ענקית התרופות, חברת פייזר (pfizer) הסכימה לשלם 75 מיליון דולר במסגרת הסדר טיעון בתביעה שהגישו נגשה הורים ניגריים, על גרימת מוות במסגרת ניסוי תרופתי לא מאושר.
ההורים טענו שפייזר השתמשה בילדיהם "כשפני נסיון".
הכל התחיל ב-1996, כאשר פייזר נזקקה לניסוי על נבדקים אנושיים כדי להתחיל לשווק את תרופת האנטיביוטיקה מתוצרתה – טרובן.
כאשר מגיפת כולרה פרצה בקאנו, ניגריה, פעלה החברה בזריזות והטיסה צוותים רפואיים וצוותי מחקר למדינה האפריקנית.
פייזר הקימה אוהל ליד תחנת עזרה רפואית של "רופאים ללא גבולות" שכבר פעלה במקום ושבה רופאים מכל העולם כבר עסקו במתן טיפולים רפואיים ללא תשלום, ואספה כ-200 ילדים כדי לערוך עליהם ניסוי לא מאושר בתרופה החדשה.
ההורים מסרו במשפט, שלא נאמר להם שמס' מטרים ליד האוהל של פייזר ניתנו תרופות מאושרות לטיפול במגיפה, שהילדים משתתפים בניסוי רפואי, או שבמסגרת ניסויים על חיות בתרופה, היא גרמה לנזקים בכבד ובפרקים.
אחד עשר ילדים, מתוך המאתיים שהשתתפו בניסוי, מתו, וההורים טוענים שהילדים הנותרים סבלו מנזק מוחי, נזק לאברים ותופעות לוואי חמורות אחרות.
המקרה התפרסם כאשר חוקרת בחברת פייזר, ג'ואן וולטרשפיל, שהיתה אמורה לקחת חלק בניסוי, אך לא השתתפה בו, כתבה מכתב למנהל הכללי של החברה דאז, וויליאם סטיר, ובו כתבה שהניסוי בקאנו היה "הפרה של הכללים האתיים".
"כמה מהילדים היו במצב של תת תזונה חמורה, ורובם במצב של הזנחה, מה שגרם לתהליך נטילת התרופה דרך הפה להיות לא צפוי ומסוכן", הוא כתב, "לפחות ילד אחד מת לאחר מנה אחת בלבד."
כמה תביעות רשלנות הוגשו נגד פייזר בניגריה ובארה"ב על-ידי ההורים וגורמים רשמיים בממשלת ניגריה הגישו תביעות נוספות נגד החברה.
ההסדר המדובר הושג בתביעה שהוגשה בניגריה.
תביעה נוספת עדיין מתנהלת נגד החברה בארה"ב.
חברת פייזר עלולה למצוא את עצמה מול תביעות נוספות בניגריה.
ב-2008, שופט ניגרי הוציא צווי מעצר נגד בכירים בחברה כאשר הם לא הופיעו בבית המשפט.
מקור: NaturalNews
מידע נוסף: http://en.wikipedia.org/wiki/Kano_…
אל לנו להוריד את שפעת החזירים המהונדסת מסדר היום –
כמה תגובות מאנשים פרטיים לכתבה "מרגיעה" בוואינט
בנוגע לשפעת החזירים –
—
עופר,רוסריו (25.07.09):
מצב קשה בארגנטינה –
מאות חולים חדשים מתגלים מדי יום.
ב 24 ביוני נספרו 17 קורבנות, ב 24 ביולי מעל 170 קורבנות.
בתי הספר והרבה מהמקומות הציבוריים סגורים.
גם למשחקי כדורגל ממעטים לבוא.
הבילוי היחידי – בשר על האש עם המשפחה.
—
סווין פלו (23.07.09):
באנגליה חלו במחלה 100,000 איש –
850 מאושפזים במצב קשה בבתי חולים, 63 מאושפזים בטיפול נמרץ.
עובדה מ-sky-
—
שלומי (23.07.09):
יש בעיה חמורה בצבא עם שפעת החזירים ומסתירים את זה –
יש פה מחדל !!
ואף אחד לא נותן את הדין הזה ולא מודה בזה עד שיהיה מאוחר מידי
(23.07.09)
זה נכון מה שכתב המגיב הזה. (לת)
—
אל תדאג, רון.
שפעת החזירים לא תרד מסדר היום באתר הזה.
לדעתי למרות שהם שילמו 75M$ אני בטוח הם עדיין יצאו מורווחים כלכלית מכל הסיפור. האמת שחברות תרופות לא מעטות נמצאות עכשיו בהיסטריה, כי להרבה תרופות גנריות עומד לפוג הפטנט בקרוב רבות ולהפוך זמינות לכלל ואין להן תרופות חדשות בקנה. כנראה שזה מה שמוביל אותן לרמוס כל פיסת אתיקה שנשארה אצלן (ולא נשארו הרבה).
http://seekingalpha.com/article/71375-10-pharmaceutical-stocks-and-their-patent-expiration-drugs
מקריאה בצהובוני ארצנו, אני לומדת שיש חשד סביר למקרה נוסף של ניסויי תרופות על ילדים – בישראל.
אני מדברת על מקרה "האם המרעיבה" שמשמש את YNET ודומיו למהומה רבה והרבה רפש. לעניות דעתי, השם הקליט והנבזי הוצמד לאשה בקלות על רקע חשד אך ורק בגלל שמדובר באשה חרדית, לא עלינו, אותם כולם אוהבים לשנוא.
יש תגובות מעובדים וחולים באיזור האם, שמצליחים ל"הגניב" עובדות על המצב ומה קרה, בניגוד לשטף הארסי בעיתונות הרשמית.
האם ניב מסוגל לחקור נושא כזה, למרות שהתוצאה עלולה להיות לא פופולרית ?..
מענין. אותי זה מאוד מטריד..
אני חושב שהנושא של האם המרעיבה תופס עכשיו כותרות בעיתון בעיקר מאותה סיבה של האב שרצח את הבת שלו. במקרה של האם זה מתחבר לסיפור עם "אם הטליבאן" ובמקרה של האב זה כמו רוז פיזם. שני מקרים בעלי מאפיינים דומים הופכים בתקשורת ל"תופעה". זה לא רדיפה אחרי חרדים, זה דווקא החרדים שהפכו את זה לרדיפה. אם כבר זה רדיפה אחרי כותרות.
גיל, אני חושבת שאתה לא מדבר לעניין.. סליחה. אני חושבת שהטיפול של התקשורת באם המסכנה היה משהו עם גוון אנטישמי. עצם זה שאתה בכלל מעלה על הדעת השוואה בין יהודים לטליבאן מעורר חלחלה. מן הסתם הידע שלך על האנשים האלו מסתכם בקריאת "כתבות" ב YNET..
מיכל, לפני שאת מתחילה להתלהם עליי, אני ממליץ לך לקרוא את הכותרות והכתבות לעתים יותר קרובות. המושג "אם הטליבאן" הוא לא המצאה שלי ולא הדעה שלי, אלא הכינוי שחלק מהתקשורת "העניק" לאם הזאת. אנטישמי או לא זה בעיני המתבונן, אבל מכיוון שאני לא יודע את השם שלה, זה כל מה שיש לי. אני חושב שהתקשורת חוטאת בהרבה התלהמות בהרבה מקרים בלי לחשוב פעמיים, אבל זה, כמו שאומרים "החדשות של אתמול". לגבי האם ההיא אני אישית לא רואה בה כל כך אשמה, כמו שאני הייתי רוצה לקחת את "הגורו" שלה, למרוח אותו בדבש ולזרוק אותו על קן של צרעות.
לגבי האם הזאת ימים יגידו אם האם באמת מסכנה בגלל התקשורת, מסכנה בגלל סיבות פסיכיאטריות, או שמגיע לה להיות מסכנה בכלא. אני מאמין שאם החרדים לא היו יוצאים לרחובות וצורחים "נאצים" את לא היית חושבת שהתקשורת רודפת אותה. זה שהם יצאו לרחובות זה בודאי לא הוכחה. הם יצאו לרחובות וצרחו "נאצים" גם בגלל חניון.
שמתי לב שבזמן האחרון הם עברו מ – "מקרה האם המרעיבה" ל – "מקרה הילד המורעב"
גיל, שוב הוכחת שידיעתיך מתבססות על YNET.. שים לב לתגובה של אסף, ביאור ופרוש למתקשים: ב YNET וחבר מריעיו כבר ידוע שפישלו בגדול, והם כבר עובדים על ציצמצום נזקים. שימו לב לפרופ' ש"חזר בו" בצורה שמזכירה מיקרים מסרטי מאפיה..
את מקרה החניון – אין לי כבר כוח להסביר.. ידיעות מינימליות מספיקות כדי לדעת שהחניון הוא רק הטריגר. (מזכיר לי אמירות מרושעות על אנשים שמתים בגלל אבנים עתיקות.. נו באמת).
וואלה, אני לא מסכים לא איתך מיכל ולא עם גיל.
הנושא בחקירה, ובית משפט יקבע אם היא אשמה או לא. מיכל לא תקבע אם היא חפה מפשע וגיל לא יקבע אם היא אשמה, רק בית משפט.
אני יכול להחזיק דעה על בסיס הראיות שאני מכיר, אבל אני לא בטוח במאה אחוז, ואם הייתי מנהל אתר תקשורת לא הייתי קורא לה "אם מרעיבה", הייתי קורא לה אישה שלכאורה הרעיבה את הבן שלה או אישה שהואשמה בהרעבת בנה וכו'… אם כמה מעט סימפטיה שיש לי לעדה החרדית, אני חושב שהשמיצו אותה בתקשורת בגלל המגזר שלה, אבל ההתנהגות של החרדים בהחלט לא תרמה לתדמית שלהם. סה"כ קבוצה קטנה של אנשים שמחזיקים את עיריית ירושלים באתם יודעים איפה ומשתמשים באלימות ואיומים שיכולים לפגוע בכמה קווי אוטובוס, לעלות לעירייה כסף משריפת פחים ונזק ונדליסטי ולגרום לכמה הפרות סדר, שנותנת להם מנדט להביע כל דעה שהם רוצים באיזו דרך שהם רוצים, וזה גועל נפש.
בחיי הצחקת אותי, אסף.. "ובית משפט יקבע אם היא אשמה או לא. מיכל לא תקבע אם היא חפה מפשע וגיל לא יקבע אם היא אשמה, רק בית משפט".. אם יש בית משפט, כמובן. מה שיש כרגע זה שלטון אליטה קר ואכזר במסווה. אני מראש יכולה לומר לך ש"בית המשפט" הזה יפסוק בעד בית החולים, שבתמורה יכנס תחת כנפי הברזל ויהיה עבד נרצע נוסף לשלטון ההון והבלון. מיכל לא קבעה שהאם חפה מפשע – מיכל קבעה שמשפט שדה כבר נעשה, ומשפט אמיתי מעולם לא יתקיים – אולי הצגת תכלית להשביע את רעבון "כלב השמירה" של הדמוקרטיה.. (שמזמן כבר חולה בכלבת..)
את יודעת איזה שופטים ישפטו אותה? את יודעת באיזה בית משפט ישפטו אותה? איך את ממהרת לקבוע שלמי שישפוט אותה יש אינטרס?
אם היית מביאה את הדבר הזה שאתם תמיד מתעלמים ממנו שנקרא ראיות, שיחזקו את מה שאתם זורקים כל הזמן בלי בסיס שנקרא טענות, אז הייתי מקשיב לך. אם היית מביאה איזהשהי ראייה לכך ששופט אחד מהשופטים שישפטו אותה הוא לצורך העניין שונא חרדים או בעל טינה לאישה ההיא, הייתי מבין אותך, אבל את קודם יורה את החץ, ועכשיו את תציירי את המטרה, למרות שבינתיים את לא יודעת מי ואיפה ישפוט אותה.
הגישה של מיכל מזכירה לי בדיחה: איש נכנס לבאר ואומר לברמן "תביא לי מהר כוסית וויסקי לפני שזה מגיע". הברמן מוזג לו כוסית. האיש שותה ואחרי כמה דקות שוב אומר "תביא לי מהר ועד כוסית לפני שזה מגיע" ושוב מקבל. אחרי 3 כוסות כאלה הברמן שואל "תגיד, אתה מתכונן לשלם על הוויסקי" אז האיש אומר "ידעתי שזה יגיע!".
ואגב, מיכל, בתור אחד שנתקל בהם במאה שערים אני יכול להגיד לך שמדובר בחבורה קטנה וקולנית של בריונים בטלנים מברוקלין שוותיקי השכונה מתעבים.
בדיחה טובה.. אבל מי בכלל מדבר על הקבוצה במאה שערים, מעטים הם המבדילים בין הקבוצה של כמה מאות שם לבין שאר הקהילות. הנקודה שלי היא בכלל לא בכיוון הזה.. אני אומרת שהאבטיח מסריח, וגיל עונה שיש לו גרעינים של אבטיח. לא לענין , בקיצור.
ואסף, לא יודעת מי זה "אתם" שמביאים.. אבל בד"כ אף אחד לא מבקש ראיות שהשמש זורחת במזרח.
מיכל, מה שאת אומרת זה שילוב של דברים שיש בהם משהו ושטויות חסרות ביסוס. העובדה שהתקשורת מתייחסת בחשדנות לאוכלוסיה החרדית נובעת מהזרות שהחרדים גוזרים על עצמם מרצונם. את יכולה להגיד מה שאת רוצה על "דוסי המחמד" שמסתובבים בתקשורת, אבל הם אהודים ובודאי שמעוררים רצון עז יותר לשמוע את הזווית הדתית של ענייני היום. החרדים חיים בעולם של התבדלות מרצון. העולם הזה מלא במיצגי שווא כלפי העולם החיצון, אבל כל חוליי העולם החילוני נמצאים שם: אלימות, סמים ועברות מין. הם פשוט נוהגים לסגור דברים בינם לבין עצמם. ברור שהזרות הזאת עלולה להשפיע במידת הקיצוניות של הסיקור נגד החרדים, אבל אם תפתחי מספיק עיתונים תראי שהמציאות בודאי לא שחור לבן ולא חד-משמעית נגדם.
אבל כשזה מגיע לחשד של התעללות או פגיעה בפעוטות חסרי ישע התקשורת נוהגת כמו חיה טורפת ממש. "האם המרעיבה" לא זכתה לדעתי לחצי מהסיקור המתנפל כמו ההורים של רוז פיזם. אין לזה שום קשר לכלום. אם יש פגיעה בפעוטות התקשורת מתנפלת מיד. ברור שדינה מהבחינה התקשורתית נחרץ מזמן, אבל לדעתי לבית החולים ולמשטרה יש הרבה יותר ראיות מאשר לחבורת מפגינים חרדיים. בכל מקרה בית המשפט יכריע ואני די בטוח שללא משוא פנים, תאמיני או לא. תהיי גם בטוחה שיהיה שם לפחות שופט דתי אחד.
באמת ?.. קח לך 10 מיקרים אקראיים, תעשה טבלה ותראה בעצמך (כינויים, חריצות דין של כתבלבים, אינטנסיביות הסיקור, וכו.. – אין כנראה יד ממש מכוונתת אבל יש שינאה טבעית לשונה והלא מובן וגם רצון להיחשב "נאור".. .). אבל עזוב, זה חורג מתחום הנושא האמור לעיל.
"שופט דתי" – מה זה קשור ולמה זה אמור להשפיע עלי ?.. אני אגלה לך סוד כמוס: לא כל מי שהולך עם כיפה הוא דתי. יותר מזה, אפילו אם יש לו מגבעת ומעיל – לא אומר כלום. בדיוק כמו שיש אנשים טובים וישרים שהולכים עם עגיל וקוקו.
מיכל, אני מסכים איתך לגבי כמעט כל מה שכתבת, במיוחד שכנראה זה לא שייך לפוסט הזה. בכל מקרה אני חושב שחובת ההוכחה מוטלת על כתפי המאשים ולא המתגונן (ובאמת אני חושב ש-90% מהעיתונות בארץ היא זבל).