יוני 05 2009
אז מה באמת יש בפלואוריד שמוכנס לנו למי השתיה?
אם לא ידעתם, במדינת ישראל ישנה חובה להכניס פלואוריד למי השתיה בכל ישוב שבו מעל 5,000 איש.
אם לא ידעתם, הפלואוריד המוכנס למי השתיה שלנו הוא כימיקל רעיל ביותר ומרכיב חשוב ברעל עכברים ובתרופות אנטי דיכאוניות כמו פרוזאק.
אם לא ידעתם, הכנסת הפלואריד למי השתיה שלנו היא לא עניין בריאותי, אלא עסק כלכלי משתלם ביותר.
אם לא ידעתם, ואתם אמיצים מספיק כדי לשאול, מי שמרוויח מזה הם (שוב) האחים עופר והתאגיד שבבעלותם.
אם לא ידעתם, ואתם רוצים לדעת, מה מכילה החומצה הפלואוריסיליצית (פלואוריד) אז בבקשה:
אם לא ידעתם, כל החומרים הללו רעילים לגוף האדם גם במינונים מזעריים והם חשודים כגורמים מסרטנים.
הנה המסמך המקורי שתאגיד כיל דשנים שבבעלות משפחת עופר מוציא עם כל משלוח של חומצה פלואורייסילצית.
אז בפעם הבאה שאתם פותחים את הברז כדי ללגום מים, או פותחים בקבוק מים מינרלים, הודו למשפחת עופר ולקברניטי המדינה על התרומה החשובה שלהם לבריאות ילדינו.
ודרך אגב, במים המינרלים של נביעות כבר יש פלואוריד, מתוך מחשבה על בריאותנו כמובן…
המשיכו את הדיון על הפוסט הזה או בנושאים אחרים בפורום הפרויקט
הדפסת מאמר
פוסטים קשורים
- סרט אנימציה קצר על הפלרה / פלואוריד
- המחאה נגד ההפלרה יוצאת לרחובות
- The Fluoride Deception – הונאת הפלואוריד
- תוצאות חיוביות למאבק בהפלרה?
- תושבי עיירה לא יוכלו לרכוש מים מינרליים החל מ 2011
- תשובות מנומקות לנייר העמדה של משרד הבריאות בנוגע להפלרה
- זיהום מכוון במימון הציבור של מקורות המים בישראל ("ההפלרה")
http://www.emetaheret.org.il/?p=1174
הבהרה:
התוכן המוצג באתר הינו למטרות לימוד ועיון בלבד.
אין לראות במידע המוצג הנחיה או המלצה מכל סוג שהוא, במיוחד בכל הקשור לבריאותכם.
בכל מקרה של החלטה הנוגעת לבריאותכם, שינוי תזונה או כל דבר אחר,
התייעצו עם רופא מוסמך.
כמו כן, אין לראות את המידע המוצג כאמת מוחלטת, אלא יותר כהצגת דברים מתועדת היטב הנשענת על ראיות והצלבת נתונים.
זו אחריותכם כבני אנוש עם ראש על הכתפיים להמשיך ולחקור ורק אז להגיע למסקנות, בהתבסס על כל המידע הקיים.
הגבלת אחריות: אתר פרויקט אמת אחרת אינו אחראי לדיוק, שלמות או יעילות המידע או המוצרים המוצגים באתר. דעות כותבי המאמרים הנן של כותבי המאמרים בלבד. המידע המוצג באתר הנו למטרות של חינוך ובידור בלבד והשימוש במידע הנו באחריות קוראי האתר.
8 תגובות לפוסט “אז מה באמת יש בפלואוריד שמוכנס לנו למי השתיה?”
הנחיות לכתיבת תגובות:
1. שמרו על שפה נאותה
2. כתבתם טענה או הבעתם דעה הפוכה? צרפו קישורים למידע נוסף שתומך בדעה שלכם. משפט כגון: "זו סתם תיאוריית קונספירציה מטופשת" איננה תגובה מתאימה.
3. גם אם משהו נראה לכם הזוי, אין זה אומר שהוא לא נכון. בכל פוסט יש קישורים למקורות המידע וקישורים למידע נוסף. קודם קראו אותם, עשו קצת מחקר ואז תכתבו תגובה.
4. כתבו את שמכם וגם את שם המשפחה, או בחרו בכינוי ייחודי, או (הכי טוב) הרשמו באתר, כדי שנוכל לדעת מי כותב את התגובה ולהתייחס בהתאם.
5. אם הנכם מגיבים חדשים או שצירפתם לתגובה שלכם יותר מקישור אחד, המתינו בסבלנות עד שתגובתכם תאושר.
6. חובה לקרוא את תנאי השימוש באתר לפני פרסום תגובה.
מנהל הפרוייקט שומר לעצמו את הזכות לערוך תגובות שאינן הולמות ו/או לחסום גולש מלהגיב..
השאירו תגובה
הרשמה לעדכונים במייל
טוען...קצת סטאטיסטיקה
- 312 גולשים ביקרו היום באתר
- 2 גולשים צופים כעת באתר
8,132 | מבקרים בחודש האחרון |
כל התכנים באתר נמצאים תחת רשיון - Creative Commons Attribution-Noncommercial-No Derivative Works 3.0 Unported License.
טיעון נגד:
http://norwellvet.com/img/teeth_before.jpg
איזה טיעון נגד בדיוק?
תמונה של שיניים של כלב בתהליך רקבון…
צריך לפתוח עצומה בענין, כדי להביא את זה לתודעת הציבור. בלתי יתכן
שיעשו כאן פשעים, ופשוט נשתה אותם.
מי שבעד העצומה שיכתוב כאן.
האחים עופר לא זקוקים למים?
הם שותים מבאר פרטי חומר מזוקק?
ממה הם מונעים?
איציק – קיימות מספיק עצומות בנושא.
הנה אחת: http://www.atzuma.co.il/petition/haflara/1/ – חתמו עליה עד היום 365 אנשים!
אני פתחתי בעצמי עצומה נגד הכנסת פלואוריד למים המינרלים, תקנה שמשרד הבריאות דוחף.
הנה היא כאן: http://www.atzuma.co.il/petition/emetaheret/1/0/2/ – חתמו עליה עד היום 188 אנשים!
אז כמו שאתה רואה, לאנשים לא ממש אכפת. הפרופוגנדה עובדת…
The guru – למרות שהאחים עופר הם מפלצות (רק בצחוק כמובן… איזה פחד…), הם עדיין זקוקים למים כדי לחיות. מה שכן, יש להם מספיק כסף כדי לקנות מים מינרלים ולהתקלח איתם או לקנות מסננים שמוציאים את כל הכולרה.
חוץ מזה, יכול להיות שהם כל כך אטומים עד שהם ממש חושבים שזה לא מזיק גם להם…
עמדות המתנגדים להפלרת מי השתייה בישראל
1. תהליך חלקי ופגום של קבלת החלטה – קיימים חילוקי דעות מקצועיים בארץ ובעולם לגבי התועלת והצורך שבהפלרת מי שתייה. על אף חילוקי דעות אלו, לא נערך במשרד הבריאות דיון מעמיק בשאלה, ולא בוצעו מחקרים חוזרים לגבי ההשפעות הבריאותיות והסכנות האפשריות שבהפלרת מים. גם בתהליך אישור התקנות על חובת הפלרת מי השתייה, ב- 1998, לא בוצע דיון מעמיק שבדק את העמדות השונות בנושא. לכן מומלץ, כפי שהציעו שר המשפטים מאיר שטרית, חה"כ יחיאל לסרי ועוד רבים אחרים, לבחון מחדש את נושא הפלרת מי השתייה בישראל.
2. בעיות רפואיות – הפלרת מי שתייה היא הוספה מלאכותית של תרופה למי השתייה, העלולה לגרום (על-פי מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות), גם במינון המומלץ על-ידי משרד הבריאות (1 מג"ל), לפלואורוזיס (רגישות השיניים והעצמות לשברים והתפוררויות), לריכוז גבוה של עופרת בדמם של ילדים, לפגיעה בכליות ובמערכת העיכול, למחלות סרטן ולתופעות לוואי אחרות בקרב קבוצות אוכלוסייה רגישות, כגון: תינוקות, ילדים, קשישים, חולי דיאליזה וחולים הסובלים מבעיות במערכת העיכול.
3. חוסר שליטה ובקרה במינון – תוספת קולקטיבית של פלואור במים כתרופה גורמת לכך שהמינון לכל אזרח משתנה על-פי צריכת מי השתייה והמזון המכיל מים אלה, ולא על- פי צרכיו הבריאותיים או רגישותו לפלואור. מחקרים שנערכו בישראל הצביעו על כך ש- 70% מהילדים סובלים מעודף פלואור בגופם. כנהוג בכל טיפול תרופתי, המינון היומי של פלואור צריך להיקבע על-פי מצבו הבריאותי, גילו, משקלו ומוצאו של האדם על מנת למנוע נזקים בריאותיים.
4. כפיית טיפול רפואי – מתן תרופה בכפייה לאוכלוסייה הוא, לטענת רבים, בגדר הפרה בוטה של חופש הבחירה של האזרח.
5. יעילותה של ההפלרה – הפלרה איננה חיסון נגד עששת. אפשר באמצעותה לצמצם את תופעת העששת בילדים בכ-20%-40% בלבד. מהמחקרים עולה, כי במדינות שאין בהן הפלרת מי שתייה, אחוז החולים בעששת דומה למדינות שבהן מפלירים את מי השתייה.
6. תחלופות טובות יותר להפלרה – להערכת מומחים לרפואת שיניים, קיימות חלופות אחרות למניעת עששת אצל ילדים בלי לסכן אותם ואת הציבור כולו, כגון: צחצוח שיניים נכון, מתן כדורים ותרופות לילדים רגישים לעששת וכדומה. על-פי מחקרים שבוצעו בארה"ב, ילד השותה שתי פחיות של משקה קל מקבל את המנה היומית של פלואור הדרושה לו.
7. פלואור תעשייתי – מקור הפלואור המשמש להפלרת מים בישראל (ובכמה מקומות נוספים בעולם) הוא חומצה פלואורסיליצית, שהיא תוצר לוואי רעיל של מפעלי תעשיות הדשנים. בישראל מספק את החומצה מפעל "רותם דשנים", הפועל בנגב. חומצה זו עלולה להכיל מתכות כבדות, רעילות ומסרטנות, כגון עופרת, קדמיום וארסן, המצטברות לאורך השנים בגוף ומזיקות לו. פלואור תעשייתי זול במאות אחוזים מפלואור רפואי, ולכן בחר משרד הבריאות בשיטה זו לטיפול בעששת.
8. השוואה בין-לאומית – מדינות רבות בעולם פסלו על הסף את הפלרת המים מסיבות בריאותיות סביבתיות ואתיות. גם בישראל אפשר לראות רשויות מקומיות, כגון הרצלייה, ואישים ציבוריים (שר המשפטים מאיר שטרית, השר לאיכות הסביבה צחי הנגבי ), המבטאים חשש מהפלרת המים.
9. בעיות סביבתיות – ממכתב שכתב השר לאיכות הסביבה , מר צחי הנגבי, לגב' יעל גרמן, ראש עיריית הרצלייה, עולה כי התקן המרבי המוצע למי קולחין הינו 2 מג"ל פלואור, בעוד שריכוז הפלואור המומלץ להפלרה הינו 0.6-1.7 מג"ל (בהתחשב באזורי אקלים). כתוצאה מתוספת של שפכי תעשייה המכילים פלואור, עלול להיווצר מצב שהקולחין יחרגו מהתקן המומלץ.
תגובות משרד הבריאות
הפלרת מי שתייה היא אחת מ-10 ההישגים החשובים ביותר של בריאות הציבור במאה ה-20. פלואוריד הוא האמצעי היחיד למניעת עששת שיניים. ברמה המומלצת הוא אמצעי בטוח, יעיל, זול (בישראל טיפולי השיניים נמצאים מחוץ לסל הבריאות. עם ישראל מוציא 10% מההוצאה הלאומית לבריאות על טיפולי שיניים) ומקטין פערי בריאות.
1. בעיות בריאותיות: אחרי יותר מחצי יובל של הפלרה מלאכותית לא היה אפילו מקרה אחד של נזק שנגרם על-ידי ההפלרה. הפלואוריד המוסף למים מועיל ואינו מסכן את בריאות השותים. יש בעולם קבוצה קטנה של אנשים שמתנגדים להפלרה, אולם דעתם מוטעית וטענותיהם נבחנו ונשללו מספר רב של פעמים. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הפלרת מי השתייה.
כל חומר שמוסיפים למים חייב לקבל את אישור משרד הבריאות, שדורש בדיקה כימית במעבדה מוכרת על-ידי המשרד. החומצה שבה משתמשים בארץ עוברת בדיקה (פוספטים, ארסן, בריום, קדמיום, כספית, ניקל, סלן, עופרת וכיוצ"ב לפי דרישות התקנות האמריקניות AWWA) ומקבלת אישור לשימוש מדי שנה. רק בחודש האחרון נערכה בדיקה כזאת במשרד הבריאות, שלא העלתה דבר.
2. בעיות סביבתיות: ריכוז יון הפלואוריד המומלץ בישראל הוא 1 חלקים למיליון, תרומה בהחלט זניחה למערכת הביוב. אומנם מפעלי תעשייה מסוימים עלולים לשחרר כמויות גדולות יותר, אך זאת אפשר למנוע על-ידי פיקוח מטעם המשרד המופקד על הנושא, כמו על כל מזהם תעשייתי אחר.
3. מינון יתר: סכנה של מינון יתר אינה קיימת כלל. המתקנים, החומרים הכימיים וצורת התפעול מסודרים כך שאין אפשרות פיזית להוספת מינון מסוכן של פלואוריד. רמת הפלואוריד במים נבדקת אחת ליום, כך שאפשר לאתר מייד כל סטייה מהרמה הרצויה. נדרשת הרכבת שסתום אנטיסיפון ומיכל יומי, כדי שגם במקרה חמור ביותר לא יקרה דבר שיסכן את בריאות האוכלוסייה.
סיכום
מהאמור לעיל עולה, כי יש שני היבטים מרכזיים לדיון בסוגיית הפלרת מי השתייה בישראל:
האחד בריאותי – מהמחקרים השונים עולה, כי אין בנמצא עמדה חד-משמעית המכריעה בסוגייה – האם קיימת סכנה בריאותית בשתיית מים מופלרים.
השני ערכי – עולה טענה, כי הפלרת המים היא בגדר התערבות פטרנליסטית, הפוגעת בזכותו של הפרט להחליט בעבור עצמו באילו תרופות להשתמש. טענה זו מתקיימת ועולה ביתר שאת נוכח קיומה של מחלוקת מדעית בדבר ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של ההפלרה.
אפשר לראות מהאמור לעיל, שאין אחידות באופן שבו מדינות שונות בעולם הכריעו בסוגיה. כך לדוגמה אירלנד, שחוקקה חוק המחייב הפלרת מים, לעומת צ'כיה, שבה הפסיקו ב-1993 את הפלרת המים מסיבות אתיות, בריאותיות, אקולוגיות וכלכליות.
המידע הזה הובא לידיעתם של חברי הכנסת עוד בשנת 2002:
המקור:
מסמך רקע לדיון בנושא: הפלרת מי השתייה
מוגש לוועדת / לחה"כ
מוגש לנציב הדורות הבאים
ד' בניסן תשס"ב
17 במרס 2002
http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m00204.doc
אתר עם מידע נוסף:
http://www.meshanim.com/haflara.htm
שתיית פלואוריד כדי להלחם בחורים שיניים היא בעלת אותו הגיון כמו לבלוע קרם הגנה נגד השמש כדי להגן מפני קרינת UV
הבהרה -
נראה כי הצטרף לאתר "רון" נוסף
התגובה המפורטת מעלי אינה שלי.
יום טוב
אולי באמת כדאי שמגיבים ירשמו שם מלא או כינוי ייחודי…
וגם, רון (הישן) האם תוכל לכתוב לי מייל עם כתובתך, יש לי שאלה…