ליצור ולהקים.
הכל חולק באחוזים הוגנים.
בעל החברה הרוויח במקום 100,000$ ,30,000 אלף.
הם עדיין הרוויחו ,אבל לא סחטו את החברה שממנה הם
מתפרנסים ,כמו שסוחטים לימון עד שלא נשארת בו טיפת מיץ.
שיטה זאת פעלה היטב לטובת כולם ,והטיבה עם כולם.
** החתולים השמנים הפכו לאריות שבעים שמסתפקים בארוחה אחת ביום.)
ומניחים מספיק בשביל שיוכל שאר הטבע לחיות.)
התעשיה פרחה ,הטכנולגיה התפתחה, העסקים פרחו ,לכולם
היה מהכל.
האנשים היו כמו פירות טובים , עסיסיים.
העולם היה שונה ,ובני האדם
חיו בעולם הרבה יותר יפה.
הם הפכו את העולם לבן אדם נעים.
…
http://www.facebook.com/InternetMarketing.co.il#!/group.php?gid=188537385356&ref=ts
חוץ מזה שהתגובה הזאת היא מסווה ברור לשיווק רשתי – טכניקה עם מוסריות בעייתית
ושמתאימה למוצרים מסוימים בלבד(נקודת התורפה הברורה של השיטה הלקוח יוצא פראייר כי הוא משלם מעל מחיר השוק כך שאין ארוחות חינם – אם לא הייתה פירמידה ניחא(כל אחד מה שהוא מוכר,אבל כיון שיש ואנשים מקבלים אחוזים ממה שאחרים מוכרים זה פשוט פירמידה שיווקית בניגוד לפירמידת הניהול הקלאסית)).
אם נתייחס טכנית לרעיון אז יש כבר היום את עיקרון הקואפרטיב – שיטה שפעם הייתה יותר
פופולרית(כמו סופרמרקט הקואופ שהפך לריבוע הכחול).אכן שיטה שיש בה יותר הוגנות אבל
היא לא הגיונית ממגוון סיבות אחת מהם "אין טבח אחד":חייב להיות לדעתי אדם אחד שמחליט מה לעשות,מה המשכורות,את מי לפטר.
מי שלא מתאים לו יכול לעבור לחברה אחרת או לפתוח חברה משלו – זה חופש.
עכשיו בוא נעשה את זה יותר קשה ,
אני ארשום רק כתובת אינטרנט ואתה תגיב ותסביר
על מה האתר.
http://www.rttm.co.cc
אם זה קשה אז יש גם רמז :
http://www.rttmhe.blogspot.com
על מה שבא לך תגיב.
אוקי יצאתי חומוס זה לא שיווק רשתי זה שיווק
מודרני באינטרנט.
איך שנכנסתי לאתר וראיתי 220000 הנחתי שמדובר
בכמות מטבע אבל מדובר באנשים שנחשפים לפרסומת.
איבדתי אותך חבר ,אין לי מושג על מה אתה מדבר 🙂
התיחסתי לפרסומת הענקית בקישור של הפייסבוק
במקום לרעיון חלוקת הרווחים – שוב קצר בהבנה.
נגיע לרגע האמת התאוריה שאתה מציע – חלוקת
הרווחים וכך פתירת רוב הבעיות.
חוששני שלא קראת את האתר הזה לעומק מה שאתה מציע זה לרפא את הסימפטמום ולא את הבעיה.
מעשית כמובן שהרעיון לא יצליח(סליחה על שאני שופך מים קרים על היוזמה).
בכל מקרה זה פותח לאנשים את הראש שיש אלטרנטיבה.
זה לא מצליח כי הפתרון הוא סוציאליסטי ולא מעשי.
הרי כבר עכשיו כל עובד שמתקבל לעבודה יכול לדרוש שכר+אחוזים.
אבל לא יתנו לו כי הוא לא בעמדת כח לקבל – למעט כמה אנשי מפתח וניהול.
שוב אתה לא מבין את הקנוניות ולכן אתה נופל לפח של הפתרונות הקלים.
אלדד ,אתה יכול לשפוך מים חים ,מים קרים,
הכל בסדר מבחינתי.
אבל תודה על הדאגה.
"אבל לא יתנו לו כי הוא לא בעמדת כח לקבל"
פיספסת את כל הרעיון ,הוא לא בעמדת כוח.
אבל ההמונים בעמדת כוח.
ההמונים הם אלו שעל"י הסכמתם הכל קיים.
הפתרון הוא לא סוצאליסטי לחלוטין.
הוא קפיטל חברתי ,מיסוד החזירות.
הוא שלב בלתי נמנע.
שבוא ההמונים קוראים לעושר להמונים.
שום דבר לא יהיה חוץ מניצול עד שההמונים לא
יסכימו במשותף כי העושר שייך להמונים.
איפה ראית 220000 ?
והשאלות שלך כבר נענו באתר בקבוצה בפייסבוק.
זה או עוני להמונים או עושר להמונים ,
אין אפשרות אחרת.
יש בעיה בקישור של הפייסבוק שרשמת אם רק מצביעים עליו בלי לרשום את כל הכתובת(מכאן הגעתי ל 220000).
גבר השיטה שלך מה זה אנכרוניסטית,הרי זה כמו חברת חשמל בפועל – הם יצרו ועד ובעזרת כח השביתה הם מחלקים את כל הרווחים בין העובדים.
נוצרים לך מעמדות שנובעים מהחברה שאליה אתה משתייך כי מה לעשות שחברת חשמל וכימיקלים לישראל ירויחו הרבה יותר מרוב החברות האחרות כי יש להם מונופול.ומה עם עצמאים ועסקים זעירים שמרוויחים גרושים בדר"כ?
אתה מציע שכולם יעבדו בחברות גדולות?
קראתי את הבלוג עד פרק 4 הספיק לי,
למה שמישהו יתחלק איתך ברווחים?
אתה התחלקת איתו בסיכון הכסף והזמן שהוא
הקים את החברה?
אני מצטער אבל באמת התאמצתי ולא הצלחתי להבין את ההגיון של השיטה אולי אנשים אחרים כאן באתר מסכימים עם הרעיון.
ולטענתך למה אחרים לא חותמים על העצומה ורק 1700 ?
כי זה חזיון תעתועים שרק מרחיק אותנו מהאמת ומהבעיות השורשיות ומנסה למצוא קומבינה – איזה מין שמיכת טלאים לבעיות חמורות.
אלדד אני שמח שלא הבנת,זה עדיף מאשר הבנת ולא הסכמת,כל עוד זה לא גרם לך לאדישות
אני שמח.
ולא הסכמת היה פשוט שם אותך כאחד שבעד ניצול.
אבל לא כך הדברים ועל כן ,
כמה דברים על עושר להמונים :
1 ) עושר להמונים זה מטרה,חזון ,
להביא את העושר של העולם מידי יחידים לידי ההמונים.
2) השיטה להשיג זאת היא קודם שההמונים יסכימו שהעושר של העולם שלהם.
3) ש 9 מתוך 10 אנשים מחליטים שהם רוצים לנסוע לאילת ,רוב הסיכויים שהם גם יגיעו לשם.
4) גם השיא הטכנלוגיה אם העושר לא יהיה
"בחוק" שייך להמונים לא יהיה להם שום עושר,
הטכנולגיה תהיה רק כלי לניצול המוני.
בדיוק כמו הניצול שיש היום.
5) שטייקון מקים מסעדה זה כמו שאני אשקיע 100 ש"ח ,ואז אין שום סיבה שהוא ישלם לעובדים שלו 21 ש"ח.
6) שאתה אומר מי ישלם ,אתה מפספס את כל הרעיון מאחורי העושר להמונים.
זה כמו שעבד ישמע שפה משלמים לשעת עבודה ויגיד ,מי ישלם ?.
7) אני רואה קדימה ,ואני מבין שלפעמים זה לא בהיר. אתה מוזמן לקרוא את פרק 17 –
סלקציה להמונים להבין את השלד של הרעיון.
8) מדובר על שינוי תודעתי קולקטיבי ,
שהמסר מאחוריו הוא "שהכלכלה צריכה לשרת את האדם ,ולא האדם את הכלכלה".
9 ) אחרי שעושר להמונים תהפוך לחלק מהמציאות ( והיא יכולה בחקיקה אחת פשוטה *). יהיה אפשר לקפוץ הלאה תוך כדי הקפדה על שינויים לטובת הכלל ללא ניצולו.
10 ) מדי פעם אתה מוזמן להיכנס לאתר לקרוא כל פעם משהו אחר ,על רוב השאלות ענינו.
ותאמין לי שנשאלו רוב השאלות.
כולל על הנקודה שמדובר בהסכמה ללא קשר לאמונה.
כמעט 1/3 מהחברים בקבוצה היו מתנגדים שלה בהתחלה ,היום הם מבינים שזאת מדרגה שאין שחייבים לטפס בה.
תודה אלדד ,על תשומת הלב.
ד.א זה הקישור לקבוצה בפייסבוק כרגע
יש מעל 2000 ( עושר להמונים בקושי בת 5 חודשים * )
http://www.facebook.com/group.php?gid=188537385356
נכנסתי לאתר של אושר להמונים
אהבתי את מה שראיתי (גם אם לא התעמקתי בשיטה עצמה אך הרוח ללא ספק חיובית ונכונה)
כל הכבוד על היוזמה והרצון לשנות
בהחלט אקטיביזם חיובי ותוכל לתרום רבות כאן באתר ובפורום
ברוך הבא
🙂
אני גם תומך בדבריו של עושר להמונים,
הרעיון שמנהלי\בעלי חברה יחלקו בונוסים
לעובדיהם על פי חוקים ברורים יצור איזון במשק, הדבר לחלוטין אפשרי אם יש חוק אחיד,
במקום מיסים גבוהים מהמעסיק העובדים יקבלו משכורות יותר גבוהות, בכלל אפשר יהיה לדבר על הורדת מיסים ויצירת יותר מקומות עבודה,
על חלוקה יותר הוגנת וביטול המעמד העני
וצבירת עושר כללית ולא רק בידי יחידים,
גם יווצר משק יותר חזק, שלאנשים החברים בו
יש יותר אפשרויות ויותר כסף,
היום לדוגמא, משקיעים במניות של חברה בלי לראות או לפגוש את עובדיה, משחקים ומנסים להוציא כספים מאנשים שלא מקבלים משכורת גבוהה
בסוף הם בכלל מפוטרים, למה שעובדים של חברה לא יקבלו למעשה "מניות" של החברה לאוו דווקא בשיטה בורסאית, הרי כל הרעיון הבורסאי הוא רעיון קלוקל של לגנוב מאנשים, לא בית דין שמתווח בין משקיעים לפי חוקים אחידים, אלא מקום של הימורים וגניבת כספים מידיים עובדות,
זה מה שזה.
הרעיון הבורסאי נולד באירופה במאה ה-13
בערך באותו הזמן של האינקוויזיציה.
אוקיי אלדד
תסביר לי איך אדם יצבור מיליארדי דולרים?
אתה יודע כמה שעות עבודה זה לפי משכורת של 1000$ לשעה?
יקח לו 114 שנים במשכורת של 1000$ לשנה
לצבור מיליארד דולר אם הוא עובד 24 שעות ביממה 365 שעות בשבוע.
אף אחד לא שווה כל כך הרבה כסף
אתה טוען, למי יהיה שווה?
אתה בדיוק מסגיר את הבעיה,
הכסף לא שלו, הוא גם של אחרים שעבדו בשבילו
אני רוצה לראות כמה הישבן של סמי עופר שווה במכון הליווי הקרוב לשעה
בל נשכח שבעולמו הקפיטליטסי של סמי עופר
בחורות ונערות צעירות בישראל נאנסות יום יום עבור מאות שקלים לכל היותר.
I REST MY CASE
המילים התחלקו קצת,ואין אפשרות לערוך את התגובות.
אז מקווה שהצלחתם לעשות 1 + 1 ולהבין את המשמעות שכיוונתי אליה.
בכל מקרה אני פה.
jess השיטה הקפיטליסטית היא היחידה שהצליחה עד היום.
ראה ארה"ב עד ניתוק הדולר מערכו בזהב ומכירת נכסי ציבור(מונופול,דואופול,טריאופול וקבוצות ריכוז).
השיטה עובדת רק אם יש תחרות הוגנת ויוזמה חופשית.
לא נראה לי שעשית "שיעורי בית" בנושא כלכלות מצליחות בעבר וחשיבה עמוקה בכלל בנושא.
דיברת עם בעלי עסקים קטנים שאמורים להוות את עמוד
השידרה של כלכלה מצליחה?
ראה "הקונספירציה הקפיטליסטית" ואם יש לך הרבה זמן פנוי "שליטי הכסף"(ללא תרגום) כאן באתר.
אלדד בשבילך הגנן :
גנן אחד ,יהיה מי שהיה ,היה מטפח שדה בשביל אנשי העיר,
למרות שהשדה היה גדול, היו לו רק 2 עצים שהזדקרו אל השמיים.
העצים היו גבוהים ומרשימים ,
ובפעמים היחידות שאנשי העיר הגיעו לראות את עבודתו ,
הם היו מסתכלים על העצים המרשימים ,ומשבחים את הגנן.
שכבר היה שיכור מרוב מחמאות עד כי הכריז על עצמו כגנן הטוב בעולם.
באחד הביקורים , אחד מאנשי העיירה ,פנה אל הגנן ושאל אותו :
"העצים שלך באמת מרשימים ,אכן עבודתך מרשימה "
אבל תרשה לי לשאול אותך ,
"כמה זרעים שתלת סה"כ בכל השדה."
הגנן הצביע בידו לעבר כל קצוות השדה,
ואמר: "שתלתי זרעים על כל שטח השדה,
כאלפיים זרעים."
"ומתוך אלפיים הזרעים רק 2 זרעים הפכו לעצים ?"
שאל הבחור ?
כן ענה הגנן, בגאווה .
אותו בחור ששאל את השאלה ,
הסתכל על אנשי העיירה שהיו איתו
ואמר אם כך הדבר ,
אז אולי לאנשי העיירה השוטים ול -2- עצים אתה נחשב כגנן מעולה ,
אבל לאלפי הזרעים ששתלת אתה גנן גרוע.
********************************************
השיטה הכלכלית הנוכחית היא גנן גרוע.
כמה אנשים הופכים להיות עצים חסונים ?
כמה אריסונים השיטה מייצרת ?
כמה אנשים הופכים לסמי עופר ?
לכמה אנשים יש את הכישרון שיש לאילן בן דוב ?.
אם אתה מגדל גן שלם.
אתה לא יכול להיחשב גנן טוב ,אם מאלפיים זרעים ,צומחים לך רק שתיים.
אם לזרעים היה פה ,הם בטח היו מתלוננים ,מבקשים
מים ,היו זועקים מספיק עם הטיפות !!
אם לזרעים היה פה ,בטח כבר אנשי העיירה היו מתייחסים ,
…
גם בני האדם נולדים כזרעים ,ויש להם פה ,
והוא נמצא על הפנים שלכם.
http://rttmhe.blogspot.com/2010/03/5.html
בנוסף אתה וכולם פה מוזמנים להתשתתף בסקר הקצר הזה : 8 שאלות.
http://rttmhe.blogspot.com/2010/03/blog-post_13.html
כמו כן אלדד הקפיטליזים לא הצליח בכולם חוץ מלנצל.
ד.א עושר להמונים זה קפיטליזים שבו מעגלי העושר מתרחבים ,מאשר מעגלי העוני שגדלים
כמו שהוא עכשיו ב :2010.
"עושר להמונים" אני באמת מעריך את היוזמה,הנחישות והמאמץ שלך בקידום הרעיון אך הדבר היחיד שזה מקדם זה את המודעות שהעושר צריך להתחלק ועל כך תהילתך.
את המשל קראתי כבר כי קראתי עד פרק 4 – המשלים שלך סבבה אין מה לדבר.
אבל אתה פשוט לא מבין את המציאות:
99% מהחוקים הם לטובת "הקפיטליזם החזירי"
אתה חושב שכמה חוקים שאתה מעביר יפתרו את הבעיה?
אתה באמת חושב שאדם שלמד 7 שנים צריך להרויח כמו אדם שלמד חצי שנה?
במקום לענות בנחישות ובשלווה לשאלות שלי
אני מציע שתקרא את האתר הזה ותבין לבד
שאתה טועה ומטעה.
שוב אני חוזר ההסברים שלך מלומדים ככל שיהיו מתאימים למי שלא מבין כלום בכלכלה בכלל ולא מבין קונספירציות כלכליות בפרט.
ואם מדברים על משלים,הניסיון שלך לפתור את הבעיות הכלכליות עם החוק הזה משול לאדם שמדביק על עצמו כנפיים של ציפור ורוצה לקפוץ מהצוק משוכנע שהוא יכול לעוף.
אכן הוא יכול לעוף אבל לא ככה – הוא לא מבין את חוקי האירודינמיקה.
אלדד היקר דווקא זה עף :
פרק 19 זה עף.
http://rttmhe.blogspot.com/2010/03/19.html
ונכון אלדד אני מוסר את הרעיונות שלי
במשלים כי זאת הדרך הכי קלה וכי נכונה לקרב אנשים שלא מעורים בעיניין למעורבות אישית ,ולהבנה מול מה בעצם אנחנו מתמודדים.
אלדד, הקפיטליזם "המוצלח" במאה שנים האחרונות
הביא מלחמות עולם גדולות ואסונות רבים,
המית מאות מיליונים בתנאים עבדות והרחיק את המין האנושי מהמימוש,
אתה צודק בביקורת שלשנות חוק אחד לא יפתור את הבעיה
כאשר השוק בנוי בצורה מסויימת שינויים כאלו זה לא דבר שיקרה מחקיקה ביום אחד, אלא דורשים המון ידע ויכולת כלכלית ושיתוף פעולה, עדיין הרעיונות האלו אינם כלל לא נכונים,
מלבד זאת כדי להגשים אותם בצורה הגיונית מן הראוי
לאמץ את העיקרון : "אין לאף אחד מה להפסיד"
ואז כל זה ניתן ואפשרי,
הרשה לי להזכיר לך שהקפיטליזם היא שיטה טובה להשתלטות ולכיבוש וברגע שהיא כובשת את הכל, היא מתגלה במערומיה, זה בדיוק מה שקורה בימים אלו.
אלדד היקר,
אתה צודק שאדם שלמד 7 שנים צריך להרוויח יותר.
אולם כל אדם באשר הוא צריך להרוויח יותר מההוצאות שלו מבלי להפוך לעבד מודרני שעובד 10-15 שעות ביום.
ללא איכות חיים וזמן פנוי החיים סתם מתבזבזים כרובוט בעבודה.
כל אדם בפלנטה הזו זכאי לתנאי מחייה הולמים ולא לגור באוהל צריף או פחון ללא מים וחשמל.
ללא התנאים האלו וזמן פנוי רב, מרבית האנשים לא יפתחו את הצד הרוחני והפוטנציאל שקיים בהם ולא יצליחו להעלות את התודעה שלהם לרמה גבוהה יותר ולהשתחרר מהמטריקס בסופו של דבר.
אלדד ,אתה יכול לראות דרך הסקר לא את הדעות שלי.
את הדעות של הרוב.
שאכן אומרים שכן הוא ילך ללמוד.
אני אכן מקדם את תודעת העושר.
וכן זהו שלב הכרחי לקראת ( אנרגיה חופשית ,וכלכלה מבוססת משאבים ומהות.)
אין אפשרות להגיע לזה לפני שההמונים יכריזו
כי העולם הזה שלהם.
ההמונים הם אלו ששכחו ,שבהסכמתם הכל קיים.
אני חושב שהסקר מדבר בעד עצמו.
אתה יודע בפעם האחרונה והיחידה שהתראיינתי ( כי מאז אני לא מעוניין יותר להתראיין ,כי פשוט רשמתי הכל ואני בעד שיתייחס לתוכן ולא אלי עם שאלות עיתונאיות שלא קשורות)
בכל מקרה היא שאלה אותי אם אני באמת מאמין שזה יכול להיות? .
אמרת לה בוודאי בהחלטה אחת של הממשלה ,וזה הופך לחוק ,לחלק מהמציאות ,בקלות.
הרגע שבוא המשכורות יעברו להיות לפי אחוזים הוגנים מהרווח הנקי ( בגדול = 1/3 ו 2/3 לעובדים * בגמישות ).
אז כן אם חוק כזה יעבור בכנסת זה יביא מזור למיליונים של נפשות ,אלפי משפחות.
שהגיבנת תירד מגבם.
לגבי ההבנה שלי בכלכלה אתה יכול לקרוא
על גאוני הכלכלה :
ותגיד לי מה ההבנה שלהם ?
http://rttmhe.blogspot.com/2010/03/13.html
על נושא של כלכלה לפי מהות ועל העיוות שאנחנו לכודים בוא פה :
אתה מוזמן לקרוא פה :
http://rttmhe.blogspot.com/2010/03/index-index-back-2010.html
כל גאוני הכלכלה שכחו דבר אחד שעליו הדגש בעושר להמונים :
"הכלכלה נועדה לשרת את האדם ,ולא האדם את הכלכלה"
שזה המפתח שלך ,נקודת המוצא שלך מפה אפשר רק לשפר.
אחרי שהכלכלה האמריקאית קרסה, עכשיו תורה של האירופית. ומה קרה באותן קריסות? הממשלים העבירו את כספי משלם המיסים לחברות עסקיות. המוני החייבים במשבר הסאב-פריים הם אלו ששילמו על הבונוסים הענקיים של בכירי וול-סטריט, ואחריהם, שאר משלמי המיסים.
זו הצלחת הקפיטליזם? כל פעם שהעסקים נכשלים, הם מקבלים תמיכה מהמדינה? זה סוציאליזם. אפילו לא: בסוציאליזם הציבור שותף לרווח, ואילו מה שקורה כיום, הציבור שותף רק להפסד. זה שוד וגזל לאור היום, במסווה של פסדו-תיאוריה כלכלית אופורטוניסטית ללא בושה.
.
מה שחילץ את ארה"ב מהמפולת של 29' היה יישום המדיניות "הקיינסיינית", שהיא היתה בעצם סוציאליזם במסווה: המדינה סיבסדה כל מה שזז, ונעלה מחירים באמצעות פיקוח, וכך מנעה את האינפלציה, ואפשרה לציבור הרחב להתאושש.
.
אני לא מצליח להבין את ההגיון של עובד שכיר אשר מצדיק את זכותו המקודשת של מעסיק לעשוק אותו. מה זה, מזוכיזם? שנאה עצמית? דחף התאבדותי מוסווה?
.
לכן, אני מעריך שכל אותם אלו הזועקים בקולי קולות נגד צדק חברתי הם אלו אשר יש להם מה להפסיד מעשיית צדק כזו, הלא הם בעלי עניין למניהם, ואולי אף מגיבים מטעמם.
ושחכצתי את מפעל "ההפרטה": מפעלים שהוקמו בכספי משלמי המיסים נמכרים בתמורה לנזיד עדשים לבעלי ההון, שאפילו לא מסכנים את הונם, אלא מקבלים אותט כאשראי מהבנק.
.
וכמובן, שלאחר מכן, פורצים "בצעדי התייעלות" (פיטורין ושאר קיצוצין) ומשיכת הון מהחברה כ"דיווידנד" כדי להחזיר לעצמם חלק מה"השקעה". ומה ציבור עובדי המפעל ושאר הציבור בכללותו קיבלו מזה? גורנישט.
.
אה, בעצם כן, הוא הרוויח משהו יקר ערך:
יש לו עכשיו סלבריטי עשיר חדש להעריץ. אשכרה עבודת אלילים.
DANTON אהבתי :"אני לא מצליח להבין את ההגיון של עובד שכיר אשר מצדיק את זכותו המקודשת של מעסיק לעשוק אותו. מה זה, מזוכיזם? שנאה עצמית? דחף התאבדותי מוסווה?" + "סלבריטי עשיר חדש להעריץ. אשכרה עבודת אלילים."
צודק אשכרה עבודת אלילים.
זה בדיוק מה שאני רושם בעושר להמונים ,
הסגידה לעגל הזהב במלוא תפארתה.
.
הדיון בעיניינך נמצא גם בפורום.
דנטון – לדעתי עלית על הנקודה המרכזית. אין מי שיתנגד לסוציאליזם, לחלוקת העושר, לעושר להמונים אלא אם יש לו מה להפסיד מכך.
או שהוא בעל הון שנהנה מהמעמד של "מורם מעם", או שהוא פוליטיקאי בגרוש שעושה לביתו, או שהוא סדיסט שנהנה לראות חוסר צדק ואי-שיוויון או שהוא פשוט אידיוט – אין סיבה אחרת לתמוך בקפיטליזם חזירי (והוא תמיד יהיה חזירי, זה מובנה בשיטה)
כמו כן שכחת לציין בעניין ההפרטה שבעלי ההון לא רק מקבלים מפעלים בנזיד עדשים אלא גם אוצרות טבע כגון חופים, פארקים, מקורות מים ומחצבים. כדי שיוכלו בעתיד להגביל את הגישה אליהם וליצור מחסור.
מחסור זה הבסיס לקפיטליזם ובלעדיו אין לו קיום. ללא מחסור העושר היה מתחלק בין כולם אם היה צורך בחלוקת עושר בכלל 🙂
לא אמור להיות שוויון מוחלט אלא שיוויון הזדמנויות.
לעולם יהיה אדם שיתאמץ מאוד להצליח ואחר
שרק ירצה לחיות את חייו בשקט – ברור ששניהם לא אמורים לקבל לפי צרכיהם אלא לפי יכולתם.
זוהי נקודת התורפה הקבועה של רעיון סוציאליסטי כלשהוא.
שוב אני מפנה אתכם לאמריקה מסיום מלחמת האזרחים עד שנת 1900 בערך – היה קפיטליזם והיה פשוט פנטסטי.
פנטסטי למי? לאותם יזמים שהצליחו והפכו למגה-טייקונים, על חשבון כל שאר הציבור? ומאיפה נבעה המפולת של 1929, אם לא מהבועה הספקולטיבית שיצרו אותם קפיטליסטים פנטסטיים? מישהו כאן שמע על הברונים השודדים?
.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%93%D7%93%D7%99%D7%9D
.
http://www.popup.co.il/?p=2580
האמריקאים לא השגיחו אז לאט לאט הכל נהרס.
כל דבר טוב שלא משגיחים יכול לההרס זה לא אומר שבסיסה השיטה שגויה.
שהמצב מצוין קל להיכנס לאדישות.
טוב, אולי אני לוקה בכשל לוגי המשולב בעיוורון חמור, אך אם מערכת קורסת, אין זה אומר שהיא בעייתית? מעצם קריסתה? מה שאתה אומר מתיישר עם הגישה "הניתוח הצליח, אך החולה מת". הקפיטליזם הוא אחלה, אך נוטה לקרוס.
.
ולא בכדי: כי הנחת היסוד שלו היא, לשחרר את הרוח היזמות ולא להפריע לה, עד למיצויה הסופי והטבעי. אך מה לעשות שמיצוי זה מביא עימו גם כישלון? וכאשר עסק גדול שמעסיק מיליוני עובדים קורס, כל אותם עובדים נזרקים לרחוב, וגורמים לאפקט דומינו של קריסות לכל אורך ורוחב המשק.
.
בסופו של דבר, "משק" ו"מדינה" נועדו לשרת את הציבור, לא? אחרת מה הועילו חכמים בתקנתם? איך אתה רוצה שציבור יהיה נאמן למדינתו אם היא זורקת אותו לכלבים? למה לי לתמוך ולקיים מנגנון שדורס אותי? זו פחות או יותר ההגדרה של מזוכיזם, כפי שציינתי בתגובה קודמת.
ידידי דנטון ,
אם אדם המערכות בגופו קורסות זה סימן שמערכת גוף האדם הינה מערכת כושלת – אכן ניקלעת לכשל לוגי כאן.
לא זה אומר שאדם זה,קרוב לוודאי, אלא אם מדובר בכשל גנטי נדיר,אדם אחר שהחליט לחסלו,זקנה מופלגת,או חיידק/וירוס אכזריים במיוחד – עשה טעויות רבות לפני שהגיע למצב הזה.
הרבה פעמים אותו אדם אפילו לא יודע שהגיע למצב זה בגללו וחושב שסתם יש לו מזל רע.
נגעת באחד הנקודות החשובות – בקפיטליזם אמיתי אין הרבה עסקים גדולים כי באמת אם העסק נופל זה יוצר גל גדול מידי.
אבל בכלל לא נראה לי שהעמקת בקפיטליזם טהור
וכיצד מה שמשותף בינו לבין מה שקורה היום בעולם זה רק השם.
המידע נמצא בעיקר בסרטונים של אלקס ג'ונס (באתר היוטיוב שלו) – הרי מי יודע יותר טוב על אמריקה מאשר האמריקאים הותיקים עצמם.
חלק מהאג'נדה של הסדר העולמי החדש זה להשניא את המונח קפיטליזם וכך בעצם לקרב שיטה כלכלית שיש בה פחות חופש.
מצויין. הדימוי הזה של גוף האדם הכושל הינו מושלם: מערכת ביולוגית כגון זו כושלת כי היא מועדת לכשלון. ולראיה, אנו לא חיים לנצח, ורוב האנשים מתים ממחלות, שגורמות לכשלים שונים בגוף, עד לכדי קריסתו הסופית. בעצם קריסתו, הגוף מעיד על היותו מועד לכך, על חולשתו. סלע לעומתו, מתקיים לאורך מיליוני שנים. אך יחד עם זאת, הוא חשוף לכוחות הבליה, שזו נקודת הכשל שלו.
.
הן בנפש האדם, במבנים חברתיים-כלכליים פוליטיים והן בסלעים, הכשלים גלויים לעין. אין כאן שום דבר נסתר. בשיחה עם אדם אתה יכול להביא אותו לחשוף את כשליו, חברה אנושית גם חושפת את כשליה באופן גלוי בדמות אלימות, זיהום, אומללות של חבריה, והסלע, צומח עליו אזוב, נבעים בו סדקים.
.
הנקודה שברצוני להדגיש מכל שלל הדימויים הללו היא פשוטה: עצם הכשל הוא הכשל. משמע, אם אבן מתבקעת, בעצם התבקעותה היא מעידה על הכשל שלה. וכך עם אורגניזם חולה, וכך עם חברה הפוגעת בחבריה ובסביבה התומכת חיים שלה, דהיינו, הביוספרה.
.
ציינת "קפיטליזם אמיתי" ו"טהור". מהו, איכן הוא קיים, איך מזהים אותו, מאיפה הוא בא, האם מישהו ברא אותו, יצר אותו, מקבל עליו זכויות יוצרים? האם יש איזה צוות שמתחזק אותו, מתקן קילקולים? האם חוץ מלהפנות אותי לסרטונים של אלכס ג'ונס, אתה יודע על מה מדובר? האם אתה יכול להציג ולהסביר את אותה מערכת חברתית-כלכלית-פוליטית-תרבותית, איך היא עובדת, ואיך היא מתמודדת עם כשליה? האם אלכס ג'ונס יודע? מהמעט שראיתי מסרטוניו, לא השתכנעתי.
מה שהוא כן יודע לרוב זה רק להוקיע, ובעיקר לפזר מסך עשן של מלל מתלהם. ואם הוא כן מדבר לעניין, אז בבקשה, שמישהו כאן בקהל יקום ויציג את טיעוניו, ויהיה מסוגל לעמוד בביקורת עמיתים.
טוב גבר נתראה בפורום:"קפיטליזם אמיתי"
בכיף אחי, אם תצליח למצוא את הדרך. לא פשוט למצוא משהו שלא קיים…
🙂
שלום
האתר הזה הוא אתר אנטי-אמריקני,יש לי יותר מהרושם שהוא פרו-רוסי או אפילו ממומן ע"י גוף רוסי כלשהו.תועפות של ביקורות כלפי ארה"ב ואפס ביקורות כלפי "אמא רוסיה" ,האם זה נראה הגיוני לאדם השפוי ?
איש לא טוען שהמערכת האמריקנית מושלמת,יש בה לא מעט בעיות ומקום לתיקון(לשם דוגמא: אני מסכים עם הנאמר באתר הזה על מה שנאמר כנגד תרופות פסיכיאטריות),אך עדיין זו המערכת הטובה בעולם,כבר מעל 200 שנה.
אם נתייחס בקצרה לגופם של הדברים,על פי המומלץ בטקסט הכתוב מעלה ,עלינו לקדש את הכלים הכלכליים הבאים:גוף המאפשר לנו לקיים מדיניות חברתית כלשהי באמצעים כלכליים של מיסוי, פיקוח מחירים, גבולות סחר ומתן סובסידיות.כמה מפתיע שזו בדיוק התפיסה ששררה בברית המועצות,כולנו יודעים מה היה מצבם הכלכלי של אזרחי ברית המועצות,אני לא נכנס לדיון על מצב זכויות האדם שם,ומשטרת המחשבות ששלטה שם.אגב,כולנו יודעים איך גמרה ברית המועצות ,רע רע מאוד.
מי יתן ונדמה לאמריקה ולא לברית המועצות (או רוסיה).
אגב, באופן מוזר,לא נתקלתי כאן כמעט בכלל בתגובות נגד,רוב מוחלט של התגובות מיישר קו אם כל מאמר ומאמר,מדוע צריך להירשם לאתר? מדוע צריך "לאשר" תגובות ? האם יש כאן משטרת מחשבות ,ולמי שחושב אחרת אסור כלל להתבטא ?
שלום יוחאי וברוך הבא לפרויקט.
לגבי הערתך בנוגע למימון הרוסי, אתייחס אל זה כאל בדיחה מוצלחת.
"אגב, באופן מוזר,לא נתקלתי כאן כמעט בכלל בתגובות"
לגבי חוסר היכולת של למצוא תגובות נגד, זה באמת מוזר, כנראה לא ממש העמקת.
יש מספיק תגובות המתנגדות למה שכתוב באתר, למשל אחת שטוענת שהוא פרו-רוסי ואנטי-אמריקני 🙂
"מדוע צריך להירשם לאתר?"
כדי שתגובתך תאושר, לא צריך להירשם לאתר, מספיק לעמוד בכללי פרסום התגובות.
"מדוע צריך "לאשר" תגובות ?"
הסיבה שצריך "לאשר" תגובות היא לחסוך ממני ומהגולשים דיבורי ביבים, פרסומות סמויות וספאם.
"האם יש כאן משטרת מחשבות"
אין כאן "משטרת מחשבות", אתה מתבלבל עם התקשורת כנראה.
"ולמי שחושב אחרת אסור כלל להתבטא ?"
להיפך, אנו מעודדים חשיבה אחרת, כל עוד היא כנה ועומדת בכללי פרסום התגובות.
הרבה בריאות ואושר
שלום.
אני אתייחס רק לנקודה הזו:"לגבי הערתך בנוגע למימון הרוסי, אתייחס אל זה כאל בדיחה מוצלחת."
תסביר לי בבקשה,איך יתכן שהאתר שלך (שלכם) מפוצץ בביקורות ענקיות כלפי האמריקנים, (חלקן לעניין,חלקן מופרכות לדעתי)בעוד כלפי הרוסים אין כלל ביקורת,הרי אם אם קיימות X ביקורות כלפי ארה"ב,לבטח קיימות לפחות 3X ביקורות כלפי רוסיה,אז איך ייתכן שפרופורצית הביקורת כאן,לא מחוברת כלל למציאות ???
קודם כל, בוא נעמיד דברים על דיוקים.
לא מדובר כאן על אנטי-אמנריקניים, אנטי-ישראליים או אנטי-רוסיים.
זו תפיסה שאינה מתאימה לפרויקט.
הפרויקט חושף את האמת מאחורי האשליה שמוכרים לאזרחים בכל העולם.
אשליית הכלכלה "החופשית", אשליית "הדמוקרטיה", אשליית "האמת".
ועוד אשליות רבות שמשאירות את האזרחים בבורות לגבי מה שבאמת קורה בעולם.
העובדה שהרבה מהפוסטים באתר חושפים את האמת מאחורי השקרים של מנהיגי אמריקה, בריטניה והאו"ם
אולי קשורה לכך שרוב המידע, הראיות וההוכחות שאנו מתבססים עליהם
מגיע מארצות דוברות אנגלית, בעיקר אמריקה ובריטניה.
בנוסף, ארה"ב, בריטניה והאו"ם הן המובילות בקידום האג'נדה לדילול אוכלוסין, הקבוצות החשאיות למיניהן,
הקשר לאחוות הסודיות וכ"ו ולכן ההתנגדות מובילה אליהן.
אולי אם היינו דוברי רוסית, היו יותר פוסטים שחושפים את השחיתות והשקרים של מנהיגי רוסיה,
בכל מקום שבו יש אגו ואנוכיות, קיימת אשליה.
אם יש בידך מידע על רוסיה, שמתאים לתכני האתר, אתה מוזמן לכתוב מאמר בנושא, ואם הוא מתבסס על ראיות והוכחות,
כתוב בצורה טובה ומכיל הפניה למקורות אמינים, נשמח לפרסם אותו.
תגובה למנהל הפרוייקט:
ובכן מדברייך ניתן להבין,כי המחסור המוחלט בפוסטים על רוסיה (ועל לא מעט מדינות איומות נוספות בעולם,לעניות דעתי לאין שיעור מארה"ב) נובע מחולשה טכנית.דעתי על כך:
1.החולשה הטכנית הזו, גורמת עוול לארה"ב לעומת מדינות אחרות,כל קורא ממוצע שייכנס לאתר הזה יאמר לעצמו:ארה"ב היא המדינה המנוולת בעולם. ("ובצדק" על פי המידע שיש באתר)
2.עצם זה שבארה"ב מתפרסמים ידיעות רבות על קונספירציות שם,(חלקם אמת ,חלקם מוגזמות,חלקם שטויות)ובמדינות אחרות "נאורות" כגון רוסיה מתפרסמים הרבה פחות ידיעות על קונספירציות שקיימות שם ,אומרת דרשני.
3.לי אין קשר לשפה הרוסית,אבל אתה,בתור מנהל הפרוייקט אמור לשאוף לאובייקטיביות ,אם אתה יודע לפרסם כל דבר שזז כנגד ארה"ב עלייך לעשות זאת גם כלפי מדינות גדולות אחרות בעולם,ואם לך אין את הידע או הגישה לכך,עלייך לשכור/לחפש מי שכן יכול לעזור לך בנידון,אבל להשאיר את המצב כמות שהוא,זה פשוט חוסר הגינות משווע,זוהי דעתי לפחות.
4.דרך אגב,כלל לא התייחסת לטיעון משמעותי מאוד שלי מההודעה הראשונה שלי ,והוא טיעון ענייני נטו:"אם נתייחס בקצרה לגופם של הדברים,על פי המומלץ בטקסט הכתוב מעלה:"עלינו לקדש את הכלים הכלכליים הבאים:גוף המאפשר (ממשלה) לנו לקיים מדיניות חברתית כלשהי באמצעים כלכליים של מיסוי, פיקוח מחירים, גבולות סחר ומתן סובסידיות".כמה מפתיע שזו בדיוק התפיסה ששררה ויושמה בברית המועצות,כולנו יודעים מה היה מצבם הכלכלי של אזרחי ברית המועצות ….."
טענתי פשוטה:הרעיון שמוצע כאן כתחליף לקפיטליזם כבר יושם אצל ברית המועצות,והתוצאות היו גרועות בהרבה מהשיטה הקפיטליסטית,לפיכך כרגע ניתן להתייחס אליה במקרה הרע:כרע במיעוטו.
שלום יוחאי.
1. ארה"ב היא המעצמה הגדולה בעולם ויצרנית הקונספירציות הגדולה בעולם. לא בכדי קבוצות חשאיות כמו ה-CFR, הוועדה התלת צדדית וקבוצת בילדרברג נוסדו בארה"ב ואחת ממטרות הפרויקט היא לחשוף את רצונן של הקבוצות הללו להביא לקיום סדר עולמי חדש וממשלה כלל עולמית וזאת ללא ידיעת האזרחים ולא בצורה דמוקרטית.
2. אני סומך על הגולשים האינטלגנטים שיסיקו את מסקנותיהם בעצמם ולא רק על סמך מה שכתוב באתר. זוהי המטרה הראשונה במעלה של הפרויקט, קרי להחזיר את האמון של האדם בעצמו ובכוחותיו.
3. לא ניתן להיות אובייקטיבי בצורה מוחלטת, ואני לא מתיימר להיות כזה. אני לא קדוש.
4. הכי קל זה לזרוק את האחריות על מישהו אחר שיעשה את העבודה. השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך, אם בכנות עסקינן, היא מה אתה עושה בשביל שינוי, מה אתה מקריב בשביל לעזור לעולם ולאחיך בני האדם.
5. אם תתרום או תגייס לפרויקט סכום שיספיק לשכירת אדם דובר רוסית, אני מבטיח לפרסם את הקונספירציות הרוסיות.
6. סכום נוסף יאפשר לי לשכור גם אדם דובר גרוזינית.
7. אני מתנצל על העוקצנות שבדברי, עייפתי ממבקרי טוקבקים.
יוחאי:
.
אמנם אני לא מנהל הפרוייקט, גם לא הסגן שלו, בקושי ראש התחום הכלכלי. אך כחבר צוות, אני רואה לנכון לתת את הזווית שלי לעניין:
.
גם עיתון ממוסד לא מקצה ידיעות לכל מדינה לפי שיקול של הגינות או אובייקטיביות, או לפי מפתח של שטח הקרקע של אותה מדינה, גודל האוכלוסיה או התוצר הלאומי הגולמי שלה. ומה עם חדשות לגבי חברות עסקיות? ידיעה על חברת "מייקרוסופט" לדוגמה, צריכה להזקף לחשבון של ארה"ב? לא אנחנו ולא אף עורך עיתון או אינטרנט לא מנהל חשבונאות כזו. מספיק לראות את העמוד האחורי של "ידיעות-מעריב" אשר מוקדש כל פעם לאיזו מתייפייפת אחרת כדי להווכח בכך.
.
ארה"ב אינה המדינה המנוולת בעולם, אמירה זו עושה עוול למיליוני תושביה ואזרחיה , שחלקם הינם אנשים ממש טובים ואוהבי אדם. אם כבר, אנו מדברים על שכבה שלטונית של אנשי ממשל והמגזר העסקי. ולגמרי במקרה, יצא שארה"ב היא המעצמה ששולטת בעולם, בעיקר לאחר קריסת "יריבתה", כי שאתה עצמך ידעת לציין. וכפי שאומרים שמציון תצא תורה, כך מארה"ב תצא הגמוניה (ואם המונח הזה זר לך, הוא קיים בוויקיפדיה).
.
מדבריך על אמא רוסיה משתמע שעדיין אתה רואה בה את שמש העמים, כאילו שהמשטר שם לא נפל, כבר קרוב ל-20 שנה, או אף יותר, אני לא ממש עקבתי. מה שמתקיים שם היום, זה ממשל של בעלי ההון – להלן "האוליגרכים" – ואף פחות מוסווה מאשר בשאר העולם. משתולל שם קפיטליזם רעב ללא מעצורים, אשר מעביר בשיטתיות את נכסי הציבור אל קומץ עופות דורסים אשר עושים יד אחת עם אחת המאפיות האכזריות ביותר בעולם.
.
"קומוניזם", זה בטח לא. וביננו, גם אף פעם לא היה "קומוניזם" בבריה"מ. גם לא בסין, ואם כבר אנו רוצים מילה גדולה ב-ism, אז מה שהיה שם זה בעצם פאשיזם, כמו היום. רק התווית השתנתה. מכיר את הביטוי "אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ונשמע כמו ברווז, אז סביר להניח שזה אכן ברווז"? וכך לגבי הברווז "הקומוניסטי". אבל זה לא המקום, אני מתכנן על זה יציקה בפורום. אתה מוזמן לשם אגב, אין צורך במבחני קבלה מפרכים. רק להירשם, ולכבד את הכללים, אשר מוצגים שם באופן גלוי וברור.
ולגבי סעיף 4 של דבריך, לא ניתן לתת מענה במשפט של שתיים וחצי מילים. גם בהקשר זה, אתה מוזמן לפורום, גם אם זה רק כדי לשטוח את משנתך, שאני בספק אם אי פעם באמת בדקת אותה לעומקה, חוץ מאשר לדקלם את מה שדחפו לכולנו בבצפר, באוניברסיטה ובאמצעי התקשורת. מתקיימים כמה דיונים בפורום בנושא, אתה מוזמן. על העיני ועל הראסי 🙂
Danton, בזה הרגע קודמת לדובר הפרויקט 🙂
בספרה "דוקטרינת ההלם" יש פרק מאלף על השחיתות ברוסיה.
.
אך מה שעוד יותר מאלף בחשיפה שלה, זה שאותה שחיתות רוסית אינה יחודית לרוסיה או ל"קומוניזם", אלה מהווה חלק אינטגרלי ממארג של "שחיתות" כלכלית-פוליטית כלל עולמית, שיש המכנים "קפיטליזם", ואחרים טוענים ל"גלובליזציה בחסות התיאוריה הכלכלית הניאו-ליברלית", וגם "סדר עולמי חדש".
.
ולמי שלא מפחד מאנגלית (כפי שמתחייב מפרו-אמריקאי נאמן לדגל הפסים והכוכבים, 🙂 ), הנה כמה מקורות שנעמי קליין השתמשה בהם בכתיבת הפרק:
http://www.naomiklein.org/shock-doctrine/resources/part4/chapter11
הרוסים נכשלו בשליטה על העולם ראה התמוטטות הקומוניזם.
יש הטוענים שעדיין יש להם השפעה משמעותית
דרך חימום הערבים נגד הקפיטליסטים.
גם אם זה נכון ההשפעה של זה בשטח נמוכה.
בפועל מי שיש לו השליטה הגדולה ביותר זה מי שמחזיק כרגע ברוב הכסף וזה לא הרוסים:
הבנקאים הגדולים,ברוני הנפט(הרוב בשליטה אירופאית ואמריקאית),חברות התרופות ועוד מונופולים.
יש את גוש סין רוסיה צפון קוריאה איראן אמריקה הלטינית וסוריה, שהם גוש שרוצה בעצמו מניות בסדר העולמי החדש, אלה קומוניסטים שלא ממש מהווים איום קטנטן, ויש לקחת אותם מאוד ברצינות.
מהן ההוכחות שלך?
לא לגבי זה שהם רוצים מניות(כולם רוצים מניות).
לגבי ההשפעה של מי שציינת בשליטה על העולם במעשים גדולים בשטח שמהווים איום ברור לאחרים.
אתה אטום אם אתה לא רואה בעצמך
מעניין אותך לך תבדוק
השאלה שלו לגיטימית.
בוא נשמור על נימוס ושלווה.
ארה"ב חייבת חוב ענקי של כסף שלא תוכל להחזיר לסין, זה מספיק?
על זה נאמר אם אתה חייב לבנק 100 אלף שקל אתה בבעיה ,אם אתה חיב לבנק מיליארד שקל הבנק בבעיה.
יש עוד דרך פשוטה להעריך מיהוא שחקן מפתח ומי לא: לפי מידת הסלחנות כלפי השחקנים ולפי הדרישות והסטנדרטים הנדרשים מהשחקנים כמו גם מידת הלחץ המופעל עליהם. לשחקני מפתח מותר יותר.
ככל שמדינה הינה שחקנית מפתח יותר רצינית, כך יעמידו בפניה פחות דרישות ופחות לחצים וגם הביקורת תהיה יותר מתונה.
בשחקני מפתח יעיזו להתגרות רק שחקני מפתח אחרים במידה ופעולותיהם לא יעלו בקנה אחד.
כל שאר ההתגרויות של אלו שאינם שחקני מפתח בשחקני מפתח או שיסתיימו ברע או שיעשו בתחכום רב.
מהסיבה הזאת לא תראה מדינות המחרימות מוצרים סינים עקב הפרת זכויות האדם של הסינים, מדינות ישקלו טוב טוב לפני שהן יתחילו להתגרות ברוסים, אובמה ישתחווה למלך סעודיה ויגיד שהוא מעריץ אותו מבלי להזכיר את מצב זכויות האדם שם ובאותה מידה לא תראה שום משט לשבירת המצור על עצירי גואנטנמו שמצבם לא יותר טוב ממצב תושבי עזה ועימות עם כוחות הבטחון האמריקאים
אלדד, אם אתה חייב לבנק מיליארד שקל חסר לך שלא תעשה את מה שהוא מצווה ממך.
מה עם מדינות שחייבות טריליונים לפדרל רזרב?
אתה חושב שהפדרל רזרב בבעיה מזה?
אולי תספר לנו מה קריון חושב…
שיפל,
מדינות שחייבות לקרן המטבע הבינלאומית לא לפדרל ריזרב.
כל המדינות שחייבות כמו יוון לבנקים אחרים ואנשים פרטיים או מדינות העולם ה 3 לקרן המטבע הבינלאומית יכולות לפשוט רגל.
הסיבה שהן לא עושות את זה היא קונספירציה – יש חשש שהמנהיגים שלהם ירצחו אם יעשו את זה,נוסף לכך המנהיגים מקבלים שוחד מעל או מתחת לשולחן.