- פרויקט אמת אחרת - http://www.emetaheret.org.il -

תסמונת הצפרדע המתבשלת ועוד כמה סיבות לאדישות

בניסוי מפורסם שנערך ב-1872 הונחה צפרדע חיה בתוך מיכל עם מים קרים.
בכל שניה טמפרטורת המים הועלתה ב-0.002 מעלות צ'.
הצפרדע לא זזה ולא קפצה מהמיכל.
אחרי שעתיים וחצי נמצאה הצפרדע מתה בתוך מים רותחים.
היא לא זזה במשך כל הזמן כי השינוי בטמפרטורת המים היה הדרגתי ואיטי.

במשך השנים הסיפור הזה הפך לאנלוגיה למצב שבו אדם לא מגיב לשינוי הדרגתי אלא רק לשינוי קיצוני.
למשל, שינוי הדרגתי בתזונה שלנו יביא לתוצאה מוחשית רק אחרי זמן מסויים ואם השינוי הדרגתי מספיק, אחרי שנים רבות.

אל גור, זוכה פרס נובל לשלום השתמש בסיפור הזה כאנלוגיה לחוסר התגובה שלנו בנוגע להתחממות הגלובאלית:
"This is not an experiment I wish to commend, but it has lessons for another animal—ourselves. If drastic change takes place abruptly, we notice and react to it. If it takes place gradually, over a few generations, we are hardly aware of it, and by the time that we are ready to react, it can be too late."

הניסוי הזה ומסקנותיו מיושם בכל הרמות מסביבנו.
נזקי העישון למשל. אם עישון של סיגריה אחת היה גורם למוות מיידי, רוב הסיכויים שמס' המעשנים היה יורד בצורה דראסטית (או שאוכלוסיית העולם היתה יורדת בצורה דראסטית…).
נזקי לחץ נפשי ומתח למשל.
ויש דוגמאות רבות נוספות.
לאט לאט ובמשך שנים רבות, זכויותינו הבסיסיות הולכות ונעלמות.
בתחילה הזכויות הסוציאליות הלכו והצטמקו. בכל שנה המדינה הסירה מעליה עוד ועוד אחריות בסיסית כלפי האזרח.
האחריות לחינוך חינם ושווה לכולם. האחריות לקיום בסיסי בכבוד. האחריות לאוויר נקי. האחריות למים נקיים.
מוסדות ותפקידי המדינה ניתנו לגופים פרטיים שתפקידם לעשות כסף, לעתים קרובות על חשבוננו שלנו.

המדינאים והיועצים שלהם מודעים לתסמונת הפסיכולוגית הזו.
הם עושים בה שימוש כל הזמן.

כולנו צריכים להבין ששינויים גדולים תמיד מתחילים לאט ובהדרגתיות.
יש להם שורש עמוק ונסתר.
השינויים הקטנים היום יהיו עובדה מוגמרת לילדינו ולנכדינו.
אם לא נפקח עין, בל נתפלא אם נתעורר יום אחד בתוך ביצה טובענית. בתוך סרט אימה.

תסמונת הצפרדע המתבשלת היא רק סיבה אחת לאדישות האופפת את כולנו.
המאבק התמידי לקיום הוא סיבה נוספת וחשובה.
הפסיכולוג אברהם מאסלו פיתח תאוריה שנקראה על-ידו: תיאוריית הצרכים [1]
לפי התיאוריה קיימת היררכיה של צרכים אצל האדם.
ישנם חמישה שלבים בפירמידה, החל מהשלבים הבסיסיים ביותר הדרושים לקיומו של האדם כגון: מזון, מים ושינה.
וכלה בשלבים הגבוהים יותר כגון: שייכות, כבוד ואהבה ומימוש עצמי.
לפי מאסלו, כל עוד האדם לא סיפק את צרכיו הבסיסיים, אין לו יכולת או מניע לעבור לשלבים הגבוהים יותר.
במילים אחרות, כל עוד אין לאדם ביטחון באוכל שהוא מקבל, במים שהוא שותה ובשינה שהוא ישן,
קשה לו, עד בלתי אפשרי, לעבור לשלבים הגבוהים יותר, אלו שבשבילם שווה לחיות: אהבה, כבוד ומימוש עצמי.

אין ביטחון באוכל, במים ובשינה… נשמע לכם מוכר?

רוב אוכלוסיית העולם חיה במצב תמידי של חוסר ביטחון, חוסר תזונה מספקת, חוסר במים נקיים וחוסר בשינה מספיקה
עקב שעות עבודה בלתי פוסקות.
עקה (stress) תמידית זו אינה מאפשרת לאדם לממש את הדברים החשובים באמת – אהבה ומימוש עצמי.
מצב זה של חסך אחראי לתמותה אדירה. עשרות מיליונים מתים כל שנה עקב מחלות שנוצרות ממתח.
מצב זה של חסך גם מכניס מאות מיליונים בכל שנה לתעשיית התרופות.
עשו את החשבון בעצמכם. אם באמת תהיה אג'נדה כוללת של רפואה אלטרנטיבית ששמה דגש על מניעה, תזונה נכונה והרפייה ממתח, תהיה צניחה ברווחים של חברות הענק שמתקיימות מהמתח שכולנו חווים.
ראשי המדינה אינם מעיזים להתערב בשיקולים הכלכליים של החברות הללו. הם יודעים שכלכלתה של המדינה כולה תלויה בהם.
הם בוחרים במודע בדרך שגורמת למוות של מאות מיליונים בכל שנה רק בגלל שהם מפחדים לשנות את המצב הקיים.
מי שמעז. נרצח או מורחק.

כרגע עדיין ישנה אפשרות למי שבוחר בכך, להאט את הקצב, לבחור באוכל אורגאני ומזין, לשתות מים יחסית נקיים ולקחת תוספי מזון, ויטאמינים או תרופות טבעיות במקום התרופות והכימיקלים.

זה אומר שכרגע אנשים רבים בכל העולם אינם תחת שליטתם של תעשיות הענק.
ראשי החברות הללו עושים ככול יכולתם כדי לשנות את זה.

הם לא מוכנים שיהיה מישהו שלא יקנה מהם את הצרכים הבסיסיים לקיומו.
הם רשמו פטנטים על אוצרותיו של הטבע והם מעוניינים בתמלוגים.
מכם, ילדיו של הטבע עצמו.

כדי להביא אותנו למצב של תלות מוחלטת ללא יכולת אמיתית לחלופות שאינן מוגנות פטנטים, הם הגו את הקודקס אלימנטריוס (CODEX ALIMENTARIUS ).
תוכנית זו נוצרה בשנת 1963 על-ידי ארגון הבריאות העולמי במטרה המוצהרת לשפר את הסטנדרטים של האוכל שאנו אוכלים, ליצור קווים מנחים לייצור האוכל ועוד מטרות נעלות כגון אלה. הבעיה היא שהמטרות הללו הן מסווה לתוכנית הרבה יותר עגומה ומסוכנת.
על תוכנית זו יכתב מאמר נפרד ובו תקבלו מידע נוסף.

סיבות נוספות וחשובות לאדישות הן יצירת מצב של חרדה תמידית לקיומנו דרך שימוש בסיסמאות מפחידות בכל רגע ורגע.
"איום טרוריסטי", "מתקפה קרובה", "מצב כוננות" וכ"ו נאמרים, נכתבים ומושמעים בכל רגע ורגע.
במצב זה של חרדה, ההחלטות שלנו מתבססות על העתיד הקרוב ביותר ואינן מתחשבות או רואות את העתיד הרחוק יותר.
אנו חייבים לשרוד את היום ומחר, מי יודע מה יקרה בעוד שנה?
בשביל מה לצאת לרחובות ולדרוש זכויות סוציאליות? קודם כל תן לי לעבור את המשבר הזה.
כך אנו חושבים בלי לשים לב שה-"משבר הזה" נמשך כבר כל חיינו.

מצב זה של חרדה תמידית הופך אותנו להרבה יותר נוחים לשליטה.
אנו עושים את מה שאומרים לנו לעשות, כי אחרת נמות. או כך לפחות גורמים לנו לחשוב.
אנו לא רואים את החלופה. אנחנו עיוורים לתעמולה השקופה. תעמולת הפחד.

למרות שהמצב נראה שחור ומפחיד, זכרו שהרגע החשוך ביותר הוא הרגע שלפני עלות השחר.
העידן הזה הוא עידן של אמת שמתגלה.
לא בכדי, בכתבי הקודש הוא נקרא: תקופת ההתגלות.
האמת האחרת קיימת בכל מקום, צריך לפתוח עיניים ולהתחיל לפקפק בכל מה שסיפרו לנו.
בכל מה שאנו מאמינים.

האטו את הקצב, נשמו עמוק. בחרו את הבחירות שלכם על-סמך שיקולים נבונים, אחרי שהבטתם בבעיה מכל צידיה.
אל תפחדו מהעתיד.
יש תקווה.
יש שינוי.
הוא כבר כאן.