- פרויקט אמת אחרת - http://www.emetaheret.org.il -

התעוררות לחזון ולא למלחמה

חברים אהובים, אחיות ואחים לדרך,

אני פונה אליכם בשל תרחיש אפשרי של מלחמה אזורית. מכינים אותנו למלחמה "מוצדקת" שעלולה הפעם להיגמר אחרת. הלוואי ואתבדה, אך למדתי לקרוא את תת-המודע הקולקטיבי ואני חש שלכולנו יש באופן כלשהו את הידיעה הזאת מתחת לסף ההכרה, אף כי עדיין מנסים להרויח זמן.

מלחמה לא פורצת ביום אחד בהיר אלא מתוכננת מראש זמן רב.
אנו שומעים יום יום את ההצהרות הפוליטיות [1] של מנהיגינו, ואלו הם תופי המלחמה [2], אך איש כאן לא מזדעזע.
האם ניתן יד למלחמה הבאה? על פני השטח אנו מכירים את המשחק הכפול – ארה"ב "מרסנת" כביכול את ישראל מלפעול ופועלת בשם ה"שלום" – בעודה מתאמת את המועד המתאים לה, אולי בעקבות "פיגוע", ויתכן שכבר בחודשי הקיץ.
זה ברור לחלוטין שהמאמץ הפוליטי נידון לכשלון, אבל הפעם זאת תהיה ישראל שתצטרך לתקוף וגם לשאת בתוצאות.
ואכן ישראל מתכוננת, כי כבר לא מדובר בפעולה נקודתית כדוגמת מבצע "אנטבה", ובעיני רוחי אני צופה מלחמה שתוצאותיה גרועות בהרבה ממלחמת המפרץ. צריך לקרוא מבעד לחדשות: ראש הסי.אי.איי מבקר במסע דילוגים בישראל ובמצרים, סגן נשיא ארה"ב, ראש נאס"א, יו"ר ועדת החוץ בסנאט, תמרוני חיל האוויר האינטנסיביים, תרגולי אזעקה בערים שונות, מסיכות אב"כ שיחולקו בקרוב, פרישת טילי האמריקאים במפרץ וגם בארץ, נאום שר הביטחון על המלחמה הבאה עם סוריה שדרושה "כדי להשיג שלום", סגן הרמטכ"ל מתבטא על שנת המנוחה שעברה ב-2009 ועל השנה הזאת שתהיה קצת "אחרת".
בינתיים אנו מונחים לקבל את הרעיון של "מלחמת אין ברירה" כנגד "ציר הרשע". בדרך הזאת, ישראל תתקוף בלבנון, סוריה או איראן ע"פ תרחיש מתואם היטב, שבו לישראל תפקיד המשרת לא אותנו באמת, אלא את שינוי מאזן הכוחות העולמי במלחמה כוללת, שמטרתה לעצב את פני המאה. וכך, בעוד כולנו חיים את ה"כאן ועכשיו", מתחת לפני השטח מתארגנת המלחמה הבאה.
אך המנהיגים שלנו לא קולטים את התוצאות מרחיקות הלכת של מלחמה בשירות תפיסת המציאות שלהם, שבבסיסה הישרדות והרתעה.
האם לעם בישראל יש כלל מה לומר או שמא אנו כה שבויים בתפיסת המציאות שמציגים לנו?

עלינו להציף את הפחדים הקמאיים וההטבעות שמלווים אותנו מזה אלפי שנים לתוך המודע ולשחרר אותם לפני שיהפכו למציאות חיינו או ל"גורל".
ניתן למנוע את המלחמה הקרבה לפחות באזורנו. הזהות האמיתית שלנו היא התודעה בת האלמוות, נטולת הפנים, אבל יש לנו גם מחוייבות לחיים הארציים כאן ועכשיו ולגורל ילדינו. הקדושה נמצאת בלב ולא בכתבי הקודש, באידיאולוגיה או באדמה. זהו הבסיס היחידי האפשרי לכל קיום של האנושות בעתיד. וזה הזמן להתעורר, לא למלחמה אלא לחזון!

אני קורא לכל אלה שהתעוררו, מורים רוחניים, מטפלים, מרכזים למינהם ואנשים שאיכפת להם לחבור יחד, להתאגד ולהעצים זה את זה, ולפרק את תפיסת הזהות המותנית – האישית והלאומית – שעל פיה מבססים את התרחיש האזורי כעת. האחריות מוטלת עלינו ואף אחד לא יעשה את העבודה הזאת במקומנו. אם כל אחד יתמקד רק במסורת הרוחנית ממנה בא או בקהילת התלמידים והמטופלים שלו, הרי שאנו מחזקים את המנטאליות של הישרדות וצרכנות הקיימת כיום בארץ, והכתובת נמצאת כבר על הקיר. יש להבהיר למנהיגנו כי איננו זקוקים לעימות, בוודאי לא בשירותם של פחדינו או של האליטות בארה"ב [3] ואירופה שעבורן ישראל היא רק כלי שרת במשחק הגלובלי.

ישנם רעיונות רבים וטובים כיצד ליצור רשת של מודעות, הכרה הדדית והעצמה בכדי לעורר את התודעה הקולקטיבית בארץ מן התרדמה העמוקה בה היא שרויה ולאמץ במקומה אופני חשיבה יצירתיים.

הייתי מעדיף להימנע כלל מן התפקיד הזה, אך זה המעט שאני יכול לעשות. ברור לי כי לא מקובל שעוסקים ברוח מתערבים בענייני המדינה ועם זאת אנו רואים מה קורה בעולמנו כאשר הנהגת מדינות נמצאת בידיים של אנשים בעלי תודעה אנוכית ומפוצלת. כמו כן, צר לי אם המכתב הזה הגיע אל מישהו ואינו מדבר אליו או לחלופין מעורר בו פחד. אין זאת הכוונה, אך אינני חש שלטמון את הראש בחול זה פתרון טוב יותר. לא ישלחו מכתבים נוספים כגון זה, והמטרה לעודד את מי שהדברים מהדהדים אצלו לפעול.

בברכה, אהבה ותודה,
אביחי
www.avihay.net [4]

לאלה המעוניינים בכך, מוצגת על ידי תפיסה רחבה של המציאות האנושית בימינו בספר הוידאו [5] וכן במאמר [6] המפורסם בחלקים באתר מעריב. תפיסה זו שונה מהמקובל במקומותינו ונמצאת באחריותי הבלעדית..