החרות לחשוב

באמצעות מכונת-יריה, בתי כלא ומערכת עונשים אפשר ליטול את חרותו של האדם ולכפות עליו כמעט הכל אם הוא רוצה לחיות במידה כלשהי של חרות. אפשר לשדוד חוקית את פרי עמלו, להגביל את יוזמתו החופשית.

  • מאת דן בן אמוץ | 5 באוקטובר 2009
  • 3,166 צפיות | 18 תגובות
עודכן לאחרונה: 5 באוקטובר 2009

באמצעות מכונת-יריה, בתי כלא ומערכת עונשים אפשר ליטול את חרותו של האדם ולכפות עליו כמעט הכל אם הוא רוצה לחיות במידה כלשהי של חרות. אפשר לשדוד חוקית את פרי עמלו, להגביל את יוזמתו החופשית. להכריחו לשרת את הכלל שנתיים-שלוש, לקבוע עם מי הוא יתחתן, באיזה ימים מותר לו להשתמש במכונית ועל איזה מהכבישים שנסללו בכספו מותר לו לעבור, עם – חוץ מאשתו החוקית – מותר לו לשכב, איזה סמים מותר לו לקנות בחנות משקאות וטבק ואיזה סמים מותר לו לקנות מידי העולם התחתון, איפה להחזיק את כספו ולצורך איזו מטרה עליו להקריב את חייו.
אפשר בעצם לגזול ממנו הכל חוץ מדבר אחד – את החרות לחשוב.

האדם, מעצם טבעו ומהותו, הוא בר-חרות וכמו שהוא יכול להחליט לא לחשוב, כך הוא יכול, בכל רגע ובכל שלב של חייו, להחליט כן לחשוב.
חרות בסיסית זו מטרידה את המניפולטורים ואת השלטון – כל שלטון – יותר מכל חרות אחרת וחלק הארי של תקציבי החינוך וההשכלה מוקדש לעידוד חרותו של האדם לחשוב כפי שטובת הכלל, כביכול, דורשת ממנו שיחשוב.
המשימה הזו היתה בלתי ניתנת לביצוע אילולא היה קיים שיתוף פעולה כל-כך הדוק בין מנהיגים ומונהגים, בין יצרנים וצרכנים ובים אנשים הרוצים להפעיל ואנשים הרוצים להיות מופעלים.
שיתוף פעולה זה כמוהו כמו התלות המוחלטת בין הסדיסט והמזוכיסט.

אז אם אתה מזוכיסט ואתה נהנה מהסבל ומהיסורים של מעניך – תמשיך לבלות ושיהיה לך לבריות. כל אחד והטריפ שלו. אבל אם משחקי החברה והלאום האלה לא מוצאים חן בעיניך – אתה יכול לצאת מהמשחק מיד.
החל מרגע זה ממש אתה יכול להחליט לבחון את עצמך ולבדוק האם האמיתות "המובנות מאליהן" – שאותן ירשת או אימצת לעצמך בלי לשאול הרבה שאלות – עדיין עונות על דרישות חייך או שמא יש לעשות בהן שינויים כלשהם כדי להתאימם לחייך החד-פעמיים ולמציאות אשר אינה חדלה להשתנות. על כל שאלה שתשובתך הראשונה עליה עד כה היתה "ככה זה" – נסה לשאול את עצמך "בעצם למה? למה זה ככה? למה זה חיב להיות ככה!" ורק אם לא תמצא שום סיבה להפריך את האמת "המובנת מאליה" שבה אתה מחזיק – תהיה לך סיבה מספקת להמשיך ולהחזיק בה.

אתה יכול, למשל, לשאול את עצמך עכשיו למה החיים טובים יותר עם קוקה-קולה? למה כל כך טוב למות בעד ארצנו? למה גבר של ממש צריך לעשן מארלבורו? למה מותר להתמכר לטבק אך אסור להתמכר לחשיש? למה ילד שנולד כתוצאה מאהבה אמיתית (ללא אישור משרד זה או אחר) הוא ממזר? למה כדאי לך לעבוד עבודת-פרך להשגת סמלי סטטוס מזוייפים? בשביל מה להתחתן בכלל? למה אסור לזנות בגוף ומותר לזנות בנשמה ובדכל? מה כל כך נורא ביחסים הומוסקסואלים? באיזה זכות כופים עליך לתמוך בילדיהם של אנשים בלתי אחראים שמביאים לעולם עשרה ילדים כאשר אין להם אפשרות לקיים יותר משנים או שלושה צאצאים? ולמה אתה צריך להיראות בחברה או להתחתן עם שחפנית אלגנטית דקת-גזרה כאשר בעצם אתה מת על נשים דשנות? למה לא תנסה לענות ביושר על שאלות אלה והרבה שאלות חיוניות אחרות שעד כה לא הקדשת להן מחשבה?
ותראה, אם על ידי כך תצליח לזהות את טבעך ומהותך – כפי שאתה מצליח ודאי לזהות את המציאות הפיזית סביבך – אולי תצליח למנוע מעצמך סבל מיותר. אם תלמד להשלים עם נטיותיך ותשוקותיך הנסתרות, אולי גם תצליח לזהות את דעותיך ושאיפותיך ולהיות סוף סוף שלם עם עצמך.

נדמה לי שהתמורה הנאה של חיי אושר – המצפה לך בסופו של המאבק – חיים ללא קונפליקטים מיותרים בין רצון וחובה, ללא התייסרויות, ללא מעצורי בושה ורגשות אשם בלתי מוצדקים, נדמה לי שתמורה משמעותית זו ראויה למאמץ השכלי, ליושר הנפשי ולעוז הרוח הנתבעים ממך בהתמודדות המרתקת הזו. לנסות מכל מקום, לא יזיק. הרי בכל שלב ושלב של המאבק תוכל להרים את הידיים ולחזור לנקודת הסבל, המבוכה והייאוש שבה אתה נמצא, אולי, ברגע זה.

נכון או לא?

ציטוט מהספר המופתי של דן בן אמוץ, "זיונים זה לא הכול" – עמוד 65-66

כדי לשלוח את הפוסט הזה במייל, או לפרסם אותו בפורום, השתמשו בקישור הזה:
http://www.emetaheret.org.il/?p=2108
רוצים לעזור? יודעים איך לכתוב ולהתנסח?
פרויקט אמת אחרת זקוק לעוד מתנדבים בעזרה בכתיבת כתבות.
אז אם אתם אוהבים את מה שאנחנו עושים, מדוע שלא תצטרפו לעשייה?
שלחו לנו מייל עכשיו
הירשמו עכשיו בחינם וקבלו עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!»

אהבתם? שתפו עם העולם...
הבהרה: התוכן המוצג באתר הינו למטרות לימוד ועיון בלבד.אין לראות במידע המוצג הנחיה או המלצה מכל סוג שהוא, במיוחד בכל הקשור לבריאותכם.בכל מקרה של החלטה הנוגעת לבריאותכם, שינוי תזונה או כל דבר אחר,התייעצו עם רופא מוסמך.כמו כן, אין לראות את המידע המוצג כאמת מוחלטת, אלא יותר כהצגת דברים מתועדת היטב הנשענת על ראיות והצלבת נתונים.זו אחריותכם כבני אנוש עם ראש על הכתפיים להמשיך ולחקור ורק אז להגיע למסקנות, בהתבסס על כל המידע הקיים.
הגבלת אחריות: אתר פרויקט אמת אחרת אינו אחראי לדיוק, שלמות או יעילות המידע או המוצרים המוצגים באתר. דעות כותבי המאמרים הנן של כותבי המאמרים בלבד. המידע המוצג באתר הנו למטרות של חינוך ובידור בלבד והשימוש במידע הנו באחריות קוראי האתר. אתר פרויקט אמת אחרת ומפעיליו לא ישאו בשום אחריות עקב שימוש במידע המתפרסם באתר.

18 תגובות »

  • 1.618

    יש הרבה אירוניה במאמר שאומר לך לא לחשוב כמו שאומרים לך לחשוב, ומבטיח אושר בסוף המאבק.

    קודם כל, למה אני צריך לחשוב על זה? מי אתה שתגיד לי שאני בכלא? אולי אתה בכלא ואתה רק חושב שאני בכלא? אולי לך אין חופש, אבל אתה רק אומר שלי יש חופש? מילים, מילים, מילים…

    דבר שני, אין סוף למאבק הזה. חיים זה שינוי, ושינוי זה מאבק. החוק השני של ניוטון כבר סיפר לנו את זה – גוף שומר על מצבו אלא אם מישהו משנה את המצב הזה. כלומר, מאבק. לסיכום של עניין, אתה "תאבק" כל החיים שלך (איך תשיג אוכל? צייד? קנייה במכולת? כל דבר כזה דורש מאבק… עם החיה או עם בעל המכולת שרוצה למכור ביוקר, ואתה רוצה לקנות בזול)

    לסיכום הסיכום, בלה בלה בלה.

    הגב ל1.618
  • אור

    ספר חובה "זיונים זה לא הכל"

    צריך לחפס אותו ביד שנייה כי המערכת לא הדפיסה אותו

    הגב לאור
  • אלדד

    אהבתי את המאמר.

    בתור צעיר תמיד חשבתי שדן בן אמוץ היה רודף נשים אובססיבי,

    מסומם ומשוגע ,אבל מסתבר שהאמת שונה.

    לגבי התגובה הראשונה אני לא בטוח שמאמץ שווה למאבק.

    הגב לאלדד
  • רון

    איזה שם בחרת לך
    יחס הזהב
    φ

    הגב לרון
  • רון

    ואם כבר יחס הזהב
    פיתגורס לא היה רק מתמטיקאי כי עם פילוסוף/מיסטיקן
    פיתגורס גם אמר את זה

    As soon as laws are necessary for men, they are no longer fit for freedom.

    http://www.brainyquote.com/quo.....goras.html

    הגב לרון
  • CRAZY HORSE

    "חרות בסיסית זו מטרידה את המניפולטורים ואת השלטון – כל שלטון – יותר מכל חרות אחרת וחלק הארי של תקציבי החינוך וההשכלה מוקדש לעידוד חרותו של האדם לחשוב כפי שטובת הכלל, כביכול, דורשת ממנו שיחשוב"

    "המשימה הזו היתה בלתי ניתנת לביצוע אילולא היה קיים שיתוף פעולה כל-כך הדוק בין מנהיגים ומונהגים, בין יצרנים וצרכנים ובים אנשים הרוצים להפעיל ואנשים הרוצים להיות מופעלים.
    שיתוף פעולה זה כמוהו כמו התלות המוחלטת בין הסדיסט והמזוכיסט."

    כמה שהמשפטים הללו נכונים ומיושמים להחריד, הם צריכים להחקק בתודעה של כל אחד בפרט שכיוצא מזה הכלל ישתנה.

    הגב לCRAZY HORSE
  • נילי

    קרייזי הורס,

    "חרות בסיסית זו מטרידה את המניפולטורים ואת השלטון – כל שלטון – יותר מכל חרות אחרת וחלק הארי של תקציבי החינוך וההשכלה מוקדש לעידוד חרותו של האדם לחשוב כפי שטובת הכלל, כביכול, דורשת ממנו שיחשוב"

    "המשימה הזו היתה בלתי ניתנת לביצוע אילולא היה קיים שיתוף פעולה כל-כך הדוק בין מנהיגים ומונהגים, בין יצרנים וצרכנים ובים אנשים הרוצים להפעיל ואנשים הרוצים להיות מופעלים.
    שיתוף פעולה זה כמוהו כמו התלות המוחלטת בין הסדיסט והמזוכיסט."

    מגיב 1.618 הוא המחשה קלאסית ובוטה של המאמר.

    זה מתחבר גם לציטוט של ר.ד. ליאנג:

    "כל האנשים הללו שרוצים לשלוט על ההתנהגות של מספרים גדולים של אנשים אחרים-עושים זאת דרך ועל סמך החוויה של אותם אנשים אחרים. ולאחר שאנשים מונעים לחוות מצב מסוים בדרך דומה, ניתן לצפות מהם להתנהג בדרכים דומות. לגרום לכל האנשים לרצות את אותם הדברים, לשנוא את אותם הדברים, לחוש את אותו האיום – ואז התנהגותם כבר שבויה, אתה קנית ויש לך בעלות על קהל הצרכנים שלך או בשר התותחים שלך. ואז כבר הינך יכול לגרום לתפיסה זהה של כושים כתת אדם, או של הלבנים כמרושעים או מנוונים, והתנהגות תתבצע בהתאם."

    אלה שני החטאים העיקריים של חשיבה ההגותית, זו שמתיימרת להבין, או לחשוף את מה שמעבר לנגלה ולמובן מאליו; העדר עומק והעדר מרחב.

    חסרה להם חשיבה מופשטת ותעוזה מחשבתית. היכולת לעוף עם המחשבה אל מעבר לממדי המקום והזמן – מחד והיכולת לצלול למעמקי תת ההכרה ולמנגנונים שאחראים על התוצר הסופי – מאידך.
    הסיבה להעדר עומק היא בדרך כלל בגלל חשש מלחרוג מנורמות או מוסכמות כלשהן. והסיבה לחשיבה צרה ולא ממריאה היא שאנו משתמשים בצד הלא נכון של המח. אנו משתמשים בצד השמאלי שמוכשר לחשיבה מכאנית, רציונאלית, לוגית, אנליטית, ליניארית. אך לא לחשיבה מופשטת, אך לשם כך יש צורך להקיץ את האונה הימנית הרדומה.

    כשרוב בני האדם נדרשים לאספקט ההגותי של משהו, למשמעות הפנימית, לרבדי העומק – מחד. או לתפיסת על כוללת ורחבה של משהו – מאידך. בדרך כלל ניתן לחוש כיצד מנגנוני החשיבה נתקעים ואז מה שיוצא מפיו של האדם הוא מלל לשם מלל שלא אומר כלום מלבד הצורך להסתיר את חוסר היכולת לספק את הסחורה ההגותית.

    סך הכול מדובר בשתי סיבות עיקריות לרדידות הגותית או להגות גמדית.
    א. העדר כנפיים… (הגות מקורקעת וחסרת מעוף).
    ב. ראיה מוארת מדי… (הגות שטחית וחסר עומק)

    א. העדר מעוף (כנפיים): הבעיה בהתיימרות הגותית שתוארה כאן היא חוסר היכולת להמריא אל מעבר למה שגלוי, מקומי ומובן מאליו; המציאות כפי שאנו קולטים אותה בתודעתו הרגילה.
    המוח הימני משתמש במטאפורות וסימבולים ככלי חשיבתי. כל חשיבה גבוהה חייבת להשתמש במטאפורות כדי להבין את מה שמעבר למה שנתפס בתודעה הרגילה. ההוגה אבי תורת הפמנולוגיה; אדמונד הוסרל גילה שהתודעה הרגילה והסובייקטיבית מסתירה במקרה הטוב את עולם הישות והישנות האמיתי. והמטאפורה היא מעין כלי טיס, בעזרתו ניתן להתעלות מעל למגבלות והעיוותים של התפיסה הסובייקטיבית והמקומית. הוא טען כי התיאוריות מקרקעות אותנו בתפיסה סובייקטיבית וכי החטא הגדול בניסיון לתפוס את מלא ההיקף של המציאות הוא לקחת דברים כמובנים מאליהם. המציאות תמיד מורכבת ומסובכת יותר מכפי שאנו רוצים לתאר לעצמנו.
    ההגות יכולה וחייבת להמריא בעזרת המטאפורות והסימבולים.

    ב. העדר עומק (הארה)…: הבעיה השנייה שבהתמיירות ההגותית, היא החשש לצלול לעומק ולגלות שם מפלצות ודמונים. כאן אנו פוחדים מלחרוג מגבולות החשיבה הקונוונציונלית. זו המצויה כולה בתוך 'השטח המואר', זה שיש עליו הסכמה, שדעת הקהל מתייחסת אליו. שיש לו שם ותווית, והתייחסות פומבית. כל חשיבה שמנסה לחקור את תחום הצללים האפל של מה שלא ידוע, לא מקוטלג ולא לעוס לעייפה בידי השיח הציבורי – נתפס תת הכרתית כמשהו לא בטוח, חשוד אפילו, שהדעת, אינסטינקטיבית – נמנעת ממנו. אך אין אפשרות להבין את החיים והמציאות, במיוחד זו האנושית, ללא סוג של הגות שאני קוראת לו: 'הגות אפילה'. זו שמעיזה לחרוג אל התחומים הפחות נאורים בנפש האדם.

    רוב המסקנות ההגותיות של רוב בני האדם נעצרות בגבולות של 'תחום האור' 'תחום הטוב'. החשיבה של רובנו לכודה במעגל מבוצר של תקווה, אמונה בטבעו הטוב של האדם, בקידמה האנושית וכו'. למשל כשבאים להבין מעשי רצח, שלמעשה מתרחשים כל יום, אנו מעדיפים לחשוב עליהם כמעשי טירוף (הם מחוץ לתחום האור והטוב). אלה אנשים חולים, הזקוקים לתרופה ואז יחזרו למעגל האור. קשה לנו לתפוס שבכל אדם מסתתר רוצח. בכל גבר אנס, בכל אישה זונה, בכל שוטר שודד. וכי ביצוע חריגת התקן נובע מאותם חלקים אפלים בנו שהחשיבה הרגילה לא מכירה בהם כלגיטימיים.

    על ההגות האמיתית להיות רדיקלית, בלתי מתפשרת, לחפש את גלעין המהות של חיינו ויחסינו עם אחרים – גם ובעיקר, מחוץ למעגל שנושא עמו את ההסברים שנוח לנו לקבל.

    החשיבה ההגותית של רובינו נעצרת בדרך כלל בתחום הנוחות הזעיר בורגנית. אסור לה שתטלטל את מה שידוע, מובן ומסביר עצמו על פי המוסכמות הזעיר בורגניות שמנחות ממילא את חיינו הקטנים.
    אך על ההגות האמיתית, להיות נועזת, פראית וחסרת כבוד לשום מוסכמה. היא חייבת לשאוף להגיע לנדבכים והכוכים היותר אפלים בנפשו של אדם ולא לעצור בשום אי נעימות ואי נוחות.

    ההגות האמיתית בנוסח סיבה ב. (העדר עומק) – היא הגות שוברת מוסכמות. כל המוסכמות; אלה הלאומיות, האופנתיות, הלוקאליות, הפרובינציאליות, החברתיות, והזעיר בורגניות. כל מוסכמה באה בסופו של דבר להגן על תפיסת עולם מסוימת, על אורח חיים נוכחי.

    ועל כן יש צורך בהגות נועזת שלא חוששת לשבור מוסכמות. המוסכמה, היא בית כלא נוח בתוכו חושבים את שנוח לחשוב. ההגות הנועזת שוברת את הסורגים של החשיבה הנוחה והמקומית. זו הגות שפורצת מחוץ לגבולות המוכר הבטוח והמואר, אל מה שלא ידוע, מסוכן ולא בטוח. שם ג'ונגל, אין כללים מוכרים, שם רב הלא ידוע, שם חשוך. ועל כן הגות זו הנה הגות אפילה. הגות שצוללת לתהומות נפש האדם והקיום האנושי. לפחדים, חששות, חרדות ואימה. לזיקנה, בדידות, אובדן, אבסורד קיומי, ניכור וכו'. היא חייבת למצוא את האמת אודות הקיום האנושי. והאמת תמיד שוכנת באפילה. היא לא מצויה היכן שהתודעה הרגילה שופכת אור, אלא במקומות חשוכים, אפלים. שם מתרוצצות תשוקות אסורות, מאווים כמוסים, פחדים וחרדות שאיננו מגלים לאיש, אפילו לא לעצמנו

    הגב לנילי
  • נילי

    חיים בכלא דו-קוטבי.

    החיים בטבע, ביקום ובחיי אדם – משתרעים להם בין שני קטבים:

    יום ולילה, חורף וקיץ, חום וקור, בריאות וחולי, כיווץ והרפיה, נשימה ונשיפה, ערות ושינה, עייפות ורעננות, נעורים וזיקנה.

    אך בכל הנוגע לחיינו – שם איננו חיים בשלום עם הקטבים. בטבע הם תנאי לחיים, אצלנו כמו קיימת תחרות בין הקטבים; מי ישלוט
    עלינו. ובדרך כלל אנו בוחרים בקוטב אחד, על חשבון השני. וברגע שאנו עושים זאת, חיינו תקועים. קשה לרובנו לחיות במתח דו קוטבי. אין אנו מסוגלים להכיל את הפרדוקס והתנגדות של שני קטבים מנוגדים בעת ובעונה אחת.

    רובנו נופל תחת הדומיננטיות של האחד. אך ברגע שזה קורה אנו נכנסים לכלא. להיכנע לשליטה של קוטב אחד על חשבון האחר – משמעו לא רק להיות עבד לאספקט חד צדדי/חד מימדי של החיים והקיום, אלא שחיינו תקועים. וחיים תקועים משמעם ליפול לרמות הנמוכות של עצמנו ושל אפשרות החיים והתודעה ולפספס את רמות התודעה וההוויה הגבוהות יותר שאפשריות לנו.

    חופש וכלא, בחיינו, זה עניין של רמות. משחק פסיכולוגי. הרמה הנמוכה היא כלא בהשוואה לרמה הגבוהה. למשל במקום העבודה, במסעדה למשל; שוטף הכלים, מצוי בפחות חופש אישי, כבול על ידי יותר כללים שנכפים עליו מחוצה לו, מאשר מנהל המסעדה. הוא חופשי יותר עם הזמן שלו, והכללים להם הוא כן מציית באים מתוכו, מתוך עקרונות פנימיים.

    מבחינה נפשית ותודעתית – לחיות בכלא זה לא להגיע לרמות הגבוהות של התודעה וההוויה האנושית, ולהסתפק ברמות הנמוכות. והדרך להיתקע ברמה מסוימת ולא להגיע לזו שמעליה, היא ליפול קורבן לקוטב זה או אחר, ברמה הנוכחית.

    ברגע שאנו משוחדים, ברגע שנכנענו לכוח המושך אותנו מן הצדדים, ברגע זה, איבדנו את היכולת להמשיך הלאה ומעלה.

    הטיפוס דרך רמות בדרך לרמת תודעה גבוהה יותר, תמיד חייב לעבור דרך היכולת לחיות עם ניגודים להכיל את שניהם בתוכנו; שני קטבים סותרים זה את זה, אבל אתה לא בוחר ביניהם, אתה חי עם שניהם. ואז אתה מתעלה מעל לשניהם.

    יכולת להגיע לרמה הבאה עובר דרך היכולת להכיל ניגודים, לחיות בתוך פרדוקס. וברגע שהפנמת אותו – התעלתה מעליו. ולחיות עם ניגודים, הוא לחיות חיים לא רציונאליים; להבין שלחיות זו סתירה לוגית.
    וככל שאתה מכיל יותר סתירות לוגיות – אתה יותר חי… ונקודת העצירה שלך היא בדיוק הנקודה שבה אינך יכול יותר להכיל את הסתירה של הניגודים שמאפיינים את הרמה הנוכחית בה אתה שרוי. ושני הקטבים היותר משמעותיים לחיי האדם הם קוטבי ההנאה והסבל.

    אין לנו יכולת להכיל את שניהם בבת אחת, ואנו בוחרים בקוטב אחד על חשבון השני ואז חיינו תקועים. וכשאנו עושים זאת (בוחרים בקוטב זה או אחר), אנו למעשה נכנעים ומתקרקעים. מאבדים את יכולת ההמראה. הופכים למכונית במקום למטוס.

    בוחרים לנצח, במקום גם לנצח וגם להפסיד. בוחרים להיות חזקים במקום גם חזקים וגם חלשים. בוחרים להרגיש טוב במקום להרגיש גם טוב וגם לא. לחיות חיים מתוך הנאה וכיף במקום חיים של הנאה משולבים בחיים של כאב וסבל.

    ושני אלו, הקטבים של ההנאה והכאב, הם שני הקטבים הרגשיים ביניהם אנו מטלטלים כל חיינו. ומטלטלים כי לא קיבלנו את שניהם, כי לא פיתחנו שוויון נפש לשניהם גם יחד, כי לא קראנו גם לקוטב הכאב להצטרף לקוטב האושר. וברגע שחגגנו עמו. והתעלמנו מקוטב הכישלון, האובדן והכאב, מיד למעשה הזמנו אותו. ואז כשהגיע, הגיע מחוזק וטרף לנו את כל הקלפים.

    ואכן כל חיינו אנו מטלטלים בין שני קצוות המגנט הרגשי. בין הנאה לפחד, בין כאב לשמחה, בין אושר לסבל. אלה שני הקטבים הדומיננטיים. לרובנו אין מרכז כובד רגשי משל עצמנו, נעים ומטלטלים בין שני הקטבים: בוכים בקוטב אחד, צוהלים בקוטב השני.

    למעשה רובנו חי את רוב חייו הרגשיים באופן חד קוטבי, כי בכל מצב נתון, קוטב אחד נותן את הטון, ואז הקוטב השני 'מצוי בצל'. כמו לנוע על גלים, רגע אחד על ראש גל, רגע שני בתחתיתו. קבור תחתיו. רגע למעלה, רגע למטה. נדנדה, סחרחרת. 'איך אתה מרגיש'? 'טוב' אנו עונים, או: 'לא טוב, אני עייף, חולה' וכו'.

    אנו מצויים או כאן, או כאן. אין לנו יכולת לחיות חיים של רגשיות דו קוטבית, כלומר גם להרגיש טוב וגם לא. ובכך, כאמור, להתעלות מעל שניהם (זן בודהיסטי). אנו תמיד תחת אחד, בורחים מן האחד ושואפים לשני. 'מסננים' אנשים, מאכלים, ספרים, סרטים וכו' לפי: מה ייתן לנו הרגשה טובה. נמנעים ממה שעושה לנו הרגשה רעה ובוחרים שוב ושוב בזה שעושה לנו הרגשה טובה.

    מעניין לציין, כי לא תמיד זה עובד, בדרך כלל אנו טועים למרבית הפלא. אך משוכנעים שעכשיו למדנו שמעכשיו הקוטב הטוב הוא שישלוט.

    וכך יוצא שהחיים שרובנו חי, אינם מאוזנים, וחיים לא מאוזנם הם מסימני החיים הסובבים סביב האגו, מולך האגו, כי הוא רוצה כיף ואושר כל הזמן. ולא איכפת לו שהמחיר לכך הוא חיינו התקועים. והם תקועים כי הם נוטים לצד אחד, סובייקטיביים, ומכונית שאינה מאוזנת על הכביש אינה יכולה לנסוע, וכך קטע הכביש הנוכחי כבש את יכולתה של המכונית לנוע קדימה.

    אין לנו יכולת להבין שרק מי שמצליח לחיות עם שני הקטבים הרגשיים בו זמנית, יכול להשתחרר מן הכלא הרגשי, מן המוסכמות החברתיות החולניות והחד מימדיות של החברה הקלוקלת ומערכת האמונות המשוריינת בפחד. כלא שהוא נדנדה, וכל עוד אנו מתנדנדים, בורחים מן האחד ומייחלים לשני, אנו עבדים של שניהם.

    השאלה צריכה להיות מי האדון? האדם, או רגשותיו, וכרגע הם מושלים בו. כי הוא סובייקטיבי, משוחד, לא רוצה לסבול, רוצה רק להיות מאושר, והיות והוא חד קוטבי הוא קורבן לא רק לקוטב הזה, אלא גם לקוטב הנגדי. זה סוג של גיהינום, או שאול, שבו האדם נדון כל הזמן להיות סיזיפוס, אך לא סיזיפוס המעמיס סלעים נשמטים, אלא סיזיפוס ששני הקטבים מתעתעים בו, שניהם מלעיגים עליו. במרוצה הזו מן האחד לשני, הוא נותן לשניהם כוח ומאבד מכוחו. כי הוא תלוי בהם. על האדם להיות חופשי משניהם, לשאוף למשהו שנמצא מעל לרמה של פחד או הנאה, שעשועים או שממון, הרגשה גרועה והרגשה מרוממת.

    עליו להיחלץ מן המלכודת הפסיכוטית של המאניה-דיפרסיה הזו, שכולם לוקים בה. כל עוד ננוע בין להרגיש טוב להרגיש לא טוב. כל עוד מצבי רוח ישלטו בנו, אין לנו חופש. אנו עבדים שלהם. עלינו לפתח שוויון נפש לשני הטיראנים הללו, הם בסך הכול שייכים לשני המצבים של מזג האוויר ברמה הנוכחית: חורף וקיץ, יום ולילה, חם וקר. אך הם לא מהותיים לחיים.

    מה שמהותי זה לאן האדם הולך ומה חי בו? ומה שיותר חשוב; מי אתה ברמת ההוויה שלך, מה הישות שלך. והאם יש לך משהו שחי בך שהוא לא אתה, והוא יותר אתה מאתה? או שאתה סך כל הפחדים שלך מצד אחד והתקוות שלך מצד שני, וביניהם אתה מטלטל כספינה רגשית, אבודה וריקנית?

    הגב לנילי
  • נילי

    מתוך ראיון עיתונאי עם ג'ים מוריסון (סולן "הדלתות"):

    "מוריסון:…כולם אומרים שהם רוצים להיות חופשיים, אבל לדעתי זה שקר. אנשים מבועתים מהפחד להיות חופשיים, והם נאחזים בכבלים שלהם. הכבלים הם ההגנה שלהם, והם ילחמו בכל אחד שינסה להשתחרר מהם.

    מראיין: למה אנשים מפחדים מהחופש?

    מוריסון: בגלל שהם פוחדים מהלא נודע. הפתרון היחיד הוא להתעמת מול עצמך, מול הפחדים הכי גדולים שאתה יכול להעלות בדעתך. אחרי שתיחשף לפחדים הכי עמוקים שלך, הפחד יאבד מכוחו, ואז באמת תהיה חופשי.

    מראיין: למה אתה מתכוון כשאתה מדבר על חופש?

    מוריסון: יש הרבה סוגים של חופש, והחופש הכי חשוב הוא החופש להיות מי שאתה באמת. אתה מחליף את הזהות האמיתית שלך בתפקיד. אתה מחליף את החושים שלך בהצגה לסביבה, אתה שם על עצמך מסכה. אין שום סיכוי למהפכה בקנה מידה גדול אם לא תהיה מהפכה אישית ברמת הפרט. אתה יכול לשלול מאדם את החופש הפוליטי ועדיין לא תפגע בו, כל עוד לא לקחת ממנו את החופש להרגיש, האדם ייהרס.

    מראיין: מי יכול לקחת ממך את החופש להרגיש?

    מוריסון: הכליאה מתחילה בלידה, ההתניות, תכנות המוח, והניתוק מן התודעה האינסופית. החברה, ההורים, כולם מסביבך הרסו את טבעם האמיתי כדי לקבל אהבה מהאנשים סביבם, ואתה מחקה את מה שראית אצלם. אנחנו הופכים לשחקנים שתועים בעולם, ומחפשים את הצל האובד והנשכח של מי שאנחנו באמת. זה סוג של רצח, וההורים והקרובים הכי אוהבים מבצעים את הרצח הזה עם חיוך על פניהם.

    מראיין: אפשר בכלל להשתחרר בכוחות עצמך מדיכוי שכזה?

    מוריסון: אם תחפש מישהו אחר שיעשה את זה במקומך תישאר, תישאר תלוי באחרים, תישאר פגיע ונשלט. אבל החופש הזה לעולם לא מובטח, והפגיעות תמיד נשארת חלק ממך.

    הגב לנילי
  • CRAZY HORSE

    "הסיבה להעדר עומק היא בדרך כלל בגלל חשש מלחרוג מנורמות או מוסכמות כלשהן"

    הנה התשובה

    "המשימה הזו היתה בלתי ניתנת לביצוע אילולא היה קיים שיתוף פעולה כל-כך הדוק בין מנהיגים ומונהגים, בין יצרנים וצרכנים ובים אנשים הרוצים להפעיל ואנשים הרוצים להיות מופעלים.
    שיתוף פעולה זה כמוהו כמו התלות המוחלטת בין הסדיסט והמזוכיסט"

    האם יש כזה דבר? "אנשים הרוצים להיות מופעלים"……..!? האם יש דבר כזה בתודעה מוחלטת ובהכרה מלאה?

    ציירו לאנשים עיגול, אמרו להם תעמדו כאן..בתוך, ולכל מה שקורה מסביב אנחנו כבר נדאג, אתם תדאגו לכל מה שקורה בתוך.

    כאשר תפני אלי ותשאלי לשמי ואני אענה…שמי הוא "ראש כרוב" את תצחקי(קרוב לוודאי) ואז תשאלי שנית וחלילה, אז או שתחשבי(לא אישית) שאני צריך להיות סגור או חוצן או אחד שלא ראוי להתייחס אליו ועוד הרבה סיבות טובות לנכח "ההלצה". ננסה רגע לדמיין ש"ראש כרוב" הוא שם נפוץ ואת מגיע ומציגה את עצמך…..נעים מאד שמי נילי………וכאן ידידתי.. אנחנו כמובן רק יכולים לדמיין.

    התפיסה שלנו היא מה שמכתיבים(עם יוצא מהכלל) לנו בהסכמה מלאה ותו לא, "ועל כן יש צורך בהגות נועזת שלא חוששת לשבור מוסכמות."

    הגב לCRAZY HORSE
  • CRAZY HORSE

    הקאובויים של פעם הם הFBI של היום, שלטי WANTED לא השתנו אלה השתכללו.

    האם מישהו מכיר את המקרה של לאונרד פלטייר.
    http://mikeely.files.wordpress.....r_fbi1.gif

    הנה המקרה:
    On the morning of June 26, 1975, two FBI agents, Jack Coler and Ronald Williams, drove into the Jumping Bull compound. They were ostensibly in pursuit of a red pickup truck driven by Jimmy Eagle, a young Lakota accused of stealing a pair of cowboy boots from a White rancher. Over 40 AIM and tribal members were at the compound at the time. AIM members Bob Robideau and Norman Brown testified that the agents—who they did not know were agents at the time—fired on the camp, and they returned fire. A major shootout erupted which resulted in the deaths of Coler, Williams, and a young Lakota named Joseph Stuntz. The bullet that killed Williams was fired at close range and went through his hand before entering his head. Coler was also shot in the head at close range after being injured. Stuntz was shot in the forehead, but his death never received an investigation

    והנה הסיבה:
    After 32 years behind bars, the FBI still seeks to make an example of Peltier for others who would stand up for the liberation of indigenous people and the return of
    their stolen lands and livelihoods.

    היום הוא מעל גיל 60
    Peltier is currently incarcerated at the United States Penitentiary, Lewisburg, Pennsylvania. His projected release date is October 11, 2040.

    הנה ציטוט מתוך אותו מאמר
    When Christopher Columbus set foot on the island of Hispaniola in 1492, he began a process of genocide which would last until modern times. Since Columbus’s fateful voyage, Native American peoples have faced an onslaught of European disease, war technology, and trade that has irrevocably altered their cultures and resulted in the loss of their lands and lifeways

    למי שרוצה לקרוא את שאר הכתבה-http://bermudaradical.wordpress.com/2009/04/06/

    ולמי שרוצה קצת היסטוריה על אותו סיכסוך שיצר הממשל של אז
    On December 29, 1890 at Wounded Knee, over 300 men, women and children were killed by the United States 7th Cavalry. The Native Americans were being transported to the Sioux reservation at Pine Ridge (see: Wounded Knee massacre).

    המעורבות של אותו בטליון 7th Cavalry (לפי וויקי) מאז ועד היום
    Engagements

    Indian Wars
    Philippine-American War
    Mexican Punitive Expedition
    World War II
    Korean War
    Vietnam War
    War in Southwest Asia
    Iraq Campaign

    תקראו את ההיסטוריה בעמוד הזה כדי להבין איך מחסלים מתנגדים בכוח החוק והשלטון

    http://en.wikipedia.org/wiki/P.....eservation

    —————————-
    RAGE AGAINST THE MACHINE
    —————————-

    FREEDOM

    Solo, I'm a soloist on a solo list
    Al live, never on a floppy disk
    Inka, inka, bottle of ink
    Paintings of rebellion
    Drawn up by the thoughts I think
    Yeah!
    Come on!

    The militant poet in once again, check it
    It's set up like a deck of cards
    They're sending us to early graves
    For all the diamonds
    They'll use a pair of clubs to beat the spades
    With poetry I paint the pictures that hit
    More like the murals that fit
    Don't turn away
    Get in front of it

    Brotha, did ya forget ya name?
    Did ya lose it on the wall
    Playin' tic-tac-toe?

    Yo, check the diagonal
    Three brothers gone
    Come on
    Doesn't that make it three in a row?
    Anger is a gift

    Come on!
    Uggh!
    Check that!
    Uggh!
    Come on
    Yeah
    Uggh!

    Brotha, did ya forget ya name?
    Did ya lose it on the wall
    Playin' tic-tac-toe?

    Yo, check the diagonal
    Three million gone
    Come on
    Cause they're counting backwards to zero

    Environment
    The environment exceeding on the level
    Of our unconciousness
    For example
    What does the billboard say
    Come and play, come and play
    Forget about the movement
    Anger is a gift

    Freedom, Freedom, yeah right

    משכבר הימים הם ידעו את הלך הרוח והתנהלות הממסד.

    הגב לCRAZY HORSE
  • אלדד

    נילי אהבתי את ה : בכל גבר מסתתר אנס בכל אישה זונה ובכל

    שוטר שודד (או יותר נכון פושע).

    האם בכל גבר גם מסתתרת זונה ובכל אישה מסתתר אנס למשל ?

    הגב לאלדד
  • אור

    ניב, יש דרך לשים את כל הסיפור "זיונים זה לא הכל" על המחשב?

    הגב לאור
  • jess

    אנחנו מדברים על הרייך הרביעי
    הוא כאן, הוא חי והוא בועט
    הוא לא עובד לפי תורת הגזע
    אלא לפי תורת הכסף,
    הברירה הכספית.

    הגב לjess
  • אור

    If You tithe to the system on an annual basis, than you are contributing to the piggy bank intent on enslaving You.Without Your participation in the form of attending work 40 hours a week and in the meantime going shopping, the piggy bank would go without 15% charged on every item purchased.
    when You add up the shopping sprees worldwide, the loss suffered by labor camp incorporated L.C.I would be staggering.
    You are still a good samaritan if You don't go to work or shopping though a bad slave per se!
    Masters by definition make good for nothing slaves especially if They reach out to each other and form a union to stage the REVOLUTION.

    הגב לאור
  • יעל

    כשמדובר על החירות לחשוב, אני חושבת שיש דרכים לבטל את החירות הזאת. אני מדברת על חברת 1984/אקוויליבריום שכזאת. אפשר לטפל באנשים עם השתלות היפנוטיות עם סמים וכאב ולשכנע אותם שכל פעם שהם חושבים מחשבה "לא טובה", הם צריכים ללכת ולהתוודות עליה. לדעתי עשו את זה בעבר ואולי משם מגיע מכניזם האשמה. בכל אופן, אין ספק שהחופש לחשוב הוא החופש האמיתי.

    כל אחד יכול להכריח מישהו לעשות משהו. השלב בו האדם השני נהיה עבד הוא הרגע בו הוא חושב שבגלל שמישהו הכריח אותו לעשות משהו, עכשיו הוא בגדר רכוש.

    ביטול החירויות קרה בעבר הכלל-לא-רחוק, שאני בשוק שאנשים כל כך מופתעים שיכולה להיות כאן קונספירציה שמטרתה להחזיר את מצב העניינים לאיך שהיה. מחנות עבודה סובייטים? צ'ק. מחנות ריכוז והשמדה נאצים? צ'ק. טרור המוני? צ'ק. לא צריך ללכת אחורה כל כך הרבה שנים כדי לראות עדויות לעובדה שכששמים אנשים רעים בשלטון, מצב העניינים נהיה בלתי נסבל.

    אור –

    בבקשה תיצור קשר איתי דרך האימייל, לניב יש אותו.
    יהיה לי מעניין לדבר איתך.

    הגב ליעל
  • אור

    את יכולה להשתמש בבמה זאת להגיד שיש לך.

    הגב לאור
הנחיות לכתיבת תגובות:

1. שמרו על שפה נאותה
2. כתבתם טענה או הבעתם דעה הפוכה? צרפו קישורים למידע נוסף שתומך בדעה שלכם. משפט כגון: "זו סתם תיאוריית קונספירציה מטופשת" איננה תגובה מתאימה.
3. גם אם משהו נראה לכם הזוי, אין זה אומר שהוא לא נכון. בכל פוסט יש קישורים למקורות המידע וקישורים למידע נוסף. קודם קראו אותם, עשו קצת מחקר ואז תכתבו תגובה.
4. כתבו את שמכם וגם את שם המשפחה, או בחרו בכינוי ייחודי, או (הכי טוב) הרשמו באתר, כדי שנוכל לדעת מי כותב את התגובה ולהתייחס בהתאם.
5. אם הנכם מגיבים חדשים או שצירפתם לתגובה שלכם יותר מקישור אחד, המתינו בסבלנות עד שתגובתכם תאושר.
6. חובה לקרוא את תנאי השימוש באתר לפני פרסום תגובה.
7. תגובות שכל מטרתן להשמיץ ו-או לזלזל באתר או במי מגולשיו לא יפורסמו
מנהל הפרוייקט שומר לעצמו את הזכות לערוך תגובות שאינן הולמות ו/או לחסום גולש מלהגיב...

השאירו תגובה

קבלו את התגובות ב RSS

שמרו על כללי פרסום התגובות בבקשה

כדי להוסיף תמונתכם לתגובות הרשמו באתר: Gravatar .

קבלו עדכונים בחינם למייל»

הרשמו בחינם וקבלו עדכונים פעם בשבוע על ידיעות חדשות מהאתר. תמיד תוכלו להסיר את כתובתכם בקלות ואנו מתחייבים לא למסור לגורם שלישי את המייל.
  • רגע אחד...
אמת אחרת בפייסבוק
 
כבר עשית לנו לייק בפייסבוק?

בעזרתכם נוכל להגיע ליותר אנשים עם המידע...

אל תציג הודעה זו שנית