הבלוג "הפלרת מים" באתר הבלוגים The Marker Cafe פרסם לאחרונה מאמר שסוקר את נייר העמדה הרשמי של משרד הבריאות בנוגע להפלרת המים.
אני מפרסם את המאמר במלואו בצירוף תודותיי לאדם עלום השם שמתחזק את הבלוג הזה.
אם הייתם זקוקים להוכחות נוספות בנוגע לסכנות ההפלרה ולזלזול המתמשך של רשויות המדינה באינטלגנציה שלנו תמשיכו לקרוא…
משרד הבריאות הוציא בזמנו נייר עמדה שבו הוא שוטח את נימוקיו המלומדים בכדי לגונן על החלטתו לחייב בחוק כלל-ארצי להפליר את מי-השתייה. אני מביא כאן את המסמך במלואו, ותוקף את טענותיהם אחת לאחת. בחלק מהמקרים מדובר בטענות חסרות שחר ואף בשקרים. אני אשתדל להביא קישורים בגוף התשובות לכל אחת מהטענות.
אומנם אני לא מדען, אך ה"ארגומנטציה" שאני נוקט בה כאן מסתמכת על מקורות מדעיים ואקדמיים ללא רבב, ונימת הזילזול שבה נפתח ה"נייר" הזה – לא רק כלפי מי שמתנגד – אלא בכלל זילזול באינטיליגנציה של כולנו כבני אדם, עוברת כחוט השני לכל אורכו ומצביעה על המגמה הכללית שעולה ממשרד הבריאות בכל מה שקשור בהפלרה – כפייה גורפת של הליך שנוי במחלוקת.
הנה הקישור למסמך המקורי
הפלרה
עובדות על הפלרת מי שתייה
לאור הויכוח שהתעורר בנושא הפלרת מי שתייה, על ידי עיריה מסויימת המתנגדת לממן את פרוייקט ההפלרה בתחומה, הכין מהנדס ההפלרה הראשי של משרד הבריאות, אינג' ברנרדו גרינפלסט נייר עמדה בנושא.
המסמך מתבסס על מקורות מדעיים בינלאומיים בנושא בריאות והנדסת מים והוא מפריך את הארגומנטציה הלא מדעית של מתנגדי ההפלרה בארץ ובעולם.
ואלה העובדות:
1. הפלואוריד אינו תרופה אלא מינרל טבעי המצוי בכל אדמה, מים, צמחים ובעלי
חיים. הוא היסוד הנפוץ ה- 13 ברשימה של יסודות הקיימים באדמה ומספר ה- 12 במי ים. אין בטבע מים ללא פלואוריד. יון פלואוריד נמצא במים באופן טבעי בריכוזים בין 0.1 מג"ל לבין 10.0 מג"ל. מקורו של יון פלואוריד במים הוא מינרלים טבעיים באדמה: FLUOSPAR, CRYOLITE, APATITE
תשובתי ל-1:
▀▀▀▀▀▀▀
הפלואוריד בהחלט כן משמש כתרופה, כי אין לו שום תפקיד בשיפור איכות המים, והוא נועד לצורך טיפול מונע מפני עששת בילדים. תרופה היא כל חומר (טבעי או מלאכותי) שמשמש לצורך טיפול בבני-אדם, בניגוד לחיטוי, שתפקידו לנקות את המים עצמם, כמו במקרה של כלור.
הפלואוריד שמוסיפים למים לא קיים באופן טבעי בטבע – בניגוד למלח קלציום פלואוריד, שאכן קיים לעיתים באופן טבעי בכמויות קטנות (ורק במקומות מסויימים) במים.
אגב, הטיעון של חומר שקיים באופן טבעי הוא מגוחך: למשל, רעל סקופולאמין קיים באופן טבעי בצמח הדטורה, זה לא אומר שזה טוב לבריאות.
אך חשוב מכך: לא מוסיפים למים יון פלואוריד. חומצה פלואורוסיליצית (וגם סודיום פלואוריד) היא תרכובת פלואוריד מלאכותית ממקור תעשייתי מזוהם המכילה גם שורת חומרים רעילים אחרים, ושיש לה תכונות כימיות וסינרגטיות שונות.
אין אף מחקר אחד על הבטיחות של חומצה פלואורוסיליצית. וגם אין אף מחקר אחד על היעילות של חומצה פלואורוסיליצית כנגד עששת כשבולעים אותה ברמה ה"מיטבית". לכן, אין אף אחד בעולם שיכול לטעון שמוצר זה יעיל ובטוח.
חומצה פלואורוסיליצית מכילה כמויות משמעותיות של עופרת, כספית, ארסן לא-אורגני ופלואוריד לא-אורגני. כל הארבעה הינם חומרים מסוכנים מאד כיוון שהם:
1. עקשניים – כלומר: אינם מתכלים – persistent
2. ביו-צבירים – כלומר: מצטברים בחיות וצמחים – bioaccumalative
3. רעילים – כלומר: השפעות מסוכנות בטווח הקצר או הארוך – toxic
4. אנתרופוגניים – כלומר: נוצרים/משוחררים ע"י בני-אדם – anthropogenic
רעילות יחסית: פלואוריד (4.5) נחשב למעט יותר רעיל מעופרת (4),שנחשבת מאד רעילה, וקצת פחות מארסן (5), שנחשב לרעיל ביותר.
אך הכמויות שבהן מתירים אותו לחלוטין לא פרופורציונליות – פי 100 יותר מאשר עופרת, ופי 150 מאשר ארסן.
***
2. בריכוזים נמוכים מאוד של יון פלואוריד במים (פחות מ- 0.5 מג"ל) מתגברות תופעות של עששת שיניים.
בריכוזים גבוהים מאוד (מעל 3.0 מג"ל) יש בעיות עם צבע בשיניים (בין לבן לבין חום).
שלטונות בריאות בעולם ובישראל ממליצים להאזן את ריכוז יון הפלואוריד במים לרמה אופטימלית (בין 0.8 מג"ל לבין 1.2 מג"ל שנקבע כפונקציה של הטמפרטורה הממוצעת השנתית של המקום) כדי להוריד את הסיכון לעששת עד 65% לילדים ששותים את המים האלה מלידה.
תשובתי ל-2:
▀▀▀▀▀▀▀
אין שום רמה מוסכמת בינלאומית לכן אי-אפשר לטעון שיש רמה "מיטבית". בריאות השיניים של ילדים בארצות שלעולם לא הפלירו גם כן השתפרה ב-60 השנה האחרונות (לפי נתוני אירגון הבריאות העולמי) בדיוק כמו בארצות שמפלירות ולעיתים אף יותר, כך שאי אפשר לטעון שיש פגיעה בשיניים כשפלואוריד לא נוכח במים. ציחצוח נכון של השיניים מסביר זאת הרבה יותר טוב.
יתר על כן, בחלב אם יש רק 0.01 מג"ל פלואוריד, שזה פי 100 פחות ממה שממליצים בארץ, ובעוד מספר קטן של מדינות – במרבית מדינות העולם לא מפלירים כלל, כולל 98% מאירופה, וארצות רבות נוספות.
***
3. בינואר 2001 מלאו 56 שנים להוספת פלואורידים בצורה מלאכותית למערכת מי השתייה של העיר GRAND RAPIDS בארה"ב. היום יותר מ- 300 מיליון איש ברחבי העולם נהנים מהיתרונות של הפלרת המים ברמה המיטבית.
תשובתי ל-3:
▀▀▀▀▀▀▀
מרבית אירופה והעולם דווקא לא מפלירים כלל את מי השתייה שלהן, או שהפסיקו לעשות זאת לפני שנים רבות.
להגיד ש"אנשים נהנים מיתרונות ההפלרה ברמה המיטבית" זוהי סיסמא יהירה.
שלוש מאות מיליון מפלירים? כלומר – יותר מ90% מאוכלוסיית העולם לא מפלירים.
בשנים האחרונות ישנה מגמה הפוכה אפילו בארה"ב, ממציאת ההפלרה: יותר ויותר ערים ורשויות מקומיות בוחרות שלא להפליר את מי-השתייה שלהן. אגב, לא כל דבר שעושים בארה"ב הופך אותו אוטומטית לטוב. אנחנו לא חייבים לקחת את הדברים הרעים מהאמריקאים.
***
4. בישראל ההפלרה מלאכותית התחילה ב- 1983 בקיבוץ עין החורש והיום כ- 45% מהאוכלוסיה בארץ מקבלת מים מופלרים (כולל 5% הפלרה טבעית).
תשובתי ל-4:
▀▀▀▀▀▀▀
נו אז מה? זה לא מוכיח כלום.
***
5. כל ארגוני הבריאות המקצועיים בעולם (יותר מ- 70) תומכים בהפלרת מים, ומצהירים שליון פלואוריד יש השפעה חיובית על מניעת עששת שיניים ללא תופעות לוואי; ארגון בריאות העולמי (WHO ) וועדות מומחים שונות ממליצות על הפלרת מי השתייה לכל האוכלוסיה.
תשובתי ל-5:
▀▀▀▀▀▀▀
זה לא נכון. במרבית ארצות העולם לא מפלירים או שהפסיקו להפליר כתוצאה מהצטברות של ראיות מדעיות על סכנות ההפלרה.
ישנן מדינות, למשל באירופה, שבהן הממשלה הוציאה את ההפלרה מחוץ לחוק מסיבה של פגיעה בריאותית חמורה בציבור.
לא מדובר ב-יון הפלואוריד כי אם בחומצה פלואורוסיליצית, שהיא שפכים תעשייתיים מסוכנים לכל דבר ועניין.
אם לא בודקים את השפעות הלוואי אז הן "לא קיימות", אך מחקרים עדכניים דווקא כן מוצאים הרבה השפעות לוואי. למעשה מחקרים עדכניים מוצאים קשר ישיר בין פלואוריד לשורת מחלות גוף, סרטן והורדת האינטיליגנציה בילדים, כך שלא מדובר ב"תופעות לוואי" אלא בנזקים משמעותיים מאד לבריאות של כולנו.
***
6. CDC(המרכז לבקרת ומניעת מחלות) בארה"ב הכריז ב- 1999 כי הפלרת מי השתייה היא הגורם הראשי להפחתת עששת שיניים בעולם, בחצי השני של המאה שעברה, וגם שההפלרה נמצאת בין עשרת ההישגים הגדולים ביותר בבריאות הציבור במאה העשרים.
תשובתי ל-6:
▀▀▀▀▀▀▀
אלו הן סיסמאות ותו לא.
זה לא מתיישב עם נתוני אירגון הבריאות העולמי משנת 2004 המראים כי אכן יש ירידה עולמית בתחלואה בעששת, בלי שום קשר לכך שבמדינה או איזור מסויים מפלירים או לא. בכל המדינות נרשמה ירידה, גם היכן שלא מפלירים. היהירות שמאחורי הצהרה זו פשוט לא יודעת גבול, ומשרד הבריאות רק משנן כמו תוכי גורמים בממשל האמריקאי בלי לבדוק כלל את הנתונים לאשורם.
***
7. לדברי ד"ר דוד סדיר, מדען ראשי בשרותי בריאות הציבור בארה"ב, ההפלרה ממשיכה להיות המוצלחת ביותר מבחינת "עלות תועלת". היא השיטה היעילה ביותר למניעת מחלות עששת שיניים, והוא מדגיש שהעובדה החשובה בנושא הפלרת מי השתייה היא שכולם, ללא הבדל חברתי-כלכלי, יכולים להנות מהיתרונות הבריאותיים של ההפלרה.
ההפלרה מקטינה פערי בריאות באוכלוסיה.
תשובתי ל-7:
▀▀▀▀▀▀▀
כמובן שהעלות נמוכה כאשר רוכשים ממפעל רותם אמפרט שפכים תעשייתיים, שעד 2001 הם היו מחוייבים לקבור אותם באתר לסילוק פסולת מסוכנת בגלל הרעילות הרבה שלהם, ושעד היום אסור לפלוט אותם לאוויר, אדמה, ים או נהר, אבל לדלל אותם ישירות למוביל הארצי זה לפתע מותר וחוקי.
להפליר את המים עם זבל תעשייתי זה אכן זול מאד, וכנראה גם מאד משתלם למישהו.
ואם בצדק חברתי עסקינן, תמוה עד מאד שהממשלה לא מחלקת אוכל לנזקקים ומשאירה זאת לאגודות פרטיות. אם רוצים כל כך לעזור לילדים ממשפחות מצוקה. אפשר לחלק מברשות ומשחות שיניים חינם, ואפשר אפילו לכלול טיפולי שיניים בסל הבריאות, ולא לכפות על כלל האוכלוסיה טיפול שנוי במחלוקת, בלשון המעטה. מה הדאגה המוגזמת הזו לשיניים, מכל מה שראוי לדאוג לו? ולמה בכפייה על כולם?
זה לא נכון לקרוא להפלרה "שיטה יעילה" כאשר מרבית החוקרים מודים כיום שפלואוריד יעיל במגע בשן ולא בבליעה, וכשישנם מחקרים רציניים ביותר המראים כי תרומת ההפלרה לבריאות השיניים זניחה ביותר – במקרה הטוב. לעומת זאת מחקרים רבים מצביעים על נזקים חמורים לבריאות של הגוף כולו.
***
8. פלואור הוא הנושא של בריאות הציבור שנחקר ביותר ולעומק בארצות מפותחות רבות. גם בישראל נעשו מחקרים שבדקו את השפעות ההפלרה. ניסיון מצטבר של 57 שנים של הפלרה מלאכותית הראה בצורה מדעית כי לא קיימת כל בעיה בריאותית בשתיית מים מופלרים; להיפך, באוכלוסיה השותה מים מופלרים, אחוז הילדים ללא סימני עששת גדול פי ששה מילדים באזורים שבהם שותים מים ללא פלואוריד.
תשובתי ל-8:
▀▀▀▀▀▀▀
אין אף מחקר בעולם, ובטח שלא בארץ, שנעשה על חומצה פלואורוסיליצית ומי ברז. כל המחקרים התבצעו עם פלואוריד טהור ומים מזוקקים.
כמעט כל המחקרים בדקו השפעות על השיניים, לא על הגוף כולו ו/או על הסביבה.
לא מדובר בארצות רבות אלא במספר קטן יחסית: מדובר בעיקר בארה"ב, קנדה, ניו-זילנד, אירלנד, חלקים מאנגליה, וחלקים מאוסטרליה. אבל זה שעושים משהו כך וכך שנים במדינה מסויימת לא מוכיח שהוא טוב.
בארה"ב קהילות רבות בשנים האחרונות בוחרות להפסיק להפליר.
ישנם מאות מחקרים המצביעים על קשר בין פלואוריד לשורת מחלות, ומעל 2000 מומחים מכל העולם, כולל חתן פרס נובל, שמתנגדים לה נחרצות.
לא נכון. בריאות השיניים באיזורים שלא מפלירים לא פחות טובה ולעיתים אף טובה יותר מאיזורים שכן מפלירים – כך עולה מנתונים של אירגון הבריאות העולמי.
ניתן ליחס את השיפור במצב השיניים להקפדה על היגיינת הפה וציחצוח עם משחת שיניים המכילה פלואור בייחוד שמחקרים חדשים מראים שלפלואור בבליעה יש השפעה זניחה מאד על מצב השיניים, אם בכלל.
מרבית המומחים כיום מסכימים כי רובה המכריע של השפעת הפלואור היא טופיקלית – כלומר במגע ישיר עם השן, ולא סיסטמית-דרך הגוף כולו ע"י בליעה.
***
9. הפלרת מי שתייה נמצאת באותה שורה עם חיסון נגד אבעבועות (מחלה וירלית), פיסטור חלב וחיטוי מי שתייה ונחשבת כאחת ההצלחות בקידום בריאות הציבור ומניעת מחלות בעולם.
תשובתי ל-9:
▀▀▀▀▀▀▀
הפלרה לא דומה כלל לחיסונים כי אין אפשרות לפיקוח על מינון (למשל חיילים וספורטאים צורכים יותר מים) או חשיפה של אוכלוסיה רגישה (למשל אנשים בעלי אלרגיה, חולי דיאליזה, קשישים ותינוקות). עששת אינה מגיפה מדבקת שמצדיקה התערבות ברוטאלית של המדינה בחופש הפרט של האזרחים להחליט לבד על קבלת טיפול רפואי. יותר מהכל, זו שאלה של הקפדת ההורים על היגיינת הפה של ילדיהם. אסור שהמדינה תחליף את תפקיד ההורים.
פיסטור וחיטוי אינם מתפקדים כטיפול בגוף האדם אלא במוצר חיצוני (חלב, מי בריכה) ויש עליהם בקרה מוחלטת בעוד שהפלרה מיועדת לטפל בגוף האדם (בדיוק כמו תרופה) אך אין לאף גורם יכולת לבקר את הכמות הנצרכת, כי הרעלת פלואוריד היא לא פונקציה של ריכוזו במים אלא כמות יומית נצרכת יחסית למשקל גוף ספציפי. ואין גם אפשרות להמנע ממנו למי שמעוניינים בכך, כפי שאפשר למשל להמנע מכניסה לבריכה אם יש רגישות לכלור.
חורים בשיניים ניתנים לטיפול, בעוד שנזקי הפלואוריד ושורת הרעלים שבאים יחד איתו בתוך החומצה הפלואורוסיליצית, ושמצטברים בגוף לאורך שנים, הינם בלתי הפיכים, משפיעים על כל מערכות הגוף, ועלולים אף לגרום לסרטן, הקטלנית שבמחלות.
***
10. אחרי כמעט 60 שנים של הפלרת המים בעולם לא התגלו בעיות סביבתיות. אין הצטברות של פלואוריד בצמחים (פרות, ירקות) ובבשר של בעלי חיים. ריכוז יון פלאוריד המומלץ הוא 1.0 מג"ל וזאת למעשה כל התרומה של מערכת מי השתייה לביוב.
תשובתי ל-10:
▀▀▀▀▀▀▀▀
לא התגלו בעיות סביבתיות כי לא חיפשו אותן, לא מוכר לי אף מחקר רציני שנעשה בתחום הסביבה, וספציפית לא נבדקה מעולם השפעת החומצה הפלואורוסיליצית, והאינטרקציה הסינרגטית שלה עם חומרים אחרים. מעבר לזה – החומצה הפלוארוסיליצית מכילה שורה של רעלים, חומרים רדיו-אקטיביים(!) וחומרים מסרטנים מוכרים, ואין שום ויכוח על הסכנה שלהם והפגיעה שלהם בגוף האדם ובסביבה.
דווקא כן ישנה הצטברות של פלואוריד במזון, בעיקר בארץ היכן שמשתמשים במי-קולחין בחקלאות. זה פשוט לא נכון.
אנחנו מדברים על הצטברות של מעל 95% מכמות המים שמופלרים, כלומר מעל 6 מיליון קילוגרם חומצה רעילה מגיעה כל שנה לסביבה ומזהמת אותה בנוסף לפלואור (שמסוכן כשלעצמו) גם בשורת רעלים שבאים יחד איתו בתוך החומצה, שהינה, כאמור, תוצר לוואי תעשייתי מזוהם.
***
11. הפלרת מי השתייה היא השיטה היעילה ביותר למניעת עששת שיניים.
תשובתי ל-11:
▀▀▀▀▀▀▀▀
לא נכון. זו פשוט סיסמא חלולה. השיטה היעילה ביותר היא ציחצוח נכון, ומרבית המומחים מסכימים שהפלואור משפיע בעיקר טופיקלית, כלומר במגע ישיר עם השן.
כמו כן תזונה נכונה משפיעה גם היא על בריאות השיניים והגוף בכלל. דווקא אנשים עניים שתזונתם לקויה נמצאים בסיכון גדול יותר כפי שהראו מחקרים מהודו וסין, היכן שתזונה לקויה מגדילה את רגישות הגוף לפלואור.
***
12. ההפלרה היא זולה ביותר: שלושה שקלים לתושב לשנה.
תשובתי ל-12:
▀▀▀▀▀▀▀▀
בטח שההפלרה זולה, כאשר המדינה קונה מהאחים עופר שפכים תעשייתיים ופוטרת אותם מהצורך בהוצאות על קבירתה בבורות ספיגה. אבל המחיר שאנחנו משלמים בבריאות שלנו הוא מאד יקר.
***
13. לכל ש"ח שמשקיעים בהפלרה חוסכים כ- 40 ש"ח בטיפולים אצל רופאי שיניים.
תשובתי ל-13:
▀▀▀▀▀▀▀▀
אבל כמה יעלה למדינה הטיפול בעלייה בתחלואה של הציבור כולו בשנים הקרובות? אף אחד לא יכול לכמת זאת. מחקרים עכשוויים מצביעים על קשר ברור בין פלואוריד לשורת מחלות, שיתכן מאד שיכבידו על מערכת הבריאות עשרות מונים יותר. חוץ מזה, במדינות שאינן מפלירות בריאות השיניים של האזרחים טובה מאד, כך שאין שום קשר ישיר בין הפלרה לירידה העולמית במקרי עששת שמקדמי ההפלרה מייחסים לה. אגב, כיום 1 מתוך 3 ילדים בארה"ב סובל מפלואורוסיס כתוצאה מהפלרה.
***
14. הפלרה מלאכותית מביאה לאותן תוצאות בדיוק הנובעות מריכוזים דומים טבעיים במים.
תשובתי ל-14:
▀▀▀▀▀▀▀▀
אין ריכוזים "טבעיים" דומים כי סודיום פלואוריד וחומצה פלואורוסיליצית לא קיימים בטבע כי שכבר ציינתי. מדובר בתרכובות מעשי ידי אדם.
בחלב אם יש פי 100 פחות פלואוריד מהרמה שמשרד הבריאות ממליץ "להעשיר" את המים. הטבע יודע יותר טוב מכולנו למה זקוק התינוק לצורך התפתחותו. המשרד אף הודה בכך בעקיפין כשהוציא לאחרונה המלצה להורים להכין מזון תינוקות עם מים ללא-פלואוריד (רק שבאופן אבסורדי אותו משרד רוצה כעת גם להפליר בקבוקי מים מינרליים) אחרי שנים ארוכות שבמהלכן טען שהדבר בטוח לחלוטין.
לפלואוריד אין שום ערך תזונתי ולא ידועים שום סימני חסר לכן אין שום סיבה לבלוע אותו
***
15. ילדים שותים רק אחוז קטן של המים המסופקים. בגלל זה אומרים שהפלרה היא בזבזנית. אבל גם זה נכון לכל טיפול במים כמו חיטוי וכ"ו. עם כל זאת, ההפלרה ממשיכה להיות השיטה היעילה והזולה ביותר למניעת עששת שיניים.
תשובתי ל-15:
▀▀▀▀▀▀▀▀
לא מדובר על ביזבוז, אלא על זיהום – הפיכת הגוף שלנו לאתר לסילוק פסולת מסוכנת, ובהמשך – לזיהום הסביבה כולה, ושרשרת המזון.
ושוב – להגיד שזו שיטה יעילה זו סיסמא ללא כיסוי, וציחצוח שיניים מספיק לשם מניעת שיניים כפי שיודעים במדינות שלא מפלירות.
ושוב – המחיר הנמוך בא על חשבון הפקרת האזרחים לפלואוריד ממקור תעשייתי שמקומו באתר לסילוק פסולת מסוכנת – לא בגופנו.
***
16. הפלואוריד איננו משפיע על הצינורות (אין שום תופעה של קורוזיה).
תשובתי ל-16:
▀▀▀▀▀▀▀▀
שוב: לא מדובר בפלואוריד, אלא בחומצה פלואורוסיליצית, שתכונותיה הכימיות והסינרגטיות שונות מאלו של יון הפלואוריד הבודד.
***
17. הפלואוריד אינו משנה את ריחם או את צבעם של המים.
תשובתי ל-17:
▀▀▀▀▀▀▀▀
זה לא רלוונטי. מה שרלוונטי זה מה עושה הפלואוריד לעצמות שלנו, לבלוטות, לאיברים הפנימיים, ולמוח.
***
18. הייצור של חומצה פלואוסיליצית בארץ היא תוצר לוואי של תעשיות דשנים. סלע פוספט טחון מגיב עם חומצה גופרנית נוצר גז. מעבירים את הגז דרך המים ומקבלים חומצה פלואוסיליצית.
תשובתי ל-18:
▀▀▀▀▀▀▀▀
זה תיאור תיאורטי שלא מתייחס למצב בפועל – החומצה מתקבלת כתוצאה מסינון הגזים בארובות, והיא מכילה רק 19% פלואוריד. השאר זו תערובת מימית (או "ליקר") שמכילה שורה ארוכה של חומרים רעילים שנוספים לה בדיוק בגלל שהיא תוצר לוואי. זה כולל אפילו עקבות של חומרים רדיו-אקטיביים.
***
19. כל חומר שמוסיפים למים חייב לקבל אישור משרד הבריאות שדורש בדיקה כימית במעבדה מוכרת על-ידי המשרד. החומצה בה משתמשים בארץ עוברת בדיקות ומקבלת אישור לשימוש שחייבים לחדש מדי שנה.
הבדיקות כוללות אנליזות כימיות לפוספטים, ארסן, בריום, קדמיום, כספית, ניקל, סלן, עופרת, אנטימון וכרום. בדיקות המעבדה מתבצעות לפי הדרישות של התקנות האמריקאיות AWWA .
תשובתי ל-19:
▀▀▀▀▀▀▀▀
המשרד מאשר זאת בגלל שכאשר מדללים חומצה רעילה זו במוביל הארצי יורדות כמויות הרעלים לרמה שהוא מתיר בתקן של עצמו. אולם אין שום הצדקה להוסיף באופן מודע רעלים למים, בשום כמות.
***
20. לחומצה פלואוסיליצית כמו כל חומר אחר בשימוש בטיפול במים יש הוראות לשימוש ואיחסון. המצב דומה גם לגבי החומרים הכימיים המשמשים לטיפול במים (מי שתייה או בריכות שחייה).
תשובתי ל-20:
▀▀▀▀▀▀▀▀
חומצה פלואורוסיליצית היא החומר היחיד שמוסיפים למים שלא בשביל לטפל בהם או לשפר את איכותם. מטרתה היחידה היא לטפל בבני אדם, וספציפית בילדים קטנים ממשפחות מצוקה, ולכן זוהי תרופה לכל דבר ועניין. אך איכות המים אינה יכולה להשתפר בעליל כשמוסיפים להם חומר רעיל ושורת רעלים שבאים יחד איתו כחלק מהחומצה הפלואורוסיליצית, גם אם הם מדוללים. וזאת בניגוד לכלור, למשל, שאכן בבריכות שחיה משפר את איכות המים בכך שהוא קוטל חיידקים. אבל זה ממש לא דומה.
***
21. בכל מערכת מים בעולם יש תקלות, אבל סכנה של מינון יתר בהפלרה כמעט אינה קיימת כלל. המתקנים, החומרים הכימיים וצורת התפעול מסודרים כך שאין אפשרות פיזית להוספת מינון מסוכן של יון פלואוריד. משאבת המינון פועלת קרוב לספיקה המירבית שלה כשהיא מוסיפה למים תמיסת פלואוריד בשיעור של 1.0 מג"ל. יתירה מזאת מכיילים את המשאבה לעיתים קרובות ובודקים את רמת יון פלואוריד במים פעם אחת ליום, כך שניתן לאתר מיד כל סטיה מהרמה הרצויה; חוץ מזה משרד הבריאות דורש הרכבת שסתום אנטיסיפון ומיכל יומי (בעל נפח של אספקה ליום אחד בלבד).
תשובתי ל-21:
▀▀▀▀▀▀▀▀
הסכנה היא לא במינון יתר, רק זה חסר לנו, שיקרה אסון או פיגוע לאומי שכזה שיגרום לקטילתה של כל אוכלוסיית מדינת ישראל מהרעלת פלואוריד. מדובר בסכנה מיידית לבריאות בכמויות הנוכחיות – מהפלאוריד עצמו, ומשורת הרעלים שמתלווה אליו. בכוס מים מופלרים יש כמות פלואוריד הזהה לזו שבאפון משחת שיניים (0.25 מג”ל) ואסור לבלוע אותה (בארה”ב יש אף אזהרה על גבי האריזה) אז אין שום הצדקה לשתות אותה. ולהשוואה – בחלב אם יש רק 0.01 מג"ל פלואוריד, כך שהכל יחסי.
***
22. ריכוזים גבוהים של יון פלואוריד למשך תקופות קצרות אמנם גורמים נזקים. למשל, בבית ספר איזורי בצפון קליפורניה, בארה"ב, רמת הפלואוריד נקבעה לפי שבע מהרמה האופטימלית למשך 12 שנה, ונמצאו תופעות של פלואורוזיס ברמה מתקבלת על הדעת. מכאן שהסכנה במנת יתר איננה צריכה להיות מודגשת באופן מיוחד. לפי המלצות CDC (המרכז לבקרה למנעית מחלות). לריכוזים של יון פלואוריד בין 5.0 ל- 10.0 מג"ל המפעיל שוקל הפסקת מערכת ההפלרה אם הבעיה לא אותרה ותוקנה מידיית.
תשובתי ל-22:
▀▀▀▀▀▀▀▀
לא רק ריכוזים גבוהים, גם ריכוזים קטנים גורמים לנזקים שמצטברים לאורך זמן חיים, ומחקרים מהשנים האחרונות מראים זאת בבירור. רק דוגמא אחת, עשרים ושלושה מחקרים אקדמיים חדשים שעברו הערכת עמיתים ושפורסמו בספרות המקצועית מראים על פגיעה משמעותית באינטיליגנציה של ילדים – גם ברמות שנחשבות בטוחות לכאורה של 1 מג"ל. אגב, פלואורוסיס היא רק מניפיסטציה חיצונית שמצביעה על כך ששאר הגוף גם כן נחשף לפלואור ברמות מזיקות.
***
23. הגורמים השונים המתנגדים להפלרה, מבלבלים בזדון את הציבור; אומרים שיש בחומצה ריכוז של 17 מג"ל של ארסן שזה ריכוז פי 340 יותר מהמותר בתקן (מי שתייה). חייבים לאמר לציבור שלא שותים את החומצה אלא את המים המופלרים. החומצה מוכנסת במים במיהול של חלק אחד חומצה ל- 240.000 חלקים מים. אם מכניסים את החומצה שנמצאו בה 17 מג"ל ארסן במים זה תגרום להכנסת 0.11 מיקרוגרם ארסן לליטר מים מופלרים שזה ריכוז נמוך פי 450 מהתקן של ארסן במי שתייה.
תשובתי ל-23:
▀▀▀▀▀▀▀▀
מי שמבלבל את הציבור אלו הם מקדמי ההפלרה, אבל אני לא יודע אם זה בזדון או לא.
ועדיין, הוספת ארסן למים, חומר מסרטן ממדרגה ראשונה, היא דבר מאד רע, בכל כמות.
וזה לא רק ארסן. זה גם כספית, עופרת, קדמיום ושורת מתכות כבדות, ואף עקבות של חומרים רדיו-אקטיביים.
ויותר מזה – הפלואוריד עצמו הינו אחד החומרים הרעילים ביותר שקיימים בטבע, והכללתו הכפויה במים היא חסרת אחריות וסיכון חיי הציבור כולו. 1 מג"ל פלואוריד במים לתינוק זה פי 100 יותר מכמותו בחלב אם. ואחר כך מתפלאים למה יש עלייה דרמטית במקרי סרטן, אוטיזם ושורת מחלות קשות אחרות, כאשר ידוע שבגלל תופעת הסינרגיזם, פלואוריד מזיק אפילו יותר בנוכחות חומרים אחרים כמו אלומיניום, למשל, שאנו חשופים לו ממקורות שונים.
יאללה,אחרי המלים עכשיו וידאו קצרצר בנושא –
http://www.youtube.com/watch?v=xP7IPDfC3yg
נ.ב.
לא הייתי זמין השבוע
נו אז מה עושים? איך אפשר לקדם טיפול בעניין הזה?
והאם במים מינרלים יש פלואוריד?
שלום רביד, אנחנו מנסים לקדם את העניין הזה, בינתיים נתקלים בחומה בצורה מצד משרדי הממשלה.
הם בטוחים שהם מצילים את אזרחי ישראל ואנחנו בטוחים שהם הורגים אותם.
איך אפשר לגשר בין הפער הזה?
מיהו השר הממונה על העניין? האם הוא מעורב בזה?
אני אנסה גם להעלות את המודעות בקרב אנשים שאני מכיר.. אולי צריך להפעיל יותר לחץ על הגורמים הממונים.
אין שום שר(אם אתה מתכוון לשר הבריאות או משהו כזה),
ביבי קובע הכל אם לא הבנת עד עכשיו.
מי משפיע/קובע לביבי את ההנחיות זה כבר סיפור אחר.
הדרך היחידה לנצח את זה,לדעתי,זה לחץ מלמטה למעלה ז"א
לא שכמה בעלי עמדות בכירות יעשו לנו טובה וידברו עם מי שקובע אלא מספיק אזרחים שיתעוררו.
אתה מודע לכך שהיה נסיון להעביר הצעת חוק בעניין ושהממשלה הפילה אותה?
כן קראתי קצת באתר. מתסכל מאוד. אולי כדאי לפנות לאחד מהכתבים בערוץ 2 או 10 שעושה מידי פעם תוכניות תחקירים? אולי זה יעזור.. לקחתי השראה מפה כמובן:
https://www.emetaheret.org.il/dev/2012/02/22/%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%93-%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%96%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%9C%D7%99/