מרץ 15 2010

הודאה והדחה – האם היתם מודים בפשע שלא ביצעתם?

במדינת ישראל אחוז ההרשעות הגבוה ביותר בעולם המערבי.
ב-1990 עמד אחוז ההרשעות במשפט פלילי על 95.4 אחוזים
ב-2000 זה כבר קפץ ל-97.4 אחוז הרשעות
וב-2005 הגענו למספר המדהים של 99.9
המשמעות היא שרק אדם אחד מכל אלף נאשמים מזוכה במשפט!

אלו מספרים כמעט בלתי נתפסים.
יש לכך שלושה הסברים אפשריים:
1. יש לנו את המשטרה הטובה ביותר בעולם
2. הפרקליטות מגלה יותר אחריות ממדינות מערביות אחרות ומעמידה לדין נאשמים שהיא בטוחה לגמרי ביכולת שלה להרשיע אותם.
3. אחוז גבוה של חפים מפשע הורשעו בבית משפט על פשעים שלא ביצעו

האם יש מקרים של עיוות דין – כן. האם נצמדים לתיאוריה שגויה – יתכן. האם לפעמים יש רצון לפתור תיק בוער מהר – כן. האם יושבים בכלא אנשים חפים מפשע שהורשעו – על סמך עדוית מפוברקות, עדי שקר, "עדי-מדינה" לא מהימנים "מדובבים" – שהושתלו בתאים, מתודרכים ומיומנים – לצערי יתכן מאד. האם ניתן להתגבר או לצמצם את התופעה – התשובה גם היא כן.
אברהם פכטר, עו"ד

אז כמה אנשים חפים מפשע יושבים היום בבתי הכלא?
לא ניתן לדעת כמובן את המספר המדויק, אך ניתן להניח שלא מדובר באחוז זניח ושולי.

לפניכם קטע וידאו שממחיש כיצד ניתן לגרום לאדם חף מפשע, דרך טכניקות פסיכולוגיות של הפעלת לחץ ואיומים,
להודות בעבירה שלא ביצע:

ובארה"ב, כמו בארה"ב, המצב לא יותר מזהיר.
הנה שוטר ניו-יורקי ששובר את מחסום השתיקה ומגלה שיש לשוטרים מכסה של עצורים לעצור ומכסה של דוחות לכתוב.

מעורר מחשבה…

דיון מעניין בנושא בפורום של אגודת הסטודנטים

המשיכו את הדיון על הפוסט הזה או בנושאים אחרים בפורום הפרויקט

 הדפסת מאמר

• פוסטים קשורים
• תגים
• שתפו
• הזנה לתגובות
• קישור מקוצר

הבהרה:
התוכן המוצג באתר הינו למטרות לימוד ועיון בלבד.
אין לראות במידע המוצג הנחיה או המלצה מכל סוג שהוא, במיוחד בכל הקשור לבריאותכם.
בכל מקרה של החלטה הנוגעת לבריאותכם, שינוי תזונה או כל דבר אחר, התייעצו עם רופא מוסמך.
כמו כן, אין לראות את המידע המוצג כאמת מוחלטת, אלא יותר כהצגת דברים מתועדת היטב הנשענת על ראיות והצלבת נתונים.
זו אחריותכם כבני אנוש עם ראש על הכתפיים להמשיך ולחקור ורק אז להגיע למסקנות, בהתבסס על כל המידע הקיים.
הגבלת אחריות: אתר פרויקט אמת אחרת אינו אחראי לדיוק, שלמות או יעילות המידע או המוצרים המוצגים באתר. דעות כותבי המאמרים הנן של כותבי המאמרים בלבד. המידע המוצג באתר הנו למטרות של חינוך ובידור בלבד והשימוש במידע הנו באחריות קוראי האתר.



7 תגובות לפוסט “הודאה והדחה – האם היתם מודים בפשע שלא ביצעתם?”

1. מאת me:

   15 במרץ 2010 בשעה 19:10

   כן, מעניין. יכול גם להסביר איך כל מני ישראלים מתחילים להתנצל ולהרגיש שהם נאצים וקשורים אל השטן רק בגלל שכל מני גורמים חוזרים על הטענה הזו בעקשנות.

   להגיב
2. מאת authority:

   15 במרץ 2010 בשעה 19:23

   in the monotheistic cult i.e christianity, every new recruit is instructed to parrot a mantra that states he is guilty and accepts the "lord" as his savior and thus is captured or as the cult would pronounce "saved".
   countless believers are told to repeat it (for fear of what may transpire if they don't)
   until thoroughly guilt ridden despite their innocence (that they are told is blasphemy to profess)

   להגיב
3. מאת פרענק:

   15 במרץ 2010 בשעה 20:02

   כנופיית מע"ץ
   עמוס ברנס
   סולימן אל עביד
   תאיר ראדה …

   מי ראה מי שמע ?

   ההיסטוריה חוזרת על עצמה …

   להגיב
4. מאת FreeThinker:

   16 במרץ 2010 בשעה 9:40

   אני לא מאמין!!!

   לא מאמין שהצלחתי להעביר את חיי בשמחה ובאושר בלי לראות את תכנית "האח הגדול" (מבית האח הגדול האמיתי)ודווקא כאן באתר האלטרנטיבי הזה אני נחשף לתכניו.

   ועכשיו ברצינות, מערכת המשפט שלנו היא לא מערכת צדק והיא לא כזו כבר זמן רב. אני לא אדבר על ביה"מ העליון שתוכנן בקפידה לפי אמות המידה של הבונים החופשיים וכל דבר בו (כולל השופטים) משרת מטרות אחרות (נסתרות, אפלות) ממה שמצהירים עליו בפומבי.

   קל מאד בימינו לשפוט לשלילה אנשים המזוהים עם הרשות המבצעת (הממשלה) או עם הרשות המחוקקת (הכנסת) ואילו הרשות השופטת נשארת צחה כשלג, היא הרשות היחידה שהאנשים שלוקחים בה חלק חייבים להיות משכילים ואפילו משכילים מאד. לכן, קל "לרדת" על ח"כ פלוני מאשר על שופט בדימוס לדוגמא.

   מצב זה (של אמון רק ברשות השופטת) הוא לא מצב נורמלי וגורם לכך שהציבור יסכים שמערכת המשפט תתערב גם בעניינים שהיא לא אמורה להתערב בהם, הלא שופטים חכמים יותר מחברי כנסת. השופט העליון (עכשיו בדימוס) אהרון ברק הגדיל ועשה והנחיל אג'נדה (בתור נשיא ביה"מ העליון) כי הכל שפיט, גם ענייני מדינה רגישים.

   עניינים מדיניים נטו, כמו איפה יעבור הגבול של המדינה, נידונים היום בבתי המשפט במקום להידון מעל בימת הכנסת ובישיבות הממשלה. הרשות השופטת שמה לה למטרה לקבוע את כל סדרי חיינו מהפרט הקטן ביותר (כמה ישלם אדם שחנה בחניה אסורה) עד הפרטים הגדולים ביותר (האם תישלל אזרחותו של אדם עקב העברת קו הגבול שכעת לא יכלול את ביתו).

   במקום להיות מאזני הצדק של מדינת ישראל מתיימר בית המשפט להיות הן המאזניים והן השוקל והן המשקולות. במצב עניינים שכזה ישנם אוכלוסיות שלמות שלא סומכות על בית המשפט שיוציא את הצדק לאור ומעדיפות להימנע משימוש בו עקב נסיון עבר של הטיית משפט ואי עשיית צדק. קשה להאשים אוכלוסיות אלו על כך כאשר מסתכלים בנתונים היבשים על אחוז ההרשעות הגבוה, הגבוה מדי, של בתי המשפט בישראל.

   "כִּי כֶרֶם יְהוָה צְבָאוֹת, בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְאִישׁ יְהוּדָה, נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו; וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח, לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה." (ישעיהו ה' 7) – הכרם שה' טיפח מאוד הוא עם ישראל, שהיה אהוב עליו מאוד. אבל העם הפך משפט וצדקה למשפח ולצעקה, למעשי רשע חברתי. ה' קיווה לדבר אחד, אבל קיבל את היפוכו. כמו אז כן היום, אין צדק בישראל.

   הבעיה היא לא טמונה אך ורק בבתי המשפט, כדי לערוך משפט צריך לנהוג על פי חוקים מסוימים, חוקים כתובים, חוקים שחוקקו אותם, שהכנסת חוקקה. לדוגמא, כאשר אנחנו רואים שיש העדפה ברורה של חברות עשירות וכוחניות על פני הדאגה לכלל הציבור אנחנו יכולים להסיק כי ישנם שני גורמים שיכולים להביא לכך: או שהפרקליטים שמייצגים את החברות העשירות הם טובים יותר ולכן זוכים ביתר קלות במשפט או שהחוק הוא לטובת בעלי הממון ולא לטובת כלל הציבור. הבעיה בישראל היא ששתי ההנחות נכונות, לעשירים יש פרקליטים מקושרים היטב שיודעים איך "לתחמן" את המערכת לטובתם וגם החוק עומד לצידם משום שדאגו מבעוד מועד "לשמן" את כיסי המחוקקים הרלוונטים בעזרת לוביסטים חרוצים שמסתובבים יומם וליל במסדרונות השלטון.

   הסיבה המרכזית לפערים ההולכים וגדלים בחברה הישראלית, במספר רב של תחומים, היא העובדה שכך בחר המחוקק וכך אישר בית המשפט. בסמכותו של בית המשפט לבטל (בהליך מסוים) חוקים שנחקקו ועוברים על חוקי היסוד של מדינת ישראל, הסיבה מדוע לא מבוטלים חוקים שפוגעים באזרחים רבים היא משום שבית המשפט לא מוצא כי המחוקק טעה, לשיטתו בעל המאה הוא בעל הדעה ואין לפגוע בזכותו של העשיר לנצל את עושרו להטיית משפט.

   "מי שירים ידו על ביתי – אני אגדע את ידו", מיכאל חשין, שופט ביה"מ העליון בדימוס. כאשר מרשה לעצמו שופט בדימוס (שאמור להיות משכיל אף משופט מכהן ולו רק בגלל החומר שכעת הוא מורשה לקרוא) להתבטא בכזו לשון, לא מול אספסוף שהרים עליו מקל להכותו, אלא מול שר משפטים מכהן שרוצה לעשות קצת סדר באיוש השופטים לבית המשפט העליון, אין לי אלא להסיק מכך שלא צדק נעשה ב"ביתו" אלא פשעים. הדוגמא הבולטת ביותר (ואם זאת המדוברת פחות) לאליטה שפועלת כאחווה סודית לכל דבר ועניין, היא חבורת שופטי העליון המטילים את מוראם על היושבים בציון.

   בישראל כיום לא מתנהל משפט צדק ומי שמחפש צדק עדיף לו כי ידיר רגליו משערי בית המשפט, אלא אם הוא כבר יודע כי השופט יפסוק לטובתו בגלל מעמדו או בגלל עושרו. כאשר על פי חוק יכול להיות אדם עצור עד תום ההליכים ואין דד-ליין לסיום ההליכים ודאי יש כאן עיוות דין. וכאשר מצב זה נמשך לפעמים שנים הרי יש כאן גם ביזוי דין ואי עשיית צדק מן המעלה הראשונה. עד שלא נשמע על שופט שנשפט לעונש מאסר על עינוי דין מוגזם או על עינויי דין רבים לא אוכל אני לתת אמון במערכת המשפט הנוכחית.

   המצב אבסורדי אף יותר כשלוקחים בחשבון שבישראל יש את אחוז עורכי הדין לנפש הגבוה ביותר בעולם ואין סיבה מעשית לעינוי דין או לסחבת בבתי המשפט, אין סיבה אלא אם כן זו אחת מהמטרות הלא כתובות של מערכת המשפט הישראלית. משפטן (שסיים 4 שנים של לימודי משפטים) ורוצה לעבוד בחברת עו"ד ולייצג לקוחות, לא עושה זאת מפילנטרופיה אלא כדי לגזור קופון (אחוזים) מסכום התביעה ועל ידי כך העשרת בעלי החברה בה הוא מועסק. גם עורכי דין צעירים הם עבדים של המערכת ומתייחסים אליהם בהתאם, לא פלא אפוא שכדי לצאת ממעגל העבדות הם רוצים להראות שהם טובים מאחרים על ידי אחוז הרשעות (אם הם התובעים) או זיכויים (אם הם הנתבעים) גבוה, בלי לקחת בחשבון את עקרון הצדק. מבחינתם הצדק יהיה כשיפסיקו לעבוד בשביל פרוטות ויתחילו לקבל צ'קים שמנים.

   המערכת המשפטית מונעת מאינטרסים רבים שרק קצתם נוגעים לעשיית צדק ורובם המוחלט נוגע למשחקי כוח בין משרדי עו"ד לבין עצמם והיכולת שלהם לכופף את החוק לצרכיהם. הסיבה שהחוק המשפטי כל כך מפולפל ומסובך היא אותה הסיבה מדוע המונחים הכלכליים כל כך מבלבלים וסותרים – הם נוצרו כך כדי שמי שמבין איך הם בנויים יוכל לשחק בהם כדי להגיע לתוצאה הרצויה לו. אם עו"ד פלוני מייצג נאשם ברצח הוא יוכל להוציאו זכאי בהסתמך על אותם פרצות בחוק שירשיעו אדם זכאי ברצח שלא עשה, והכל לפי התועלת שרוצה להפיק מכך העו"ד בלי קשר לצדק שצריך להיעשות (ולהיראות).

   אני יכול לדבר עוד שעות וימים על מערכת המשפט הקלוקלת (לפחות לגבי מרבית האזרחים) בישראל אך אני משאיר קצת לדיון שיתפתח

   להגיב
   • מאת me:

     16 במרץ 2010 בשעה 9:52

     אפשר להוסיף גם את האופן שבו הם ממנים את עצמם ומשך הזמן. בגלל זה הם זכו בצדק לכינוי "חונטה" או "כנופיית בג"ץ".

     להגיב
5. מאת truther:

   16 במרץ 2010 בשעה 11:52

   לכותב המאמר: הרשה לי נא להיות מעט קטנוני ולציין שברשימת הסעיפים מצויינת הספרה 2 במקום 3

   להגיב
   • מאת מנהל הפרוייקט:

     16 במרץ 2010 בשעה 12:14

     תודה על התיקון.

     להגיב